בגרות בגאוגרפיה 57381 - קיץ 2026 – מועד חלופי
גאוגרפיה – שאלון 57381 · קיץ · 15 שאלות · 3:30 שעות
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2026 – מועד חלופי, כל 15 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שלוש שעות וחצי.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
על התלמיד לענות על אחד מן הפרקים ראשון או שני, ועל פרק שלישי - חובה.
פרק ראשון — גאוגרפיה של ארץ ישראל — 50 נקודות
פרק שני — גאוגרפיה של המזרח התיכון — 50 נקודות
פרק שלישי — נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) — 50 נקודות
סך הכול — 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
(4) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000
(5) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,00
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בכל פרק. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד, יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
נספחים: נספח א – תמונה לשאלה 4, נספח ב – מפה לשאלה 5
פרק ראשון: גאוגרפיה של ארץ ישראל
ההוראות לפרק זה
בחירה – יש לענות על אחד מן הפרקים ראשון או שני (50 נקודות). אם בחרתם בפרק זה יש לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1 – 3 (30 נקודות לשאלה), ועל אחת מן השאלות 4 – 6 (20 נקודות לשאלה)
שאלה 1 · תמורות בכלכלת ישראל
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "תמורות בענפי התעשייה" (מתעשייה מסורתית לעתירת ידע) ו"השתלבות המשק בכלכלה הגלובלית" אינם בחומר 2027.
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על הסעיפים א – ג שאחריו.
[קטע]
הסבירו שלושה מן המושגים המסומנים בקו בקטע.
ההשתלבות של ישראל בכלכלה הגלובלית גרמה לצמצום בהיקף של תעשיות המסורתיות בארץ, ולהרחבה בהיקף של התעשיות עתירות הידע.
(1) הסבירו גורם אחד לצמצום בהיקף של תעשיות המסורתיות. (5 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד להרחבה בהיקף של התעשיות עתירות הידע. (5 נקודות)
הסביר שני גורמים למיקום של מרכזי המחקר והפיתוח של תעשיות עתירות ידע בישראל.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
שלושה מתוך: חברת בת – חברה בבעלות/בשליטת חברה אחרת (חברת אם), הפועלת תחת הנהלתה ובשמה הכלכלי. חברה רב-לאומית (תאגיד רב-לאומי) – חברה שמטה הראשי במדינה אחת והיא פועלת (ייצור, פיתוח, שיווק) בכמה מדינות. מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) – יחידות של חברה שעוסקות בפיתוח מוצרים וטכנולוגיות חדשים, ומעסיקות בעיקר מהנדסים וחוקרים. החוק לעידוד השקעות הון – חוק שבו המדינה מעניקה מענקים והטבות מס למשקיעים (בעיקר במפעלים מייצאים ובאזורי עדיפות לאומית), כדי למשוך השקעות וליצור מקומות עבודה.
מה נדרש: להסביר שלושה מושגים מתוך ארבעה המסומנים בקו – הגדרה ברורה, ואפשר קישור קצר לקטע.
תשובה מלאה:
1. חברת בת: חברה שחברה אחרת ("חברת האם" – תאגיד) מחזיקה ברוב מניותיה או שולטת בה. חברת הבת פועלת כיחידה עצמאית, אבל החלטות כלכליות חשובות (השקעות, סגירה) מתקבלות בחברת האם. בקטע: "אמיליה קוסמטיקס" הייתה חברת בת של תאגיד תעשייתי, וכשהמפעל הפסיד – התאגיד החליט לסגור אותו.
2. חברה רב-לאומית: תאגיד שמטה הראשי נמצא במדינה אחת, והוא מפעיל מפעלים, מרכזי פיתוח ומשרדי שיווק במדינות רבות, ומפזר את פעילותו לפי היתרונות של כל מקום (כוח אדם, שווקים, הטבות). בקטע: "אנבידיה" (מטה בארה"ב) מפעילה בישראל חמישה מרכזי מו"פ.
3. מרכזי מחקר ופיתוח: יחידות שבהן עוסקים בפיתוח מוצרים, טכנולוגיות ותוכנות חדשים (ולא בייצור המוני). הם מעסיקים כוח אדם מיומן מאוד – מהנדסים, מדענים ומתכנתים – ולכן הם מאפיינים את התעשייה עתירת הידע.
(אפשר גם: החוק לעידוד השקעות הון – חוק שבו המדינה מעניקה למשקיעים מענקים כספיים, הלוואות והטבות מס, בעיקר למפעלים מייצאים ולמפעלים באזורי עדיפות לאומית, כדי למשוך השקעות, ליצור תעסוקה ולפזר את הפעילות הכלכלית. בקטע: אנבידיה צפויה לקבל הטבות מכוח החוק.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל מושג מוגדר במדויק במונחים גאוגרפיים-כלכליים, ומודגם מן הקטע.
סעיף ב
(1) תחרות עם יבוא זול: פתיחת המשק ליבוא והורדת מכסים חשפו את התעשייה המסורתית (עתירת עבודה, כמו טקסטיל ומוצרי צריכה) לתחרות עם מדינות שבהן שכר העבודה נמוך (סין ומזרח אסיה); השכר בישראל גבוה יותר, ולכן מפעלים כמו "אמיליה" הפסידו ונסגרו או העבירו ייצור לחו"ל.
(2) השקעות של תאגידים רב-לאומיים: הגלובליזציה מאפשרת לתאגידים להקים מרכזי מו"פ ולרכוש חברות הזנק בכל מקום בעולם; ישראל מושכת אותם בזכות כוח אדם משכיל ומיומן (מהנדסים, בוגרי יחידות טכנולוגיות) ושוק עולמי זמין למוצרי ידע.
מה נדרש: גורם אחד לכל תת-סעיף, מוסבר: מהו הגורם, איך הוא קשור לגלובליזציה, ומה הוא גרם.
תשובה מלאה:
(1) צמצום התעשייה המסורתית – תחרות עם יבוא זול: ההשתלבות בכלכלה הגלובלית כללה הסכמי סחר חופשי והורדת מכסים, והשוק הישראלי נפתח ליבוא. תעשייה מסורתית היא עתירת עבודה – עיקר העלות היא שכר העובדים. במדינות כמו סין, וייטנאם והודו השכר נמוך בהרבה, ולכן המוצרים המיובאים זולים יותר. מפעלים בישראל לא הצליחו להתחרות, הפסידו ונסגרו – כמו מפעל "אמיליה קוסמטיקס" בירוחם, שנסגר "עקב הפסדים מתמשכים ותחרות קשה מול יבוא זול" למרות ניסיונות התייעלות. (אפשר גם: תאגידים העבירו את קווי הייצור למדינות זולות – "הגירת מפעלים".)
(2) הרחבת התעשייה עתירת הידע – משיכת השקעות של תאגידים רב-לאומיים: בעידן הגלובלי תאגידים מפזרים את מרכזי הפיתוח שלהם במקומות שבהם יש ידע. לישראל יתרון בכוח אדם משכיל ומיומן (מהנדסים, מדענים, בוגרי אוניברסיטאות ויחידות טכנולוגיות בצבא), ולכן תאגידים כמו אנבידיה, אינטל ומיקרוסופט פותחים כאן מרכזי מו"פ ורוכשים חברות ישראליות. כך גדלים ההשקעות, הייצוא ומספר המשרות בהייטק. (אפשר גם: פתיחת שווקים עולמיים – המוצרים הם ידע ותוכנה, שקל לייצא אותם לכל העולם בלי עלויות הובלה, ולכן המרחק של ישראל מהשווקים אינו מגבלה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל גורם מוצג כסיבה (גלובליזציה) → מנגנון → תוצאה, ונקשר לתעשייה הנכונה.
סעיף ג
1. קרבה למוסדות אקדמיים ולכוח אדם מיומן – מרכזי מו"פ צריכים מהנדסים וחוקרים, ולכן ממוקמים ליד אוניברסיטאות ומכוני מחקר (יקנעם וחיפה ליד הטכניון, ירושלים ליד האוניברסיטה העברית, באר שבע ליד אוניברסיטת בן-גוריון).
2. נגישות ותשתיות במרכז הארץ – קרבה לנמל התעופה בן גוריון, לרשת תחבורה, למשרדי הון-סיכון ולחברות אחרות (יתרון הצבירה – אשכול של חברות ההייטק בתל אביב והרצליה). (אפשר גם: הטבות ממשלתיות באזורי עדיפות; איכות חיים שמושכת עובדים משכילים.)
מה נדרש: שני גורמי מיקום, וכל אחד מוסבר – למה הגורם חשוב לתעשייה עתירת ידע, ואיפה זה מתבטא.
תשובה מלאה:
גורם ראשון – כוח אדם מיומן וקרבה לאוניברסיטאות: חומר הגלם העיקרי של תעשייה עתירת ידע הוא ידע. היא זקוקה למהנדסים, מתכנתים ומדענים, ולשיתופי פעולה מחקריים. לכן מרכזי המו"פ ממוקמים ליד מוסדות אקדמיים ובאזורים שבהם גרים עובדים משכילים. דוגמאות: יקנעם וחיפה (מת"ם) ליד הטכניון; הר חוצבים בירושלים ליד האוניברסיטה העברית; גב ים נגב בבאר שבע ליד אוניברסיטת בן-גוריון.
גורם שני – נגישות ויתרונות צבירה במרכז הארץ: חברות הייטק מעדיפות להיות קרובות זו לזו ולשירותים שהן צריכות – קרנות הון-סיכון, משרדי עורכי דין, חברות ספקים – וקרובות לנמל התעופה בן גוריון, שמחבר אותן לשווקים ולמטות בחו"ל. ריכוז זה ("אשכול", כמו בתל אביב, הרצליה פיתוח ורעננה) מאפשר מעבר של עובדים וידע בין חברות. (אפשר גם: הטבות ממשלתיות מכוח החוק לעידוד השקעות הון – מענקים והטבות מס, בעיקר באזורי עדיפות לאומית; איכות חיים ושירותים שמושכים עובדים משכילים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים נפרדים, כל אחד עם הסבר (מה התעשייה צריכה) ודוגמה למקום בישראל.
טעות נפוצה: לכתוב "קרבה לחומרי גלם" או "קרבה לשוק" – אלה גורמי מיקום של תעשייה מסורתית, לא של מו"פ.
שאלה 2 · אקלים
לפניכם טבלה ובה נתוני אקלים של שלושה יישובים בארץ, ולאחריה רשימת היישובים .עיינו בהן, וענו על הסעיפים א-ג שאחריהן.
[טבלה]
העתיקו את רשימת היישובים למחברתכם, וכתבו ליד כל אחד מהם את המספר המתאים לו מן הטבלה.
ציינו מהו סוג האקלים המאפיין כל אחד מן היישובים.
(1) בחרו בשניים מן היישובים המוצגים בטבלה, והסבירו גורם אחד המשפיע על ההבדל בטמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת בחודש אוגוסט בין היישובים שבחרתם. (5 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד המשפיע על ההבדל בשיעור הלחות היחסית בין שלושת היישובים המוצגים בטבלה. (5 נקודות)
בעונת הקיץ שורר עומס חום בינוני־כבד במשך שעות רבות ביישובים רבים בישראל.
(1) הסבירו מהו עומס חום. (3 נקודות)
(2) בחרו בשניים מן היישובים המוצגים ברשימה, והסבירו את הגורם העיקרי שבגללו בעונת הקיץ שורר עומס חום בינוני־כבד בכל אחד מן היישובים שבחרתם (סך־הכול שני גורמים). (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
אשקלון – 3 – אקלים ים-תיכוני (חופי).
עין גדי – 2 – אקלים מדברי (צחיח).
ירושלים – 1 – אקלים ים-תיכוני (הררי).
מה נדרש: להתאים כל יישוב למספר בטבלה, ולציין את סוג האקלים של כל יישוב.
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל התאמה נכונה ומבוססת על נתון מן הטבלה, ולכל יישוב צוין סוג אקלים.
טעות נפוצה: להתאים את ירושלים לשורה 3 בגלל הטמפרטורה; הלחות 75% מסגירה את היישוב החופי.
סעיף ב
(1) ירושלים ועין גדי – הגובה מעל פני הים: הטמפרטורה יורדת בכ-0.6–0.7°C לכל 100 מ' עלייה. ירושלים בגובה כ-800 מ', עין גדי מאות מטרים מתחת לפני הים – הפרש של יותר מ-1,100 מ' (כ-7°C), ולכן באוגוסט בירושלים 30–32°C ובעין גדי 38–40°C.
(2) המרחק מן הים התיכון: אשקלון על החוף – מעל הים מתאדים מים, ורוח הים מביאה אוויר לח (75%); ירושלים רחוקה כ-50–60 ק"מ מהחוף והאוויר מגיע אליה יבש יותר (55%); עין גדי רחוקה עוד יותר, בצל הגשם ובאזור מדברי – האוויר יבש מאוד (40%).
מה נדרש: (1) לבחור שני יישובים ולהסביר גורם אחד להבדל בטמפרטורה; (2) גורם אחד להבדל בלחות בין שלושת היישובים.
תשובה מלאה:
(1) נבחר בירושלים ובעין גדי. הגורם: גובה מעל פני הים (רום). ככל שעולים בגובה, לחץ האוויר יורד והאוויר מתפשט ומתקרר – הטמפרטורה יורדת בכ-0.6–0.7°C לכל 100 מ'. ירושלים נמצאת בגובה של כ-800 מ' על הרי יהודה, ועין גדי נמצאת בבקע ים המלח, מאות מטרים מתחת לפני הים. הפרש הגובה הוא יותר מ-1,100 מ', כלומר בערך 1,100 × 0.65 ÷ 100 ≈ 7°C – וזה בדיוק ההבדל בטבלה: 30–32°C בירושלים לעומת 38–40°C בעין גדי. (אפשר גם: אשקלון ועין גדי – השפעת הים המְמַתֵּן: הים מתחמם לאט, ובריזת הים מקררת את החוף, לעומת אזור מדברי פנימי ללא השפעת ים.)
