מתכונת 10 בגאוגרפיה (שאלון 57381) - פתרון מלא

מה נדרש: (1) שתי התאמות נכונות בין מאפיין לדרך; (2) הסבר לכל דרך – כיצד היא מנצלת את המאפיין או מתמודדת איתו.

תשובה מלאה:
(1) ההתאמות בין שתי הרשימות:

(די בשתי התאמות.)
(2) הסבר – בשתי התאמות לדוגמה:
בריכות אידוי: בדרום ים המלח (מפעלי ים המלח) מזרימים את מי הים, שהם מלוחים מאוד, לבריכות רדודות וגדולות. החום, הקרינה החזקה והאוויר היבש מאדים כמויות עצומות של מים, תמיסת המלחים מתרכזת, והמלחים שוקעים בקרקעית הבריכות בשלבים. מן התמיסה המרוכזת מפיקים אשלג (לדשנים), ברום ומגנזיום. כך האידוי הרב, שבמקומות אחרים הוא חיסרון, הופך ליתרון כלכלי – אנרגיית השמש עושה את רוב העבודה בחינם.
מרפא אקלימי: בגלל עמוד האוויר העבה, חלק מן הקרינה העל־סגולית המזיקה (שגורמת לכוויות) מסונן, ואילו הקרינה שמשפרת את מצבם של חולי עור מגיעה לקרקע. חולים במחלות עור, כמו פסוריאזיס, יכולים לשהות בשמש שעות רבות יותר בלי להיכוות, ומצבם משתפר. לכן התפתחו בחוף ים המלח (עין בוקק) מלונות ומרכזי טיפול שאליהם מגיעים חולים מישראל ומחו"ל – ענף תיירות מרפא.
(אפשר גם – השקיה ממעיינות ומקידוחים: אין גשם שמספיק לחקלאות, ולכן היישובים והחקלאות נשענים על מעיינות (עין גדי, עין פשחה) ועל קידוחים; נופש בחורף: בחורף, כשבאירופה ובמרכז הארץ קר וגשום, באזור ים המלח חמים ושמשי, ולכן עונת השיא של התיירות היא החורף.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) התאמות נכונות; (2) לכל דרך מוסבר המנגנון שבו היא מנצלת את המאפיין (האידוי – תהליך ההפקה; הסינון – החשיפה הבטוחה לשמש).

מה נדרש: שני נימוקים לכך שגידול התמרים מתאים לאקלים באזור ים המלח.

תשובה מלאה:
נימוק ראשון – צורך בחום: עץ התמר הוא עץ של אזורים חמים. כדי שהפרי יבשיל ויתמתק דרושים קיץ ארוך וטמפרטורות גבוהות מאוד. באזור ים המלח, בזכות הגובה הנמוך, הקיץ ארוך והטמפרטורות גבוהות מאוד (לעיתים קרובות יותר מ־40°C), ולכן הפרי מבשיל היטב והתמרים באיכות גבוהה. מאפיין האקלים שהוא בעיה לגידולים אחרים הופך כאן ליתרון.
נימוק שני – עמידות למליחות וליובש: בגלל המשקעים המעטים, מי המעיינות והקידוחים באזור מליחים לעיתים. התמר עמיד למליחות יחסית, ולכן אפשר להשקות אותו במים שאינם מתאימים לגידולים רגישים. האוויר היבש והגשם המעט מונעים מחלות פטרייה ורקבון בפרי, שהיו פוגעות בו באזור לח, ומאפשרים להשאיר את הפרי להתייבש על העץ.
(אפשר גם: מגוון זני תמרים, כמו מג'הול, מצליחים במיוחד בבקע; החורף החמים מאפשר עבודה במטעים כל השנה.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: שני נימוקים שונים (חום להבשלה; עמידות למליחות וליובש), כל אחד מקושר למאפיין אקלים מסוים של האזור.

מה נדרש: לקרוא את השינוי בשתי הקבוצות, ולהסביר שני גורמים לכל שינוי (סך הכול ארבעה).

תשובה מלאה:
קריאת הגרף: כניסות תיירים – מ־2.42 ל־4.55 מיליון (עלייה של כ־88%, פי 1.9); יציאות תושבי ישראל – מ־3.53 ל־9.18 מיליון (עלייה של 160%, פי 2.6). שתי הקבוצות גדלו, אבל היציאות גדלו מהר יותר.

