בגרות בגאוגרפיה 57381 - קיץ 2021
גאוגרפיה – שאלון 57381 · קיץ · 16 שאלות · 3 שעות
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2021, כל 16 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
שים לב: בבחינה זו יש הנחיות מיוחדות. יש לענות על השאלות על פי הנחיות אלה.
גאוגרפיה — אדם וסביבה
הוראות לנבחן
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון — גאוגרפיה של ארץ־ישראל — 36 נקודות
פרק שני — גאוגרפיה של המזרח התיכון — 28 נקודות
פרק שלישי — נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) — 36 נקודות
סך הכול — 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה).
(2) אטלס כרטא — פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך.
(3) אטלס כרטא אוניברסלי.
(4) אטלס ישראל החדש — האטלס הלאומי, מהדורה משנת 2008 ואילך.
(5) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000.
(6) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000.
ד. הוראה מיוחדת: כדי להמחיש את תשובותיך היעזר בסרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
כתוב במחברת הבחינה בלבד. רשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
בהצלחה!
נספחים: נספח א — תמונה לשאלה 2, נספח ב — תמונות לשאלה 4, נספח ג — תמונות לשאלה 10, נספח ד — מפה לשאלה 14, נספח ה — מפה לשאלה 16
פרק ראשון — גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה עליך לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1-3, ועל אחת מן השאלות 4-6.
ענה על אחת מן השאלות 1-3 (22 נקודות לשאלה).
ענה על אחת מן השאלות 4-6 (14 נקודות לשאלה).
שאלה 1 · תעשייה
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "תמורות בענפי התעשייה ובמיקום מפעלים" (מתעשייה מסורתית לעתירת ידע) אינו בחומר 2027.
לפניך רשימה של ענפי תעשייה בישראל.
מיין את ענפי התעשייה שברשימה לשתי קבוצות: תעשייה מסורתית, תעשייה עילית (עתירת ידע).
ענפי תעשייה:
לפניך גרף המתאר את שיעור המועסקים בענפי התעשייה המסורתית ובענפי התעשייה העילית בשנת 1995 ובשנת 2016.
עיין בגרף, והסבר שני גורמים לשינוי שחל בשיעור המועסקים בענפי התעשייה המסורתית ושני גורמים לשינוי שחל בשיעור המועסקים בענפי התעשייה העילית משנת 1995 עד שנת 2016.
[גרף]
חברת אינטל היא חברה רב־לאומית בתחום התעשייה העילית. מרכזי מחקר ופיתוח של החברה נמצאים בערים פתח תקווה, רעננה, תל אביב וכפר סבא.
הסבר שני גורמים למיקום של מרכזי המחקר והפיתוח של החברה בערים אלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
תעשייה מסורתית: מזון ומשקאות, עץ, הלבשה, נייר ומוצריו.
תעשייה עילית (עתירת ידע): אלקטרוניקה, תרופות, ציוד תקשורת, אופטיקה.
מה נדרש: למיין שמונה ענפים לשתי קבוצות.
תשובה מלאה:
תעשייה מסורתית – ענפים ותיקים, שמייצרים מוצרים בסיסיים בטכנולוגיה פשוטה יחסית, נשענים על כוח עבודה רב ולא מקצועי ועל חומרי גלם, וההוצאה שלהם על מחקר ופיתוח נמוכה: מזון ומשקאות, עץ, הלבשה, נייר ומוצריו.
תעשייה עילית (עתירת ידע) – ענפים שמשקיעים חלק גדול מהכנסותיהם במחקר ופיתוח, מעסיקים עובדים בעלי השכלה גבוהה (מהנדסים, מדענים), והערך המוסף של המוצר גבוה: אלקטרוניקה, תרופות, ציוד תקשורת, אופטיקה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל שמונת הענפים ממוינים נכון, ארבעה בכל קבוצה.
טעות נפוצה: למיין "תרופות" כתעשייה מסורתית (כי היא כימית ותיקה). ענף התרופות מבוסס על מחקר ופיתוח רב, ולכן הוא תעשייה עילית.
סעיף ב
השינוי: בתעשייה המסורתית ירידה מ־68% ל־57% (11 נקודות אחוז); בתעשייה העילית עלייה מ־32% ל־43% (11 נקודות אחוז).
גורמים לירידה במסורתית: (1) גלובליזציה ופתיחת המשק ליבוא – תחרות של מוצרים זולים ממדינות עם שכר נמוך; (2) העברת מפעלים (טקסטיל, הלבשה) לארצות שבהן כוח העבודה זול (ירדן, מצרים, מזרח אסיה) ומיכון/אוטומציה שמחליפים עובדים.
גורמים לעלייה בעילית: (1) הון אנושי – כוח עבודה משכיל (אוניברסיטאות, הצבא, ועליית מהנדסים ומדענים מברית המועצות לשעבר בשנות ה־90); (2) עידוד ממשלתי והשקעות – מענקי מחקר ופיתוח, הטבות מס, הון סיכון והשקעות של תאגידים רב־לאומיים.
מה נדרש: לקרוא את הגרף, ולהסביר שני גורמים לירידה בשיעור המועסקים בתעשייה המסורתית ושני גורמים לעלייה בשיעור המועסקים בתעשייה העילית (סך הכול ארבעה גורמים).
תשובה מלאה:
מה מראה הגרף: בשנת 1995 עבדו 68% מעובדי התעשייה בענפים המסורתיים ו־32% בענפים העיליים. בשנת 2016 – 57% במסורתית ו־43% בעילית. כלומר, שיעור המועסקים בתעשייה המסורתית ירד ב־11 נקודות אחוז (ירידה של כ־16% מהשיעור ההתחלתי), ושיעור המועסקים בתעשייה העילית עלה ב־11 נקודות אחוז (עלייה של כ־34%).
גורמים לירידה בתעשייה המסורתית:
1. גלובליזציה ותחרות יבוא: מאז שנות ה־90 ישראל פתחה את המשק ליבוא, הורידה מכסים וחתמה על הסכמי סחר חופשי. מוצרי הלבשה, טקסטיל, מזון ועץ זולים הגיעו ממדינות שבהן השכר נמוך מאוד (סין, טורקיה, מזרח אסיה). מפעלים מסורתיים בישראל לא עמדו בתחרות, ורבים נסגרו או צמצמו עובדים.
2. העברת ייצור לחו"ל ומיכון: כדי להוזיל את עלות העבודה, חברות ישראליות העבירו את קווי הייצור עתירי העבודה (למשל תפירה) לארצות שכנות ורחוקות שבהן כוח העבודה זול (ירדן, מצרים, מזרח אסיה), והשאירו בישראל רק ניהול, עיצוב ושיווק. במפעלים שנשארו הוכנסו מכונות אוטומטיות שמחליפות עובדים רבים.
גורמים לעלייה בתעשייה העילית:
1. הון אנושי משכיל: בישראל יש אוניברסיטאות ומכוני מחקר מובילים, ויחידות טכנולוגיות בצבא שמכשירות אלפי מהנדסים ומתכנתים. בשנות ה־90 הגיעו גם עשרות אלפי מהנדסים ומדענים בעלייה מברית המועצות לשעבר. כוח עבודה כזה הוא גורם המיקום החשוב ביותר לתעשייה עתירת ידע.
2. עידוד ממשלתי והשקעות: הממשלה תמכה במחקר ופיתוח (מענקים, הטבות מס, חממות טכנולוגיות) ועודדה הון סיכון. תאגידים רב־לאומיים (אינטל, מיקרוסופט, גוגל ואחרים) הקימו בישראל מרכזי פיתוח ומפעלים, ובעקבותיהם גדלה התעסוקה בענפים העיליים.
(אפשר גם: ביקוש עולמי גדל למוצרי אלקטרוניקה, תוכנה ותקשורת, ושכר גבוה בענף שמושך עובדים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: השינוי מתואר בנתונים מן הגרף; לכל ענף ניתנו בדיוק שני גורמים, וכל גורם מוסבר – למה הוא גורם לשינוי בתעסוקה.
טעות נפוצה: לכתוב רק "התעשייה המסורתית ירדה והעילית עלתה" בלי גורמים, או להביא גורם אחד המנוסח פעמיים ("גלובליזציה" ו"תחרות עם חו"ל" – הם אותו גורם אם לא מפרטים מנגנון שונה).
סעיף ג
(1) קרבה לכוח עבודה משכיל ומקצועי ולמוסדות להשכלה גבוהה ומחקר – הערים נמצאות במרכז הארץ, ליד אוניברסיטת תל אביב ומוסדות נוספים, ושם מתגוררים רוב המהנדסים והחוקרים.
(2) נגישות ותשתיות – מרכז הארץ (מטרופולין תל אביב) מחובר ברשת כבישים ורכבות, קרוב לנמל התעופה בן גוריון (קשר עם המטה בחו"ל ועם לקוחות), ויש בו פארקי היי־טק ואשכול של חברות טכנולוגיה (יתרונות לגודל, שיתופי פעולה).
מה נדרש: שני גורמי מיקום מוסברים למרכזי מו"פ בערי המרכז.
תשובה מלאה:
כל ארבע הערים – פתח תקווה, רעננה, תל אביב וכפר סבא – נמצאות בגלעין הארץ, במטרופולין תל אביב.
1. כוח עבודה משכיל וקרבה לאוניברסיטאות: במרכז מו"פ העובדים הם מהנדסים, מתכנתים וחוקרים. רוב בעלי ההשכלה הגבוהה בתחומי הטכנולוגיה גרים במרכז הארץ, וקרובים אליו מוסדות מחקר והשכלה גבוהה (אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר־אילן, מכללות). מיקום בערים אלה מאפשר לחברה לגייס עובדים מקצועיים בקלות ולשתף פעולה עם חוקרים.
2. נגישות ותשתיות, וקרבה לחברות אחרות: המרכז מחובר ברשת כבישים מהירים (כביש 2, כביש 4, נתיבי איילון, כביש 6) ובמסילות רכבת, ונמל התעופה בן גוריון קרוב – חשוב לחברה רב־לאומית שמנהליה ולקוחותיה בחו"ל. בערים אלה יש פארקים ואזורי תעסוקה של היי־טק, ובהם מרוכזות חברות טכנולוגיה רבות (אשכול) – קל לשתף פעולה, לקנות שירותים ולהעביר ידע.
(אפשר גם: איכות חיים ושירותים ברמה גבוהה שמושכים את העובדים ובני משפחותיהם.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמי מיקום שונים, כל אחד מוסבר ומקושר לצורכי מרכז מחקר ופיתוח.
טעות נפוצה: לכתוב "קרקע זולה" או "מענקי אזור עדיפות" – אלה אינם מאפיינים את מרכז הארץ.
שאלה 2 · תחבורה מסילתית
מדוע חשוב לפתח מסילות ברזל בישראל? הסבר שני גורמים.
הבא נימוק אחד נגד פיתוח מואץ של רשת מסילות ברזל בישראל.
קרא את הקטע שלפניך, וענה על התת־סעיפים (1)-(2) שאחריו.
[קטע]
(1) הסבר מדוע מסילות איילון מהוות "צוואר בקבוק" של רשת מסילות הברזל בישראל, ותאר כיצד הוספת מסילה רביעית תאפשר להתמודד עם צוואר הבקבוק הזה. (6 נקודות)
(2) בתמונה שבנספח א נראים נתיבי איילון, מסילות איילון ונחל איילון.
היעזר בתמונה שבנספח א, ותאר קושי אחד בהוספת מסילה רביעית באיילון. (3 נקודות)
[נספח א – תמונה]
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) הקלה על עומסי התנועה בכבישים – רכבת אחת מסיעה מאות נוסעים, מחליפה מאות מכוניות ומקצרת זמני נסיעה בעיקר במטרופולין תל אביב.
(2) חיבור הפריפריה למרכז – רכבת מהירה מקצרת את זמן הנסיעה מהנגב ומהגליל אל מרכזי התעסוקה, ומסייעת לצמצם פערים בין גלעין לשוליים. (אפשר גם: פחות זיהום אוויר ופליטות לכל נוסע, פחות תאונות, וחיסכון בקרקע – מסילה תופסת פחות שטח מכביש באותו קיבולת.)
מה נדרש: שני גורמים מוסברים לחשיבות פיתוח מסילות ברזל.
תשובה מלאה:
1. הפחתת גודש בכבישים: בישראל מספר כלי הרכב גדל מהר בהרבה מאורך הכבישים, ובשעות העומס הכבישים במרכז הארץ פקוקים. רכבת אחת יכולה להסיע מאות נוסעים בבת אחת, ומסילה אחת מעבירה בשעה הרבה יותר אנשים מנתיב כביש. כך הרכבת מורידה מכוניות מהכביש, מקצרת זמני נסיעה וחוסכת זמן עבודה וכסף למשק.
2. חיבור הפריפריה לגלעין: רוב מקומות העבודה, המוסדות והשירותים מרוכזים במרכז הארץ. רכבת מהירה מבאר שבע, מהצפון (כרמיאל, נהריה) או מירושלים מקצרת את זמן הנסיעה למרכז, מאפשרת לתושבי הפריפריה לעבוד וללמוד במרכז בלי לעבור לגור בו, ומעודדת מעבר של אוכלוסייה ועסקים לפריפריה – וכך מצמצמת פערים.
(אפשר גם: איכות סביבה – לכל נוסע רכבת פולטת פחות מזהמים וגזי חממה ממכונית; בטיחות – פחות תאונות דרכים; חיסכון בשטח – במדינה קטנה וצפופה מסילה תופסת פחות קרקע מכביש רחב.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, כל אחד מוסבר במנגנון ובקשר למציאות בישראל (צפיפות, גודש, פערי מרכז–פריפריה).
סעיף ב
עלות גבוהה מאוד ופגיעה בשטחים פתוחים: הנחת מסילות (גשרים, מנהרות, הפקעות קרקע) יקרה מאוד, והכסף בא על חשבון השקעות אחרות; המסילות חוצות שטחים פתוחים, נוף ובתי גידול, יוצרות רעש ומפרידות בין שכונות. (אפשר גם: הרכבת פחות גמישה מאוטובוס – היא אינה מגיעה מדלת לדלת ולא משתלמת ביישובים קטנים בפריפריה עם מעט נוסעים.)
מה נדרש: נימוק אחד נגד פיתוח מואץ של רשת המסילות, עם הסבר.