(2) הגורם: המרחק מן הים התיכון (מקור הלחות). מעל הים מתאדים מים, ובקיץ רוח מערבית (בריזת ים) מביאה לחוף אוויר לח. אשקלון שוכנת על החוף, ולכן הלחות בה הגבוהה ביותר – 75%. ירושלים נמצאת בפנים הארץ, כ-50–60 ק"מ מהים ובגובה רב, והאוויר שמגיע אליה כבר יבש יותר – 55%. עין גדי רחוקה עוד יותר מהים התיכון, מעבר לרכס ההר (באוויר יורד ומתחמם) ובאזור מדברי חם – הלחות היחסית הנמוכה ביותר, 40%.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל תת-סעיף גורם אחד מוסבר במנגנון פיזיקלי, וקשור לנתונים המספריים של היישובים.
טעות נפוצה: בתת-סעיף (2) לטעון שבעין גדי הלחות גבוהה בגלל ים המלח – הנתון בטבלה (40%) מראה את ההפך.
סעיף ג
(1) עומס חום – תחושת אי-נוחות ומאמץ פיזיולוגי של הגוף, הנגרמים משילוב של טמפרטורה גבוהה ולחות יחסית גבוהה, שמקשה על הגוף להתקרר באמצעות אידוי זיעה.
(2) אשקלון – לחות יחסית גבוהה (75%) בשל הקרבה לים: הזיעה מתאדה לאט, הגוף לא מתקרר, ולכן גם ב-31–32°C יש עומס חום. עין גדי – טמפרטורה גבוהה מאוד (38–40°C) בשל המיקום הנמוך בבקע ים המלח (מתחת לפני הים) והאקלים המדברי: גם בלחות נמוכה, החום הקיצוני יוצר עומס חום.
מה נדרש: (1) הגדרה של עומס חום; (2) שני יישובים, ולכל אחד הגורם העיקרי לעומס החום – גורם שונה לכל יישוב.
תשובה מלאה:
(1) עומס חום הוא מדד לאי-הנוחות של האדם בתנאי חום. הוא נקבע משילוב של טמפרטורת האוויר ושל הלחות היחסית. הגוף מתקרר בעיקר באמצעות אידוי זיעה מן העור; כשהטמפרטורה גבוהה מאוד, או כשהלחות גבוהה והזיעה לא מתאדה, הגוף לא מצליח לפלוט את החום – ומרגישים עומס חום (עייפות, התייבשות, במקרים קשים מכת חום).
(2) אשקלון: הגורם העיקרי הוא לחות יחסית גבוהה – 75% באוגוסט. אשקלון שוכנת על חוף הים התיכון, ובקיץ (מצב סינופטי של אפיק פרסי) נושבת רוח ים לחה. האוויר הרווי באדי מים לא מאפשר לזיעה להתאדות, ולכן גם בטמפרטורה של 31–32°C בלבד העומס בינוני-כבד.
עין גדי: הגורם העיקרי הוא טמפרטורה גבוהה מאוד – 38–40°C. עין גדי נמצאת בבקע ים המלח, מאות מטרים מתחת לפני הים; האוויר היורד לבקע מתחמם (התחממות אדיאבטית), והאזור מדברי – שמיים בהירים וקרינת שמש חזקה. בטמפרטורה כזאת, אף שהלחות נמוכה (40%), הגוף קולט חום רב מן הסביבה, ונוצר עומס חום.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את שני המרכיבים (טמפרטורה + לחות) ואת המנגנון; לכל יישוב מוצג גורם אחר, עם נתון מן הטבלה והסבר גאוגרפי לסיבה.
טעות נפוצה: לכתוב את אותו גורם ("חם") לשני היישובים – השאלה מבקשת שני גורמים, ולכן כדאי לבחור יישוב חופי לח ויישוב מדברי חם.
שאלה 3 · גלעין ושוליים
מדינת ישראל רואה חשיבות רבה בצמצום הפערים בין אזור הגלעין לאזורי השוליים .
אחת מן הדרכים לצמצום פערים אלה היא על ידי יצירת נגישות של אזור הגלעין לאזורי השוליים.
ציינו שם מיזם אחד בתחום התחבורה בישראל שמאפשר נגישות של אזור הגלעין לאזורי השוליים.
דרך נוספת לצמצום הפערים בין אזור הגלעין לאזור השוליים היא באמצעות קביעת אזורי עדיפות לאומית.
(1) הסבירו מהו אזור עדיפות לאומית. (5 נקודות)
(2) הסבירו כיצד קביעת אזורי עדיפות לאומית מסייעת לחיזוק אזורי השוליים. (5 נקודות)
(3) כתבו מהי לדעתכם הדרך המועדפת לצמצום פערים בין אזור הגלעין לאזורי השוליים: יצירת נגישות של אזור הגלעין לאזורי השוליים או חיזוק אזורי השוליים. נמקו את תשובתכם. (5 נקודות)
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על תת הסעיפים (1) – (2) שאחריו :
[קטע]
(1) הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בקטע שני האמצעים לצמצום הפערים בין הגלעין ובין השוליים – הנגשת אזור הגלעין לאזור השוליים והגדרת פארק ההיטק גב ים נגב בבאר שבע אזור עדיפות לאומית. (5 נקודות)
(2) הציגו השפעה אפשרית אחת של מיקום פארק ההייטק גב ים נגב על התעסוקה וההגירה בדרום הארץ. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
מסילת הרכבת עכו–כרמיאל (מחברת את הגליל המערבי לחיפה ולמרכז). (אפשר גם: כביש 6 – כביש חוצה ישראל והארכתו לצפון ולנגב; מסילת הרכבת לבאר שבע / רכבת העמק בית שאן–חיפה.)
מה נדרש: לציין שם של מיזם תחבורה אחד – "ציינו" = תשובה קצרה, אבל עם שם מדויק.
תשובה מלאה: מסילת הרכבת עכו–כרמיאל, שנפתחה ב-2017 וחיברה את כרמיאל והגליל לחיפה ולמרכז הארץ בנסיעה ישירה.
(אפשר גם: כביש 6 – כביש חוצה ישראל, שהוארך צפונה ודרומה; קו הרכבת המהיר לבאר שבע; רכבת העמק מחיפה לבית שאן.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: מיזם אמיתי, בתחום התחבורה, שמחבר בפועל את אזור הגלעין (מרכז הארץ) לאזור שוליים.
סעיף ב
(1) אזור שהממשלה מגדירה (לפי מיקום פריפריאלי, מצב חברתי-כלכלי וביטחוני) כזכאי להטבות מיוחדות – מענקים, הנחות במס, סבסוד דיור ותקציבי חינוך – כדי לעודד בו התיישבות ופיתוח כלכלי.
(2) ההטבות מוזילות את העלויות למשקיעים ולתושבים: מפעלים וחברות מקבלים מענקים והטבות מס ופותחים מקומות עבודה; תושבים מקבלים הנחות במס ובדיור – כך נמשכים לאזור אוכלוסייה ותעסוקה, נעצרת ההגירה השלילית, והשירותים מתחזקים.
(3) לדוגמה: חיזוק אזורי השוליים – כי נגישות בלבד עלולה לגרום לתושבים לנסוע לעבוד ולצרוך שירותים במרכז ("פרבור" של הפריפריה), ואילו חיזוק יוצר תעסוקה ושירותים במקום ומחזק את הכלכלה המקומית. (גם הבחירה ההפוכה מקובלת אם היא מנומקת.)
מה נדרש: (1) הגדרה; (2) מנגנון – איך ההגדרה מחזקת את השוליים; (3) עמדה אישית ונימוק.
תשובה מלאה:
(1) אזור עדיפות לאומית הוא אזור גאוגרפי שהממשלה מכריזה עליו, לפי מיקומו (מרוחק מהמרכז, אזור גבול) ולפי המצב החברתי-כלכלי של יישוביו, כזכאי להטבות מיוחדות. ההטבות כוללות מענקים למשקיעים ולמפעלים, הטבות במס הכנסה לתושבים, הנחות בקרקע ובדיור, ותוספות לתקציבי חינוך ורווחה. יש דרגות – אזור עדיפות א' מקבל הטבות גבוהות יותר מאזור ב'.
(2) ההטבות מפצות על החסרונות של הפריפריה – מרחק משווקים, מכוח אדם מיומן ומשירותים. מפעל או חברה שמקבלים מענק והנחה במס יעדיפו להקים מפעל או מרכז פיתוח באזור, ובכך ייווצרו מקומות עבודה. תושבים שמקבלים הטבות במס ובדיור יעדיפו לגור באזור, ולכן מואטת ההגירה השלילית של צעירים ומשכילים למרכז. גידול האוכלוסייה והתעסוקה מחזק את בסיס המיסים של הרשויות המקומיות ומאפשר שירותים טובים יותר – וכך הפער מצטמצם.
(3) לדעתי הדרך המועדפת היא חיזוק אזורי השוליים. נימוק: נגישות לבדה פועלת לשני הכיוונים – כשנסיעה למרכז מהירה, תושבי הפריפריה עלולים לעבוד, לקנות וללמוד במרכז, ואז הכסף והפעילות הכלכלית זורמים לגלעין והפריפריה הופכת ל"פרבר שינה". חיזוק – הקמת מקומות עבודה, מוסדות השכלה ושירותים בפריפריה עצמה – יוצר כלכלה מקומית עצמאית שמשאירה את האוכלוסייה באזור.
(אפשר גם לבחור בנגישות: היא מאפשרת לתושבי הפריפריה ליהנות מהמשרות ומהשירותים של המרכז בלי לעזוב את ביתם, ומורידה מחירי דיור במרכז; גם עמדה זו מקבלת ניקוד מלא אם היא מנומקת.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגדרה מלאה (מי קובע, מה ההטבות, מה המטרה), הסבר של שרשרת סיבה-תוצאה, ועמדה ברורה עם נימוק גאוגרפי.
סעיף ג
(1) נגישות: שודרגו קווי הרכבת המהירים מתחנת 'באר שבע צפון' הצמודה לפארק לתל אביב ולמרכז, וזמן הנסיעה פחת – עובדים ומשקיעים מהמרכז מגיעים בקלות. אזור עדיפות: הפארק הוגדר אזור פיתוח א', והמדינה העניקה לחברות טכנולוגיה מענקים נרחבים והטבות מס – תמריץ לפתוח בו מרכזי פיתוח.
(2) הפארק יוצר מקומות עבודה איכותיים בהייטק בדרום, ולכן בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון ומהנדסים צעירים יכולים להישאר בנגב – ההגירה השלילית של משכילים למרכז ("בריחת מוחות") פוחתת, ואף נמשכים מהגרים חיוביים לבאר שבע.
מה נדרש: (1) להראות היכן בקטע כל אחד משני האמצעים; (2) השפעה אחת על תעסוקה והגירה.
תשובה מלאה:
(1) הנגשת הגלעין לשוליים: בקטע נכתב ש"שודרגו קווי הרכבת המהירים המחברים את תחנת הרכבת הצמודה לפארק עם תל אביב ומרכז הארץ, וזמן הנסיעה בין אזורים אלה פחת במידה ניכרת". הפארק נמצא ממש ליד תחנת 'באר שבע צפון', כך שעובדים, לקוחות ומשקיעים מהמרכז יכולים להגיע אליו מהר – המרחק מהגלעין כמעט אינו חיסרון.
הגדרת אזור עדיפות לאומית: "הוגדר אזור פארק ההייטק – אזור פיתוח א, והמדינה העניקה לחברות טכנולוגיה שפתחו בו מרכזי פיתוח מענקים כספיים נרחבים והטבות מס". ההטבות מקטינות את עלויות החברות, ולכן הן מעדיפות להקים מרכזי פיתוח בבאר שבע.
(2) השפעה על תעסוקה והגירה: הפארק יוצר בדרום מקומות עבודה איכותיים ובשכר גבוה בתעשייה עתירת ידע – תחום שבעבר כמעט לא היה בנגב. בעבר בוגרים רבים של אוניברסיטת בן-גוריון עזבו למרכז כי לא מצאו עבודה מתאימה (הגירה שלילית של משכילים – "בריחת מוחות"). כעת הם יכולים לעבוד בסמוך לאוניברסיטה, ולכן ההגירה השלילית מן הנגב פוחתת, ואף מגיעים לבאר שבע מהנדסים ומשפחות צעירות ממקומות אחרים (הגירה חיובית). (אפשר גם השפעה שלילית אפשרית: בזכות הרכבת המהירה חלק מהעובדים יגורו במרכז ויסעו לבאר שבע (יוממות), כך שהפארק יוסיף משרות אבל לא בהכרח תושבים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל אמצעי מעוגן בציטוט מן הקטע ומוסבר; ההשפעה מקשרת בין תעסוקה להגירה, כפי שנדרש.
שאלה 4 · מדרש תמונה – איכות הסביבה
תהליכי פיתוח כרוכים בהתערבות אנושית במערכות טבעיות, וכתוצאה מכך נגרמת פגיעה בסביבה.
בתמונות המופיעות בנספח א מוצגים ארבעה אתרים בישראל.
בחרו בשתיים מן התמונות 1–4 וענו על הסעיפים א–ב.
[נספח א – תמונות]
ציינו מהו שימוש הקרקע הנראה בכל אחת מן התמונות שבחרתם, וכתבו מהו המפגע שנגרם ממנו לאדם ולסביבה.
(1) הסבירו מהו פיתוח בר־קיימה. (6 נקודות)
(2) תארו כיצד אפשר להתמודד עם אחד מן המפגעים הסביבתיים שציינתם בסעיף א, על פי העיקרון של פיתוח בר־קיימה. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
תמונה 1 – מחצבה (כרייה וחציבה של אבן וחצץ): פגיעה בנוף ("צלקת" בנוף), הרס בתי גידול, אבק וזיהום אוויר ורעש.
תמונה 2 – אתר הטמנת פסולת: חלחול תשטיפים (נוזלים מזוהמים) לקרקע ולמי התהום, פליטת מתאן וריח רע, מזיקים.
(אפשר גם: תמונה 3 – נמל תעופה (תחבורה אווירית): רעש מטוסים וזיהום אוויר, צריכת שטח פתוח גדול. תמונה 4 – אזור תעשייה כבדה (בתי זיקוק, תחנת כוח): זיהום אוויר מן הארובות – פגיעה בבריאות (מחלות נשימה), זיהום קרקע וים.)
