מתכונת 2 בגאוגרפיה (שאלון 57381) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57381 · במבנה של הבגרות · 15 שאלות · 3 שעות
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל – 36 נקודות
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון – 28 נקודות
פרק שלישי – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) – 36 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
(4) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000
(5) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בכל פרק. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1–3 ועל אחת מן השאלות 4–6. ענו על אחת מן השאלות 1–3 (22 נקודות לשאלה). ענו על אחת מן השאלות 4–6 (14 נקודות לשאלה).
שאלה 1 · אקלים בחורף
לפניכם טבלה ובה נתוני אקלים של שלושה יישובים בארץ, ולאחריה רשימת היישובים.
עיינו בהן, וענו על הסעיפים א–ג שאחריהן.
[טבלה]
העתיקו את שמות היישובים למחברת, וכתבו ליד כל אחד את מספר היישוב המתאים לו על פי הנתונים שבטבלה.
עיינו בטבלה, והסבירו גורם אחד המשפיע על ההבדל בין שלושת היישובים בטמפרטורת המינימום בינואר, וגורם אחד המשפיע על ההבדל ביניהם בכמות המשקעים.
בלילות חורף בהירים ושקטים נוצרת לעתים קרה ברמת הנגב ובעמקים שבצפון הארץ, כמו עמק החולה.
הסבירו מהי "קרה", וציינו את הגורם העיקרי לקרה בכל אחד מן האזורים האלה (סך הכול – שני גורמים).
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
אילת – 3
מצפה רמון – 1
צפת – 2
מה נדרש: להתאים כל יישוב לשורה בטבלה, על פי טמפרטורת המינימום בינואר וכמות המשקעים השנתית.
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש ההתאמות נכונות. כדאי לבדוק כל התאמה בשני הנתונים: המשקעים מבחינים בין צפת לבין שני היישובים המדבריים, והטמפרטורה מבחינה בין מצפה רמון (גבוה) לבין אילת (נמוכה).
טעות נפוצה: להתאים את מצפה רמון לשורה 3 כי "הוא בנגב, ולכן חם" – בחורף הגובה הופך אותו לקר.
סעיף ב
טמפרטורה – הגובה מעל פני הים (רום): ככל שעולים בגובה, הטמפרטורה יורדת (כ־0.6–0.7°C לכל 100 מ'). צפת (כ־900 מ') ומצפה רמון (כ־850 מ') קרות מאילת שבגובה פני הים (5.0 ו־6.6 לעומת 10.4°C). (אפשר גם: קו הרוחב – צפת צפונית יותר ולכן קרה ממצפה רמון.)
משקעים – קו הרוחב / המרחק מנתיב השקעים הים־תיכוניים: רוב הגשם בארץ יורד בחורף משקעים ברומטריים שמגיעים מצפון־מערב (שקע קפריסאי). הצפון קרוב לנתיבם ולכן גשום (צפת, 655 מ"מ); ככל שמדרימים, השקעים נחלשים והאזור קרוב יותר לחגורת המדבריות – מצפה רמון 70 מ"מ, אילת 24 מ"מ. (בצפת מוסיף גם הגובה – גשם אורוגרפי.)
מה נדרש: גורם להבדלי הטמפרטורה וגורם (אחר) להבדלי המשקעים, מוסברים ומקושרים לנתונים.
תשובה מלאה:
גורם לטמפרטורה – הגובה מעל פני הים: בגובה רב לחץ האוויר נמוך, האוויר מתפשט ומתקרר, ובלילה הקרינה הארוכה נפלטת מהר יותר דרך שכבת אוויר דלילה. לכן הטמפרטורה יורדת בכ־0.6–0.7°C לכל 100 מ'. צפת (כ־900 מ') ומצפה רמון (כ־850 מ') נמצאות גבוה, וטמפרטורת המינימום בהן בינואר היא 5.0°C ו־6.6°C; אילת שוכנת בגובה פני הים, ושם המינימום 10.4°C. הפרש של כ־850–900 מ' מסביר כ־5–6°C (חושב: 870 × 0.65 ÷ 100 ≈ 5.7) – קרוב להפרש שבטבלה. (אפשר גם קו הרוחב: צפת, בצפון, קרה ממצפה רמון אף שגובהן דומה.)
גורם למשקעים – המיקום ביחס לנתיב השקעים הברומטריים (קו הרוחב): הגשם בישראל יורד בעיקר בחורף, כשעוברים באזור שקעים ברומטריים מן הים התיכון (כמו השקע הקפריסאי) ומביאים אוויר לח ממערב. נתיבם עובר בעיקר מעל צפון הארץ, ולכן הצפון מקבל יותר גשם. ככל שמדרימים, ההשפעה שלהם נחלשת והאזור נכנס לתחום הרמה הסובטרופית ולחגורת המדבריות – לכן בצפת יורדים כ־655 מ"מ, במצפה רמון כ־70 מ"מ ובאילת כ־24 מ"מ בלבד. בצפת מצטרף גם גשם אורוגרפי: האוויר הלח נאלץ לעלות על הרי הגליל, מתקרר ומתעבה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל משתנה הוצג גורם אחר, עם מנגנון וקישור לנתוני שלושת היישובים.
טעות נפוצה: להסביר את כמות הגשם בצפת רק ב"קרבה לים" – גם אילת שוכנת על חוף ים, וכמעט אין בה גשם.
סעיף ג
קרה – ירידה של הטמפרטורה ליד פני הקרקע אל 0°C ומתחת לה, כך שהמים שעל הצמחים ובתוכם קופאים. היא נוצרת בלילות בהירים ושקטים, כשהקרקע פולטת חום ומתקררת מהר, והיא פוגעת קשה בגידולים חקלאיים.
רמת הנגב – הגובה והאוויר המדברי היבש: בגובה של כ־800–1,000 מ', בשמיים בהירים ובאוויר יבש, החום שהקרקע פולטת בלילה בורח לחלל ואין עננים ולחות שיחזירו אותו – הקרקע מתקררת מאוד.
עמק החולה – ניקוז של אוויר קר: בלילה האוויר הקר והכבד שנוצר על המדרונות זורם במורד ומצטבר בקרקעית העמק, ונוצר "אגם" של אוויר קר (היפוך טמפרטורה).
מה נדרש: הגדרה של "קרה", וגורם עיקרי אחד לכל אזור – שני גורמים שונים.
תשובה מלאה:
קרה היא מצב שבו הטמפרטורה של האוויר הסמוך לקרקע ושל הצמחים יורדת ל־0°C ומתחת לה. המים על העלים ובתוך תאי הצמח קופאים, התאים נקרעים והצמח ניזוק – ולכן הקרה מסוכנת לחקלאות (ירקות, מטעים). היא נוצרת בלילות בהירים ושקטים: בלי עננים, החום שהקרקע פולטת (קרינה ארוכה) בורח לחלל, והקרקע והאוויר שמעליה מתקררים מהר.
רמת הנגב – הגורם העיקרי: הגובה יחד עם האוויר המדברי היבש והשמיים הבהירים. רמת הנגב נמצאת בגובה של כ־800–1,000 מ' (מצפה רמון, למשל), ובחורף הטמפרטורות בה נמוכות ממילא. אוויר מדברי יבש ושמיים בלי עננים אינם "עוטפים" את הקרקע, ולכן בלילה הקרקע מאבדת חום רב, והטמפרטורה יורדת לעתים מתחת לאפס.
עמק החולה – הגורם העיקרי: ניקוז אוויר קר אל השקע. העמק מוקף הרים (הגליל העליון ורמת הגולן). בלילה האוויר על המדרונות מתקרר, נעשה צפוף וכבד יותר, וזורם במורד אל קרקעית העמק, שם הוא מצטבר. כך נוצר היפוך טמפרטורה: בקרקעית העמק קר יותר מאשר במדרונות שמעליו, וזו הסיבה שהקרה שכיחה דווקא בעמקים ובשקעים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את הסף (0°C), את התנאים להיווצרות ואת הנזק; לכל אזור צוין גורם עיקרי שונה ומוסבר.
טעות נפוצה: לכתוב לשני האזורים "קור" או "גובה" – עמק החולה אינו גבוה; הגורם בו הוא זרימת האוויר הקר אל השקע.
שאלה 2 · תעופה
בגרף לפניכם מוצגים נתונים על מספר הנוסעים שהטיסו חברות התעופה הישראליות בשנים נבחרות.
(1) ציינו את מגמת השינוי במספר הנוסעים בשנים 2010–2018, והסבירו גורם אחד למגמה זו. (4 נקודות)
(2) הציגו שני יתרונות שיש לתחבורה אווירית. (4 נקודות)
[גרף]
בשנת 2019 נפתח נמל התעופה רמון, כ־18 ק"מ מצפון לאילת, בבקעת תמנע. מספר הנוסעים בנמל התעופה רמון קטן מאוד בהשוואה למספר הנוסעים בנמל התעופה בן גוריון.
(1) הסבירו גורם אחד לכך. (3 נקודות)
(2) הסבירו שני יתרונות שיש במיקומו של נמל התעופה רמון. (5 נקודות)
בשנים האחרונות בוחנות רשויות התכנון הקמה של נמל תעופה בין־לאומי נוסף בישראל. אחת החלופות שנבחנו היא בסמוך לבסיס חיל האוויר נבטים, ממזרח לבאר שבע.
(1) הסבירו מדוע יש צורך להקים נמל תעופה בין־לאומי נוסף בישראל. (2 נקודות)
(2) הסבירו שני יתרונות שיש להקמת נמל התעופה בחלופה זו:
יתרון אחד לתושבי הנגב, ויתרון אחד לתושבי מרכז הארץ. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) עלייה: מכ־5.1 מיליון נוסעים ב־2010 לכ־7.4 מיליון ב־2018 (כ־46%+). גורם: עלייה ברמת החיים – יותר ישראלים טסים לחופשות ולעסקים; וכן מדיניות "השמיים הפתוחים" (מ־2013) שהוזילה את הטיסות.
(2) מהירות – טיסה מגיעה ליעדים רחוקים בתוך שעות; ישראל היא "אי" שגבולותיה היבשתיים כמעט סגורים, והתעופה היא הדרך העיקרית של הנוסעים לצאת ממנה ולהגיע אליה.
מה נדרש: (1) מגמה + גורם; (2) שני יתרונות שונים.
תשובה מלאה:
(1) על פי הגרף, בשנים 2010–2018 עלה מספר הנוסעים בהתמדה: מכ־5.1 מיליון ב־2010, לכ־5.9 מיליון ב־2014 ולכ־7.4 מיליון ב־2018 – עלייה של כ־46% (חושב).
גורם למגמה: העלייה ברמת החיים בישראל. ככל שההכנסה עולה, יותר משקי בית יכולים להרשות לעצמם חופשות בחו"ל, ויותר אנשי עסקים טסים בגלל קשרי המסחר וההיי־טק עם העולם (גלובליזציה). נוסף על כך, הסכם "השמיים הפתוחים" עם האיחוד האירופי (שנחתם ב־2013) הכניס חברות תעופה זולות, והתחרות הוזילה את מחירי הטיסות.
(בגרף נראית גם צניחה ב־2020, לכ־1.25 מיליון – מגפת הקורונה – והתאוששות עד 2023.)
(2) יתרון ראשון – מהירות: מטוס מגיע לאירופה בתוך 3–5 שעות ולמזרח אסיה או לאמריקה בתוך שעות ספורות. זה חשוב לנוסעים ולמטען יקר ודחוף (תרופות, רכיבי אלקטרוניקה, פרחים).
יתרון שני – חיבור של "אי גאופוליטי": לישראל כמעט אין קשר יבשתי לנוסעים עם שכנותיה, ולכן התעופה היא כמעט הדרך היחידה של ישראלים לצאת לחו"ל ושל תיירים להגיע לישראל. (אפשר גם: אין צורך בתשתית לאורך הדרך – רק בשדות תעופה בשני הקצוות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמה נתמכת בערכים מן הגרף, והגורם מוסבר; שני יתרונות שונים.
טעות נפוצה: לענות על המגמה של כל הגרף ולתאר את 2020 כ"ירידה במגמה". נשאלו השנים 2010–2018.
סעיף ב
(1) מיקום פריפרי: הנמל רחוק מאוד ממרכזי האוכלוסייה – רוב הנוסעים גרים במרכז ובצפון, ונמל התעופה בן גוריון קרוב אליהם; לרמון מגיעים בעיקר תיירים לאילת.
(2) יתרון 1: מרחב פתוח בבקעה מדברית מישורית, הרחק מבתי העיר – אין רעש ומגבלות בנייה בתוך אילת, ושטח שדה התעופה הישן בעיר התפנה לפיתוח עירוני.
יתרון 2: נמל תעופה חלופי לבן גוריון בשעת חירום, ושער כניסה לתיירות לאילת, לערבה ולאזור (פטרה ועקבה בירדן).
מה נדרש: (1) גורם מוסבר; (2) שני יתרונות מיקום שונים.