תשובה מלאה:
נימוק: עלות כלכלית וסביבתית גבוהה. בניית מסילת ברזל דורשת הפקעת קרקעות, גשרים ומנהרות (במיוחד באזורים הרריים, כמו המסילה לירושלים), והעלות לקילומטר גבוהה מאוד. תקציב שמושקע בפיתוח מואץ של רכבות אינו מושקע בתחבורה ציבורית זולה וגמישה יותר (אוטובוסים, נתיבי תחבורה ציבורית). בנוסף, מסילות חדשות חוצות שטחים פתוחים ונופים, פוגעות בבתי גידול ובשטחים חקלאיים, ויוצרות מפגעי רעש ו"קו שבר" בתוך יישובים – בעיה קשה במדינה קטנה שבה הקרקע הפתוחה מעטה.
(אפשר גם: רכבת אינה גמישה – היא נוסעת רק במסלול קבוע ומגיעה רק לתחנות; ביישובים קטנים ומפוזרים בפריפריה מספר הנוסעים קטן מכדי להצדיק את ההשקעה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נימוק אחד ברור (עלות ופגיעה בשטחים פתוחים) עם הסבר למה זה מצדיק האטה בפיתוח.
סעיף ג
(1) כל הקווים הבין־עירוניים והפרבריים (מהצפון, מהדרום, מירושלים ומנמל התעופה) מתכנסים לאותו קטע – שלוש מסילות בלבד במרכז תל אביב, שעוברות בהן כ־600 רכבות ביום. הקטע מלא עד קצה הקיבולת: אי אפשר להוסיף רכבות, וכל תקלה או עיכוב בו משבשים את התנועה בכל הרשת. מסילה רביעית תגדיל את הקיבולת – יותר רכבות בשעה ותדירות גבוהה יותר, הפרדה בין רכבות מהירות למאספות, ומסילה חלופית בזמן תקלה או עבודות.
(2) אין מקום פנוי: המסילות דחוקות בין שני מסלולי הכביש לבין תעלת נחל איילון, ומשני הצדדים מגדלים (עזריאלי). כדי להוסיף מסילה צריך לצמצם את אפיק נחל איילון (סכנת הצפות בחורף) או לקחת נתיב מהכביש העמוס.
מה נדרש: (1) להסביר מדוע הקטע הוא צוואר בקבוק, ולתאר כיצד מסילה רביעית תפתור זאת; (2) לתאר קושי אחד על פי התמונה.
תשובה מלאה:
(1) צוואר בקבוק הוא קטע צר שכל התנועה חייבת לעבור בו, ולכן הוא מגביל את כל המערכת. על פי הקטע, מסילות איילון "משמשות את כל רכבות הנוסעים הבין־עירוניות והפרבריות המגיעות לתל אביב או עוברות בה": רכבות מנהריה וחיפה, מבאר שבע ומאשקלון, מירושלים, ממודיעין ומנמל התעופה – כולן נכנסות לאותן שלוש מסילות. בכל יום עוברות בהן כ־600 רכבות. לכן הקטע מנוצל עד קצה הקיבולת: אי אפשר להוסיף רכבות לרשת כולה גם אם בונים מסילות חדשות בקצוות, וכל תקלה (רכבת תקועה, עבודות תחזוקה) עוצרת או מעכבת רכבות בכל הארץ.
מסילה רביעית תגדיל את מספר הרכבות שיכולות לעבור בקטע בשעה – אפשר יהיה להגדיל את התדירות ולהוסיף קווים; ניתן יהיה להפריד בין רכבות מהירות בין־עירוניות לבין רכבות פרבריות שעוצרות בכל תחנה; ובזמן תקלה או עבודות תהיה מסילה חלופית, כך שהשיבוש לא יתפשט לכל הרשת.
(2) בתמונה רואים שרצועת הקרקע בלב העיר מנוצלת עד הסוף: מצד אחד נתיבי איילון העמוסים, באמצע – תעלת הבטון של נחל איילון, אחריה המסילות ומיד אחריהן מסלול הכביש השני, ומשני הצדדים – מגדלים ובניינים (מגדלי עזריאלי). אין שטח פנוי למסילה נוספת. כדי להוסיף אותה צריך להצר או לכסות את אפיק נחל איילון – וכך להקטין את יכולתו להוליך את מי השיטפונות בחורף ולהגדיל את סכנת ההצפה של הכביש והמסילות – או לקחת נתיב מהכביש העמוס ממילא. (אפשר גם: עבודות הבנייה בלב הציר יחייבו סגירות ועיכובים ממושכים לרכבות ולכביש.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) הוסבר המושג "צוואר בקבוק" ונקשר לנתוני הקטע (כל הרכבות, 3 מסילות, 600 רכבות ביום), ותוארו התועלות של מסילה רביעית; ב־(2) הקושי נשען על מה שנראה בתמונה.
שאלה 3 · ערים מעורבות
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "ערים מעורבות אוכלוסייה" אינו בחומר 2027 (וכך גם "מאפייניה של נצרת כגלעין למטרופולין ערבי צומח בגליל").
נוף הגליל (נצרת עילית) ומעלות־תרשיחא הן ערים מעורבות.
בטבלה שלפניך מוצגים נתונים על האוכלוסיות בנוף הגליל ובמעלות־תרשיחא בשנת 2006 ובשנת 2019.
עיין בטבלה, וענה על הסעיפים א-ג שאחריה.
[טבלה]
(1) ציין את השם של יחידת הנוף שבה שוכנת כל אחת מן הערים. (2 נקודות)
(2) הסבר את הקשר בין המיקום של כל אחת מן הערים לבין גודל האוכלוסייה בה בשנת 2019. (6 נקודות)
תאר את התהליך המתרחש במרחב העירוני והמטרופוליני של נוף הגליל (נצרת עילית), והסבר כיצד תהליך זה השפיע על השינוי בשיעור האוכלוסייה הערבית שחל בעיר זו משנת 2006 עד שנת 2019.
תאר כיצד המאפיינים של ערים מעורבות באים לידי ביטוי במרחב המגורים ובמרחב הציבורי בערים כאלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(1) נוף הגליל – הגליל התחתון (הרי נצרת). מעלות־תרשיחא – הגליל העליון (המערבי).
(2) נוף הגליל (41,700) – גדולה יותר: צמודה לנצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל, והיא חלק מגלעין מטרופולין נצרת; קרובה לעפולה, לעמק יזרעאל ולחיפה ומחוברת בכבישים ראשיים – מוקד תעסוקה, מסחר ושירותים שמושך תושבים. מעלות־תרשיחא (21,800) – קטנה בערך פי שניים: בגליל העליון המערבי ההררי, רחוקה ממרכזי תעסוקה ומחיפה, קרובה לגבול לבנון (חשש ביטחוני), נגישות נמוכה – פריפריה שמושכת מעט תושבים.
מה נדרש: (1) יחידת נוף לכל עיר; (2) לקשר בין המיקום של כל עיר לגודל אוכלוסייתה ב־2019.
תשובה מלאה:
(1) נוף הגליל שוכנת בגליל התחתון – על רכס הרי נצרת שמעל עמק יזרעאל. מעלות־תרשיחא שוכנת בגליל העליון (בחלקו המערבי).
(2) בשנת 2019 בנוף הגליל גרו 41,700 תושבים ובמעלות־תרשיחא 21,800 – כמעט פי שניים.
נוף הגליל: העיר צמודה לנצרת – העיר הערבית הגדולה בישראל ומרכז של אזור עירוני גדול (מטרופולין נצרת). היא קרובה לעפולה ולעמק יזרעאל, ונמצאת במרחק נסיעה סביר מחיפה ומאזור התעשייה שלה; כבישים ראשיים (כביש 60, כביש 77) מחברים אותה לאזורים אלה. מיקום מרכזי ונגיש באזור עירוני גדול מספק מקומות עבודה, מסחר ושירותים – ולכן העיר גדולה יחסית.
מעלות־תרשיחא: העיר נמצאת בגליל העליון המערבי, באזור הררי עם תבליט קשה, רחוקה מן המרכז ומחיפה, ונגישותה נמוכה; היא גם קרובה לגבול לבנון. מיקום פריפריאלי ומרוחק מגביל את התעסוקה והשירותים ואינו מושך תושבים רבים – ולכן העיר קטנה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי יחידות הנוף נכונות; לכל עיר הוסבר מאפיין מיקום (מרכזי/פריפריאלי, נגישות, קרבה לעיר גדולה או לגבול) וקושר לגודל האוכלוסייה בטבלה.
סעיף ב
התהליך: פרבור/הגירה של אוכלוסייה ערבית מנצרת (גלעין המטרופולין הערבי) ומהכפרים הסמוכים אל נוף הגליל. בנצרת יש מצוקת קרקע ודיור, צפיפות ומחירים גבוהים, ובנוף הגליל יש דירות זמינות, שכונות חדשות ושירותים טובים. במקביל עזבו העיר תושבים יהודים. ההשפעה: שיעור הערבים עלה מ־13% ל־29% – מכ־5,700 לכ־12,100 תושבים ערבים (יותר מפי 2), בעוד האוכלוסייה הכוללת ירדה מ־43,600 ל־41,700.
מה נדרש: לתאר את התהליך במרחב העירוני־מטרופוליני, ולהסביר כיצד הוא הגדיל את שיעור הערבים בעיר.
תשובה מלאה:
התהליך: נוף הגליל ונצרת יוצרות יחד מרחב עירוני רציף – מטרופולין נצרת. בנצרת, הגלעין, יש מצוקת קרקע: שטחי השיפוט קטנים, הבנייה צפופה, אין כמעט קרקע פנויה לשכונות חדשות ומחירי הדיור גבוהים. משפחות ערביות צעירות, רבות מהן מהמעמד הבינוני, עוברות לגור בנוף הגליל הסמוכה, שבה יש דירות זמינות, שכונות מתוכננות ושירותים ברמה טובה, וקרוב למקומות העבודה ולמשפחה בנצרת. זהו תהליך של פרבור – יציאה מהגלעין הצפוף לעיר שבטבעת. במקביל חלק מהתושבים היהודים עזבו את העיר (הגירה שלילית).
ההשפעה על הנתונים (חישוב מן הטבלה): ב־2006 – 13% מ־43,600 ≈ 5,700 תושבים ערבים; ב־2019 – 29% מ־41,700 ≈ 12,100 תושבים ערבים. כלומר מספר הערבים גדל ביותר מפי 2 (כ־6,400 תושבים נוספים), ואילו מספר התושבים הכולל ירד ב־1,900 (כ־4.4%-). מכאן שמספר התושבים היהודים ירד (מכ־37,900 לכ־29,600). השילוב בין כניסת ערבים לבין יציאת יהודים העלה את שיעור האוכלוסייה הערבית מ־13% ל־29%.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התהליך מתואר במונחים (פרבור/הגירה מן הגלעין, מצוקת קרקע ודיור), והקשר לשינוי בשיעור מוסבר ומגובה בחישוב מן הטבלה.
טעות נפוצה: להסביר את העלייה בשיעור רק בריבוי טבעי גבוה – ריבוי טבעי לא יכול להכפיל את מספר הערבים בתוך 13 שנים; העיקר הוא הגירה מנצרת.
סעיף ג
מרחב המגורים: הפרדה מרחבית – רוב התושבים גרים בשכונות נפרדות, יהודיות וערביות (למשל במעלות־תרשיחא: מעלות ותרשיחא הן שני רובעים נפרדים), ולצידן שכונות מעורבות שבהן גרים יהודים וערבים יחד (בעיקר שכונות חדשות שאליהן הגיעו תושבים ערבים).
המרחב הציבורי: מוסדות כפולים ונפרדים – בתי ספר בעברית ובערבית, בתי כנסת לצד מסגדים וכנסיות; שילוט בשתי השפות; מרכזי מסחר, בילוי ופארקים משותפים שבהם נפגשות האוכלוסיות; חגים ואירועים של שתי הקהילות.
מה נדרש: לתאר מאפיינים של עיר מעורבת בשני מרחבים – המגורים והמרחב הציבורי.
תשובה מלאה:
עיר מעורבת היא עיר שבה גרות יחד אוכלוסייה יהודית ואוכלוסייה ערבית, כל אחת עם שפה, דת ותרבות משלה.
מרחב המגורים: ברוב הערים המעורבות יש הפרדה מרחבית – שכונות שרובן יהודיות ושכונות שרובן ערביות. לפעמים העיר נוצרה מאיחוד של שני יישובים: מעלות־תרשיחא קמה מאיחוד העיירה היהודית מעלות והכפר הערבי תרשיחא, ושני החלקים נשארו רובעים נפרדים. לצד זאת יש שכונות מעורבות שבהן גרים יהודים וערבים באותם בניינים – בעיקר שכונות חדשות שאליהן עברו משפחות ערביות (כמו בנוף הגליל). הבדלים בצורת המגורים: בשכונות הערביות הוותיקות – לרוב בנייה צמודת קרקע משפחתית, ובשכונות היהודיות – בנייה רוויה.
המרחב הציבורי: בעיר יש מוסדות כפולים לשתי האוכלוסיות – בתי ספר בשפה העברית ובשפה הערבית, בתי כנסת ומסגדים או כנסיות; השילוט ברחובות ובמוסדות בשתי השפות. לצד זאת יש מרחבים משותפים – מרכזי מסחר, קניונים, מוסדות בריאות, פארקים ומתקני ספורט – שבהם נפגשות האוכלוסיות, ובעירייה משרתים את שתיהן. במרחב הציבורי מצוינים חגים ואירועים של שתי הקהילות. לפעמים המפגש מעורר גם מתחים (על אופי העיר, על שמות רחובות או על הקמת מוסדות).
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המרחבים מתוארים, ובכל אחד מאפיינים קונקרטיים (הפרדה ושכונות מעורבות; מוסדות כפולים, שילוט ומרחבים משותפים) עם דוגמה.
שאלה 4 · איכות הסביבה — מדרש תמונה
אתר חירייה השוכן בדרום מטרופולין תל אביב שימש בשנים 1952-1998 אתר סילוק פסולת של שלוש־עשרה ערים ורשויות מקומיות ושל בתי חולים ומחנות צבא במרכז הארץ. בשנת 1998 הופסקה הטמנת הפסולת באתר זה.
בנספח ב מוצגות שתי תמונות:
בתמונה 1 נראה אתר הפסולת חירייה לפני סגירתו. בתמונה 2 נראה האתר כיום.
[נספח ב – תמונות]
עיין בתמונה 1.
תאר שלושה מפגעים בתחום איכות הסביבה שגרם אתר הפסולת.
עיין בתמונה 2.