גורמים לעלייה בכניסות התיירים:
1. נגישות אווירית זולה: הסכם "השמיים הפתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי, שנכנס לתוקף בהדרגה מ־2013, הסיר מגבלות על מספר הטיסות וחברות התעופה. חברות לואו־קוסט פתחו קווים רבים לישראל, מחירי הטיסות ירדו, ולכן יותר תיירים הגיעו.
2. מגוון אטרקציות בשטח קטן ושיווק: לצד תיירות הדת (ירושלים, הגליל), ישראל שווקה כיעד לחופשה עירונית ולתיירות טבע ונופש (תל אביב, ים המלח, אילת, המדבר). בזכות המגוון הנופי בשטח קטן, תייר יכול לבקר בכמה סוגי אתרים בטיול קצר. כך התרחב קהל היעד.
(אפשר גם: תקופה רגועה יותר מבחינה ביטחונית בסוף העשור בהשוואה לשנות האינתיפאדה השנייה, שהחלה בסוף שנת 2000; תמריצים ממשלתיים לחברות תעופה לטוס לאילת.)

גורמים לעלייה ביציאות תושבי ישראל לחו"ל:
1. עלייה ברמת החיים: התוצר לנפש וההכנסה של משקי הבית גדלו, והנסיעה לחו"ל הפכה ממותרות למוצר צריכה נפוץ – גם כמה פעמים בשנה.
2. ירידה במחיר ובנוחות של הנסיעה: יותר טיסות וחברות זולות, הזמנה עצמית באינטרנט, ושער שקל חזק מול הדולר והאירו, שמוזיל חופשה בחו"ל. בנוסף, ישראל היא "אי" מבחינת תחבורה – כמעט כל הנסיעות לחו"ל הן בטיסה, ולכן כל הוזלה בטיסות משפיעה מאוד.

למה זה מקבל ניקוד מלא: התשובה נשענת על נתוני הגרף, ונותנת שני גורמים נפרדים לכל קבוצה, וכל גורם מוסבר.
טעות נפוצה: לתת לשתי הקבוצות רק את אותו גורם ("טיסות זולות"). אפשר להשתמש בו פעם אחת, אבל הגורם השני בכל קבוצה צריך להיות שונה (רמת חיים, מגוון אטרקציות).

מה נדרש: שני גורמים לריכוז התיירות באילת, וכל גורם מוסבר: מה יש באילת ← למה זה מושך תיירים.

תשובה מלאה:
1. אקלים מדברי חם: באילת כמות המשקעים השנתית זעומה (פחות מ־50 מ"מ), ובחורף הטמפרטורות נעימות והשמש זורחת כמעט כל יום. לכן היא יעד מבוקש בחורף – לתיירים מאירופה ולישראלים מאזורים קרים וגשומים יותר. העונה התיירותית ארוכה, ולכן כדאי לבנות בה מלונות רבים.
2. משאבי הים: אילת היא העיר היחידה בישראל על חוף ים סוף. המים חמימים וצלולים, ולאורך החוף יש שונית אלמוגים (שמורת חוף האלמוגים). אלה מושכים תיירות רחצה, צלילה ושיט.
3. (גורם נוסף אפשרי) תמריצים כלכליים ונגישות: אילת היא אזור סחר חופשי – אין מע"מ, ולכן מוצרים ושירותים זולים יותר. מאז 2019 נמל התעופה רמון מאפשר טיסות ישירות מאירופה. הנוף המדברי של הרי אילת מוסיף תיירות טיולים.

למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים ומדויקים, שכל אחד מהם מוסבר עד למשיכת תיירים.
טעות נפוצה: לכתוב "יש באילת מלונות" – זו התוצאה, לא הגורם.

מה נדרש: לציין את העיר על פי הטבלה, ולהסביר גורם אחד.

תשובה מלאה:
על פי הטבלה, בתל אביב יש 31 בניינים שגובהם 150 מ' ומעלה – יותר מבכל הערים האחרות יחד (25; חושב). 17 מהם הם מגדלי משרדים.
גורם – מחירי קרקע גבוהים וביקוש רב בגלעין המטרופולין: תל אביב היא עיר הגלעין של המטרופולין הגדול בישראל ומרכז העסקים הראשי שלו (מע"ר). בה נמצאים הבורסה, הנהלות הבנקים וחברות הביטוח, משרדי עורכי דין ורואי חשבון, חברות הייטק ומטות של חברות בין־לאומיות. כל אלה רוצים להיות קרובים זה לזה (נגישות ללקוחות, לשותפים ולעובדים), ולכן הביקוש לשטחי משרדים במרכז גבוה מאוד. הקרקע בעיר מוגבלת ויקרה, ובנייה לגובה מאפשרת לנצל מגרש קטן לשטח רצפה גדול – לכן נבנים מגדלים.
(אפשר גם: נגישות תחבורתית – ציר נתיבי איילון, תחנות הרכבת והרכבת הקלה, שמביאים מאות אלפי עובדים מכל המטרופולין אל מרכזי העסקים.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: העיר נכונה ומבוססת על הנתון, והגורם מוסבר בשרשרת: מרכז עסקים → ביקוש לקרקע → מחיר גבוה → בנייה לגובה.

