בגרות בגאוגרפיה 57381 - קיץ 2021, מועד נבצרים
גאוגרפיה – שאלון 57381 · קיץ, מועד נבצרים · 16 שאלות · 3 שעות
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2021, מועד נבצרים, כל 16 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
שים לב: בבחינה זו יש הנחיות מיוחדות. יש לענות על השאלות על פי הנחיות אלה.
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון — גאוגרפיה של ארץ־ישראל — 36 נקודות
פרק שני — גאוגרפיה של המזרח התיכון — 28 נקודות
פרק שלישי — נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) — 36 נקודות
סך הכול — 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה).
(2) אטלס כרטא — פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך.
(3) אטלס כרטא אוניברסלי.
(4) אטלס ישראל החדש — האטלס הלאומי, מהדורה משנת 2008 ואילך.
(5) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000.
(6) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000.
ד. הוראה מיוחדת: כדי להמחיש את תשובותיך היעזר בסרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
כתוב במחברת הבחינה בלבד. רשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
בהצלחה!
נספח: מפה סכמטית
פרק ראשון — גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה עליך לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1-3, ועל אחת מן השאלות 4-6. ענה על אחת מן השאלות 1-3 (22 נקודות לשאלה). ענה על אחת מן השאלות 4-6 (14 נקודות לשאלה).
שאלה 1 · גבולות ישראל
לא במיקוד תשפ"ז – נושאי הגבולות בשאלה – גישות לקביעת הגבולות (ב.1–ב.2) והיעדר גבול מוסכם (ג) – אינם בחומר 2027; רק "שינויים בתוואי הגבולות" (ב.3) נשאר.
לפניך שתי מפות, 1-2, המציגות גבולות של מדינת ישראל.
עיין בהן, וענה על הסעיפים א-ג בעמוד הבא.
[מפה 1, מפה 2]
הסבר עיקרון גאוגרפי אחד שעליו התבססו הגבולות המוצגים במפה 1.
קו הגבול בין מדינת ישראל לבין ירדן, הנראה במפה 2, מבוסס על תוואים פיזיים.
ציין שניים מן התוואים האלה, והסבר את החיסרון של ביסוס קו הגבול על אחד מן התוואים.
הסבר את המושג "גבול מוסכם".
עיין במפה 2, וציין עם אילו מדינות יש לישראל גבולות מוסכמים.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
העיקרון הדמוגרפי (התיישבותי): הקווים שורטטו לפי תפרוסת האוכלוסייה – אזורים שבהם התרכזה האוכלוסייה היהודית והיישובים היהודיים (מישור החוף המרכזי והצפוני, עמק יזרעאל ועמק בית שאן, מזרח הגליל) נכללו במדינה היהודית, ואזורים עם רוב ערבי (הרי שומרון ויהודה, הגליל המערבי, מישור החוף הדרומי ועזה) נכללו במדינה הערבית. כך כל מדינה תכלול רוב מובהק של בני עמה.
מה נדרש: להסביר עיקרון גאוגרפי אחד שעליו התבססו גבולות תוכנית החלוקה (מפה 1) – לציין את העיקרון, להסביר אותו ולקשר למה שרואים במפה.
תשובה מלאה:
העיקרון: העיקרון הדמוגרפי – הגבולות נקבעו לפי תפרוסת האוכלוסייה היהודית והערבית בארץ ב־1947. ועדת האו"ם ניסתה לשרטט קווים כך שבכל מדינה יהיה רוב לבני עם אחד.
הקישור למפה: המדינה היהודית (האפור במפה 1) כוללת את האזורים שבהם התרכזו היישובים היהודיים – מישור החוף מחיפה ועד רחובות (תל אביב, נתניה), עמק יזרעאל ועמק בית שאן ומזרח הגליל (צפת, סביבת הכינרת). לעומת זאת, אזורי ההר המיושבים בכפרים וערים ערביים (שכם, חברון, יריחו), הגליל המערבי (עכו, נצרת) ומישור החוף הדרומי (מגדל אשקלון, עזה, רפיח) הוקצו למדינה הערבית (הקווים האלכסוניים). בגלל שתפרוסת האוכלוסייה הייתה "משובצת", נוצרו גבולות מפותלים ושלושה גושים לכל מדינה שנוגעים זה בזה רק בנקודות.
(אפשר גם: עיקרון עתודות הקרקע/הקליטה – הנגב, שהיה דליל באוכלוסייה, הוקצה למדינה היהודית כדי שתוכל לקלוט עלייה המונית ולהתיישב בו; או עיקרון בין־לאומיות המקומות הקדושים – ירושלים ובית לחם הוגדרו "אזור בין־לאומי" (מנוקד).)
למה זה מקבל ניקוד מלא: העיקרון מוגדר במונח מדויק, מוסבר (מה היה הקריטריון לקביעת הקו) ונתמך בדוגמאות של אזורים ממפה 1.
טעות נפוצה: לכתוב "גבול טבעי" – גבולות החלוקה כמעט לא נשענו על תוואי טבעי; הם נקבעו לפי תפרוסת האוכלוסייה.
סעיף ב
תוואים (לפי הקו הרציף במפה 2): (1) ים המלח – הגבול עובר בתוך הים, בקו האמצע שלו; (2) בקעת הערבה – הגבול עובר לאורך הבקעה, מים המלח ועד מפרץ אילת. (אפשר גם: נהר הירמוך / נהר הירדן – הגבול עובר באמצע אפיק הנהר.)
חיסרון (ים המלח): מפלס ים המלח יורד במהירות (כמטר בשנה), האגן הדרומי התייבש וקו החוף זז כל הזמן – לכן קו גבול שנשען על הים אינו יציב, וצריך להגדיר מחדש היכן הוא עובר ביבשה שנחשפת; בנוסף הים הוא משאב משותף (מינרלים, תיירות), והגבול לבדו אינו מסדיר את ניצולו. (אפשר גם: נהר נודד ומשנה את אפיקו, ולכן "קו האמצע" זז; בערבה הקו אינו בולט בשטח וקשה לסמן ולשמור עליו.)
מה נדרש: לציין שניים מן התוואים הפיזיים שעליהם נשען גבול ישראל–ירדן (הקו הרציף במפה 2), ולהסביר חיסרון של ביסוס הגבול על אחד מהם.
תשובה מלאה:
התוואים:
1. ים המלח – הקו הרציף במפה 2 עובר בתוך ים המלח (בחלקו הדרומי), בקו האמצע של הים.
2. בקעת הערבה – מים המלח ועד מפרץ אילת הגבול עובר לאורך הבקעה (בקע ים המלח–הערבה).
(אפשר גם: נהר הירמוך – הקטע הקצר מדרום־מזרח לכינרת, שבו הגבול עובר באמצע אפיק הנהר; לפי הסכם השלום גם נהר הירדן, אך במפה 2 הקטע שלאורך בקעת הירדן מסומן כגבול זמני, מול יהודה ושומרון.)
החיסרון – גבול שנשען על ים המלח: מפלס ים המלח יורד במהירות (כמטר בשנה), האגן הדרומי התייבש וכיום הוא בריכות אידוי, וקו החוף זז כל הזמן. לכן קו גבול שעובר "באמצע הים" אינו יציב – כשהים נסוג נחשפת יבשה, וצריך להגדיר מחדש היכן עובר הגבול. בנוסף, ים המלח הוא משאב משותף (מינרלים, תיירות), והגבול לבדו אינו מסדיר את ניצולו – דרוש שיתוף פעולה בין המדינות. (או בערבה: הקו אינו נשען על תוואי בולט בשטח, ולכן קשה לזהות ולסמן אותו.)
(אפשר גם חיסרון של גבול שנשען על נהר – הירמוך או הירדן: נהר הוא תוואי משתנה. הירדן הוא נהר מפותל (מאנדרי): בשיטפונות הוא מכרסם בגדה אחת ומשקיע בגדה השנייה, ולעתים קוטע פיתול ומשנה את מקום האפיק. כשהאפיק זז – גם "קו האמצע" זז, וחלקות קרקע עוברות מצד לצד; לכן צריך לקבוע כללים מיוחדים לשינויי אפיק, ועלולות להיווצר מחלוקות. בנוסף, הנהר הוא גם מקור מים משותף, ולכן הגבול לבדו אינו פותר את שאלת חלוקת המים – היה צורך בהסכמי מים נפרדים (במסגרת הסכם השלום, 1994).)
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוינו שני תוואים מדויקים מן המפה; החיסרון מוסבר בתהליך פיזי (ירידת מפלס / נדידת אפיק) ובתוצאה שלו לגבי הגבול.
טעות נפוצה: לציין "הר" או "רכס" – הגבול עם ירדן עובר כולו בבקע (נהר, ים, ערבה), לא על רכסי הרים.
סעיף ג
גבול מוסכם – גבול שנקבע בהסכם בין שתי המדינות הגובלות (בדרך כלל בהסכם שלום), ושתיהן מכירות בו כגבול הקבע ביניהן (לעומת גבול זמני – קו הפסקת אש או קו זמני שלא הוסכם).
לפי מפה 2 (קו רציף): מצרים וירדן.
מה נדרש: הגדרה של "גבול מוסכם", ושמות המדינות שאיתן לישראל גבול מוסכם לפי מפה 2.
תשובה מלאה:
גבול מוסכם הוא גבול שנקבע בהסכם רשמי בין שתי המדינות שמשני צדיו, ושתיהן מכירות בו כגבול הקבע ביניהן; הוא מסומן בשטח ומוכר גם במשפט הבין־לאומי. הוא שונה מגבול זמני – קו הפסקת אש או קו שנקבע באופן חד־צדדי או זמני, שעליו לא הושג הסכם.
לפי מפה 2 – הקו הרציף (גבול מוסכם) מופיע בשני גבולות:
הגבולות עם לבנון, עם סוריה (רמת הגולן) ועם יהודה ושומרון מסומנים במפה כגבולות זמניים (קו נקודה־קו).
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את שני המרכיבים – הסכם בין המדינות והכרה הדדית – והמדינות נקראו נכון מן המקרא של מפה 2.
שאלה 2 · אקלים
לפניך טבלה ובה נתוני אקלים של שלושה יישובים בארץ, ולאחריה רשימת היישובים.
עיין בהן, וענה על הסעיפים א-ג שאחריהן.
[טבלה]
העתק את שמות היישובים למחברתך, וכתוב ליד כל אחד את מספר היישוב המתאים לו על פי הנתונים שבטבלה.
עיין בטבלה, והסבר גורם אחד המשפיע על ההבדל בין שלושת היישובים בטמפרטורה, וגורם אחד המשפיע על ההבדל ביניהם באחוזי הלחות היחסית.
בעונת הקיץ שורר עומס חום בינוני־כבד במשך שעות רבות ביממה באזור הערבה וברצועה צרה לאורך מישור החוף.
הסבר מהו "עומס חום", וציין את הגורם העיקרי שבגללו בעונת הקיץ שורר עומס חום בינוני־כבד בכל אחד מן האזורים האלה (סך־הכול — שני גורמים).
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
אשדוד – 3
בית הערבה (קיבוץ) – 2
ירושלים – 1
מה נדרש: להתאים כל יישוב לשורה בטבלה, על פי הטמפרטורה והלחות באוגוסט.
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש ההתאמות נכונות, וכל אחת נשענת על נתון מן הטבלה (גם אם השאלה אינה מחייבת נימוק, כדאי לבדוק את ההתאמה כך).
טעות נפוצה: להתאים את אשדוד לשורה 1 בגלל טמפרטורה "נעימה" – הלחות הגבוהה (75%) היא הסימן ליישוב החופי.
סעיף ב
טמפרטורה – הגובה מעל פני הים (רום): הטמפרטורה יורדת בכ־0.6–0.7°C לכל 100 מ'. ירושלים (כ־800 מ') – הקרירה ביותר (28–30°C); בית הערבה (כ־300 מ' מתחת לפני הים, הפרש של כ־1,100 מ') – החמה ביותר (38–40°C); אשדוד בגובה פני הים – ביניהן.
לחות יחסית – המרחק מן הים התיכון: מעל הים מתאדים מים ובריזת הים מביאה אוויר לח לחוף – אשדוד 75%; ירושלים בפנים הארץ – 60%; בית הערבה רחוקה ביותר מהים, מעבר לרכס ההר, באזור מדברי – 40%.
מה נדרש: גורם אחד להבדלי הטמפרטורה וגורם אחד (אחר) להבדלי הלחות היחסית – בין שלושת היישובים.
תשובה מלאה:
גורם לטמפרטורה – הגובה מעל פני הים: ככל שעולים בגובה, לחץ האוויר יורד, האוויר מתפשט ומתקרר, והטמפרטורה יורדת בכ־0.6–0.7°C לכל 100 מ'. ירושלים, על הרי יהודה בגובה של כ־800 מ', היא הקרירה ביותר (28–30°C). בית הערבה נמצאת בבקע ים המלח, כ־300 מ' מתחת לפני הים – הפרש של כ־1,100 מ' מירושלים, כלומר כ־7°C (1,100 × 0.65 ÷ 100 ≈ 7) – ואכן היא החמה ביותר (38–40°C). אשדוד, בגובה פני הים, נמצאת ביניהן (30–32°C). (אפשר גם: השפעת הים הממתנת – הים מתחמם לאט ובריזת הים מקררת את החוף, לעומת אזור מדברי יבשתי.)