מה נדרש: לשתי תמונות – שימוש הקרקע, והמפגע (מה נפגע – האדם והסביבה).
הערה: בנספח התמונות אינן ממוספרות; המספור כאן לפי סדר הקריאה בעברית – מימין לשמאל ומלמעלה למטה. בבחינה כדאי לכתוב גם מה רואים בתמונה, כדי שהבודק ידע באיזו תמונה בחרתם.
תשובה מלאה:
תמונה 1 (מחצבה – קירות סלע חצובים וערמות חצץ): שימוש הקרקע – כרייה וחציבה (מחצבה) להפקת חומרי בנייה. המפגע: פגיעה קשה ובלתי הפיכה בנוף – "צלקת" בצלע ההר; הרס בתי גידול של צמחים ובעלי חיים ואובדן שטח פתוח; אבק דק (חלקיקים) המזהם את האוויר ופוגע בבריאות התושבים הסמוכים, ורעש מפיצוצים וממשאיות.
תמונה 2 (ערמות פסולת, משאית אשפה וטרקטור דוחס): שימוש הקרקע – אתר הטמנת פסולת (מטמנה). המפגע: מי גשם שעוברים דרך הפסולת יוצרים תשטיפים מזוהמים (מתכות, חומרים אורגניים) שמחלחלים לקרקע ולמי התהום; פירוק הפסולת פולט גז מתאן (גז חממה דליק) וריחות רעים; האתר מושך מזיקים (עכברושים, ציפורים) ותופס שטח גדול.
(אפשר גם: תמונה 3 – נמל התעופה בן גוריון, שימוש קרקע לתחבורה: רעש מטוסים חזק שפוגע באיכות החיים של יישובים סמוכים, זיהום אוויר מדלק סילוני, ותפיסת שטח עצום. תמונה 4 – אזור תעשייה כבדה עם בתי זיקוק ותחנת כוח (כמו מפרץ חיפה): פליטת מזהמים מן הארובות – גופרית, חלקיקים, בנזן – שגורמים למחלות נשימה ולתחלואה בסרטן; זיהום קרקע ומים מדליפות דלק.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל תמונה – שימוש קרקע מדויק, ומפגע ספציפי שמוסבר כפגיעה באדם ובסביבה.
סעיף ב
(1) פיתוח שעונה על הצרכים של הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם; הוא מאזן בין צמיחה כלכלית, צדק חברתי ושמירה על הסביבה, ומקפיד על ניצול חסכוני של משאבים.
(2) מטמנה: צמצום כמות הפסולת – הפרדה במקור, מחזור ושימוש חוזר, הפקת אנרגיה ממתאן, ושיקום מטמנות ישנות לפארקים (כמו חירייה → פארק אריאל שרון). (אפשר גם: מחצבה – שיקום המחצבה בסיום הפעילות וחציבה מתוכננת.)
מה נדרש: (1) הגדרה של פיתוח בר-קיימה; (2) דרך התמודדות עם מפגע אחד מסעיף א, שמבוססת על עקרון הקיימות.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר-קיימה הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. הוא מבוסס על איזון בין שלושה תחומים: כלכלה (צמיחה ופרנסה), חברה (רווחה וצדק חברתי) וסביבה (שמירה על משאבי הטבע והנוף). המשמעות המעשית: ניצול חסכוני של משאבים מתכלים, מעבר למשאבים מתחדשים, מניעת זיהום, ותכנון ארוך-טווח.
(2) התמודדות עם מפגע אתר הטמנת הפסולת: לפי עקרון הקיימות מטפלים קודם כול במקור הבעיה – מצמצמים את כמות הפסולת שמגיעה להטמנה: הפרדת פסולת במקור (פח כתום לאריזות, פח חום לפסולת אורגנית), מחזור ושימוש חוזר, והפיכת פסולת אורגנית לקומפוסט. הפסולת היא משאב ולא רק בעיה – אפשר לאסוף את גז המתאן מהמטמנה ולהפיק ממנו חשמל, ולשרוף פסולת שאינה ממוחזרת במתקני הפקת אנרגיה. מטמנות שנסגרות משקמים: אוטמים אותן ומכסים, ובונים עליהן פארק – כמו הר הפסולת חירייה שהפך לפארק אריאל שרון. כך נחסך שטח, נמנע זיהום מי התהום לדורות הבאים ונוצרת תועלת לציבור.
(אפשר גם: מחצבה – תכנון מראש של מיקום המחצבה הרחק מיישובים ומשטחים רגישים, וחובת שיקום בסיום הפעילות (בישראל פועלת קרן לשיקום מחצבות) – הפיכת המחצבה לפארק, לאגם או לשטח חקלאי; מחזור פסולת בניין כתחליף לחצץ חדש.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את רעיון הדורות הבאים ואת האיזון בין כלכלה, חברה וסביבה; דרך ההתמודדות מוחשית ונקשרת במפורש לעקרון הקיימות.
טעות נפוצה: לכתוב פתרון שרק מעביר את המפגע למקום אחר ("להעביר את המטמנה רחוק") – זה אינו פיתוח בר-קיימה.
שאלה 5 · היישוב הערבי – מפות ארץ ישראל
לא במיקוד תשפ"ז – תיוג חלקי: רק סעיף א(2) – גורמי מיקום היסטוריים של היישוב הערבי – אינו בחומר 2027; סעיפים א(1) ו-ב (יחידת נוף, תהליכי עיור ביישוב הערבי) בחומר.
היישוב קלנסווה החל ככפר ובשנת 2000 הוכרז כעיר.
(1) ציינו מה שם יחידת הנוף בה שוכן היישוב קלנסווה (3 נקודות)
(2) הסבירו במה המיקום בו הוקם היישוב נחשב יוצא דופן ביחס למרבית הכפרים הערביים שהתפתחו בעבר. (5 נקודות)
בנספח ב מוצגת מפה שכותרתה קלנסווה: יישוב ערבי במישור, גלעין עתיק.
עיינו במפה, וענו על התת סעיפים (1) – (2) .
[נספח ב – מפה]
(1) על פי המפה, ציינו מהו שימוש הקרקע העיקרי ביישוב ותארו מאפיין אחד של שימוש זה. (6 נקודות)
(2) תארו על פי המפה שני היבטים של תהליך העיור שחל ביישוב. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) מישור החוף – השרון (בחלקו המזרחי של השרון, באזור "המשולש").
(2) רוב הכפרים הערביים הוקמו בעבר בהרים ובשולי המישור, על גבעות ומדרונות – לביטחון (קל להתגונן), כדי לא לבנות על אדמה חקלאית פורייה, ובשל ביצות ומלריה במישור. קלנסווה הוקמה בתוך המישור עצמו – יוצא דופן; היא התפתחה סביב מבצר מימי הצלבנים (הגלעין העתיק), על הדרך הראשית העתיקה מקהיר לדמשק שעברה במזרח השרון – והייתה תחנה חשובה בדרך זו; היו בה בארות ומעיין, ומסביבה אדמות פוריות.
מה נדרש: (1) שם יחידת הנוף; (2) להסביר מה היה המיקום המקובל של כפרים ערביים בעבר ולמה, ובמה קלנסווה שונה.
תשובה מלאה:
(1) יחידת הנוף: מישור החוף – חבל השרון (בחלקו המזרחי של השרון, סמוך לשולי הרי השומרון).
(2) רוב הכפרים הערביים בארץ התפתחו בעבר באזורי ההר ובשולי המישורים – על ראשי גבעות, על מדרונות ובמקומות שבהם ההר פוגש את העמק. היו לכך כמה סיבות: (א) ביטחון – בתקופה ללא שלטון חזק היו פשיטות של שודדים ובדואים, ומקום גבוה קל להשקיף ממנו ולהתגונן; (ב) שמירה על הקרקע החקלאית – הבתים נבנו על קרקע סלעית ולא על אדמת המישור הפורייה; (ג) בריאות – המישורים, ובעיקר השרון, היו מוצפים בחורף ובחלקם ביצות שהפיצו מלריה.
קלנסווה יוצאת דופן: היא שוכנת בתוך המישור עצמו (כפי שמציינת גם כותרת המפה: "יישוב ערבי במישור"). מיקומה מוסבר בכך שהיא התפתחה סביב מבצר מימי הצלבנים (הגלעין העתיק שבמרכז המפה), על הדרך הראשית העתיקה מקהיר לדמשק, שעברה לאורך מזרח השרון – והייתה תחנה חשובה בדרך זו. היו בה בארות ומעיין, ומסביבה אדמות פוריות, ולכן היא ניצלה את יתרונות המישור (דרך, מים, קרקע) ולא את יתרונות ההר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר משווה בין שני המיקומים – המקובל (הר/שולי מישור, עם הסיבות) והחריג (מישור) – ומציע הסבר למיקום החריג.
סעיף ב
(1) מגורים (כתום בהיר) – מכסים כמעט את כל השטח הבנוי. מאפיין: בנייה צפופה של בתים צמודי קרקע (בנייה פרטית על חלקות משפחתיות) המתפזרת לכל הכיוונים סביב הגלעין, במבנה קורני לאורך הדרכים; בגלעין העתיק – מגורים בנויים בצפיפות רבה.
(2) שני היבטים: א. התפשטות השטח הבנוי סביב הגלעין העתיק הקטן (ורוד) על אדמות חקלאיות – שכונות מגורים מכסות את רוב המפה, ושדות ומבנים חקלאיים נשארו רק בשוליים. ב. התפתחות שימושי קרקע עירוניים: מסחר (אדום) לאורך הכביש הראשי וליד הגלעין, בנייני ציבור ומוסדות חינוך (כתום), אזור תעשייה ומלאכה בכניסה המזרחית, ורשת כבישים סלולים וכביש דו-מסלולי עוקף.
מה נדרש: (1) שימוש הקרקע העיקרי לפי המקרא + מאפיין אחד; (2) שני היבטים שונים של עיור, כפי שהם נראים במפה.
תשובה מלאה:
(1) שימוש הקרקע העיקרי הוא מגורים – הצבע הכתום הבהיר במקרא מכסה כמעט את כל השטח שבתחום המפה. מאפיין: בנייה צפופה של בתים פרטיים צמודי קרקע ובניינים נמוכים, הבנויים על חלקות קטנות זה ליד זה (כפי שמקובל ביישוב ערבי – בנייה על קרקע בבעלות המשפחה, ללא תכנון של שכונות). המגורים מתפרסים לכל הכיוונים מן המרכז, לאורך דרכים היוצאות במבנה קורני (רדיאלי) מן הגלעין. (אפשר גם: בגלעין העתיק במרכז – "שטח מגורים בנוי בצפיפות" (ורוד), עם סמטאות צרות ומפותלות.)
(2) היבט ראשון – התפשטות השטח הבנוי (גידול שטחי): הגלעין העתיק, המסומן בוורוד, קטן מאוד וממוקם במרכז. סביבו התפשטו שכונות מגורים חדשות על פני כל שטח המפה (בקנה מידה 1:12,000, כמעט 2 ק"מ לכל כיוון), על חשבון האדמות החקלאיות – שדות ירוקים ומבנים חקלאיים (פסים ירוקים) נותרו רק בשולי היישוב, ובחלקם כבר חודרים בתי מגורים.
היבט שני – שינוי בשימושי הקרקע ובתפקוד: יש ביישוב שימושי קרקע עירוניים שלא אופייניים לכפר: מבני מסחר (אדום) לאורך הכביש הראשי היוצא מזרחה וליד הגלעין; מבני ציבור ומוסדות חינוך (כתום) פזורים בכמה שכונות; שטח של תעשייה ומלאכה (סגול) ליד הכביש הדו-מסלולי במזרח. מכאן שהתושבים עברו מחקלאות לתעסוקה בשירותים, במסחר ובמלאכה.
(אפשר גם: תשתיות – רשת צפופה של כבישים סלולים (צהוב), כביש ראשי וכביש דו-מסלולי העוקף את היישוב; מפת המפתח מראה ששטח השיפוט גדול בהרבה מהשטח הבנוי – עתודה לגידול עירוני.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל טענה מבוססת על סימון במקרא (צבע ומיקום במפה), ושני ההיבטים שונים זה מזה – התפשטות השטח הבנוי ושינוי בשימושי הקרקע.
טעות נפוצה: לכתוב היבטי עיור כלליים ("עלייה ברמת החיים") שאי אפשר לראות במפה – השאלה מבקשת "על פי המפה".
שאלה 6 · מאמר – "חשיבות ההגנה על מי התהום לנוכח משבר האקלים"
לא במיקוד תשפ"ז – המאמר בשאלה הוחלף במאמר אחר ב-2027, ונושאי משק המים (תפוצת מקורות המים, תמורות באיכות המים, התמודדות עם בעיות משק המים) אינם בחומר 2027; רק סעיף ב(1) (זיהום מי תהום) קרוב לנושא "זיהום גופי מים" שנשאר בחומר.
שינויי האקלים משפיעים על האקוות.
(1) ציינו את ההשפעה של שינויי האקלים על תפוצת המשקעים ועל מאפייני המשקעים בישראל.
הסבירו כיצד כל אחד מהשינויים שציינתם משפיע על כמות המים (5 נקודות)
(2) על פי המאמר, הסבירו מהו חשיבותה של אקוות החוף. (5 נקודות)
(1) תארו שתי דרכים שבהם פעילות האדם פוגעת באיכות המים באקוות. (5 נקודות)
(2) יש הטוענים כי הקמה של מפעלים רבים להתפלת מים בישראל מצמצמת את הצורך בהגנה על מאגרי המים הטבעיים בישראל. על פי המאמר, הציגו שני נימוקים השוללים טענה זו. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) ירידה בכמות המשקעים השנתית (ובעיקר בצפון ובמרכז) ותזוזה של קו גבול המדבר צפונה → פחות מים מחלחלים ומעשירים את האקוות. שינוי במאפיינים: פחות ימי גשם וסופות קצרות ועזות יותר → יותר נגר עילי ושיטפונות ופחות חלחול; עלייה בטמפרטורה → יותר התאדות. התוצאה – פחות מים נכנסים לאקוות.