מה נדרש: שתי השפעות שונות של התרכזות המגדלים, כל אחת מוסברת ומקושרת למטרופולין.

תשובה מלאה:
השפעה ראשונה – התרחבות מרכז העסקים והסבת שימושי קרקע: על פי הטבלה, מגדלים רבים נבנו גם ברמת גן (8), בבני ברק (7) ובגבעתיים (3) – ערים בטבעת הפנימית של המטרופולין. מרכז העסקים, שהיה בעבר במרכז תל אביב הוותיק (סביב שדרות רוטשילד), התפשט לאורך נתיבי איילון והפך לרצועה של מרכזי עסקים החוצה גבולות מוניציפליים. אזורי תעשייה ישנים – כמו אזור התעשייה של בני ברק – הוסבו למרכזי עסקים של מגדלי משרדים, והנוף העירוני השתנה מבנייה נמוכה של מפעלים ומחסנים לבנייה גבוהה וצפופה של זכוכית ובטון.
השפעה שנייה – עומסי תנועה ושינוי במערך התחבורה: מגדלי משרדים מרכזים מספר עצום של עובדים בשטח קטן. רובם מגיעים מן הטבעות החיצוניות של המטרופולין, ולכן נוצרים פקקים כבדים בשעות השיא בכבישי הגישה ובאיילון. כדי להתמודד עם זה נבנו מסילות רכבת ותחנות לאורך איילון, והקו האדום של הרכבת הקלה (2023) עובר ליד אזורי העסקים; מגדלים חדשים מתוכננים ליד תחנות, כדי שאפשר יהיה להגיע אליהם בתחבורה ציבורית.
(אפשר גם: עליית מחירי הקרקע והדיור בשכונות הסמוכות; צל, רוחות חזקות ואי חום ברחובות שבין המגדלים.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (על שימושי הקרקע והנוף; על התחבורה), כל אחת עם מנגנון ועם דוגמה מן המטרופולין.

מה נדרש: שני אמצעים, ולכל אחד הסבר שמקשר אותו לפיתוח בר־קיימה.

תשובה מלאה:
חניונים ליד תחנות רכבת ("חנה וסע"): תושבי הפרברים והיישובים הכפריים, שאין לידם תחבורה ציבורית טובה, נוסעים ברכב רק עד התחנה הקרובה, חונים וממשיכים ברכבת אל הגלעין. כך נכנסות לגלעין הצפוף פחות מכוניות – פחות גודש, פחות זיהום אוויר ופחות גזי חממה – ואין צורך לסלול כבישים ומחלפים נוספים על חשבון שטחים פתוחים. זה פיתוח שעונה על צורכי התחבורה של היום בלי לפגוע בסביבה לדורות הבאים.
נתיבים לתחבורה ציבורית בלבד: בנתיב נפרד האוטובוסים אינם נתקעים בפקקים, ולכן הנסיעה בהם מהירה ואמינה יותר מן הנסיעה ברכב פרטי. אנשים רבים עוברים לתחבורה הציבורית, ופליטת המזהמים לכל נוסע יורדת. בנוסף, השירות נגיש גם למי שאין לו רכב – צעירים, קשישים ומשפחות בעלות הכנסה נמוכה – וזה ההיבט החברתי של פיתוח בר־קיימה.
(אפשר גם: שבילי אופניים ואופניים שיתופיים – תחבורה ללא פליטות, זולה ובריאה לנסיעות קצרות בעיר; עמדות טעינה לרכב חשמלי – מעודדות מעבר לרכב שאינו פולט מזהמים ברחוב, ואם החשמל מגיע ממקורות מתחדשים – גם לא גזי חממה.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: כל אמצעי מוסבר כמנגנון וקשור במפורש להיבט סביבתי ולהיבט חברתי או כלכלי של פיתוח בר־קיימה.