תשובה מלאה:
(1) הגורם: המיקום הפריפרי. נמל התעופה רמון נמצא בקצה הדרומי של המדינה, כ־300 ק"מ ויותר ממרכז הארץ. רוב תושבי ישראל גרים במישור החוף, ונמל התעופה בן גוריון נמצא ממש ליד מטרופולין תל אביב. לכן רוב הטיסות הבין־לאומיות יוצאות מבן גוריון, ורמון משרת בעיקר את תושבי אילת ותיירים שמגיעים לאילת (בעיקר בחורף).
(2) יתרון ראשון – שטח פנוי ומרוחק מן העיר: הנמל הוקם בבקעת תמנע, בבקעה מישורית ורחבה, הרחק מבתי העיר. בעבר שדה התעופה של אילת היה בלב העיר: מטוסים נחתו מעל הבתים, הרעש היה רב, והשטח הגביל את הבנייה. העברת הנמל פינתה בתוך העיר קרקע יקרה לבנייה ולפיתוח, ובבקעה אפשר היה לבנות מסלול ארוך שמתאים למטוסים גדולים.
יתרון שני – חלופה לחירום ושער לתיירות: רמון נבנה גם כנמל תעופה חלופי לבן גוריון, אם בן גוריון ייסגר במלחמה או בתקלה. נוסף על כך הוא קרוב לאילת ולמוקדי תיירות באזור (מפרץ אילת, הערבה, ואף פטרה וואדי רם בירדן), ולכן הוא מאפשר טיסות ישירות של תיירים מאירופה ישר אל אזור התיירות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מוסבר במרחק ממרכזי האוכלוסייה; שני היתרונות שונים, וכל אחד מבוסס על מאפיין של המיקום.
סעיף ג
(1) מספר הנוסעים גדל (כפי שעולה מן הגרף), ובן גוריון מתקרב לקיבולת המרבית שלו; נוסף על כך דרוש נמל חלופי למקרה שבן גוריון ייסגר.
(2) לתושבי הנגב: מקומות עבודה רבים בנמל ובעסקים שסביבו, ופיתוח כלכלי של אזור השוליים.
לתושבי המרכז: הפחתת העומס ורעש המטוסים מעל אזור צפוף; וגם פחות לחץ על הקרקע במרכז, שבו הקרקע יקרה ומבוקשת.
מה נדרש: (1) הסבר לצורך; (2) יתרון אחד לנגב ויתרון אחד למרכז.
תשובה מלאה:
(1) הצורך: הגרף מראה שמספר הנוסעים חזר לעלות אחרי הקורונה (כ־7.4 מיליון ב־2023 בחברות הישראליות בלבד). נמל התעופה בן גוריון הוא כמעט שער היציאה היחיד של ישראל לעולם, והוא פועל קרוב לקיבולת המרבית שלו. נוסף על כך, כשכל התנועה תלויה בנמל אחד, סגירה שלו (במלחמה, בתקלה) משתקת את הקשר של המדינה עם העולם – יש צורך בנמל נוסף.
(2) יתרון לתושבי הנגב: נמל תעופה גדול הוא מנוף לפיתוח – הוא יוצר אלפי מקומות עבודה (בנמל, בתחזוקה, בלוגיסטיקה, במלונאות) ומושך לאזור חברות ותושבים. זה מחזק את באר שבע ואת הנגב, שהם אזורי שוליים, ומצמצם את הפערים בינם ובין המרכז.
יתרון לתושבי מרכז הארץ: חלק מן הטיסות יעבור לנגב, ולכן יפחתו העומס ורעש המטוסים מעל אזור צפוף מאוד, וגם העומס בכבישים סביב בן גוריון. במרכז הקרקע יקרה ומבוקשת למגורים, ולכן עדיף להקים את הנמל החדש באזור שבו יש שטחים פתוחים גדולים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הצורך מבוסס על הגידול בביקוש ועל התלות בנמל אחד; כל יתרון מתאים בדיוק לקבוצה שנשאלה עליה.
שאלה 3 · כבישים מהירים
מדוע חשוב לפתח כבישים מהירים בין־עירוניים בישראל? הסבירו שני גורמים.
הביאו נימוק אחד נגד פיתוח מואץ של כבישים מהירים בישראל.
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריו.
[קטע]
(1) הסבירו מדוע הכבישים לאורך החוף ובתוך מטרופולין תל אביב היו "צוואר בקבוק" של התנועה בין צפון הארץ לדרומה, ותארו כיצד כביש 6 מאפשר להתמודד עם צוואר הבקבוק הזה. (6 נקודות)
(2) בנספח א מוצג תיאור של תמונה ובה קטע של כביש 6 במרכז הארץ.
היעזרו בתיאור התמונה, ותארו קושי אחד בהרחבת הכביש (הוספת נתיבים) בקטע זה. (3 נקודות)
[נספח א – תיאור תמונה]
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
גורם 1 – גידול האוכלוסייה ומספר כלי הרכב: אוכלוסיית ישראל גדלה במהירות ורמת החיים עולה, ולכן מספר כלי הרכב הפרטיים ומספר הנסיעות גדלים. בלי כבישים חדשים העומס בכבישים הקיימים גדל, וזמני הנסיעה מתארכים.
גורם 2 – חיבור הפריפריה לגלעין: כביש מהיר מקצר את זמן הנסיעה מן הצפון ומן הדרום אל מרכז הארץ. כך תושבי הפריפריה יכולים לעבוד ולקבל שירותים במרכז, ועסקים ותושבים מוכנים לעבור לפריפריה. הנגישות מצמצמת פערים בין הגלעין לשוליים.
מה נדרש: שני גורמים לחשיבות של פיתוח כבישים מהירים, וכל אחד מוסבר.
תשובה מלאה:
1. ביקוש גדל לתחבורה: אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב מהיר (ריבוי טבעי גבוה), ורמת החיים עולה, ולכן משפחות רבות מחזיקות רכב ואף שניים. מספר הנסיעות גדל מהר יותר מהיקף הכבישים, והתוצאה היא גודש ופקקים. כבישים מהירים מוסיפים קיבולת ומפזרים את התנועה, ולכן חוסכים זמן ודלק.
2. נגישות לפריפריה וצמצום פערים: בישראל רוב מקומות העבודה והשירותים מרוכזים בגלעין (גוש דן). כביש מהיר מקצר את המרחק בזמן בין הגליל ובין הנגב לגלעין. כך תושבי הפריפריה מגיעים לעבודה, ללימודים ולבתי חולים במרכז, ועסקים יכולים להתמקם בפריפריה ועדיין להגיע לשווקים. הנגישות מחזקת את השוליים.
(אפשר גם: תחבורת משאיות – הובלת סחורות מן הנמלים ואל אזורי התעשייה; תנועה עוברת שאינה נכנסת לערים, ולכן פחות עומס ופחות זיהום בתוך הערים; חשיבות ביטחונית – תנועה מהירה בין חזיתות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (ביקוש גדל / נגישות ופערים), וכל אחד מוסבר עד לתועלת של הכביש.
סעיף ב
כבישים חדשים מגדילים את השימוש ברכב הפרטי ("כבישים מזמינים תנועה"): נסיעה ברכב הופכת לנוחה, יותר אנשים נוסעים ברכב במקום בתחבורה ציבורית, ותוך כמה שנים גם הכביש החדש נעשה פקוק – ובינתיים גדלים זיהום האוויר ופליטות גזי החממה.
(אפשר גם: פגיעה בשטחים פתוחים ובנוף במדינה קטנה וצפופה; עלות גבוהה, שעדיף להשקיע בתחבורה ציבורית.)
מה נדרש: נימוק אחד נגד, מוסבר.
תשובה מלאה (נימוק אחד מספיק):
למה זה מקבל ניקוד מלא: הנימוק מוסבר – מה הבעיה ולמה היא נגרמת מפיתוח מואץ של כבישים.
סעיף ג
(1) מישור החוף הוא רצועה צרה, ובה מרוכזים רוב האוכלוסייה ורוב הפעילות הכלכלית. כמעט כל התנועה מן הצפון אל הדרום עברה בכבישים המעטים לאורך החוף ובתוך המטרופולין, ושם היא התערבבה בתנועה המקומית של מיליוני תושבים הנוסעים לעבודה. כך נוצר צוואר בקבוק – הרבה רכבים שנדחסים לכמה כבישים.
כביש 6 עובר ממזרח למטרופולין, ולכן התנועה העוברת (למשל מחיפה לבאר שבע) יכולה לעקוף את גוש דן. התנועה מתפזרת בין כמה צירים, והעומס בכבישי החוף ובאיילון קטן.
(2) הכביש "כלוא" בין יישובים בנויים משני צדיו, ולידו עוברים מסילת ברזל, קו מתח עליון וקירות אקוסטיים. אין קרקע פנויה לנתיבים נוספים, ולכן הרחבה דורשת הפקעת קרקע או הזזת תשתיות – יקר ומעורר התנגדות של התושבים, שיסבלו מיותר רעש וזיהום.
מה נדרש: (1) להסביר למה נוצר צוואר בקבוק בכבישי החוף, ולתאר איך כביש 6 מקל עליו; (2) לתאר קושי אחד בהרחבת הכביש, על פי מה שרואים בתמונה.
תשובה מלאה:
(1) למה צוואר בקבוק:
כיצד כביש 6 עוזר:
(2) קושי בהרחבה, על פי התמונה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) יש גם הסבר לבעיה (רצועה צרה, תנועה עוברת ומקומית באותם כבישים) וגם תיאור הפתרון (עקיפה ופיזור). ב־(2) הקושי מבוסס על פרט שרואים בתמונה.
טעות נפוצה: ב־(2) לכתוב קושי כללי ("זה יקר") בלי להראות בתמונה מה גורם לו.
שאלה 4 · גלעין ושוליים – מחוזות
לפניכם טבלה ובה נתונים על מחוזות ישראל בשנת 2023.
עיינו בטבלה, וענו על הסעיפים א–ב.
[טבלה]
ציינו איזה מחוז הוא אזור גלעין, ואילו שני מחוזות הם אזורי שוליים בישראל.
נמקו את תשובתכם על פי נתוני הטבלה.
(1) ציינו שני הבדלים בין מחוז תל אביב לבין מחוז הדרום על פי נתוני הטבלה. (4 נקודות)
(2) בשנים האחרונות נסללו מסילות רכבת לאזורי השוליים, למשל המסילה מאשקלון דרך שדרות, נתיבות ואופקים לבאר שבע (נפתחה בשלבים בשנים 2013–2015) והמסילה מעכו לכרמיאל (2017). הסבירו כיצד מסילות רכבת לאזורי השוליים יכולות לסייע לצמצום הפערים בין הגלעין לבין השוליים. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
גלעין – מחוז תל אביב: צפיפות של כ־8,600 נפש לקמ"ר – הגבוהה ביותר; כ־16.5% מן האוכלוסייה על כ־0.8% מן השטח.
שוליים – מחוז הדרום (96 נפש לקמ"ר; כ־65% מן השטח אך רק כ־15% מן האוכלוסייה) ומחוז הצפון (351 נפש לקמ"ר) – הצפיפות הנמוכה ביותר.
מה נדרש: גלעין אחד ושני מחוזות שוליים, עם נימוק מן הטבלה.
תשובה מלאה:
אזור הגלעין – מחוז תל אביב: הצפיפות בו היא 8,593 נפש לקמ"ר – פי 4.5 בערך מן המחוז הבא אחריו (ירושלים, 1,907; חושב). במחוז שטחו 176 קמ"ר בלבד – כ־0.8% משטח ששת המחוזות – גרים כ־1.5 מיליון איש, כ־16.5% מן האוכלוסייה (חושב). ריכוז כזה של אוכלוסייה בשטח קטן מאפיין גלעין.
אזורי השוליים – מחוז הדרום ומחוז הצפון: בהם הצפיפות הנמוכה ביותר – 96 ו־351 נפש לקמ"ר. מחוז הדרום משתרע על 14,185 קמ"ר – כ־65.5% מן השטח – אבל גרים בו רק כ־14.8% מן האוכלוסייה; מחוז הצפון – כ־20.7% מן השטח וכ־17.1% מן האוכלוסייה. האוכלוסייה פזורה, והמחוזות רחוקים ממרכז הארץ.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושת המחוזות נכונים, והנימוק מבוסס על הצפיפות ועל היחס בין חלקם בשטח לחלקם באוכלוסייה – נתונים מן הטבלה.
סעיף ב
(1) הבדל 1 – שטח: מחוז הדרום גדול פי כ־80 ממחוז תל אביב (14,185 לעומת 176 קמ"ר). הבדל 2 – צפיפות: במחוז תל אביב הצפיפות גבוהה פי כ־90 (8,593 לעומת 96 נפש לקמ"ר) – אף שמספר התושבים בשני המחוזות דומה (כ־1.5 וכ־1.36 מיליון).
(2) הרכבת מקצרת את זמן הנסיעה לגלעין: תושבי השוליים יכולים לעבוד וללמוד במרכז בלי לעזוב את ביתם, וההכנסה שלהם עולה; גם מגורים בשוליים נעשים אטרקטיביים יותר – יותר אנשים עוברים לגור בהם (הדיור זול), ועסקים יכולים להקים בהם מפעלים ומשרדים שמחוברים לגלעין.