גורם ללחות היחסית – המרחק מן הים התיכון (מקור הלחות): מעל הים מתאדים מים, ובקיץ בריזת הים (רוח מערבית) מביאה לחוף אוויר לח. אשדוד שוכנת על החוף – 75%. ירושלים נמצאת כ־55 ק"מ מן החוף – האוויר מגיע אליה יבש יותר (60%). בית הערבה רחוקה עוד יותר מן הים, מעבר לרכס ההר – האוויר יורד אל הבקע, מתחמם ומתייבש, והאזור מדברי – 40%. (אפשר גם: הטמפרטורה עצמה – באוויר חם מאוד הלחות היחסית נמוכה יותר, כי האוויר יכול להכיל יותר אדי מים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל משתנה הוצג גורם אחר, הוסבר המנגנון, והגורם קושר לנתוני שלושת היישובים.
טעות נפוצה: לכתוב את אותו גורם ("הקרבה לים") לשני המשתנים בלי להבחין ביניהם, או לטעון שבבית הערבה הלחות גבוהה בגלל ים המלח – הנתון בטבלה (40%) מראה את ההפך.
סעיף ג
עומס חום – תחושת אי־נוחות ומאמץ של הגוף בתנאי חום, הנקבעים משילוב של טמפרטורת האוויר ושל הלחות היחסית; כשהטמפרטורה גבוהה מאוד או כשהלחות גבוהה, הגוף מתקשה לפלוט חום (אידוי הזיעה אינו מספיק).
הערבה – טמפרטורה גבוהה מאוד (אזור מדברי ונמוך בבקע).
מישור החוף – לחות יחסית גבוהה (בריזת ים לחה).
מה נדרש: הגדרה של "עומס חום" ושני גורמים – גורם עיקרי אחד לערבה וגורם עיקרי אחד למישור החוף.
תשובה מלאה:
עומס חום הוא מדד לאי־הנוחות של האדם בתנאי חום. הוא נקבע משילוב של טמפרטורת האוויר ושל הלחות היחסית. הגוף מתקרר בעיקר באידוי זיעה מן העור: כשהטמפרטורה גבוהה מאוד הגוף קולט חום רב מן הסביבה, וכשהלחות גבוהה הזיעה מתאדה לאט – ובשני המקרים הגוף מתקשה להתקרר, ומרגישים עייפות, התייבשות ובמקרים קשים מכת חום.
הערבה – הגורם העיקרי: טמפרטורה גבוהה מאוד. הערבה היא חלק מן הבקע (השבר הסורי־אפריקאי), נמוכה ומדברית, בצל הגשם; השמיים בהירים, קרינת השמש חזקה והאוויר היורד לבקע מתחמם. בקיץ הטמפרטורה מגיעה ל־38–40°C ויותר (כמו בבית הערבה בטבלה), ולכן אף שהלחות נמוכה, נוצר עומס חום.
מישור החוף – הגורם העיקרי: לחות יחסית גבוהה. בקיץ נושבת לחוף בריזת ים לחה (בתנאי אפיק פרסי), והלחות מגיעה ל־70–80% (כמו באשדוד, 75%). הזיעה כמעט לא מתאדה, ולכן גם בטמפרטורה של 30–32°C בלבד שורר עומס חום.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את שני המרכיבים (טמפרטורה ולחות) ואת המנגנון בגוף; לכל אזור צוין גורם עיקרי שונה ונומק.
טעות נפוצה: לכתוב "חם" לשני האזורים – בחוף הגורם העיקרי הוא הלחות, לא הטמפרטורה.
שאלה 3 · שירותים
לא במיקוד תשפ"ז – תיוג חלקי: רק סעיף ג (השתלבות המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית, 4ה) אינו בחומר 2027; סעיפים א–ב (תמורות בענף השירותים, 4ד) בחומר.
לפניך רשימה של סוגי שירותים.
מיין את סוגי השירותים שברשימה לשתי קבוצות — שירותים ציבוריים ושירותים יצרניים (עסקיים).
לפניך טבלה ובה נתונים על שיעור המועסקים בשירותים פיננסיים בישראל לפי מחוזות בשנת 2019.
עיין בטבלה, וציין את המחוז שבו מספר המועסקים בשירותים פיננסיים בשנת 2019 היה הגבוה ביותר.
הסבר גורם אחד לכך.
[טבלה]
ישראל משתלבת בכלכלה הגלובלית.
הסבר שתי השפעות של השתלבות זו על ענף השירותים הפיננסיים של ישראל.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
שירותים ציבוריים: בריאות, חינוך, רווחה, ביטחון.
שירותים יצרניים (עסקיים): פיננסיים, ביטוח וייעוץ עסקי, מחקר ופיתוח.
מה נדרש: למיין שבעה סוגי שירותים לשתי קבוצות.
תשובה מלאה:
שירותים ציבוריים – שירותים שהמדינה או הרשות המקומית מספקות (או מממנות) לכלל האוכלוסייה, לרוב ללא מטרת רווח: בריאות, חינוך, רווחה, ביטחון.
שירותים יצרניים (עסקיים) – שירותים שנמכרים לעסקים ולפירמות ומסייעים לייצור ולפעילות הכלכלית, למטרת רווח: פיננסיים (בנקאות, שוק ההון), ביטוח וייעוץ עסקי, מחקר ופיתוח.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל שבעת הסוגים מוינו לקבוצה הנכונה.
טעות נפוצה: לשייך "מחקר ופיתוח" לשירותים ציבוריים בגלל המחקר באוניברסיטאות – ברשימה זו הכוונה למו"פ של חברות (הייטק, תעשייה), שהוא שירות עסקי.
סעיף ב
מחוז תל אביב (5.6% מן המועסקים).
גורם: תל אביב היא מרכז הגלעין והבירה הכלכלית של ישראל – בה נמצאים הבורסה לניירות ערך, הנהלות הבנקים הגדולים, חברות הביטוח וההשקעות. ריכוז זה נובע מיתרונות הצבירה: קרבה ללקוחות עסקיים, לחברות אחרות ולגופי פיקוח, נגישות גבוהה (צומת תחבורה, קרבה לנתב"ג) וכוח אדם משכיל ומיומן.
מה נדרש: לציין את המחוז עם השיעור הגבוה ביותר ולהסביר גורם אחד.
תשובה מלאה:
המחוז: תל אביב – 5.6% מן המועסקים, יותר מפי 3.7 מן השיעור במחוזות הצפון והדרום (1.5%), ואחריו מחוז המרכז (4.8%).
הגורם – מעמדה של תל אביב כמרכז הגלעין הכלכלי ויתרונות הצבירה: בתל אביב (ובעיקר במע"ר – שדרות רוטשילד, הבורסה לניירות ערך ברחוב אחוזת בית, מגדלי עזריאלי, ובצמוד – מתחם הבורסה ברמת גן) מרוכזים הבורסה לניירות ערך, הנהלות הבנקים, חברות הביטוח, בתי ההשקעות ומשרדי עורכי הדין ורואי החשבון. חברות פיננסיות מעדיפות לפעול זו ליד זו וליד לקוחותיהן העסקיים (מטות חברות, הייטק) – כך הן חוסכות בזמן, נהנות ממגע אישי ומזרימת מידע מהירה. בנוסף, לתל אביב נגישות גבוהה מכל חלקי המטרופולין (רכבת, כבישים) וקרבה לנמל התעופה, והיא מושכת כוח אדם משכיל וצעיר.
(אפשר גם: גורם כוח האדם – ריכוז של עובדים בעלי השכלה גבוהה ושל מוסדות להשכלה גבוהה במטרופולין תל אביב.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המחוז זוהה נכון עם הנתון; הגורם מוסבר כמנגנון (צבירה, נגישות) וקשור לענף הפיננסי ולמעמד העיר.
סעיף ג
(1) כניסת הון ומשקיעים זרים וגידול בפעילות: משקיעים ובנקים בין־לאומיים פועלים בישראל, חברות ישראליות נסחרות גם בבורסות בחו"ל (נאסד"ק) – הענף גדל, נוספו מקומות עבודה, ונדרשים שירותים פיננסיים מתוחכמים (בנקאות השקעות, הנפקות, מיזוגים ורכישות).
(2) חשיפה למשברים ולתחרות עולמית: הענף מושפע ממשברים פיננסיים עולמיים (כמו המשבר של 2008) ומתנודות בשווקים בחו"ל, ונדרש להתאים את עצמו לתקנים ולרגולציה בין־לאומיים ולתחרות מצד גופים זרים.
מה נדרש: שתי השפעות של ההשתלבות בכלכלה הגלובלית על הענף הפיננסי, כל אחת עם הסבר.
תשובה מלאה:
1. צמיחה של הענף בזכות זרימת הון בין־לאומית: עם פתיחת המשק ליבוא הון, ביטול הפיקוח על מטבע חוץ והשתלבות בשווקים הגלובליים, משקיעים זרים קונים מניות ואיגרות חוב בישראל, קרנות הון סיכון בין־לאומיות משקיעות בחברות הייטק ישראליות, וחברות ישראליות מונפקות ונסחרות בבורסות בחו"ל (כמו נאסד"ק בניו יורק). כתוצאה מכך גדל הביקוש לשירותים פיננסיים מתקדמים – ייעוץ השקעות, הנפקות, מיזוגים ורכישות, ביטוח – ונוספו מקומות עבודה בענף, בעיקר בתל אביב.
2. חשיפה לתנודות ולמשברים עולמיים ולתחרות: כשהמשק משולב בשווקים העולמיים, משבר בחו"ל עובר במהירות לישראל – למשל המשבר הפיננסי העולמי של 2008 גרם לירידות חדות בבורסה בתל אביב. בנוסף, הבנקים וחברות הביטוח מתחרים בגופים זרים ובחברות פינטק, ונדרשים לאמץ תקנים ורגולציה בין־לאומיים (כמו כללי הבנקאות הבין־לאומיים) ולהשקיע בטכנולוגיה.
(אפשר גם: פעילות מסביב לשעון – המסחר בישראל מתואם עם השווקים באירופה ובארה"ב, וחלק מן העובדים עובדים לפי שעות השווקים בחו"ל.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הוצגו שתי השפעות שונות (חיובית ושלילית), כל אחת מוסברת בתהליך הגלובליזציה עצמו ונקשרת לענף הפיננסי בישראל.
שאלה 4 · מִחזור פסולת
קרא את הקטע שלפניך, וענה על הסעיפים א-ב שאחריו.
[קטע]
הסבר מהי הפרדת פסולת במקור ומהי הפרדת פסולת בקצה, ותאר חיסרון אחד להפרדת פסולת במקור.
שרֵפת פסולת היא אחת מן הדרכים להתמודד עם בעיית המחסור באתרים להטמנת פסולת.
(1) על פי הקטע, הצג את היתרון של שרֵפת פסולת. (3 נקודות)
(2) הסבר שני חסרונות של שרֵפת פסולת שאינם מוצגים בקטע. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
הפרדה במקור – האזרחים ממיינים את האשפה הביתית לרכיביה (פלסטיק, נייר, בגדים, אורגני) ומשליכים כל רכיב למכל ייעודי ליד ביתם.
הפרדה בקצה – כל האשפה מושלכת למכל אחד, והמיון לרכיבים נעשה בתחנת הקצה (תחנת מיון/מִחזור) שאליה היא מובלת.
חיסרון להפרדה במקור: לא כולם מצייתים לכללי המיון, ולכן איכות החומרים נפגעת וצריך למיין מחדש בתחנה – זה עולה זמן וכוח אדם ופוגע בכדאיות הכלכלית. (או: בעיר צפופה אין מקום להציב מכלים רבים.)
מה נדרש: להסביר שני מושגים ולתאר חיסרון אחד של ההפרדה במקור – על פי הקטע.
תשובה מלאה:
הפרדת פסולת במקור – המיון נעשה במקום שבו נוצרת הפסולת: כל משק בית מפריד את האשפה לרכיבים ומשליך כל רכיב למכל המיועד לו ליד ביתו (מכל לבקבוקי פלסטיק, לנייר, לבגדים וכו').
הפרדת פסולת בקצה – האשפה הביתית מושלכת מעורבת למכל אחד, והיא ממוינת לרכיביה רק בתחנת הקצה (מתקן מיון) שאליה היא מובלת.
חיסרון להפרדה במקור: היא תלויה בשיתוף הפעולה של כל אזרח. לפי הקטע, "לא כולם מצייתים לכללי המיון", ולכן נכנסים למכלים חומרים לא מתאימים, איכות חומרי הגלם נפגעת ופעמים רבות צריך למיין את הפסולת מחדש בתחנת המִחזור – תהליך הכרוך בזמן ובכוח אדם, שמייקר את המִחזור ופוגע בכדאיות הכלכלית שלו.
(אפשר גם: בסביבה עירונית צפופה אין מקום להציב מכלים רבים – במרכז תל אביב, ברחובות צרים, אין מקום למכלים לכל סוגי החומרים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המושגים מוסברים בהבחנה ברורה (איפה ומי ממיין), והחיסרון מתואר עם התוצאה שלו, על סמך הקטע.
סעיף ב
(1) הפקת אנרגייה: מן הקיטור שנוצר בשרֵפה מופק חשמל – כך הפסולת הופכת למשאב, ובמקביל מצטמצמת כמות הפסולת שיש להטמין (במתקנים יטופלו 40–50% מן הפסולת בישראל).
(2) א. זיהום אוויר – השרֵפה פולטת גזי חממה (פחמן דו־חמצני), חלקיקים, תחמוצות חנקן ומזהמים רעילים (דיוקסינים, מתכות כבדות), שמסכנים את בריאות התושבים בסביבה.
ב. נוצר אפר רעיל – כ־20–25% ממשקל הפסולת נשאר כאפר, וחלקו (אפר מרחף) מכיל מתכות כבדות ודיוקסינים ויש להטמינו כפסולת מסוכנת – כלומר עדיין צריך אתרי הטמנה.