(2) אקוות החוף היא מאגר מי תהום גדול מתחת למישור החוף, בסמוך לרוב האוכלוסייה; היא מאגר טבעי ואסטרטגי לשנות בצורת ולשעת חירום, מאגר אחסון זול (אפשר להחדיר אליה עודפי מים) ומקור מים איכותי וזול להפקה.
מה נדרש: (1) לציין שינויים בתפוצה ובמאפייני המשקעים, ולהסביר את השפעת כל אחד על כמות המים; (2) חשיבות אקוות החוף, לפי המאמר.
תשובה מלאה:
(1) השפעה על תפוצת המשקעים: צפויה ירידה בכמות המשקעים השנתית הממוצעת באזור הים התיכון, ובכללו ישראל, וגבול האזור הצחיח עלול לזוז צפונה. השפעה על כמות המים: פחות גשם – פחות מים מחלחלים לקרקע ומעשירים את האקוות (פחות "מילוי" של מי התהום), ופחות מים זורמים לכנרת ולנחלים.
השפעה על מאפייני המשקעים: הגשם יורד בפחות ימים, באירועים קצרים ועזים יותר, והשונות בין השנים גדלה (יותר שנות בצורת רצופות). השפעה על כמות המים: בגשם עז הקרקע לא מספיקה לקלוט את המים, ולכן חלק גדול יותר הופך לנגר עילי ושיטפונות שזורמים לים – פחות מים מחלחלים לאקווה. בנוסף, עליית הטמפרטורה מגבירה את ההתאדות מהקרקע וממקווי המים, ומגדילה את הביקוש להשקיה.
(2) חשיבות אקוות החוף: אקוות החוף היא שכבת חול וכורכר נקבובית מתחת למישור החוף, שאוגרת כמות גדולה של מי תהום. היא חשובה כי: היא נמצאת מתחת לאזור הצפוף ביותר בארץ, כך שהמים זמינים קרוב לצרכנים; היא מאגר אסטרטגי – "חיסכון" לשנות בצורת ולמצבי חירום (למשל תקלה במתקני ההתפלה); היא מאגר אחסון טבעי וזול – אפשר להחדיר אליה עודפי מים מותפלים או מי שיטפונות בחורף ולשאוב אותם בקיץ, בלי לבנות מאגרים יקרים; והקרקע מסננת ומטהרת את המים באופן טבעי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוינו שני שינויים (בתפוצה ובמאפיינים), לכל אחד הוסבר המנגנון שמקטין את כמות המים, וחשיבות האקווה מוצגת בכמה היבטים (מיקום, אגירה, ביטחון).
טעות נפוצה: לכתוב רק "פחות גשם" – השאלה מבקשת גם את השינוי במאפייני הגשם (עוצמה, תדירות), שמשפיע על החלחול גם כשכמות הגשם לא משתנה.
סעיף ב
(1) א. שאיבת יתר – מפלס מי התהום יורד ומי ים מלוחים חודרים לאקוות החוף (המלחה). ב. זיהום מחלחל – דשנים (חנקות) וחומרי הדברה מהחקלאות, שפכים, דליפות דלק ופסולת תעשייה מחלחלים לקרקע ומזהמים את מי התהום. (אפשר גם: כיסוי הקרקע בבנייה ובאספלט מקטין את החלחול.)
(2) א. ההתפלה תלויה באנרגיה ובמתקנים בודדים על החוף – תקלה, הפסקת חשמל, זיהום ים (דליפת נפט) או פגיעה ביטחונית עלולים להשבית אותה, ואז האקוות הן גיבוי חיוני. ב. אקוות מזוהמת אי אפשר לשקם במשך עשרות שנים, והיא משמשת גם כמאגר לאחסון מים מותפלים – לכן ההגנה עליה נשארת חיונית. (אפשר גם: ההתפלה יקרה וצורכת אנרגיה רבה ופולטת גזי חממה; מי התהום מזינים מעיינות, נחלים ובתי גידול.)
מה נדרש: (1) שתי דרכים שבהן האדם פוגע באיכות מי התהום – תיאור של הפעולה ושל הפגיעה; (2) שני נימוקים נגד הטענה שההתפלה מייתרת את ההגנה על המאגרים הטבעיים.
תשובה מלאה:
(1) דרך ראשונה – שאיבת יתר: כששואבים מן האקווה יותר מים ממה שמתחדש בה בגשם, מפלס מי התהום יורד. באקוות החוף, הצמודה לים, מי הים המלוחים חודרים אז פנימה (חדירת מי ים) והמים הופכים מליחים ולא ראויים לשתייה. דרך שנייה – זיהום מחלחל מפני השטח: דשנים כימיים (חנקות) וחומרי הדברה מהחקלאות, שפכים ביוב שלא טופלו, דליפות דלק מתחנות ומכלים ופסולת תעשייתית מחלחלים דרך הקרקע החולית אל מי התהום. (אפשר גם: בנייה וסלילה מכסות את הקרקע, מקטינות את החלחול ומגדילות נגר מזוהם מן הכבישים.)
(2) נימוק ראשון – ההתפלה פגיעה: ההתפלה מתבצעת בכמה מתקנים גדולים על חוף הים, והיא תלויה באספקת חשמל רציפה ובמי ים נקיים. תקלה, הפסקת חשמל, זיהום ים (למשל דליפת נפט) או פגיעה במלחמה עלולים לעצור את אספקת המים המותפלים. במקרה כזה, מי התהום הם מאגר החירום והגיבוי של המדינה – ולכן חייבים לשמור עליהם נקיים.
נימוק שני – נזק לאקווה הוא כמעט בלתי הפיך: זיהום או המלחה של אקווה נמשכים עשרות שנים, ושיקום עולה הון; מאגר טבעי שנפגע יאבד לדורות הבאים. בנוסף, האקווה משמשת "מחסן" טבעי לאחסון עודפי מים מותפלים – וזה אפשרי רק אם היא נקייה.
(אפשר גם: ההתפלה יקרה וצורכת אנרגיה רבה (ופולטת גזי חממה), ולכן מים טבעיים זולים נשארים חלק חשוב במשק; מי התהום מזינים מעיינות, נחלים ובתי גידול טבעיים שתלויים בהם.)
הערה: התשובות לסעיפים "על פי המאמר" כתובות כידע גאוגרפי כללי על מי התהום, התואם את נושא המאמר; בבחינה כדאי להוסיף את המושגים והדוגמאות מן המאמר שנלמד בכיתה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל תת-סעיף בדיוק שני פריטים, כל אחד מוסבר בשרשרת סיבה-תוצאה, והנימוקים ב-(2) עונים ישירות על הטענה (למה ההתפלה אינה מחליפה את ההגנה).
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון
בחירה – אם בחרתם בפרק זה יש לענות על שתיים מן השאלות 7 – 10 (לכל שאלה – 25 נקודות)
שאלה 7 · חשיבותו הגיאופוליטית של המזרח התיכון
מיצר הורמוז ותעלת סואץ הם מעברי ים חשובים במזרח התיכון.
(1) הסבירו את ההבדל בין שני מעברי ים אלו, וכתבו מהי חשיבותם של שני מעברי ים אלו. (6 נקודות)
(2) בעת סכסוך מדינה הסמוכה למעבר ים עלולה לסגור אותו ולמנוע תנועה של אניות במעבר הים. ציינו והסבירו השפעה כלכלית אחת של סגירת מעבר ים. (7 נקודות)
בראשית שנות השמונים של המאה העשרים נחנך בערב הסעודית צינור הנפט – פטרוליין. צינור זה מתחיל בשדות הנפט במזרח ערב הסעודית סמוך לאל הופוף (הופוף) ומסתיים בינבוע (ינבע) שבמערב ערב הסעודית.
(1) עיינו במפות שבאטלס, וציינו את שם הים הנמצא סמוך לעיר אל הופוף (הופוף) ואת שם הים הנמצא סמוך לעיר ינבוע (ינבע). (6 נקודות)
(2) הסבירו מהו היתרון לערב הסעודית בשימוש בצינור זה להובלת הנפט. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) מיצר הורמוז – מעבר ים טבעי (מיצר) בין איראן לעומאן, המחבר את המפרץ הפרסי למפרץ עומאן ולאוקיינוס ההודי; תעלת סואץ – מעבר ים מלאכותי (תעלה שנחפרה, נפתחה ב-1869) במצרים, המחברת את הים התיכון לים סוף. חשיבות: הורמוז – דרכו יוצא רוב הנפט והגז של מדינות המפרץ לעולם (כחמישית מצריכת הנפט העולמית); סואץ – הדרך הקצרה ביותר בין אירופה לאסיה, ומקור הכנסה חשוב למצרים.
(2) עליית מחירי הנפט והסחורות: אניות נאלצות להקיף את אפריקה (כף התקווה הטובה) – הדרך מתארכת בשבועות, עלויות ההובלה, הדלק והביטוח עולות, והמחירים לצרכן עולים; סגירת הורמוז מקטינה את היצע הנפט ומזניקה את מחירו. (אפשר גם: אובדן הכנסות מדמי מעבר למצרים.)
מה נדרש: (1) הבדל בין המעברים + חשיבות של כל אחד; (2) השפעה כלכלית אחת – ציון והסבר. מומלץ לאתר את שני המעברים במפה המדינית של המזרח התיכון באטלס.
תשובה מלאה:
(1) ההבדל: מיצר הורמוז הוא מעבר ים טבעי – מיצר צר בין חופי איראן בצפון לחצי האי מוסנדם (עומאן) בדרום, המחבר את המפרץ הפרסי למפרץ עומאן ומשם לים הערבי ולאוקיינוס ההודי. תעלת סואץ היא מעבר ים מלאכותי – תעלה שנחפרה בידי אדם (נפתחה ב-1869) בשטח מצרים, לרוחב מצר סואץ, והיא מחברת את הים התיכון (פורט סעיד) לים סוף (סואץ).
החשיבות: דרך מיצר הורמוז עוברות מכליות הנפט והגז של סעודיה, עיראק, כווית, קטאר, איחוד האמירויות ואיראן – בערך חמישית מצריכת הנפט בעולם; זהו "צוואר בקבוק" של משק האנרגיה העולמי. תעלת סואץ היא הדרך הימית הקצרה ביותר בין אירופה לאסיה – היא חוסכת הקפה של אפריקה; עובר בה חלק ניכר מן הסחר העולמי (מכולות ונפט), והיא מקור הכנסה חשוב במטבע זר למצרים (דמי מעבר).
(2) השפעה כלכלית – עליית מחירים בעולם: כאשר מעבר ים נסגר, האניות נאלצות לנסוע בדרך עוקפת – למשל מאסיה לאירופה דרך כף התקווה הטובה שבדרום אפריקה, דרך ארוכה בכמה אלפי ק"מ ובשבוע-שבועיים. הנסיעה הארוכה מעלה את הוצאות הדלק והשכר, וגם דמי הביטוח עולים בגלל הסכנה; הסחורות מגיעות באיחור. כל אלה מייקרים את מחיר המוצרים לצרכן. בסגירת מיצר הורמוז אין דרך עוקפת ימית לרוב הנפט מן המפרץ – ההיצע העולמי יורד, ומחיר הנפט זינק, וכך מתייקרים גם התחבורה והייצור בכל העולם. (אפשר גם: אובדן הכנסות – מצרים מאבדת דמי מעבר מתעלת סואץ, כפי שקרה כשהתקפות החות'ים בים סוף ב-2024 הסיטו אניות רבות מהתעלה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מוצג על אותו קריטריון (טבעי מול מלאכותי) עם מיקום מדויק; לכל מעבר נכתבה חשיבות; ההשפעה הכלכלית מוסברת בשרשרת סיבה-תוצאה.
סעיף ב
(1) ליד אל הופוף – המפרץ הפרסי. ליד ינבוע – ים סוף.
(2) הצינור מאפשר לייצא נפט מנמל בים סוף בלי לעבור במיצר הורמוז – כך סעודיה אינה תלויה במעבר שאיראן עלולה לסגור, ויכולה להמשיך לייצא בעת סכסוך; בנוסף הדרך מים סוף לאירופה (דרך סואץ) קצרה יותר מהקפת חצי האי ערב.
מה נדרש: (1) לאתר באטלס (מפה מדינית או מפת משאבים של חצי האי ערב) את שתי הערים ואת הימים הסמוכים; (2) להסביר יתרון.
תשובה מלאה:
(1) העיר אל הופוף (בנאת אל-אחסא) נמצאת במזרח סעודיה, בפנים הארץ, קרוב לחוף המפרץ הפרסי – הים הסמוך הוא המפרץ הפרסי. העיר ינבוע נמצאת על החוף המערבי של סעודיה – הים הסמוך הוא ים סוף.
(2) היתרון – עקיפת מיצר הורמוז: מרבית הנפט של סעודיה מופק בשדות שבמזרח המדינה (שדה גוואר ושדות נוספים), ונמלי היצוא העיקריים נמצאים במפרץ הפרסי. מכליות שיוצאות משם חייבות לעבור במיצר הורמוז, שאיראן שולטת בחופו הצפוני ומאיימת לסגור אותו בעת סכסוך. הצינור מוביל את הנפט לאורך כ-1,200 ק"מ אל ים סוף, וממנו אפשר לייצא בלי לעבור בהורמוז – כך סעודיה מבטיחה את המשך היצוא וההכנסות שלה גם בעת מלחמה ("ביטחון יצוא"). בנוסף, מינבוע הדרך לשווקים באירופה דרך תעלת סואץ קצרה בהרבה מהקפת חצי האי ערב – חיסכון בזמן ובעלויות ההובלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הימים נכונים; היתרון מוסבר דרך הקשר הגאואסטרטגי (מיצר הורמוז והסכנה לסגירתו), עם יתרון כלכלי נוסף.
שאלה 8 · הגירה
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "הגירה בין מדינות" (גורמים כלכליים ופוליטיים להגירה) אינו בחומר 2027.
בטבלה שלפניכם מוצג מאזן הגירה* במדינות אחדות בשנת 2024.