מה נדרש: יחידת נוף + שני קשיים מוסברים.

תשובה מלאה:
יחידת הנוף: הערבה – העמק הצר שבין ים המלח לאילת, בחלקו הדרומי של בקע הירדן.
קושי ראשון – מחסור במים: בערבה יורדים פחות מ־50 מ"מ בשנה, ואין בה נחלים איתנים. החקלאות נשענת על שאיבת מי תהום מקידוחים, וחלק ממים אלה מליחים. לכן המים יקרים, ושימוש במים מליחים עלול להמליח את הקרקע – החקלאים חייבים להשקות בדיוק רב ולשטוף את הקרקע מעת לעת.
קושי שני – ריחוק מן השווקים ומן הנמלים: היישובים בערבה נמצאים במרחק של מאות קילומטרים מריכוזי האוכלוסייה במרכז הארץ ומן הנמלים ושדה התעופה שמהם מייצאים את התוצרת. עלות ההובלה גבוהה, וגם הגעת עובדים ונותני שירותים קשה יותר.
(אפשר גם: חום קיצוני בקיץ – מעל 40 מעלות – שמאפשר לגדל רוב הירקות רק בחורף; מעט עובדים מקומיים, ולכן תלות בעובדים זרים.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: יחידת הנוף נכונה, ושני הקשיים שונים (פיזי ו־אנושי/כלכלי), כל אחד מוסבר.

מה נדרש: (1) הגדרה עם שני הצדדים: צורכי ההווה ושמירה על הדורות הבאים. (2) דרך התמודדות מוחשית למפגע אחד, והסבר כיצד היא מבטאת את העיקרון.

תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. הוא מאזן בין שלושה היבטים: כלכלי (צמיחה ותעסוקה), חברתי (איכות חיים לכולם) וסביבתי (שמירה על משאבי הטבע).
(2) המפגע: זיהום האוויר מתחנת כוח פחמית. דרך ההתמודדות: מעבר הדרגתי מפחם לגז טבעי (שבשריפתו נפלטים הרבה פחות מזהמים ופחמן דו־חמצני), והגדלת חלקן של האנרגיות המתחדשות – מתקני שמש על גגות ובשדות, ואנרגיית רוח. בינתיים – התקנת מסננים ("מתקני שפשוף") בארובות.
מדוע זה בר־קיימה: החשמל, שהוא צורך חיוני של הדור הנוכחי, ממשיך להיות מיוצר; אבל איכות האוויר משתפרת, נמנעות מחלות, ופליטת גזי החממה קטנה – כך שהדורות הבאים לא יירשו אוויר מזוהם ואקלים מתחמם. אנרגיית השמש גם אינה מתכלה.
(אפשר גם: קו מתח עליון – הטמנת הקו בקרקע או הרחקתו מבתי מגורים ותכנון שכונות במרחק בטוח, כך שמספקים חשמל בלי לסכן את התושבים; מתקן התפלה – מים לשתייה להווה, ובו בזמן פיזור התמלחת הרחק בים ושימוש באנרגיה מתחדשת להפעלתו.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההגדרה כוללת את שני הצדדים. (2) הדרך מוחשית, מתאימה למפגע, ומוסבר כיצד היא עונה על צורכי ההווה וגם שומרת על הסביבה לעתיד.

מה נדרש: יתרון או חיסרון אחד למדינת המקור, ויתרון או חיסרון אחד למדינת השפך – כל אחד מוסבר.

תשובה מלאה:
מדינת המקור – לבנון: יתרון – המים נובעים בשטחה, ולכן היא הראשונה שיכולה להשתמש בהם: לשאוב להשקיה בבקעת הלבנון ולשתייה, ובמים נקיים. המדינות שבמורד אינן יכולות למנוע זאת בכוח. (חיסרון אפשרי: כדי למנוע סכסוך היא חתמה עם סוריה על הסכם חלוקה – 1994 – שמגביל את כמות המים שהיא רשאית לנצל.)
מדינת השפך – טורקיה: חיסרון – לשפך מגיעים רק המים שנשארו אחרי ששתי המדינות שלפניה ניצלו אותם. סוריה הקימה על הנהר סכרים ומפעלי השקיה גדולים (באגם קטינה ובעמק אל־ע'אב), ולכן הספיקה במורד קטנה, ובקיץ במיוחד. המים מגיעים מזוהמים יותר – בשפכי ערים ובשאריות דשנים מן החקלאות. טורקיה תלויה בהחלטות של המדינות שבמעלה הנהר. (יתרון אפשרי: אדמת הסחף הפורייה במישור עמק ובאזור השפך.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מדינה הוצג יתרון או חיסרון מוסבר, הנובע ממיקומה לאורך הנהר.