(אפשר גם: פגיעה במִחזור ובצמצום – המתקן צריך זרם קבוע של פסולת, ולכן אין תמריץ לצמצם; התנגדות תושבים להקמת מתקן ליד ביתם; עלות הקמה גבוהה.)
מה נדרש: (1) יתרון אחד – מן הקטע; (2) שני חסרונות – מן הידע, שלא מוזכרים בקטע.
תשובה מלאה:
(1) לפי הקטע, במתקני השרֵפה "תישרף הפסולת ויופק חשמל מן הקיטור שנוצר בתהליך שרֵפת הפסולת". כלומר, היתרון הוא הפקת אנרגייה מפסולת – הפסולת הופכת ממטרד למשאב, וזאת בלי להטמין אותה: במתקנים אלה יטופלו 40–50% מן הפסולת שנוצרת בישראל, וכך מצטמצם הצורך באתרי הטמנה. (גם הדרך המימונית מוזכרת – מימון פרטי בתמורה לזיכיון למכירת האנרגייה.)
(2) חסרונות שאינם בקטע:
א. זיהום אוויר: שרֵפת פסולת מעורבת (פלסטיק, חומרים כימיים) פולטת לאוויר פחמן דו־חמצני (גז חממה), תחמוצות חנקן וגופרית, חלקיקים עדינים, ומזהמים רעילים כמו דיוקסינים ופוראנים ומתכות כבדות. גם עם מסננים, תושבי האזור חשופים לסיכון בריאותי (מחלות נשימה, סרטן), ולכן מדובר במפגע סביבתי.
ב. יצירת אפר שצריך לסלק: השרֵפה אינה מעלימה את הפסולת – נשאר אפר בכמות של כרבע ממשקל הפסולת. חלק מן האפר, בעיקר האפר המרחף שנאסף במסננים, מכיל מתכות כבדות ודיוקסינים ונחשב לפסולת מסוכנת – יש להטמין אותו באתר מיוחד. כלומר, הבעיה של אתרי הטמנה רק מצטמצמת, ולא נפתרת.
(אפשר גם: פגיעה במִחזור ובצמצום הפסולת – מתקן שרֵפה זקוק לאספקה קבועה וגדולה של פסולת כדי להיות כדאי, ולכן הוא עלול להחליש את המאמץ למחזר ולצמצם; התנגדות תושבים להקמת מתקן ליד מקום מגוריהם ("לא בחצר שלי"); עלויות הקמה ותפעול גבוהות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: היתרון מנוסח לפי הקטע; שני החסרונות שונים זה מזה, אינם מופיעים בקטע, וכל אחד מוסבר בתוצאה הסביבתית שלו.
טעות נפוצה: בתת־סעיף (2) לחזור על דברים מן הקטע (למשל עלות המיון) – השאלה מבקשת במפורש חסרונות שאינם מוצגים בקטע.
שאלה 5 · אזורי גלעין ושוליים — אטלס ישראל החדש
עיין בשתי מפות באטלס ישראל החדש:
— מפה א: מחוזות, נפות ואזורים טבעיים, 2007, בעמוד 8.
— מפה א: מדד חברתי־כלכלי, 2003, בעמוד 72.
ציין איזה מחוז הוא אזור גלעין, ואֵילו שני מחוזות הם אזורי שוליים בישראל. נמק את תשובותיך על פי נתוני המדד החברתי־כלכלי.
עיין במפה א: מוסדות להשכלה גבוהה, 2006, בעמוד 66 באטלס ישראל החדש.
(1) ציין שני הבדלים בין אזור הגלעין לבין אזורי השוליים במספר המוסדות להשכלה גבוהה (אוניברסיטאות, מוסדות להכשרת מורים ומוסדות אחרים). (4 נקודות)
(2) הסבר כיצד מוסדות להשכלה גבוהה המוקמים באזורי השוליים יכולים לסייע לצמצום הפערים בין הגלעין לשוליים בישראל. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
אזור גלעין: מחוז תל אביב (יחד עם מחוז המרכז) – רוב היישובים בו באשכולות חברתיים־כלכליים גבוהים ובינוניים־גבוהים.
אזורי שוליים: מחוז הצפון ומחוז הדרום – בהם ריכוז גדול של יישובים באשכולות הנמוכים (1–4): יישובים ערביים ובדואיים ועיירות פיתוח.
מה נדרש: לזהות מחוז אחד של גלעין ושני מחוזות שוליים, ולנמק לפי מפת המדד החברתי־כלכלי. באטלס: מפת המחוזות (גבולות המחוזות) ומפת המדד החברתי־כלכלי, שבה כל יישוב או רשות צבועים לפי אשכול – מ־1 (הנמוך) עד 10 (הגבוה).
תשובה מלאה:
אזור גלעין – מחוז תל אביב (ובצמוד לו מחוז המרכז; שניהם יחד יוצרים את מטרופולין תל אביב): במפת המדד רוב היישובים במחוז צבועים בגוונים של האשכולות הגבוהים והבינוניים־גבוהים (רמת השרון, הרצליה, גבעתיים, תל אביב; ובמרכז – רעננה, כפר סבא, מודיעין, הוד השרון). רמת ההכנסה, ההשכלה ותנאי הדיור בהם גבוהים מן הממוצע.
אזורי שוליים:
כלומר, ככל שמתרחקים ממרכז הארץ, עולה שיעור היישובים באשכולות הנמוכים – זה הדגם של גלעין מול שוליים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוין מחוז גלעין ושני מחוזות שוליים, וכל קביעה נומקה בנתוני המדד (אשכולות, דוגמאות של יישובים).
טעות נפוצה: לציין את מחוז חיפה כשוליים – רמת המדד בו בינונית; השוליים המובהקים הם הצפון והדרום.
סעיף ב
(1) א. מספר המוסדות: בגלעין (מטרופולין תל אביב) מספר רב של מוסדות – אוניברסיטאות, מכללות ומוסדות להכשרת מורים; בשוליים מעטים בלבד.
ב. סוג המוסדות: בגלעין כמה אוניברסיטאות מחקר (תל אביב, בר־אילן, מכון ויצמן ברחובות); בשוליים כמעט רק מכללות – במחוז הצפון לא הייתה ב־2006 אוניברסיטה כלל, ובדרום רק אחת (אוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע).
(2) מוסד להשכלה גבוהה בשוליים מעלה את רמת ההשכלה של התושבים המקומיים (נגישות ללימודים ליד הבית), מושך סטודנטים ואנשי סגל צעירים לגור באזור, יוצר מקומות עבודה איכותיים ומושך חברות עתירות ידע (למשל פארק ההייטק ליד אוניברסיטת בן־גוריון) – וכך משפר את רמת החיים ומצמצם הגירה שלילית מן השוליים.
מה נדרש: (1) שני הבדלים – לפי המפה; (2) הסבר של התרומה של מוסדות כאלה לצמצום פערים. באטלס: מפת המוסדות להשכלה גבוהה – סמלים שונים לאוניברסיטה, למוסד להכשרת מורים ולמוסד אחר (מכללה).
תשובה מלאה:
(1) הבדלים:
א. מספר המוסדות: באזור הגלעין – מטרופולין תל אביב והמרכז – מרוכזים מוסדות רבים מאוד: אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות ומוסדות להכשרת מורים. באזורי השוליים – בצפון ובדרום – מספר המוסדות קטן בהרבה.
ב. סוג המוסדות (רמתם): בגלעין יש כמה אוניברסיטאות מחקר – אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר־אילן, מכון ויצמן (רחובות), וכן המרכז הבין־תחומי בהרצליה. בשוליים רוב המוסדות הם מכללות אזוריות (תל חי, כנרת, עמק יזרעאל, הגליל המערבי; ספיר, אחוה), ובמחוז הדרום יש אוניברסיטה אחת בלבד (בן־גוריון בבאר שבע), ובמחוז הצפון – אף לא אחת (אוניברסיטת חיפה והטכניון נמצאים במחוז חיפה).
(2) מוסד להשכלה גבוהה באזור שוליים מסייע לצמצום הפערים בכמה דרכים:
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוינו שני הבדלים שונים (כמות וסוג) על פי המפה; ההסבר בתת־סעיף (2) מראה את הקשר בין המוסד לבין צמצום הפערים (השכלה, אוכלוסייה, תעסוקה), עם דוגמה ממשית.
שאלה 6 · מאמר — "תופעות קיצוניות הקשורות להתחממות העולמית וזיקתן לאסונות טבע"
לא במיקוד תשפ"ז – השאלה מבוססת על המאמר של ב' זיו (2019), שאינו חלק מחומר 2027 (ב־2027 נקבע מאמר אחר).
שים לב:
שאלה 6 מיועדת לתלמידים שקראו את המאמר:
"תופעות קיצוניות הקשורות להתחממות העולמית וזיקתן לאסונות טבע".
(ב' זיו, "תופעות קיצוניות הקשורות להתחממות העולמית וזיקתן לאסונות טבע", אקולוגיה וסביבה, 10, 2019, עמ' 12-18)
קרא את הקטע שלפניך, וענה על הסעיפים א-ב שאחריו.
[קטע]
הסבר מדוע ההתפשטות של תא הדלי צפונה תגרום להתפשטות מדבר סהרה לעבר אזור הים התיכון.
על פי המאמר, ציין שתי תופעות אקלימיות שעשויות להתרחש בעקבות התפשטות מדבר סהרה לעבר אזור הים התיכון.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
בתא הדלי האוויר עולה ליד המשווה, נע בגובה לעבר הקטבים ושוקע באזור קווי הרוחב ~30° (האזור הסובטרופי). האוויר השוקע מתחמם ומתייבש ויוצר רמה סובטרופית – שמיים בהירים, כמעט ללא גשם; זו הסיבה לקיומו של מדבר סהרה. אם תא הדלי מתפשט צפונה, אזור שקיעת האוויר והרמה הסובטרופית זזים צפונה – לעבר אזור הים התיכון. הרמה דוחקת צפונה את מסלולי השקעים (הסערות) של החורף, ולכן אזור הים התיכון מקבל פחות גשם, עונת הגשמים מתקצרת ותנאים מדבריים מתפשטים אליו.
מה נדרש: להסביר את שרשרת הסיבה והתוצאה – מהתפשטות תא הדלי ועד התפשטות המדבר.
תשובה מלאה:
תא הדלי הוא מחזור אוויר אנכי בין המשווה לאזור הסובטרופי: ליד המשווה האוויר מתחמם, עולה, מתקרר ומוריד גשמים רבים; בגובה הוא נע לעבר הקטבים, ובאזור קווי הרוחב ~30° הוא שוקע אל פני הקרקע. אוויר שוקע נדחס, מתחמם (התחממות אדיאבטית) ומתייבש – העננים מתפזרים ונוצר אזור של לחץ גבוה (הרמה הסובטרופית), שבו כמעט אין גשם. זו הסיבה לכך שהמדבריות הגדולים, וביניהם סהרה, נמצאים סביב קווי הרוחב האלה.
כשהמשווה מתחמם, התא מתרחב: האוויר עולה גבוה יותר ונע רחוק יותר לפני שהוא שוקע, ולכן אזור השקיעה – והרמה הסובטרופית – זזים צפונה. אזור הים התיכון שוכן מצפון לסהרה, ובחורף הוא מקבל את גשמיו משקעים (סערות) שנעים ממערב. כשהרמה הסובטרופית מתרחבת צפונה, היא חוסמת או דוחקת את מסלולי השקעים צפונה – פחות שקעים מגיעים לאזור, כמות הגשם יורדת, עונת הגשמים מתקצרת והחום גובר. כך התנאים המדבריים של סהרה "מתפשטים" לעבר אזור הים התיכון (כולל ישראל) – תהליך של מִדבור.
למה זה מקבל ניקוד מלא: מוסבר המנגנון של תא הדלי (עלייה, תנועה, שקיעה), מדוע אוויר שוקע יוצר מדבר, ואיך הזזת אזור השקיעה צפונה מקטינה את הגשם באזור הים התיכון.
טעות נפוצה: לכתוב רק "ההתחממות מייבשת" – בלי להסביר את תפקיד האוויר השוקע והרמה הסובטרופית.
סעיף ב
(1) ירידה בכמות המשקעים והתארכות תקופות הבצורת (עונת גשמים קצרה יותר).
(2) עלייה בתדירות ובעוצמה של גלי חום (ימים חמים יותר, קיץ ארוך יותר).
(אפשר גם: סופות אבק תכופות יותר; אירועי גשם קיצוניים ושיטפונות בזק; שריפות יער.)
מה נדרש: לציין שתי תופעות אקלימיות – "ציין" מספיק בניסוח קצר, אבל כדאי להוסיף משפט הסבר.
תשובה מלאה:
1. ירידה בכמות המשקעים ובצורות: הרמה הסובטרופית שזזה צפונה מרחיקה את שקעי החורף, ולכן אזור הים התיכון יקבל פחות גשם, עונת הגשמים תתקצר ותקופות בצורת יהיו ארוכות ותכופות יותר.
2. גלי חום: עם התפשטות התנאים המדבריים, יגדל מספר הימים החמים מאוד, גלי החום יהיו תכופים וחזקים יותר והקיץ יתארך.
(אפשר גם: סופות אבק – יותר אבק מן המדבר מגיע לאזור; אירועי גשם קיצוניים – פחות ימי גשם, אך יותר גשם בבת אחת וסכנת שיטפונות; עלייה בסכנת שריפות.)
הערה: התשובות מבוססות על הקשר המדעי המוכר בין התרחבות תא הדלי לבין התייבשות אזור הים התיכון, המתאים לנושא המאמר. בבחינה כדאי להשתמש במונחים כפי שהופיעו במאמר שנלמד.
