בגרות בגאוגרפיה 57381 - קיץ 2022
גאוגרפיה – שאלון 57381 · קיץ · 16 שאלות · 3 שעות
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2022, כל 16 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
שימו לב: בבחינה זו יש הנחיות מיוחדות. יש לענות על השאלות על פי הנחיות אלה.
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל – 36 נקודות
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון – 28 נקודות
פרק שלישי – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) – 36 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה).
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך.
(3) אטלס כרטא אוניברסלי.
(4) אטלס ישראל החדש – האטלס הלאומי, מהדורה משנת 2008 ואילך.
(5) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000.
(6) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000.
ד. הוראה מיוחדת: כדי להמחיש את התשובות היעזרו בסרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
בהצלחה!
נספחים: נספח א – תמונות לשאלה 4, נספח ב – תמונות לשאלה 13, נספח ג – מפה סכמטית
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
בפרק זה יש לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1–3, ועל אחת מן השאלות 4–6 (36 נקודות). ענו על אחת מן השאלות 1–3 (22 נקודות לשאלה). ענו על אחת מן השאלות 4–6 (14 נקודות לשאלה).
שאלה 1 · אקוות החוף (אקוויפר החוף)
לא במיקוד תשפ"ז – נושא משק המים (תפרוסת מקורות המים, תמורות באיכות המים והתמודדות עם בעיות משק המים – 5א1–3) אינו בחומר 2027; רק ההמלחה כזיהום מים קרובה לנושא "זיהום גופי מים" שבחומר.
לפניכם שני תרשימים המתארים חתך של אקוות החוף – אקוויפר המצוי באזור הסמוך לחוף הים.
בתרשים א מתואר המצב הטבעי של האקווה.
בתרשים ב מתוארת האקווה בעקבות שאיבת יתר של מי תהום.
עיינו בתרשימים, וענו על הסעיפים א–ג שאחריהם.
[תרשים א, תרשים ב]
הסבירו מהי אקווה, וציינו את השם של הסלע שממנו עשויה השכבה של אקוות החוף בישראל.
(1) היעזרו בשני התרשימים ותארו את השינויים המתרחשים בשכבת האקווה עקב שאיבת יתר של מי תהום. (6 נקודות)
(2) הסבירו את ההשפעה של השינויים שתיארתם על האיכות של מי התהום. (4 נקודות)
במדינת ישראל פועלים מתקנים להתפלת מי ים.
הפקת המים ממתקנים אלה מאפשרת לצמצם את הפגיעה באיכות מי התהום הנגרמת משאיבת יתר.
הסבירו כיצד.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
אקווה (אקוויפר) – שכבת סלע נקבובית או סדוקה (מחלחלת) שיכולה לאגור מים בחלליה ולהעביר אותם, ומתחתיה שכבה אטימה (אקוויקלוד) שמונעת את המשך החלחול. הסלע של אקוות החוף: כורכר (אבן חול גירית), יחד עם שכבות חול.
מה נדרש: שני חלקים: (1) להסביר מהי אקווה; (2) לציין את שם הסלע של אקוות החוף.
תשובה מלאה:
(1) אקווה היא שכבת סלע תת־קרקעית שיש בה נקבוביות או סדקים, ולכן מי גשם יכולים לחלחל אליה, להיאגר בתוכה ולזרום בה. כדי שהמים יישמרו בשכבה, מתחתיה נמצאת שכבה אטימה – אקוויקלוד (למשל חרסית) – שאינה מעבירה מים. בתרשים רואים זאת: האקווה (אפור בהיר) שוכבת מעל האקוויקלוד (אפור כהה), ובתוכה מפלס מי התהום וזרימה של מי התהום אל הים.
(2) אקוות החוף בישראל בנויה בעיקר מכורכר – אבן חול גירית (גרגרי חול קוורץ המלוכדים בחומר גירי) – ומשכבות חול. סלע זה נקבובי מאוד ולכן אוגר מים רבים ומחלחל מהר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את שתי התכונות המרכזיות (אוגרת ומעבירה מים, בזכות נקבוביות/סדקים) ואת השכבה האטימה שמתחת; שם הסלע נכון.
טעות נפוצה: לכתוב "גיר ודולומיט" – אלה הסלעים של אקוות ההר (הירקון–תנינים), לא של אקוות החוף.
סעיף ב
(1) מפלס מי התהום יורד (בתרשים ב הוא נמוך בהרבה ואף מתחת לתחתית הקידוח); נפח המים המתוקים באקווה קטן; הפן הביני נודד פנימה אל היבשה ועולה – מתחת לקידוח – וטריז המים המלוחים מתרחב: חדירת מי ים לאקווה.
(2) המלחה – הקידוחים שואבים מים מלוחים או מליחים, ריכוז הכלורידים עולה, המים אינם ראויים לשתייה ולהשקיה, וקידוחים נסגרים; הנזק לאקווה נמשך שנים רבות.
מה נדרש: (1) לתאר בעזרת השוואה בין התרשימים מה השתנה באקווה; (2) להסביר כיצד השינויים פוגעים באיכות המים.
תשובה מלאה:
(1) בתרשים א (מצב טבעי) מפלס מי התהום גבוה, נוטה בהדרגה מן היבשה אל הים ונפגש עם פני הים בקו החוף; לחץ המים המתוקים הזורמים אל הים דוחק את מי הים, ולכן הפן הביני – הגבול בין המים המלוחים למים המתוקים – נמצא סמוך לחוף, וטריז המים המלוחים צר.
בתרשים ב, לאחר שאיבת יתר (שאיבה גדולה מן המילוי הטבעי של האקווה):
– מפלס מי התהום ירד מאוד – הקו המנוקד נמצא עמוק, מתחת לתחתית צינור המשאבה, ונפח המים המתוקים באקווה קטן.
– הפן הביני זז פנימה אל היבשה ועלה – הוא מגיע עד מתחת לקידוח. טריז המים המלוחים התרחב, כלומר מי ים חדרו אל האקווה (חדירת מי ים).
(2) ההשפעה על האיכות – המלחה: כשהפן הביני מגיע אל הקידוח, המשאבה שואבת מים מליחים ומלוחים, וריכוז הכלורידים (המלח) במים עולה. מים כאלה אינם ראויים לשתייה, ובהשקיה הם פוגעים בגידולים ובקרקע. קידוחים רבים נאלצים להיסגר, והמים המלוחים שנכנסו לאקווה מזהמים אותה לטווח ארוך – תיקון המצב לוקח שנים רבות. (בנוסף, ירידת המפלס מרכזת מזהמים כמו ניטרטים בכמות מים קטנה יותר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: התיאור מבוסס על שני התרשימים ומזכיר את שני השינויים (ירידת מפלס ונדידת הפן הביני); ההשפעה על האיכות מוסברת בשרשרת: חדירת מי ים → שאיבת מים מלוחים → המלחה ופגיעה בשימושים.
סעיף ג
המים המותפלים מספקים חלק גדול מצריכת המים העירונית, ולכן אפשר להקטין את השאיבה מאקוות החוף אל מתחת למילוי השנתי; המפלס עולה, לחץ המים המתוקים גדל והפן הביני נדחק חזרה אל הים – המלחת הקידוחים נעצרת. (אפשר גם: עודפי מים מותפלים מוחדרים לאקווה ומעשירים אותה.)
מה נדרש: להסביר את הקשר בין התפלה לבין צמצום הפגיעה באיכות מי התהום.
תשובה מלאה:
ההתפלה היא מקור מים חדש שאינו תלוי בגשם ובמי התהום. כשמתקני ההתפלה שלאורך החוף מספקים חלק גדול ממי השתייה, אין צורך לשאוב מאקוות החוף כמויות גדולות. כך אפשר לשאוב פחות מן המילוי הטבעי של האקווה (להפסיק את שאיבת היתר). כתוצאה מכך מפלס מי התהום עולה בהדרגה, לחץ המים המתוקים גדל, והם דוחקים את הפן הביני בחזרה לכיוון הים – בדיוק ההפך מן המעבר מתרשים א לתרשים ב. חדירת מי הים נעצרת, הקידוחים אינם שואבים עוד מים מלוחים, ואיכות מי התהום משתפרת.
(אפשר גם: בשנים שיש בהן עודפים, מחדירים מים מותפלים לאקווה – העשרה מלאכותית – וכך מגדילים את נפח המים המתוקים ומקטינים את ריכוז המלחים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מראה את המנגנון – פחות שאיבה → עליית מפלס → נסיגת הפן הביני → פחות המלחה – ולא רק ש"יש יותר מים".
שאלה 2 · הגליל התחתון המרכזי
לא במיקוד תשפ"ז – נושאי "השפעת המבנה של הגליל התחתון – מערכת רכסים ובקעות על התפתחות היישובים" (1א4) ו"המניעים להקמת היישובים הקהילתיים והמצפים בגליל" (3ב5) אינם בחומר 2027; רק סעיף א (מבנה טופוגרפי, 1א1) בחומר.
בתרשים הסכמטי שלפניכם מתואר חתך טופוגרפי של הגליל התחתון המרכזי מצפון לדרום.
בחתך מצוינים השמות של יחידות הנוף באזור זה.
על פי התרשים, מה מאפיין את המבנה הטופוגרפי של הגליל התחתון המרכזי?
[תרשים – חתך טופוגרפי של הגליל התחתון המרכזי]
עיינו באטלס.
תארו שני מאפיינים פיזיים של הבקעות בגליל התחתון המרכזי, והסבירו מדוע כל אחד מהם הוא יתרון להתיישבות החקלאית.
בסוף שנות השבעים של המאה ה־20 הוקמו יישובים קהילתיים רבים באזורים ההרריים של הגליל התחתון המרכזי.
(1) הציגו שתי מטרות להקמת היישובים הקהילתיים באזור הזה. (5 נקודות)
(2) המאפיינים הכלכליים של יישוב קהילתי מתאימים למיקום יישובים כאלה באזורים הרריים.
ציינו מאפיין כלכלי אחד של יישוב קהילתי, והסבירו מדוע מאפיין זה מתאים למיקום היישוב באזור ההררי של הגליל התחתון. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
מבנה של רכסים ובקעות לסירוגין (מערכת רכסים ובקעות), הנמשכים ממזרח למערב; מצפון לדרום: בקעת בית כרם, הרי שגור, בקעת סחנין, הרי יטבת, בקעת בית נטופה, הר תרען, בקעת תרען, הרי נצרת, בקעת כסולות. הרכסים נמוכים בהרבה מן הגליל העליון.
מה נדרש: לתאר על פי החתך את המבנה הטופוגרפי.
תשובה מלאה:
על פי החתך, הגליל התחתון המרכזי בנוי ממערכת של רכסים ובקעות המתחלפים זה בזה: בקעה – רכס – בקעה – רכס. מצפון לדרום: בקעת בית כרם, הרי שגור, בקעת סחנין, הרי יטבת, בקעת בית נטופה, הר תרען, בקעת תרען, הרי נצרת ובקעת כסולות/כסלות. הרכסים והבקעות נמשכים בכיוון מזרח–מערב (ולכן חתך מצפון לדרום חוצה אותם). הרכסים נמוכים בהרבה מן הגוש הגבוה של הגליל העליון שמצפון, ולחלקם פסגות שטוחות ומדרונות תלולים, והבקעות ביניהם שטוחות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התשובה מציינת את המאפיין המרכזי – רכסים ובקעות לסירוגין – ומדגימה אותו בשמות מן החתך; מצוין גם הכיוון והגובה הנמוך יחסית.
סעיף ב
1. קרקעית שטוחה ונמוכה – מאפשרת עיבוד ממוכן, השקיה ושטחי חקלאות רצופים, בניגוד למדרונות התלולים.
2. קרקע סחופה עמוקה ופורייה (קרקעות סחף וגרומוסול כבדות שנסחפו מן הרכסים) – יבולים גבוהים.
(אפשר גם: אקלים ים־תיכוני עם כ־500–700 מ"מ גשם בשנה – גידולי בעל כמו חיטה ללא השקיה.)
מה נדרש: לתאר שני מאפיינים פיזיים של הבקעות (מן האטלס – מפה פיזית/טופוגרפית, מפת קרקעות ומפת משקעים), ולכל אחד להסביר את היתרון לחקלאות.
תשובה מלאה:
במפה הפיזית של צפון הארץ באטלס (גבהים בגווני צבע) הבקעות מופיעות כרצועות נמוכות ושטוחות בין רכסים גבוהים יותר; במפת הקרקעות – קרקעות סחף / גרומוסול בבקעות; במפת המשקעים – כ־500–700 מ"מ בשנה.
מאפיין 1 – פני שטח שטוחים ונמוכים: קרקעית הבקעה מישורית ונמוכה מן הרכסים שסביבה. יתרון: אפשר לעבד שטחים רצופים וגדולים בכלים חקלאיים (טרקטורים, קומביינים), להתקין השקיה בקלות, ואין סחיפת קרקע כמו במדרונות התלולים – החקלאות זולה ויעילה יותר.
מאפיין 2 – קרקע עמוקה ופורייה: הקרקע בבקעות נוצרה מחומר שנסחף מן הרכסים (סחף) והצטבר בקרקעית, ולכן היא עמוקה, כבדה ועשירה בחומרי הזנה (גרומוסול/קרקע סחופה). יתרון: הקרקע מחזיקה מים ומזינה את הצמחים, ולכן מתקבלים יבולים גבוהים של גידולי שדה (חיטה, תירס) ומטעים.
(אפשר גם: אקלים ים־תיכוני עם כמות משקעים מספקת – כ־500–700 מ"מ – המאפשרת גידולי בעל בחורף בלי השקיה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים פיזיים שונים (פני שטח, קרקע), וכל אחד נקשר ליתרון חקלאי מוסבר.
טעות נפוצה: לכתוב יתרון כלכלי או יישובי ("קרוב לכבישים") במקום מאפיין פיזי של הבקעה.
סעיף ג
(1) א. מטרה יישובית־ביטחונית: להגדיל את האוכלוסייה היהודית בגליל ("ייהוד הגליל") ולתפוס/לשמור על אדמות המדינה בשטחים ההרריים שבין הכפרים הערביים. ב. מטרה חברתית: לפזר אוכלוסייה מן המרכז ולהציע למשפחות ממעמד הביניים מגורים כפריים באיכות חיים גבוהה, בקרבת ערים כמו כרמיאל וחיפה.