מה נדרש: (1) שני הבדלים מבוססי נתונים; (2) הסבר המנגנון שבו הרכבת מצמצמת פערים.
תשובה מלאה:
(1) הבדל ראשון – גודל השטח: שטח מחוז הדרום הוא 14,185 קמ"ר, ושטח מחוז תל אביב – 176 קמ"ר בלבד; מחוז הדרום גדול פי 80.6 (חושב).
הבדל שני – צפיפות האוכלוסייה: במחוז תל אביב 8,593 נפש לקמ"ר, ובמחוז הדרום – 96; הצפיפות בתל אביב גבוהה פי 89.5 (חושב). ההבדל נובע מן השטח, שכן מספר התושבים בשני המחוזות דומה (כ־1.51 מיליון בתל אביב וכ־1.36 מיליון בדרום).
(2) מסילות רכבת לאזורי השוליים מסייעות לצמצום הפערים: הרכבת מהירה ואינה תקועה בפקקים, ולכן היא מקצרת את זמן הנסיעה מן השוליים אל הגלעין. כך תושבי שדרות, נתיבות, אופקים וכרמיאל יכולים לעבוד ולהשתכר במרכז, וללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה, ועדיין לגור ביישוביהם – ההכנסה וההשכלה בשוליים עולות. בנוסף, מחירי הדיור בשוליים נמוכים, וכשהנגישות טובה צעירים ומשפחות מן הגלעין עוברים לגור בהם, האוכלוסייה גדלה ומתחזקת, וחברות מוכנות להקים מפעלים ומשרדים ליד התחנות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני הבדלים עם ערכים מן הטבלה; (2) המנגנון מוסבר – נגישות → תעסוקה, השכלה והגירה אל השוליים.
שאלה 5 · מפגעים סביבתיים – מדרש תמונה
פעילות כלכלית ותחבורה גורמות פעמים רבות לפגיעה בסביבה.
בנספח שלפניכם מתוארות חמש תמונות של אתרים בישראל.
בחרו בשלוש מן התמונות 1–5, וענו על הסעיפים א–ב.
[נספח – תמונות]
ציינו מהו האתר או התופעה בכל אחת מן התמונות שבחרתם, וכתבו מהו המפגע שנגרם ממנו לאדם ולסביבה. (8 נקודות)
(1) הסבירו מהו העיקרון "המזהם משלם". (2 נקודות)
(2) תארו כיצד אפשר להתמודד עם אחד מן המפגעים הסביבתיים שציינתם בסעיף א באמצעות חקיקה ואכיפה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
שלוש מתוך:
תמונה 1 – אזור תעשייה כימית: זיהום אוויר מפליטת גזים מן הארובות, וסכנה לזיהום קרקע ומי תהום מדליפת פסולת מסוכנת מבריכות האידוי.
תמונה 2 – מחלף וכביש עמוס (גודש תחבורתי): זיהום אוויר מפליטת כלי רכב (תחמוצות חנקן, חלקיקים) ורעש לתושבים; בזבוז זמן ודלק.
תמונה 3 – שדה של לוחות סולריים (מתקן לייצור חשמל מאנרגיית השמש): תפיסת שטח פתוח גדול – פגיעה בבתי גידול של בעלי חיים ובצמחייה המדברית, וקיטוע של השטח בגדרות.
תמונה 4 – זיהום חופים בפסולת פלסטיק: פגיעה בבעלי חיים ימיים (בליעה והסתבכות), פירוק למיקרו־פלסטיק, ופגיעה ברחצה ובתיירות.
תמונה 5 – נחל מזוהם משפכי מפעל: מוות של דגים וצמחייה, ריח רע, וזיהום מי התהום.
מה נדרש: לזהות כל אתר על פי הפרטים בתיאור, ולכתוב מפגע מוחשי לאדם ולסביבה.
תשובה מלאה:
יש לבחור שלוש תמונות. תשובות לכל החמש:
תמונה 1 – אזור תעשייה כימית במדבר (מכלים, צינורות, ארובה, בריכות אידוי לפסולת נוזלית): המפגע – זיהום אוויר מגזים ומחומרים נדיפים שנפלטים מן הארובות, שפוגע בבריאות העובדים ובתושבי היישובים הסמוכים; וסכנה לדליפה של פסולת מסוכנת מן הבריכות אל הקרקע ומי התהום.
תמונה 2 – מחלף וכביש עמוס בשעת עומס: המפגע – זיהום אוויר מפליטות כלי הרכב (תחמוצות חנקן, חלקיקים עדינים) ורעש, הפוגעים בתושבי הבניינים הסמוכים; גם פליטת גזי חממה ובזבוז זמן ודלק בפקקים.
תמונה 3 – שדה סולרי (לוחות פוטו־וולטאיים לייצור חשמל): המפגע – תפיסת שטח פתוח נרחב במדבר; ההתקנה מיישרת את הקרקע ומסלקת את הצמחייה, והגדר מקטעת את השטח ופוגעת בתנועת בעלי חיים (צבאים, זוחלים).
תמונה 4 – פסולת פלסטיק על חוף הים: המפגע – בעלי חיים ימיים (צבי ים, עופות, דגים) בולעים פלסטיק או מסתבכים בו; הפלסטיק מתפרק לחלקיקים זעירים (מיקרו־פלסטיק) שנכנסים לשרשרת המזון; החוף מוזנח ונפגעות הרחצה והתיירות.
תמונה 5 – נחל מזוהם בשפכים של מפעל: המפגע – החומרים בשפכים מורידים את ריכוז החמצן במים ומרעילים אותם, ולכן דגים וצמחי מים מתים; הנחל מעלה ריח רע, והזיהום מחלחל למי התהום ופוגע במקור מים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל תמונה שנבחרה האתר מזוהה נכון, והמפגע מוחשי ומתאים.
סעיף ב
(1) העיקרון "המזהם משלם": מי שגורם לזיהום (מפעל, יצרן, נהג) צריך לשאת בעלות של מניעת הזיהום ושל תיקון הנזק – באמצעות קנסות, היטלים או מס על הזיהום – ולא הציבור או המדינה.
(2) (דוגמה – פסולת פלסטיק בחוף) חוק הפיקדון על בקבוקי משקה וחוק השקיות (תשלום על שקית בסופרמרקט) מעודדים להחזיר בקבוקים ולצמצם שימוש בשקיות; פקחים אוכפים איסור השלכת פסולת בחופים, ומטילים קנסות. כך פחות פלסטיק מגיע לחוף ולים. (אפשר גם: נחל מזוהם – חוק המים מחייב היתר להזרמת שפכים, ומפעל שמזהם נקנס ונדרש לבנות מתקן טיהור.)
מה נדרש: (1) הסבר העיקרון: המזהם נושא בעלות. (2) חוק או אמצעי אכיפה מוחשי למפגע אחד, והסבר כיצד הוא מפחית את המפגע.
תשובה מלאה:
(1) העיקרון "המזהם משלם" קובע שמי שגורם לזיהום – מפעל, חברה, יצרן או אזרח – הוא שצריך לשלם את המחיר של מניעת הזיהום ושל תיקון הנזק, ולא הציבור כולו. בפועל: קנסות על חריגה מתקני פליטה, היטלים על הטמנת פסולת או על פליטות, ותשלום על מוצרים מזהמים. כך למזהם יש תמריץ כלכלי לצמצם את הזיהום.
(2) המפגע: פסולת פלסטיק בחוף הים. התמודדות באמצעות חקיקה ואכיפה:
– חקיקה: חוק הפיקדון על מכלי משקה – הצרכן משלם פיקדון ומקבל אותו בחזרה כשהוא מחזיר את הבקבוק, ולכן משתלם לאסוף בקבוקים ולא להשליך אותם; חוק השקיות – תשלום על שקית פלסטיק בסופרמרקטים, שצמצם מאוד את השימוש בשקיות חד־פעמיות.
– אכיפה: פקחי רשויות החוף והמשרד להגנת הסביבה מטילים קנסות על השלכת פסולת בחוף ועל הזרמת פסולת לים.
כך פחות פלסטיק מגיע לחופים ולים, ובעלי החיים הימיים נפגעים פחות.
(אפשר גם: נחל מזוהם – חוקים המחייבים היתר להזרמת שפכים ותקני איכות למים; מפעל שמזהם נקנס, ולעתים מנהליו מועמדים לדין, והוא נדרש להקים מתקן טיהור ("המזהם משלם"). אזור תעשייה – היתרי פליטה וניטור רציף של הארובות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) העיקרון מוסבר נכון. (2) אמצעי חקיקה ואכיפה מוחשיים, מתאימים למפגע, ומוסבר כיצד הם מצמצמים אותו.
שאלה 6 · הכינרת וים המלח
עיינו במפות שבאטלס (מפה פיזית של ישראל, מפות אקלים) ובמפה של ארץ־ישראל 1:250,000, וענו על הסעיפים א–ב.
ציינו שני הבדלים בין אזור הכינרת ובין אזור ים המלח:
הבדל אחד במליחות המים של האגם, והבדל אחד בכמות המשקעים השנתית.
(1) הסבירו את הגורם העיקרי למליחות הגבוהה של מי ים המלח. (4 נקודות)
(2) הסבירו יתרון כלכלי אחד שיש לניצול מאפייני ים המלח. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
מליחות: מי הכינרת מתוקים (מליחות נמוכה), ואילו מי ים המלח מלוחים מאוד – כ־10 פעמים יותר ממי הים התיכון.
משקעים: באזור הכינרת יורדים כ־400 מ"מ בשנה ויותר (אקלים ים־תיכוני), ואילו באזור ים המלח רק כ־50–100 מ"מ (אקלים מדברי).
מה נדרש: שני הבדלים בתחומים שנקבעו, בניסוח השוואתי.
תשובה מלאה:
הבדל במליחות: הכינרת היא אגם של מים מתוקים, ומימיה משמשים לשתייה ולהשקיה. ים המלח הוא אגם מלוח מאוד – בכל ליטר מים יש יותר מ־300 גרם מלחים, כמעט פי 10 ממי הים התיכון – ולכן אין בו דגים וצמחים.
הבדל בכמות המשקעים: אזור הכינרת נמצא בצפון הארץ, באקלים ים־תיכוני, ויורדים בו כ־400–450 מ"מ בשנה (יותר בהרים שסביבו). אזור ים המלח נמצא בצל הגשם של הרי יהודה, באקלים מדברי, ויורדים בו בערך 50–100 מ"מ בשנה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל הבדל מוצג כהשוואה בין שני האזורים, עם ערך משוער נכון.
סעיף ב
(1) ים המלח הוא אגם סגור – אין לו מוצא לים. המים נכנסים אליו (מן הירדן, מן הנחלים וממעיינות מלוחים) ויוצאים ממנו רק בהתאדות, שהיא חזקה מאוד באקלים החם והיבש בנקודה הנמוכה ביותר ביבשה. המים מתאדים והמלחים נשארים ומצטברים, ולכן המליחות גבוהה מאוד.
(2) הפקת מינרלים – מן המים מפיקים אשלג (לדשנים), ברום ומגנזיום, שמיוצאים לכל העולם. התעשייה מכניסה מטבע חוץ ומספקת תעסוקה באזור שוליים. (אפשר גם: תיירות מרפא ונופש – ציפה במים, בוץ ומינרלים.)
מה נדרש: (1) המנגנון של המליחות; (2) יתרון כלכלי מוסבר.
תשובה מלאה:
(1) ים המלח נמצא בתחתית הבקע של בקעת הירדן, בנקודה הנמוכה ביותר על פני היבשה (כ־440 מ' מתחת לפני הים). זה אגם סגור – אין לו מוצא לים, והמים יוצאים ממנו רק בהתאדות. האקלים באזור חם ויבש מאוד, וההתאדות חזקה (יותר מ־1,500 מ"מ בשנה). כאשר המים מתאדים, המלחים שהגיעו עם מי הירדן, הנחלים והמעיינות המלוחים נשארים באגם ומצטברים. במשך אלפי שנים ריכוז המלחים גדל, ולכן המים מלוחים מאוד.
(2) יתרון כלכלי – הפקת מינרלים: המים העשירים במלחים הם "מכרה" של חומרים יקרים. בבריכות האידוי שבדרום ים המלח מפיקים אשלג (מרכיב חשוב בדשנים), ברום ומגנזיום, בעזרת השמש החזקה שמאדה את המים בזול. המוצרים מיוצאים לעשרות מדינות, מכניסים מטבע חוץ, ומספקים מקומות עבודה לתושבי הנגב ואזור ים המלח – אזור שוליים. (אפשר גם: תיירות מרפא ונופש – הציפה במים המלוחים, הבוץ העשיר במינרלים והאוויר היבש מושכים תיירים מכל העולם למלונות בעין בוקק.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בתת־סעיף (1) מוסבר המנגנון המלא (אגם סגור + התאדות + הצטברות מלחים); בתת־סעיף (2) היתרון כלכלי ומקושר למאפיין של ים המלח.