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוינו שתי תופעות אקלימיות שונות, שתיהן תוצאה ישירה של התפשטות המדבר.
פרק שני — גאוגרפיה של המזרח התיכון
(28 נקודות) בפרק זה עליך לענות על שתיים מן השאלות 7-11 (לכל שאלה — 14 נקודות).
שאלה 7 · השמות והמאפיינים של המזרח התיכון
לפניך רשימה של שמות שניתנו למזרח התיכון (או לאזורים בו) במהלך ההיסטוריה.
בחר שניים מן השמות שברשימה והסבר אותם.
— הלבנט
— הסהר הפורה
— המזרח הקרוב
— קדמת אסיה
לפניך רשימת מאפיינים גאוגרפיים של המזרח התיכון.
בחר אחד מן המאפיינים, והסבר שתי השפעות של המאפיין שבחרת על המזרח התיכון.
— צומת של שלוש יבשות
— מורשת עות'מאנית
— אקלים מדברי
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
הסהר הפורה – רצועה בצורת קשת (סהר) של אדמות פוריות: מעמקי החידקל והפרת במסופוטמיה, דרך צפון סוריה ועד חופי הים התיכון וארץ־ישראל (ולעתים עד עמק הנילוס). פוריות בזכות מי הנהרות ואדמות סחף ובזכות גשמי החורף באזור החוף – ערש החקלאות והציוויליזציות הראשונות; מסביבו מדבר.
המזרח הקרוב – שם שניתן מנקודת מבט אירופית: האזורים במזרח הקרובים לאירופה (האימפריה העות'מאנית – אסיה הקטנה, הלבנט, מצרים), לעומת "המזרח הרחוק" (סין, יפן). שם אירוצנטרי – לפי המרחק מאירופה.
(אפשר גם: הלבנט – "הזריחה", ארצות החוף המזרחי של הים התיכון שבהן השמש זורחת מנקודת מבטם של האירופים: סוריה, לבנון, ישראל, ירדן; קדמת אסיה – שם גאוגרפי־יבשתי: החלק הדרום־מערבי, ה"קדמי", של יבשת אסיה – אנטוליה, הלבנט, חצי האי ערב ואיראן.)
מה נדרש: לבחור שני שמות ולהסביר כל אחד – מה פירוש השם, לאיזה אזור הוא מתייחס ומדוע ניתן.
תשובה מלאה:
הסהר הפורה: השם מתאר קשת (סהר) של אזורים פוריים שנמשכת ממפרץ פרס, לאורך עמקי החידקל והפרת (מסופוטמיה), דרך צפון סוריה וחופי הים התיכון (הלבנט) ועד ארץ־ישראל (ויש הממשיכים עד עמק הנילוס). האזור פורה בזכות מי הנהרות הגדולים ואדמות הסחף שהם הביאו, ובאזור החוף – בזכות גשמי החורף הים־תיכוניים; מדרום לו ובמרכזו – המדבר הסורי־ערבי. כאן התחילה החקלאות (ביות חיטה ושעורה) וקמו הציוויליזציות העתיקות, ולכן השם מדגיש את הניגוד בין הקשת הפורה לבין המדבר.
המזרח הקרוב: השם ניתן על ידי האירופים, שחילקו את "המזרח" לפי המרחק מאירופה: המזרח הקרוב – האזורים הסמוכים לאירופה, שהיו בעיקר בשטח האימפריה העות'מאנית (אסיה הקטנה, הלבנט, מצרים); המזרח התיכון – בהמשך; והמזרח הרחוק – סין, יפן וקוריאה. זהו שם אירוצנטרי – הוא מגדיר את האזור לפי נקודת המבט של אירופה ולא לפי מאפייניו.
(אפשר גם:
הלבנט – מן המילה הצרפתית/איטלקית ל"זריחה" (Levant): הארצות שבהן השמש זורחת, מנקודת מבטם של סוחרי אירופה – ארצות החוף המזרחי של הים התיכון: סוריה, לבנון, ישראל, ירדן (ולעתים גם קפריסין ודרום טורקיה).
קדמת אסיה – שם גאוגרפי ניטרלי לפי היבשת: החלק הדרום־מערבי (הקדמי, הקרוב לאירופה ולאפריקה) של אסיה – אנטוליה, הלבנט, מסופוטמיה, חצי האי ערב ורמת איראן; השם אינו כולל את מצרים, שנמצאת באפריקה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל אחד משני השמות מוסבר – פירוש השם, האזור שהוא מתאר והסיבה (נקודת המבט או המאפיין) שבגללה ניתן.
סעיף ב
צומת של שלוש יבשות (אסיה, אפריקה, אירופה):
(1) צומת דרכי מסחר ותחבורה – דרכי מסחר עתיקות (דרך המשי, דרך הבשמים) ובימינו תעלת סואץ ומצרי הורמוז ובאב אל־מנדב – הכנסות ממעבר ומסחר.
(2) חשיבות גאואסטרטגית – מעצמות זרות ביקשו לשלוט באזור (כיבושים, קולוניאליזם, התערבות) – מוקד למאבקים וסכסוכים.
(אפשר גם: מפגש תרבויות, עמים ודתות – פסיפס אתני ודתי.)
מה נדרש: לבחור מאפיין אחד ולהסביר שתי השפעות שלו.
תשובה מלאה (נבחר: צומת של שלוש יבשות):
המזרח התיכון נמצא במפגש של אסיה, אפריקה ואירופה, ובין ימים חשובים (הים התיכון, הים האדום, מפרץ פרס, הים השחור).
1. צומת של דרכי מסחר ותחבורה: כבר בעת העתיקה עברו באזור דרכי מסחר בין הודו וסין לאירופה (דרך המשי, דרך הבשמים). בימינו עוברים בו נתיבי שיט מרכזיים – תעלת סואץ, המקצרת את הדרך בין אירופה לאסיה, מצרי הורמוז ובאב אל־מנדב – וכן קווי צינורות ונתיבי טיסה. למדינות האזור יש מכך הכנסות (למשל אגרות המעבר בתעלת סואץ למצרים) והתפתחו בהן ערי נמל ומסחר.
2. חשיבות גאואסטרטגית ומעורבות מעצמות: בגלל המיקום החשוב, מעצמות שונות ביקשו לשלוט באזור – מן האימפריות העתיקות, דרך העות'מאנים, ועד בריטניה וצרפת (המנדטים, השליטה בתעלת סואץ) וארצות הברית ורוסיה בימינו. כתוצאה מכך האזור היה מוקד של כיבושים, מלחמות וסכסוכים, וגבולות רבים בו שורטטו על ידי מעצמות זרות.
(אפשר גם: מפגש של עמים ותרבויות – באזור נולדו שלוש הדתות המונותאיסטיות והתערבבו עמים רבים, ולכן נוצר פסיפס אתני ודתי.)
(אם בוחרים "אקלים מדברי": 1. ריכוז האוכלוסייה בעמקי נהרות ובמישורי חוף ודלילות במדבר; 2. מחסור במים – תלות בהתפלה ובמי תהום, וסכסוכים על מקורות מים משותפים. אם בוחרים "מורשת עות'מאנית": 1. גבולות מלאכותיים – אחרי התפרקות האימפריה (1918) חילקו המעצמות את שטחה למדינות בלי להתחשב בעמים (למשל הכורדים נותרו בלי מדינה); 2. פסיפס של קהילות דתיות ועדות שקיבלו אוטונומיה בשיטת המִלֶּט, מוסדות ומבנים עות'מאניים בערים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחר מאפיין אחד, והוצגו שתי השפעות שונות, כל אחת עם הסבר ודוגמה מן האזור.
שאלה 8 · נהר הפרת
עיין באטלס ותאר את תוואי הזרימה של נהר הפרת.
בתשובתך ציין את המדינות שהוא עובר בהן, ובכל מדינה — את יחידות הנוף שהוא זורם בהן.
נהר הפרת עובר בכמה מדינות. למדינות אלה יש יתרונות וחסרונות מעובדה זו.
הסבר יתרון או חיסרון שיש למדינה שהמוצא של הנהר נמצא בה.
הסבר יתרון או חיסרון שיש למדינה ששפך הנהר נמצא בה.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
טורקיה – הפרת נובע ברמות ההרריות של מזרח טורקיה (הרמה הארמנית/מזרח אנטוליה), זורם דרום־מערבה וחוצה את הרי הטאורוס.
סוריה – נכנס לסוריה בצפון וזורם דרום־מזרחה ברמה הסורית המדברית (בין הג'זירה למדבר הסורי).
עיראק – נכנס לעיראק וזורם דרום־מזרחה במישור הסחף של מסופוטמיה; בדרום מתחבר עם החידקל (ליד אל־קורנה) ויחד הם יוצרים את שט אל־ערב, הנשפך למפרץ הפרסי.
מה נדרש: לתאר את מהלך הנהר ממקורו ועד שפכו, עם המדינות ויחידות הנוף בכל מדינה. באטלס: מפה פיזית של המזרח התיכון (גובה פני השטח לפי צבעים) ומפה מדינית.
תשובה מלאה:
1. טורקיה – מקורות הפרת (שני יובלים, קָרָה סוּ ומוּרָט) ברמות ההרריות הגבוהות של מזרח טורקיה (הרמה הארמנית / מזרח אנטוליה). הנהר זורם מערבה ודרומה ופורץ דרך הרי הטאורוס, באזור שבו נבנו סכרים גדולים (סכר אטאטורק).
2. סוריה – הנהר נכנס לצפון סוריה וזורם דרום־מזרחה ברמה הסורית – אזור של ערבה (סטֶפּ) ומדבר (בין הג'זירה בצפון־מזרח לבין המדבר הסורי בדרום). לאורכו רצועה צרה של קרקע מושקית (סכר טַבְּקָה, אגם אסד).
3. עיראק – הנהר נכנס לעיראק וזורם דרום־מזרחה במישור מסופוטמיה – מישור סחף נמוך ושטוח (שבדרומו ביצות). ליד אל־קורנה הוא מתחבר לחידקל, ויחד הם זורמים כנהר שט אל־ערב אל המפרץ הפרסי.
אורכו כ־2,800 ק"מ, והוא הנהר הארוך ביותר במערב אסיה. הכיוון הכללי: מצפון־מערב לדרום־מזרח, מהר גבוה אל מישור נמוך.
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוינו שלוש המדינות לפי הסדר מן המקור לשפך, ולכל מדינה – יחידת הנוף; נוסף תיאור של כיוון הזרימה ושל השפך.
טעות נפוצה: לכלול את איראן או את כוויית – הפרת עצמו זורם רק בטורקיה, סוריה ועיראק (שט אל־ערב מהווה בחלקו גבול עם איראן).
סעיף ב
מדינת המוצא (טורקיה) – יתרון: שולטת בכמות המים שזורמת במורד; יכולה לבנות סכרים ומאגרים ולנצל את המים להשקיה ולהפקת חשמל (פרויקט GAP, סכר אטאטורק), ולהשתמש במים כמנוף מדיני.
מדינת השפך (עיראק) – חיסרון: תלויה במה שהמדינות במעלה הנהר משאירות לה – כמות המים קטנה בגלל הסכרים והשאיבה, והמים מגיעים מלוחים ומזוהמים יותר (מי ניקוז חקלאי); אין לה שליטה על המקור.
מה נדרש: יתרון או חיסרון למדינת המוצא, ויתרון או חיסרון למדינת השפך – כל אחד עם הסבר.
תשובה מלאה:
מדינת המוצא – טורקיה (יתרון): המדינה שבה נמצא מקור הנהר שולטת במים לפני שהם מגיעים לשכנותיה. טורקיה בנתה במסגרת "פרויקט דרום־מזרח אנטוליה" (GAP) סכרים רבים, ביניהם סכר אטאטורק, המשמשים להשקיית שטחים חקלאיים נרחבים ולהפקת חשמל הידרואלקטרי – בזכות המפל הגדול של הנהר באזור ההררי. בנוסף, השליטה במים נותנת לה מנוף מדיני מול סוריה ועיראק.
(אפשר גם חיסרון: במקור הנהר באזור הררי ותלול – קשה לנצל את המים לחקלאות בעמקים צרים, וההשקעה בסכרים גבוהה; ומדינות המורד מאשימות אותה ונוצר מתח מדיני.)
מדינת השפך – עיראק (חיסרון): היא נמצאת בסוף הנהר ולכן תלויה בניצול המים במעלה הנהר. הסכרים בטורקיה ובסוריה הקטינו את כמות המים שמגיעה לעיראק, בעיקר בשנות בצורת; המים שמגיעים מלוחים ומזוהמים יותר, כי הם כוללים מי ניקוז מהשקיה במעלה הנהר. הדבר פוגע בחקלאות, במי השתייה ובביצות שבדרום עיראק, ולעיראק אין דרך לשלוט במקור.
(אפשר גם יתרון: במורד הנהר הוא הביא במשך אלפי שנים סחף פורה שיצר את מישור מסופוטמיה, ולכן לעיראק שטח גדול של אדמה חקלאית שטוחה ופורייה, וקל להשקותה בתעלות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחת משתי המדינות הוצג יתרון/חיסרון אחד, הוסבר מדוע הוא נובע ממיקומה לאורך הנהר, ונקשר לדוגמה ממשית (GAP, מצב המים בעיראק).
שאלה 9 · אוכלוסייה
לפניך רשימה של אזורים במזרח התיכון.