(2) רוב התושבים אינם מתפרנסים מחקלאות אלא עובדים מחוץ ליישוב (בערים הסמוכות) או בעסקים קטנים, בתעשייה ובשירותים – לכן היישוב אינו זקוק לשטחי חקלאות גדולים, שחסרים באזור הררי תלול וסלעי; די בשטח בנייה קטן בראש הרכס.
מה נדרש: (1) שתי מטרות להקמת היישובים; (2) מאפיין כלכלי אחד + הסבר מדוע מתאים לאזור ההררי.
תשובה מלאה:
(1) מטרה ראשונה – יישובית־לאומית: בגליל, ובייחוד בגליל התחתון המרכזי, ישבה אוכלוסייה ערבית גדולה בכפרים ובערים (סחנין, עראבה, דיר חנא ועוד), והאוכלוסייה היהודית הייתה מעטה. המדינה הקימה "מצפים" ויישובים קהילתיים על ראשי הרכסים כדי להגדיל את האוכלוסייה היהודית באזור ("ייהוד הגליל") ולתפוס ולשמור על אדמות המדינה בשטחים ההרריים הפנויים.
מטרה שנייה – פיזור אוכלוסייה ואיכות חיים: להפנות אוכלוסייה מאזור המרכז הצפוף אל הפריפריה, ולהציע למשפחות ממעמד הביניים מגורים כפריים, שקטים ובנוף פתוח, בבית צמוד קרקע ובקהילה מגובשת, במרחק נסיעה מערים כמו כרמיאל וחיפה.
(2) מאפיין כלכלי: התושבים ביישוב קהילתי אינם מתפרנסים מחקלאות. רובם עובדים מחוץ ליישוב – בערים הסמוכות, בתעשייה, בהייטק ובשירותים (יוממות) – או בעסקים קטנים ובתיירות בתוך היישוב. ההתאמה לאזור ההררי: באזור ההררי של הגליל התחתון המדרונות תלולים והקרקע סלעית ודלה, ואין בו שטחים חקלאיים גדולים (אלה נמצאים בבקעות). מאחר שהיישוב הקהילתי אינו זקוק לאדמה חקלאית, די לו בשטח קטן לבנייה על ראש הרכס, והוא יכול להתקיים במקום שבו יישוב חקלאי (מושב או קיבוץ) לא היה מוצא פרנסה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי מטרות שונות ומוסברות; המאפיין הכלכלי נקשר במפורש לתנאים הפיזיים של האזור ההררי (מחסור בקרקע חקלאית).
שאלה 3 · חקלאות
במשך שנים רבות התאפיין ענף החקלאות בישראל במעורבות רבה של הממשלה, באמצעות קביעה של מכסות ייצור לחקלאים ובאמצעות מתן סובסידיה לחקלאים שעמדו במכסות האלה.
(1) הסבירו מהי מכסת ייצור, ומהו היתרון לחקלאי בקביעת מכסות ייצור. (4 נקודות)
(2) הסבירו מהי סובסידיה, ומהו היתרון לצרכן בסובסידיה של תוצרת חקלאית. (4 נקודות)
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו.
[קטע]
(1) כִּתבו נימוק אחד התומך בטענה של חברי השדולה החקלאית בכנסת כי ישראל צריכה להתבסס על חקלאות מקומית ולא על ייבוא. (4 נקודות)
(2) כִּתבו נימוק אחד התומך בעמדתו של מנכ"ל משרד החקלאות כי על מדינת ישראל להמשיך לייבא תוצרת חקלאית. (4 נקודות)
תארו שתי דרכים, שאינן מוזכרות בשאלה זו, שבאמצעותן המדינה יכולה לסייע לחקלאים ולפתח את ענף החקלאות.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(1) מכסת ייצור – כמות מרבית של מוצר (למשל חלב, ביצים) שהמדינה מתירה לכל חקלאי לייצר ולשווק. יתרון לחקלאי: מונעת עודפי ייצור וקריסת מחירים, ולכן מבטיחה לו שוק ומחיר יציב והכנסה בטוחה.
(2) סובסידיה – תמיכה כספית של המדינה המכסה חלק מעלות הייצור או מן המחיר (למשל מים מוזלים, תמיכה במחיר המוצר). יתרון לצרכן: מחיר נמוך ויציב של מוצרי מזון בסיסיים.
מה נדרש: בכל תת־סעיף – הגדרה + יתרון לגורם שצוין (בסעיף 1 לחקלאי, בסעיף 2 לצרכן).
תשובה מלאה:
(1) מכסת ייצור היא הקצאה שהמדינה קובעת לכל חקלאי: כמות מרבית של מוצר מסוים שמותר לו לייצר ולשווק בשנה (למשל ליטרים של חלב לרפת או מספר ביצים ללול). היתרון לחקלאי: כשכל החקלאים מייצרים רק עד המכסה, לא נוצרים עודפים בשוק, ולכן המחיר אינו קורס. החקלאי יודע מראש כמה ימכור ובאיזה מחיר, וכך הכנסתו יציבה ובטוחה, והוא יכול לתכנן השקעות.
(2) סובסידיה היא תמיכה כספית של המדינה בייצור או במחיר של מוצר – המדינה משלמת חלק מן העלות (למשל מחיר מוזל למים או לתשומות, או תשלום לחקלאי על כל יחידת תוצרת). היתרון לצרכן: מאחר שחלק מן העלות מכוסה בכסף ציבורי, המוצר נמכר לצרכן במחיר נמוך יותר ויציב, ומוצרי יסוד (חלב, ביצים, לחם) נשארים בהישג יד גם לשכבות החלשות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המושגים מוגדרים במדויק, והיתרון מותאם לגורם שהשאלה שואלת עליו (חקלאי / צרכן) ומוסבר.
טעות נפוצה: להפוך את הגורמים – לכתוב בסעיף (1) יתרון לצרכן או בסעיף (2) יתרון לחקלאי.
סעיף ב
(1) ביטחון מזון: חקלאות מקומית מבטיחה אספקת מזון גם בעת מלחמה, מגפה או משבר עולמי, כשהייבוא עלול להיפגע (כמו בתחילת משבר הקורונה ב־2020). (אפשר גם: שמירה על ההתיישבות ועל השטחים הפתוחים בפריפריה; תעסוקה.)
(2) ישראל אינה יכולה לייצר את כל המזון שהיא צריכה – חסרים לה קרקע ומים (אקלים צחיח למחצה), והייבוא זול יותר ומוריד את יוקר המחיה; ייבוא מזון חוסך מים וקרקע ("מים וירטואליים").
מה נדרש: נימוק אחד לכל צד, מוסבר.
תשובה מלאה:
(1) נימוק לטובת חקלאות מקומית – ביטחון מזון: מדינה שמייצרת את רוב המזון שלה אינה תלויה במדינות אחרות. בעת מלחמה, מצור ימי, מגפה או משבר עולמי שרשרת הייבוא עלולה להיקטע או להתייקר מאוד – למשל בתחילת משבר הקורונה ב־2020, כשמדינות הגבילו ייצוא מזון. חקלאות מקומית מבטיחה שתמיד תהיה לתושבים אספקה בסיסית של מזון טרי.
(אפשר גם: החקלאות שומרת על יישובי הפריפריה ועל השטחים הפתוחים – הקרקעות החקלאיות הן "ריאות ירוקות" ומחזיקות את ההתיישבות בגבולות ובנגב; היא מקור תעסוקה.)
(2) נימוק לטובת ייבוא – מחסור במשאבים ויוקר מחיה: ישראל מדינה קטנה וצפופה, עם מחסור בקרקע חקלאית ובמים, ורובה אקלים צחיח וצחיח למחצה. ייצור כל המזון בארץ היה מחייב שימוש בכמויות עצומות של מים וקרקע, ולכן אינו אפשרי. בחו"ל אפשר לקנות מוצרים רבים (דגנים, בשר, פירות מסוימים) בזול יותר, בזכות שטחים גדולים וייצור המוני. הייבוא מגביר את התחרות, מוריד מחירים לצרכן ומקטין את יוקר המחיה. (אפשר גם: ייבוא מזון הוא ייבוא "מים וירטואליים" – חיסכון במים במדינה צחיחה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל נימוק מתאים בדיוק לעמדה שהוא אמור לתמוך בה ומוסבר במונחים גאוגרפיים (ביטחון מזון; מחסור בקרקע ובמים).
סעיף ג
1. השקעה במחקר ופיתוח ובהדרכה מקצועית – פיתוח זנים, השקיה בטפטוף, חקלאות מדייקת – והעברת הידע לחקלאים.
2. אספקת מים במחיר מוזל, בעיקר קולחים מטוהרים ומים מליחים להשקיה.
(אפשר גם: מענקי השקעה לחממות ולמיכון; ביטוח נגד נזקי טבע; עידוד יצוא חקלאי; הקצאת עובדים.)
מה נדרש: שתי דרכים שאינן מכסות ייצור, סובסידיה או ייבוא/מניעת ייבוא.
תשובה מלאה:
דרך ראשונה – מחקר, פיתוח והדרכה: המדינה יכולה לממן מכוני מחקר חקלאי, לפתח זנים חדשים העמידים ליובש ולמליחות, טכנולוגיות השקיה חסכוניות (טפטוף, ממוחשבת) וחקלאות מדייקת, ולהעביר את הידע לחקלאים בשירות הדרכה. כך עולה התפוקה לדונם ולקוב מים, והחקלאות הופכת לעתירת ידע ותחרותית גם מול ייבוא.
דרך שנייה – מים במחיר מוזל: המדינה יכולה לספק לחקלאים מים להשקיה במחיר נמוך, ובעיקר קולחים (שפכים מטוהרים) ומים מליחים, וכך להקטין את עלות הייצור הגבוהה ביותר בחקלאות הישראלית ולשמור על המים השפירים לשתייה.
(אפשר גם: מענקי השקעה להקמת חממות ולקניית מיכון; ביטוח ופיצוי על נזקי מזג אוויר; עידוד יצוא ומיתוג תוצרת חקלאית; הקצאת עובדים זרים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי דרכים שונות, מתוארות כך שברור כיצד הן מסייעות לחקלאי, ואינן חוזרות על מה שהשאלה כבר הזכירה.
טעות נפוצה: לכתוב "סובסידיה" או "מכסות" – הן מוזכרות בשאלה ולכן אינן מתקבלות.
שאלה 4 · קרסט – מדרש תמונה
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "נופי קרסט ודרך היווצרותם" (1א3) אינו בחומר 2027.
באזורים ההרריים בנוף הים תיכוני של ישראל יש תנאים פיזיים המאפשרים היווצרות של נוף קרסטי.
ציינו שני תנאים כאלה, והסבירו כיצד כל אחד מהם מאפשר את היווצרות הנוף הקרסטי.
עיינו בתמונות 1–2 שבנספח א, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[נספח א – תמונות 1–2]
(1) ציינו את השם של צורת הנוף הקרסטי הנראית בכל אחת מן התמונות. (3 נקודות)
(2) ציינו ענף כלכלי שעשוי להתפתח באזור שבו מופיעה צורת הנוף הנראית בתמונה 1, והסבירו מדוע צורת נוף זו מסייעת להתפתחות הענף שציינתם.
ציינו ענף כלכלי שקשה לפתח באזור שבו מופיעה צורת הנוף הנראית בתמונה 2, והסבירו מדוע צורת נוף זו מקשה על התפתחות הענף שציינתם. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
1. סלע מסיס – גיר ודולומיט (סלעי קרבונט): מתמוססים במים המכילים פחמן דו־חמצני (חומצה פחמתית חלשה).
2. כמות משקעים גבוהה יחסית (כ־500–1,000 מ"מ בשנה באזורים ההרריים): מספקת מים רבים שמחלחלים לסדקים וממיסים את הסלע.
(אפשר גם: סדקים ומחשופי סלע – מאפשרים חדירת מים לעומק; צמחייה וקרקע המוסיפות CO₂ למים.)
מה נדרש: שני תנאים פיזיים + הסבר כיצד כל אחד מאפשר היווצרות קרסט.
תשובה מלאה:
תנאי 1 – סוג הסלע: באזורים ההרריים (הגליל, הכרמל, הרי יהודה ושומרון) נפוצים סלעי גיר ודולומיט – סלעי קרבונט. מי גשם סופחים פחמן דו־חמצני מן האוויר ומן הקרקע והופכים לחומצה פחמתית חלשה, וזו ממיסה את הסלע הגירי (המסה כימית). זה תהליך היסוד של הקרסט – סלע שאינו מסיס (בזלת, חול) לא ייצור נוף קרסטי.
תנאי 2 – כמות משקעים: באזור הים התיכוני ההררי יורדים כ־500–1,000 מ"מ גשם בשנה. כמות מים גדולה מחלחלת אל סדקי הסלע וממשיכה להמיס אותו לאורך זמן רב, מרחיבה את הסדקים ויוצרת חללים, מערות, בולענים וטרשים. באזור מדברי, עם מעט גשם, ההמסה איטית מאוד והקרסט כמעט אינו מתפתח.
(אפשר גם: סדקים רבים בסלע – מאפשרים למים לחדור לעומק ולהמיס מבפנים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תנאים פיזיים נכונים, וכל אחד מוסבר דרך תהליך ההמסה.
טעות נפוצה: לתאר את תוצרי הקרסט (נטיפים, בולענים) במקום את התנאים להיווצרותו.
סעיף ב
(1) תמונה 1 – מערת נטיפים (נטיפים וזקיפים, מערה קרסטית). תמונה 2 – טרשים (סלעי גיר חשופים, מחורצים ומחוררים בהמסה).
(2) תמונה 1 – תיירות: מערת נטיפים היא אתר נוף ייחודי שמושך מבקרים (כמו מערת הנטיפים שבשמורת אבשלום), יוצר הכנסות ותעסוקה. תמונה 2 – חקלאות: הסלעים החשופים והקרקע הדלה בכיסים קטנים בלבד מונעים חריש ועיבוד ממוכן, והמים מחלחלים מהר לסדקים.
מה נדרש: (1) שם הצורה בכל תמונה; (2) ענף שמתפתח בזכות הצורה בתמונה 1 וענף שקשה לפתח בגלל הצורה בתמונה 2, עם הסבר לכל אחד.
תשובה מלאה:
(1) תמונה 1 – מערת נטיפים: מערה תת־קרקעית שנוצרה בהמסת הגיר, ובה נטיפים (יורדים מן התקרה) וזקיפים (עולים מן הרצפה) ועמודים שנוצרו מהשקעת הסידן מן המים המטפטפים. תמונה 2 – טרשים: מחשופי סלע גיר חשופים, מחורצים ומחוררים בהמסה, ובין הסלעים כיסי קרקע קטנים (טרה רוסה).