מה נדרש: שתי סיבות שונות, כל אחת מקושרת לירידה בגרף.

תשובה מלאה:
על פי הגרף, מספר התיירים במצרים היה כ־14.7 מיליון ב־2010 וירד לכ־9.8 מיליון ב־2011 (ירידה של כשליש, חושב). אחרי התאוששות חלקית הוא ירד שוב – מכ־9.3 מיליון ב־2015 לכ־5.4 מיליון ב־2016 – ורק ב־2018–2019 חזר לכ־11–13 מיליון.
סיבה ראשונה – חוסר יציבות פוליטית (צורת המשטר): בינואר 2011 פרצה במצרים מהפכה, והנשיא מובארכ הודח. בשנים שאחרי כן היו הפגנות המוניות, עימותים ברחובות, וב־2013 הודח הנשיא מורסי בידי הצבא. תיירים חוששים להגיע למדינה שבה המצב לא יציב, ומדינות רבות פרסמו אזהרות מסע.
סיבה שנייה – טרור: באוקטובר 2015 התפוצץ מטוס נוסעים רוסי שהמריא משארם א־שייח', בפיגוע של ארגון טרור. בעקבותיו הפסיקה רוסיה – שממנה הגיעו התיירים הרבים ביותר – את הטיסות למצרים, ובריטניה הפסיקה את הטיסות לשארם א־שייח'. לכן ב־2016 מספר התיירים צנח.

למה זה מקבל ניקוד מלא: כל סיבה מבוססת על אירוע אמיתי ומקושרת לירידה המתאימה בגרף, עם הנתונים.

מה נדרש: (1) מיקום מדויק של אזור הריכוז; (2) יתרון אחד או חיסרון אחד, מוסבר.

תשובה מלאה:
(1) במפות צפיפות האוכלוסייה באטלס רואים שרוב אוכלוסיית עיראק מרוכזת לאורך עמקי הנהרות פרת וחידקל – במישור מסופוטמיה ("ארם נהריים"), מאזור בגדאד במרכז המדינה דרומה עד בצרה, ולאורך החידקל צפונה עד מוסול. שאר המדינה – המדבר במערב ובדרום־מערב – דלילה מאוד.
(2) יתרון: הנהרות מספקים מים זמינים כל השנה – להשקיה ולשתייה – באזור שבו המשקעים מעטים. קרקע הסחף שהנהרות הביאו פורייה, והמישור נוח לעיבוד ולסלילת דרכים. לכן אפשר לגדל באזור מזון רב לאוכלוסייה גדולה, ולכן גם התפתחו בו מאז ומעולם ערים.
או חיסרון: האוכלוסייה תלויה כמעט לגמרי בנהרות שמקורם מחוץ לעיראק – בטורקייה (ובאיראן). סכרים ומפעלי השקיה במעלה הנהרות מקטינים את כמות המים המגיעה לעיראק ומרעים את איכותם, ובשנות בצורת יש מחסור חמור במים. (אפשר גם: המלחת קרקעות בגלל השקיה בתנאי התאדות גבוהה.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: המיקום מדויק (עמקי הנהרות, מישור מסופוטמיה); היתרון או החיסרון מוסבר ונובע מן המיקום.

מה נדרש: (1) נתון + סוג חקלאות לכל מדינה; (2) גורם אחד מוסבר לכל מדינה.