— מזרח כוויית (מישור החוף של המפרץ הפרסי)
— דרום מערב תימן (רמת תימן)
— מערב מצרים (המדבר המערבי)
— מזרח ירדן
— עמק הפרת והחידקל
(1) מיין את האזורים שברשימה לשתי קבוצות: קבוצה אחת של אזורים שיש בהם צפיפות אוכלוסייה גבוהה, וקבוצה אחת של אזורים שיש בהם צפיפות אוכלוסייה נמוכה. (5 נקודות)
(2) בחר אזור אחד מן הרשימה, והסבר סיבה אחת לצפיפות האוכלוסייה שיש בו. (3 נקודות)
הצע שתי דרכים שבאמצעותן מדינה במזרח התיכון יכולה לפתח אזור שצפיפות האוכלוסייה בו נמוכה ולמשוך אליו תושבים.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) צפיפות גבוהה: מזרח כוויית (מישור החוף של המפרץ הפרסי); דרום מערב תימן (רמת תימן); עמק הפרת והחידקל.
צפיפות נמוכה: מערב מצרים (המדבר המערבי); מזרח ירדן.
(2) עמק הפרת והחידקל – צפיפות גבוהה: יש בו מים זמינים כל השנה מן הנהרות ואדמת סחף פורייה, שמאפשרים חקלאות שלחין בלב אזור מדברי – לכן האוכלוסייה מתרכזת לאורך הנהרות (בגדאד, בצרה).
מה נדרש: (1) מיון של חמישה אזורים לשתי קבוצות; (2) אזור אחד וסיבה אחת לצפיפות שלו.
תשובה מלאה:
(1) צפיפות גבוהה:
צפיפות נמוכה:
(2) עמק הפרת והחידקל: שני נהרות גדולים זורמים כל השנה באזור מדברי, ומספקים מים להשקיה. במשך אלפי שנים הם הביאו אדמת סחף פורייה, ובמישור הנמוך והשטוח קל להוביל מים בתעלות. לכן התפתחה כאן חקלאות שלחין אינטנסיבית שיכולה לפרנס אוכלוסייה גדולה, ולאורך הנהרות קמו ערים גדולות (בגדאד, בצרה, מוסול). זו דוגמה לריכוז אוכלוסייה בעמק נהר בלב המדבר.
(אפשר גם: רמת תימן – בזכות הגובה, הרוחות המונסוניות מן האוקיינוס ההודי מורידות בקיץ גשם אורוגרפי, והאקלים ממוזג; החקלאות בטרסות מאפשרת יישוב צפוף. מזרח כוויית – מיקום על חוף המפרץ, נמל, ובעיקר העושר מן הנפט, התפלת מים, שירותים ותעשייה בעיר. מערב מצרים – אקלים צחיח ביותר, כמעט ללא גשם וללא נהרות, ולכן כמעט אין אוכלוסייה מלבד נווי מדבר כמו סיווה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל חמשת האזורים מוינו נכון; לאזור שנבחר הוסברה סיבה פיזית ונקשרה לאופי ההתיישבות בו.
סעיף ב
(1) פיתוח מקורות מים ותשתיות – הובלת מים (תעלות מנהר, שאיבת מי תהום, התפלה), סלילת כבישים וחשמל, כדי לאפשר חקלאות והתיישבות – למשל מיזם טושקה במצרים: תעלה המובילה מי נילוס מאגם נאסר למדבר המערבי.
(2) הקמת ערים חדשות ומתן תמריצים כלכליים – הקמת ערים ואזורי תעשייה במדבר והטבות לתושבים ולמשקיעים (דיור זול, הטבות מס, מקומות עבודה) – למשל הערים החדשות שהקימה מצרים במדבר (10 ברמדאן, 6 באוקטובר).
מה נדרש: שתי דרכים שונות לפיתוח אזור דליל ולמשיכת תושבים – כל אחת עם הסבר (ורצוי דוגמה).
תשובה מלאה:
1. פיתוח מקורות מים ותשתיות: הסיבה העיקרית לדלילות באזורים מדבריים היא המחסור במים. המדינה יכולה להוביל מים לאזור (תעלות מנהר, צינורות), לשאוב מי תהום עמוקים או להתפיל מי ים, וכן לסלול כבישים ולחבר לרשת החשמל. כך אפשר להקים חקלאות מושקית ויישובים. דוגמה: מיזם טושקה במצרים – תעלה המובילה מים מאגם נאסר (הנילוס) אל המדבר המערבי כדי להקים שטחים חקלאיים ויישובים חדשים; ובמדבר המערבי ("העמק החדש") שאיבה של מי תהום מן האקווה הנובית.
2. הקמת ערים חדשות ותמריצים כלכליים: המדינה יכולה לתכנן ולהקים ערים חדשות ואזורי תעשייה באזור הדליל, ולתת הטבות לתושבים ולמשקיעים – דיור מסובסד או קרקע זולה, הטבות מס למפעלים, מקומות עבודה במוסדות ממשלתיים. דוגמה: מצרים הקימה במדבר ערים חדשות (כמו 10 ברמדאן ו־6 באוקטובר) כדי להפנות אוכלוסייה מעמק הנילוס הצפוף.
(אפשר גם: פיתוח תיירות במדבר ובחופים – כמו אתרי התיירות בשארם א־שייח' ובחורגדה במצרים, שמשכו עובדים ותושבים; או פיתוח משאבי טבע – מכרות ונפט.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הוצעו שתי דרכים שונות (תשתית ומים; ערים ותמריצים), כל אחת עם הסבר כיצד היא מושכת תושבים ועם דוגמה ממשית מן המזרח התיכון.
שאלה 10 · רמת פיתוח
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "אי־שוויון מרחבי־כלכלי בין המדינות ובתוכן" (מדדים כלכליים, מאפייני הסביבה הפיזית ורמת הפיתוח, 4ג) אינו בחומר 2027.
לפניך טבלה ובה נתונים של מדדי פיתוח כלכליים במדינות אחדות במזרח התיכון.
עיין בטבלה, וענה על הסעיפים א-ב שאחריה.
[טבלה]
מיין את המדינות שבטבלה לשלוש קבוצות על פי רמת פיתוח, וקבע מהי רמת הפיתוח של כל קבוצה.
בסס כל אחת מן הקביעות על שני מדדים מן הטבלה.
מאפייני הסביבה הפיזית (הטבעית) יכולים לסייע לפיתוח הכלכלה של מדינה או להגביל אותו.
לפניך רשימה של שלוש מדינות במזרח התיכון: מצרים, לבנון, כוויית.
בחר בשתיים מן המדינות שברשימה.
בנוגע לכל אחת מן המדינות שבחרת, ציין מאפיין אחד של הסביבה הפיזית שיכול לסייע לפיתוח כלכלי או להגביל אותו, והסבר כיצד מאפיין זה מסייע לפיתוח ענף כלכלי אחד במדינה או מגביל את פיתוחו
(סך הכול — שני מאפיינים ושני ענפים).
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
רמת פיתוח גבוהה – כוויית וסעודיה: תמ"ג לנפש גבוה מאוד (71,900 ו־55,200 דולר) וצריכת חשמל לנפש גבוהה מאוד (15,213 ו־9,444 קוט"ש); שיעור חקלאות נמוך (0.4%, 2.4%).
רמת פיתוח בינונית – אירן, לבנון ומצרים: תמ"ג לנפש בינוני (12,600–18,500 דולר), צריכת חשמל בינונית (1,658–2,986 קוט"ש), שיעור חקלאות 5.7–11.3%.
רמת פיתוח נמוכה – תימן: תמ"ג לנפש נמוך מאוד (2,400 דולר), שיעור החקלאות הגבוה ביותר (23.6%), צריכת חשמל זעירה (216 קוט"ש).
מה נדרש: שלוש קבוצות, קביעת רמת הפיתוח של כל אחת, ושני מדדים מן הטבלה לכל קבוצה.
תשובה מלאה:
קבוצה 1 – רמת פיתוח גבוהה: כוויית וסעודיה.
(שיעור החקלאות בתמ"ג זעיר – 0.4% ו־2.4%.)
קבוצה 2 – רמת פיתוח בינונית: אירן, לבנון ומצרים.
(שיעור החקלאות 5.7–11.3% – החקלאות עדיין חשובה יחסית.)
קבוצה 3 – רמת פיתוח נמוכה: תימן.
הערה: מצרים היא הנמוכה בקבוצה הבינונית (בצריכת החשמל היא כמחצית מאירן). שיבוץ אחר מקובל רק אם הוא מנומק בנתונים, אך מצרים רחוקה מאוד מתימן (פי 5.25 בתמ"ג לנפש), ולכן מקומה בקבוצה הבינונית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש קבוצות, לכל אחת רמת פיתוח מוגדרת ושני מדדים מן הטבלה עם הערכים.
טעות נפוצה: להסיק משיעור התעשייה הגבוה בכוויית (59.6%) שזו מדינה מתועשת במובן המערבי – רוב "התעשייה" שם היא הפקת נפט; לכן עדיף לבסס את הקביעה על התמ"ג לנפש ועל צריכת החשמל.
סעיף ב
כוויית – מאגרי נפט גדולים (משאב טבע): מסייעים לפיתוח ענף הנפט ותעשיית הפטרוכימיה – ייצוא נפט הוא מקור עיקרי להכנסות המדינה.
מצרים – נהר הנילוס (מים ואדמת סחף פורייה בעמק ובדלתא): מסייע לחקלאות השלחין – גידול כותנה, אורז, חיטה וירקות. (אפשר גם: מיקום על תעלת סואץ – תחבורה ושירותים; אקלים מדברי וחופים – תיירות.)
(לבנון – אקלים ים־תיכוני ונוף הררי (הרי הלבנון עם שלג בחורף) וחופים: מסייעים לענף התיירות; לחלופין השטח ההררי והתלול מגביל את החקלאות.)
מה נדרש: לבחור שתי מדינות; לכל מדינה – מאפיין פיזי אחד, ענף כלכלי אחד, והסבר כיצד המאפיין מסייע לענף או מגביל אותו. מאפיינים וענפים שונים בשתי המדינות.
תשובה מלאה:
כוויית – המאפיין: מאגרי נפט עצומים (מן הגדולים בעולם ביחס לשטח המדינה), בשטח מישורי וסמוך לחוף המפרץ. הענף: הפקת נפט וזיקוק ופטרוכימיה. המאגרים מאפשרים הפקה זולה וייצוא קל בנמלי המפרץ; הכנסות הנפט הן רוב הכנסות המדינה, והן שמסבירות את התמ"ג לנפש הגבוה (71,900 דולר) ואת שיעור "התעשייה" (59.6%) בטבלה. (במקביל, האקלים המדברי והיעדר נהרות מגבילים את החקלאות – 0.4% בלבד מן התמ"ג.)
מצרים – המאפיין: נהר הנילוס – מקור מים קבוע באזור מדברי, ואדמת סחף פורייה בעמק ובדלתא. הענף: חקלאות. המים מאפשרים חקלאות שלחין בהיקף גדול – כותנה, אורז, חיטה, קני סוכר, פירות וירקות – לאספקת מזון ולייצוא; זה מסביר את שיעור החקלאות הגבוה יחסית בתמ"ג (11.3%). (אפשר גם: המיקום על תעלת סואץ, המחברת את הים התיכון לים האדום – מסייע לענף התחבורה והשירותים (אגרות מעבר); או האקלים החם והיבש עם חופי הים האדום והאתרים העתיקים – מסייעים לתיירות.)
(לבנון – אפשרות נוספת: האקלים הים־תיכוני, החופים והרי הלבנון המושלגים בחורף מסייעים לענף התיירות (נופש, סקי); לחלופין – השטח ההררי והתלול מגביל את החקלאות, ולכן היא נעשית בטרסות ובעמק הבקאע.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי מדינות, לכל אחת מאפיין פיזי ענייני וענף שונה, והסבר של המנגנון (איך המאפיין משפיע) עם קישור לנתוני הטבלה.
שאלה 11 · איכות הסביבה
הסבר את המושג "מפגע סביבתי חוצה גבולות".
ציין שני מפגעים סביבתיים מסוג זה הקיימים במזרח התיכון.
יש מדינות במזרח התיכון הרואות בבעיות בתחום איכות הסביבה "צרות של עשירים".
(1) הסבר מדוע. (4 נקודות)
(2) הבא טיעון הסותר גישה זו, ובסס אותו באמצעות דוגמה אחת לנזק הנגרם ממפגע סביבתי. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
מפגע סביבתי חוצה גבולות – מפגע (זיהום, פגיעה בסביבה) שנוצר במדינה אחת ונזקיו עוברים – דרך האוויר, המים או הים – למדינה אחרת או לכמה מדינות; לכן אי אפשר לטפל בו בלי שיתוף פעולה בין המדינות.
דוגמאות: (1) זיהום ימי מנפט במפרץ הפרסי (דליפות ממכליות ומקידוחים, דליפת הנפט במלחמת המפרץ 1991) הפוגע בחופי כמה מדינות; (2) זיהום והמלחת מי נהרות משותפים – הפרת והחידקל (מי ניקוז חקלאי ושפכים בטורקיה ובסוריה מגיעים לעיראק), או נחלים הזורמים מיהודה ושומרון לישראל.
(אפשר גם: סופות אבק וחול החוצות מדינות; זיהום אוויר מתעשייה; זיהום מפרץ אילת/עקבה.)
מה נדרש: הגדרה של המושג ושתי דוגמאות מן המזרח התיכון.
תשובה מלאה:
מפגע סביבתי חוצה גבולות הוא מפגע שמקורו במדינה אחת, אבל נזקיו חוצים את הגבול המדיני ופוגעים במדינות שכנות – כי אוויר, מי נהרות, מי תהום ומי ים אינם עוצרים בגבול. המדינה הנפגעת אינה יכולה למנוע את המפגע לבדה, ולכן הטיפול בו מחייב הסכמים ושיתוף פעולה אזורי.