ציין מהו שימוש הקרקע הנראה בתמונה.
הסבר את החשיבות של שימוש הקרקע הזה בדרום מטרופולין תל אביב.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) זיהום קרקע ומי תהום – תשטיפים (נוזלים מהפסולת המתפרקת) חלחלו לקרקע, למי התהום של אקוות החוף ולנחל איילון.
(2) זיהום אוויר – ריח רע, גז מתאן שנפלט מפירוק הפסולת, שריפות ועשן, אבק מכלים כבדים.
(3) מפגע נופי ובטיחותי – הר פסולת גבוה בלב אזור מיושב, עם סכנת גלישה של מדרונותיו; משיכת ציפורים (סכנה לטיסות בנתב"ג הסמוך), מכרסמים וחרקים.
מה נדרש: שלושה מפגעים סביבתיים שונים, מתוארים.
תשובה מלאה:
בתמונה 1 רואים מטמנה פתוחה: ערמות ענק של פסולת ביתית מעורבת (ניילון, קרטון, פלסטיק, פסולת אורגנית) שמשאיות פורקות ודחפורים מפזרים, בלי שכבת איטום ובלי כיסוי.
1. זיהום קרקע ומים: הפסולת האורגנית נרקבת, ומי הגשם השוטפים אותה יוצרים תשטיפים – נוזלים רעילים עם מתכות כבדות וחומרים אורגניים. התשטיפים חלחלו לקרקע ולמי התהום של אקוות החוף (מקור מים חשוב) וזרמו לנחל איילון הסמוך.
2. זיהום אוויר: פירוק הפסולת פולט גזים – מתאן (גז חממה דליק) וגזים בעלי ריח רע שהגיעו לשכונות סביב. באתר פרצו שריפות שיצרו עשן, והכלים הכבדים העלו אבק.
3. מפגע נופי ובטיחותי: במשך עשרות שנים נוצר הר פסולת גבוה, שנראה למרחקים בלב אזור צפוף. מדרונותיו היו תלולים ולא יציבים, והייתה סכנה שיגלשו לנחל איילון. הפסולת משכה להקות ציפורים (סכנת התנגשות במטוסים בנמל התעופה בן גוריון הסמוך), מכרסמים וחרקים שמפיצים מחלות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה מפגעים בתחומים שונים (מים/קרקע, אוויר, נוף ובטיחות), כל אחד מתואר במנגנון שלו ובקשר למה שנראה בתמונה.
סעיף ב
שימוש הקרקע: שטח פתוח – פארק ציבורי לנופש ופנאי (פארק אריאל שרון): מדשאות, עצים, אגם ובריכות, שבילים.
החשיבות: דרום המטרופולין צפוף מאוד בבנייה ובתשתיות, ויש בו מעט שטחים פתוחים וירוקים. הפארק משמש "ריאה ירוקה" לנופש ולפנאי של מאות אלפי תושבים, משפר את איכות האוויר והחיים, ומשקם אתר מזוהם – דוגמה לפיתוח בר־קיימה ולתיקון משגי העבר.
מה נדרש: לציין את שימוש הקרקע ולהסביר את חשיבותו במיקום זה.
תשובה מלאה:
שימוש הקרקע: שטח פתוח ציבורי – פארק לנופש ולפנאי. בתמונה 2 רואים במקום הר הפסולת מדשאות, שבילי הליכה ורכיבה, עצים, אגם ובריכות מים ומבנה מבקרים (פארק אריאל שרון).
החשיבות בדרום מטרופולין תל אביב: האזור (חולון, בת ים, אזור, ראשון לציון, דרום תל אביב) הוא אחד האזורים הצפופים בישראל, עם בנייה רוויה, אזורי תעשייה וכבישים מהירים, ומעט מאוד שטחים פתוחים. פארק מטרופוליני גדול נותן לתושבים מקום לנופש, לספורט ולפנאי קרוב לבית; הצמחייה משפרת את המיקרו־אקלים ואת איכות האוויר ומספקת בית גידול לבעלי חיים; ובנוסף – הפארק הוא דוגמה לשיקום של אתר מזוהם והפיכתו מנטל לנכס, כלומר פיתוח בר־קיימה לתיקון משגי העבר (באתר פועל גם פארק מחזור לטיפול בפסולת).
למה זה מקבל ניקוד מלא: שימוש הקרקע מזוהה נכון מן התמונה, והחשיבות מוסברת ונקשרת למאפייני דרום המטרופולין (צפיפות, מחסור בשטחים פתוחים).
שאלה 5 · מטרופולינים — אטלס ישראל החדש
בין התושבים המתגוררים בטבעות של המטרופולין ובין העיר המרכזית בגלעין המטרופולין יש קשרים בתחום המסחר והתעסוקה.
ציין מהי התופעה הגאוגרפית העירונית שבה קשרים אלה באים לידי ביטוי, והסבר מדוע תהליך הפרוור המתרחש במטרופולין גורם להתגברות תופעה זו.
עיין במפה ב — שימושי קרקע 2005, עמוד 97 באטלס ישראל החדש.
(1) ציין את שני שימושי הקרקע העיקריים של חיפה שבהם בא לידי ביטוי מיקומה בגלעין המטרופולין, ואת שימוש הקרקע העיקרי של קריית ים שבו בא לידי ביטוי מיקומה בטבעת של המטרופולין. (4 נקודות)
(2) חיפה שוכנת בטופוגרפיה המשלבת הר, מישור ומפרץ טבעי. טופוגרפיה זו משפיעה על התפתחות העיר ועל המיקום של שימושי הקרקע בה.
בחר בשניים משימושי הקרקע המוצגים במפה, שהמיקום שלהם בעיר חיפה מושפע מן הטופוגרפיה.
הסבר את ההשפעה של הטופוגרפיה על המיקום של כל אחד משימושי קרקע אלה בחיפה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
התופעה: יוממות – תנועה יומית של תושבי הטבעות אל העיר המרכזית בגלעין (לעבודה, לקניות ולשירותים) וחזרה הביתה בערב.
הפרבור מגביר אותה: אנשים עוברים לגור ביישובי הטבעות (דיור זול ומרווח יותר, איכות חיים), אבל רוב מקומות העבודה, המסחר והשירותים המתקדמים נשארים בגלעין – ולכן יותר אנשים נאלצים לנסוע אליו כל יום, למרחקים גדולים יותר.
מה נדרש: לציין את התופעה (מונח), ולהסביר את הקשר בינה לבין הפרבור.
תשובה מלאה:
התופעה: יוממות – תנועה יומיומית של אנשים בין מקום המגורים בטבעות המטרופולין (בפרברים) לבין מקום העבודה, המסחר והשירותים בעיר הגלעין, וחזרה בסוף היום.
הקשר לפרבור: פרבור הוא מעבר אוכלוסייה מן העיר המרכזית ליישובים בטבעות המטרופולין, שבהם הדיור זול ומרווח יותר (בית צמוד קרקע, שטח פתוח) ואיכות החיים גבוהה. אולם מקומות העבודה – בעיקר משרדים, מסחר, שירותים פיננסיים ותעשייה עתירת ידע – וכן מוסדות התרבות והשירותים המתקדמים, נשארים מרוכזים ברובם בגלעין. לכן ככל שיותר אנשים עוברים לגור בטבעות, כך גדל מספר היוממים הנוסעים כל בוקר לגלעין, והמרחק שהם עוברים גדל – והתוצאה היא גודש בצירי התחבורה המובילים לגלעין.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המונח המדויק (יוממות) מצוין, והקשר לפרבור מוסבר דרך ההפרדה בין מקום המגורים (טבעות) למקום העבודה והמסחר (גלעין).
טעות נפוצה: לכתוב "פרבור" כשם התופעה – פרבור הוא התהליך הנתון בשאלה, והתופעה שמבטאת את הקשרים היא היוממות.
סעיף ב
(1) חיפה (גלעין): מסחר ומשרדים (מע"ר – העיר התחתית והדר); תעשייה ותחבורה – נמל, אזור תעשייה ובתי זיקוק במפרץ. קריית ים (טבעת): מגורים.
(2) תעשייה ונמל – במישור החוף ובמפרץ (עמק זבולון): קרקע שטוחה ונרחבת לבניית מפעלים ומכלים, מפרץ מוגן ומים עמוקים לנמל, ונגישות לרכבת ולכבישים. מגורים – על מורדות הכרמל ופסגתו: האוויר נקי וקריר יותר, רחוק מזיהום התעשייה במפרץ, ויש נוף לים; (אפשר גם: שטחים פתוחים ויער בוואדיות התלולים של הכרמל – קשה לבנות בהם).
מה נדרש: (1) שני שימושים עיקריים בחיפה המבטאים את היותה גלעין, ושימוש עיקרי אחד בקריית ים המבטא את היותה בטבעת; (2) שני שימושי קרקע, ולכל אחד – הסבר כיצד הטופוגרפיה (הר, מישור, מפרץ) קובעת את מיקומו.
באטלס: במפת שימושי הקרקע של מפרץ חיפה והכרמל, לעקוב אחר הצבעים במקרא – מסחר ומשרדים, תעשייה, נמל ותחבורה, מגורים, שטחים פתוחים ויער.
תשובה מלאה:
(1) חיפה – עיר הגלעין של המטרופולין. במפה בולטים בה שימושים שמשרתים את כל המטרופולין:
קריית ים – יישוב בטבעת הצפונית (הקריות). השימוש העיקרי בה הוא מגורים; תושביה עובדים ומקבלים שירותים רבים בחיפה – "עיר שינה".
(2) נבחר בשני שימושים:
(אפשר גם: שטחים פתוחים ויער – בערוצים (ואדיות) התלולים של הכרמל, שבהם קשה ויקר לבנות, נשארו רצועות ירוקות בין השכונות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) כל השימושים נכונים ומבחינים בין גלעין לטבעת; ב־(2) לכל אחד משני השימושים הוסבר באיזו יחידת טופוגרפיה הוא נמצא ולמה היא מתאימה לו.
שאלה 6 · מאמר — "תופעות קיצוניות הקשורות להתחממות העולמית וזיקתן לאסונות טבע"
לא במיקוד תשפ"ז – המאמר שבשאלה הוחלף במאמר אחר בחומר 2027 ("משמעויות כלכליות של שיקום שטחים פתוחים בישראל"), ולכן שאלה המבוססת עליו אינה בחומר.
שים לב:
שאלה 6 מיועדת לתלמידים שקראו את המאמר:
"תופעות קיצוניות הקשורות להתחממות העולמית וזיקתן לאסונות טבע".
(ב' זיו, "תופעות קיצוניות הקשורות להתחממות העולמית וזיקתן לאסונות טבע", אקולוגיה וסביבה, 10, 2019, עמ' 12-18)
בעשורים האחרונים העולם מתחמם בהתמדה. ההתחממות גורמת למגוון של תופעות אקלים. תופעות אלה עשויות להשפיע גם על ישראל. (על פי המאמר)
לפניך רשימה של תופעות אקלים שעשויות להתרחש או להתגבר במזרח הים התיכון ובישראל.
בחר באחת מן התופעות, וענה על הסעיפים א-ב.
תופעות אקלים:
על פי המאמר, הסבר כיצד ההתחממות העולמית גורמת להתגברות תופעת האקלים שבחרת במזרח הים התיכון ובישראל.
על פי המאמר, הסבר השפעה אחת של התופעה שבחרת על האדם או על הסביבה.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
גלי חום: כשהטמפרטורה הממוצעת עולה, כל ההתפלגות של הטמפרטורות זזה כלפי מעלה – ימים שהיו נחשבים קיצוניים בעבר נעשים שכיחים, ושיאי חום חדשים נשברים. בנוסף, מערכות לחץ גבוה מתחזקות ומתמידות מעל האזור (שמיים בהירים, אוויר יורד שמתחמם), ושרב – רוחות חמות ויבשות ממדבריות ערב וסהרה – חם יותר. לכן גלי חום נעשים תכופים יותר, ארוכים יותר וחמים יותר. (אפשר גם: עלייה בעוצמת הגשמים – אוויר חם מכיל יותר אדי מים (כ־7% לכל מעלה), ולכן כשיורד גשם הוא עז יותר, גם אם מספר ימי הגשם יורד; התפשטות הסהרה – התרחבות חגורת הלחצים הגבוהים הסובטרופית צפונה דוחקת את מסלול השפלים החורפיים, והמדבר מתקדם.)
מה נדרש: לבחור תופעה אחת ולהסביר את המנגנון שבו ההתחממות מגבירה אותה באזורנו.
הערה: התשובה מבוססת על הידע הגאוגרפי המקובל בנושא ההתחממות והקיצוניות באקלים, שהוא נושא המאמר. בבחינה כדאי להשתמש גם במונחים ובדוגמאות שמופיעים במאמר עצמו.
תשובה מלאה (התופעה שנבחרה – גלי חום):
ההתחממות העולמית היא עלייה בטמפרטורה הממוצעת של האטמוספרה, בעיקר בגלל הגברת אפקט החממה בעקבות פליטת גזי חממה. כשהממוצע עולה, כל התפלגות הטמפרטורות זזה כלפי מעלה: ימים חמים מאוד, שבעבר היו נדירים, הופכים שכיחים, ונשברים שיאי חום. במזרח הים התיכון ההתחממות מהירה יחסית לממוצע העולמי. בנוסף, מעל האזור מתחזקות ומתמידות מערכות של רמה (לחץ גבוה) – אוויר שוקע ומתחמם, השמיים בהירים והקרינה חזקה – וכשנוצר מצב של שרב, הרוח המזרחית מביאה אוויר חם ויבש ממדבריות ערב וסהרה, שהם עצמם חמים יותר. התוצאה: גלי חום תכופים יותר, ארוכים יותר ובטמפרטורות גבוהות יותר בישראל.
(אפשר גם – עלייה בעוצמת הגשמים: אוויר חם יכול להכיל יותר אדי מים (כ־7% יותר לכל מעלה צלזיוס), והים התיכון החם מאדה יותר. לכן כשמגיע שקע חורפי, כמות המים שיורדת בבת אחת גדולה יותר – סופות גשם עזות ושיטפונות – גם אם מספר ימי הגשם בעונה פוחת.
אפשר גם – התפשטות הסהרה: ההתחממות מרחיבה את תא הדלי ומזיזה את חגורת הלחצים הגבוהים הסובטרופית צפונה. השקעים החורפיים המביאים גשם לישראל נדחקים צפונה, הגשם פוחת, ואזור הספר בין האקלים הים־תיכוני למדברי זז צפונה – המדבר מתפשט.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: התופעה מוגדרת, המנגנון מוסבר שלב אחר שלב (עלייה בממוצע ← הזזת ההתפלגות ← שכיחות קיצון), ונקשר למזרח הים התיכון ולישראל.