תשובה מלאה:
(1) תימן: 32% מן המועסקים עובדים בחקלאות, ויבול הדגנים 0.08 טון לדונם בלבד – חקלאות מסורתית, עתירת עבודה ונמוכת פריון.
ערב הסעודית: רק 2.7% מן המועסקים עובדים בחקלאות, ויבול הדגנים 0.53 טון לדונם – חקלאות מודרנית, ממוכנת ועתירת ידע והון.
(2) תימן – גורם מגביל (אנושי): משטר לא יציב ומלחמת אזרחים ממושכת (מאז 2014–2015). המלחמה הרסה תשתיות של מים, חשמל ודרכים, והמדינה והחקלאים עניים מאוד – אין כסף להשקיע במשאבות, בהשקיה בטפטוף, בזרעים משופרים ובחממות. לכן החקלאים ממשיכים לעבד חלקות קטנות בשיטות מסורתיות, בעיקר על מדרגות בהרים ובתלות בגשם. (אפשר גם גורם טבעי: מחסור חמור במים ושטח הררי.)
ערב הסעודית – גורם מסייע (אנושי): הון רב מהכנסות הנפט. המדינה יכולה לממן טכנולוגיות יקרות: חממות מבוקרות אקלים, גידול ללא קרקע, השקיה בטפטוף ממוחשבת, שימוש במים מושבים ומותפלים, ומחקר חקלאי. בעזרתן אפשר לגדל ירקות, תמרים ומוצרי חלב בתנאי מדבר עם מעט עובדים. (גורם טבעי מגביל: אקלים מדברי וכמעט היעדר של מים מתחדשים – לכן החקלאות שם יקרה מאוד ותלויה בטכנולוגיה.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: הנתונים לקוחים מן הטבלה; לכל מדינה גורם שונה עם מנגנון ברור (מסייע/מגביל) הקשור לחקלאות עתירת ידע.

מה נדרש: יתרון מיקום לכל עיר.

תשובה מלאה:
טשקנט: על פי האטלס, טשקנט נמצאת בצפון־מזרח אוזבקיסטן, בנווה מדבר למרגלות הרי טיין שאן, על נהר צ'ירצ'יק (יובל של הסיר דריה). יתרון: אספקת מים – הנהרות היורדים מן ההרים הגבוהים, שהשלג והקרחונים מזינים אותם, מאפשרים חקלאות שלחין ומספקים מי שתייה לעיר גדולה בלב אזור יבש. בנוסף, טשקנט שוכנת בצומת של דרכי מסחר היסטוריות ("דרך המשי") בין סין, הודו, פרס ורוסיה, ולכן התפתחה כמרכז מסחר ותחבורה.
בישקק: נמצאת בצפון קירגיזסטן, בעמק צ'וי, למרגלות רכס קירגיז, בגובה של כ־800 מ'. יתרון: זה אחד השטחים המישוריים הגדולים במדינה הררית – קרקע פורייה, מים מן הנחלים היורדים מן ההרים, ושטח נוח לבנייה ולחקלאות. בנוסף, היא קרובה לגבול קזחסטן ומחוברת אליה במסילת ברזל ובכבישים – הדרך העיקרית של קירגיזסטן לסחר עם קזחסטן ורוסיה.

למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל עיר יתרון שנשען על המפה (מים מן ההרים וצומת דרכים; עמק מישורי וקרבה לגבול ולתשתיות) ומוסבר.

מה נדרש: גורם פיזי אחד, מוסבר לשתי המדינות.

תשובה מלאה:
הגורם הפיזי: פני השטח (הגובה והשיפוע) והמים בנהרות. קירגיזסטן היא ארץ הררית – רוב שטחה מעל 1,500 מ', ברכסי טיין שאן. בהרים יורדים שלג וגשם רבים יחסית, ויש בהם קרחונים, ולכן הנהרות – ובראשם הנארין, שממנו נוצר הסיר דריה – זורמים בשפע. הם יורדים בשיפוע תלול בערוצים צרים ועמוקים, וזה מאפשר לבנות סכרים גבוהים עם מפל מים גדול – כמו סכר טוקטוגול – ולייצר חשמל רב.
אוזבקיסטן היא ברובה מישור נמוך ומדברי. הנהרות (אמו דריה וסיר דריה) זורמים בה לאט, בלי מפל גובה, ורוב מימיהם משמשים להשקיה. לכן הפוטנציאל ההידרואלקטרי קטן. מנגד, יש בה שדות גז טבעי גדולים (באזור בוכרה וח'יווה), ולכן רוב החשמל מופק מגז.

למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם (שיפוע ומים) מוסבר בשתי המדינות, עם הנתונים.

מה נדרש: שימוש קרקע + גורם בשתי המדינות.