טעות נפוצה: לכתוב שים המלח מלוח "כי הוא נמוך" בלי להסביר שאין לו מוצא ושהמים יוצאים רק בהתאדות.
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון
(28 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתיים מן השאלות 7–10 (לכל שאלה – 14 נקודות).
שאלה 7 · הגירה מן הכפר אל העיר
במהלך המאה ה־20 והמאה ה־21 עברו מיליוני תושבים במזרח התיכון מן הכפרים אל הערים.
(1) ציינו גורם אחד להגירה מן הכפר אל העיר, והביאו דוגמה אחת לעיר במזרח התיכון שקלטה מהגרים רבים מן הכפרים. (3 נקודות)
(2) שינויי האקלים במזרח התיכון מגבירים את ההגירה מן הכפר אל העיר בתוך המדינות.
לפניכם רשימה של תופעות הנגרמות או המחריפות בעקבות שינויי האקלים במזרח התיכון.
בחרו באחת מן המדינות: סוריה או איראן, ובאחת מן התופעות שברשימה.
הסבירו מדוע התופעה שבחרתם עלולה לגרום להגירה מן הכפרים אל הערים במדינה שבחרתם.
(4 נקודות)
(1) ההגירה המהירה מן הכפרים אל הערים יוצרת קשיים בערים הגדולות במזרח התיכון.
הסבירו קושי אחד כזה. (4 נקודות)
(2) במקרים רבים רק חלק מבני המשפחה מהגרים לעיר, ושאר בני המשפחה נשארים בכפר.
הסבירו את התועלת שמפיקה המשפחה שנשארה בכפר מהגירה זו. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) גורם מושך: מקומות עבודה בתעשייה ובשירותים בעיר ושכר גבוה יותר (גם: שירותי חינוך ובריאות). דוגמה: קהיר (גם: איסטנבול, טהרן, בגדאד).
(2) סוריה – בצורות ממושכות: בצפון־מזרח סוריה רוב החקלאות היא חקלאות בעל (חיטה) ומרעה, התלויים בגשם. בבצורת קשה וממושכת (כמו בשנים 2006–2010) היבולים נכשלים, העדרים מתים ומקורות הפרנסה נעלמים; משפחות רבות נאלצות לעזוב את הכפרים ולעבור לשולי הערים הגדולות בחיפוש אחר עבודה.
מה נדרש: (1) גורם אחד ודוגמה לעיר; (2) מדינה אחת ותופעה אחת, והסבר של הקשר בין התופעה להגירה.
תשובה מלאה:
(1) גורם להגירה מן הכפר אל העיר – מקומות עבודה ושכר: בעיר יש מקומות עבודה בתעשייה, בבנייה, במסחר ובשירותים, והשכר גבוה מן ההכנסה מחקלאות מסורתית בכפר. (אפשר גם: שירותי חינוך, בריאות ותרבות טובים יותר בעיר; מחסור בקרקע חקלאית בכפר בגלל גידול האוכלוסייה; מיכון החקלאות שמקטין את הצורך בעובדים.)
דוגמה: קהיר, שקלטה מיליוני מהגרים מן הכפרים של עמק הנילוס והדלתה (אפשר גם: איסטנבול, טהרן, בגדאד, דמשק).
(2) המדינה – סוריה; התופעה – בצורות ממושכות.
בצפון־מזרח סוריה (אזור הג'זירה, אזור הפרת) רוב החקלאות היא חקלאות בעל של חיטה ושעורה וגידול עדרים, התלויים בכמות הגשם. שינויי האקלים מגבירים את התדירות ואת העוצמה של שנים שחונות. בבצורת קשה וממושכת – כמו בשנים 2006–2010, שהייתה מן הקשות שנרשמו באזור – היבולים נכשלים כמה שנים ברציפות, המרעה מתייבש והעדרים מתים, ומי התהום יורדים בגלל שאיבה מוגברת. החקלאים מאבדים את מקור פרנסתם ואינם יכולים לשרוד בכפר. לכן משפחות רבות – לפי הערכות, יותר ממיליון בני אדם – עזבו את הכפרים ועברו לשכונות עוני בשולי הערים הגדולות (חלב, דמשק, חומס), בחיפוש אחר עבודה.
אפשר לבחור גם במדינה או בתופעה אחרות:
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) גורם מוסבר ודוגמה נכונה; (2) ההסבר יוצר שרשרת: התופעה → פגיעה בחקלאות ובפרנסה בכפר → עזיבה לעיר, בקשר למדינה שנבחרה.
סעיף ב
(1) שכונות עוני בלתי מתוכננות: הערים אינן מספיקות לבנות דיור ותשתיות בקצב ההגירה, והמהגרים בונים בעצמם שכונות צפופות בשולי העיר, בלי ביוב, מים זורמים וכבישים סלולים – תנאי תברואה קשים, מחלות ועוני. (גם: עומס על התחבורה ועל השירותים, אבטלה.)
(2) המהגר שולח כסף למשפחה (העברות כספים) – הכסף מאפשר למשפחה לקנות מזון, לבנות או לשפץ בית, לשלם על חינוך הילדים ולהשקיע בחקלאות (משאבה, זרעים), ומקטין את הסיכון שלה בשנים רעות.
מה נדרש: (1) קושי אחד בעיר, מוסבר; (2) תועלת אחת למשפחה שבכפר, מוסברת.
תשובה מלאה:
(1) קושי – התפתחות שכונות עוני בלתי מתוכננות: המהגרים מגיעים לעיר בקצב מהיר מן הקצב שבו העירייה יכולה לבנות דירות ולפרוס תשתיות. הם אינם יכולים לשלם על דירה במרכז העיר, ולכן בונים בעצמם, בלי היתר, בשולי העיר – על קרקע חקלאית, על מדרונות או על קרקע ציבורית. נוצרות שכונות צפופות מאוד, בלי ביוב, בלי מים זורמים, בלי איסוף אשפה ובלי כבישים סלולים. תנאי התברואה קשים, מחלות מתפשטות, והעוני והאבטלה בשכונות גבוהים.
(אפשר גם: עומס על התחבורה – פקקים וזיהום אוויר; עומס על שירותי החינוך והבריאות; אבטלה גבוהה ועבודה במגזר הלא רשמי.)
(2) תועלת – העברות כספים: המהגר עובד בעיר ומרוויח יותר מאשר בכפר, ושולח חלק מן ההכנסה למשפחתו. בכסף הזה המשפחה קונה מזון ומוצרים, בונה או משפצת בית, משלמת על חינוך הילדים ועל טיפול רפואי, ולעיתים משקיעה בחקלאות (משאבת מים, זרעים משופרים). ההכנסה מן העיר מגוונת את מקורות הפרנסה של המשפחה ומגינה עליה בשנים של בצורת. (אפשר גם: פחות פיות להאכיל מן החלקה הקטנה של המשפחה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הקושי מוסבר כקשר בין קצב ההגירה ובין יכולת העיר; (2) התועלת מוסברת – מה המשפחה עושה בכסף.
שאלה 8 · ריבוי טבעי ולחצים דמוגרפיים
בטבלה שלפניכם מוצגים שיעור הילודה, שיעור התמותה ושיעור הריבוי הטבעי במדינות אחדות במזרח התיכון בשנת 2023.
[טבלה]
(1) מיינו את המדינות שבטבלה לשתיים או לשלוש קבוצות על פי שיעור הריבוי הטבעי. (3 נקודות)
(2) בחרו במדינה אחת מן הטבלה, והסבירו גורם אפשרי לשיעור הריבוי הטבעי שבה. (4 נקודות)
(1) ציינו גורם אחד לירידה בשיעור התמותה במדינות המזרח התיכון בעשורים האחרונים, והביאו דוגמה אחת למדינה במזרח התיכון שבה ירד שיעור התמותה. (4 נקודות)
(2) גידול מהיר של האוכלוסייה יוצר לחצים דמוגרפיים. הסבירו השפעה שלילית אחת של לחץ דמוגרפי על מדינה במזרח התיכון. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) לדוגמה, שלוש קבוצות: ריבוי טבעי גבוה (מעל 20 לאלף) – תימן (30.4), עיראק (21.6); בינוני (10–20) – מצרים (15.5), ערב הסעודית (14.1); נמוך (מתחת ל־10) – איראן (8.3), טורקיה (6.0).
(2) לדוגמה, תימן – שיעור ילודה גבוה מאוד (35.2): חברה כפרית ומסורתית, נישואים בגיל צעיר, השכלה נמוכה של נשים ושימוש מועט באמצעי מניעה, וילדים נחשבים כוח עבודה וביטחון לעת זקנה; התמותה נמוכה (4.8) כי האוכלוסייה צעירה מאוד. או: טורקיה – שיעור ילודה נמוך (12.3): עיור, השכלה ותעסוקה של נשים, נישואים מאוחרים ועלות גבוהה של גידול ילדים בעיר.
מה נדרש: (1) מיון עם קריטריון וגבולות ברורים; (2) מדינה אחת וגורם מוסבר לנתונים שלה.
תשובה מלאה:
(1) הקריטריון: שיעור הריבוי הטבעי (לאלף נפש).
(גם מיון לשתי קבוצות, מעל ומתחת ל־15 לאלף למשל, מתקבל אם הקריטריון מוצג.)
(2) תימן – ריבוי טבעי של 30.4 לאלף, הגבוה ביותר בטבלה. הגורם: שיעור ילודה גבוה מאוד (35.2 לאלף). תימן היא מן המדינות הענייות במזרח התיכון, ורוב תושביה גרים בכפרים. בחברה כפרית מסורתית נשים נישאות בגיל צעיר, רמת ההשכלה שלהן נמוכה, ורבות אינן עובדות מחוץ לבית; השימוש באמצעי מניעה מועט; וילדים רבים נחשבים כוח עבודה במשק החקלאי וביטחון כלכלי להורים בזקנתם. שיעור התמותה, לעומת זאת, נמוך (4.8 לאלף), כי האוכלוסייה צעירה מאוד – ולכן ההפרש ביניהם, הריבוי הטבעי, גבוה.
(אפשר גם: טורקיה – ריבוי טבעי נמוך, 6.0, כי שיעור הילודה נמוך – 12.3. רוב האוכלוסייה עירונית, נשים לומדות ועובדות ונישאות מאוחר, וגידול ילדים בעיר יקר; בנוסף שיעור התמותה גבוה יחסית (6.3), כי האוכלוסייה מזדקנת.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המיון נשען על נתונים מן הטבלה עם גבולות מוצהרים; הגורם מוסבר במנגנון ומקושר לנתון של המדינה.
טעות נפוצה: לחשב את הריבוי הטבעי כ"ילודה + תמותה", או לטעון שבמדינה עם תמותה נמוכה מאוד (ערב הסעודית 2.3) "התנאים גרועים" – תמותה נמוכה כאן נובעת מאוכלוסייה צעירה ומשירותי בריאות טובים.
סעיף ב
(1) שיפור בשירותי הבריאות ובתנאי התברואה – חיסונים, אנטיביוטיקה, מרפאות, מים נקיים וביוב – הוריד מאוד את תמותת התינוקות והילדים ואת התמותה ממחלות מידבקות. דוגמה: תימן – שיעור התמותה ירד מכ־11.3 לאלף ב־1990 לכ־4.8 לאלף ב־2023 (או: עיראק, מ־11.1 ל־4.1). (גורם נוסף: האוכלוסייה צעירה מאוד, ולכן מעט אנשים מתים בכל שנה.)
(2) לדוגמה, מצרים: האוכלוסייה מרוכזת ברצועה הצרה של עמק הנילוס והדלתה; גידול האוכלוסייה מגדיל את הצפיפות, הבנייה מתפשטת על הקרקע החקלאית הפורייה, והמים והמזון לנפש מצטמצמים – המדינה נאלצת לייבא יותר מזון. (אפשר גם: מחסור במקומות עבודה ואבטלת צעירים; עומס על החינוך, הדיור והבריאות.)
מה נדרש: (1) גורם + דוגמה למדינה; (2) השפעה שלילית אחת מוסברת.
תשובה מלאה:
(1) הגורם: שיפור ברפואה ובתנאי התברואה. בעשורים האחרונים הורחבו במדינות המזרח התיכון מבצעי החיסונים, נפתחו מרפאות ובתי חולים, התרופות (כמו אנטיביוטיקה) נעשו זמינות, ורוב התושבים קיבלו מי שתייה נקיים וביוב. כך ירדו מאוד תמותת התינוקות והילדים והתמותה ממחלות מידבקות (שלשולים, דלקות ריאה). בנוסף, האוכלוסייה במדינות אלה צעירה מאוד, ולכן מעט אנשים מתים בכל שנה ביחס לגודל האוכלוסייה.
דוגמה: תימן – שיעור התמותה ירד מכ־11.3 לאלף נפש בשנת 1990 לכ־4.8 לאלף בשנת 2023, אף שהיא מן המדינות העניות באזור. (אפשר גם: עיראק – מכ־11.1 לכ־4.1; ערב הסעודית – מכ־4.6 לכ־2.3.) הירידה בתמותה, בזמן ששיעור הילודה עדיין גבוה, היא הסיבה לריבוי הטבעי הגבוה.