דוגמאות מן המזרח התיכון:
1. זיהום נפט במפרץ הפרסי: מכליות, מסופי נפט ואסדות קידוח דולפים לים; במלחמת המפרץ (1991) נשפכו למפרץ כמויות עצומות של נפט, והכתם התפשט לחופי כוויית וסעודיה ופגע בדגה, בעופות ובמתקני התפלה. בנוסף, עשן שריפות בארות הנפט בכוויית זיהם את האוויר באזורים נרחבים.
2. זיהום והמלחה של נהרות משותפים: מי הפרת והחידקל, שמשמשים להשקיה בטורקיה ובסוריה, חוזרים לנהר כמי ניקוז מלוחים ומזוהמים בחומרי דישון ובשפכים, ומגיעים לעיראק – שבה המים מלוחים יותר וגורמים להמלחת קרקעות.
(אפשר גם: סופות אבק וחול – מדבור בעיראק ובסוריה מגביר סופות אבק שמגיעות לכוויית, לסעודיה ולישראל; שפכים ביוב מרצועת עזה המזהמים את הים ואת החופים בישראל; זיהום מפרץ אילת/עקבה המשותף לארבע מדינות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את שני המרכיבים – מקור במדינה אחת ונזק במדינה אחרת – ושתי הדוגמאות ממשיות, שונות זו מזו ומראות את חציית הגבול.
סעיף ב
(1) במדינות עניות ומתפתחות (כמו תימן או מצרים) העדיפות היא לצרכים בסיסיים – תעסוקה, מזון, דיור, צמיחה כלכלית; שמירה על הסביבה (טיהור שפכים, מסנני זיהום, איסוף ומחזור פסולת) עולה כסף רב ונתפסת כמותרות שרק מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן, ואף כעיכוב לפיתוח.
(2) טיעון סותר: מפגעים סביבתיים פוגעים בבריאות ובכלכלה של כל התושבים – ובעיקר של העניים, שתלויים במשאבי הטבע ואין להם אמצעים להתגונן – ולכן הזנחתם גורמת לנזק כלכלי גדול יותר בעתיד. דוגמה: זיהום מי הנילוס בשפכים ובחומרי הדברה במצרים גורם למחלות (מחלות מעיים, בילהרציה) ופוגע בדיג ובחקלאות; או דליפת הנפט במפרץ (1991) שפגעה בדיג ובמתקני ההתפלה.
מה נדרש: (1) להסביר את ההיגיון של הגישה "צרות של עשירים"; (2) טיעון נגדי, ודוגמה אחת לנזק ממפגע סביבתי.
תשובה מלאה:
(1) הגישה רואה בשמירה על הסביבה "מותרות". במדינות עניות או מתפתחות, שבהן אוכלוסייה גדלה במהירות, אבטלה ועוני, העדיפות של הממשלה היא לצרכים הבסיסיים – מזון, מים, תעסוקה, דיור וצמיחה כלכלית. אמצעים להגנה על הסביבה – מתקני טיהור שפכים, מסננים בארובות מפעלים, הטמנה מוסדרת ומחזור – יקרים, ומגבלות סביבתיות עלולות לייקר את הייצור ולהרתיע משקיעים. לכן נטען שרק מדינות עשירות (כמו המדינות המפותחות במערב) יכולות "להרשות לעצמן" לעסוק באיכות הסביבה, ושמדינות המזרח התיכון צריכות קודם כול להתפתח – כפי שעשו המדינות המפותחות בעבר.
(2) טיעון סותר: מפגעים סביבתיים אינם בעיה של נוחות אלא של בריאות ופרנסה, והם פוגעים דווקא בעניים – שתלויים ישירות במים, בקרקע ובים, ואין להם אמצעים להתגונן (לקנות מים מטוהרים, לעבור דירה, לקבל טיפול רפואי). בנוסף, הזנחת הסביבה גורמת לנזקים כלכליים שעלות תיקונם בעתיד גבוהה בהרבה מעלות המניעה.
דוגמה: במצרים, מי הנילוס ותעלות ההשקיה מזוהמים בשפכי ביוב לא מטוהרים, בשפכי תעשייה ובחומרי הדברה. רוב האוכלוסייה תלויה במים אלה לשתייה, להשקיה ולדיג; הזיהום גורם למחלות (מחלות מעיים, מחלות כבד), פוגע ביבולים ובדגה – כלומר פוגע בבריאות ובפרנסה של מיליוני אנשים, ומייקר את הוצאות הבריאות של המדינה.
(אפשר גם: דליפת הנפט למפרץ בשנת 1991 פגעה בדיג ובחופים ואיימה על מתקני התפלת המים, שהם מקור מי השתייה של מדינות המפרץ.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר בתת־סעיף (1) מציג את ההיגיון הכלכלי של הגישה; הטיעון הסותר מנוסח בבירור ומבוסס בדוגמה אחת ממשית עם הנזק שנגרם.
פרק שלישי — ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) עליך לענות על שלוש שאלות: על שאלה 12 (חובה), ועל שתיים מן השאלות 13-16 (לכל שאלה — 12 נקודות). שאלה 12: ענה על שלושה מן הסעיפים בשאלה זו (לכל סעיף — 4 נקודות).
שאלה 12 · צ'ילה ובוליביה — מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
בפרק זה תיבדק יכולתך להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדת עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבליות והפיזיות שבאטלס, ובמפות העולמיות והנושאיות.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא צ'ילה (צ'ילי) ובוליביה.
שאלת חובה — ענה על שלושה מן הסעיפים בשאלה זו (לכל סעיף — 4 נקודות).
ציין את מיקומן של צ'ילה ובוליביה באמריקה הדרומית.
ציין את השם של יחידת הנוף שהגבול בין המדינות האלה עובר בה.
במדינות החבל עובר קו פרשת מים.
תאר הבדל אחד בין מאפייני אגן הניקוז שממערב לקו זה לבין מאפייני אגן הניקוז שממזרח לו.
בצ'ילה יש שכיחות גבוהה של רעידות אדמה. הסבר מדוע.
קו הרוחב 40° דרום עובר בצ'ילה.
תאר את ההבדל בתפרוסת האוכלוסייה בצ'ילה בין האזור שמצפון לקו זה לבין האזור שמדרום לקו זה.
הסבר גורם אחד להבדל זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
צ'ילה – במערב (ובדרום־מערב) אמריקה הדרומית: רצועה ארוכה וצרה לאורך חוף האוקיינוס השקט, בין קווי הרוחב ~17° ל־~56° דרום.
בוליביה – במרכז־מערב היבשת, ממזרח לצ'ילה ולפרו; מדינה ללא מוצא לים (בין ~10° ל־~23° דרום).
יחידת הנוף: הרי האנדים (הרמה הגבוהה – אלטיפלנו – ורכס האנדים המערבי).
מה נדרש: מיקום של שתי המדינות ושם יחידת הנוף שבה עובר הגבול. באטלס: המפה המדינית והמפה הפיזית של אמריקה הדרומית; וגם המפה הסכמטית שבנספח.
תשובה מלאה:
צ'ילה: במערב היבשת – רצועת יבשה ארוכה מאוד (יותר מ־4,000 ק"מ) וצרה (בממוצע פחות מ־200 ק"מ) לאורך חוף האוקיינוס השקט, מגבול פרו בצפון (כ־17.5° דרום) ועד כף הורן בדרום (כ־56° דרום). במזרח היא גובלת בבוליביה ובארגנטינה.
בוליביה: במרכז־מערב אמריקה הדרומית, ממזרח לצ'ילה ולפרו ומערבית לברזיל, בין קווי הרוחב ~10° ל־~23° דרום. זו מדינה ללא מוצא לים (כפי שרואים גם במפה הסכמטית).
יחידת הנוף שבה עובר הגבול: הרי האנדים – הגבול עובר ברכס המערבי של האנדים ובשולי הרמה הגבוהה (האלטיפלנו), בגובה של אלפי מטרים, עם הרי געש רבים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מדינה צוין מיקום ביבשת (כיוון, מיקום ביחס לאוקיינוס/לשכנות, קווי רוחב), ונקראה בשמה יחידת הנוף הנכונה.
סעיף ב
ממערב לקו (צ'ילה, לכיוון האוקיינוס השקט): אגני ניקוז קטנים, ונהרות קצרים ותלולים הזורמים מערבה מן האנדים ישירות לאוקיינוס השקט (בצפון – כמעט ללא נהרות זורמים, בגלל המדבר).
ממזרח לקו (בוליביה): אגני ניקוז גדולים מאוד – נהרות ארוכים הזורמים לאגן האמזונס (ולאגן הלה פלטה) ומשם לאוקיינוס האטלנטי; וחלק מן האלטיפלנו הוא אגן ניקוז סגור (אגם טיטיקקה, פואופו).
מה נדרש: הבדל אחד בין אגני הניקוז משני צדי קו פרשת המים (רכס האנדים). באטלס: המפה הפיזית של אמריקה הדרומית – הנהרות וכיוון זרימתם.
תשובה מלאה:
קו פרשת המים עובר ברכס האנדים. ההבדל העיקרי הוא בגודל האגנים ובאורך הנהרות:
למה זה מקבל ניקוד מלא: תואר הבדל אחד ברור בין שני הצדדים (גודל האגן ואורך הנהרות / האוקיינוס שאליו הם נשפכים), עם דוגמה לכל צד.
סעיף ג
צ'ילה נמצאת על גבול לוחות מתקרב (מפגש): לוח נאסקה האוקייני נע מזרחה ושוקע (הפחתה – סובדוקציה) מתחת ללוח אמריקה הדרומית, לאורך חוף צ'ילה (תעלת פרו–צ'ילה). החיכוך והמתח המצטבר בין הלוחות משתחרר ברעידות אדמה תכופות וחזקות (למשל רעידת ולדיביה 1960, בעוצמה 9.5 – החזקה שנמדדה בעולם). אותו תהליך יצר גם את הרי האנדים ואת הרי הגעש.
מה נדרש: הסבר לשכיחות רעידות האדמה – פעולת הכוחות הפנימיים. באטלס: מפת טקטוניקת הלוחות / רעידות אדמה והרי געש בעולם.
תשובה מלאה:
צ'ילה שוכנת לאורך גבול לוחות מתקרב: לוח נאסקה – לוח אוקייני כבד – נע מזרחה לעבר לוח אמריקה הדרומית ושוקע מתחתיו (תהליך הפחתה, סובדוקציה). במקום השקיעה נוצרה תעלה עמוקה בקרקעית האוקיינוס לאורך החוף (תעלת פרו–צ'ילה). כשהלוחות "נתקעים", מצטבר מתח עצום בסלעים; כשהוא משתחרר בבת אחת – הסלעים נשברים וזזים, ונוצרת רעידת אדמה. מאחר שגבול הלוחות עובר לכל אורכה של צ'ילה, כמעט כל המדינה חשופה לרעידות תכופות וחזקות, ולעתים גם לצונאמי. דוגמאות: רעידת ולדיביה (1960, 9.5 – החזקה ביותר שנמדדה אי פעם) ורעידת מאולה (2010, 8.8).
אותו תהליך גם הרים את האנדים ויצר את שרשרת הרי הגעש הפעילים – צ'ילה היא חלק מ"טבעת האש" של האוקיינוס השקט.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר כולל את סוג הגבול (מתקרב, הפחתה), את שמות הלוחות, ואת המנגנון שבו נוצרת הרעידה, וקושר אותו למיקום של צ'ילה.
סעיף ד
מצפון לקו 40° דרום (בעיקר במרכז צ'ילה – העמק המרכזי): ריכוז רוב האוכלוסייה – ערים גדולות (סנטיאגו, ולפראיסו, קונספסיון) וצפיפות גבוהה. מדרום לקו: אוכלוסייה דלילה מאוד – פחות מעשירית מן האוכלוסייה בשטח גדול, ערים מעטות וקטנות (פונטה ארנס).
גורם – האקלים והתבליט: בדרום אקלים קר, גשום מאוד וסוער (רוחות מערביות), וקו חוף מפורץ בפיורדים, איים וקרחונים – קשה לחקלאות, לבנייה ולתחבורה; במרכז – אקלים ים־תיכוני נוח ועמק מרכזי שטוח ופורה.
מה נדרש: לתאר את ההבדל בתפרוסת האוכלוסייה ולהסביר גורם אחד. באטלס: מפת צפיפות האוכלוסייה ומפת האקלים של אמריקה הדרומית; במפה הסכמטית רואים את קו החוף המפורץ בדרום.
תשובה מלאה:
ההבדל: מצפון לקו 40° דרום – ובעיקר במרכז צ'ילה, בעמק המרכזי שבין רכס החוף לאנדים – מרוכזת רוב אוכלוסיית המדינה: סנטיאגו (הבירה), ולפראיסו, ויניה דל מר וקונספסיון; הצפיפות גבוהה והאוכלוסייה מרוכזת. מדרום לקו – שטח נרחב (פטגוניה הצ'ילאנית) עם אוכלוסייה דלילה מאוד, יישובים מעטים וערים קטנות ומבודדות (כמו פונטה ארנס); רק פחות מעשירית מתושבי צ'ילה גרים שם.
הגורם – תנאי האקלים: מדרום ל־40° צ'ילה נמצאת באזור הרוחות המערביות הקבועות. האקלים קריר וגשום מאוד (במקומות רבים אלפי מ"מ בשנה), ויש סערות תכופות, ובדרום הרחוק קרחונים. קשה לגדל שם גידולים חקלאיים, וההתיישבות קשה. לעומת זאת, במרכז צ'ילה שורר אקלים ים־תיכוני – חורף גשום ומתון וקיץ חם ויבש – נוח למגורים ולחקלאות (כרמים, פירות), והעמק המרכזי שטוח ופורה.