תשובה מלאה:
שימוש הקרקע שנבחר: שדות ומטעים – 10.1% משטח אוזבקיסטן (9.1% שדות ו־1.0% מטעים) לעומת 7.1% משטח קירגיזסטן (6.7% ו־0.4%).
הגורם: פני השטח, יחד עם הזמינות של מי השקיה. באוזבקיסטן יש מישורים ועמקים רחבים – עמק פרגנה, אזור טשקנט ונאות המדבר לאורך אמו דריה וזרפשאן. במדבר כמעט אין גשם, אבל הנהרות היורדים מן ההרים מספקים מי השקיה, ולכן במישורים האלה יש שדות כותנה וחיטה ומטעים וכרמים. קירגיזסטן, לעומתה, ברובה הררית – מדרונות תלולים, אקלים קר בגובה ועונת גידול קצרה – והקרקע המעובדת מוגבלת לעמקים מעטים (עמק צ'וי, שולי עמק פרגנה). לכן שיעור השדות והמטעים בה נמוך יותר, למרות שיש בה הרבה מים.
(אפשר גם: מרעה – 46.9% בקירגיזסטן לעומת 48.3% באוזבקיסטן, מסיבות שונות: בקירגיזסטן כרי מרעה הרריים, שאליהם עולים הרועים בקיץ; באוזבקיסטן מרעה דליל בשולי המדבר. שימושים אחרים – 39.5% בקירגיזסטן: הרים גבוהים, סלעים, שלג וקרחונים.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מוסבר בכל אחת מן המדינות, עם הנתונים מן הטבלה.

מה נדרש: (1) מנגנון המדבור; (2) מנגנון הצמצום.

תשובה מלאה:
(1) כשים אראל התכווץ, נחשפה קרקעית הים – שטח של מיליוני דונמים שבו חול, מלחים ושאריות של דשנים וחומרי הדברה שנשטפו מן השדות (מדבר חדש, "אראל־קום"). הרוחות החזקות מרימות מן הקרקעית החשופה סופות של אבק ומלח ומפזרות אותן מאות קילומטרים – על שדות, מרעה ויישובים. המלח מצטבר בקרקע (המלחה), והצמחייה הטבעית והגידולים מתים. בנוסף, הים הגדול מיתן בעבר את האקלים; בלעדיו הקיץ חם ויבש יותר והחורף קר יותר. כך גם השטח שסביב הים איבד את כושר הצמיחה שלו – זה מדבור שגרם האדם.
(2) הסקסאול מותאם לתנאים הקשים של הקרקעית – יובש ומליחות – ולכן יכול לגדול שם. (א) שורשיו העמוקים והענפים מייצבים את החול והמלח, והחורש משמש שובר רוח, ולכן פחות אבק ומלח מתרוממים בסופות ומתפזרים על השדות והיישובים שמסביב; (ב) הצל והעלים הנושרים מקטינים את ההתאדות ומוסיפים חומר אורגני לקרקע, וכך מתחיל להיווצר כיסוי צמחייה שמאפשר לצמחים נוספים לגדול; (ג) כיסוי הצמחייה עוצר את התפשטות המדבר אל השטחים החקלאיים.

למה זה מקבל ניקוד מלא: כל מנגנון מוסבר בשלבים, מן השינוי בסביבה אל התוצאה בקרקע ובצמחייה.

מה נדרש: שני אפיונים + קשר.

תשובה מלאה:
היבוא: על פי הטבלה, רוב היבוא הוא מוצרי תעשייה מעובדים – מכונות וציוד חשמלי (26% בשתי המדינות), כלי רכב, ברזל ופלדה, מוצרי נפט, תרופות, טקסטיל, ביגוד והנעלה.
היצוא: רוב היצוא הוא חומרי גלם – זהב (39% מן היצוא של אוזבקיסטן ו־38% מן היצוא של קירגיזסטן), עפרות מתכות, נחושת וגז טבעי – ומוצרים חקלאיים (פירות, ירקות ושעועית). באוזבקיסטן כחמישית מן היצוא הם מוצרים מעובדים מעט – חוטי כותנה, טקסטיל וביגוד.
הקשר לרמת הפיתוח: המדינות מייצאות בעיקר חומרי גלם ומייבאות מוצרים מעובדים יקרים. (א) הערך המוסף – העיבוד והייצור – נוצר במדינות אחרות, ושם נוצרים גם רוב מקומות העבודה האיכותיים; הכרייה מעסיקה מעט עובדים. (ב) ההכנסות תלויות במחיר העולמי של הזהב, הגז והמתכות, שמשתנה מאוד, ולכן הכלכלה פגיעה. (ג) המשאבים מתכלים. לכן הכלכלה אינה מגוונת דיה, השכר נמוך, ורבים מהגרים לעבוד בחו"ל – והמדינות נשארות ברמת פיתוח נמוכה־בינונית.

למה זה מקבל ניקוד מלא: האפיונים מנוסחים ככלל, והקשר מוסבר במנגנונים כלכליים.

מה נדרש: גורם אחד, מבוסס בנתון.