[טבלה]
(1) מיינו את המדינות שבטבלה לשתיים או שלוש קבוצות. (6 נקודות)
(2) בחרו במדינה אחת מן הטבלה, והסבירו גורם אפשרי למאזן ההגירה שבה. (7 נקודות)
(1) ציינו גורם אחד להגירה מאולצת והביאו דוגמא אחת להגירה כזאת במזרח התיכון. (6 נקודות)
(2) הגירה מרצון של אוכלוסייה ממדינות במזרח התיכון משפיעה על מדינות היעד אליהן מהגרים.
הסבירו יתרון אחד או חיסרון אחד למדינות היעד. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) מאזן הגירה חיובי (קולטות הגירה): קטאר (3.2), ירדן (0.6). מאזן הגירה שלילי (נפלטת הגירה): טורקיה (-0.7), מצרים (-0.4), סוריה (-2.7). (אפשר גם שלוש קבוצות: חיובי גבוה – קטאר; קרוב לאפס – ירדן, מצרים, טורקיה; שלילי גבוה – סוריה.)
(2) קטאר – מאזן חיובי גבוה: מדינה עשירה מאוד בנפט ובגז, עם אוכלוסייה מקומית קטנה; הפיתוח (בנייה, שירותים, תעשייה) דורש עובדים זרים רבים, והשכר הגבוה מושך מהגרי עבודה מדרום אסיה וממדינות ערב. (אפשר גם: סוריה – מלחמת אזרחים מאז 2011, הרס וקריסה כלכלית → מיליוני פליטים.)
מה נדרש: (1) מיון לפי קריטריון ברור (שתיים או שלוש קבוצות), עם שמות המדינות בכל קבוצה; (2) מדינה אחת וגורם מוסבר למאזן ההגירה שלה.
תשובה מלאה:
(1) מיון לפי סימן מאזן ההגירה:
(אפשר גם מיון לשלוש קבוצות לפי עוצמת המאזן: חיובי גבוה – קטאר; מאזן קרוב לאפס (בין 1- ל-1+) – ירדן, מצרים, טורקיה; שלילי גבוה – סוריה.)
(2) קטאר – מאזן הגירה חיובי גבוה (3.2+): קטאר היא אחת המדינות העשירות בעולם בזכות מאגרי הגז הטבעי והנפט שלה, ויש בה תמ"ג לנפש גבוה מאוד. מספר האזרחים קטן, והכנסות הגז מממנות פיתוח מהיר – בנייה, תשתיות, שירותים (ולמשל הכנות למונדיאל 2022). אין מספיק כוח עבודה מקומי, ולכן המדינה מגייסת מהגרי עבודה רבים מהודו, נפאל, בנגלדש, הפיליפינים וממדינות ערב, שבאים בגלל השכר הגבוה בהרבה מבמדינותיהם. כתוצאה, רוב תושבי קטאר אינם אזרחים.
(אפשר גם: סוריה – מאזן שלילי גבוה (2.7-): מלחמת האזרחים שפרצה ב-2011 הרסה ערים ותשתיות וגרמה לקריסה כלכלית; מיליוני סורים ברחו כפליטים לטורקיה, ללבנון, לירדן ולאירופה – הגירה כפויה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המיון מבוסס על קריטריון אחד ברור וכולל את כל המדינות; הגורם קשור לנתון (סימן וגודל המאזן) ומוסבר כגורם דוחף או מושך.
סעיף ב
(1) גורם: מלחמה / סכסוך מזוין (או רדיפה פוליטית, דתית או אתנית). דוגמה: מיליוני פליטים מסוריה, בעקבות מלחמת האזרחים שהחלה ב-2011, לטורקיה, ללבנון, לירדן ולאירופה.
(2) יתרון: מהגרי העבודה ממלאים מחסור בכוח עבודה – למשל במדינות המפרץ הם בונים את התשתיות ועובדים בשירותים בשכר נמוך, ומאפשרים צמיחה כלכלית מהירה. (או חיסרון: תלות בעובדים זרים, ובמדינות המפרץ הם רוב האוכלוסייה – מתחים חברתיים ופגיעה בזהות המקומית.)
מה נדרש: (1) גורם אחד + דוגמה אחת מן המזרח התיכון; (2) יתרון אחד או חיסרון אחד – מוסבר.
תשובה מלאה:
(1) גורם להגירה מאולצת (כפויה): מלחמה וסכסוך מזוין – כשיש סכנת חיים, הרס בתים והתמוטטות השירותים, אנשים נאלצים לעזוב. דוגמה: מלחמת האזרחים בסוריה, שהחלה ב-2011 – מיליוני סורים ברחו כפליטים לטורקיה (המדינה שקלטה הכי הרבה), ללבנון, לירדן ולאירופה, ומיליונים נוספים נעקרו בתוך סוריה. (אפשר גם: רדיפה דתית או אתנית – למשל היזידים בעיראק שברחו מדאע"ש ב-2014.)
(2) יתרון למדינת היעד – מענה למחסור בכוח עבודה: במדינות המפרץ העשירות (קטאר, איחוד האמירויות, סעודיה) האוכלוסייה המקומית קטנה ומעטים מהמקומיים עובדים בבנייה ובשירותים. מהגרי עבודה מרצון ממצרים, מירדן ומדרום אסיה ממלאים את המשרות האלה בשכר נמוך יחסית, וכך המדינות יכולות לבנות ערים, נמלים ותשתיות במהירות ולפתח את כלכלתן.
(אפשר גם חיסרון: תלות בעובדים זרים – כשרוב האוכלוסייה הם זרים, נוצרים פערים חברתיים ומתחים, והאזרחים מרגישים מיעוט בארצם; או עומס על שירותים ותשתיות, למשל דיור, בריאות וחינוך.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: גורם מדויק עם דוגמה ממשית (מדינה, שנה, יעדים); היתרון מוסבר במנגנון ומקושר למדינות יעד מוחשיות.
שאלה 9 · נפט
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "מאגרי נפט – הפקתם והשפעתם" אינו בחומר 2027.
(1) הסבירו שניים מן התנאים שאפשרו היווצרות מאגרי נפט במזרח התיכון. (6 נקודות)
(2) בעשור האחרון מדינות רבות בעולם ובמזרח התיכון עוברות לשימוש באנרגיה ירוקה מתחדשת (שמש, רוח, גאותרמי). הסבירו כיצד מעבר זה עשוי להשפיע על המעמד הגיאופוליטי של מדינות המזרח התיכון. (7 נקודות)
הפקת הנפט הביאה לעושר רב למדינות המפרץ הפרסי אך גם לבעיות סביבתיות.
(1) הסבירו השפעה כלכלית חיובית אחת של הפקת הנפט על מדינות המפרץ. (6 נקודות)
(2) הסבירו השפעה סביבתית שלילית אחת שעלולה להיגרם לסביבה מהפקת הנפט או מהובלתו. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) א. ים רדוד וחם (ים תטיס) כיסה את האזור במשך מיליוני שנים; שרידי יצורים ימיים שקעו לקרקעית, נקברו בשכבות משקע, ובלחץ ובחום הפכו לנפט. ב. מבנה גאולוגי שאוגר את הנפט – שכבות סלע נקבובי (גיר, חול) המכוסות בשכבת סלע אטומה, ובקמטים (קימוטים) כמו ברכסי זגרוס ובמפרץ הפרסי נוצרו "מלכודות" שבהן הנפט הצטבר.
(2) הביקוש העולמי לנפט צפוי לרדת, ולכן הכנסותיהן והשפעתן של מדינות הנפט (סעודיה, עיראק, כווית, איראן) יפחתו – העולם פחות תלוי בהן, וחשיבות המפרץ והמעברים הימיים יורדת; הן נאלצות לגוון את כלכלתן. מנגד, מדינות עם שמש ושטחי מדבר רבים יכולות להפוך ליצואניות של אנרגיה סולרית ומימן ירוק ולשמור על מעמדן.
מה נדרש: (1) שני תנאים מוסברים להיווצרות מאגרי הנפט; (2) הסבר של השפעת המעבר לאנרגיה מתחדשת על המעמד הגאופוליטי (ההשפעה והקשר שלה לנפט).
תשובה מלאה:
(1) תנאי ראשון – חומר אורגני ימי בכמות גדולה: לפני עשרות מיליוני שנים כיסה את האזור ים רדוד וחם (ים תטיס). בים חיו כמויות עצומות של יצורים זעירים (פלנקטון). כשמתו, שקעו לקרקעית ונקברו בשכבות משקע (חול וטין) לפני שהתפרקו. במשך מיליוני שנים, בלחץ השכבות שהצטברו מעליהם ובחום של עומק כדור הארץ, הפך החומר האורגני לנפט ולגז.
תנאי שני – מבנה גאולוגי שאוגר את הנפט ("מלכודת"): כדי שייווצר מאגר, הנפט צריך להצטבר בסלע מאגר נקבובי (גיר או אבן חול) שמכוסה בשכבת סלע אטומה (חרסית, מלח) שאינה מאפשרת לו לברוח. בגלל התנגשות הלוח הערבי עם הלוח האירני נוצרו קמטים (אנטיקלינות) ברכסי זגרוס ובאגן המפרץ הפרסי, ובראשי הקמטים הצטברו כמויות עצומות של נפט – כמו בשדה גוואר בסעודיה.
(2) מדינות הנפט של המזרח התיכון (סעודיה, עיראק, איראן, כווית, איחוד האמירויות) קיבלו מעמד גאופוליטי חזק בזכות הנפט: העולם תלוי באספקה שלהן, הן משפיעות על מחירי האנרגיה (דרך אופ"ק), והמעצמות מתעניינות באזור ומגנות עליו. מעבר לאנרגיה מתחדשת יקטין את הביקוש לנפט ואת מחירו. כתוצאה: (א) ההכנסות של מדינות הנפט ירדו, וכך גם יכולתן לממן את מדינת הרווחה, צבאות והשפעה במדינות אחרות; (ב) העולם יהיה פחות תלוי בהן, והחשיבות האסטרטגית של המפרץ הפרסי ושל מיצר הורמוז תרד – המעצמות יתעניינו פחות באזור. לכן מדינות כמו סעודיה ("חזון 2030") ואיחוד האמירויות מגוונות את כלכלתן – תיירות, פיננסים, טכנולוגיה. מצד שני, לאזור יש יתרון באנרגיה הירוקה עצמה: שמש חזקה כמעט כל השנה ושטחי מדבר עצומים, כך שמדינות המפרץ יכולות להפוך ליצואניות של חשמל סולרי ומימן ירוק, ולשמור על חלק ממעמדן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תנאים נפרדים (מקור החומר ומבנה הלכידה), כל אחד בתהליך מלא; ההשפעה הגאופוליטית מוסברת דרך השרשרת ביקוש → הכנסות → השפעה ותלות, עם דוגמאות.
סעיף ב
(1) הכנסות עתק מיצוא הנפט מימנו פיתוח תשתיות (נמלים, כבישים, שדות תעופה, התפלה), ערים מודרניות ושירותי רווחה, וקרנות השקעה – עלייה חדה בתמ"ג לנפש וברמת החיים (כווית, קטאר, איחוד האמירויות).
(2) זיהום ימי מדליפות נפט מקידוחים, צינורות ומכליות במפרץ הפרסי – פגיעה בשוניות אלמוגים, בדגה ובעופות, ובמתקני התפלה ובחופים (למשל דליפת הנפט הענקית במלחמת המפרץ 1991). (אפשר גם: זיהום אוויר מבתי זיקוק ומשריפת גז נלווה.)
מה נדרש: השפעה כלכלית חיובית אחת והשפעה סביבתית שלילית אחת – כל אחת מוסברת.
תשובה מלאה:
(1) השפעה כלכלית חיובית – עושר ומימון פיתוח: יצוא הנפט הכניס למדינות המפרץ הכנסות עצומות. המדינות השתמשו בהן לבניית תשתיות מודרניות – נמלים, שדות תעופה, כבישים, מתקני התפלה וחשמל – ולבניית ערים חדשות (דובאי, דוחה, אבו דאבי). הממשלות מספקות לאזרחים שירותי רווחה נדיבים (חינוך ובריאות חינם, סבסוד דלק ודיור), וחלק מהכסף מושקע בקרנות השקעה ממשלתיות ובפיתוח ענפים חדשים כמו פטרוכימיה, תעופה ותיירות. התוצאה – עלייה חדה בתמ"ג לנפש: מדינות שהיו עניות לפני גילוי הנפט (כווית, קטאר) הפכו לחלק מן העשירות בעולם.
(2) השפעה סביבתית שלילית – זיהום הים בנפט: במפרץ הפרסי יש קידוחים ימיים, צינורות, נמלי טעינה ותנועה צפופה של מכליות. דליפות מקידוחים, מצינורות, מתאונות מכליות או משטיפת מכלים מזהמות את המים. המפרץ רדוד וסגור, והמים מתחלפים לאט – ולכן הזיהום נשאר זמן רב. הנפט פוגע בשוניות אלמוגים, בדגים, בעופות ים ובחופים, וגם במתקני ההתפלה שמהם מדינות המפרץ שואבות את מי השתייה. דוגמה קיצונית: במלחמת המפרץ (1991) נשפכו לים כמויות עצומות של נפט, ובארות נפט בכווית הוצתו.
(אפשר גם: זיהום אוויר – בתי זיקוק, מתקנים פטרוכימיים ושריפת הגז הנלווה ("לפידים") פולטים גזי חממה ומזהמים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל השפעה מוסברת בשרשרת סיבה-תוצאה, עם דוגמה מן המפרץ.
שאלה 10 · אי שוויון מרחבי – כלכלי
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "אי-שוויון מרחבי-כלכלי בין המדינות ובתוכן" (מדדים כלכליים, מאפייני הסביבה הפיזית) אינו בחומר 2027.
לפניכם טבלה ובה נתונים של מדדי פיתוח כלכליים במדינות אחדות במזרח התיכון.
עיינו בטבלה ,וענו על הסעיפים א-ב שאחריה.