(2) לחץ דמוגרפי – מצב שבו מספר התושבים גדל מהר יותר ממה שהמשאבים והשירותים במדינה יכולים לספק. לדוגמה, מצרים: כמעט כל האוכלוסייה – יותר מ־100 מיליון בני אדם – גרה ברצועה הצרה של עמק הנילוס והדלתה, וכל השאר מדבר. הגידול המהיר מגדיל את הצפיפות: ערים וכפרים מתפשטים על האדמה החקלאית הפורייה, שהיא מעטה ממילא, כמות המים מן הנילוס לנפש קטנה, ולכן מצרים מייבאת חלק גדול מן המזון שלה, ובעיקר חיטה – והיא תלויה במחירים בשוק העולמי. (אפשר גם: מחסור במקומות עבודה ואבטלה גבוהה של צעירים; עומס על מערכות החינוך, הבריאות והדיור.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מוסבר במנגנון ומודגם במדינה אמיתית עם כיוון השינוי והנתונים; ההשפעה כוללת סיבה ותוצאה במדינה מוגדרת.
שאלה 9 · מים ומיקום גאואסטרטגי
בתרשימים שלפניכם מוצגים נתונים על חלקו של המזרח התיכון באוכלוסיית העולם ועל חלקו במקורות המים המתחדשים של העולם בשנת 2022.
עַיינו בתרשימים.
הַסבירו את הפער בין החלק של המזרח התיכון באוכלוסיית העולם ובין החלק שלו במקורות המים המתחדשים של העולם.
[תרשימים]
במפה שלפניכם מוצגים מפרץ אילת (עקבה), מצר טיראן והנמלים באזור.
עַיינו במפה ובמפות שבאטלס.
(1) צַיינו את מיקומו של מֵצר טיראן, והסבירו מהי חשיבותו הגאוגרפית־כלכלית. (6 נקודות)
(2) על פי המפה, הַסבירו מדוע מבין המדינות הגובלות במפרץ אילת, ירדן עלולה להיות הנפגעת העיקרית מסגירה של מצר טיראן לשיט. (4 נקודות)
[מפה]
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
במזרח התיכון כ־6% מאוכלוסיית העולם, אבל רק כ־1% ממקורות המים המתחדשים. הסיבה: רוב החבל מדברי וצחיח־למחצה – משקעים מעטים, התאדות גבוהה בגלל החום, ומעט נהרות איתניים (חלק מן הגדולים, כמו הנילוס, מקבלים את מימיהם מחוץ לחבל). מנגד, האוכלוסייה גדלה מהר בגלל ריבוי טבעי גבוה, ולכן הפער – והמחסור במים לנפש – הולך וגדל.
מה נדרש: להשתמש בנתונים מן התרשימים ולהסביר את הפער (תנאי האקלים מול גודל האוכלוסייה).
תשובה מלאה:
על פי התרשימים, במזרח התיכון חיים כ־6.0% מאוכלוסיית העולם, אבל יש בו רק כ־1.0% ממקורות המים המתחדשים הפנימיים של העולם – חלקו באוכלוסייה גדול פי 6 בערך מחלקו במים.
ההסבר: רוב המזרח התיכון נמצא באזור של רמה סובטרופית (אוויר שוקע ויבש), ולכן רובו מדברי או צחיח־למחצה – יורדים בו משקעים מעטים, הטמפרטורות גבוהות, וההתאדות רבה מאוד, כך שרק חלק קטן מן הגשם הופך למים זמינים בנהרות ובמי התהום. בחבל מעט נהרות איתניים, וחלק מן הגדולים שבהם – כמו הנילוס – מקבלים את רוב מימיהם מגשמים מחוץ לחבל, ולכן אינם נחשבים למקורות מים פנימיים. מנגד, האוכלוסייה בחבל גדולה וגדלה מהר בגלל ריבוי טבעי גבוה, ולכן הפער – והמחסור במים לנפש – הולך וגדל.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התשובה מצטטת את שני הנתונים, ומסבירה את הצד של המים (אקלים צחיח, התאדות, מעט נהרות) ואת הצד של האוכלוסייה.
סעיף ב
(1) מיקום: בכניסה הדרומית למפרץ אילת (עקבה), בין קצה חצי האי סיני (מצרים, ליד שארם א־שייח') לבין חצי האי ערב (ערב הסעודית), סמוך לאי טיראן; רוחבו כ־13 ק"מ. חשיבות: זה המעבר הימי היחיד בין מפרץ אילת לים סוף, ומשם לאוקיינוס ההודי ולתעלת סואץ – כל האוניות שמגיעות לנמלי אילת ועקבה חייבות לעבור בו; דרכו מתנהל הסחר הימי של ירדן ושל ישראל עם אסיה ואפריקה (ובעבר סגירתו ב־1967 הייתה אחד הגורמים למלחמת ששת הימים).
(2) על פי המפה, לירדן נמל אחד בלבד – עקבה – והוא בצפון מפרץ אילת; אין לה חוף לים התיכון. לכן כמעט כל הסחר הימי שלה (יבוא דלק ומזון, יצוא פוספטים ואשלג) עובר במצר טיראן. לישראל יש נמלים בים התיכון (חיפה, אשדוד), למצרים נמלים בים התיכון ובתעלת סואץ, ולערב הסעודית חופים ארוכים בים סוף ובמפרץ הפרסי – כך שסגירת המצר פוגעת בהן פחות.
מה נדרש: (1) מיקום מדויק (בין אילו חצאי איים, מה הוא מחבר) וחשיבות כלכלית; (2) הסבר הנשען על המפה – לירדן נמל יחיד שגישתו רק דרך המצר.
תשובה מלאה:
(1) המיקום: מצר טיראן נמצא בכניסה הדרומית למפרץ אילת (עקבה), בין הקצה הדרומי של חצי האי סיני (מצרים, ליד שארם א־שייח') לבין חוף חצי האי ערב (ערב הסעודית), סמוך לאי טיראן. המרחק בין שני חצאי האיים כ־13 ק"מ בלבד.
החשיבות הגאוגרפית־כלכלית: המצר הוא המעבר הימי היחיד בין מפרץ אילת לבין ים סוף, ומשם – דרך באב אל־מנדב – לאוקיינוס ההודי, ודרך תעלת סואץ – לים התיכון. כל אוניה שמגיעה לנמלים בצפון המפרץ, עקבה ואילת, חייבת לעבור בו. דרכו עובר הסחר הימי של ירדן ושל ישראל עם אסיה, אפריקה ואוסטרליה, ובכלל זה יבוא דלק, תבואה וכלי רכב ויצוא מחצבים. בגלל חשיבותו יש לו משקל גאופוליטי: סגירתו לשיט הישראלי בשנת 1967 הייתה אחד הגורמים למלחמת ששת הימים, וחופש השיט בו מעוגן בהסכם השלום בין ישראל למצרים.
(2) על פי המפה, לירדן יש נמל אחד בלבד – עקבה – בצפון מפרץ אילת, ואין לה חוף לים התיכון. לכן כמעט כל הסחר הימי של ירדן – יבוא דלק, מזון וסחורות ויצוא פוספטים ואשלג – עובר דרך מצר טיראן, וסגירתו הייתה מנתקת אותה מן הסחר הימי. לעומתה, לישראל יש נמלים גדולים בים התיכון (חיפה ואשדוד), למצרים יש נמלים בים התיכון ולאורך תעלת סואץ, ולערב הסעודית יש חופים ארוכים בים סוף ובמפרץ הפרסי – ולכן הן היו נפגעות פחות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: סעיף (1) מציין מיקום מדויק ומסביר את החשיבות (מעבר יחיד אל נמלי המפרץ, סחר, משקל גאופוליטי); סעיף (2) מבוסס על המפה – נמל יחיד ואין חלופה.
שאלה 10 · תפרוסת אוכלוסייה ולחץ על משאבי מים
(1) עיינו במפות שבאטלס, ותארו את ההבדל בתפרוסת האוכלוסייה בין ערב הסעודית ובין איראן. (4 נקודות)
(2) ציינו מהו הגורם העיקרי להבדל שתיארתם, והסבירו כיצד גורם זה משפיע על תפרוסת האוכלוסייה בכל אחת מן המדינות. (3 נקודות)
האוכלוסייה במדינות שבאגן הירדן – ישראל, ירדן וסוריה – גדלה מהר, ולכן גדל השימוש במי הירדן והירמוך. הדבר משפיע על ים המלח.
בטבלה שלפניכם מוצג מפלס פני ים המלח בשנים נבחרות.
[טבלה]
(1) ציינו מהו השינוי במפלס ים המלח בשנים 2006–2025, וחשבו מהו קצב השינוי הממוצע בשנה בתקופה זו. (3 נקודות)
(2) תארו שתי השלכות של השינוי במפלס ים המלח על האוכלוסייה ועל הכלכלה באזור ים המלח. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) בערב הסעודית האוכלוסייה מרוכזת בכמה "איים" – ערים גדולות ונאות מדבר (ריאד במרכז; ג'דה, מכה ומדינה במערב; דמאם והאזור המזרחי לחוף המפרץ), ורוב שטח המדינה, ובעיקר הרובע אל־ח'אלי, כמעט ריק. באיראן האוכלוסייה מפוזרת יותר, בטבעת לאורך שולי ההרים – בצפון (חוף הים הכספי ומורדות האלבורז, טהרן), בצפון־מערב (תבריז) ובעמקי הזגרוס (אספהאן, שיראז) – ורק המדבריות שבמרכז (דשת־י־כביר, דשת־י־לוט) ריקים.
(2) הגורם: זמינות המים (כמות המשקעים והתבליט). באיראן רכסי האלבורז והזגרוס קולטים גשם ושלג, ומהם יורדים נחלים ומי תהום (קנאתים) – ולכן יש יישובים לאורך כל שולי ההרים. בערב הסעודית כמעט אין גשם ואין נהרות, ולכן אפשר לגור רק במקומות שיש בהם מי תהום (נאות מדבר) או לחוף הים, בעזרת התפלה.
מה נדרש: (1) תיאור ההבדל בדגם התפרוסת (ריכוז/פיזור, היכן); (2) גורם אחד + השפעתו בכל מדינה.
תשובה מלאה:
(1) על פי מפות צפיפות האוכלוסייה באטלס: בערב הסעודית הצפיפות נמוכה מאוד ברוב השטח, והאוכלוסייה מרוכזת בכמה מוקדים מבודדים – באזור ריאד במרכז, בחיג'אז שבמערב (ג'דה, מכה ומדינה) ובאזור המזרחי לחוף המפרץ הפרסי (דמאם, אל־ח'ובר). מדבר הרובע אל־ח'אלי בדרום כמעט ריק מאדם. באיראן הצפיפות גבוהה יותר והאוכלוסייה מפוזרת לאורך רצועה רחבה בשולי ההרים: בצפון – מורדות האלבורז וחוף הים הכספי (טהרן), בצפון־מערב (תבריז), ולאורך עמקי הזגרוס במערב ובדרום־מערב (אספהאן, שיראז). רק המדבריות במרכז המדינה – דשת־י־כביר ודשת־י־לוט – כמעט ריקים.
(2) הגורם העיקרי: זמינות המים, שתלויה בכמות המשקעים ובתבליט.
באיראן – רכסי ההרים הגבוהים קולטים משקעים מגבוליים, ובחורף שלג. מן ההרים יורדים נחלים, ומי התהום בשולי ההרים מנוצלים בעזרת קנאתים ובארות. לכן לאורך כל שולי ההרים יש מים לחקלאות וליישובים, והאוכלוסייה מפוזרת עליהם.
בערב הסעודית – כמעט אין גשם ואין נהרות איתנים. אפשר להתיישב רק בנאות מדבר, במקומות שבהם מי התהום קרובים לפני הקרקע, ובערי החוף, שבהן מתפילים מי ים. לכן האוכלוסייה מרוכזת במוקדים מעטים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מתואר כהשוואה (מוקדים מבודדים לעומת טבעת מפוזרת) עם מקומות; הגורם מוסבר בנפרד לכל מדינה.
סעיף ב
(1) המפלס יורד: מכ־418 מטרים מתחת לפני הים ב־2006 לכ־439.8 מתחת לפני הים ב־2025 – ירידה של כ־21.8 מטרים, כלומר כ־1.15 מטרים בשנה בממוצע.
(2) 1. בולענים – עם ירידת המפלס נכנסים מי תהום מתוקים לשכבות המלח שבקרקע וממיסים אותן, והקרקע קורסת; הבולענים פוגעים בכבישים (כביש 90), במטעים, בחופים ובמבנים, ונסגרו חופי רחצה ושטחים חקלאיים. 2. פגיעה בתיירות – קו החוף נסוג הרחק מן המלונות והחופים, ויש להשקיע בהזזת חופים ובהסעות; גם מפעלי המינרלים בישראל ובירדן נאלצים לשאוב את המים ממרחק גדול יותר. (אפשר גם: ערוצי נחלים מעמיקים ומסכנים גשרים ותשתיות.)