סעיף ב
גלי חום – השפעה על האדם: עומס חום ומכות חום, החמרה במחלות לב, ריאה וכליות, ועלייה בתמותה בעיקר בקרב קשישים, חולים ועובדים בחוץ. (אפשר גם: עומס על רשת החשמל בגלל מזגנים, ושריפות יער בגלל צמחייה יבשה; גשמים עזים – שיטפונות והצפות עירוניות, נזקים ונפגעים; התפשטות המדבר – מחסור במים ופגיעה בחקלאות.)
מה נדרש: השפעה אחת של התופעה שבחרת, על האדם או על הסביבה, עם הסבר.
תשובה מלאה (גלי חום):
השפעה על האדם – בריאות ותמותה: בזמן גל חום הגוף מתקשה לפלוט חום, בייחוד כשהלילות חמים ואין הפוגה. נגרמים עומס חום, התייבשות ומכות חום, ומחלות קיימות (לב, נשימה, כליות) מחריפות. הנפגעים העיקריים הם קשישים, חולים כרוניים, תינוקות, ועובדים שעובדים בחוץ (חקלאות, בנייה) – ובגלי חום ממושכים עולה מספר הפניות לבתי החולים והתמותה. באוכלוסיות עניות, שאין להן מיזוג אוויר, הפגיעה קשה יותר.
(אפשר גם – השפעה על הסביבה: גל חום מייבש את הצמחייה ומגדיל את הסיכון לשריפות יער גדולות (כמו בכרמל ובהרי ירושלים), שפוגעות בבתי גידול ובמגוון הביולוגי. אפשר גם: גשמים עזים – שיטפונות בזק והצפות עירוניות, כי מערכות הניקוז לא תוכננו לכמויות כאלה; התפשטות המדבר – פחות מים למשק ולחקלאות, פגיעה בגידולי בעל ובמרעה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: השפעה אחת מוגדרת (על האדם), מוסברת במנגנון, וכוללת מי נפגע ולמה.
פרק שני — גאוגרפיה של המזרח התיכון
(28 נקודות) בפרק זה עליך לענות על שתיים מן השאלות 7-11 (לכל שאלה — 14 נקודות).
שאלה 7 · נהר פרת ונהר חידקל
פרת וחידקל הם נהרות בין־לאומיים.
(1) בחר באחד מן הנהרות האלה, וציין את שמות כל המדינות שבהן הנהר זורם. (3 נקודות)
(2) הסבר קושי אחד של מדינות השוכנות על גדות נהרות בין־לאומיים לנצל את מי הנהרות האלה. (3 נקודות)
בשנות השבעים של המאה ה־20 החלה טורקיה ליישם את "מיזם דרום־מזרח אנטוליה". על פי התוכנית, הוקמו סכרים רבים על נהרות פרת וחידקל בדרום־מזרח אנטוליה.
(1) תאר שתי מטרות בהקמת סכרים באזור זה. (4 נקודות)
(2) תאר שתי השפעות של סכרים אלה על האוכלוסייה ועל הכלכלה בעירק. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) פרת – טורקיה, סוריה, עירק. (אפשר גם: חידקל – טורקיה ועירק; קטע קצר שלו הוא גבול בין טורקיה לסוריה.)
(2) המדינה שבמעלה הנהר (טורקיה) שולטת בכמות המים ובאיכותם: כשהיא בונה סכרים ושואבת מים להשקיה, פחות מים – ומלוחים יותר – מגיעים למדינות שבמורד (סוריה ועירק). אין הסכם מחייב על חלוקת המים, ולכן המדינות במורד אינן יכולות לתכנן את משק המים שלהן.
מה נדרש: (1) כל המדינות שבהן זורם הנהר שבחרת; (2) קושי אחד מוסבר.
באטלס: במפה הפיזית של המזרח התיכון לעקוב אחר הנהר ממקורותיו בהרי מזרח טורקיה ועד שט אל־ערב והמפרץ הפרסי.
תשובה מלאה:
(1) נהר פרת נובע בהרי מזרח אנטוליה בטורקיה, זורם דרומה לסוריה (מזרח המדינה), נכנס לעירק ומתחבר עם החידקל ליצירת שט אל־ערב, הנשפך למפרץ הפרסי. המדינות: טורקיה, סוריה, עירק.
(אפשר גם: חידקל – נובע בטורקיה וזורם לעירק (דרך בגדאד); קטע קצר שלו מהווה גבול בין טורקיה לסוריה.)
(2) הקושי – תלות במדינה שבמעלה הנהר: מקורות הנהר נמצאים בטורקיה, ולכן היא שולטת בכמות המים שזורמת הלאה. כשהיא בונה סכרים ומפעלי השקיה ושואבת מים לשימושה, כמות המים שמגיעה לסוריה ולעירק קטנה, ובעונות יבשות – קטנה מאוד; מי הניקוז מן השדות המושקים מחזירים לנהר מים מלוחים ומזוהמים יותר. אין הסכם מחייב בין שלוש המדינות על חלוקת המים, ולכן המדינות במורד אינן יכולות להבטיח לעצמן מים להשקיה, לשתייה ולייצור חשמל – והדבר יוצר מתיחות פוליטית ביניהן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל המדינות לנהר שנבחר; הקושי מוסבר דרך היחסים בין מעלה הנהר למורדו (כמות ואיכות) והיעדר הסכם.
סעיף ב
(1) ייצור חשמל הידרואלקטרי (סכרים ותחנות כוח, כמו סכר אטאטורק) – לצורכי טורקיה שאין לה נפט רב; אגירת מים להשקיה והרחבת החקלאות במישורים היבשים של דרום־מזרח אנטוליה (מישור חראן). (אפשר גם: פיתוח אזורי של אזור עני ופריפריאלי, מגוריו כורדים – תעסוקה, צמצום פערים והגירה; ויסות זרימה ומניעת שיטפונות.)
(2) ירידה בכמות המים בנהרות בעירק – פחות מים להשקיה, פגיעה בחקלאות ובפרנסת החקלאים, ועזיבת כפרים לערים; עלייה במליחות המים ופגיעה במי השתייה, בקרקעות ובביצות של דרום עירק (ייבוש), וכן ירידה בייצור החשמל בסכרים בעירק.
מה נדרש: (1) שתי מטרות של הסכרים; (2) שתי השפעות על האוכלוסייה ועל הכלכלה בעירק.
תשובה מלאה:
(1) מטרות (מיזם GAP):
(אפשר גם: פיתוח אזורי – דרום־מזרח אנטוליה הוא אזור פריפריאלי ועני שרוב תושביו כורדים; המיזם נועד ליצור תעסוקה, להעלות את רמת החיים ולצמצם הגירה ממנו.)
(2) השפעות בעירק:
(אפשר גם: ירידה בייצור החשמל בסכרים בעירק עצמה, ומתיחות פוליטית בין עירק לטורקיה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי מטרות שונות (אנרגייה, השקיה) מתוארות; שתי השפעות שונות על עירק, כל אחת עם מנגנון ותוצאה לאוכלוסייה ולכלכלה.
שאלה 8 · גאופוליטיקה
לפניך רשימה של מעברי ים חשובים במזרח התיכון.
בחר באחד ממעברי הים, ציין את שמות הימים שהוא מחבר, והסבר את חשיבותו הבין־לאומית.
מעברי ים:
הסכם השלום שנחתם בשנת 2020 בין מדינת ישראל ובין איחוד האמירויות הערביות ובחריין מאפשר פתיחה של נתיבי תחבורה חדשים במזרח התיכון.
עיין במפה הסכמטית שלפניך וענה על התת־סעיפים (1)-(2) שאחריה.
[מפה]
(1) הסבר את התועלת הכלכלית לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין במסילת ברזל שתחבר בין מדינות אלה לבין ישראל, כפי שנראה במפה. (4 נקודות)
(2) לאור מיקומה הגאוגרפי של ירדן, הסבר את התועלת הכלכלית לירדן במסילת ברזל שתחבר בין איחוד האמירויות הערביות ובחריין לבין ישראל, כפי שנראה במפה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
תעלת סואץ – מחברת את הים התיכון עם ים סוף (מפרץ סואץ). חשיבות: הדרך הימית הקצרה ביותר בין אירופה לבין אסיה ומזרח אפריקה – חוסכת את ההקפה של אפריקה; עוברים בה מיכליות נפט מן המפרץ הפרסי ואוניות מכולות עם סחורות מאסיה, ולכן היא עורק מרכזי של הסחר העולמי (והכנסה חשובה למצרים). (אפשר גם: מצר הורמוז – מחבר את המפרץ הפרסי עם מפרץ עומאן והים הערבי; עובר בו חלק גדול מן הנפט העולמי; מצר באב אל־מנדב – מחבר את ים סוף עם מפרץ עדן והים הערבי (האוקיינוס ההודי); הכניסה הדרומית לנתיב סואץ.)
מה נדרש: לבחור מעבר אחד, לציין את הימים שהוא מחבר, ולהסביר את חשיבותו הבין־לאומית.
באטלס: במפה המדינית או הפיזית של המזרח התיכון למצוא את המעבר, ולזהות את גופי המים משני צדדיו.
תשובה מלאה (תעלת סואץ):
תעלת סואץ היא תעלה מלאכותית במצרים, בין חצי האי סיני לאפריקה. היא מחברת את הים התיכון (בפורט סעיד) עם ים סוף (מפרץ סואץ).
חשיבותה הבין־לאומית: התעלה מקצרת מאוד את הדרך הימית בין אירופה לבין אסיה (הודו, סין, מזרח אסיה) ומזרח אפריקה, כי אין צורך להקיף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה – חיסכון של אלפי קילומטרים, ימים של הפלגה, דלק וכסף. דרכה עוברים חלק ניכר מן הסחר הימי בעולם: מיכליות נפט וגז מן המפרץ הפרסי לאירופה, ואוניות מכולות עם מוצרים מאסיה. לכן חסימה של התעלה פוגעת בכלכלה העולמית. למצרים התעלה מקור הכנסה חשוב (דמי מעבר).
(אפשר גם – מצר הורמוז: מחבר את המפרץ הפרסי עם מפרץ עומאן והים הערבי. זה הפתח היחיד של המפרץ לים הפתוח, ולכן עוברים בו מיכליות הנפט והגז של סעודיה, כווית, עירק, קטר, איראן ואיחוד האמירויות – כחמישית מצריכת הנפט העולמית. מצר באב אל־מנדב: מחבר את ים סוף עם מפרץ עדן והים הערבי; כל אונייה שעוברת בתעלת סואץ מאסיה או אליה חייבת לעבור גם בו.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הימים מצוינים נכון, והחשיבות מוסברת בהיבט הבין־לאומי (קיצור דרך, סחר ונפט) ולא רק המקומי.
סעיף ב
(1) נתיב יבשתי ישיר מן המפרץ הפרסי לנמלי ישראל בים התיכון (חיפה), ומשם לאירופה ולאמריקה (כפי שמראים החיצים במפה). הוא קצר וזול יותר מן הדרך הימית, ועוקף את מצר הורמוז, את באב אל־מנדב ואת תעלת סואץ – מעברים שעלולים להיחסם (איומים ביטחוניים, תורים, דמי מעבר). כך יגדל ויוזל היצוא (נפט ומוצריו, פטרוכימיה, אלומיניום) והיבוא, והמדינות יחזקו את מעמדן כמרכז סחר ולוגיסטיקה – צעד בגיוון כלכלתן מעבר לנפט.
(2) ירדן נמצאת בין המפרץ הפרסי לבין הים התיכון, והמסילה הראשית חוצה אותה – היא "גשר יבשתי". ירדן תרוויח דמי מעבר, תעסוקה בתחנות, במסופים ובלוגיסטיקה, ופיתוח באזורים שהמסילה עוברת בהם; בנוסף, לירדן אין חוף בים התיכון (הנמל היחיד שלה – עקבה בים סוף), והמסילה תיתן לה גישה זולה לנמל חיפה ולשוקי אירופה, וגם קשר ישיר בכיוון המפרץ.
מה נדרש: (1) תועלת כלכלית לאמירויות ולבחריין מן המסילה; (2) תועלת כלכלית לירדן, בהתבסס על מיקומה.
מה רואים במפה: "מסילת ברזל ראשית בתכנון" (קו שחור עבה) יוצאת מנמל חיפה, עוברת בצפון ירדן וחוצה את ערב הסעודית עד מזרחה; משם מסילות קיימות ומתוכננות מגיעות לחוף המפרץ הפרסי, לבחריין ולאיחוד האמירויות. החיצים בשולי המפה מראים את ההמשך – מישראל לאירופה ולאמריקה, ומן המפרץ לדרום ולמזרח אסיה.
תשובה מלאה:
(1) כיום הסחורות של המפרץ מגיעות לאירופה בדרך ימית ארוכה: יציאה מן המפרץ דרך מצר הורמוז, הקפת חצי האי ערב, באב אל־מנדב, ים סוף ותעלת סואץ. המסילה תיצור נתיב יבשתי ישיר וקצר ממדינות המפרץ אל נמל חיפה בים התיכון ומשם לאירופה ולאמריקה. התועלת: (א) חיסכון בזמן ובעלויות הובלה ובדמי מעבר בתעלה; (ב) עקיפת שלושה "צווארי בקבוק" ימיים – הורמוז (איום איראני), באב אל־מנדב (מלחמה בתימן) וסואץ (עומס וחסימות) – כך שהיצוא והיבוא בטוחים ויציבים יותר. כך יגדל סחר החוץ של המדינות (נפט, מוצרי פטרוכימיה, אלומיניום, וסחר מעבר בין אסיה לאירופה), והן יחזקו את מעמדן כמרכז סחר ולוגיסטיקה – חלק מגיוון הכלכלה שלהן לקראת עידן שאחרי הנפט.