(2) תמונה 1 – ענף התיירות: מערת נטיפים היא אתר טבע נדיר ומרהיב. אפשר להסדיר בה שבילים ותאורה (כפי שרואים בתמונה), לגבות דמי כניסה, ולפתח סביבה מסעדות, חנויות ולינה – הכנסה ותעסוקה לאזור. דוגמה: מערת הנטיפים בשמורת אבשלום (מערת שורק) ליד בית שמש.
תמונה 2 – ענף החקלאות: השטח מכוסה בסלעים חשופים, והקרקע מצויה רק בכיסים קטנים ודקים ביניהם. אי אפשר לחרוש, להשתמש במיכון או ליצור שדות רצופים; כדי לעבד את השטח יש לסקל אבנים ולבנות טרסות – עבודה יקרה. בנוסף, מי הגשם מחלחלים מהר לסדקי הגיר, ולכן אין מים עיליים ותכולת המים בקרקע קטנה. (אפשר לציין גם קושי לבנייה ולסלילת דרכים, אך חקלאות היא הדוגמה המובהקת.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שמות הצורות מדויקים; כל ענף נקשר במפורש למאפיין של צורת הנוף שבתמונה (אתר מרהיב → תיירות; סלע חשוף וקרקע דלה → קושי בחקלאות).
שאלה 5 · ערד – אטלס ישראל החדש
לא במיקוד תשפ"ז – תיוג חלקי: סעיף ב ("ערים חדשות מתוכננות", 3ג3) אינו בחומר 2027, וכל השאלה נשענת על אטלס ישראל החדש, שאינו חומר עזר מותר מאז 2024; סעיף א(1) (המבנה הטופוגרפי, 1א1) וסעיף א(2) (דרכי ההתמודדות עם תנאים פיזיים קיצוניים בנגב, 1ג) קרובים לנושאים שבחומר.
עיינו באטלס ישראל החדש בעמוד 18, מפה ה – ישראל, 1:300,000, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) ציינו את השם של יחידת הנוף שבה שוכנת ערד. (2 נקודות)
(2) תארו יתרון אחד שיש במיקום של ערד שמסייע להתפתחות של העיר, ותארו חיסרון אחד שיש במיקום של ערד המקשה על התפתחותה. (6 נקודות)
עיינו באטלס ישראל החדש בעמוד 81, מפה ז – ערד: עיר מתוכננת, שנת ייסוד 1961.
במפה זו מוצגת תפרוסת שימושי הקרקע בעיר.
לפניכם רשימה של אחדים משימושי הקרקע.
בחרו בשניים משימושי הקרקע, והסבירו כיצד המיקום או התפרוסת של כל אחד מהם במרחב העירוני מלמדים על היותה של ערד עיר מתוכננת.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) בקעת ערד – העיר יושבת בשוליה המזרחיים, על המדרונות המערביים של רכס קדוד, בגבול שבין צפון מזרח הנגב למדבר יהודה.
(2) יתרון: קרבה לים המלח ולאוצרות הטבע שבו (מפעלי ים המלח) ולאתרי תיירות (מצדה, ים המלח) – מקור תעסוקה; אוויר יבש ונקי בגובה כ־600 מ'. חיסרון: מיקום פריפרי – מרוחקת ממרכז הארץ ומן הערים הגדולות, באקלים מדברי עם מעט גשם – קשה למשוך תושבים ומקורות תעסוקה מגוונים.
מה נדרש: (1) לאתר את ערד במפת ישראל באטלס (מפה פיזית/של יחידות נוף) ולציין את יחידת הנוף; (2) יתרון אחד וחיסרון אחד במיקום.
תשובה מלאה:
(1) ערד שוכנת בבקעת ערד, בצפון מזרח הנגב – בשוליה המזרחיים של הבקעה, על המדרונות המערביים של רכס קדוד, בגבול עם מדבר יהודה, בגובה של כ־550–630 מ' מעל פני הים, כ־23 ק"מ ממערב לקצה הדרומי של ים המלח. (במפה הגבהים מוצגים בגווני צבע; חפשו את שם העיר ואת שם יחידת הנוף המודפס סביבה, וכתבו את השם כפי שהוא מופיע במפה. התשובה "בקעת ערד" היא העיקר; אפשר להוסיף שהעיר נמצאת בגבולה המזרחי, סמוך למדבר יהודה.)
(2) יתרון – קרבה למשאבים ולאתרי תיירות: ערד קרובה (כ־25 ק"מ) לים המלח. היא הוקמה בראשית שנות השישים בעיקר כדי לשכן את עובדי מפעלי ים המלח ומכרות הפוספטים ואת עובדי שדות הגז שבאזור. כמו כן היא נמצאת בדרך אל מצדה ואל ים המלח, ולכן יכולה להתפתח כמרכז תיירות ושירותים. האוויר היבש והנקי, בלי לחות ואבקנים, נחשב טוב לחולי אסתמה.
חיסרון – מיקום פריפרי במדבר: ערד רחוקה ממרכז הארץ (כשעתיים נסיעה מתל אביב) ומן הערים הגדולות, הנגישות לשירותים ולמקומות עבודה מגוונים מוגבלת, והאקלים מדברי – כמויות גשם נמוכות (כ־150 מ"מ בשנה) ושטחים צחיחים סביבה. לכן קשה למשוך אליה תושבים ומשקיעים, והתעסוקה תלויה בכמה מפעלים בלבד.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יחידת הנוף מצוינת בשמה; היתרון והחיסרון קשורים שניהם למיקום (קרבה למשאבים/פריפריה ואקלים), ומוסברים כיצד הם משפיעים על התפתחות העיר.
טעות נפוצה: לתאר מאפיין של העיר עצמה (תכנון, אוכלוסייה) במקום מאפיין של מיקומה.
סעיף ב
תעשייה ומלאכה – מרוכזת באזור תעשייה נפרד בשולי העיר, הרחק משכונות המגורים ובסמוך לכביש הגישה: הפרדה מתוכננת בין שימושים (איזור) למניעת מפגעים.
מסחר – מרוכז במרכז עירוני אחד, בלב העיר ונגיש מכל השכונות (ובנוסף מרכזים שכונתיים קטנים): תכנון מדורג של שירותים.
(אפשר גם: בנייני ציבור ומוסדות חינוך – בכל שכונה, בתוכה, במרחק הליכה; כבישים – מערך מדורג: דרך ראשית סביב/דרך העיר ורחובות שכונתיים, ללא תנועה עוברת.)
מה נדרש: לבחור שני שימושי קרקע, ולכל אחד להסביר כיצד מיקומו או תפרוסתו מעידים על תכנון.
תשובה מלאה:
במפת שימושי הקרקע של ערד רואים עיר שתוכננה מראש ובנויה מיחידות שכונה מסודרות, עם הפרדה ברורה בין שימושים.
תעשייה ומלאכה: אזור התעשייה מרוכז במקום אחד, בשולי העיר ובמרחק משכונות המגורים, ליד כביש הגישה הראשי. מיקום כזה אינו נוצר באופן אקראי – הוא תוצאה של תכנון שהפריד בין שימושים (איזור, zoning): מונע רעש, זיהום ותנועת משאיות בתוך שכונות המגורים, ומאפשר גישה נוחה לרכב כבד.
מסחר: המסחר מרוכז במרכז עירוני אחד בלב העיר, במקום שנגיש מכל השכונות, ובנוסף יש מרכזי קניות קטנים בשכונות. זו היררכיה מתוכננת של שירותים – מרכז ראשי לשירותים גבוהים ומרכזים שכונתיים לקניות יומיומיות – ולא מסחר המתפזר לאורך רחובות כמו בעיר שהתפתחה באופן אקראי.
(אפשר גם: בנייני ציבור ומוסדות חינוך – בכל יחידת שכונה בית ספר וגן במרכזה, במרחק הליכה מכל בית, לפי עקרון "יחידת השכונה"; כבישים – מערך מדורג: כביש טבעתי/ראשי מוביל אל השכונות, ובתוכן רחובות צדדיים ללא תנועה עוברת.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני שימושים, ולכל אחד – תיאור מיקומו במפה + הסבר מדוע זה מעיד על תכנון (הפרדת שימושים, היררכיה, נגישות).
שאלה 6 · מאמר – "זכות הטבע למים? דילמות בשיקום נחלי ישראל לנוכח השינויים במשק המים"
לא במיקוד תשפ"ז – המאמר בשאלה אינו מאמר המיקוד של 2027 (הוחלף במאמר על שיקום שטחים פתוחים), ונושאי משק המים (5א1–3) אינם בחומר 2027.
שימו לב:
שאלה 6 מיועדת לתלמידים שקראו את המאמר:
"זכות הטבע למים? דילמות בשיקום נחלי ישראל לנוכח השינויים במשק המים".
(א' סוקניק וא' סקוטלסקי "זכות הטבע למים? דילמות בשיקום נחלי ישראל לנוכח השינויים במשק המים", אקולוגיה וסביבה, 8, 2017, עמ' 68–75)
לפניכם קטע מן המאמר. קראו את הקטע, וענו על הסעיפים א–ב שאחריו.
[קטע מן המאמר]
(1) על פי המאמר, תארו פעולה אחת שבה בא לידי ביטוי ניצול הנחלים בהיבט הכלכלי, והסבירו השפעה אחת של הפעולה שתיארתם על המאפיינים הסביבתיים של הנחלים. (3 נקודות)
(2) על פי המאמר, תארו פעולה אחת שבה באה לידי ביטוי שליטה על המאפיינים ההידרולוגיים של הנחלים, והסבירו השפעה אחת של הפעולה שתיארתם על הסביבה. (3 נקודות)
(1) תארו דרך אחת לשיקום נחלים שהייתה נהוגה בעבר. הסבירו את החיסרון של הדרך שתיארתם. (4 נקודות)
(2) הציגו את הנחת היסוד (הפרדיגמה) החדשה במדיניות השיקום של זרימת המים בנחלים, והסבירו קושי אחד ביישומה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) תפיסת מי המעיינות – המים נשאבו ישירות ממקורות הנחלים להשקיה, לשתייה ולבריכות דגים. השפעה: הזרימה בנחלים כמעט פסקה, נחלי איתן הפכו לנחלי אכזב, ובמקום מים נקיים זרמו בהם שפכים – פגיעה בבתי גידול לחים ובמגוון המינים.
(2) הסדרת אפיקים ותיעול – יישור הנפתולים, שינוי תוואי הנחל והפיכתו לתעלת ניקוז, ובניית סכרים ומאגרים. השפעה: הנחל נותק מפשט ההצפה שלו, בתי הגידול הלחים והפרוזדור האקולוגי לאורכו נהרסו; הסכרים עצרו גם את זרימות הבסיס.
מה נדרש: בכל תת־סעיף: פעולה אחת מן המאמר (ניצול כלכלי / שליטה הידרולוגית) והשפעה אחת שלה, מוסברת.
תשובה מלאה:
(1) ניצול כלכלי – תפיסת מי המעיינות ושאיבת מי תהום: במשך עשרות שנים נתפסו מי המעיינות שהזינו את הנחלים לצורכי חקלאות (השקיה, בריכות דגים) ולצרכים עירוניים – המים נשאבו ישירות מנקודות הנביעה. בנוסף, שאיבת מי תהום מן האקוות הורידה את מפלסן, ולכן פחתה שפיעת המעיינות. השפעה על הסביבה: הזרימה במרבית הנחלים כמעט פסקה, ונחלי איתן רבים הפכו לנחלי אכזב. בתי הגידול הלחים יבשו, והצמחים ובעלי החיים התלויים במים זורמים נעלמו. (בנוסף, הנחלים שימשו לקליטת שפכים ופסולת חקלאית ותעשייתית, וכך זוהמו.)
(2) שליטה הידרולוגית – הסדרת אפיקים ותיעול: יישרו את נפתולי הנחלים, שינו את תוואי האפיק, הכשירו שדות עד גדות הנחל ובנו סכרים ומאגרים שחסמו את רוחב הנחל – כדי לשלוט בשיטפונות ולנצל את מרב המים. חלק מן הנחלים הפכו ל"תעלות ניקוז באגנים חקלאיים". השפעה על הסביבה: הנחל נותק מפשט ההצפה שלו, ונפגע הפרוזדור האקולוגי שלאורכו – הצמחייה על הגדות ובתי הגידול הלחים נעלמו. הסכרים תפסו גם את זרימת הבסיס וגם את הזרימות העונתיות, שהן חיוניות לבתי הגידול הלחים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הפעולות לקוחות מן המאמר ומתאימות לקטגוריה שבשאלה (כלכלי / הידרולוגי), וההשפעה מוסברת כתוצאה ישירה של הפעולה.
טעות נפוצה: לתאר בשני התת־סעיפים את אותה פעולה, או להביא בסעיף (2) זיהום (שהוא לא שליטה הידרולוגית).
סעיף ב
(1) הזרמת קולחים (שפכים מטוהרים) לנחלים כדי להחזיר בהם זרימה (למשל בירקון). חיסרון: זה שיקום "על תנאי" – תקלה בטיהור מזהמת את הנחל; בקולחים נשארים מזהמים (חומרי הזנה, שאריות תרופות והורמונים), והמגוון הביולוגי נשאר דל. (אפשר גם: "הקצאות מים לטבע" בצינור – אינן מחזירות את הנביעה הטבעית.)
(2) הפרדיגמה החדשה: הטבע הוא צרכן לגיטימי של מים – יש לשקם את השפיעה הטבעית של המעיינות ושל מי התהום (להעלות את מפלסי מי התהום ולשחרר מעיינות שנתפסו), ולא רק לספק לנחל מים בצינור או קולחים. קושי: אינטרסים כלכליים – המעיינות עדיין תפוסים לחקלאות לפי הקצאות ישנות, והשאיבה מהם זולה; מפלסי מי התהום נקבעים לפי צורכי אספקה ולא לפי צורכי הנחלים.
מה נדרש: (1) דרך שיקום מן העבר + חיסרונה; (2) לנסח את הנחת היסוד החדשה + קושי אחד ביישומה.