מה נדרש: (1) כיוון השינוי + חישוב קצב; (2) שתי השלכות שונות – על האוכלוסייה ועל הכלכלה.
תשובה מלאה:
(1) המפלס ירד מכ־418− מ' ב־2006 לכ־430− מ' ב־2016, כ־436− מ' ב־2022 וכ־439.8− מ' ב־2025. סך הירידה: 439.8 – 418 = 21.8 מטרים. הקצב הממוצע: 21.8 ÷ 19 שנים ≈ 1.15 מטרים בשנה.
(2) השלכה ראשונה – בולענים: כשהמפלס יורד, מי התהום המתוקים שזורמים מן ההרים לעבר האגם יורדים גם הם ופוגשים שכבות מלח קבורות שהיו בעבר מתחת למים המלוחים. המים המתוקים ממיסים את המלח, נוצרים חללים תת־קרקעיים והקרקע קורסת. אלפי בולענים נפערו לחופי ים המלח, בישראל ובירדן – הם פוגעים בכבישים (בעיקר כביש 90), בשטחים חקלאיים, בחופי רחצה ובמבנים, ומסכנים חיים.
השלכה שנייה – פגיעה בתיירות ובכלכלה: קו החוף נסוג מאות מטרים מן המלונות ומן החופים שנבנו בעבר על שפת המים. החופים נעשים רחוקים ומסוכנים, וחלקם נסגרו, ולכן נדרשות השקעות גדולות בהעתקת חופים, בהסעות ובתשתיות. גם מפעלי המינרלים בדרום ים המלח (בישראל ובירדן) נאלצים להאריך את תעלות השאיבה ולהשקיע יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: החישוב מפורט ונכון; שתי ההשלכות שונות, כל אחת מוסברת כמנגנון ונוגעת לאוכלוסייה ולכלכלה.
פרק שלישי – ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 12–15 (לכל שאלה – 12 נקודות). שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
שאלה 11 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
בפרק זה תיבדק יכולתכם להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדתם עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבליות והפיזיות שבאטלס, ובמפות העולמיות והנושאיות.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא המדינות ארגנטינה, אורוגוואי.
שאלת חובה — ענו על שלושה מן הסעיפים בשאלה זו (לכל סעיף — 4 נקודות).
ארגנטינה ואורוגוואי שוכנות בדרום־מזרח יבשת דרום אמריקה, לחופי האוקיינוס האטלנטי. הסבירו יתרון אחד וחיסרון אחד של מיקום זה.
בואנוס איירס היא עיר הבירה של ארגנטינה, ומונטווידאו היא עיר הבירה של אורוגוואי.
תארו את מאפיין המיקום המשותף לשתי הערים.
הסבירו יתרון אחד של מיקום זה.
בטבלה שלפניכם מוצגת כמות המשקעים השנתית הממוצעת בארבע ערים בחבל.
[טבלה]
ציינו את הגורם העיקרי להבדל בכמות המשקעים בין ערי המזרח ובין ערי המערב של החבל, והסבירו כיצד הגורם שציינתם משפיע על אחד משימושי הקרקע בחבל.
ציינו את ההבדל העיקרי בין צורת הנוף המאפיינת את מערב ארגנטינה ובין צורת הנוף המאפיינת את אורוגוואי.
עיינו במפה הגאולוגית (מפת הלוחות הטקטוניים) שבאטלס, וציינו מהו הגורם העיקרי שמשפיע על עיצוב צורת הנוף במערב ארגנטינה.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
יתרון: חוף ארוך לאוקיינוס האטלנטי ושפך הריו דה לה פלטה – נמלים (בואנוס איירס, מונטווידאו) שמחברים את המדינות בדרך הים לשווקים באירופה, באפריקה ובצפון אמריקה, ומערכת הנהרות פרנה–אורוגוואי מחברת את פנים היבשת אל הים. חיסרון: ריחוק מן המרכזים הכלכליים הגדולים בחצי הכדור הצפוני (אירופה, צפון אמריקה, מזרח אסיה) – הובלת הייצוא והיבוא ארוכה ויקרה.
מה נדרש: יתרון אחד וחיסרון אחד של המיקום, כל אחד מוסבר.
תשובה מלאה:
במפה המדינית של דרום אמריקה באטלס רואים ששתי המדינות שוכנות בדרום־מזרח היבשת, לאורך האוקיינוס האטלנטי ולצד שפך הריו דה לה פלטה.
היתרון – גישה לים: חוף ארוך ונמלים בשפך הריו דה לה פלטה מאפשרים לייצא בזול בדרך הים – תבואה, בשר, סויה ומוצרי עץ – ולייבא סחורות. נהרות הפרנה והאורוגוואי ספינים ומחברים את פנים היבשת (גם את פרגוואי) אל הנמלים.
החיסרון – ריחוק מן השווקים העיקריים: המדינות רחוקות אלפי קילומטרים מאירופה, מצפון אמריקה וממזרח אסיה. לכן ההובלה ארוכה ויקרה, וקשה יותר למשוך השקעות ולהשתלב בשרשראות ייצור גלובליות.
(יתרון נוסף: בחצי הכדור הדרומי העונות הפוכות, ולכן אפשר לייצא תוצרת חקלאית טרייה לחצי הכדור הצפוני בעונה שבה אין בו קציר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: היתרון והחיסרון נגזרים מן המיקום, וכל אחד מוסבר בקשר לכלכלה.
סעיף ב
המאפיין המשותף: שתי הערים שוכנות לחופי שפך הריו דה לה פלטה – בואנוס איירס על החוף הדרומי־מערבי שלו, ומונטווידאו על החוף הצפוני, קרוב למפגש עם האוקיינוס האטלנטי. יתרון: נמל – השפך מחבר את הערים גם לאוקיינוס וגם לנהרות הפרנה והאורוגוואי שבפנים היבשת, ולכן הן התפתחו כ"שער" של הסחר בין פנים היבשת לעולם – מרכזי מסחר, תעשייה ותחבורה.
מה נדרש: לזהות במפה את המאפיין המשותף (שפך הריו דה לה פלטה) ולהסביר יתרון אחד שלו.
תשובה מלאה:
במפה הפיזית רואים ששתי הערים שוכנות לחופי הריו דה לה פלטה – שפך רחב שבו מתחברים הנהרות פרנה ואורוגוואי ומגיעים לאוקיינוס האטלנטי. בואנוס איירס נמצאת על החוף הדרומי־מערבי של השפך, ומונטווידאו על החוף הצפוני שלו, סמוך לאוקיינוס.
היתרון – נמל ושער לסחר: ממיקום זה אפשר להגיע בספינות גם לים הפתוח וגם במעלה הנהרות לפנים היבשת. לכן הערים שימשו מאות שנים נקודת מעבר לייצוא התוצרת החקלאית של הפמפס ולייבוא סחורות, ובהן התרכזו המסחר, התעשייה, הבנקאות והממשל. (אפשר גם: מישור נוח לבנייה ולהתפשטות העיר; מים זמינים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המאפיין מזוהה במדויק (שפך הריו דה לה פלטה), והיתרון מוסבר בקשר לתפקוד הערים.
סעיף ג
הגורם העיקרי: המרחק מן האוקיינוס האטלנטי, שהוא מקור הלחות (ובמערב – גם "צל הגשם" של הרי האנדים). בואנוס איירס (כ־1,258 מ"מ) ומונטווידאו (כ־1,143 מ"מ) קרובות לאוקיינוס, קורדובה (כ־816 מ"מ) רחוקה יותר, ומנדוסה (כ־238 מ"מ) – הרחוקה ביותר, למרגלות האנדים.
ההשפעה על החקלאות: במזרח – בפמפס ובאורוגוואי – המשקעים מספיקים לחקלאות בעל ולמרעה, ולכן יש שם שדות גדולים של סויה, חיטה ותירס ושטחי מרעה לבקר. במערב – במנדוסה – בלי השקיה אין חקלאות, ולכן החקלאות מרוכזת בנאות מדבר מושקים במי הנהרות היורדים מן האנדים (כרמים ויקבים).
מה נדרש: לציין גורם אחד – העיקרי – ולהסביר בעזרתו שימוש קרקע אחד, עם נתונים מן הטבלה.
תשובה מלאה:
נתוני הטבלה: בואנוס איירס כ־1,258 מ"מ, מונטווידאו כ־1,143 מ"מ, קורדובה כ־816 מ"מ, מנדוסה כ־238 מ"מ. בבואנוס איירס יורדים פי 5.3 בערך יותר משקעים מאשר במנדוסה.
הגורם העיקרי – המרחק מן האוקיינוס האטלנטי: האוויר הלח מגיע לחבל בעיקר מן האוקיינוס ומצפון־מזרח. ככל שמתרחקים מן החוף מערבה, האוויר מאבד את הלחות שלו, והמשקעים פוחתים. במערב מוסיפים גם הרי האנדים: הם חוסמים את האוויר הלח שמגיע מן האוקיינוס השקט, ולכן מנדוסה נמצאת ב"צל גשם".
ההשפעה על שימוש הקרקע החקלאי: במזרח, שבו יורדים יותר מ־1,000 מ"מ בשנה, אפשר לגדל בלי השקיה – זה הפמפס, אחד מאזורי התבואה והבקר הגדולים בעולם (סויה, חיטה, תירס, מרעה). במערב, שבו יורדים כ־240 מ"מ בלבד, חקלאות בעל אינה אפשרית; החקלאות מרוכזת בנאות מדבר מושקים בעזרת מי הנהרות שמקורם בשלג של האנדים – למשל הכרמים של מנדוסה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: גורם אחד מנומק בנתונים, והשפעתו מוסברת על שימוש קרקע אחד בשני חלקי החבל.
סעיף ד
ההבדל: מערב ארגנטינה הררי – רכס האנדים, הרים גבוהים ותלולים (פסגת אקונקגואה, כ־6,960 מטר, הגבוהה ביבשות אמריקה); אורוגוואי – שפלה נמוכה וגבעות מתונות (הנקודה הגבוהה בה כ־500 מטר בלבד).
הגורם העיקרי לנוף במערב ארגנטינה: פעולת כוחות פנימיים – הפחתה של לוח נסקה מתחת ללוח דרום אמריקה, שגרמה לקימוט ולהתרוממות של רכס האנדים ולפעילות געשית.
מה נדרש: שני דברים: ההבדל העיקרי בנוף (הרים מול שפלה), והגורם העיקרי לנוף של מערב ארגנטינה לפי המפה.
תשובה מלאה:
ההבדל העיקרי: במפה הפיזית מערב ארגנטינה צבוע בגוונים של הרים גבוהים מאוד – רכס האנדים, שמשתרע מצפון לדרום לאורך הגבול עם צ'ילה; שם נמצאת אקונקגואה (כ־6,960 מטר), הפסגה הגבוהה ביבשות אמריקה. אורוגוואי צבועה בגוונים של שפלה וגבעות נמוכות – רובה מישורים וגבעות מתונות, והנקודה הגבוהה בה כ־500 מטר בלבד.
הגורם העיקרי: במפת הלוחות רואים שלאורך החוף המערבי של דרום אמריקה לוח נסקה (לוח אוקייני) נע מזרחה ומופחת (שוקע) מתחת ללוח דרום אמריקה. הלחץ גרם לקימוט ולהתרוממות של השכבות ויצר את רכס האנדים, וההפחתה יוצרת גם הרי געש ורעידות אדמה. זו פעולה של כוחות פנימיים. (אחר כך עיצבו את ההרים גם כוחות חיצוניים – קרחונים ונהרות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מנוסח במונחי יחידות נוף (הרים מול שפלה), והגורם הוא כוחות פנימיים – הפחתה, קימוט והתרוממות – לפי המפה.
שאלה 12 · אנרגייה
בגרף שלפניכם מוצג שיעור הייצור של חשמל ממקורות אנרגייה שונים במדינות החבל (בשנת 2024).
עיינו בגרף וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) באיזו מדינה שיעור הייצור של חשמל ממקורות אנרגייה מתחדשים הוא הגבוה ביותר?
ציינו מהו מקור האנרגייה המתחדש העיקרי במדינה זו, והסבירו תנאי פיזי אחד המאפשר זאת. (4 נקודות)
(2) הציעו הסבר לשיעור הייצור של חשמל מגז טבעי בארגנטינה. (2 נקודות)
[גרף]
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[קטע]
(1) הסבירו מהו מקור אנרגייה בר־קיימה. (3 נקודות)
(2) האם לדעתכם הפקת גז טבעי מפצלי השמן של ואקה מוארטה היא פתרון אנרגייה בר־קיימה לארגנטינה?
הביאו נימוק אחד לביסוס תשובתכם. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(1) אורוגוואי – כ־99% מן החשמל ממקורות מתחדשים (רוח כ־39%, מקורות הידרואלקטריים כ־34%, ביומסה כ־22%, שמש כ־4%), לעומת כ־34% בארגנטינה. המקור העיקרי: אנרגיית רוח. התנאי הפיזי: פני שטח מישוריים וגבעות נמוכות פתוחות, בלי מכשולי נוף, וחשיפה לרוחות קבועות וחזקות מן האוקיינוס האטלנטי – תנאים שמאפשרים לטורבינות לעבוד שעות רבות בשנה.