(2) ירדן שוכנת בין חצי האי ערב והמפרץ הפרסי במזרח לבין ישראל והים התיכון במערב, והמסילה הראשית חוצה אותה. לכן היא תהפוך לארץ מעבר ("גשר יבשתי") של הסחר בין המפרץ לאירופה. התועלת: הכנסות מדמי מעבר ומשירותי לוגיסטיקה, ויצירת מקומות עבודה בתחנות, במסופי מטען ובמרכזי הפצה – חשוב למדינה ענייה במשאבים ועם אבטלה גבוהה. בנוסף, לירדן אין חוף בים התיכון; הנמל היחיד שלה הוא עקבה בים סוף, רחוק מאירופה. המסילה תאפשר ליצואנים ירדנים (אשלג, פוספטים, מוצרי חקלאות ותעשייה) להגיע בזול לנמל חיפה ולשוקי אירופה, וגם לשוקי המפרץ.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) התועלת מוסברת בהשוואה לנתיב הימי הקיים ונשענת על המפה (נמל, חיצים, מעברים); ב־(2) התועלת לירדן נגזרת ממיקומה בין המפרץ לים התיכון ומהיעדר מוצא לים התיכון.
שאלה 9 · גלעין ושוליים
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "אי־שוויון מרחבי־כלכלי בין המדינות ובתוכן" ונושא המדינות הגובלות עם ישראל (ירדן) אינם בחומר 2027.
לפניך מפה סכמטית של ירדן ובה חלוקה של המדינה לארבעה אזורים. בטבלה שאחריה מוצגים נתונים על האוכלוסייה, התעסוקה והשירותים באזורים אלה.
עיין במפה ובטבלה, וענה על הסעיפים א-ב שאחריהן.
[מפה, טבלה]
קבע איזה מן האזורים I-IV בירדן הוא גלעין, ואילו מן האזורים הם אזורי שוליים.
נמק את קביעותיך על פי שני נתונים מן הטבלה המאפיינים אזורי גלעין, ועל פי שני נתונים מן הטבלה המאפיינים אזורי שוליים (סך הכול — ארבעה נתונים).
בחר באחד מאזורי השוליים בירדן.
(1) על פי המפות שבאטלס, ציין מאפיין של אזור שוליים באזור שבחרת (מאפיין שאינו מוצג בטבלה). (4 נקודות)
(2) באזורי השוליים בירדן יש משאבים שאפשר להשתמש בהם לפיתוח של ענפים כלכליים.
ציין משאב כזה באזור שבחרת, ואת הענף הכלכלי שאפשר לפתח באמצעותו. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
גלעין – אזור II (אזור עמאן). שוליים – אזורים I, III, IV.
גלעין: צפיפות אוכלוסייה גבוהה מאוד – 278.7 תושבים לקמ"ר (פי 4.5 עד פי 42 משאר האזורים); ריכוז של כוח עבודה משכיל – 96,277 מהנדסים, כ־80% מכלל המהנדסים במדינה (וגם 48 מתוך 62 בתי החולים הפרטיים).
שוליים: צפיפות נמוכה – 6.6 (IV), 59.3 (III), 61.3 (I) תושבים לקמ"ר; שיעור עירוני נמוך יחסית – 45% ב־III, 71% ב־IV ו־73% ב־I לעומת 91% בגלעין (וגם מעט מהנדסים ובתי חולים פרטיים – 2–9 בתי חולים).
מה נדרש: לקבוע גלעין ושוליים, ולנמק בשני נתונים לגלעין ובשני נתונים לשוליים.
תשובה מלאה:
אזור II (אזור עמאן, הבירה) הוא הגלעין; אזורים I, III ו־IV הם אזורי שוליים.
נתונים המאפיינים את הגלעין (אזור II):
1. צפיפות אוכלוסייה גבוהה – 278.7 תושבים לקמ"ר, פי 4.5 מאזור I ופי 42 מאזור IV. בגלעין מתרכזת האוכלוסייה: 4,012,900 תושבים – כ־63% מתושבי ירדן (לפי סכום הטבלה).
2. ריכוז של כוח עבודה משכיל ושל שירותים מתקדמים – 96,277 מהנדסים, כ־80% מכל המהנדסים בטבלה, ו־48 מתוך 62 בתי החולים הפרטיים (כ־77%). שירותים פרטיים יוקרתיים ומשרות של עובדים מקצועיים מתרכזים במקום שבו יש ביקוש, הון ונגישות.
(אפשר גם: שיעור העיור הגבוה ביותר – 91%.)
נתונים המאפיינים את אזורי השוליים:
1. צפיפות נמוכה – 61.3 (I), 59.3 (III) ורק 6.6 תושבים לקמ"ר באזור IV – שטחים נרחבים ודלילים, ברובם מדבריים.
2. מעט כוח עבודה משכיל ושירותים – 2,193 מהנדסים באזור IV ו־3,739 באזור III, ו־2–3 בתי חולים פרטיים בלבד בכל אחד מהם.
(אפשר גם: שיעור עיור נמוך יחסית – 45% באזור III, 71% באזור IV ו־73% באזור I, לעומת 91% בגלעין.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה נכונה, וכל אחד מארבעת הנימוקים הוא נתון מספרי מן הטבלה המושווה לאזורים האחרים.
טעות נפוצה: לקבוע את אזור I כגלעין בגלל מספר התושבים הגדול יחסית (1,776,000) – בכל הנתונים היחסיים (צפיפות, עיור, מהנדסים, בתי חולים) אזור II עולה עליו בהרבה.
סעיף ב
אזור IV (הדרום – מען ועקבה):
(1) אקלים מדברי צחיח – ברוב שטחו כמות משקעים שנתית נמוכה מ־100 מ"מ (ובחלקו פחות מ־50 מ"מ) ומעט מקורות מים; לכן האזור דליל ואין בו חקלאות בעל. (אפשר גם: נגישות נמוכה – מעט כבישים ומרחק רב מעמאן.)
(2) משאב: פוספטים (מכרות א־שידיה שבדרום ירדן) – ענף הכרייה ותעשיית הדשנים והכימיקלים לייצוא. (אפשר גם: אתרי מורשת ונוף – פטרה ווואדי רם – ענף התיירות; חוף ים ונמל עקבה – סחר ותיירות; קרינת שמש רבה – אנרגיה סולארית.)
מה נדרש: לבחור אזור שוליים אחד; (1) מאפיין שוליים מן האטלס שאינו בטבלה; (2) משאב אחד והענף שאפשר לפתח בו.
באטלס: במפות של ירדן או של המזרח התיכון – מפת המשקעים השנתיים, מפת צפיפות האוכלוסייה, מפת אוצרות הטבע (מחצבים) ומפת התחבורה.
תשובה מלאה (אזור IV – דרום ירדן, מען ועקבה):
(1) מאפיין: אקלים מדברי צחיח. במפת המשקעים רואים שברוב שטחו של דרום ירדן (מלבד רצועה הררית צרה במערב) כמות המשקעים השנתית נמוכה מ־100 מ"מ, ובחלקו אף פחות מ־50 מ"מ, ואין נהרות קבועים. בגלל המחסור במים אין בו חקלאות בעל, והאוכלוסייה מעטה (רועים בדואים ועיירות קטנות). מאפיין זה מסביר את היותו אזור שוליים: מעט משאבים לחקלאות, אוכלוסייה דלילה ומרחק רב מן הבירה.
(אפשר גם: נגישות נמוכה – רשת כבישים דלילה ומרחק של מאות קילומטרים מעמאן.)
(2) משאב: מרבצי פוספטים – באזור (למשל באזור א־שידיה, ממזרח למען) יש מכרות פוספטים גדולים. הענף: כרייה ותעשיית דשנים וכימיקלים, שמוצריהם מיוצאים דרך נמל עקבה. הענף יוצר תעסוקה לתושבי האזור ומכניס מטבע חוץ.
(אפשר גם: אתרי מורשת ונוף מדברי – פטרה ווואדי רם – ענף התיירות; חוף מפרץ עקבה ונמל עקבה – סחר ימי, תעשייה ותיירות נופש; קרינת שמש חזקה ושטחים פתוחים – ייצור חשמל סולארי. אם בוחרים באזור III: ים המלח – אשלג ומינרלים (תעשייה כימית) ותיירות מרפא.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המאפיין לקוח מן האטלס, אינו מופיע בטבלה ומוסבר כמאפיין של שוליים; המשאב קיים באזור שנבחר והענף מותאם לו.
שאלה 10 · תיירות
הגרף שלפניך מציג את מספר התיירים שנכנסו למדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה בשנים 2009-2019.
עיין בגרף, והסבר את הגורם לתנודות במספר התיירים במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה.
[גרף]
(1) בנספח ג מוצגות שתי תמונות ובכל אחת מהן נראה אתר תיירות במזרח התיכון.
עיין בתמונות וציין את סוג התיירות שמאפיין כל אחד מן האתרים. (5 נקודות)
[נספח ג – תמונות]
(2) הטבלה שלפניך מציגה את מספר התיירים שנכנסו למצרים ולאיחוד האמירויות הערביות בשנים נבחרות.
עיין בטבלה, והסבר שתי סיבות למספר הגדול של תיירים שנכנסו לאיחוד האמירויות הערביות. (5 נקודות)
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
הגורם: המצב הביטחוני והיציבות הפוליטית. עם פרוץ "האביב הערבי" ב־2011 (מהפכות ומלחמות במצרים, תוניסיה, לוב, סוריה) מספר התיירים צנח מכ־104 לכ־89 מיליון; בשנים 2014–2016 (מלחמת האזרחים בסוריה, דאע"ש ופיגועי טרור) הייתה שוב ירידה; ומשהתייצב המצב, בשנים 2017–2019, המספר עלה בחדות לכ־128 מיליון. תיירים נמנעים מאזורים מסוכנים וחוזרים כשהם בטוחים.
מה נדרש: לקרוא את התנודות בגרף ולהסביר את הגורם להן.
תשובה מלאה:
מה מראה הגרף (ערכים בקירוב): 2009 – כ־90 מיליון; 2010 – כ־104; 2011 – ירידה חדה לכ־89; 2012–2014 – התאוששות לכ־100–106; 2015–2016 – ירידה קלה לכ־101; 2017–2019 – עלייה חדה ורצופה עד כ־128 מיליון.
הגורם לתנודות – יציבות פוליטית וביטחון: תיירים בוחרים יעד בטוח, ולכן מספרם רגיש מאוד לאירועים פוליטיים וביטחוניים. בסוף 2010 ובשנת 2011 פרץ "האביב הערבי" – מהפכות והפגנות המוניות במצרים ובתוניסיה, ומלחמות אזרחים בלוב ובסוריה – ומספר התיירים צנח בבת אחת. בשנים 2015–2016 גל של פיגועי טרור (בתוניסיה, ובמצרים – כולל הפלת מטוס תיירים רוסי בסיני) ופעילות דאע"ש הביאו לירידה נוספת. כשהמצב התייצב, וכשמדינות האזור השקיעו בתיירות, מספר התיירים חזר לעלות במהירות (2017–2019, עלייה של כ־20 מיליון בשנתיים).
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם (יציבות וביטחון) מוסבר ונקשר לתנודות הספציפיות בגרף ולאירועים שגרמו להן.
סעיף ב
(1) גיזה – תיירות מורשת והיסטוריה (תיירות ארכאולוגית־תרבותית: הפירמידות והספינקס). דובאי – תיירות עירונית מודרנית של נופש, פנאי ובילוי (קניות, מלונות יוקרה, חופים ומרינה; גם תיירות עסקים וכנסים).
(2) בכל השנים מספר התיירים באמירויות גדול משמעותית מבמצרים (22 לעומת 13 מיליון ב־2019, פי 1.7). סיבות: (א) יציבות פוליטית וביטחון – לעומת מצרים, שספגה מהפכות ופיגועים; (ב) השקעה ממשלתית עצומה בתשתיות ובאטרקציות כחלק מגיוון הכלכלה מעבר לנפט – נמל התעופה של דובאי וחברות תעופה מקומיות שהפכו אותה לצומת בין אירופה לאסיה, מלונות, קניונים ומגדלים. (אפשר גם: מיקום "באמצע הדרך" בין אירופה, אסיה ואפריקה – תיירי מעבר.)
מה נדרש: (1) סוג התיירות בכל אחד משני האתרים; (2) שתי סיבות לריבוי התיירים באמירויות, על סמך הטבלה.
תשובה מלאה:
(1) תמונה 1 – גיזה: הספינקס והפירמידה הם אתרים עתיקים מתקופת מצרים הקדומה. זו תיירות מורשת, היסטוריה וארכאולוגיה (תיירות תרבותית).
תמונה 2 – דובאי: מגדלים מודרניים, מלונות, מרינה, גלגל ענק וחוף ים. זו תיירות עירונית של נופש, פנאי ובילוי – קניות, אטרקציות, נופש בחוף – וגם תיירות עסקים וכנסים.
(2) מן הטבלה: לאיחוד האמירויות נכנסו 17 מיליון תיירים ב־2015, 20 מיליון ב־2017 ו־22 מיליון ב־2019 – עלייה רציפה (כ־29%); למצרים נכנסו 9, 8 ו־13 מיליון – כלומר באמירויות היו בכל שנה בערך פי 1.7–2.5 תיירים.
סיבה ראשונה – יציבות פוליטית וביטחון אישי: האמירויות הן מדינה יציבה ובטוחה, עם שיעור פשיעה נמוך, ולא נפגעו מן המהפכות של "האביב הערבי". מצרים, לעומתה, עברה מהפכות (2011, 2013) ופיגועי טרור, ולכן מספר התיירים בה ירד (ירידה מ־9 ל־8 מיליון בין 2015 ל־2017).
סיבה שנייה – השקעה מתוכננת בתיירות ובתשתיות: הכנסות הנפט אפשרו למדינה להשקיע מיליארדים בתיירות כדי לגוון את הכלכלה לקראת התדלדלות הנפט: נמל תעופה ענק (מן העמוסים בעולם בטיסות בין־לאומיות) וחברות תעופה מקומיות, מאות מלונות יוקרה, קניונים ענקיים, איים מלאכותיים, מגדלים (בורג' ח'ליפה) ואירועים בין־לאומיים.
(אפשר גם: מיקום גאוגרפי – באמצע הדרך בין אירופה לבין אסיה ואוסטרליה, ולכן דובאי היא צומת תעופה ותיירים רבים עוצרים בה בדרכם; אקלים חם ושמשי בחורף.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אתר צוין סוג תיירות מדויק התואם את התמונה; שתי הסיבות שונות, מוסברות ונשענות על השוואה עם מצרים בטבלה.
שאלה 11 · חקלאות
לפניך נתונים על שיעור המועסקים בחקלאות בשנת 2020 בשתי מדינות במזרח התיכון.
ירדן — 3%
סודן — 40%
בחר באחת מן המדינות.