[טבלה]
(1) מיינו את המדינות שבטבלה לשלוש קבוצות. (5 נקודות)
(2) הסבירו שני עקרונות שלפיהם ערכתם את המיון . (8 נקודות)
מאפייני הסביבה הפיזית (הטבעית ) יכולים לסייע לפיתוח הכלכלה של מדינה או להגביל אותו.
בחרו בשתיים מן המדינות שבטבלה.
(1) בנוגע לכל אחת מן המדינות שבחרתם ,ציין מאפיין אחד של הסביבה הפיזית שיכול לסייע לפיתוח הכלכלה או להגביל אותו. (5 נקודות)
(2) הסבירו כיצד מאפיין זה מסייע לפיתוח ענף כלכלי אחד במדינה או מגביל את התפתחותו.
(סך הכול —שני מאפיינים ושני ענפים). (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) רמת פיתוח גבוהה – מדינות נפט עשירות: כווית, סעודיה. רמת פיתוח בינונית: איראן. רמת פיתוח נמוכה: לבנון, תימן.
(2) א. צריכת חשמל לנפש – מדד לרמת החיים ולתיעוש: כווית 18,744 וסעודיה 13,386 קוט"ש (גבוהה מאוד), איראן 3,815 (בינונית), לבנון 975 ותימן 78 (נמוכה מאוד). ב. מבנה המשק – שיעור החקלאות והתעשייה בתמ"ג: במדינות המפותחות החקלאות זניחה (פחות מ-3%) והתעשייה (כולל הפקת נפט) גבוהה (47%–57%); באיראן חקלאות 10.8% ותעשייה 36.1%; בתימן החקלאות גבוהה (19.5%) והתעשייה נמוכה – מאפיין של מדינה מתפתחת. (לבנון: כלכלת שירותים במשבר עמוק – חקלאות ותעשייה נמוכות, וצריכת חשמל נמוכה.)
מה נדרש: (1) מיון לשלוש קבוצות; (2) שני עקרונות (קריטריונים) למיון – כל עיקרון מוסבר ומבוסס על נתוני הטבלה.
תשובה מלאה:
(1) קבוצה א – רמת פיתוח כלכלי גבוהה (מדינות נפט עשירות): כווית, סעודיה. קבוצה ב – רמת פיתוח בינונית: איראן. קבוצה ג – רמת פיתוח נמוכה: לבנון, תימן.
(2) עיקרון ראשון – צריכת החשמל לנפש: מדד זה משקף את רמת החיים (מכשירי חשמל, מיזוג אוויר) ואת היקף התעשייה והתשתיות. בכווית (18,744 קוט"ש) ובסעודיה (13,386) הצריכה גבוהה מאוד; באיראן (3,815) היא בינונית; בלבנון (975) ובתימן (78 בלבד) היא נמוכה מאוד – בתימן הצריכה לנפש קטנה פי כ-240 מבכווית, ומעידה על מחסור בתשתיות חשמל בסיסיות.
עיקרון שני – מבנה המשק (חלקם של ענפי הכלכלה בתמ"ג): במדינות מתפתחות חלק גדול מן התוצר מגיע מחקלאות, וככל שהמדינה מתפתחת חלק החקלאות קטן. בכווית (0.49%) ובסעודיה (2.54%) החקלאות זניחה, והתעשייה (שכוללת את הפקת הנפט והפטרוכימיה) היא כמחצית מהתמ"ג (57.1%, 47.0%). באיראן החקלאות עדיין משמעותית (10.8%) והתעשייה בינונית (36.1%). בתימן החקלאות היא חלק גדול מן התוצר (19.5%) והתעשייה קטנה (11.5%) – מבנה משק של מדינה מתפתחת.
הערה ללבנון: גם החקלאות וגם התעשייה בה נמוכות, כי רוב התוצר מגיע משירותים (בנקאות, מסחר, תיירות); אבל צריכת החשמל הנמוכה (975) מעידה על משבר כלכלי עמוק וקריסת משק החשמל, ולכן היא שובצה ברמה הנמוכה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המיון כולל את כל המדינות; כל עיקרון מוגדר, מוסבר מדוע הוא מעיד על רמת פיתוח, ומבוסס על מספרים מן הטבלה.
טעות נפוצה: למיין לפי עמודה אחת בלבד בלי להסביר אותה, או לפרש שיעור תעשייה גבוה בכווית כתעשייה מגוונת – רובו הפקת נפט.
סעיף ב
סעודיה: (1) מאגרי נפט וגז ענקיים בסלעי משקע במזרח המדינה (מסייע); (2) מאפשר את ענף הפקת הנפט ויצואו ואת הפטרוכימיה – מקור עיקרי לתמ"ג.
תימן: (1) אקלים מדברי צחיח ומחסור חמור במים (בצד הרים תלולים) (מגביל); (2) מגביל את החקלאות – מעט שטחים מושקים, תלות בגשם ובמי תהום שמתדלדלים, ולכן היבולים קטנים והחקלאות נשארת מסורתית ולא יעילה. (אפשר גם: לבנון – אקלים ים-תיכוני גשום, הרים מושלגים וחופים → תיירות וחקלאות בבקעת הלבנון.)
מה נדרש: לשתי מדינות – מאפיין פיזי אחד, ולאחר מכן הסבר כיצד הוא מסייע לענף כלכלי מסוים או מגביל אותו (שני מאפיינים ושני ענפים). לאיתור המאפיינים אפשר להיעזר במפות האקלים, המשקעים ומשאבי הטבע של המזרח התיכון באטלס.
תשובה מלאה:
סעודיה:
(1) מאפיין פיזי: מאגרי נפט וגז עצומים, שהצטברו בסלעי המשקע במזרח המדינה ובאגן המפרץ הפרסי (מאפיין מסייע).
(2) הענף: הפקת נפט ויצואו, ובעקבותיו תעשייה פטרוכימית. הנפט זמין בכמויות גדולות, בעומק לא רב ובעלות הפקה נמוכה, ליד חוף המפרץ – כך קל לייצא אותו. הנפט הוא מקור ההכנסה העיקרי של המדינה, ולכן שיעור התעשייה בתמ"ג גבוה (47%). על בסיס הנפט קמו ערים תעשייתיות כמו ג'ובייל, עם מפעלי פטרוכימיה ודשנים.
תימן:
(1) מאפיין פיזי: אקלים צחיח ברוב שטח המדינה ומחסור חמור במים – אין נהרות קבועים, ומי התהום מתדלדלים; בחלק המערבי הרים גבוהים ותלולים (מאפיין מגביל).
(2) הענף: חקלאות. בהיעדר מים להשקיה אפשר לעבד רק שטח קטן – בעיקר בהרים במערב, שבהם יורד גשם מונסוני בקיץ, ושם נבנו טרסות. השטחים קטנים ומפוצלים, המדרונות מקשים על מיכון, והחקלאות נשארת מסורתית, ביבולים נמוכים. לכן אף שחלק החקלאות בתמ"ג גבוה (19.5%), היא אינה מפרנסת את האוכלוסייה, ותימן נאלצת לייבא מזון.
(אפשר גם: כווית – מדבר שטוח וצחיח ללא מים מתוקים (מגביל לחקלאות – 0.49% בלבד בתמ"ג); לבנון – אקלים ים-תיכוני גשום, הרים מושלגים וחופים (מסייע לתיירות – סקי וחופים – ולחקלאות בבקעת הלבנון); איראן – רכסי זגרוס ואלבורז שעליהם יורד גשם ושלג ומהם זורמים נחלים (מסייע לחקלאות).)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים פיזיים שונים ושני ענפים שונים; כל הסבר מקשר במפורש בין המאפיין לבין הענף, ונשען על נתון מן הטבלה.
פרק שלישי – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב): איטליה
חובה – בפרק זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה; ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד, לכל סעיף – 6 נקודות), ועל שתיים מן השאלות 12 – 15 (לכל שאלה 16 נקודות)
שאלה 11 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 6 נקודות)
שימו לב : בשאלה זו הנכם רשאים לענות על ארבעת הסעיפים ובבדיקת השאלה ייבחרו שלוש התשובות הטובות ביותר.
תארו את סוג תוואי הגבול של איטליה עם שוויץ ועם אוסטריה. תארו יתרון אחד או חיסרון אחד לגבול הנשען על תוואי הגבול שתיארתם.
לפניכם שמות של שתי ערים בצפון איטליה :בולצ'ינו, פררה.
ציינו את שם יחידת הנוף בה שוכנות כל אחת מן הערים.
בחרו באחת מן הערים.
ציינו מאפיין פיזי אחד ומאפיין אנושי אחד של העיר שבחרתם.
לפניכם טבלה ובה נתונים על אוכלוסיית הערים הגדולות באיטליה.
(1) עיינו בטבלה, וקבעו מהו המדרג העירוני באיטליה.
(2) תארו מהו היתרון במדרג עירוני זה.
[טבלה]
ציינו שתי תופעות גאולוגיות הרסניות באיטליה והסבירו מדוע הן שכיחות באיטליה.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
גבול טבעי (פיזי) – עובר לאורך רכסי הרי האלפים, בעיקר לאורך קו פרשת המים. יתרון: קל לזהות ולסמן אותו, והוא מכשול טבעי שמקל על ההגנה. (או חיסרון: מקשה על תחבורה וסחר – צריך לעבור במעברי הרים (כמו מעבר ברנר) ובמנהרות יקרות, ובחורף השלג חוסם דרכים.)
מה נדרש: לתאר את סוג הגבול, ויתרון אחד או חיסרון אחד. כדאי לבדוק במפה הפיזית של אירופה (או של איטליה) באטלס איפה עובר הגבול ביחס לרכסי ההרים.
תשובה מלאה:
סוג התוואי: הגבול הצפוני של איטליה עם שוויץ ועם אוסטריה הוא גבול טבעי (פיזי) – הוא עובר לאורך רכסי הרי האלפים, ובחלקו הגדול לאורך קו פרשת המים, כלומר על הקו הגבוה שממנו נחלים זורמים לצד האיטלקי (לעמק הפו) או לצד הצפוני.
יתרון: גבול שעובר על רכס הרים גבוה קל לזהות ולסמן בשטח, ולכן יש פחות מחלוקות על מיקומו; ההרים הגבוהים הם מכשול טבעי שמקשה על פלישה צבאית ומקל על הגנה ועל פיקוח על הגבול.
(אפשר גם חיסרון: ההרים מקשים על התחבורה והסחר עם מדינות מרכז אירופה – המעבר אפשרי רק דרך מעברי הרים (כמו מעבר ברנר לאוסטריה) או מנהרות ארוכות ויקרות (כמו גוטהרד וסימפלון לשוויץ), ובחורף שלג ומפולות עלולים לחסום את הדרכים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגבול מסווג נכון (טבעי) ומתואר לפי התבליט; היתרון מוסבר וקשור לאופי ההררי של הגבול.
סעיף ב
בולצ'נו – הרי האלפים (האלפים הדולומיטיים, בעמק נהר האדיג'ה). פררה – עמק הפו (מישור פדאנו).
פררה: מאפיין פיזי – מישור סחף נמוך ושטוח בדלתת נהר הפו, אדמה פורייה; מאפיין אנושי – מרכז חקלאי ותעשיית מזון; עיר היסטורית (אתר מורשת עולמית). (אפשר גם: בולצ'נו – פיזי: עמק הררי, חורפים קרים ומושלגים; אנושי: עיר דו-לשונית – איטלקית וגרמנית – ומרכז תיירות.)
מה נדרש: יחידת נוף לכל עיר, ואחר כך לעיר אחת – מאפיין פיזי אחד ומאפיין אנושי אחד. את מיקום הערים מאתרים במפה הפיזית של איטליה באטלס (צבעי הגובה).
הערה: בשאלון מודפס "בולצ'ינו" – הכוונה לעיר בולצ'נו (Bolzano) בצפון איטליה.
תשובה מלאה:
יחידות הנוף: בולצ'נו שוכנת בהרי האלפים (באזור הדולומיטים, בעמק נהר האדיג'ה). פררה שוכנת בעמק הפו (מישור פדאנו), סמוך לדלתת הפו.
העיר שנבחרה – פררה:
מאפיין פיזי: מישור סחף נמוך ושטוח, שנוצר מסחף שהביאו נהר הפו ויובליו; הקרקע פורייה מאוד ויש בו מים רבים (ובעבר – ביצות שיובשו).
מאפיין אנושי: מרכז של חקלאות אינטנסיבית (דגנים, פירות, סלק סוכר) ושל תעשיית מזון; עיר היסטורית מתקופת הרנסנס, שמרכזה הוא אתר מורשת עולמית ומושך תיירים.
(אפשר גם: בולצ'נו – מאפיין פיזי: עמק צר בין הרים גבוהים, אקלים הררי עם חורף קר ומושלג; מאפיין אנושי: עיר דו-לשונית (איטלקית וגרמנית), כי האזור (דרום טירול) היה שייך לאוסטריה עד מלחמת העולם הראשונה; מרכז תיירות סקי והרים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי יחידות הנוף נכונות; לעיר אחת מאפיין פיזי ומאפיין אנושי מובחנים.
סעיף ג
(1) מדרג מאוזן לפי כלל הדרגה-גודל (ולא עיר ראשה): מילנו (1.38) היא בערך מחצית מרומא (2.75), נפולי (0.905) כשליש ממנה – כמעט בדיוק לפי הכלל; טורינו (0.855) מעט גדולה מרבע.
(2) האוכלוסייה, השירותים והפעילות הכלכלית מפוזרים בכמה ערים גדולות במקום להתרכז בעיר אחת – עומס קטן יותר על הבירה, ופיתוח מאוזן יותר של אזורי המדינה (כל עיר משמשת מרכז לאזור שלה).
מה נדרש: (1) לקבוע את סוג המדרג על פי הנתונים; (2) לתאר יתרון.