(2) לארגנטינה מאגרי גז טבעי גדולים משלה – בעיקר מאגר הפצלים "ואקה מוארטה" בפטגוניה (מחוז נויקן), מן הגדולים בעולם – ולכן הגז מקומי, זמין וזול יחסית, ונבנו לו צינורות ותחנות כוח.
מה נדרש: (1) לבחור מדינה לפי הגרף (סכום המקורות המתחדשים), לזהות את המקור העיקרי ולהסביר תנאי פיזי. (2) הסבר אחד לשיעור הגז בארגנטינה.
תשובה מלאה:
קריאת הגרף: אורוגוואי – רוח כ־38.6%, מקורות הידרואלקטריים כ־33.7%, ביומסה כ־22.4%, שמש כ־4.2%, נפט ופחם כ־1.1%, ללא גז וללא כורים גרעיניים. ארגנטינה – גז טבעי כ־53.7%, מקורות הידרואלקטריים כ־19.5%, רוח כ־10.6%, כורים גרעיניים כ־6.9%, נפט ופחם כ־5.1%, שמש כ־2.6%, ביומסה כ־1.7%.
(1) המדינה: אורוגוואי. השיעור של מקורות מתחדשים בה – 38.6 + 33.7 + 22.4 + 4.2 = כ־98.9%, לעומת כ־34.4% בארגנטינה.
המקור העיקרי: אנרגיית רוח (כ־38.6%).
תנאי פיזי: אורוגוואי היא ארץ של שפלה וגבעות נמוכות ומתונות, פתוחה למרחבי האוקיינוס האטלנטי ולשפך הריו דה לה פלטה. בשטח פתוח בלי רכסים גבוהים הרוחות נושבות ביציבות ובעוצמה, וקל להקים חוות טורבינות על הגבעות. (גם המקורות ההידרואלקטריים חשובים – הסכר המשותף סלטו גרנדה על נהר אורוגוואי וסכרים על הריו נגרו, בזכות משקעים רבים יחסית; והביומסה – שאריות מתעשיית העץ והתאית.)
(2) הסבר לשיעור הגז (כ־53.7%): לארגנטינה מאגרי גז טבעי גדולים – בייחוד מאגר הפצלים ואקה מוארטה בפטגוניה, מן מאגרי גז הפצלים הגדולים בעולם. הגז מקומי ולכן זמין וזול יחסית, ונבנתה לו רשת צינורות ותחנות כוח במחזור משולב. כך ארגנטינה אינה תלויה ביבוא.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) אורוגוואי, עם חישוב מן הגרף; המקור (רוח) והתנאי הפיזי מוסברים. (2) הסבר הגיוני ומבוסס לגז בארגנטינה.
סעיף ב
(1) מקור אנרגייה בר־קיימה הוא מקור שמספק את צורכי האנרגייה של הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם: מקור שאינו אוזל (מתחדש – רוח, שמש, מים), ושהשימוש בו כמעט אינו מזהם ואינו פולט גזי חממה.
(2) לדעתי אינו בר־קיימה: הגז הוא דלק מחצבי מתכלה, ששריפתו פולטת גזי חממה (וגם דליפות מתאן בהפקה), וההפקה בשיטת הסדיקה ההידראולית צורכת מים רבים ועלולה לזהם מי תהום. (תשובה הפוכה מנומקת מתקבלת: הגז מזהם פחות מנפט ומפחם, ומספק חשמל יציב, הכנסות ומקומות עבודה בתקופת המעבר לאנרגיות מתחדשות.)
מה נדרש: (1) הגדרה של מקור בר־קיימה (הדורות הבאים + אינו אוזל + אינו פוגע בסביבה). (2) עמדה ונימוק אחד שקשור להגדרה ולקטע.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שמספק את צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם. לכן מקור אנרגייה בר־קיימה הוא מקור:
– שאינו אוזל בשימוש – מתחדש בטבע, כמו רוח, שמש וזרימת מים;
– ששימושו אינו פוגע בסביבה – כמעט אינו פולט מזהמי אוויר וגזי חממה, ואינו משאיר נזק לדורות הבאים.
(2) עמדה: הפקת הגז מוואקה מוארטה אינה פתרון בר־קיימה.
נימוק: לפי הקטע, הגז מופק בסדיקה הידראולית (פרקינג) – הזרמה של מים, חול וכימיקלים בלחץ אל הסלע. השיטה צורכת כמויות גדולות של מים באזור יבש, ועלולה לזהם מי תהום. נוסף על כך, הגז הוא דלק מחצבי מתכלה, ושריפתו פולטת פחמן דו־חמצני – הוא אינו עומד בתנאים של מקור שאינו אוזל ואינו פוגע בסביבה.
(עמדה הפוכה מתקבלת אם היא מנומקת: הגז מזהם פחות מפחם ומנפט, ומאפשר לארגנטינה לצמצם יבוא ולממן בהכנסות ממנו מעבר הדרגתי לאנרגיות מתחדשות – "דלק גישור".)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הגדרה מלאה (שלושה רכיבים). (2) עמדה ברורה ונימוק אחד שנשען על הקטע ועל ההגדרה.
שאלה 13 · נהר אורוגוואי
חלק מן הגבול בין ארגנטינה ובין אורוגוואי עובר לאורך נהר אורוגוואי.
הסבירו חיסרון אפשרי אחד שיש לגבול הנקבע בתוואי של נהר.
עיינו במפות שבאטלס, וציינו שני שימושי קרקע באורוגוואי הקשורים לנהר אורוגוואי או סמוכים אליו.
בחרו באחד משימושי הקרקע שציינתם, והסבירו את ההשפעה האפשרית של שימוש קרקע זה על הנהר ועל תושבי ארגנטינה שבגדה השנייה.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
הנהר הוא משאב משותף לשתי המדינות: כל שימוש של צד אחד – שאיבה, סכרים, הזרמת שפכים – משפיע על הצד האחר, ולכן גבול בנהר יוצר חיכוך ומחלוקות. דוגמה: כשאורוגוואי אישרה הקמת מפעל גדול לתאית על גדת הנהר ליד פראי בנטוס (שנפתח ב־2007), תושבי העיר הארגנטינית גואלגואיצ'ו שמעבר לנהר חששו מזיהום, חסמו במשך שנים את הגשר בין המדינות, וארגנטינה תבעה את אורוגוואי בבית הדין הבין־לאומי בהאג (פסק הדין – 2010). (אפשר גם: אפיק הנהר משתנה ואיים נוצרים או נעלמים, ולכן הגבול עלול להיות לא ברור.)
מה נדרש: חיסרון אחד של גבול שעובר בנהר, עם הסבר שקשור לתכונות של נהר (משאב משותף, אפיק משתנה).
תשובה מלאה:
גבול בנהר נראה "טבעי" וקל לסימון, אבל יש לו חסרונות:
החיסרון – הנהר הוא משאב משותף: המים זורמים לאורך הגבול, ושתי הגדות משתמשות באותם מים – לשתייה, לדיג, להשקיה, לתיירות ולשיט. מה שצד אחד מזרים לנהר או שואב ממנו משפיע מיד על הצד השני. לכן כל מפעל, סכר או עיר על גדה אחת עלולים לפגוע בגדה השנייה ולגרום לסכסוך.
דוגמה מנהר אורוגוואי: בשנת 2007 נפתח על הגדה האורוגוואית, ליד העיר פראי בנטוס, מפעל ענק לייצור תאית מעצי אקליפטוס. תושבי גואלגואיצ'ו שבגדה הארגנטינית חששו מזיהום המים והאוויר ומפגיעה בתיירות. הם חסמו במשך שנים את הגשר הבין־לאומי, וארגנטינה תבעה את אורוגוואי בבית הדין הבין־לאומי לצדק. בפסק הדין (2010) נקבע שאורוגוואי הפרה את חובתה ליידע ולהתייעץ, אך לא הוכח שהמפעל זיהם את הנהר; בהמשך הוקם פיקוח משותף על איכות המים.
(חיסרון נוסף: אפיק הנהר משתנה בשיטפונות ובשיקוע סחף, נוצרים איים ונעלמים – ולכן קו הגבול עלול להיות לא ברור.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: החיסרון מוסבר בתכונה של נהר, והדוגמה מוחשית ומדויקת.
סעיף ב
שני שימושי קרקע: (1) תעשייה – מפעל התאית ליד פראי בנטוס ומטעי אקליפטוס באזור; (2) תחנת כוח הידרואלקטרית – הסכר המשותף סלטו גרנדה, ליד העיר סלטו. (אפשר גם: חקלאות – אורז, סויה ומרעה לבקר; נמלי נהר בפאיסאנדו ובפראי בנטוס; תיירות במעיינות החמים ליד סלטו.)
השפעה – חקלאות ותעשייה: שפכים של המפעל ודשנים מן השדות (חנקן וזרחן) מגיעים לנהר. עודף החומרים המזינים עלול לגרום לפריחת אצות (כחוליות) ולירידה באיכות המים – פגיעה בדיג, במי השתייה ובתיירות בחופים של ערי הגדה הארגנטינית, כמו גואלגואיצ'ו.
מה נדרש: לזהות באטלס שני שימושי קרקע לאורך הנהר באורוגוואי, ולהסביר איך אחד מהם עלול להשפיע על הנהר ועל הגדה הארגנטינית.
תשובה מלאה:
במפות של אורוגוואי באטלס (מפה פיזית ומפת כלכלה ושימושי קרקע) רואים לאורך נהר אורוגוואי:
1. תעשייה ויערנות – אזור של מטעי עצים (אקליפטוס ואורן) ומפעל לייצור תאית ליד פראי בנטוס.
2. אנרגייה – סכר סלטו גרנדה ותחנת הכוח ההידרואלקטרית שלו, שארגנטינה ואורוגוואי הקימו יחד, ליד הערים סלטו (אורוגוואי) וקונקורדיה (ארגנטינה).
(וגם: חקלאות – שדות אורז, סויה ומרעה; ערים ונמלי נהר – סלטו, פאיסאנדו, פראי בנטוס.)
ההשפעה – מפעל התאית והחקלאות: מפעל תאית צורך כמויות גדולות של מים ומזרים לנהר מים מטוהרים שעדיין מכילים חומרים כימיים וחומרים מזינים. לצד זה, דשנים מן השדות נשטפים בגשם אל הנהר. כשמגיעים לנהר עודפים של חנקן וזרחן, ובקיץ החם והזרימה איטית, עלולה להתרחש פריחה של אצות כחוליות – המים נעשים עכורים ולעיתים רעילים. מאחר שהנהר משותף, הנזק עובר מיד לגדה הארגנטינית: פגיעה בדיג, בחופי הרחצה ובתיירות של ערים כמו גואלגואיצ'ו, ובמי השתייה. לכן נדרש פיקוח משותף של שתי המדינות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני שימושי קרקע נכונים לפי האטלס; ההשפעה מוסברת במנגנון (שפכים ודשנים → איכות המים) ומקושרת לגדה הארגנטינית.
שאלה 14 · כלכלה
בעשורים האחרונים השקיעו תאגידים רב־לאומיים רבים באורוגוואי: חברות תוכנה ושירותי מחשוב בין־לאומיות פתחו מרכזי פיתוח ושירות במונטווידאו, ותאגידי נייר מאירופה הקימו מפעלים גדולים לייצור תאית (עיסת נייר) מעצי אקליפטוס.
עיינו בטבלה 1, שבה מוצגים מדדים בתחום ההשכלה והתקשורת באורוגוואי, ובטבלה 2, שבה מוצג שטח היערות באורוגוואי.
הסבירו גורם אחד להקמת מרכזי התוכנה של התאגידים באורוגוואי, וגורם אחד להקמת מפעלי התאית במדינה.
[טבלאות]
עיינו במפות שבאטלס ובטבלה 3 שלפניכם, שבה מוצגים נתונים על מאפייני התחבורה והתקשורת באורוגוואי.
הסבירו מדוע מאפייני התחבורה או התקשורת של אורוגוואי מאפשרים לה להשתלב בכלכלה הגלובלית.
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
מרכזי התוכנה – הון אנושי ותקשורת: לפי טבלה 1, שיעור הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה גבוה (כ־80%), וכ־92% מן התושבים משתמשים באינטרנט – כוח אדם משכיל ומיומן ותשתית תקשורת טובה, שדרושים לפיתוח תוכנה ולמתן שירותים מרחוק.
מפעלי התאית – חומר גלם זמין: לפי טבלה 2, שטח היערות גדל מכ־5.0% משטח המדינה ב־1990 לכ־11.4% ב־2023 (פי 2.3 בערך) – בזכות נטיעה של מטעי אקליפטוס. העצים גדלים מהר באקלים הממוזג והלח, והמפעל ממוקם קרוב לחומר הגלם ולנהר (מים ותובלה).