(אפשר גם: התבליט – בדרום קו חוף מפורץ מאוד בפיורדים ובאיים והאנדים יורדים עד הים, ולכן קשה לסלול דרכים ולהקים יישובים, והנגישות נמוכה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מתואר בשני הצדדים (מרוכז וצפוף לעומת דליל), והגורם מוסבר כתנאי פיזי ונקשר לאפשרויות ההתיישבות.
שאלה 13 · אקלים
בקלימוגרפים שלפניך מוצגים נתונים של שתי ערים בצ'ילה: איקיקֶה ופּוּנטָה אָרֶנָס.
ערים אלה מסומנות במפה הסכמטית שבנספח.
עיין בקלימוגרפים וענה על הסעיפים א-ב שאחריהם.
[קלימוגרפים]
(1) ציין את ההבדל בין ממוצע הטמפרטורות של איקיקה לבין ממוצע הטמפרטורות של פונטה ארנס (אין צורך לחשב), והסבר את הגורם להבדל זה. (3 נקודות)
(2) בערים איקיקה ופונטה ארנס משרע טמפרטורות קטן. הסבר מדוע. (4 נקודות)
(1) תאר הבדל אחד בין מאפייני המשקעים של איקיקה לבין מאפייני המשקעים של פונטה ארנס. (2 נקודות)
(2) הסבר את הגורם לכמות המשקעים באיקיקה. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
(1) ממוצע הטמפרטורות באיקיקה גבוה בהרבה מבפונטה ארנס (כ־18°C לעומת כ־6°C). הגורם – קו הרוחב: איקיקה נמצאת בקו רוחב נמוך (כ־20° דרום, ליד חוג הגדי), וזווית קרינת השמש בה גבוהה כל השנה; פונטה ארנס נמצאת בקו רוחב גבוה (כ־53° דרום), וקרני השמש פוגעות בזווית נמוכה – פחות אנרגייה לכל יחידת שטח.
(2) שתי הערים שוכנות על חוף הים (האוקיינוס השקט / מצר מגלן), והים ממתן את הטמפרטורה: המים מתחממים ומתקררים לאט (קיבול חום גבוה), ולכן הקיץ אינו חם מאוד והחורף אינו קר מאוד; רוחות מן הים (רוחות מערביות בפונטה ארנס) וזרם הומבולדט הקר באיקיקה מביאים אוויר ימי – משרע של כ־6°C באיקיקה וכ־9°C בפונטה ארנס.
מה נדרש: (1) לציין את ההבדל בממוצע (בלי חישוב) ולהסביר את הגורם; (2) להסביר מדוע בשתי הערים המשרע השנתי קטן.
תשובה מלאה:
(1) לפי הקלימוגרפים, הטמפרטורות באיקיקה גבוהות בהרבה כל השנה – בין כ־15.5°C ביולי לכ־21.5°C בינואר (ממוצע כ־18°C), ואילו בפונטה ארנס – בין כ־1.5°C ביולי לכ־10.5°C בינואר (ממוצע כ־6°C). ההבדל: כ־12°C.
הגורם – קו הרוחב (המרחק מן המשווה): איקיקה שוכנת בצפון צ'ילה, בקו רוחב של כ־20° דרום (ליד חוג הגדי). קרני השמש פוגעות בה בזווית גבוהה כל השנה, ולכן כל יחידת שטח מקבלת אנרגייה רבה. פונטה ארנס שוכנת בקצה הדרומי של היבשת, בקו רוחב של כ־53° דרום; קרני השמש פוגעות בה בזווית נמוכה (ובחורף היום קצר מאוד), והאנרגייה מתפזרת על שטח גדול – לכן קר בה.
(2) המשרע השנתי (ההפרש בין החודש החם לקר) קטן בשתי הערים: כ־6°C באיקיקה וכ־9°C בפונטה ארנס. הסיבה – השפעת הים: שתי הערים שוכנות על החוף. למים קיבול חום גבוה – הם מתחממים לאט בקיץ ומתקררים לאט בחורף, ולכן הים ממתן את טמפרטורת האוויר שמעליו ושל החוף: בקיץ הוא מקרר ובחורף הוא מחמם יחסית. בפונטה ארנס נושבות כל השנה רוחות מערביות מן האוקיינוס, המביאות אוויר ימי מתון; באיקיקה זרם הומבולדט הקר והעננות הנמוכה לאורך החוף מונעים התחממות גדולה בקיץ. זהו אקלים ימי, לעומת אקלים יבשתי שבו המשרע גדול.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההבדל צוין (עם ערכים מן הגרף) והגורם – קו הרוחב – מוסבר בזווית הקרינה; (2) המשרע הקטן מוסבר בהשפעה הממתנת של הים ובמנגנון שלה, ונקשר למיקום החופי של שתי הערים.
טעות נפוצה: להסביר את המשרע הקטן בפונטה ארנס ב"קור" – קור אינו מקטין משרע; הגורם הוא הים.
סעיף ב
(1) כמות: באיקיקה כמעט אין משקעים (כ־0.6 מ"מ בשנה – 0.3, 0.1 ו־0.2 מ"מ בשלושה חודשים בלבד), ובפונטה ארנס כ־375 מ"מ בשנה. (או פיזור: בפונטה ארנס יורד גשם בכל חודשי השנה, כ־24–42 מ"מ בחודש, ובאיקיקה – רק בשלושה חודשים, בכמות זעירה.)
(2) איקיקה נמצאת באזור הרמה הסובטרופית (קו רוחב ~20°): אוויר שוקע מתחמם ומתייבש ומונע היווצרות ענני גשם. בנוסף, זרם הומבולדט הקר שלאורך החוף מקרר את האוויר התחתון ויוצר יציבות (אינברסיה) – נוצרים ערפל ועננות נמוכה אך לא גשם; ומהמזרח – האנדים חוסמים לחות מן האמזונס (צל גשם). התוצאה: מדבר אטקמה, מן היבשים בעולם.
מה נדרש: (1) הבדל אחד במשקעים לפי הקלימוגרפים; (2) הסבר לכמות המשקעים הזעירה באיקיקה.
תשובה מלאה:
(1) כמות המשקעים: באיקיקה כמעט אין משקעים – הערכים הכתובים בגרף הם 0.3 מ"מ ביוני, 0.1 מ"מ ביולי ו־0.2 מ"מ בספטמבר, כלומר כ־0.6 מ"מ בשנה. בפונטה ארנס יורדים כ־375 מ"מ בשנה (לפי קריאת הגרף). (אפשר גם הבדל בפיזור: בפונטה ארנס יורדים משקעים בכל 12 החודשים, בכמות דומה – בין כ־24 ל־42 מ"מ בחודש; באיקיקה רק בשלושה חודשים בחורף.)
(2) איקיקה שוכנת בקו רוחב של כ־20° דרום – באזור שבו שוקע האוויר של תא הדלי ויוצר את הרמה הסובטרופית (לחץ גבוה). אוויר שוקע נדחס, מתחמם ומתייבש, ולכן לא נוצרים ענני גשם. לכך מצטרף זרם הומבולדט – זרם ימי קר שזורם צפונה לאורך חוף צ'ילה: הוא מקרר את שכבת האוויר התחתונה, ונוצרת שכבת אוויר יציבה (אינברסיה) שמונעת תנועה אנכית של אוויר – לכן נוצרים לאורך החוף ערפל ועננות נמוכה (ה"קמנצ'קה"), אבל לא גשם. ממזרח, רכס האנדים חוסם את הלחות שמגיעה מן האמזונס. התוצאה – מדבר אטקמה, מן המדבריות היבשים ביותר בעולם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההבדל מתואר עם נתונים משני הקלימוגרפים; (2) הגורם מוסבר במנגנון (לחץ גבוה, אוויר שוקע, זרם קר) ונקשר למיקומה של איקיקה.
שאלה 14 · אנרגייה
בשנים האחרונות צ'ילה משקיעה משאבים רבים בפיתוח של מקורות אנרגייה מתחדשים.
לפניך רשימה של מקורות אנרגייה מתחדשים בצ'ילה.
— מים
— מעיינות חמים, גייזרים
— שמש
בנספח מוצגת מפה סכמטית של מדינות החבל, ובה מסומנות הספרות 1-3 המציינות אזורים בצ'ילה.
עיין במפה הסכמטית, וענה על הסעיפים א-ב.
[נספח – מפה סכמטית]
רשום במחברתך את הספרות 1-3, וליד כל ספרה כתוב את מקור האנרגייה מתוך הרשימה, שמתאים להפיק ממנו אנרגייה באזור זה. נמק את תשובותיך.
כיצד העיקרון של פיתוח בר־קיימה בא לידי ביטוי בפיתוח של מקורות אנרגייה מתחדשים בצ'ילה?
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
1 – שמש: אזור 1 בצפון צ'ילה, במדבר אטקמה – כמעט אין גשם ואין עננים, וקרינת השמש חזקה (קו רוחב נמוך, גובה רב) – מן האזורים עם קרינת השמש הגבוהה בעולם.
2 – מעיינות חמים, גייזרים: אזור 2 נמצא בהרי האנדים ממזרח לסנטיאגו – אזור געשי פעיל על גבול הלוחות, שבו מגמה (סלע מותך) קרובה לפני השטח ומחממת מי תהום – אנרגייה גאותרמית.
3 – מים: אזור 3 בדרום־מרכז צ'ילה, ליד קונספסיון – אקלים גשום (מעל 1,000 מ"מ בשנה) ונהרות שופעים היורדים בשיפוע תלול מן האנדים (כמו הביו־ביו) – מתאים לתחנות כוח הידרואלקטריות (סכרים).
מה נדרש: להתאים מקור אנרגייה לכל אזור (1–3) ולנמק כל התאמה בתנאים הפיזיים של האזור. באטלס: מפת האקלים (משקעים), המפה הפיזית ומפת הרי הגעש של אמריקה הדרומית.
תשובה מלאה:
1 – שמש: אזור 1 נמצא בצפון צ'ילה, מדרום־מזרח לאיקיקה, במדבר אטקמה. כפי שראינו בקלימוגרף של איקיקה, כמעט אין שם גשם, השמיים בהירים כמעט כל השנה, קו הרוחב נמוך (זווית קרינה גבוהה) והאזור גבוה – ולכן עוצמת קרינת השמש מן הגבוהות בעולם. בנוסף, יש בו שטחים מדבריים פנויים רבים להקמת שדות סולאריים.
2 – מעיינות חמים, גייזרים: אזור 2 נמצא במרכז צ'ילה, ממזרח לסנטיאגו, ברכס האנדים. האנדים נוצרו על גבול לוחות מתקרב, ויש בהם הרי געש פעילים; המגמה החמה קרובה לפני השטח ומחממת את מי התהום, שעולים כמעיינות חמים וגייזרים. את החום ואת הקיטור אפשר לנצל להפקת חשמל (אנרגייה גאותרמית).
3 – מים: אזור 3 נמצא בדרום־מרכז צ'ילה, ממזרח לקונספסיון. באזור זה (כ־37° דרום) כמות המשקעים גבוהה (מעל 1,000 מ"מ בשנה, ובאנדים גם שלג), ויורדים מן האנדים נהרות שופעים בשיפוע תלול (כמו נהר הביו־ביו). שילוב של הרבה מים ושל הפרש גבהים גדול מתאים לבניית סכרים ותחנות כוח הידרואלקטריות.
הערה: גם באזור 1 (באנדים של הצפון) יש גייזרים (שדה אל טטיו) ותחנת כוח גאותרמית, ובאנדים של מרכז צ'ילה נבנו גם תחנות כוח הידרואלקטריות. אבל ההתאמה המבוקשת היא מקור שונה לכל אזור, וההתאמה שלמעלה היא המתאימה ביותר לתנאים הבולטים של כל אזור: השמש למדבר, המים לאזור הגשום, והחום הגעשי לאנדים המרכזיים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל אזור קיבל מקור שונה, וכל התאמה נומקה בתנאי פיזי מוגדר (קרינה, פעילות געשית, משקעים ושיפוע).
סעיף ב
פיתוח בר־קיימה – פיתוח שעונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. מקורות מתחדשים (שמש, מים, חום גאותרמי) אינם מתכלים, ולכן ישמשו גם את הדורות הבאים; הם אינם פולטים גזי חממה ומזהמי אוויר כמו פחם ונפט, ולכן מצמצמים את התחממות כדור הארץ ואת זיהום האוויר (למשל בסנטיאגו); והם מקטינים את התלות של צ'ילה בדלקים מיובאים – חיזוק הכלכלה לאורך זמן.
מה נדרש: להסביר את העיקרון של פיתוח בר־קיימה ולהראות כיצד הוא בא לידי ביטוי במעבר לאנרגייה מתחדשת בצ'ילה.
תשובה מלאה:
פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שמספק את צורכי ההווה – כאן: חשמל לכלכלה המתפתחת ולאוכלוסייה – בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם, תוך איזון בין צמיחה כלכלית, שמירה על הסביבה ורווחת החברה.
הביטוי בצ'ילה:
1. שימוש במשאבים שאינם מתכלים: שמש, מים זורמים וחום כדור הארץ מתחדשים כל הזמן, ולכן ניצולם היום אינו פוגע באפשרות של הדורות הבאים להשתמש בהם – בניגוד לפחם, לנפט ולגז, שהם משאבים מתכלים.