תשובה מלאה:
על פי הטבלה, הכספים שהמהגרים שולחים לקירגיזסטן היו 28.8% מן התמ"ג ב־2019, 26.9% ב־2022 ו־17.6% ב־2024 – יותר מבאוזבקיסטן (12%–17%), ומן השיעורים הגבוהים בעולם.
גורם אפשרי – הגירת עבודה רחבה: גורמי דחיקה – קירגיזסטן היא ארץ הררית, שרוב תושביה (כ־65%) גרים בכפרים; יש בה מעט תעשייה ומעט מקומות עבודה, והשכר נמוך מאוד. גורמי משיכה – ברוסיה ובקזחסטן, שכלכלתן עשירה יותר (בזכות נפט וגז), יש ביקוש רב לעובדים בבנייה, במסחר ובשירותים, השכר גבוה פי כמה, והשפה הרוסית מוכרת לרבים מאזרחי ברית המועצות לשעבר (וקירגיזסטן חברה באיחוד הכלכלי האירואסייתי, ולכן אזרחיה יכולים לעבוד ברוסיה בקלות יחסית). לכן מאות אלפי קירגיזים עובדים בחו"ל ושולחים חלק משכרם למשפחות. מאחר שהכלכלה של קירגיזסטן קטנה, הכספים האלה הם חלק גדול מאוד מן התמ"ג.

למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מוסבר בגורמי דחיקה ומשיכה, עם הנתון מן הטבלה, ומוסבר גם מדוע האחוז גבוה (כלכלה קטנה).

מה נדרש: (1) תיאור המגמה עם נתונים מן הגרף + מנגנון ההשפעה על הקרחונים. (2) השפעה בטווח הקצר והשפעה בטווח הארוך על ההשקיה.

תשובה מלאה:
(1) תיאור: בשנים 1961–1996 כמעט כל העמודות שליליות – השנים היו קרות מן הממוצע של 1991–2020 (הקרה ביותר – 1972, כ־1.65°C−; הממוצע של 1961–1990 כ־0.6°C−). מסוף שנות ה־90 רוב העמודות חיוביות, והגבוהות ביותר בשנים האחרונות: 2022 כ־1.0°C+, 2023 כ־1.2°C+ (השנה החמה ביותר בגרף), 2024 כ־0.95°C+. הממוצע של 2015–2024 – כ־0.54°C+. כלומר הטמפרטורה בקירגיזסטן עלתה בכ־1.1°C בין 1961–1990 ל־2015–2024 – מגמה של התחממות.
ההשפעה על הקרחונים: הקרחון גדל מן השלג שנצבר עליו בחורף ומצטמק בהמסה בקיץ. כשהטמפרטורה עולה, עונת ההמסה ארוכה וחזקה יותר, וגם בגובה רב יותר יורדים גשמים במקום שלג – לכן נוסף לקרחון פחות קרח ממה שנמס. המאזן שלילי: הקרחונים נעשים דקים יותר, החזית שלהם נסוגה במעלה העמק, וחלק מן הקרחונים הקטנים נעלמים.
(2) בטווח הקצר: ההמסה המוגברת משחררת מים שנאגרו בקרחונים מאות שנים. בשנים הקרובות הנהרות – כמו הנארין והסיר דריה – יכולים לקבל בקיץ יותר מים, וכך יש מים רבים יחסית להשקיה בעמק פרגנה (אבל גם סכנה לשיטפונות ולפריצה של אגמי קרחונים).
בטווח הארוך: ככל שהקרחונים מצטמקים, יש פחות קרח שנמס, וכמות מי ההמסה יורדת. בעמקים של אוזבקיסטן כמעט לא יורד גשם בקיץ, והחקלאות – כותנה, חיטה, ירקות ומטעים – תלויה במי הנהרות שמקורם בשלג ובקרחונים, בדיוק ביולי–אוגוסט. ירידה בזרימה בעונה זו תצמצם את המים להשקיה, תפגע ביבולים ובפרנסת החקלאים, ותגביר את המתח בין המדינות במעלה הנהר (קירגיזסטן, שאוגרת מים בסכרים לייצור חשמל) ובמורדו (אוזבקיסטן, שזקוקה להם להשקיה).

למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) מגמה מבוססת בכמה נתונים מן הגרף, ומנגנון ההשפעה על הקרחונים. (2) שתי ההשפעות – קצרת טווח וארוכת טווח – כל אחת מוסברת בקשר להשקיה.