תשובה מלאה:
(1) לפי כלל הדרגה-גודל, העיר במקום ה-n צריכה להיות בגודל של 1/n מן העיר הגדולה. נבדוק (חושב): רומא 2.75 מיליון; מילנו צפויה 2.75 ÷ 2 = 1.375 – בפועל 1.38; נפולי צפויה 2.75 ÷ 3 ≈ 0.917 – בפועל 0.905; טורינו צפויה 2.75 ÷ 4 ≈ 0.69 – בפועל 0.855 (מעט יותר). הנתונים קרובים מאוד לכלל, ולכן המדרג העירוני באיטליה הוא מדרג מאוזן לפי כלל הדרגה-גודל. אין באיטליה עיר ראשה: רומא גדולה רק פי 2 ממילנו, ולא פי כמה וכמה כמו עיר ראשה.
(2) היתרון: במדרג מאוזן יש כמה ערים גדולות בעלות תפקידים שונים (רומא – בירה ומרכז שלטון; מילנו – מרכז כלכלי ופיננסי; טורינו – תעשייה; נפולי – נמל ומרכז הדרום). לכן האוכלוסייה, מקומות העבודה והשירותים מתפזרים בין אזורי המדינה, ואין עומס יתר על עיר אחת (צפיפות, פקקים, מחירי דיור גבוהים). תושבי כל אזור מקבלים שירותים ברמה גבוהה בעיר הקרובה אליהם, והפיתוח מאוזן יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה מבוססת על חישוב מן הטבלה ומשתמשת במונח הנכון; היתרון מתואר ומוסבר.
טעות נפוצה: לקבוע "רומא היא עיר ראשה" רק כי היא הגדולה ביותר – עיר ראשה גדולה פי כמה מן העיר השנייה.
סעיף ד
רעידות אדמה (למשל לאקווילה 2009, אמטריצ'ה 2016) והתפרצויות געשיות (וזוב, אטנה, סטרומבולי). הסיבה: איטליה נמצאת באזור המפגש בין הלוח האפריקני ללוח האירואסייתי – הלוח האפריקני נע צפונה ומתחתר מתחת ללוח האירואסייתי; התנועה יוצרת מתחים שמשתחררים ברעידות אדמה, ומגמה מותכת עולה דרך סדקים ויוצרת הרי געש.
מה נדרש: לציין שתי תופעות ולהסביר את הסיבה לשכיחותן. במפות "לוחות טקטוניים, הרי געש ורעידות אדמה" באטלס רואים את גבול הלוחות שעובר באיטליה.
תשובה מלאה:
שתי התופעות: (1) רעידות אדמה – למשל ברעידת האדמה בלאקווילה (2009) ובאמטריצ'ה שבמרכז איטליה (2016), שגרמו להרס ולמאות הרוגים. (2) התפרצויות געשיות – הר הוזוב ליד נפולי (שהרס את פומפיי בשנת 79), הר האטנה בסיציליה – הר הגעש הפעיל הגבוה באירופה – וסטרומבולי.
הסיבה: איטליה שוכנת באזור המפגש (גבול מתכנס) בין הלוח האפריקני ללוח האירואסייתי. הלוח האפריקני נע צפונה, ובאזור איטליה חלקים ממנו (קרקעית הים התיכון) מתחתרים מתחת ללוח האירואסייתי. החיכוך ותנועת הלוחות יוצרים מתחים בסלעים שמשתחררים לפתע לאורך העתקים – רעידות אדמה (בעיקר לאורך האפנינים). בעומק, הלוח המתחתר נמס, והמגמה עולה דרך סדקים בקרום ופורצת – הרי געש בדרום איטליה ובסיציליה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי תופעות שונות עם דוגמאות, והסבר טקטוני מלא (אילו לוחות, איזה סוג גבול, ואיך זה גורם לכל תופעה).
שאלה 12 · דמוגרפיה ומגמות באוכלוסייה
עיינו בנתונים שלפניכם, וענו על השאלה שאחריהם.
אוכלוסיית איטליה בשנת 2025 מוערכת ב 59 מיליון תושבים. על פי התחזית בשנת 2060 צפויה ירידה ניכרת במספר התושבים - 47.5 מיליון תושבים. כמו כן, כ 34% - מהאוכלוסייה יהיו מעל גיל 65 ושיעור הפריון יהיה 1.4 ילדים לאישה.
הציגו שתי השפעות אפשריות של נתונים אלה על הכלכלה ו/או החברה באיטליה.
איטליה היא יעד מרכזי למהגרים.
(1) הסבירו כיצד המיקום של איטליה משפיע על היותה יעד למהגרים. (5 נקודות)
(2) הציגו יתרון אחד וחיסרון אחד להגעת מהגרים לאיטליה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(ירידה של כ-19.5% באוכלוסייה; פריון 1.4 – מתחת לרמת התחלופה 2.1; הזדקנות.) 1. מחסור בכוח עבודה – פחות אנשים בגיל העבודה, האטה בצמיחה הכלכלית ותלות במהגרי עבודה. 2. נטל כבד על מערכות הפנסיה, הבריאות והסיעוד – יחס תלות גבוה: פחות עובדים מממנים יותר קשישים, ולכן עולים המיסים או נפגעות הקצבאות. (אפשר גם: סגירת בתי ספר והתרוקנות כפרים.)
מה נדרש: שתי השפעות על הכלכלה ו/או החברה, כל אחת מוצגת ומוסברת ונשענת על הנתונים.
קריאת הנתונים (חושב): מ-59 ל-47.5 מיליון – ירידה של 11.5 מיליון, כ-19.5% מהאוכלוסייה. שיעור פריון של 1.4 נמוך בהרבה מרמת התחלופה (כ-2.1 ילדים לאישה), כלומר כל דור קטן מקודמו. 34% מעל גיל 65 – כמעט אחד מכל שלושה תושבים.
תשובה מלאה:
השפעה ראשונה – מחסור בכוח עבודה והאטה כלכלית: פריון נמוך פירושו שנולדים מעט ילדים, ולכן בעוד כמה עשורים יהיו מעט אנשים בגיל העבודה (15–64). חסרים עובדים בחקלאות, בתעשייה ובסיעוד, הייצור והצריכה יורדים, והצמיחה הכלכלית מואטת. איטליה תיאלץ להגדיל את קליטת מהגרי העבודה או להשקיע באוטומציה.
השפעה שנייה – נטל על מערכות הרווחה (יחס תלות גבוה): כשכשליש מהאוכלוסייה מעל גיל 65, יש צורך בהרבה יותר פנסיות, טיפולים רפואיים, מוסדות סיעוד ומטפלים. את ההוצאות האלה מממנים העובדים במיסים – ומספרם הולך וקטן. לכן המדינה תצטרך להעלות מיסים, להעלות את גיל הפרישה או לקצץ בקצבאות.
(אפשר גם: השפעה חברתית – סגירת בתי ספר וגני ילדים והתרוקנות כפרים ועיירות, בעיקר בדרום ובאזורי ההר, שנשארים בהם בעיקר קשישים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (כלכלה – כוח עבודה; חברה/רווחה – יחס תלות), כל אחת נגזרת מנתון מסוים ומוסברת.
סעיף ב
(1) איטליה שוכנת במרכז הים התיכון, קרוב מאוד לצפון אפריקה (האי למפדוזה כ-110 ק"מ מתוניסיה), וקו החוף שלה ארוך וקשה לשמירה; היא חלק מהאיחוד האירופי (ומאזור שנגן) – "שער כניסה" לאירופה למהגרים מאפריקה ומהמזרח התיכון שחוצים את הים בסירות.
(2) יתרון: המהגרים, רובם צעירים, ממלאים את המחסור בכוח עבודה (חקלאות, סיעוד, בנייה) ומאטים את הזדקנות האוכלוסייה. חיסרון: עלויות קליטה גבוהות ומתחים חברתיים; הגירה בלתי חוקית בסירות מסוכנות ואסונות טביעה.
מה נדרש: (1) קשר בין המיקום לבין ההגירה; (2) יתרון אחד וחיסרון אחד. במפה המדינית של אירופה והים התיכון באטלס רואים את המרחק הקטן בין סיציליה ולמפדוזה לבין תוניסיה ולוב.
תשובה מלאה:
(1) איטליה היא חצי אי באמצע הים התיכון, והאיים שלה (סיציליה, למפדוזה) קרובים מאוד לחופי צפון אפריקה – למפדוזה נמצאת כ-110 ק"מ בלבד מתוניסיה. לאיטליה קו חוף ארוך מאוד שקשה לפקח עליו. בנוסף, היא חברה באיחוד האירופי ובאזור שנגן, ולכן מי שמגיע אליה יכול להמשיך משם לשאר מדינות אירופה. כך איטליה הפכה ל"שער כניסה" לאירופה: מהגרים ופליטים מאפריקה שמדרום לסהרה, מצפון אפריקה ומהמזרח התיכון חוצים את הים מלוב ומתוניסיה בסירות ומגיעים לחופיה.
(2) יתרון: אוכלוסיית איטליה מזדקנת ומצטמצמת (ראו סעיף א). המהגרים הם ברובם צעירים בגיל העבודה – הם ממלאים מחסור בעובדים בחקלאות, בבנייה ובסיעוד קשישים, משלמים מיסים שמסייעים במימון הפנסיות, ומאטים את ירידת האוכלוסייה.
חיסרון: קליטת מספר גדול של מהגרים, חלקם בלתי חוקיים, דורשת הוצאות גבוהות על מחנות קליטה, שירותי רווחה וחינוך; נוצרים מתחים חברתיים ותרבותיים וחיכוכים עם האוכלוסייה המקומית (כולל התחזקות מפלגות נגד הגירה). בנוסף, המעבר בסירות רעועות גורם לאסונות טביעה של אלפי בני אדם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המיקום מוסבר בשני היבטים (קרבה גאוגרפית ומעמד כשער לאיחוד האירופי); היתרון והחיסרון מוצגים ומוסברים, והיתרון נקשר למגמות הדמוגרפיות של איטליה.
שאלה 13 · העיר ונציה
העיר ונציה ידועה כעיר שמרושתת בתעלות מים המשמשות כעורקי תחבורה בלעדיים. העיר מוגדרת על ידי מדענים כעיר בסיכון גבוה עקב שינויי האקלים העולמיים.
הסבירו מדוע ונציה מוגדרת כעיר בסיכון גבוה.
ונציה מתמודדת עם עומס תיירותי חריג של מעל 30 מיליון מבקרים בשנה, מספר הגדול פי מאות ממספר התושבים המקומיים בעיר.
(1) עיינו בגרף, וכתבו מהי המגמה העיקרית במספר התיירים המבקרים בעיר, ומהי המגמה העיקרית במספר התושבים המקומיים המתגוררים בה בשנים 2000 – 2023. (5 נקודות)
(2) הפער בין מספר התיירים בעיר ובין מספר התושבים המקומיים המתגוררים בה גורם לתופעה גאוגרפית חברתית המכונה תיירות יתר (Overtourism).
תארו שתי השלכות שליליות שיש לתופעה זו על חיי התושבים המקומיים בעיר ו/או על הסביבה. (5 נקודות).
[גרף]
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
ונציה בנויה על איים נמוכים בלגונה, כמטר אחד מעל פני הים, והקרקע שלה שוקעת. ההתחממות הגלובלית גורמת להמסת קרחונים ולהתפשטות מי הים – מפלס הים עולה. בנוסף לשקיעה, "מים גבוהים" (אקווה אלטה) – גאות ים וסערות – מציפים את העיר לעתים קרובות יותר, פוגעים במבנים העתיקים, בתשתיות ובחיי התושבים.
מה נדרש: להסביר את הסיכון – מה במיקום של ונציה מסכן אותה, ואיך שינויי האקלים מגבירים את הסכנה.
תשובה מלאה:
מיקום פגיע: ונציה בנויה על כ-120 איים קטנים בלגונה רדודה בצפון הים האדריאטי. העיר נמוכה מאוד – רוב שטחה רק כמטר מעל פני הים – והמבנים בה עומדים על יסודות של עמודי עץ בקרקע רכה. בנוסף, הקרקע שוקעת (בעבר גם בגלל שאיבת מי תהום).
השפעת שינויי האקלים: ההתחממות הגלובלית גורמת להמסת קרחונים וכיפות קרח ולהתפשטות של מי הים כשהם מתחממים – ולכן מפלס הים עולה. כשמפלס הים עולה והעיר שוקעת, ההפרש ביניהם קטן. התוצאה: תופעת ה"מים הגבוהים" (אקווה אלטה) – הצפות שנגרמות כשגאות ים מתחברת לרוחות דרומיות חזקות – הופכת לתכופה וחמורה יותר (למשל ההצפה של נובמבר 2019). מי הים המלוחים פוגעים ביסודות ובקירות של מבנים היסטוריים (אתר מורשת עולמית), משבשים את התחבורה בתעלות ואת חיי היומיום. ונציה בנתה מערכת סכרים ניידים בכניסות ללגונה (MOSE), אבל עליית מפלס הים מחייבת להפעיל אותם לעתים קרובות יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר משלב את המאפיין הפיזי של העיר (נמוכה, בלגונה, שוקעת) עם המנגנון של שינויי האקלים (עליית מפלס הים) ועם התוצאה (הצפות ונזק).
סעיף ב
(1) מספר התיירים עלה ברציפות – מכ-12 מיליון ב-2000 לכ-29 מיליון ב-2023 (גידול של כ-140%). מספר התושבים המקומיים ירד ברציפות – מכ-66,000 לכ-49,000 (ירידה של כ-26%).
(2) א. עליית מחירי הדיור והפיכת דירות להשכרה לתיירים (לטווח קצר) – תושבים נדחקים מהעיר. ב. צפיפות, עומס בתחבורה בתעלות, פסולת ורעש; חנויות לתושבים מוחלפות בחנויות מזכרות. (אפשר גם: נזק סביבתי – גלים של סירות ואניות תענוגות פוגעים ביסודות ובלגונה, זיהום מים ואוויר.)
מה נדרש: (1) לקרוא את שתי המגמות בגרף, עם נתונים; (2) שתי השלכות שליליות של תיירות יתר – על התושבים ו/או על הסביבה.
תשובה מלאה:
(1) מגמת התיירים (הקו הרציף, הציר הימני): עלייה מתמדת – מכ-12 מיליון תיירים בשנת 2000 לכ-29 מיליון בשנת 2023, כלומר גידול של כ-17 מיליון, כ-140% (פי 2.4). העלייה הייתה מהירה במיוחד עד 2015, ואחר כך המשיכה בקצב איטי יותר.