עיין במפות שבאטלס, והסבר שני מאפיינים פיזיים של המדינה שבחרת שעשויים להשפיע על שיעור המועסקים בה בחקלאות.
לענף המרעה יש חשיבות במזרח התיכון גם בתקופה המודרנית.
(1) ציין את אזור האקלים במזרח התיכון שבו ענף המרעה שכיח. (3 נקודות)
(2) הסבר שני גורמים לחשיבות של ענף זה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
סודן (40%): (1) נהר הנילוס (הלבן והכחול, הנפגשים בחרטום) – מים זמינים להשקיה לאורך הנהרות (למשל מיזם ג'זירה), חקלאות מושקית בהיקף גדול; (2) מישורים נרחבים עם קרקעות סחף וחרסית פוריות, ובדרום המדינה גשמי קיץ (אקלים סוואנה) – אפשר לגדל בעל ולרעות. (אפשר גם: ירדן (3%) – אקלים צחיח ברוב השטח, פחות מ־200 מ"מ, ומחסור חמור במים; שטח מעובד קטן – רוב המדינה רמה מדברית וסלעית.)
מה נדרש: לבחור מדינה ולהסביר שני מאפיינים פיזיים (לא אנושיים) מן האטלס, המסבירים את שיעור המועסקים בחקלאות.
באטלס: מפת המשקעים, המפה הפיזית (תבליט ונהרות), ומפת שימושי הקרקע/הקרקעות של המזרח התיכון וצפון־מזרח אפריקה.
תשובה מלאה (סודן – 40%):
1. נהר הנילוס – מקור מים קבוע: הנילוס הלבן והנילוס הכחול זורמים לאורך סודן ונפגשים בחרטום. במדינה שחלקה הצפוני מדברי, הנהרות מספקים מים להשקיה לאורך כל השנה, ולאורכם התפתחה חקלאות מושקית רחבת היקף (כמו מיזם ג'זירה שבין שני הנהרות, עם כותנה ודגנים). חקלאות כזאת מעסיקה מספר גדול של עובדים.
2. שטחים מישוריים פוריים ומשקעי קיץ בדרום: רוב סודן היא מישור נרחב עם קרקעות סחף וקרקעות חרסית כבדות ופוריות. במפת המשקעים רואים שכמות הגשם עולה מצפון לדרום – בדרום המדינה יורדים גשמי קיץ (אקלים סוואנה) של מאות מ"מ, ולכן אפשר לגדל גידולי בעל (דורה, שומשום) ולרעות עדרים בשטחים גדולים.
שני המאפיינים מאפשרים חקלאות בהיקף גדול, ולכן חלק גדול מן האוכלוסייה מתפרנס ממנה.
(אפשר גם – ירדן (3%): (1) אקלים צחיח – במפת המשקעים רוב שטח ירדן מקבל פחות מ־200 מ"מ בשנה, ורק רצועה צרה במערב (הרמה ההררית) מקבלת יותר מ־300 מ"מ; (2) מחסור חמור במים – אין נהרות גדולים מלבד הירדן והירמוך, שמימיהם מעטים ומשותפים לכמה מדינות; רוב השטח רמה מדברית סלעית. לכן השטח המעובד קטן ומעט אנשים עובדים בחקלאות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים פיזיים שונים (מים ותבליט/קרקע/אקלים), כל אחד נשען על מה שרואים באטלס ומוסבר בקשר לתעסוקה בחקלאות.
טעות נפוצה: להביא מאפיין אנושי (עוני, רמת פיתוח, מיעוט תעשייה) – השאלה מבקשת מאפיינים פיזיים.
סעיף ב
(1) אזור האקלים הצחיח־למחצה (הערבתי/ספר המדבר) והמדברי – שוליים יבשים שבין האקלים הים־תיכוני למדבר.
(2) (א) ניצול שטחים שאינם מתאימים לחקלאות: במקום שבו המשקעים מעטים מדי לגידולים, בעלי החיים ניזונים מצמחיית הבר ומאפשרים להפיק מהשטח מזון. (ב) מקור מזון והכנסה – בשר, חלב, צמר ועור לצריכה מקומית וליצוא (למשל יצוא בעלי חיים ממדינות כמו סודן לסעודיה, בייחוד בעונת החג'), ובסיס פרנסה ואורח חיים לבדואים ולרועים. (אפשר גם: ביקוש גבוה לבשר באוכלוסייה הגדלה.)
מה נדרש: (1) אזור אקלים; (2) שני גורמים מוסברים לחשיבות המרעה כיום.
תשובה מלאה:
(1) ענף המרעה שכיח באזור האקלים הצחיח־למחצה (אקלים ערבתי, ספר המדבר) ובשולי האקלים המדברי – אזורים שבהם יורדים בערך 100–300 מ"מ בשנה: הרמות של סוריה, ירדן ועירק, חצי האי ערב, ספר הסהרה (הסאהל) בסודן.
(2) גורמים לחשיבות:
1. ניצול של שטחים שלא ניתן לעבד: ברוב שטח המזרח התיכון המשקעים מעטים ובלתי סדירים, ואין מספיק מים לגידולים. עדרי צאן, עזים וגמלים ניזונים מצמחיית הבר הדלילה ונודדים בין שטחי מרעה, וכך מתאפשר להפיק מזון משטחים עצומים שאין להם שימוש חקלאי אחר.
2. מקור מזון, הכנסה ופרנסה: המרעה מספק בשר, חלב ומוצריו, צמר ועור – לצריכה מקומית, למסחר ולייצוא (סודן וסומליה מייצאות בעלי חיים חיים לסעודיה ולמדינות המפרץ, בייחוד בעונת העלייה לרגל). הוא מפרנס מיליוני רועים ובדואים, ומשמר את אורח החיים והתרבות שלהם. הביקוש לבשר גדל עם גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: אזור האקלים מצוין במדויק; שני גורמים שונים (סביבתי – ניצול שטחים צחיחים; כלכלי־חברתי – מזון, הכנסה ויצוא), כל אחד מוסבר.
פרק שלישי — ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) עליך לענות על שלוש שאלות: על שאלה 12 (חובה), ועל שתיים מן השאלות 13-16 (לכל שאלה — 12 נקודות).
שאלת חובה — ענה על שלושה מן הסעיפים א-ד בשאלה זו (לכל סעיף — 4 נקודות).
שאלה 12 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
בפרק זה תיבדק יכולתך להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדת עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבליות והפיזיות שבאטלס, ובמפות העולמיות והנושאיות.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא בוליביה.
שאלת חובה — ענה על שלושה מן הסעיפים א-ד בשאלה זו (לכל סעיף — 4 נקודות).
ציין את שמות המדינות הגובלות בבוליביה.
בחר במדינה אחת שהגבול (או חלק מן הגבול) בינה ובין בוליביה עובר לאורך תוואי פיזי.
ציין את שם המדינה, ואת שם התוואי הפיזי שבו עובר קו הגבול.
בוליביה וקולומביה הן שתי מדינות בדרום אמריקה שגודל השטח שלהן דומה, אך האורך של נתיבי השיט בכל אחת מהן שונה.
בטבלה שלפניך מוצגים נתונים על גודל השטח של כל אחת מן המדינות ואורך נתיבי השיט בהן המשמשים לתחבורה בנהרות.
עיין במפות שבאטלס, והסבר מדוע בבוליביה יש פחות נהרות המשמשים לתחבורה.
[טבלה]
עיין בטבלה שלפניך וענה על התת־סעיפים (1)-(2) שאחריה.
[טבלה]
(1) הסבר כיצד היותה של בוליביה מדינה רב־תרבותית בא לידי ביטוי בטבלה.
(2) האם לדעתך רב־תרבותיות במדינה היא יתרון או חיסרון לתושבי המדינה? נמק את תשובתך.
לפניך שמות של תופעות טבע שכיחות במערב בוליביה.
בחר באחת מתופעות הטבע האלה, והסבר את הגורם לשכיחותה במערב בוליביה.
תופעות טבע:
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
המדינות הגובלות: ברזיל, פרגוואי, ארגנטינה, צ'ילה, פרו.
פרו – חלק מן הגבול עובר בימת טיטיקקה. (אפשר גם: צ'ילה – לאורך רכס הרי האנדים המערבי (הקורדיירה המערבית) והרי הגעש שבו; ברזיל – לאורך נהרות (גואפורה/איטנס, ממורה).)
מה נדרש: חמש המדינות הגובלות, ואחר כך מדינה אחת ושם התוואי הפיזי של הגבול.
באטלס: במפה המדינית והפיזית של דרום אמריקה – לעקוב אחר גבול בוליביה מכל צדדיה.
תשובה מלאה:
לבוליביה אין חוף ים, והיא גובלת בחמש מדינות: ברזיל (בצפון ובמזרח), פרגוואי (בדרום־מזרח), ארגנטינה (בדרום), צ'ילה (בדרום־מערב) ופרו (בצפון־מערב).
מדינה שהגבול עמה עובר בתוואי פיזי: פרו – חלק מן הגבול עובר בתוך ימת טיטיקקה, האגם הגדול שעל הרמה הגבוהה (האלטיפלנו), ומחלק אותה בין שתי המדינות.
(אפשר גם: צ'ילה – הגבול עובר לאורך רכס האנדים המערבי (הקורדיירה המערבית), על פסגות של הרי געש; ברזיל – לאורך קטעים ארוכים הגבול עובר בנהרות, כמו נהר גואפורה (איטנס) ונהר ממורה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל חמש המדינות מצוינות, והתוואי הפיזי נכון ומשויך למדינה הנכונה.
סעיף ב
לבוליביה יש 10,000 ק"מ נתיבי שיט (כ־9 ק"מ לכל 1,000 קמ"ר) לעומת 24,725 ק"מ בקולומביה (כ־22 ק"מ ל־1,000 קמ"ר – בערך פי 2.4 ביחס לשטח) – בשטח דומה.
ההסבר: כשליש מבוליביה, במערב, הוא הרי האנדים והרמה הגבוהה (אלטיפלנו), ואקלימו יבש – הנהרות שם קצרים, תלולים ומפלים, או זורמים לאגן סגור (טיטיקקה–פואופו) ואינם מגיעים לים; רק בשפלה הצפונית־מזרחית יש נהרות שיט (אגן האמזונס), וגם הם נתונים לתנודות עונתיות. בבוליביה אין מוצא לים. בקולומביה, לעומת זאת, אקלים משווני גשום ונהרות גדולים שזורמים כל השנה – המגדלנה, הזורם לאורך המדינה עד הים הקריבי, ונהרות אגני האמזונס והאורינוקו.
מה נדרש: להסביר, בעזרת האטלס ועל רקע הנתונים, למה בבוליביה מעט נתיבי שיט.
באטלס: המפה הפיזית (תבליט ונהרות) ומפת המשקעים של דרום אמריקה.
תשובה מלאה:
הנתונים: השטח כמעט שווה (כ־1.1 מיליון קמ"ר בכל מדינה), אבל בבוליביה 10,000 ק"מ נתיבי שיט – כ־9.1 ק"מ לכל 1,000 קמ"ר, ובקולומביה 24,725 ק"מ – כ־21.7 ק"מ לכל 1,000 קמ"ר – בערך פי 2.4 ביחס לשטח (ובאורך המוחלט פי 2.5).
ההסבר:
בקולומביה, לעומת זאת, האקלים משווני וגשום כל השנה, ויש בה נהרות גדולים ושופעים: המגדלנה זורם לאורך המדינה, בין רכסי האנדים, עד הים הקריבי, ובמזרח – נהרות אגן האורינוקו והאמזונס.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מבוסס על מאפיינים פיזיים מן האטלס (תבליט, ניקוז, אקלים) ונקשר לנתוני הטבלה, עם השוואה לקולומביה.
סעיף ג
(1) בבוליביה מדוברות שפות רבות: ספרדית (60.7%) – שפת השלטון הקולוניאלי, לצד שפות של העמים הילידים: קצ'ואה (21.2%), איימרה (14.6%), גוארני (0.6%) ושפות מקומיות נוספות (0.4%) – יחד 36.8% דוברי שפות ילידיות, ועוד 2.4% דוברי שפות זרות של מהגרים. כל שפה מייצגת קבוצה אתנית־תרבותית.
(2) יתרון: עושר תרבותי (מסורות, מוזיקה, חגים, מלאכות) שמושך תיירות ומחזק זהות; הכרה בכל הקבוצות (חוקת 2009 מכירה בשפות הילידים כשפות רשמיות) מחזקת את השוויון והלכידות. (אפשר גם חיסרון: קשיי תקשורת וחינוך, פערים ואפליה בין הדוברים ספרדית לילידים, מתחים פוליטיים בין קבוצות.)
מה נדרש: (1) להראות בנתוני הטבלה את הרב־תרבותיות; (2) עמדה (יתרון או חיסרון) מנומקת.
תשובה מלאה:
(1) רב־תרבותיות היא קיום של כמה קבוצות בעלות שפה, מסורת ותרבות שונות במדינה אחת. בטבלה רואים שבבוליביה מדוברות שפות רבות: ספרדית – 60.7% (מורשת הכיבוש הספרדי), ושפות של העמים הילידים – קצ'ואה 21.2%, איימרה 14.6%, גוארני 0.6% ושפות מקומיות נוספות 0.4% – בסך הכול 36.8% מדברים שפה ילידית. עוד 2.4% דוברים שפות זרות (קהילות מהגרים). כלומר, יותר משליש מהאוכלוסייה שייכים לתרבויות ילידיות שונות, לצד הרוב דובר הספרדית.
(2) לדעתי, רב־תרבותיות היא יתרון: קיום של כמה תרבויות יוצר עושר של מסורות, מוזיקה, לבוש, חגים ומלאכות יד, שמושך תיירים ומחזק את הכלכלה המקומית; הכרה רשמית בשפות הילידים (החוקה של בוליביה משנת 2009 מכירה בהן כשפות רשמיות לצד הספרדית) מאפשרת לקבוצות שהודרו בעבר להשתתף בשלטון ובחינוך בשפתן, וכך מחזקת את השוויון ואת השייכות למדינה.
(אפשר גם לטעון שזה חיסרון: ריבוי שפות מקשה על תקשורת, על חינוך ועל מתן שירותים; הילידים, בעיקר ברמה הגבוהה, עניים יותר ונפגעו מאפליה, ויש מתחים פוליטיים בין קבוצות ובין אזורים. כל עמדה מתקבלת אם היא מנומקת.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) הרב־תרבותיות מוצגת בנתונים מן הטבלה; ב־(2) נבחרה עמדה אחת ונומקה בטיעון גאוגרפי־חברתי.