תשובה מלאה:
(1) דרך שהייתה נהוגה – הזרמת קולחים לנחלים: כדי להחזיר זרימה לנחלי מישור החוף שיבשו (למשל הירקון), הזרימו בהם קולחים – שפכים עירוניים מטוהרים. החיסרון: זהו שיקום "על תנאי" – כל תקלה במכון הטיהור מזרימה לנחל שפכים לא מטופלים ומזהמת אותו. גם קולחים מטוהרים היטב מכילים חומרי הזנה ומזהמים כמו שאריות תרופות והורמונים, ולכן המגוון הביולוגי בנחל נשאר דל, ואין זה נחל טבעי.
(אפשר גם: "הקצאות מים לטבע" – אספקת כמות מוסכמת של מים בצינור לשמורות (החולה, תל דן, הירקון). חיסרון: המים מגיעים מבחוץ ואינם מחזירים את הנביעה והזרימה הטבעיות של המעיינות.)
(2) הנחת היסוד החדשה: הטבע מוכר כצרכן לגיטימי של מים (החוק הכיר בכך), ולכן המטרה היא לשקם את מקורות המים הטבעיים של הנחל – להעלות את מפלסי מי התהום, לשחרר את מי המעיינות שנתפסו לחקלאות ולהחזיר את השפיעה הטבעית בנביעות – ולא רק להזרים מים "מלאכותיים" לנחל. השינוי מתאפשר כיום בזכות מים מותפלים וקולחים, המחליפים חלק מן המים השפירים שנשאבו מן הטבע.
קושי ביישום – אינטרסים כלכליים: מעיינות רבים עדיין תפוסים לחקלאות לפי הקצאות שנקבעו לפני עשרות שנים, והשאיבה מהם זולה לחקלאים; החזרת המים לנחל פוגעת בהם ומחייבת להעביר להם מקור מים אחר ויקר יותר. (אפשר גם: מפלסי מי התהום באקוות נקבעים לפי שיקולי איכות ואמינות האספקה ולא לפי צורכי המעיינות; בהיעדר מאגרים, עודפי קולחים בחורף ממשיכים לזרום לנחלים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הדרך מן העבר והחיסרון שלה ברורים; הפרדיגמה החדשה מנוסחת כמעבר מ"הזרמת מים לנחל" לשיקום מקורות המים הטבעיים, והקושי מוסבר.
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון
בפרק זה יש לענות על שתיים מן השאלות 7–11 (לכל שאלה – 14 נקודות). (28 נקודות)
שאלה 7 · הרי זגרוס
(1) ציינו מאפיין פיזי אחד של הרי זגרוס (גובה, אקלים, הידרולוגיה).
ציינו ענף כלכלי אחד שהתפתח באזור זה, והסבירו יתרון של המאפיין הפיזי שציינתם להתפתחות של ענף זה. (5 נקודות)
(2) בהרי זגרוס התיישבו קבוצות אתניות קטנות. הסבירו מדוע. (3 נקודות)
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על התת־שאלות (1)–(2) שאחריו.
[קטע]
(1) היעזרו במפות שבאטלס, והסבירו מה גורם לרעידות אדמה באזור זה. (3 נקודות)
(2) הסבירו את הקשר בין רמת הפיתוח של המדינות השוכנות באזור זה לבין הנזקים מרעידת האדמה המתוארים בקטע. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) מאפיין: הרים גבוהים (פסגות מעל 4,000 מ') שקולטים משקעים רבים ושלג – כמות משקעים גבוהה בהשוואה לסביבה, ומהם יוצאים נהרות (קארון, יובלי החידקל). ענף: חקלאות ומרעה (רעיית צאן, כולל נדידה עונתית בין מרעה קיץ בהרים למרעה חורף בעמקים). יתרון: הגובה מעלה את כמות המשקעים (גשם אורוגרפי) והשלג הנמס מזין נהרות ומעיינות – מים להשקיה ומרעה ירוק גם בקיץ.
(2) אזור הררי, מבודד וקשה לגישה הוא אזור מפלט: קשה לכבוש אותו ולשלוט בו, ולכן קבוצות קטנות (כורדים, לורים, בח'תיארים) יכלו להסתתר בו מפני כובשים ומן השלטון המרכזי ולשמור על זהותן, שפתן ומנהגיהן.
מה נדרש: (1) מאפיין פיזי + ענף כלכלי + הסבר היתרון; (2) הסבר להתיישבות קבוצות אתניות קטנות בהרים. כדאי לעיין במפה הפיזית ובמפת המשקעים של המזרח התיכון באטלס.
תשובה מלאה:
(1) מאפיין פיזי – גובה רב וכמות משקעים גבוהה: הרי זגרוס הם רכס קמטים גבוה הנמשך לאורך מערב איראן מצפון־מערב לדרום־מזרח, ופסגותיו מגיעות לגובה של יותר מ־4,000 מ'. הרוחות המערביות בחורף מטפסות על ההרים, האוויר מתקרר ומוריד משקעים רבים – גשם ושלג (גשם אורוגרפי). לכן אלה מן האזורים הגשומים במזרח התיכון, ומהם יוצאים נהרות רבים (הקארון, יובלי החידקל כמו הזאב הגדול והקטן והדיאלה).
ענף כלכלי – חקלאות ורעיית צאן: בעמקים שבין ההרים מגדלים חיטה ושעורה בגשם, ובמדרונות מגדלים עדרי צאן. היתרון: המשקעים הרבים והשלג הנמס באביב מזינים מעיינות ונהרות – מים להשקיה ומרעה ירוק גם בקיץ, כשהשפלה סביב יבשה. שבטים נוודים־למחצה נודדים עם העדרים בין מרעה הקיץ בגבהים לבין מרעה החורף בשפלה.
(אפשר גם: ענף הנפט – קמטי זגרוס יצרו מלכודות נפט (אנטיקלינות) בשוליים הדרום־מערביים של ההרים, ושם התגלה הנפט הראשון במזרח התיכון, ב־1908.)
(2) אזור הררי הוא אזור מפלט: ההרים הגבוהים, המדרונות התלולים והעמקים המבודדים מקשים על התנועה ועל הגישה. לאורך ההיסטוריה צבאות ושליטים מרכזיים התקשו לכבוש את האזור ולשלוט בו. קבוצות קטנות ומיעוטים – כורדים, לורים, בח'תיארים ועוד – מצאו בו מקום מסתור והגנה, יכלו לחיות בו בבידוד ולשמור על זהותן, שפתן, דתן ומנהגיהן, בלי להיבלע בעמים הגדולים שבשפלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המאפיין הפיזי מנוסח בבירור, הענף קשור אליו בשרשרת סיבתית (גובה → משקעים → מים ומרעה); ההסבר לקבוצות האתניות מבוסס על בידוד ועל קושי שליטה.
סעיף ב
(1) הרי זגרוס נמצאים על גבול התנגשות בין הלוח הערבי ללוח האירו־אסייתי (האיראני): הלוח הערבי נע צפונה ונדחק אל הלוח האיראני; הלחץ קימט את השכבות ויצר את רכס זגרוס, והמתחים המשתחררים בבת אחת לאורך העתקים גורמים לרעידות אדמה.
(2) איראן ועיראק הן מדינות מתפתחות: בנייה זולה וחלשה (בתי אבן ובוץ בכפרים), אכיפה חלשה של תקני בנייה עמידים ברעידות, תשתיות חירום והצלה מוגבלות וכפרים הרריים קשים לגישה – ולכן מספר ההרוגים, הפצועים וחסרי הבית גבוה.
מה נדרש: (1) להסביר את הגורם לרעידות על פי מפת הלוחות הטקטוניים/מבנה הקרום באטלס; (2) לקשר בין רמת פיתוח לבין עוצמת הנזק.
תשובה מלאה:
(1) במפת הלוחות הטקטוניים ("מבנה קרום כדור הארץ") באטלס רואים שהרי זגרוס נמצאים לאורך הגבול בין הלוח הערבי לבין הלוח האירו־אסייתי (תת־הלוח האיראני). זהו גבול מתכנס: הלוח הערבי נע צפונה־מזרחה ומתנגש בלוח האיראני. הלחץ קימט את שכבות הסלע ויצר את רכס הקמטים של זגרוס, ויוצר לאורך ההעתקים מתחים בסלע. כשהמתח גדול מכוח החיכוך, הסלעים זזים בבת אחת לאורך ההעתק ומשתחררת אנרגיה – רעידת אדמה, כמו הרעידה בעוצמה 7.3 ב־2017 באזור גבול איראן–עיראק.
(2) איראן ועיראק הן מדינות מתפתחות (לעיראק נזקי מלחמות, ובאזור ההררי הכפרי העוני רב). ברמת פיתוח נמוכה: רבים מן הבתים, בייחוד בכפרים, בנויים מאבן, מבוץ ומלבני בוץ, ללא שלד מחוזק; תקני בנייה עמידים ברעידות אינם נאכפים, וגם בבנייה החדשה יש בנייה באיכות ירודה. כשהרעידה פוגעת, הבתים קורסים על יושביהם – מכאן מספר ההרוגים והפצועים הגבוה (530 הרוגים לפחות, יותר מ־8,000 פצועים) ויותר מ־70,000 חסרי בית. בנוסף, מערכי ההצלה והרפואה מוגבלים, והכפרים ההרריים מרוחקים וקשים לגישה, ולכן העזרה מתעכבת. במדינה מפותחת, רעידה דומה גורמת בדרך כלל לנזק בנפש קטן בהרבה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מוסבר ברמת הלוחות הטקטוניים, עם שם הלוחות וסוג הגבול; הקשר לרמת הפיתוח מוצג כשרשרת: בנייה חלשה ותשתיות חסרות → קריסה → הרבה נפגעים וחסרי בית, ומעוגן בנתוני הקטע.
שאלה 8 · התפתחות ערים
לא במיקוד תשפ"ז – תיוג חלקי: רק סעיף ב (מיקום עיר הבירה – "גורמי מיקום של ערים במזרח התיכון", 3ד1) אינו בחומר 2027; סעיף א (הגירה מן הכפר לעיר, 3ב1) בחומר.
בגרף שלפניכם מוצגים שיעור האוכלוסייה הכפרית ושיעור האוכלוסייה העירונית בטורקייה בשנים 2018–1950.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ב שאחריו.
[גרף]
(1) תארו את מגמת השינוי בשיעור האוכלוסייה הכפרית, ואת מגמת השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית בטורקייה בשנים 2018–1950. (2 נקודות)
(2) מגמות השינוי בשיעור האוכלוסייה הכפרית ובשיעור האוכלוסייה העירונית בטורקייה מבטאות תופעה המתרחשת במדינות רבות במזרח התיכון.
מהי התופעה? הסבירו שני גורמים לתופעה זו. (6 נקודות)
אנקרה היא בירת טורקייה.
(1) צַיינו את מיקומה של אנקרה בטורקייה. (3 נקודות)
(2) תארו יתרון אחד או חיסרון אחד במיקום של עיר הבירה באזור זה. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) שיעור האוכלוסייה הכפרית ירד כל הזמן – מכ־75% ב־1950 לכ־25% ב־2018; שיעור האוכלוסייה העירונית עלה כל הזמן – מכ־25% לכ־75%. בסביבות 1983–1984 התהפך היחס, ומאז רוב האוכלוסייה עירונית.
(2) התופעה: עיור (בעקבות הגירה מן הכפר אל העיר). גורמים: א. גורם דוחה בכפר – מיכון החקלאות ופיצול הקרקעות בשל ריבוי טבעי גבוה מקטינים את הצורך בעובדים ואת ההכנסה, ונוצר עודף כוח אדם. ב. גורם מושך בעיר – מקומות עבודה בתעשייה ובשירותים, שכר גבוה יותר ושירותי חינוך ובריאות.
מה נדרש: (1) לתאר את שתי המגמות עם נתונים מן הגרף; (2) לזהות את התופעה ולהסביר שני גורמים.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף, שיעור האוכלוסייה הכפרית בטורקייה ירד לאורך כל התקופה – מכ־75% בשנת 1950 לכ־56% ב־1980, לכ־41% ב־1990 ולכ־25% ב־2018. שיעור האוכלוסייה העירונית עלה באותה מידה – מכ־25% ב־1950 לכ־44% ב־1980, לכ־59% ב־1990 ולכ־75% ב־2018. היחס התהפך: הקווים נחצים בסביבות 1983–1984 (כ־50%), ומאז רוב האוכלוסייה עירונית. הקצב המהיר ביותר היה בשנות השמונים (עלייה של כ־15 נקודות אחוז בעשור).
(2) התופעה היא עיור – גידול שיעור האוכלוסייה הגרה בערים, בעיקר בעקבות הגירה מן הכפר אל העיר.
גורם 1 – גורם דוחה מן הכפר: מיכון החקלאות (טרקטורים, קומביינים) הקטין את הצורך בידיים עובדות; בה בעת הריבוי הטבעי הגבוה בכפרים הביא לפיצול האדמות בין הבנים לחלקות קטנות שאינן מפרנסות. נוצר עודף כוח אדם ועוני, ורמת השירותים בכפר נמוכה – והצעירים עוזבים.
גורם 2 – גורם מושך אל העיר: בערים הגדולות (איסטנבול, אנקרה, איזמיר) התפתחו תעשייה ושירותים שמציעים מקומות עבודה ושכר גבוה יותר. בעיר יש גם שירותי חינוך, בריאות ותרבות טובים יותר, והצעירים מקווים לשפר את רמת חייהם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי המגמות מתוארות עם ערכים מן הגרף ונקודת ההיפוך; התופעה מזוהה במונח הנכון, ושני הגורמים שונים (דוחה ומושך) ומוסברים.
טעות נפוצה: לכתוב "פרבור" – זו תנועה מן העיר אל שוליה, ההפך מן המגמה בגרף.
סעיף ב
(1) במרכז טורקייה – במרכז הרמה האנטולית (חצי האי אנטוליה), בפנים הארץ, הרחק מן הים.
(2) יתרון: מיקום מרכזי – נגישות דומה מכל חלקי המדינה, ומיקום בטוח הרחק מן החופים ומן הגבולות; עודד פיתוח של פנים אנטוליה. (או חיסרון: מרוחקת מן הים ומן הנמלים ומן המרכז הכלכלי הגדול – איסטנבול.)
מה נדרש: (1) לציין את המיקום (מפה מדינית של טורקייה באטלס); (2) יתרון או חיסרון אחד.
תשובה מלאה:
(1) אנקרה נמצאת במרכז טורקייה, בלב הרמה האנטולית (חצי האי אנטוליה), בפנים הארץ, הרחק מחופי הים השחור והים התיכון, בגובה של כ־900 מ'.