מגמת התושבים (הקו המקווקו, הציר השמאלי): ירידה מתמדת – מכ-66,000 תושבים בשנת 2000 לכ-49,000 בשנת 2023, כלומר ירידה של כ-17,000 תושבים, כ-26%. בסביבות 2010 הקווים נחצים: התיירים עולים בזמן שהתושבים עוזבים. (הערכים נקראו מן הגרף וחושבו; ב-2023 יש כ-590 תיירים לכל תושב. שימו לב: בגרף הערך הגבוה ביותר הוא כ-29 מיליון ב-2023 – מעט פחות מ"מעל 30 מיליון" שבנוסח השאלה; בתשובה כותבים את הערכים שנקראים בגרף.)
(2) השלכה ראשונה – דחיקת התושבים מן העיר: הביקוש לאירוח תיירים גבוה, ולכן בעלי דירות מעדיפים להשכיר אותן לתיירים לטווח קצר ולא לתושבים. מחירי הדיור ושכר הדירה עולים מאוד, והתושבים, בעיקר משפחות צעירות, עוברים ליבשה (מסטרה) – וזה מסביר את הירידה בגרף.
השלכה שנייה – פגיעה באיכות החיים ובשירותים: הרחובות הצרים, הגשרים וסירות התחבורה הציבורית (ואפורטו) עמוסים בתיירים; חנויות מכולת ושירותים לתושבים נסגרים ומוחלפים בחנויות מזכרות ומסעדות לתיירים; יש יותר פסולת, רעש ולכלוך.
(אפשר גם השלכה סביבתית: התנועה הרבה של סירות מנוע ואניות תענוגות גדולות יוצרת גלים ששוחקים את יסודות המבנים ואת גדות התעלות ומזהמים את מי הלגונה ואת האוויר. העירייה הגבילה את כניסת אניות התענוגות הגדולות ללגונה, ומ-2024 גובה דמי כניסה מתיירי יום בימים העמוסים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי המגמות מתוארות עם נתונים מן הגרף ועם כיוון וקצב; שתי ההשלכות שונות, וכל אחת מוסברת כתוצאה של תיירות היתר.
טעות נפוצה: לקרוא את מספר התושבים מן הציר הימני – לכל קו יש ציר משלו.
שאלה 14 · תעשייה
המרכז התעשייתי של איטליה נמצא בערים מילנו, טורינו וגנואה.
(1) ציינו והסבירו שני גורמי מיקום שסייעו להתפתחות התעשייה בערים אלו. (4 נקודות)
(2) ציינו שני סוגי תעשייה בערים אלו. (4 נקודות)
(3) הציגו שני מפגעים סביבתיים של הפעילות התעשייתית הרבה. (4 נקודות)
לפניכם טבלה ובה נתונים על התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לנפש בכמה אזורים גאוגרפיים באיטליה.
[טבלה]
על פי הנתונים בטבלה, קבעו מהו אזור הגלעין ומהו אזור השוליים במדינה, נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
(1) א. נמל גנואה – מאפשר יבוא חומרי גלם ודלק ויצוא מוצרים. ב. עמק הפו – מישור רחב ושטוח, מים רבים ואנרגיה הידרואלקטרית מנהרות האלפים; קרבה לשווקים של מרכז אירופה דרך מעברי האלפים. (אפשר גם: כוח אדם מיומן והון.)
(2) תעשיית רכב (פיאט/סטלנטיס בטורינו), תעשיית אופנה, טקסטיל ועיצוב (מילנו). (אפשר גם: פלדה, בניית אניות ובתי זיקוק בגנואה; מכונות.)
(3) זיהום אוויר (עמק הפו מהאזורים המזוהמים באירופה – פליטות מפעלים ותחבורה נלכדות בעמק הסגור) וזיהום מים של נהר הפו ויובליו בשפכים תעשייתיים.
מה נדרש: (1) שני גורמי מיקום – ציון והסבר; (2) שני סוגי תעשייה – ציון; (3) שני מפגעים – הצגה קצרה. מיקום הערים ותעשיותיהן אפשר לראות במפה הכלכלית של איטליה באטלס.
תשובה מלאה:
(1) גורם ראשון – נמל ים: גנואה היא הנמל הגדול של איטליה, על חוף הים הליגורי. דרכו מייבאים חומרי גלם, פחם ונפט (שאיטליה דלה בהם) ומייצאים את המוצרים התעשייתיים – וכך הנמל משרת גם את מילנו וטורינו.
גורם שני – תנאי עמק הפו והאלפים: מילנו וטורינו שוכנות בעמק הפו – מישור רחב ושטוח שקל לבנות בו מפעלים, כבישים ומסילות; הנהרות היורדים מן האלפים מספקים מים רבים לתעשייה, ובראשית התיעוש סיפקו אנרגיה הידרואלקטרית זולה במקום פחם. בנוסף, האזור קרוב לשווקים של מרכז אירופה (שוויץ, גרמניה, צרפת) דרך מעברי האלפים.
(אפשר גם: כוח אדם מיומן ומסורת של יזמות, הון ובנקים במילנו.)
(2) סוגי תעשייה: תעשיית רכב – בטורינו (פיאט, היום חלק מסטלנטיס); תעשיית אופנה, טקסטיל ועיצוב – במילנו. (אפשר גם: תעשיית פלדה, בניית אניות ובתי זיקוק בגנואה; תעשיית מכונות וכימיה.)
(3) מפגעים סביבתיים: (א) זיהום אוויר – פליטות של מפעלים, תחבורה כבדה וחימום. עמק הפו מוקף הרים (האלפים והאפנינים), והרוחות בו חלשות, ולכן המזהמים נלכדים בעמק – הוא מן האזורים עם זיהום האוויר הגבוה ביותר באירופה (ערפיח). (ב) זיהום מים וקרקע – שפכים תעשייתיים ומתכות כבדות מגיעים לנהר הפו וליובליו, ומשם לים האדריאטי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל תת-סעיף בדיוק שני פריטים; גורמי המיקום מוסברים ומקושרים לערים, ולמפגעים ניתן מקור והסבר.
סעיף ב
גלעין – צפון איטליה: התמ"ג לנפש הגבוה ביותר (48,555$), כ-26% מעל הממוצע הארצי (38,493$). שוליים – דרום איטליה: התמ"ג לנפש הנמוך ביותר (25,389$), כ-34% מתחת לממוצע; בצפון התמ"ג לנפש גבוה פי 1.9 מבדרום.
מה נדרש: לקבוע גלעין ושוליים ולנמק בנתונים מן הטבלה.
תשובה מלאה (המספרים חושבו):
אזור הגלעין: צפון איטליה. התמ"ג לנפש בו הוא הגבוה ביותר – 48,555 דולר, גבוה בכ-26% מן הממוצע הארצי (38,493 דולר). תמ"ג גבוה מעיד על ריכוז של פעילות כלכלית, תעשייה ושירותים מתקדמים (המשולש התעשייתי מילנו–טורינו–גנואה) ועל רמת חיים גבוהה.
אזור השוליים: דרום איטליה. התמ"ג לנפש בו הוא הנמוך ביותר – 25,389 דולר, נמוך בכ-34% מן הממוצע הארצי. התמ"ג לנפש בצפון גבוה פי 1.9 בערך מבדרום (פער של כ-23,000 דולר לנפש) – פער של גלעין ושוליים.
(מרכז איטליה, 40,716 דולר, קרוב לממוצע הארצי ונמצא בין שני האזורים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה נכונה, והנימוק משווה בין האזורים ולממוצע הארצי בנתונים מספריים.
שאלה 15 · אנרגיה
לפניכם טבלה המציגה את התפלגות מקורות האנרגיה לייצור חשמל באיטליה בשנת 2000 ובשנת 2024.
עיינו בטבלה, וענו על הסעיפים א – ב שאחריה.
[טבלה]
(1) ציינו שני מקורות אנרגיה שחלה בהם עלייה בשימוש, ושני מקורות אנרגיה שחלה בהם ירידה בשימוש. (5 נקודות)
(2) על פי נתוני הטבלה, האם לדעתכם התפלגות המקורות לייצור חשמל באיטליה תואמת עיקרון פיתוח בר קיימא, הביאו שני נימוקים לקביעתכם. (5 נקודות)
בחרו באחד ממקורות האנרגיה המתחדשים שבשימוש באיטליה, והסבירו את התנאים הפיזיים המאפשרים את השימוש בו.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
(1) עלייה: אנרגיה סולרית (0% → 17%), אנרגיית רוח (1% → 8%). (גם גז טבעי 37% → 47%, ביומסה ופסולת 1% → 6%.) ירידה: נפט ודלקים נוזליים (31% → 2%), פחם (11% → 4%). (גם הידרואלקטרית 17% → 14%.)
(2) כן, ברובה: א. חלקם של מקורות האנרגיה המתחדשים (סולרית, הידרו, רוח, ביומסה, גאותרמית) עלה מ-21% ל-47% – שימוש במשאבים שאינם מתכלים ואינם פולטים גזי חממה. ב. השימוש בדלקים המזהמים ביותר – נפט ופחם – ירד מ-42% ל-6%, והם הוחלפו בגז טבעי שפולט פחות. (הסתייגות: עדיין כ-53% מהחשמל מדלקים מחצביים, בעיקר גז מיובא.)
מה נדרש: (1) שני מקורות שעלו ושניים שירדו – עם הנתונים; (2) עמדה ושני נימוקים מן הטבלה.
תשובה מלאה:
(1) מקורות שחלה בהם עלייה: אנרגיה סולרית – מ-0% ב-2000 ל-17% ב-2024; אנרגיית רוח – מ-1% ל-8%. (עלו גם: גז טבעי, 37% → 47%; ביומסה ופסולת, 1% → 6%.)
מקורות שחלה בהם ירידה: נפט ודלקים נוזליים – מ-31% ל-2%; פחם – מ-11% ל-4%. (ירדה גם: אנרגיה הידרואלקטרית, 17% → 14%.)
(2) קביעה: כן – התפלגות המקורות ב-2024 תואמת יותר את עקרון הפיתוח בר-הקיימה מאשר ב-2000 (אף שעדיין לא באופן מלא).
נימוק ראשון – עלייה בחלקם של המקורות המתחדשים (חושב): ב-2000 המקורות המתחדשים (סולרית 0 + הידרו 17 + רוח 1 + ביומסה 1 + גאותרמית 2) היו 21% מן החשמל, וב-2024 (17 + 14 + 8 + 6 + 2) – 47%, יותר מפי 2. אלה משאבים שאינם מתכלים, כך שגם הדורות הבאים יוכלו להשתמש בהם, והם כמעט אינם פולטים גזי חממה ומזהמים.
נימוק שני – ירידה חדה בדלקים המזהמים ביותר: נפט ופחם יחד ירדו מ-42% ל-6%. שריפת פחם ונפט פולטת הכי הרבה פחמן דו-חמצני, גופרית וחלקיקים; הגז הטבעי שהחליף חלק מהם פולט בערך מחצית מכמות הפחמן הדו-חמצני של פחם. כך ירד זיהום האוויר ותרומת איטליה להתחממות הגלובלית.
הסתייגות: גם ב-2024 עדיין כ-53% מן החשמל מופק מדלקים מחצביים, בעיקר מגז טבעי (47%) – משאב מתכלה, שפולט גזי חממה ושאיטליה מייבאת ברובו. לכן המגמה בכיוון הנכון, אבל התהליך לא הושלם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הנתונים מצוטטים נכון; יש עמדה ברורה ושני נימוקים מבוססים על חישוב מן הטבלה, וכל נימוק מקושר לעקרון הקיימות (משאב מתחדש, זיהום, דורות הבאים).
סעיף ב
אנרגיה סולרית: איטליה נמצאת בקווי רוחב נמוכים יחסית באירופה (כ-37°–47° צפון), והאקלים הים-תיכוני מביא קיץ חם ויבש עם שמיים בהירים ושעות שמש רבות – בעיקר בדרום (סיציליה, אפוליה) – ולכן עוצמת הקרינה גבוהה. (אפשר גם: גאותרמית – פעילות געשית ומגמה קרובה לפני השטח בטוסקנה (לרדרלו); הידרואלקטרית – נהרות שופעים ומפלי גובה גדולים באלפים.)
מה נדרש: מקור אחד מתחדש, והסבר של התנאים הפיזיים (אקלים, תבליט, גאולוגיה) שמאפשרים אותו. מפות האקלים (קרינה, שעות שמש) והמפה הפיזית של איטליה באטלס מראות את התנאים.
תשובה מלאה:
המקור: אנרגיה סולרית.
תנאי ראשון – מיקום בקווי רוחב נמוכים יחסית: איטליה משתרעת בערך בין קו רוחב 37° (סיציליה) ל-47° צפון – הדרום ביותר מבין מדינות מערב אירופה הגדולות. קרני השמש פוגעות בה בזווית גבוהה יחסית, ולכן עוצמת הקרינה גבוהה.
תנאי שני – אקלים ים-תיכוני: הקיץ ארוך, חם ויבש, עם מעט עננים ושעות שמש רבות, בעיקר בדרום איטליה ובאיים (סיציליה, סרדיניה, אפוליה). לכן שם מרוכזות חוות סולריות רבות. בנוסף, יש בדרום שטחים פתוחים רבים יחסית שאפשר להציב בהם מתקנים.
(אפשר גם: אנרגיה גאותרמית – איטליה נמצאת על גבול לוחות פעיל, ובטוסקנה (לרדרלו) המגמה קרובה לפני השטח ומחממת מי תהום לאדים, שמסובבים טורבינות – שם הופק לראשונה בעולם חשמל גאותרמי; אנרגיה הידרואלקטרית – באלפים יורדים משקעים ושלג רבים, והנהרות זורמים במפלי גובה גדולים, שבהם בונים סכרים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המקור מתחדש ובשימוש באיטליה (לפי הטבלה), והוסברו שני תנאים פיזיים מובחנים עם מיקום באיטליה.
טעות נפוצה: לבחור בגז טבעי – הוא אינו מקור מתחדש.