סעיף ד
רעידות אדמה: מערב בוליביה נמצא באנדים, ליד גבול מתכנס בין לוחות: הלוח האוקיאני נסקה נדחק (מופחת) אל מתחת ללוח היבשתי של דרום אמריקה. החיכוך והלחצים המצטברים לאורך הלוח השוקע משתחררים בבת אחת – רעידות אדמה (גם עמוקות, כמו רעידת 1994 בעוצמה 8.2). (אפשר גם: מפולות בוץ – מדרונות תלולים, קרקע וסלע מתפוררים, וגשמי קיץ עזים שמרווים את הקרקע, בתוספת בנייה על מדרונות (כמו בלה פס); שיטפונות – גשמי קיץ עזים על מדרונות תלולים וחשופים, וזרימה מהירה בערוצים צרים.)
מה נדרש: לבחור תופעה ולהסביר את הגורם לשכיחותה במערב בוליביה.
באטלס: מפת הלוחות הטקטוניים, רעידות האדמה והרי הגעש בעולם, והמפה הפיזית של דרום אמריקה.
תשובה מלאה (רעידות אדמה):
מערב בוליביה נמצא ברכסי האנדים, סמוך לגבול מתכנס בין שני לוחות: הלוח האוקיאני של נסקה, בקרקעית האוקיינוס השקט, נע מזרחה ונדחק (מופחת) אל מתחת ללוח היבשתי של דרום אמריקה. בתהליך ההפחתה הלוח השוקע מתחכך בלוח שמעליו ונתון ללחצים עצומים; כשהלחצים משתחררים בבת אחת – נוצרת רעידת אדמה. אותו תהליך הרים את רכסי האנדים ויצר את הרי הגעש בגבול צ'ילה. מכיוון שהלוח השוקע נמצא מתחת למערב בוליביה, יש שם רעידות אדמה רבות, חלקן עמוקות מאוד (למשל רעידת האדמה העמוקה של 1994 בעוצמה 8.2).
(אפשר גם – מפולות בוץ: במערב המדינה מדרונות תלולים של עמקים הרריים, קרקעות וסלעים מתפוררים, ובעונת הקיץ (דצמבר–מרץ) גשמים עזים שמרווים את הקרקע והופכים אותה לבוץ שגולש במורד. בנייה על מדרונות וכריתת צמחייה, כמו בשכונות של לה פס, מגבירות את הסכנה.
שיטפונות – גשמי קיץ עזים יורדים על מדרונות תלולים וחשופים מצמחייה, המים זורמים מהר לערוצים צרים, וכך נוצרים שיטפונות בזק בערים שבעמקים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם (גבול לוחות מתכנס – הפחתה) מוסבר במנגנון ונקשר למיקום מערב בוליביה.
שאלה 13 · ערים
בטבלה שלפניך מוצגים נתונים על גודל אוכלוסיות הערים סנטה קרוס, לה פס וסוקרה בשנים 2001, 2012 ו־ 2020.
עיין בטבלה ובמפות שבאטלס, וענה על הסעיפים א-ב שאחריה.
[טבלה]
(1) לערים לה פס וסוקרה יש מאפיין מיקום דומה. תאר מאפיין זה. (2 נקודות)
(2) הסבר מדוע מאפיין זה הוא חיסרון בנוגע להתפתחות הערים האלה, והסבר את ההשפעה שלו על גידול האוכלוסייה בערים אלה בשנים 2001-2020. (4 נקודות)
תאר שני יתרונות מיקום של העיר סנטה קרוס, והסבר כיצד כל אחד מהם מסייע בהתפתחותה של העיר.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
(1) שתיהן שוכנות באזור ההררי של רכסי האנדים, בגובה רב – לה פס בכ־3,600 מ' (בעמק בשולי האלטיפלנו), סוקרה בכ־2,800 מ'.
(2) חיסרון: תבליט הררי ותלול – מעט קרקע שטוחה להתרחבות, בנייה ותשתיות יקרות, סכנת מפולות, נגישות ותחבורה קשות, אקלים קר ואוויר דליל; האזור הסובב (רמה גבוהה ויבשה) עני בחקלאות. ההשפעה: הגידול איטי – לה פס גדלה רק ב־3.4% בכל התקופה (ואף קטנה בין 2001 ל־2012, מ־789,585 ל־758,845), סוקרה גדלה ב־52% אך היא נשארה עיר קטנה (כ־295 אלף), לעומת סנטה קרוס שבשפלה שגדלה ב־59% והגיעה ל־1.77 מיליון.
מה נדרש: (1) מאפיין מיקום משותף; (2) למה הוא חיסרון, ואיך הוא השפיע על גידול האוכלוסייה – בעזרת הטבלה.
באטלס: במפה הפיזית של בוליביה/דרום אמריקה – מיקום הערים ביחס לצבעי הגובה.
תשובה מלאה:
(1) לה פס וסוקרה שוכנות שתיהן במערב בוליביה, באזור ההררי של רכסי האנדים, בגובה רב מאוד: לה פס בגובה של כ־3,600 מ', בעמק צר וחתור בשולי הרמה הגבוהה (האלטיפלנו), וסוקרה בגובה של כ־2,800 מ', בעמק הררי.
(2) למה זה חיסרון: התבליט ההררי והתלול משאיר מעט שטח שטוח לבנייה ולהתרחבות העיר, ומחייב בנייה על מדרונות – יקרה ומסוכנת (מפולות). קשה ויקר לסלול כבישים ומסילות ולחבר את הערים לשאר המדינה ולמדינות השכנות, ולכן הנגישות נמוכה. האקלים הקר והאוויר הדליל בגובה רב, והסביבה הצחיחה והקרה של הרמה, מגבילים את החקלאות ואת העורף הכלכלי של הערים.
ההשפעה על גידול האוכלוסייה (חישוב מן הטבלה): לה פס גדלה בכל התקופה 2001–2020 רק ב־26,459 תושבים (כ־3.4%), ובשנים 2001–2012 אף קטנה מ־789,585 ל־758,845 (כ־3.9%-); חלק מן הגידול עבר לעיר השכנה אל אלטו שעל הרמה, שבה יש מקום להתרחב. סוקרה גדלה ב־101,600 תושבים (כ־52%), אך היא נשארה עיר קטנה – כ־295 אלף תושבים. לעומתן סנטה קרוס, שבשפלה, גדלה ב־658,898 תושבים (כ־59%) והפכה לעיר הגדולה במדינה. כלומר, המיקום ההררי מאט את גידול הערים לעומת העיר שבמישור.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המאפיין (מיקום הררי וגבוה) מתואר; החיסרון מוסבר במנגנון (שטח, נגישות, אקלים), וההשפעה מוצגת בנתונים מחושבים מן הטבלה ובהשוואה לסנטה קרוס.
סעיף ב
(1) מיקום בשפלה המזרחית – מישור נרחב בגובה נמוך (כ־400 מ'): שטח שטוח בשפע להתרחבות העיר, לבנייה זולה ולתשתיות, ונגישות טובה – כבישים ומסילה לברזיל ולארגנטינה. (2) עורף חקלאי ומשאבי טבע: קרקעות פוריות, אקלים חם וגשום ומים – חקלאות מסחרית גדולה (סויה, קני סוכר, בקר), ובקרבתה שדות גז ונפט. העיר מתפתחת כמרכז שירותים, מסחר ועיבוד תוצרת (תעשיית מזון), מושכת מהגרים מן הכפר ומן הרמה ומתעשרת.
מה נדרש: שני יתרונות מיקום, ולכל אחד – כיצד הוא מקדם את העיר.
באטלס: המפה הפיזית של בוליביה (גובה), מפת שימושי הקרקע/החקלאות, מפת המחצבים ומפת התחבורה.
תשובה מלאה:
1. מיקום בשפלה – מישור נמוך ונרחב: סנטה קרוס שוכנת במזרח בוליביה, בשפלה שלמרגלות האנדים, בגובה של כ־400 מ' בלבד. יש בה קרקע שטוחה בשפע, ולכן העיר יכולה להתרחב לכל הכיוונים בבנייה זולה, ולהקים אזורי תעשייה, שכונות ונמל תעופה. במישור קל וזול לסלול כבישים ומסילות; העיר מחוברת ברכבת ובכבישים לברזיל ולארגנטינה (ודרכן לנמלים באוקיינוס האטלנטי) – וכך הופכת למרכז סחר והובלה.
2. עורף חקלאי פורה ומשאבי טבע: סביב העיר קרקעות פוריות, אקלים טרופי חם עם משקעים רבים, ומים. התפתחה שם חקלאות מסחרית מודרנית בהיקף גדול – סויה (מוצר יצוא מרכזי), קני סוכר, אורז וגידול בקר. בנוסף, בדרום־מזרח המדינה יש שדות גז טבעי ונפט. העיר משמשת מרכז השירותים, המסחר והעיבוד של כל התוצרת הזאת (תעשיית מזון, שמנים, סוכר), מספקת מקומות עבודה ומושכת מהגרים מן הרמה ההררית ומן הכפר – ולכן גדלה במהירות (מ־1.11 מיליון ב־2001 ל־1.77 מיליון ב־2020, עלייה של כ־59%).
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים (תבליט/נגישות; משאבים/עורף כלכלי), לכל אחד הסבר כיצד הוא מקדם את העיר, בהתאמה לגידול שבטבלה.
שאלה 14 · שינויי אקלים
מדענים טוענים כי שינויי האקלים הנגרמים מן ההתחממות העולמית משפיעים מאוד על האוכלוסייה בבוליביה.
את טענת המדענים אפשר להסביר באמצעות הקשר בין תפרוסת האוכלוסייה בבוליביה, בין שיעור המועסקים הגבוה בחקלאות ובין תופעות המתרחשות עקב שינויי האקלים.
בנספח ד מוצגת מפה סכמטית של בוליביה. הקו המקווקו המסומן במפה מחלק את בוליביה לשני אזורים:
אזור 1 ואזור 2.
עיין במפה הסכמטית ובמפות שבאטלס, וענה על הסעיפים א-ב.
[נספח ד – מפה]
(1) ציין את האזור במפה הסכמטית שבו צפיפות האוכלוסין גבוהה, ואת האזור שבו צפיפות האוכלוסין נמוכה.
ציין את האזור במפה הסכמטית שבו השימוש בקרקע לעיבוד חקלאי הוא רב, ואת האזור שבו השימוש בקרקע לעיבוד חקלאי הוא מועט. (4 נקודות)
(2) לפניך רשימה של תופעות המתרחשות בבוליביה עקב שינויי האקלים.
בחר בשתיים מן התופעות, ובנוגע לכל אחת מהן ציין את האזור, 1 או 2, במפה הסכמטית, שבו היא מתרחשת.
(2 נקודות)
הסתמך על תשובותיך בסעיף א, והסבר את טענת המדענים כי שינויי האקלים הנגרמים מן ההתחממות העולמית משפיעים מאוד על האוכלוסייה בבוליביה.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
(1) צפיפות גבוהה – אזור 2; צפיפות נמוכה – אזור 1. עיבוד חקלאי רב – אזור 2; עיבוד חקלאי מועט – אזור 1.
(2) צמצום שטח הימות – אזור 2; המסת קרחונים מואצת – אזור 2. (אפשר גם: ירידה בכמות המשקעים בהרי האנדים – אזור 2.)
מה נדרש: (1) לזהות במפה את אזורי הצפיפות הגבוהה והנמוכה, ואת אזורי העיבוד החקלאי הרב והמועט; (2) לשייך שתי תופעות לאזור.
באטלס: מפת צפיפות האוכלוסייה של דרום אמריקה, ומפת שימושי הקרקע (חקלאות, מרעה, יער).
תשובה מלאה:
(1) אזור 2 – המערב והדרום־מערב: הרי האנדים, הרמה הגבוהה (האלטיפלנו) והעמקים ההרריים, ובו ימת טיטיקקה, לה פס וסוקרה. זה האזור שבו התרכזה האוכלוסייה מאז ימי האינקה – צפיפות האוכלוסין גבוהה. רוב התושבים בו כפריים ועוסקים בחקלאות קיום (תפוחי אדמה, קינואה, דגנים) ובגידול לאמות וצאן – השימוש בקרקע לעיבוד חקלאי רב.
אזור 1 – הצפון והמזרח: שפלת האמזונס והמישורים הטרופיים, ברובם מכוסים יער גשם וסוואנות מוצפות. צפיפות האוכלוסין נמוכה, ושטחים עצומים אינם מעובדים (יער, מרעה נרחב) – העיבוד החקלאי מועט.
הערה: התשובה הנדרשת לעיבוד חקלאי רב היא אזור 2, כי השאלה מקשרת בין ריכוז האוכלוסייה, שיעור המועסקים הגבוה בחקלאות ותופעות האקלים. אמנם באזור סנטה קרוס, בשולי אזור 1, התפתחה בעשורים האחרונים חקלאות מסחרית נרחבת; אך בכלל האזור, במפות האטלס, רוב השטח הוא יער וצפיפות האוכלוסין נמוכה.
(2) צמצום שטח הימות – אזור 2 (ימת טיטיקקה וימת פואופו נמצאות באלטיפלנו). המסת קרחונים מואצת – אזור 2 (הקרחונים נמצאים על הפסגות הגבוהות של האנדים, כמו הקורדיירה ריאל ליד לה פס). (אפשר גם: ירידה בכמות המשקעים בהרי האנדים – אזור 2.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבע הקביעות ב־(1) נכונות, ושתי התופעות שויכו לאזור הנכון.
סעיף ב
רוב האוכלוסייה מרוכזת באזור 2 (האנדים והאלטיפלנו), ושיעור גבוה ממנה מתפרנס מחקלאות, בעיקר חקלאות קיום שתלויה במים. שינויי האקלים פוגעים בדיוק באזור הזה ובמשאב הזה: פחות משקעים, המסת הקרחונים (מאגרי המים הטבעיים שמזינים נחלים בעונה היבשה) והתייבשות ימות (ימת פואופו התייבשה כמעט לגמרי ב־2015–2016). התוצאה: מחסור במים להשקיה ולשתייה, ירידה ביבולים ובמרעה, אובדן פרנסה (חקלאים, דייגים), עוני, ומעבר אוכלוסייה לערים או למזרח המדינה.
מה נדרש: לבנות טענה אחת שמחברת שלושה רכיבים – תפרוסת האוכלוסייה, התעסוקה בחקלאות ותופעות שינויי האקלים – על פי סעיף א.