(2) יתרון – מיקום מרכזי ובטוח: מאחר שאנקרה נמצאת במרכז המדינה, המרחק ממנה לכל חלקי טורקייה דומה, ולכן היא נגישה לתושבי כל האזורים ויכולה לשמש מרכז שלטוני לכל המדינה. מיקומה בפנים הארץ, הרחק מן החופים ומן הגבולות, מגן עליה מפני התקפה מן הים. בחירתה לבירה (1923) נועדה גם לפתח את פנים אנטוליה, שהיה אזור נחשל לעומת איסטנבול.
(חיסרון אפשרי במקום היתרון: היא מרוחקת מן הים ומן הנמלים ומן המרכז הכלכלי והתעשייתי הגדול של המדינה – איסטנבול – ולכן הקשרים הכלכליים עם העולם עוברים דרך ערים אחרות; האקלים יבשתי ויבש יחסית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המיקום מתואר ביחס לגבולות המדינה ולמבנה הנוף; היתרון (או החיסרון) נובע מן המיקום ומוסבר.
שאלה 9 · זיהום הים התיכון וחופיו
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "זיהום הים התיכון וחופיו" אינו נכלל ברשימת הנושאים של המזרח התיכון בחומר 2027; רק אמנת ברצלונה קרובה לנושא "הסכמים ושיתוף פעולה בין מדינות האזור" (5א2) שבחומר.
לפניכם טבלה ובה מאפיינים פיזיים של ים וחופיו, ותכונות של המאפיינים האלה.
(1) הֶעתיקו למחברת שלושה מן המאפיינים הפיזיים שבטבלה, ולכל אחד מהם העתיקו את התכונה המתאימה לים התיכון או לחופיו. (4 נקודות)
(2) הסבירו כיצד כל אחד מן המאפיינים שהעתקתם עלול להגביר את זיהום הים התיכון או חופיו. (4 נקודות)
[טבלה]
בשנת 1976 חתמו המדינות השוכנות באגן הים התיכון על אמנת ברצלונה לשמירה על הסביבה הימית של הים התיכון ועל חופיו.
(1) הסבירו את החשיבות הכלכלית של השמירה על הסביבה הימית של הים התיכון וחופיו. (3 נקודות)
(2) תַארו פעולה אחת שעל המדינות לעשות על פי אמנת ברצלונה. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) מבנה הים – סגור; עוצמת זרמי הים – חלשה; הטמפרטורה הממוצעת של הים וחופיו – גבוהה. (אפשר גם: עוצמת זרמי הגאות – חלשה; כמות המשקעים בחופים – בינונית; כמות המים בנהרות – קטנה.)
(2) ים סגור – חילוף המים עם האוקיינוס דרך מצר גיברלטר הצר איטי מאוד (עשרות שנים), ולכן המזהמים נשארים ומצטברים. זרמים חלשים – אינם מפזרים ומדללים את המזהמים, והם נשארים סמוך למקור הזיהום ולחופים. טמפרטורה גבוהה – מאיצה התפתחות חיידקים ואצות (התפתחות יתר של אצות בגלל שפכים), ומים חמים מכילים פחות חמצן מומס.
מה נדרש: (1) שלושה מאפיינים עם התכונה הנכונה לים התיכון; (2) לכל אחד מן השלושה – כיצד הוא מגביר זיהום.
תשובה מלאה:
(1) שלושה מאפיינים ותכונותיהם לים התיכון:
– מבנה הים: סגור (מחובר לאוקיינוס האטלנטי רק דרך מצר גיברלטר הצר, ולים סוף דרך תעלת סואץ המלאכותית).
– עוצמת זרמי הים: חלשה.
– הטמפרטורה הממוצעת של הים וחופיו: גבוהה.
(התכונות של שאר המאפיינים: עוצמת זרמי הגאות – חלשה (הפרשי גאות ושפל קטנים מאוד); כמות המשקעים בחופים – בינונית; כמות המים בנהרות הנשפכים לים – קטנה.)
(2) ים סגור: חילוף המים בין הים התיכון לבין האוקיינוס דרך מצר גיברלטר איטי מאוד – התחלפות מלאה של מי הים נמשכת עשרות שנים. לכן המזהמים שנכנסים לים (שפכים, נפט, פסולת פלסטיק, חומרי דישון) אינם נשטפים החוצה אלא נשארים ומצטברים.
זרמי ים חלשים: הזרמים אינם מערבבים ומפזרים את המזהמים בשטח גדול ואינם מדללים אותם, ולכן הזיהום נשאר מרוכז סמוך למקור – ליד ערים, נמלים ושפכי נהרות – ונסחף אל החופים הסמוכים.
טמפרטורה גבוהה: במים חמים חיידקים ואצות מתרבים מהר. שפכים עשירים בחומרי הזנה גורמים להתפתחות יתר של אצות (אאוטרופיקציה), ובמים חמים יש פחות חמצן מומס – וכך נפגעים הדגה והמערכת האקולוגית, והזיהום החיידקי בחופים מסכן מתרחצים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התכונות שהועתקו נכונות; כל הסבר יוצא מן התכונה (סגור/חלש/חם) ומראה כיצד היא מגבירה את הזיהום – ולא רק מה מזהם את הים.
טעות נפוצה: להעתיק את התכונה "פתוח" או "חזקה" – אלה תכונות של אוקיינוס, לא של הים התיכון.
סעיף ב
(1) הים התיכון וחופיו הם מקור הכנסה מרכזי: תיירות חופים (אחד מאזורי התיירות הגדולים בעולם), דיג, ובישראל גם מקור מים להתפלה – זיהום פוגע בתיירים, בדגה ובאיכות המים, ולכן בהכנסות ובתעסוקה.
(2) למנוע הזרמת שפכים ופסולת לים – לטהר שפכים עירוניים ותעשייתיים לפני שהם מגיעים לים. (אפשר גם: איסור השלכת פסולת מאניות; שיתוף פעולה בטיפול בדליפות נפט; הכרזה על שמורות ימיות; ניטור משותף של איכות המים.)
מה נדרש: (1) חשיבות כלכלית מוסברת; (2) פעולה אחת במסגרת האמנה.
תשובה מלאה:
(1) החשיבות הכלכלית: חופי הים התיכון הם אחד מאזורי התיירות הגדולים בעולם – מיליוני תיירים מגיעים לחופי ספרד, צרפת, איטליה, יוון, טורקיה, ישראל ומצרים. תיירות החופים מפרנסת בתי מלון, מסעדות ותחבורה. ים מזוהם, חופים מלוכלכים בזפת ובפסולת ומים שאינם ראויים לרחצה מבריחים תיירים ופוגעים בהכנסות ובתעסוקה. הים הוא גם מקור לדיג – זיהום מקטין את אוכלוסיות הדגים ופוגע בפרנסת הדייגים. בישראל הים הוא גם מקור מי השתייה (התפלה) – זיהום מייקר את ההתפלה.
(2) פעולה על פי האמנה – הפחתת זיהום ממקורות ביבשה: המדינות מתחייבות לטהר שפכים עירוניים ותעשייתיים במכוני טיהור לפני הזרמתם לים, ולצמצם הזרמה של חומרים מסוכנים (מתכות כבדות, חומרי הדברה) דרך הנחלים והצינורות. (אפשר גם: איסור השלכת פסולת מאניות ומטוסים לים; שיתוף פעולה בין המדינות בטיפול בדליפות נפט; הקמת שמורות טבע ימיות; ניטור משותף של איכות המים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: החשיבות מוסברת בענפים כלכליים מוחשיים (תיירות, דיג) ובקשר בין זיהום לאובדן הכנסות; הפעולה ממשית ומתאימה לאמנה.
שאלה 10 · כלכלה גלובלית (עולמית)
לפניכם טבלה ובה נתונים בנוגע למדינות אחדות במזרח התיכון בשנת 2018.
עַיינו בטבלה, וענו על הסעיפים א–ב שאחריה.
[טבלה]
(1) נמצא שיש קשר בין שיעור המשתמשים באינטרנט במדינה לבין מידת ההשתתפות שלה בכלכלה הגלובלית.
צַיינו את הקשר הזה במדינות שבטבלה, והסבירו מדוע שימוש באמצעי תקשורת מודרניים כמו האינטרנט הוא תנאי הכרחי להשתלבותה של מדינה בכלכלה הגלובלית. (4 נקודות)
(2) תַארו שתי השפעות של שימוש באמצעי תקשורת מודרניים על שינויים חברתיים־תרבותיים במדינות המזרח התיכון. (4 נקודות)
כִּתבו שני יתרונות בתחום הכלכלי שיש למדינות המזרח התיכון המשתלבות בכלכלה הגלובלית.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) קשר ישר (חיובי): ככל ששיעור המשתמשים באינטרנט גבוה יותר, מידת ההשתתפות בכלכלה הגלובלית גבוהה יותר – בחריין 99% → 82; טורקייה 78% → 55; מצרים 72% → 51; תימן 27% → 42. הסבר: הכלכלה הגלובלית מבוססת על זרימה מהירה של מידע וכסף – מסחר מקוון, העברות בנקאיות, ניהול חברות ותאגידים רב־לאומיים מרחוק, שיווק לשווקים בעולם; בלי תשתית אינטרנט אי אפשר להשתלב בה.
(2) א. חשיפה לתרבות המערבית ולערכיה – שינויים בלבוש, במוזיקה, בצריכה ובשפה (אנגלית), ומתח עם ערכים מסורתיים־דתיים. ב. רשתות חברתיות מאפשרות התארגנות ומחאה אזרחית (כמו ב"אביב הערבי", 2011) ועוקפות צנזורה. (אפשר גם: גישה להשכלה ולמידע, במיוחד לנשים.)
מה נדרש: (1) לנסח את הקשר (על פי הטבלה) ולהסביר מדוע האינטרנט תנאי להשתלבות; (2) שתי השפעות חברתיות־תרבותיות.
תשובה מלאה:
(1) הקשר: קשר ישר (חיובי) – ככל ששיעור המשתמשים באינטרנט גבוה יותר, כך מידת ההשתתפות של המדינה בכלכלה הגלובלית גבוהה יותר. סדר המדינות זהה בשני המדדים: בחריין – 99% משתמשים ודירוג 82 (הגבוהים ביותר); טורקייה – 78% ו־55; מצרים – 72% ו־51; תימן – 27% ו־42 (הנמוכים ביותר).
ההסבר: הכלכלה הגלובלית היא רשת של קשרים כלכליים בין מקומות בכל העולם – סחר, השקעות, תאגידים רב־לאומיים ושירותים פיננסיים. רשת זו פועלת באמצעות העברה מהירה של מידע וכסף: הזמנות ומכירות מקוונות, העברות בנקאיות ומסחר בבורסות, תיאום בין מטה התאגיד לבין סניפיו ומפעליו, שירותים מרחוק (מוקדי שירות, תוכנה). מדינה שאין בה תשתית תקשורת מודרנית ואוכלוסייה המשתמשת בה לא יכולה למשוך תאגידים ומשקיעים ולהציע שירותים לשוק העולמי – ולכן היא נשארת בשולי הכלכלה הגלובלית, כמו תימן.
(2) השפעה 1 – חשיפה לתרבות העולמית ("גלובליזציה תרבותית"): דרך האינטרנט והטלוויזיה הלוויינית נחשפים צעירים במזרח התיכון לתרבות ולערכים מערביים – מוזיקה, אופנה, הרגלי צריכה ופנאי, שימוש באנגלית. הדבר משנה את אורח החיים ויוצר לעיתים מתח ופער בין הדורות ובין ערכים מסורתיים־דתיים לבין ערכים מודרניים־אישיים.
השפעה 2 – התארגנות ומחאה: הרשתות החברתיות מאפשרות להפיץ מידע שהשלטון מצנזר ולהתארגן במהירות. כך היה ב"אביב הערבי" (2011), כשהפגנות בתוניסיה ובמצרים אורגנו בפייסבוק ובטוויטר.
(אפשר גם: הרחבת הגישה להשכלה ולמידע – למידה מקוונת, ובמיוחד לנשים, המגבירה את השתתפותן בחברה ובעבודה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקשר מנוסח (ישר) ומגובה בכל ארבע המדינות; ההסבר מראה מדוע תקשורת היא תנאי לפעילות הכלכלה הגלובלית; שתי ההשפעות חברתיות־תרבותיות ושונות זו מזו.
טעות נפוצה: לתאר בסעיף (2) השפעות כלכליות (מסחר, השקעות) במקום חברתיות־תרבותיות.
סעיף ב
1. השקעות זרות ותאגידים רב־לאומיים – מקימים מפעלים, משרדים ומרכזי שירות, ויוצרים מקומות עבודה והכנסות.
2. גישה לשווקים עולמיים – אפשר לייצא יותר (נפט, גז, מוצרי תעשייה וחקלאות) ולהגדיל את התמ"ג.
(אפשר גם: העברת ידע וטכנולוגיה; פיתוח תיירות; גיוון הכלכלה מעבר לנפט.)
מה נדרש: שני יתרונות כלכליים שונים.
תשובה מלאה:
יתרון 1 – השקעות זרות ומקומות עבודה: מדינה המשתלבת בכלכלה הגלובלית מושכת תאגידים רב־לאומיים ומשקיעים זרים. הם מקימים בה מפעלים, משרדים, בנקים ומרכזי שירות – למשל מרכזי עסקים ופיננסים בבחריין ובדובאי, או מפעלי תעשייה בטורקייה. כך נוצרים מקומות עבודה, עולה ההכנסה ומשתפרת התשתית.
יתרון 2 – שווקים גדולים ליצוא: ההשתלבות פותחת בפני המדינה שווקים עולמיים גדולים. היא יכולה לייצא יותר נפט וגז, מוצרי תעשייה (טקסטיל, רכב, מוצרי חשמל בטורקייה) ותוצרת חקלאית, וההכנסות מן היצוא מגדילות את התמ"ג.
(אפשר גם: העברת ידע וטכנולוגיה מן התאגידים לעובדים המקומיים; פיתוח ענף התיירות; גיוון הכלכלה והקטנת התלות בנפט.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות כלכליים שונים, כל אחד מוסבר ומודגם.
שאלה 11 · גאופוליטיקה של הנפט
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "מאגרי נפט – הפקתם והשפעתם" (2ג) אינו בחומר 2027; רק סעיף ב(1) – מיקומו וחשיבותו של מצר הורמוז – קשור ל"מיקומו הגאואסטרטגי של החבל" (1א4) שבחומר.