2. צמצום זיהום ופליטת גזי חממה: הפקת חשמל משמש, ממים ומחום גאותרמי כמעט אינה פולטת פחמן דו־חמצני ומזהמי אוויר, ולכן היא מצמצמת את תרומתה של צ'ילה להתחממות כדור הארץ ואת זיהום האוויר בערים (כמו סנטיאגו, הסובלת מזיהום אוויר בחורף). צ'ילה הודיעה על תוכנית לסגירת תחנות הכוח הפחמיות עד 2040.
3. היבט כלכלי־חברתי: צ'ילה מייבאת את רוב הדלקים הפוסיליים שלה; אנרגייה מקומית ומתחדשת מקטינה את התלות ביבוא ואת החשיפה למחירי הדלק העולמיים, ויוצרת מקומות עבודה באזורים מרוחקים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: העיקרון הוגדר, והביטוי שלו הוצג בכמה היבטים (משאב שאינו מתכלה, סביבה, כלכלה) שקשורים ישירות לצ'ילה.
שאלה 15 · אוכלוסייה ורמת פיתוח
בפירמידות הגילים שלפניך מוצגים נתונים על מבנה הגילים של אוכלוסיית צ'ילה ואוכלוסיית בוליביה בשנת 2019.
עיין בפירמידות וענה על הסעיפים א-ב שבעמוד הבא.
[פירמידות גילים]
תאר את מבנה הגילים בצ'ילה ובבוליביה. בתשובתך השתמש במושגים אוכלוסייה תלויה ואוכלוסייה יצרנית.
בטבלה שלפניך מוצגים מדדי פיתוח של צ'ילה ובוליביה.
עיין בטבלה ובפירמידות הגילים, וקבע מהי רמת הפיתוח של כל אחת מן המדינות.
בסס את קביעותיך על שני נתונים לכל מדינה — אחד מן הטבלה ואחד מפירמידת הגילים (סך הכול — ארבעה נתונים).
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
בוליביה – פירמידה משולשת עם בסיס רחב: לפי חלוקת הגוונים בפירמידה – כ־30.5% בגילאי 0–14, כ־59% בגילאי 15–59 וכ־10.5% בני 60 ומעלה. האוכלוסייה התלויה (0–14 ו־60+) גדולה – כ־41% – ורובה תלויה צעירה (ילדים); האוכלוסייה היצרנית (15–59) כ־59%. מעיד על ילודה גבוהה ותוחלת חיים נמוכה יחסית – אוכלוסייה צעירה.
צ'ילה – פירמידה עם בסיס צר וצמרת רחבה יחסית: כ־19.5% בגילאי 0–14, כ־63.5% בגילאי 15–59 וכ־17% בני 60 ומעלה. האוכלוסייה היצרנית גדולה יותר (כ־63.5%) והתלויה קטנה יותר (כ־36.5%), ובתוך האוכלוסייה התלויה – חלק גדול של קשישים (כמעט כמו הילדים). מעיד על ילודה נמוכה ותוחלת חיים גבוהה – אוכלוסייה מזדקנת.
מה נדרש: לתאר את מבנה הגילים בשתי המדינות, תוך שימוש במושגים אוכלוסייה תלויה (ילדים וקשישים, שאינם בגיל העבודה) ואוכלוסייה יצרנית (בגיל העבודה). בפירמידות הגוונים מבחינים בין הקבוצות: אפור כהה – 0–14, אפור בהיר – 15–59, שחור – 60 ומעלה.
תשובה מלאה:
בוליביה: לפירמידה צורת משולש – בסיס רחב (כל קבוצת גיל של ילדים היא כ־5% מכל מין) שמצטמצם בהדרגה כלפי מעלה, וצמרת צרה. לפי מדידה מן הגרף ולפי חלוקת הגוונים: כ־30.5% מן האוכלוסייה בגילאי 0–14, כ־59% בגילאי 15–59 וכ־10.5% בני 60 ומעלה. כלומר, האוכלוסייה התלויה גדולה – כ־41% – ורובה המכריע תלויה צעירה (ילדים). האוכלוסייה היצרנית (15–59) היא כ־59%. (לפי החלוקה המקובלת 15–64 / 65+: כ־62% יצרנית וכ־7.5% בני 65+.) המבנה מעיד על שיעור ילודה גבוה ועל תוחלת חיים נמוכה יחסית – מבנה של מדינה מתפתחת.
צ'ילה: לפירמידה בסיס צר (כל קבוצת גיל של ילדים כ־3.2–3.4% מכל מין), החלק הרחב ביותר הוא גילאי 20–34, והצמרת רחבה יחסית. לפי מדידה ולפי חלוקת הגוונים: כ־19.5% בגילאי 0–14, כ־63.5% בגילאי 15–59 וכ־17% בני 60 ומעלה. האוכלוסייה היצרנית היא הרוב – כ־63.5% – והאוכלוסייה התלויה קטנה יותר (כ־36.5%), אבל בתוכה חלקם של הקשישים גדול בהרבה מאשר בבוליביה (17% לעומת 10.5%). (לפי החלוקה 15–64 / 65+: כ־68.5% יצרנית וכ־12% בני 65+.) המבנה מעיד על ירידה בילודה ועל עלייה בתוחלת החיים – אוכלוסייה מזדקנת, מבנה של מדינה מפותחת יחסית.
השוואה: בבוליביה התלות נובעת בעיקר מילדים, ובצ'ילה – חלק הולך וגדל מן התלות נובע מקשישים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי המדינות מתוארות לפי צורת הפירמידה ועם ערכים מן הגרף, ונעשה שימוש מפורש בשני המושגים הנדרשים (תלויה – צעירה/קשישה; יצרנית).
טעות נפוצה: לכתוב רק "בבוליביה יש הרבה ילדים" בלי המושגים "אוכלוסייה תלויה" ו"אוכלוסייה יצרנית" – השאלה מחייבת אותם.
סעיף ב
צ'ילה – מדינה מפותחת (רמת פיתוח גבוהה): טבלה – תמ"ג לנפש 24,226 דולר (פי 2.8 מבוליביה) / תמותת תינוקות 7 לאלף בלבד; פירמידה – בסיס צר (ילודה נמוכה, כ־19.5% ילדים) ושיעור גבוה של קשישים (כ־17% בני 60 ומעלה) – תוחלת חיים גבוהה.
בוליביה – מדינה מתפתחת (רמת פיתוח נמוכה־בינונית): טבלה – תמותת תינוקות 39 לאלף (פי 5.6 מצ'ילה) / תמ"ג לנפש 8,724 דולר / 44% משתמשי אינטרנט; פירמידה – בסיס רחב (ילודה גבוהה, כ־30% ילדים) וצמרת צרה (כ־10.5% בני 60 ומעלה).
מה נדרש: לקבוע את רמת הפיתוח של כל מדינה, ולבסס כל קביעה על נתון אחד מן הטבלה ונתון אחד מן הפירמידה.
תשובה מלאה:
צ'ילה – רמת פיתוח גבוהה (מדינה מפותחת יחסית; היא חברה ב־OECD):
בוליביה – רמת פיתוח נמוכה־בינונית (מדינה מתפתחת):
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מדינה נקבעה רמת פיתוח, וכל קביעה מבוססת על נתון מן הטבלה ועל נתון מן הפירמידה – סך הכול ארבעה נתונים, כנדרש, עם פירוש של משמעות כל נתון.
שאלה 16 · ערים
לה פס היא המרכז המִנהלי של בוליביה, וסנטיָגו היא עיר הבירה של צ'ילה.
(1) מהו מאפיין המיקום של העיר לה פס? הסבר מהו החיסרון של מאפיין זה בנוגע להתפתחות העיר. (4 נקודות)
(2) תאר יתרון אחד שיש למיקום של העיר סנטיָגו, והסבר כיצד יתרון זה מסייע להתפתחותה הכלכלית של העיר. (4 נקודות)
בטבלה שלפניך מפורט גודל האוכלוסייה בחמש הערים הגדולות בצ'ילה.
קבע מהו המדרג העירוני בצ'ילה, והסבר מהו החיסרון של מדרג עירוני זה.
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
(1) לה פס שוכנת בגובה רב מאוד בהרי האנדים – כ־3,600 מ' מעל פני הים, בעמק (קניון) עמוק ותלול בשולי הרמה הגבוהה (האלטיפלנו). חיסרון: המדרונות התלולים מקשים על הבנייה ועל התרחבות העיר ומסכנים בגלישות קרקע ושיטפונות; התחבורה בין חלקי העיר ואליה קשה ויקרה; והאוויר הדליל והקור מקשים על התושבים ועל התעשייה. כמו כן – מרוחקת ומבודדת, בלי מוצא לים.
(2) סנטיאגו שוכנת בעמק המרכזי של צ'ילה – מישור פורה עם אקלים ים־תיכוני ומים מנהרות האנדים (המאיפו, המפוצ'ו). יתרון: סביבה חקלאית עשירה (כרמים, פירות) – העיר היא מרכז לעיבוד, שיווק וייצוא של תוצרת חקלאית, ומרכז תעשייה ושירותים. (אפשר גם: מיקום מרכזי במדינה וקרבה (כ־100–120 ק"מ) לנמלים ולפראיסו וסן אנטוניו – מרכז מסחר וייצוא.)
מה נדרש: (1) מאפיין המיקום של לה פס וחיסרון שלו להתפתחות העיר; (2) יתרון אחד של מיקום סנטיאגו והסבר כיצד הוא מסייע לכלכלה. באטלס: המפה הפיזית של אמריקה הדרומית.
תשובה מלאה:
(1) מאפיין המיקום: לה פס שוכנת בגובה רב מאוד – כ־3,600 מ' מעל פני הים (מושב הממשלה הגבוה בעולם) – בתוך עמק עמוק ותלול שנחצב בשולי האלטיפלנו, הרמה הגבוהה שבין רכסי האנדים.
החיסרון להתפתחות העיר: השטח המישורי מועט והמדרונות תלולים – קשה ויקר לבנות ולהתרחב, ושכונות שנבנו על המדרונות חשופות לגלישות קרקע ולשיטפונות. התחבורה קשה: הפרש הגבהים בין חלקי העיר גדול, ולכן נבנתה בה רשת רכבלים לתחבורה ציבורית. בנוסף, הגובה הרב גורם לאוויר דליל (מחסור בחמצן) ולטמפרטורות נמוכות, והעיר רחוקה מן הים ומבודדת – ההובלה של סחורות אליה ממנה יקרה, וזה מגביל התפתחות תעשייה ומסחר.
(2) יתרון המיקום של סנטיאגו: העיר שוכנת בעמק המרכזי של צ'ילה – מישור פורה בין רכס החוף לאנדים, עם אקלים ים־תיכוני נוח ועם מים זמינים מן הנהרות היורדים מן האנדים (המאיפו והמפוצ'ו, מקרחונים ושלג).
כיצד מסייע: סביב העיר התפתח האזור החקלאי העשיר ביותר בצ'ילה – כרמים ומטעי פירות לייצוא. סנטיאגו היא המרכז שבו נעשים עיבוד התוצרת (יקבים, תעשיית מזון), השיווק, המימון והייצוא – ולכן התפתחו בה תעשייה ושירותים, ומשם היא גדלה למרכז הכלכלי של המדינה.
(אפשר גם: מיקום מרכזי בתוך המדינה הארוכה, ובמרחק של כ־100–120 ק"מ מן הנמלים ולפראיסו וסן אנטוניו – העיר היא צומת התחבורה והמסחר של צ'ילה ושער לייצוא ולייבוא.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל תת־סעיף צוין מאפיין מיקום מוגדר, והוסבר המנגנון שבו הוא מגביל (לה פס) או מקדם (סנטיאגו) את התפתחות העיר, עם דוגמאות.
סעיף ב
מדרג של עיר ראשה (מדרג לא מאוזן): סנטיאגו (כ־6.25 מיליון) גדולה פי 11 מן העיר השנייה בגודלה (פונטה אלטו, כ־568 אלף) ופי 16–21 מן הערים הבאות.
חיסרון: ריכוז יתר של האוכלוסייה, הכלכלה, השירותים וההשקעות בעיר אחת – פערים גדולים בין העיר הראשה לבין שאר המדינה (הפריפריה מוזנחת והצעירים מהגרים ממנה), ובעיר הראשה עצמה – עומס: צפיפות, פקקי תנועה, מחירי דיור גבוהים וזיהום אוויר.
מה נדרש: לקבוע את סוג המדרג לפי הטבלה ולהסביר חיסרון שלו.
תשובה מלאה:
סוג המדרג: מדרג של עיר ראשה (מדרג בלתי מאוזן). לפי הטבלה, אוכלוסיית סנטיאגו היא 6,254,314 – פי 11 מן העיר השנייה בגודלה (פונטה אלטו, 568,106), פי 16.4 מאנטופגסטה, פי 18.7 מוויניה דל מר ופי 20.8 מסן ברנרדו. במדרג מאוזן (לפי כלל הדרגה–גודל) העיר השנייה הייתה אמורה להיות כמחצית מן הראשונה, והשלישית – כשליש; כאן הפער עצום – סנטיאגו לבדה גדולה פי 4 מארבע הערים הבאות יחד, ובה גרים כשליש מתושבי צ'ילה.
(הערה: פונטה אלטו וסן ברנרדו הן למעשה חלק מן המטרופולין של סנטיאגו, כך שהדומיננטיות של סנטיאגו גדולה עוד יותר.)
החיסרון: במדרג של עיר ראשה מתרכזים בעיר אחת רוב ההשקעות, מקומות העבודה, השירותים (ממשל, השכלה גבוהה, בריאות, תרבות) והאוכלוסייה. כתוצאה מכך:
למה זה מקבל ניקוד מלא: סוג המדרג נקבע ונומק בחישוב מן הטבלה, והחיסרון מוסבר כתוצאה של ריכוז היתר – גם בפריפריה וגם בעיר הראשה.