תשובה מלאה:
1. תפרוסת האוכלוסייה: רוב תושבי בוליביה מרוכזים באזור 2 – ברמה הגבוהה (האלטיפלנו) ובעמקי האנדים (סעיף א(1)).
2. התעסוקה: באזור זה שיעור המועסקים בחקלאות גבוה, והשימוש בקרקע לעיבוד חקלאי רב. רוב החקלאות היא חקלאות קיום של משפחות קטנות, שתלויה במי גשם, במי נחלים ובמי ההפשרה של הקרחונים, בלי מערכות השקיה מודרניות ובלי חסכונות.
3. תופעות שינויי האקלים מתרחשות דווקא באזור 2 (סעיף א(2)):
התוצאה: כשהמים מתמעטים, היבולים והמרעה נפגעים, ומשפחות שתלויות לחלוטין בחקלאות מאבדות מזון והכנסה; יש מחסור במי שתייה בערים (משבר מים בלה פס ב־2016), העוני מחריף, ותושבים נאלצים להגר לערים או למזרח המדינה. מכיוון שרוב האוכלוסייה גרה בדיוק באזור הפגיע ומתפרנסת מענף שתלוי באקלים – ההשפעה של שינויי האקלים על האוכלוסייה גדולה מאוד, וזו טענת המדענים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התשובה נשענת על סעיף א ומחברת את שלושת הרכיבים לשרשרת סיבתית אחת (אוכלוסייה מרוכזת ← תלויה בחקלאות ← באזור שבו המים מתמעטים), עם דוגמאות קונקרטיות.
שאלה 15 · כלכלה ורמת פיתוח
לפניך טבלה ובה נתונים על סחר החוץ של בוליביה.
מה מאפיין את הסחורות שהמדינה מייצאת, ומה מאפיין את הסחורות שהמדינה מייבאת?
על פי הנתונים שבטבלה, קבע מהי רמת הפיתוח של המדינה, ונמק את קביעתך.
[טבלה]
עיין במפות שבאטלס.
ציין שניים מן המאפיינים הפיזיים של בוליביה, והסבר במה כל אחד מהם מקשה על המדינה לפתח את הכלכלה שלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
יצוא: חומרי גלם ומוצרים ראשוניים – גז טבעי, מחצבים ומתכות (כסף, אבץ, עופרת, פח, זהב) ותוצרת חקלאית (קינואה, סויה) – עם עיבוד מועט וערך מוסף נמוך.
יבוא: מוצרים מעובדים ומוצרי תעשייה – מכונות, כלי רכב, מוצרי נפט מזוקקים, ברזל ופלדה, פלסטיק – עם ערך מוסף גבוה.
רמת הפיתוח: מדינה מתפתחת – היא מוכרת חומרי גלם זולים וקונה מוצרים מעובדים יקרים, כי אין לה תעשייה מפותחת שמעבדת את משאביה; כלכלתה תלויה במחירי חומרי הגלם בשוק העולמי.
מה נדרש: לאפיין את היצוא ואת היבוא, ולקבוע את רמת הפיתוח עם נימוק מן הטבלה.
תשובה מלאה:
היצוא: כל המוצרים ברשימת היצוא הם חומרי גלם ומוצרים ראשוניים: גז טבעי (משאב אנרגייה), מחצבים ומתכות (כסף, אבץ, עופרת, פח, זהב) ותוצרת חקלאית (קינואה, פולי סויה ומוצרי סויה). אלה מוצרים שעברו עיבוד מועט, ולכן הערך המוסף שלהם נמוך.
היבוא: מוצרים מעובדים ומוצרי תעשייה – מכונות, כלי רכב, מוצרי נפט מזוקקים, ברזל ופלדה, פלסטיק. אלה מוצרים שדורשים טכנולוגיה, הון וידע לייצורם, וערכם המוסף גבוה.
רמת הפיתוח: בוליביה היא מדינה מתפתחת. הנימוק: מבנה סחר החוץ שלה אופייני למדינות מתפתחות – היא מייצאת את משאבי הטבע שלה כמעט בלי לעבד אותם, ומייבאת מוצרים תעשייתיים מעובדים. כלומר אין בה תעשייה מפותחת שמעבדת את חומרי הגלם (למשל, היא מייצאת גז ונפט גולמי אבל מייבאת מוצרי נפט מזוקקים). היא מוכרת בזול וקונה ביוקר, והכלכלה שלה תלויה בתנודות המחירים של חומרי הגלם בשוק העולמי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: גם היצוא וגם היבוא מאופיינים במונחים (חומרי גלם/ערך מוסף נמוך מול מוצרים מעובדים/ערך מוסף גבוה), והקביעה מנומקת ישירות מן הנתונים.
טעות נפוצה: לקבוע "מדינה מפותחת" כי היא מייצאת גז ומתכות יקרות – לא הכמות או סוג המשאב קובעים, אלא העובדה שהמשאבים מיוצאים בלי עיבוד.
סעיף ב
(1) אין לבוליביה מוצא לים (מדינה יבשתית): היצוא והיבוא עוברים דרך נמלים של מדינות שכנות (צ'ילה, פרו) – הובלה ארוכה, יקרה ותלויה ביחסים עם השכנים, ולכן המוצרים הבוליביאניים פחות תחרותיים.
(2) תבליט הררי – רכסי האנדים והרמה הגבוהה במערב: קשה ויקר לסלול כבישים ומסילות ולחבר בין אזורי המדינה, והאקלים הקר והיבש בגובה רב מגביל את החקלאות. (אפשר גם: שפלה טרופית מכוסה יער גשם וביצות, עם שיטפונות עונתיים – קשה לפתח תחבורה ותשתיות.)
מה נדרש: שני מאפיינים פיזיים מן האטלס, ולכל אחד – כיצד הוא מקשה על הפיתוח הכלכלי.
באטלס: המפה המדינית והפיזית של דרום אמריקה (גובה, נהרות, צמחייה טבעית).
תשובה מלאה:
1. מיקום יבשתי – אין מוצא לים: בוליביה מוקפת יבשה מכל צדדיה (את רצועת החוף שלה איבדה לצ'ילה במלחמה בסוף המאה ה־19). כל היצוא והיבוא שלה חייבים לעבור ביבשה עד נמלים במדינות שכנות – בצ'ילה ובפרו באוקיינוס השקט, או דרך ברזיל וארגנטינה לאטלנטי. ההובלה הארוכה מייקרת את המוצרים, מאטה את הסחר ותלויה ביחסים עם השכנים ובמכסים שלהם – ולכן המוצרים של בוליביה פחות תחרותיים בשוק העולמי.
2. תבליט הררי גבוה: רכסי האנדים והרמה הגבוהה (מעל 3,500 מ') משתרעים על כל מערב המדינה. קשה ויקר מאוד לסלול בהם כבישים ומסילות, הדרכים מפותלות ומסוכנות, ולכן הקשר בין האזורים – ובין המכרות ברמה לבין השווקים – איטי ויקר. בגובה רב האקלים קר ויבש, עונת הגידול קצרה וחלקים גדולים מתאימים רק למרעה, כך שהחקלאות מניבה מעט.
(אפשר גם: בשפלה הצפונית והמזרחית – יער גשם טרופי, ביצות ושיטפונות עונתיים, שמקשים על בניית כבישים ותשתיות ועל ההתיישבות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים פיזיים שונים (מיקום יבשתי; תבליט), כל אחד מוסבר במנגנון ובקשר לכלכלה (עלויות הובלה, נגישות, חקלאות).
שאלה 16 · אנרגייה
בנספח ה מוצגת מפה סכמטית של בוליביה. במפה מסומנים אזורים במדינה שבהם יש פוטנציאל לייצור אנרגייה ממקורות מתחדשים.
עיין במפה הסכמטית ובמפות שבאטלס.
בחר באחד ממקורות האנרגייה המוצגים במפה, וענה על הסעיפים א-ב.
[נספח ה – מפה]
(1) ציין את יחידת הנוף בבוליביה שבה יש פוטנציאל לשימוש במקור האנרגייה שבחרת. (3 נקודות)
(2) בנוגע ליחידת הנוף שציינת, הסבר תנאי פיזי אחד המאפשר שימוש במקור האנרגייה שבחרת. (3 נקודות)
(1) בטבלה שלפניך מוצגים נתונים על שיעור ייצור החשמל ממקורות אנרגייה מאובנים במדינות העולם ובבוליביה.
עיין בטבלה ובמפות שבאטלס, והצע הסבר לשיעור ייצור החשמל מגז בבוליביה. (3 נקודות)
[טבלה]
(2) בשנת 2016 חתמה בוליביה על הסכם פריז ובו היא מתחייבת לפעול על פי העיקרון של פיתוח בר קיימה בתחום האנרגייה.
האם גז הוא מקור בר קיימה לייצור אנרגייה? הבא נימוק אחד לביסוס תשובתך. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
מקור: אנרגיית שמש.
(1) הרמה הגבוהה – האלטיפלנו (בין רכסי האנדים, במערב ובדרום־מערב בוליביה).
(2) קרינת שמש חזקה מאוד: בגובה רב (כ־3,500–4,000 מ') שכבת האוויר מעל דקה ונקייה, והאקלים יבש עם מעט עננים – רוב ימות השנה שמיים בהירים, כך שכמות הקרינה המגיעה לקרקע גבוהה. (אפשר גם: גאותרמי – רכסי האנדים: פעילות געשית בגבול לוחות מתכנס, מאגמה קרובה לפני השטח מחממת מי תהום; ביומסה – השפלה הטרופית: יער גשם ופסולת חקלאית בכמות גדולה; מים – המורדות המזרחיים של האנדים: גשמים רבים ושיפוע תלול.)
מה נדרש: לבחור מקור אנרגייה מן המפה; (1) יחידת הנוף שבה הפוטנציאל; (2) תנאי פיזי אחד ביחידה זו שמאפשר את השימוש.
באטלס: המפה הפיזית של בוליביה (יחידות הנוף לפי הגובה), ומפות האקלים (משקעים, עננות/קרינה).
תשובה מלאה (אנרגיית שמש – צהוב במפה):
(1) במפה, הפוטנציאל הסולארי משתרע על כל המערב והדרום־מערב – סביב לה פס וימת פואופו ועד הגבול הדרומי. זו יחידת הנוף של הרמה הגבוהה – האלטיפלנו – שבין רכסי האנדים.
(2) תנאי פיזי – קרינת שמש חזקה במיוחד: האלטיפלנו נמצא בגובה של כ־3,500–4,000 מ'. בגובה כזה שכבת האטמוספרה שהקרינה צריכה לעבור דקה, והאוויר נקי ויבש, כך שפחות קרינה נבלעת ומתפזרת. בנוסף, האקלים יבש – מעט משקעים ומעט עננים ברוב השנה, ובקווי הרוחב הטרופיים השמש גבוהה בשמיים. לכן כמות הקרינה המגיעה לכל מ"ר גבוהה מאוד, והייצור של לוחות סולאריים יעיל. (בנוסף, יש באזור שטחים פתוחים רבים ודלילי אוכלוסין להקמת שדות סולאריים.)
(אפשר גם:
למה זה מקבל ניקוד מלא: יחידת הנוף תואמת את המקור ואת המפה, והתנאי הפיזי מוסבר במנגנון (גובה, יובש, מעט עננים ← קרינה חזקה).
סעיף ב
(1) 71% מן החשמל בבוליביה מופק מגז (לעומת 24% בעולם), ולפי הטבלה 0% מנפט ומפחם. ההסבר: לבוליביה יש מרבצי גז טבעי גדולים משלה (בדרום־מזרח, באזור טריחה והצ'אקו – במפת המחצבים באטלס), ולכן הגז זמין, זול ומקומי ואין צורך לייבא דלק; אין לה מרבצי פחם משמעותיים. (חלק מן הגז אף מיוצא לברזיל ולארגנטינה.)
(2) לא – גז טבעי הוא דלק מאובנים: מקור מתכלה שאינו מתחדש, ובשריפתו נפלט פחמן דו־חמצני – גז חממה שתורם להתחממות העולמית. (אפשר להוסיף: הוא "נקי יותר" מפחם ומנפט – פולט בערך מחצית מן הפחמן הדו־חמצני של פחם ומעט מזהמים – ולכן נחשב לדלק מעבר, אך לא לפתרון בר־קיימה.)
מה נדרש: (1) הסבר לשיעור הגבוה של חשמל מגז; (2) עמדה – האם גז בר־קיימה – ונימוק אחד.
באטלס: מפת אוצרות הטבע/האנרגייה של דרום אמריקה – שדות גז ונפט בבוליביה.
תשובה מלאה:
(1) מן הטבלה: בבוליביה 71% מן החשמל מופק מגז, לעומת 24% בממוצע העולמי, ולפי הטבלה אין בה ייצור חשמל מנפט ומפחם (0%). ההסבר: לבוליביה יש מרבצי גז טבעי גדולים – בעיקר בדרום־מזרח המדינה, באזור טריחה ובשולי הצ'אקו – והם מן הגדולים בדרום אמריקה. הגז זמין בתוך המדינה, זול להפקה ולהובלה בצנרת לתחנות הכוח, וחוסך יבוא של דלקים יקרים – חשוב למדינה מתפתחת. לבוליביה אין מרבצי פחם משמעותיים, ונפט מעט, ולכן כמעט כל החשמל המאובני מופק מגז. (את רוב החשמל שאינו מגז מספקות תחנות הידרואלקטריות.)
(2) תשובה: לא – גז אינו מקור בר־קיימה.
נימוק: גז טבעי הוא דלק מאובנים. הוא מקור מתכלה – המרבצים נוצרו במשך מיליוני שנים ויתרוקנו, ולכן הוא לא יעמוד לרשות הדורות הבאים; ובשריפתו נפלט פחמן דו־חמצני – גז חממה שתורם להתחממות העולמית, בניגוד למטרת הסכם פריז.
(אפשר גם לטעון שהגז הוא "פתרון ביניים": בשריפתו נפלט בערך מחצית מן הפחמן הדו־חמצני של פחם, ופחות מזהמים, ולכן מעבר מפחם ונפט לגז מקטין את הפגיעה בסביבה – אבל אין זה מקור מתחדש.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) ההסבר נשען על משאב מקומי מן האטלס ועל השוואה לנתוני הטבלה; ב־(2) ניתנה עמדה ברורה ונימוק אחד מבוסס (מתכלה ופולט גזי חממה).