בתרשימים שלפניכם מוצגים נתונים על שיעור התפוקה והצריכה של הנפט בעולם בשנת 2018.
עַיינו בתרשימים.
הַסבירו את הפער בין החלק של המזרח התיכון בתפוקת הנפט בעולם ובין החלק שלו בצריכת הנפט בעולם.
[תרשימים]
במפה שלפניכם מסומנים שדות הנפט וצינורות הנפט העיקריים במזרח התיכון.
עַיינו במפה ובמפות שבאטלס.
(1) צַיינו את מיקומו של מֵצר הורמוז, והסבירו מהי חשיבותו הגאוגרפית־כלכלית. (6 נקודות)
(2) ביולי 2021 חנכה איראן צינור נפט חדש (צינור גורה–ג'סק), צינור 9 במפה, המעביר נפט ממסוף גורה בחופי המפרץ הפרסי אל הנמל בנדר א־ג'סק שבמפרץ עומאן.
על פי התפרוסת של צינורות הנפט המוצגת במפה, הַסבירו מדוע לִפני הנחת הצינור החדש איראן הייתה עלולה להיות הנפגעת העיקרית מסגירה של מצר הורמוז למעבר של מכליות נפט. (4 נקודות)
[מפה]
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
המזרח התיכון מפיק 33.3% מן הנפט בעולם אך צורך רק 8.8% – פער של 24.5 נקודות אחוז (פי 3.8 בערך). הסבר: באזור מרוכזים מאגרי נפט עצומים (כמחצית מן העתודות המוכחות בעולם) שהפקתם זולה, אבל האוכלוסייה קטנה יחסית והתעשייה מעטה – ולכן רוב הנפט מיוצא לאזורים שצורכים הרבה ומפיקים מעט (אסיה ואוסטרליה – 36.3% מן הצריכה ו־8.1% מן התפוקה; אירופה).
מה נדרש: להסביר את הפער (תפוקה גבוהה מול צריכה נמוכה), תוך שימוש בנתונים.
תשובה מלאה:
לפי התרשימים, המזרח התיכון אחראי ל־33.3% מתפוקת הנפט העולמית – החלק הגדול ביותר מכל האזורים – אבל רק ל־8.8% מן הצריכה. הפער הוא 24.5 נקודות אחוז; התפוקה גדולה פי 3.8 בערך מן הצריכה.
צד התפוקה: במזרח התיכון, בעיקר סביב המפרץ הפרסי (ערב הסעודית, עיראק, איראן, כוויית, איחוד האמירויות), מרוכזים מאגרי הנפט הגדולים בעולם – כמחצית מן העתודות המוכחות. השדות גדולים, קרובים לפני השטח ולחוף, ולכן ההפקה זולה ומשתלמת.
צד הצריכה: אוכלוסיית האזור קטנה יחסית לאוכלוסיית העולם, והכלכלה בחלק מן המדינות אינה מתועשת, ולכן הצריכה המקומית קטנה.
התוצאה: רוב הנפט מיוצא. האזורים המתועשים והמאוכלסים – אסיה ואוסטרליה (36.3% מן הצריכה לעומת 8.1% מן התפוקה) ואירופה (15.9% לעומת 3.6%) – תלויים בנפט מן המזרח התיכון, והיצוא הוא מקור ההכנסה העיקרי של מדינות המפרץ.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התשובה משתמשת בנתונים (33.3% מול 8.8%) ומסבירה את שני צדי הפער – מדוע התפוקה גבוהה ומדוע הצריכה נמוכה – ומסיקה את המשמעות: יצוא.
סעיף ב
(1) מצר הורמוז מחבר בין המפרץ הפרסי לבין מפרץ עומאן (והים הערבי והאוקיינוס ההודי), בין איראן בצפון לבין חצי האי מוסנדם של עומאן בדרום. חשיבות: זהו המוצא הימי היחיד מן המפרץ הפרסי – דרכו עוברות מכליות הנפט והגז של מדינות המפרץ, כחמישית מצריכת הנפט העולמית; "צוואר בקבוק" של משק האנרגיה – סגירתו מזניקה את מחירי הנפט בעולם.
(2) שדות הנפט של איראן נמצאים בדרום מערב המדינה, וכל הצינורות האיראניים שבמפה מובילים אל חופי המפרץ הפרסי – לאיראן לא היה צינור למוצא מחוץ למפרץ. לעומתה, לערב הסעודית יש את הפטרוליין (2) לינבוע בים סוף, ולעיראק צינורות לים התיכון (4 לדרטיול, 5 לבניאס/טריפולי). לכן בסגירת הורמוז היצוא של איראן – מקור הכנסתה העיקרי – היה נעצר כולו.
מה נדרש: (1) מיקום + חשיבות גאוגרפית־כלכלית; (2) להסביר, על פי תפרוסת הצינורות במפה, מדוע איראן הייתה הנפגעת העיקרית.
תשובה מלאה:
(1) מיקום: מצר הורמוז הוא מעבר ימי צר בקצה הדרום־מזרחי של המפרץ הפרסי. הוא מחבר את המפרץ הפרסי עם מפרץ עומאן, ומשם עם הים הערבי והאוקיינוס ההודי. בצפונו – חופי איראן, ובדרומו – חצי האי מוסנדם השייך לעומאן (וקרוב לאיחוד האמירויות).
חשיבות גאוגרפית־כלכלית: המפרץ הפרסי הוא ים סגור, ומצר הורמוז הוא המוצא הימי היחיד ממנו. סביב המפרץ נמצאים שדות הנפט הגדולים בעולם (ראו במפה את שדות הנפט סביב ראש המפרץ), ונמלי היצוא של ערב הסעודית, עיראק, כוויית, איראן, קטר ואיחוד האמירויות. לכן עוברת במצר כמות עצומה של נפט – כחמישית מצריכת הנפט בעולם – וגם גז טבעי נוזלי מקטר. זהו "צוואר בקבוק" של משק האנרגיה העולמי: סגירה או איום על השיט בו פוגעים באספקה לאסיה ולאירופה ומזניקים את מחירי הנפט.
(2) לפי המפה, שדות הנפט של איראן נמצאים בדרום מערב המדינה, סמוך לראש המפרץ הפרסי, וכל צינורות הנפט האיראניים מתחברים לחוף המפרץ הפרסי (צינור 8 מוביל צפונה אל פנים איראן, לא אל ים אחר). לפני צינור 9 לא היה לאיראן צינור שמוביל אל נמל מחוץ למפרץ, ולכן כל יצוא הנפט שלה נאלץ לעבור בספינות דרך מצר הורמוז.
לעומת זאת, לשכנותיה יש דרכים עוקפות: לערב הסעודית – הפטרוליין (צינור 2) מן השדות שבמזרח אל ינבוע שבחוף ים סוף; לעיראק – צינורות אל חופי הים התיכון (צינור 4 לדרטיול שבתורכיה, וצינור 5 לבניאס ולטריפולי). לכן אם המצר נסגר (למשל במלחמה), איראן היא שהייתה מאבדת את כל יצוא הנפט שלה – מקור ההכנסה העיקרי במטבע זר של כלכלתה – בעוד ששכנותיה יכולות להמשיך לייצא חלק מן הנפט בצינורות. הצינור החדש מגורה לג'סק, שבחוף מפרץ עומאן, מאפשר לאיראן לראשונה לייצא נפט מחוץ להורמוז.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המיקום מוגדר בין שני מקווי מים ושתי יבשות/מדינות; החשיבות מוסברת דרך היותו מוצא יחיד לנפט המפרץ; בסעיף (2) ההסבר נשען על תפרוסת הצינורות במפה – כולל השוואה לדרכים העוקפות של השכנות.
טעות נפוצה: לענות בסעיף (2) רק ש"איראן מייצאת הרבה נפט" בלי להראות במפה שאין לה צינור עוקף.
פרק שלישי – ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 12 (חובה), ועל שתיים מן השאלות 13–16 (לכל שאלה – 12 נקודות). שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה 12 (לכל סעיף – 4 נקודות). (36 נקודות)
שאלה 12 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
קו הגבול בין שבדיה לנורבגיה עובר ברובו לאורך תוואי טבעי.
צַיינו מהו תוואי זה, ותארו מאפיין אחד של התוואי.
קו הרוחב 60° צפון עובר בשבדיה.
תארו את ההבדל בתפרוסת האוכלוסייה של שבדיה בין האזור שמצפון לקו זה ובין האזור שמדרום לקו זה, והסבירו גורם אחד להבדל זה.
בטבלה שלפניכם נתונים על המיקום והטמפרטורות של שתי ערים בחבל: אולסונד בנורבגיה וסונדסוַל בשבדיה (הערים מסומנות במפה הסכמטית שבנספח ג).
הַסבירו את הגורם להבדל בין מִשרע הטמפרטורות השנתי של אולסונד ובין מִשרע הטמפרטורות של סונדסוַל.
[טבלה; נספח ג – מפה סכמטית]
תעשיית העץ בשבדיה מפותחת מאוד. בשנת 1992 חתמה שבדיה על הסכם ריו דה־ז'נרו ובו היא מתחייבת לפעול על פי העיקרון של פיתוח בר־קיימה בתחום היַעֲרנות.
עַיינו בטבלה שלפניכם, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריה.
[טבלה – כריתה ונטיעה של עצים בשבדיה (מיליונים/שנה)]
(1) הַסבירו מדוע כריתת יערות לצורך פיתוח תעשיית העץ עלולה לגרום נזקים לסביבה.
(2) הַסבירו כיצד העיקרון של פיתוח בר־קיימה בא לידי ביטוי בנתונים שבטבלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
התוואי: רכס הרי סקנדינביה ("הקיֶלֶן") – קו פרשת המים שלאורך הרכס. מאפיין: הרים קדומים שעוצבו בידי קרחונים – מדרון מערבי תלול היורד אל הפיורדים בנורבגיה ומדרון מזרחי מתון היורד אל שבדיה; פסגות של יותר מ־2,000 מ'.
מה נדרש: לציין את התוואי הטבעי (מן המפה הפיזית של סקנדינביה באטלס) ולתאר מאפיין אחד שלו.
תשובה מלאה:
במפה הפיזית של צפון אירופה באטלס רואים שהגבול בין נורבגיה לשבדיה עובר לאורך רכס הרי סקנדינביה ("הקיֶלֶן") – רכס ההרים הנמשך לאורך חצי האי מצפון לדרום. ברוב אורכו הגבול עוקב אחר קו פרשת המים של הרכס: הנהרות ממערב לו זורמים אל האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני (נורבגיה), והנהרות ממזרח לו – אל מפרץ בותניה והים הבלטי (שבדיה).
מאפיין: רכס הרים קדום (מקומט לפני מאות מיליוני שנים), שנשחק ועוצב בידי הקרחונים בעידן הקרח, ולכן פסגותיו מעוגלות ורמותיו רחבות. הרכס אסימטרי – המדרון המערבי, בצד נורבגיה, תלול מאוד ויורד אל הפיורדים, והמדרון המזרחי, בצד שבדיה, מתון ויורד בהדרגה אל הים הבלטי. הפסגות הגבוהות מגיעות למעל 2,000 מ'.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התוואי מזוהה בשמו, והמאפיין מתאר את הרכס עצמו (מבנה, מדרונות, גובה או פרשת מים).
סעיף ב
מדרום לקו הרוחב 60° – רוב האוכלוסייה, צפיפות גבוהה יחסית והערים הגדולות (סטוקהולם, יטבורי, מאלמו); מצפון לו – אוכלוסייה דלילה מאוד, יישובים מעטים, בעיקר לאורך חוף מפרץ בותניה. גורם: אקלים – בצפון חורף ארוך וקר מאוד ועונת גידול קצרה, ולכן קשה לקיים חקלאות ולחיות; בדרום האקלים מתון יותר ויש מישורים פוריים.
מה נדרש: להשוות בין צפון לדרום בתפרוסת האוכלוסייה (מפת צפיפות אוכלוסייה באטלס) ולהסביר גורם אחד.
תשובה מלאה:
במפת צפיפות האוכלוסייה באטלס רואים הבדל חד:
מדרום לקו הרוחב 60° (שעובר מעט מצפון לסטוקהולם) – מרוכזת רוב אוכלוסיית שבדיה. הצפיפות גבוהה יחסית, ושם נמצאות הערים הגדולות: סטוקהולם, יטבורי ומאלמו.
מצפון לקו – שטח גדול מאוד (יותר ממחצית שטח המדינה) עם אוכלוסייה דלילה מאוד; היישובים מעטים ומרוכזים בעיקר לאורך החוף המזרחי (למשל סונדסוַל), ופנים הארץ כמעט ריק.
גורם – תנאי האקלים: ככל שמתקדמים צפונה, ובמיוחד מצפון לחוג הקוטב, החורף ארוך וקר מאוד, הלילות בחורף ארוכים, והקרקע קפואה ומכוסה שלג חודשים רבים. עונת הגידול קצרה מאוד, ולכן כמעט אי אפשר לקיים חקלאות, והחיים והבנייה יקרים וקשים. בדרום שבדיה האקלים מתון יותר, עונת הגידול ארוכה יותר, ויש מישורים פוריים (למשל בדרום, בסקונה) – לכן התפתחו שם חקלאות, ערים ותעשייה.
(אפשר גם: קרבה לאירופה – הדרום קרוב לדנמרק ולגרמניה, לשווקים ולנתיבי התחבורה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מתואר בשני הצדדים (צפוף מול דליל) ומודגם בערים; הגורם מוסבר ונקשר להבדל.
סעיף ג
המשרע באולסונד: 16 − 4 = 12°C; בסונדסוַל: 16 − (−10) = 26°C. הגורם – השפעה ימית מול יבשתיות: אולסונד שוכנת על החוף המערבי מול האוקיינוס, ומושפעת מזרם הגולף (הזרם הצפון־אטלנטי) החם ומן הרוחות המערביות הנושבות מן הים – החורף מתון; סונדסוַל שוכנת בצל רכס הרי סקנדינביה, מוגנת מן ההשפעה הימית, על חוף ים קטן וקר (מפרץ בותניה, הקופא בחורף) – החורף קר מאוד והאקלים יבשתי.
מה נדרש: לחשב את המשרע בכל עיר, ולהסביר את הגורם להבדל (שתי הערים באותו קו רוחב, ולכן הגורם אינו קו הרוחב).