מה נדרש: גורם אחד לכל סוג פעילות, כל אחד נשען על הטבלה המתאימה: טבלה 1 (השכלה ותקשורת) – למרכזי התוכנה; טבלה 2 (יערות) – למפעלי התאית.
תשובה מלאה:
מרכזי תוכנה – גורם: הון אנושי ותשתית תקשורת. פיתוח תוכנה ושירותי מחשוב הם פעילות עתירת ידע: היא צריכה מתכנתים ואנשי מקצוע משכילים, וחיבור מהיר ואמין לרשת. לפי טבלה 1, שיעור הרישום להשכלה גבוהה באורוגוואי כ־80%, וכ־92% מן התושבים משתמשים באינטרנט. כלומר יש כוח אדם משכיל ותשתית תקשורת מפותחת. (יתרון נוסף: אזור הזמן של אורוגוואי קרוב לזה של צפון אמריקה, ולכן נוח לתת שירותים ללקוחות שם בשעות העבודה שלהם.)
מפעלי תאית – גורם: זמינות של חומר גלם. ייצור תאית דורש כמויות עצומות של עץ. לפי טבלה 2, שטח היערות באורוגוואי גדל מכ־5.0% משטח המדינה ב־1990 לכ־11.4% ב־2023 – גידול של פי 2.3 בערך. הגידול נובע בעיקר ממטעי אקליפטוס ואורן שניטעו בעידוד המדינה. באקלים הממוזג והלח העצים גדלים מהר ונכרתים כבר אחרי כעשור. לכן התאגידים מקימים את המפעלים ליד המטעים, קרוב לנהר שמספק מים ונתיב תובלה – כך עלות ההובלה של העץ נמוכה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, כל אחד מבוסס בנתון מן הטבלה המתאימה ומוסבר בקשר לסוג הפעילות.
סעיף ב
תחבורה: במפות רואים שמונטווידאו שוכנת בפתח שפך הריו דה לה פלטה, אל מול האוקיינוס האטלנטי. לפי הטבלה עוברים בנמל אורוגוואי כ־1.1 מיליון מכולות (TEU) בשנה – נמל עמוק שמשמש שער לייצוא של תאית, בשר וסויה ולייבוא סחורות, וגם נמל מעבר למדינות שבפנים היבשת (פרגוואי). כך אורוגוואי מחוברת לנתיבי הסחר העולמיים. (או – תקשורת: כ־92% משתמשים באינטרנט וכ־146 מנויי טלפון סלולרי ל־100 תושבים – חיבור מלא לרשתות המידע העולמיות, שמאפשר לייצא שירותי תוכנה וליצור קשרים עם לקוחות ומשקיעים בכל העולם.)
מה נדרש: לבחור תחבורה או תקשורת, להשתמש בנתונים מן הטבלה (ובמפות שבאטלס), ולהסביר איך המאפיין מאפשר השתלבות בכלכלה הגלובלית.
תשובה מלאה:
השתלבות בכלכלה הגלובלית פירושה להיות חלק מרשת עולמית של זרימת סחורות, הון, מידע ואנשים.
תחבורה: במפה של דרום אמריקה באטלס רואים שמונטווידאו שוכנת בפתח שפך הריו דה לה פלטה, במקום שבו הנהרות הגדולים של פנים היבשת פוגשים את האוקיינוס האטלנטי. לפי הטבלה, בנמלי אורוגוואי עוברות כ־1.1 מיליון מכולות (TEU) בשנה – הרבה מאוד ביחס למדינה של כ־3.4 מיליון תושבים. דרך הנמל יוצאים לשווקים בעולם התאית, הבשר, הסויה והאורז, ונכנסות סחורות מיובאות; הנמל משמש גם נמל מעבר לסחורות של פרגוואי, שאין לה מוצא לים. כך אורוגוואי היא "שער" לסחר העולמי, ותאגידים שרוצים לייצא מן האזור מעדיפים להשקיע בה.
או – תקשורת: לפי הטבלה כ־92% מן התושבים משתמשים באינטרנט, ויש כ־146 מנויי טלפון סלולרי לכל 100 תושבים. החיבור המלא לרשתות המידע מאפשר לחברות לנהל קשרים, מסחר ושירותים עם כל העולם, ולמדינה – לייצא שירותי תוכנה ומחשוב, שאינם תלויים כלל במרחק הפיזי מן השווקים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הבחירה ברורה, הנתונים מן הטבלה מצוטטים, וההסבר מראה את הקשר לזרימה הגלובלית (סחורות או מידע).
שאלה 15 · עיור – ערים ראשות ומטרופולין בואנוס איירס
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על העיר הגדולה בכל אחת ממדינות החבל: בואנוס איירס (המטרופולין) בארגנטינה ומונטווידאו באורוגוואי.
עיינו בטבלה, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[טבלה]
(1) הסבירו מהי עיר ראשה.
קבעו באיזו מן המדינות מידת הראשוּת של העיר הגדולה גבוהה יותר. בססו את קביעתכם על שני נתונים מן הטבלה. (3 נקודות)
(2) הסבירו השפעה שלילית אחת שעלולה להיות לריכוז של חלק כה גדול מאוכלוסיית המדינה בעיר אחת – על העיר עצמה או על שאר חלקי המדינה. (3 נקודות)
בואנוס איירס היא מטרופולין. העיר עצמה – "העיר האוטונומית בואנוס איירס" – היא גלעין המטרופולין, ו־24 המחוזות העירוניים שסביבה יוצרים את הטבעות שלו.
בטבלה שלפניכם מוצג מספר התושבים בעיר הגלעין ובמחוזות שסביבה, על פי מפקדי האוכלוסין בשנים 2022–1947.
עיינו בטבלה, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[טבלה]
(1) תארו את השינוי שחל בתפרוסת האוכלוסייה במטרופולין בואנוס איירס בשנים 2022–1947. בססו את תיאורכם על נתונים מן הטבלה.
ציינו מהו התהליך שהשינוי שתיארתם מבטא. (3 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד שעודד את התהליך שציינתם, וציינו בעיה סביבתית אחת שהתהליך עלול ליצור במטרופולין. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
(1) עיר ראשה היא העיר הגדולה במדינה, שגדולה פי כמה מן העיר השנייה בגודלה ומרכזת חלק גדול מאוד מן האוכלוסייה, מן הכלכלה ומן השירותים של המדינה (בדרך כלל גם הבירה והנמל הראשי). מידת הראשוּת גבוהה יותר באורוגוואי: במונטווידאו גרים כ־52.6% מכלל תושבי אורוגוואי וכ־55% מן האוכלוסייה העירונית (2024), ואילו בבואנוס איירס גרים כ־34.2% מתושבי ארגנטינה וכ־37% מן האוכלוסייה העירונית.
(2) לדוגמה – פערים בין גלעין לשוליים: ההשקעות, מקומות העבודה והשירותים (ממשל, אוניברסיטאות, בתי חולים, תעשייה) מתרכזים בעיר הראשה, ולכן שאר חלקי המדינה נשארים פריפריה מפותחת פחות, וצעירים עוזבים אותם אל העיר – הפערים מתרחבים. (אפשר גם: בעיר עצמה – עומס תנועה, זיהום אוויר, מחירי דיור גבוהים ושכונות עוני לא מתוכננות בשולי העיר.)
מה נדרש: (1) הגדרה של עיר ראשה + קביעה באיזו מדינה הראשוּת גבוהה יותר, עם שני נתונים מן הטבלה. (2) השפעה שלילית אחת של הריכוז, מוסברת.
תשובה מלאה:
(1) עיר ראשה היא עיר שגדולה בהרבה מכל שאר הערים במדינה – לא רק העיר הראשונה במדרג העירוני, אלא עיר שמרכזת חלק גדול מאוד מן האוכלוסייה, מן הפעילות הכלכלית, מן השלטון ומן השירותים של המדינה.
קביעה: מידת הראשוּת גבוהה יותר באורוגוואי.
נתון 1 – חלק העיר מכלל אוכלוסיית המדינה (2024): מונטווידאו כ־52.6% – יותר ממחצית תושבי אורוגוואי; בואנוס איירס כ־34.2% – כשליש מתושבי ארגנטינה.
נתון 2 – חלק העיר מן האוכלוסייה העירונית (2024): מונטווידאו כ־55.0%, בואנוס איירס כ־37.0%. (גם בשנת 1960 השיעור במונטווידאו – כ־63.4% – היה גבוה מזה של בואנוס איירס – כ־46.2%.)
בשתי המדינות העיר הגדולה היא עיר ראשה, אבל באורוגוואי הראשוּת קיצונית יותר.
(2) השפעה שלילית – פערים בין הגלעין לשוליים: כשרוב האוכלוסייה, ההון, השלטון והשירותים מתרכזים בעיר אחת, שם גם מושקעים רוב התקציבים ושם נפתחים רוב מקומות העבודה. שאר חלקי המדינה הופכים לפריפריה: פחות תעשייה ושירותים, פחות הזדמנויות, וצעירים ומשכילים עוזבים אותם אל העיר הראשה – וכך הפערים בין העיר לשאר המדינה הולכים וגדלים.
(השפעה אחרת מתקבלת: בעיר הראשה עצמה – צפיפות, עומסי תנועה, זיהום אוויר ומים, מחסור בדיור ומחירי דיור גבוהים, ושכונות עוני לא מתוכננות בשולי המטרופולין.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הגדרה מלאה (גודל + ריכוז האוכלוסייה והתפקודים), קביעה נכונה ושני נתונים מן הטבלה. (2) השפעה אחת מוסברת – סיבה ותוצאה.
סעיף ב
(1) מספר התושבים בעיר הגלעין כמעט לא השתנה – כ־3.0 מיליון ב־1947 וכ־3.1 מיליון ב־2022 (גידול של כ־5% בלבד), ואילו במחוזות שסביבה האוכלוסייה גדלה פי 6.2 – מכ־1.7 מיליון לכ־10.9 מיליון. לכן חלקה של עיר הגלעין באוכלוסיית המטרופולין ירד מכ־63% לכ־22%. התהליך: פרבור – התפשטות המטרופולין אל הטבעות שמסביב לגלעין.
(2) גורם: פיתוח התחבורה – מסילות רכבת פרבריות, כבישים והתפשטות השימוש במכונית אפשרו לגור הרחק מן הגלעין ולנסוע אליו לעבודה, והקרקע והדיור בטבעות זולים יותר מאשר בגלעין הצפוף. (אפשר גם: מפעלים שהוקמו במחוזות שסביב העיר משכו מהגרים מן הכפר ומארצות שכנות, שהתיישבו לידם.) בעיה סביבתית: התפשטות הבנייה על שטחים פתוחים וחקלאיים, ועומסי תנועה ארוכים שמגבירים את זיהום האוויר.
מה נדרש: (1) תיאור מבוסס בנתונים (גלעין מול טבעות) ושם התהליך. (2) גורם אחד מוסבר ובעיה סביבתית אחת.
תשובה מלאה:
(1) עיר הגלעין: 2,982,580 תושבים ב־1947 ו־3,121,707 ב־2022 – כמעט ללא שינוי (גידול של כ־4.7%); בין 1947 ל־2001 מספר התושבים אף ירד מעט (2,776,138 ב־2001).
המחוזות שסביב העיר: 1,741,338 תושבים ב־1947 ו־10,865,182 ב־2022 – גידול של פי 6.2 בערך.
לכן חלקה של עיר הגלעין מאוכלוסיית המטרופולין ירד מכ־63.1% ב־1947 לכ־22.3% ב־2022 (חושב), ורוב הגידול של המטרופולין התרחש בטבעות.
התהליך: פרבור (סוּבּוּרבניזציה) – מעבר אוכלוסייה מן הגלעין ומן הכפר אל הטבעות שמסביב לעיר, והתפשטות המטרופולין לשטחים שהיו קודם כפריים.
(2) גורם – תחבורה ומחירי קרקע: בעיר הגלעין הקרקע תפוסה כמעט כולה ויקרה, והדירות קטנות. מסילות הרכבת הפרבריות, הכבישים הראשיים והמכונית הפרטית קיצרו את זמן הנסיעה, וכך אפשר לגור בטבעות – בבית גדול וזול יותר – ולהמשיך לעבוד בגלעין. (גורם אחר מתקבל: מפעלי תעשייה רבים הוקמו במחוזות שסביב העיר, שבהם הקרקע זולה ויש מקום, והם משכו אליהם מהגרים מן הכפר ומארצות שכנות שהתיישבו לידם.)
בעיה סביבתית: התפשטות הבנייה על שטחים פתוחים וחקלאיים סביב העיר; או עומסי תנועה ונסיעות ארוכות בין הטבעות לגלעין, שמגבירים את זיהום האוויר ואת פליטת גזי החממה; או שכונות לא מתוכננות בלי ביוב מסודר, שמזהמות את הנחלים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השוואה בין גלעין לטבעות במספרים, ושם התהליך. (2) גורם אחד עם הסבר (סיבה → מעבר לטבעות) ובעיה סביבתית אחת.