תשובה מלאה:
חישוב המשרע (טמפרטורת יולי פחות טמפרטורת ינואר): אולסונד – 16 − 4 = 12°C; סונדסוַל – 16 − (−10) = 26°C. המשרע בסונדסוַל גדול יותר בערך פי 2. שתי הערים באותו קו רוחב (62°) ובאותה טמפרטורת קיץ, וההבדל כולו בחורף.
הגורם – השפעת הים והאוקיינוס (אקלים ימי מול אקלים יבשתי):
– אולסונד שוכנת על החוף המערבי של נורבגיה, מול הים הצפוני והאוקיינוס האטלנטי. לאורך החוף זורם הזרם הצפון־אטלנטי (המשך זרם הגולף) – זרם ים חם – והרוחות המערביות מביאות אל החוף אוויר ימי מתון. מאחר שהמים מתקררים לאט, הם מחממים את החוף בחורף; לכן הטמפרטורה בינואר היא 4°C, והמשרע קטן.
– סונדסוַל שוכנת על החוף המזרחי של שבדיה, ממזרח לרכס הרי סקנדינביה. הרכס חוסם את האוויר הימי המתון מן המערב, והעיר מושפעת מאוויר יבשתי קר שמגיע מן היבשת. מפרץ בותניה שלידה הוא ים קטן, סגור, דל מלח וקר, הקופא בחורף, ולכן אינו מחמם. לכן החורף קר מאוד (−10°C), והמשרע גדול – אקלים יבשתי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המשרעים מחושבים; הגורם מוסבר (ים חם וזרם הגולף מול יבשתיות וחסימת ההרים), ומוצג בשני הצדדים.
טעות נפוצה: להסביר בקו הרוחב או בגובה – שתי הערים באותו קו רוחב ושתיהן על החוף.
סעיף ד
(1) כריתת יערות הורסת בתי גידול ופוגעת במגוון המינים; מגבירה סחיפת קרקע ונגר עילי; ומקטינה את קליטת הפחמן הדו־חמצני – תורמת להתחממות האקלים.
(2) בשבדיה נוטעים 120 מיליון עצים בשנה וכורתים 90 מיליון – נוטעים יותר מכפי שכורתים (30 מיליון יותר, פי 1.33). כך משתמשים במשאב היער לפרנסה היום, אבל שטח היער נשמר ואף גדל לדורות הבאים – שמירת המשאב המתחדש.
מה נדרש: (1) להסביר נזק סביבתי של כריתת יערות; (2) לקשר את הנתונים לעיקרון של פיתוח בר־קיימה.
תשובה מלאה:
(1) היער הוא מערכת אקולוגית חשובה. כריתתו: הורסת את בתי הגידול של צמחים ובעלי חיים רבים ופוגעת במגוון המינים; חושפת את הקרקע, ולכן גשם ושלג נמס סוחפים אותה – נגר עילי מוגבר, סחיפת קרקע והצפות; ומקטינה את קליטת הפחמן הדו־חמצני שהעצים קולטים בפוטוסינתזה, ולכן תורמת להגברת אפקט החממה ולהתחממות האקלים.
(2) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שעונה על צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. לפי הטבלה, בשבדיה נכרתים 90 מיליון עצים בשנה ונשתלים 120 מיליון – 30 מיליון עצים יותר מן הנכרתים, פי 1.33. כלומר, שבדיה מנצלת את היער לתעשיית העץ ולפרנסה (צורכי ההווה), אבל נוטעת יותר ממה שהיא כורתת, כך שהיער מתחדש ושטחו נשמר ואף גדל (שמירת המשאב לעתיד). כך משאב מתחדש נשאר מתחדש ואינו מתכלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הנזקים מוסברים כתהליך; בסעיף (2) יש שימוש בנתונים (120 מול 90) והם נקשרים להגדרת פיתוח בר־קיימה.
שאלה 13 · עיצוב הנוף וכלכלה
עַיינו בתמונות 1–2 שבנספח ב, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[נספח ב – תמונות 1–2]
(1) בתמונות נראות שתי צורות נוף שמאפיינות את מדינות החבל: עמק U, פיורד.
הַסבירו מהו הגורם העיקרי לעיצוב צורות נוף אלה. (3 נקודות)
(2) הסבירו יתרון אחד לאדם בכל אחת מצורות נוף אלה (סך הכול – שני יתרונות). (4 נקודות)
באזור אוקיינוס הקרח הצפוני נפתח נתיב סחר ימי חדש.
במפת כדור הארץ שלפניכם מסומנים שני נתיבי סחר ימי ממזרח אסיה לאירופה – נתיב הסחר הימי הקיים ונתיב הסחר הימי החדש.
הסבירו שתי השפעות אפשריות של נתיב הסחר הימי החדש על נורבגיה (בתחומים: כלכלה, גאופוליטיקה, סביבה).
[מפה]
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
(1) קרחונים: בעידן הקרח זרמו קרחוני עמקים במורד עמקי נחלים קיימים, חרצו וליטשו את קרקעיתם ואת דפנותיהם והפכו עמק בצורת V לעמק רחב בצורת U עם דפנות תלולות. בסוף עידן הקרח הקרחונים נמסו ופני הים עלו – עמקי U שהגיעו לים הוצפו והפכו לפיורדים.
(2) עמק U: קרקעית רחבה ושטוחה עם קרקע מסחף – מקום לחקלאות, ליישובים ולכבישים (כפי שרואים בתמונה 1 – שדות, בתים וכביש). פיורד: מפרץ עמוק ומוגן מגלים – נמל טבעי ונתיב שיט אל פנים הארץ, ואתר תיירות (ספינות התיירות בתמונה 2).
מה נדרש: (1) לזהות את הגורם העיקרי (קרחונים) ולהסביר כיצד עיצב את הצורות; (2) יתרון אחד לכל צורה.
תשובה מלאה:
(1) הגורם העיקרי – פעולת הקרחונים בעידן הקרח. לפני כעשרות אלפי שנים כיסו קרחונים עבים את סקנדינביה. קרחוני עמקים זרמו לאט במורד עמקי נחלים קיימים (שצורתם V). הקרח, יחד עם הסלעים שנשא, חרץ ושחק את קרקעית העמק ואת דפנותיו – העמיק אותו, הרחיב את קרקעיתו ויישר את דפנותיו – וכך נוצר עמק רחב ועמוק בצורת U, עם דפנות תלולות (תמונה 1). בסוף עידן הקרח הקרחונים נמסו ומפלס הים עלה; עמקי U שקצם הגיע לחוף הוצפו במי ים, והפכו לפיורדים – זרועות ים צרות, ארוכות ועמוקות בין הרים תלולים (תמונה 2).
(2) יתרון בעמק U: קרקעית העמק רחבה ושטוחה ומכוסה בחומר סחף, בניגוד למדרונות התלולים שסביב. לכן היא מקום טוב לחקלאות (שדות ומרעה), לבניית יישובים ולסלילת כבישים – כפי שרואים בתמונה 1: שדות ירוקים, בתים וכביש בקרקעית העמק.
יתרון בפיורד: הפיורד עמוק ומוגן מן הגלים ומן הסערות של הים הפתוח, ולכן הוא נמל טבעי ונתיב שיט החודר עמוק אל פנים הארץ – ספינות גדולות יכולות להגיע עד היישובים שבקצהו. הנוף המרהיב מושך תיירים ושייט תיירות (רואים ספינות בתמונה 2). (אפשר גם: מפלים מן העמקים התלויים לייצור חשמל; דיג וחקלאות ימית במים המוגנים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מזוהה ומוסבר כתהליך (קרחון → עמק U → הצפה → פיורד); לכל צורת נוף יתרון אחר, מוסבר ומעוגן בתמונה.
טעות נפוצה: לכתוב "נהר" כגורם העיקרי – הנהר בתמונה 1 זורם היום בעמק, אבל הקרחון הוא שעיצב את צורת ה־U.
סעיף ב
1. כלכלה: הנתיב עובר לאורך חופי נורבגיה, ולכן נמליה הצפוניים יכולים להפוך לתחנות מעבר, תדלוק, אחסון ושירותים לאניות – מקומות עבודה והכנסות.
2. סביבה: תנועת אניות רבה במים הארקטיים הרגישים מגבירה את סכנת דליפות נפט ואת זיהום הים והאוויר בחופי נורבגיה, ופוגעת בדגה – בסיס ענף הדיג. (אפשר גם: גאופוליטיקה – חשיבותה האסטרטגית של נורבגיה עולה, ומתגברת התחרות עם רוסיה על השליטה בארקטי ובמשאביו.)
מה נדרש: שתי השפעות על נורבגיה, מתחומים מן הרשימה, כל אחת מוסברת.
תשובה מלאה:
על פי המפה, הנתיב החדש עובר מיפן דרך מצר ברינג, לאורך החוף הצפוני של רוסיה באוקיינוס הקרח הצפוני, ומשם לאורך החוף של נורבגיה אל מערב אירופה. הוא קצר בהרבה מן הנתיב הקיים דרך מצרי מלקה, באב אל־מנדב ותעלת סואץ. הנתיב נפתח בעקבות התחממות האקלים, שהמיסה חלק מקרח הים בקיץ.
השפעה כלכלית: כל האניות בנתיב החדש עוברות לאורך חופי נורבגיה. הנמלים בצפון נורבגיה יכולים להפוך לתחנות מעבר – לתדלוק, לתיקונים, להחלפת צוותים, לאחסון ולשינוע מטענים – ולשירותי חילוץ. הדבר יוצר מקומות עבודה והכנסות דווקא באזור הצפוני הדליל (פיתוח הפריפריה). קיצור הדרך לאסיה גם מוזיל לנורבגיה את היצוא (דגים, נפט וגז) לשווקים במזרח אסיה.
השפעה סביבתית: מעבר של אניות רבות, חלקן מכליות נפט, במים הקרים והרגישים של הארקטי ושל צפון נורבגיה מגביר את סכנת דליפות הנפט. בקור נפט מתפרק לאט מאוד וקשה לנקות אותו, והוא עלול לפגוע בדגה – בסיס ענף הדיג הנורבגי – ובבעלי החיים הימיים. גם פליטות של האניות (פיח ומזהמי אוויר) מזהמות את האזור, והפיח השחור שמתיישב על הקרח מאיץ את המסתו.
(אפשר גם: השפעה גאופוליטית – מיקומה של נורבגיה בכניסה לנתיב הארקטי מגביר את חשיבותה האסטרטגית ואת הנוכחות הצבאית באזור, ומחריף את התחרות ואת המתיחות עם רוסיה על השליטה בנתיב ועל משאבי הנפט והגז בקרקעית הארקטי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות מתחומים שונים, כל אחת נקשרת לנורבגיה דרך מיקום הנתיב לאורך חופיה, ומוסברת בשרשרת סיבה־תוצאה.
שאלה 14 · אוכלוסייה
בפירמידת הגילים שלפניכם מוצגים נתונים על מבנה הגילים של האוכלוסייה בשבדיה בשנת 2017.
עַיינו בפירמידת הגילים, וענו על הסעיפים א–ב.
[פירמידת גילים]
תארו שלושה מאפיינים של אוכלוסיית שבדיה בשנת 2017. בתשובה השתמשו במושגים אוכלוסייה תלויה ואוכלוסייה יצרנית.
בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס אמר בכיר בשירות התעסוקה השבדי: "שבדיה זקוקה למהגרים רבים מְשֶׁיֵּשׁ לה כעת, כדי להצליח לשמור את מערכת הרווחה* שלה".
(מתוך אתר ידיעות אחרונות, 25/12/16)
על פי הנתונים המוצגים בפירמידה, הַסבירו טענה זו.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
1. ילודה נמוכה – בסיס הפירמידה צר (אין בסיס רחב): כל קבוצת גיל צעירה כ־3% בכל צד, וגילי 14-0 מהווים רק כ־17.5% מן האוכלוסייה.
2. אוכלוסייה מזדקנת ותוחלת חיים גבוהה – כ־20.5% בני 65 ומעלה, ופסים רחבים עד גיל 80 ומעלה; יותר נשים מגברים בגילים המבוגרים.
3. האוכלוסייה היצרנית (64-15) – כ־62%; האוכלוסייה התלויה (ילדים + קשישים) – כ־38%, כלומר כ־62 תלויים על כל 100 יצרנים, ובתוכה חלק הקשישים גדול מחלק הילדים. צורת הפירמידה כמעט עמודית – אופיינית למדינה מפותחת.
מה נדרש: שלושה מאפיינים מן הפירמידה, תוך שימוש במושגים "אוכלוסייה תלויה" ו"אוכלוסייה יצרנית".
תשובה מלאה:
הנתונים נקראו מן הפירמידה (בקירוב): גילי 14-0 – כ־17.5%; גילי 64-15 – כ־62%; גילי 65 ומעלה – כ־20.5%.
מאפיין 1 – ילודה נמוכה: לפירמידה אין בסיס רחב. קבוצות הגיל הצעירות (4-0, 9-5) רחבות כ־3% בכל צד – כמו קבוצות המבוגרים – ולכן צורת הפירמידה כמעט עמודית. האוכלוסייה התלויה הצעירה (14-0) היא רק כ־17.5% מן האוכלוסייה. זו ילודה נמוכה, אופיינית למדינה מפותחת.
מאפיין 2 – הזדקנות ותוחלת חיים גבוהה: בגילי 65 ומעלה יש כ־20.5% מן האוכלוסייה – יותר מן הילדים. הפסים בחלק העליון של הפירמידה כמעט רחבים כמו בגילי העבודה, ואפילו בגילי 80 ומעלה יש כ־3.2% נשים וכ־2.1% גברים. האוכלוסייה מזדקנת, ותוחלת החיים גבוהה (שירותי בריאות ורמת חיים גבוהים). מספר הנשים בגילים המבוגרים גבוה ממספר הגברים, כי תוחלת החיים של נשים ארוכה יותר.
מאפיין 3 – היחס בין האוכלוסייה היצרנית לאוכלוסייה התלויה: האוכלוסייה היצרנית (גילי 64-15, בגיל העבודה) – כ־62%. האוכלוסייה התלויה (ילדים 14-0 וקשישים 65 ומעלה) – כ־38%. כלומר על כל 100 בני אדם בגיל העבודה יש כ־62 תלויים (יחס תלות של כ־0.6). בתוך האוכלוסייה התלויה, הקשישים כבר רבים מן הילדים – והנטל עליהם יגדל בעתיד, כאשר קבוצות הגיל הגדולות שבגילי 54-45 יגיעו לגיל הפרישה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה מאפיינים שונים (ילודה, הזדקנות, יחס תלות), כל אחד מבוסס על נתונים מן הפירמידה, ושני המושגים הנדרשים משמשים בצורה נכונה.
טעות נפוצה: לכתוב "אוכלוסייה צעירה" בגלל הפסים הרחבים בגילי 29-25 – הבסיס אינו רחב, והאוכלוסייה מזדקנת.
סעיף ב
האוכלוסייה מזדקנת (כ־20.5% בני 65+) והילודה נמוכה (בסיס צר) – מספר הקשישים הזקוקים לקצבאות זקנה, לבריאות ולסיעוד גדל, בעוד שמספר הצעירים שייכנסו לגיל העבודה אינו גדל. מערכת הרווחה ממומנת ממסים של האוכלוסייה היצרנית; כדי שיהיו מספיק עובדים ומשלמי מסים לממן את התלויים – צריך מהגרים, שמגיעים בדרך כלל בגיל העבודה.
מה נדרש: להסביר את הטענה בעזרת נתוני הפירמידה – הקשר בין מבנה הגילים, מימון מערכת הרווחה ותפקיד המהגרים.
תשובה מלאה:
מערכת הרווחה בשבדיה (קצבאות זקנה, שירותי בריאות, סיעוד, חינוך) ממומנת בעיקר מן המסים שמשלמת האוכלוסייה היצרנית – העובדים בגילי 64-15.
לפי הפירמידה, האוכלוסייה מזדקנת: כ־20.5% מן התושבים הם בני 65 ומעלה, וקבוצות הגיל הגדולות של בני 54-45 יגיעו בקרוב לגיל הפרישה. לעומת זאת, הילודה נמוכה – בסיס הפירמידה צר (כ־17.5% בגילי 14-0), וקבוצת בני 19-15 צרה במיוחד – ולכן בשנים הקרובות לא ייכנסו לשוק העבודה מספיק צעירים במקום הפורשים. התוצאה: מספר התלויים (בעיקר קשישים) גדל, ומספר העובדים שמממנים אותם אינו גדל; יחס התלות עולה, ומערכת הרווחה לא תוכל להתקיים.
המהגרים מגיעים בדרך כלל בגילי העבודה הצעירים (20–40) – הם מגדילים את האוכלוסייה היצרנית, משלמים מסים, ממלאים משרות חסרות (למשל בסיעוד ובבריאות), ומביאים ילדים ובכך מגדילים את הבסיס. לכן שבדיה זקוקה ליותר מהגרים כדי לשמור על מערכת הרווחה שלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר משתמש בנתוני הפירמידה (הזדקנות, בסיס צר), מציג את מנגנון המימון (מסים של היצרנים) ומראה כיצד המהגרים משנים את היחס.
שאלה 15 · תאגיד הרכב וולוו
חברת וולוו לייצור מכוניות הוקמה בשנת 1927 בעיר יֶטֶבּוֹר (יֶטֶבּוֹרִי) בשבדיה. עם השנים נהפכה וולוו לחברה רב־לאומית, והיא הקימה מפעלי ייצור בעשרים וחמש מדינות בעולם.
מיקומה של העיר יטבור מקנה יתרונות להקמת חברה לייצור מכוניות.
תארו שני יתרונות כאלה.
מרכזי המחקר והפיתוח של חברת וולוו ממוקמים בשבדיה.
הסבירו שני יתרונות יחסיים למיקומם של מרכזי המחקר והפיתוח של החברה בשבדיה.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
1. עיר נמל על החוף המערבי של שבדיה (מול מצר קטגט והים הצפוני), שהנמל שלה הוא מן הגדולים בסקנדינביה ופתוח לשיט כל השנה – קל לייבא חומרי גלם ולייצא מכוניות לשווקים באירופה ובעולם.
2. קרבה לשווקים ולמרכזי התעשייה של אירופה (דנמרק, גרמניה, בריטניה) ולבירות סקנדינביה (אוסלו וקופנהגן קרובות) – הובלה זולה ומהירה.
(אפשר גם: בסיס תעשייתי קיים – העיר הייתה מרכז תעשייה ובניית אניות, ובה ישבה חברת המסבים SKF, שוולוו הוקמה כחברת בת שלה; כוח עבודה מיומן.)
מה נדרש: שני יתרונות של המיקום (כדאי לאתר את יטבור במפה הסכמטית שבנספח ג ובמפת אירופה באטלס).
תשובה מלאה:
לפי המפה הסכמטית (נספח ג), יטבור (יטבורי) שוכנת על החוף המערבי של דרום שבדיה, מול דנמרק, בין אוסלו לבין קופנהגן.
יתרון 1 – עיר נמל פתוחה לאוקיינוס: יטבור שוכנת על חוף מצר קטגט, המחובר לים הצפוני ולאוקיינוס האטלנטי, ונמלה הוא מן הגדולים בסקנדינביה. בניגוד לנמלי החוף המזרחי (מפרץ בותניה), הנמל אינו קופא בחורף. לכן קל ובזול לייבא אליה חומרי גלם וחלקים (פלדה, גומי) ולייצא ממנה מכוניות לשווקים במערב אירופה, בבריטניה ובצפון אמריקה – יתרון חשוב לתעשייה המייצאת את רוב תוצרתה.
יתרון 2 – קרבה לשווקים של אירופה: העיר נמצאת בדרום שבדיה, האזור המאוכלס, קרוב לדנמרק, לגרמניה ולבריטניה – מרכזי האוכלוסייה והתעשייה של אירופה – ולערים הבירה אוסלו וקופנהגן. המרחק הקצר מקטין את עלויות ההובלה ומקל על הקשר עם ספקים ולקוחות.
(אפשר גם: בסיס תעשייתי קיים וכוח עבודה מיומן – יטבור הייתה מרכז של תעשייה ובניית אניות, ובה ישבה חברת המסבים SKF; וולוו הוקמה ב־1927 כחברת בת של SKF בעיר, ונהנתה מן הידע ההנדסי ומן העובדים המיומנים במקום.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים של המיקום, כל אחד מוסבר בהקשר של תעשיית מכוניות (יבוא חומרי גלם, יצוא, שווקים).
טעות נפוצה: לתאר יתרונות של שבדיה כולה (חשמל זול, יערות) במקום של המיקום של יטבור.
סעיף ב
1. כוח אדם משכיל ומיומן מאוד – מהנדסים ומדענים מאוניברסיטאות טכנולוגיות (למשל המכון הטכנולוגי צ'אלמרס ביטבור) – מחקר ופיתוח דורשים ידע רב.
2. מדינה מפותחת עם השקעה גבוהה במחקר ופיתוח, תשתיות מתקדמות ותמיכה ממשלתית בחדשנות; בנוסף זו מדינת המוצא של החברה – המטה והידע הצטברו בה, ותאגיד שומר בדרך כלל את המחקר והפיתוח, הדורשים שליטה וסודיות, בארץ המוצא, ומעביר את הייצור לארצות זולות.
מה נדרש: שני יתרונות יחסיים של שבדיה כמיקום למרכזי מחקר ופיתוח (מחלוקת העבודה המרחבית בתאגיד רב־לאומי).
תשובה מלאה:
תאגיד רב־לאומי מפזר את פעילויותיו במרחב לפי היתרון היחסי של כל מקום: ייצור המוני – במקומות שבהם עבודה זולה וקרבה לשווקים; מחקר ופיתוח – במקומות שבהם יש ידע.
יתרון 1 – כוח אדם משכיל ומיומן: מחקר ופיתוח של מכוניות (בטיחות, מנועים חשמליים, מערכות נהיגה) דורשים מהנדסים, מדענים ומעצבים ברמה גבוהה. בשבדיה, מדינה מפותחת, רמת ההשכלה גבוהה, ויש בה אוניברסיטאות ומכונים טכנולוגיים מובילים – למשל המכון הטכנולוגי צ'אלמרס ביטבור עצמה – המכשירים כוח אדם כזה ומשתפים פעולה עם התעשייה.
יתרון 2 – תשתית לחדשנות וארץ המוצא של החברה: שבדיה משקיעה חלק גבוה מן התמ"ג במחקר ופיתוח, הממשלה תומכת בחדשנות, ותשתיות התקשורת והתחבורה מתקדמות. בנוסף, שבדיה היא ארץ המוצא של וולוו – שם נמצאים המטה, הידע והניסיון שהצטברו במשך עשרות שנים, ומוניטין של בטיחות ואיכות שבדית. תאגידים שומרים בדרך כלל את המחקר והפיתוח, הדורשים שליטה וסודיות, קרוב למטה, ומעבירים את הייצור הפשוט יותר למדינות שבהן העבודה זולה יותר.
(הערה: מאז 2010 חברת וולוו מכוניות נמצאת בבעלות רוב של קבוצת ג'ילי הסינית – דוגמה לתאגיד רב־לאומי – אבל המטה ומרכז המחקר והפיתוח העיקרי נשארו ביטבור.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות יחסיים שונים (כוח אדם/ידע; תשתית ומטה), כל אחד מוסבר דרך הדרישות של מחקר ופיתוח.
שאלה 16 · אנרגייה מתחדשת
בתרשימים שלפניכם מוצג שיעור השימוש במקורות אנרגייה להפקת חשמל במדינות החבל בשנת 2017.
עַיינו בגרפים, וענו על הסעיפים א–ב שאחריהם.
[תרשימים]
צַיינו מהו מקור האנרגייה העיקרי להפקת חשמל במדינות החבל. הַסבירו שני גורמים לכך.
במדינות החבל בא לידי ביטוי העיקרון של פיתוח בר־קיימה בשימוש במקורות האנרגייה להפקת חשמל.
הסבירו כיצד.
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
המקור העיקרי – מים (אנרגייה הידרו־חשמלית): 93% בנורבגיה ו־42% בשבדיה.
גורמים: 1. תבליט הררי – הרי סקנדינביה גבוהים ותלולים; הפרשי גובה גדולים בין הרמות לבין הים יוצרים מפלים וזרימה מהירה שמניעה טורבינות. 2. כמות משקעים רבה – הרוחות המערביות מן האוקיינוס מביאות גשם ושלג רבים (משקעים אורוגרפיים), והפשרת השלג מזינה נהרות בעלי ספיקה גדולה. (אפשר גם: אגמים רבים שנוצרו בידי קרחונים – מאגרים טבעיים.)
מה נדרש: לציין את המקור העיקרי (על פי התרשימים) ולהסביר שני גורמים פיזיים.
תשובה מלאה:
המקור העיקרי – מים (אנרגייה הידרו־חשמלית): בנורבגיה 93% מן החשמל מופק מכוח המים, ובשבדיה 42% – המקור הגדול ביותר בשתי המדינות.
גורם 1 – תבליט הררי והפרשי גובה: לאורך החבל נמשך רכס הרי סקנדינביה, עם רמות גבוהות ומדרונות תלולים, בייחוד בנורבגיה. הנהרות יורדים מגובה רב אל הים או אל השפלה בשבדיה במרחק קצר, ונוצרים מפלים ושיפוע תלול. ככל שהמים נופלים מגובה רב יותר, האנרגייה שהם מסובבים בה את הטורבינות גדולה יותר. (במפה הפיזית באטלס רואים את הגבהים ואת הנהרות היורדים מן הרכס.)
גורם 2 – כמות משקעים גדולה: הרוחות המערביות מביאות מן האוקיינוס האטלנטי אוויר לח. כשהאוויר מטפס על ההרים הוא מתקרר ומוריד גשם ושלג רבים – בחוף נורבגיה אלפי מ"מ בשנה במקומות רבים. השלג שמצטבר בחורף נמס באביב ובקיץ, ולכן הנהרות זורמים בספיקה גדולה ויציבה כל השנה.
(אפשר גם: אגמים רבים שנוצרו בעידן הקרח משמשים מאגרים טבעיים לאגירת מים; צפיפות אוכלוסייה נמוכה בהרים, ולכן בניית סכרים ומאגרים כמעט אינה מחייבת פינוי תושבים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המקור מזוהה עם הנתונים לשתי המדינות; שני הגורמים שונים (תבליט ומשקעים) ומוסברים כיצד הם מאפשרים הפקת חשמל ממים.
טעות נפוצה: לכתוב "נהרות רבים" בלי להסביר את הגורם הפיזי (הפרש גובה, משקעים).
סעיף ב
רוב החשמל מופק ממקורות מתחדשים שאינם מתכלים: בנורבגיה מים (93%) ומקורות מתחדשים אחרים (4%) – 97%; בשבדיה 42% + 31% = 73% (ועוד 22% גרעיני, שאינו פולט פחמן דו־חמצני). דלקים מאובנים – רק 3% ו־5%. כך המדינות מספקות את צורכי החשמל של היום בלי לכלות משאבים ובלי לזהם את האוויר ולפלוט גזי חממה – בלי לפגוע בדורות הבאים.
מה נדרש: לקשר בין הנתונים בתרשימים לבין העיקרון של פיתוח בר־קיימה.
תשובה מלאה:
פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים לענות על צורכיהם – בין השאר בשימוש במשאבים מתחדשים ובצמצום הזיהום.
לפי התרשימים, ברוב החשמל בחבל משתמשים במשאבים מתחדשים: בנורבגיה מים (93%) ומשאבים מתחדשים אחרים (4%) – יחד 97%; בשבדיה מים (42%) ומשאבים מתחדשים אחרים כמו רוח וביומסה (31%) – יחד 73%. דלק מאובנים משמש רק 3% מן החשמל בנורבגיה ו־5% בשבדיה (ובשבדיה עוד 22% מדלק גרעיני, שאינו פולט פחמן דו־חמצני).
המשמעות: (1) המשאבים המתחדשים – מים, רוח, ביומסה – אינם מתכלים, ולכן יעמדו גם לרשות הדורות הבאים, בניגוד לנפט ולפחם. (2) הפקת חשמל מהם כמעט אינה פולטת גזי חממה ומזהמי אוויר, ולכן המדינות תורמות לצמצום התחממות האקלים ולשמירה על איכות האוויר. כך הן עונות על צורכי החשמל של היום בלי לפגוע בסביבה ובדורות הבאים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התשובה מבוססת על הנתונים (סכום המקורות המתחדשים מול שיעור הדלקים המאובנים) ומקשרת אותם לשני רכיבי העיקרון – משאב שאינו מתכלה וצמצום הזיהום.