מתכונת 4 בגאוגרפיה (שאלון 57381) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57381 · במבנה של הבגרות · 15 שאלות · 3 שעות
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל – 36 נקודות
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון – 28 נקודות
פרק שלישי – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) – 36 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
(4) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000
(5) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בכל פרק. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1–3 ועל אחת מן השאלות 4–6. ענו על אחת מן השאלות 1–3 (22 נקודות לשאלה). ענו על אחת מן השאלות 4–6 (14 נקודות לשאלה).
שאלה 1 · מכפר לעיר ביישוב הערבי
אום אל־פחם וסח'נין היו בעבר כפרים ערביים שתושביהם התפרנסו בעיקר מחקלאות, וכיום הן ערים.
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על שתי הערים.
עיינו בטבלה ובמפות שבאטלס, וענו על הסעיפים א–ג שאחריה.
[טבלה]
(1) ציינו את השם של יחידת הנוף שבה שוכנת כל אחת מן הערים. (2 נקודות)
(2) הסבירו את הקשר בין המיקום של כל אחת מן הערים לבין גודל האוכלוסייה בה בשנת 2019. (6 נקודות)
תארו את תהליך העיור שעבר על היישובים האלה, והסבירו כיצד תהליך זה בא לידי ביטוי בשינוי שחל בגודל האוכלוסייה בשתי הערים משנת 1995 עד שנת 2019.
תארו כיצד המאפיינים של יישובים ערביים שהפכו לערים באים לידי ביטוי במרחב המגורים ובמרחב הציבורי בערים כאלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(1) אום אל־פחם – צפון הרי השומרון (רכס אום אל־פחם), מעל ואדי עארה. סח'נין – הגליל התחתון (בקעת סח'נין).
(2) אום אל־פחם (56,100 תושבים) גדולה יותר: היא שוכנת על ציר ואדי עארה (כביש 65), המחבר את מישור החוף (חדרה) עם עמק יזרעאל, ונמצאת כ־60 ק"מ בלבד מתל אביב. הנגישות לאזורי תעסוקה בחדרה, בחיפה ובמרכז, והתפקיד שלה כמרכז שירותים לכפרי ואדי עארה, אפשרו לה לגדול.
סח'נין (31,700 תושבים) קטנה יותר: היא בגליל התחתון, כ־100 ק"מ מתל אביב, באזור הררי שבו הקרקע לבנייה מוגבלת והיישובים קטנים. היא רחוקה ממרכזי התעסוקה הגדולים, ולכן גדלה פחות, אף שהיא מרכז שירותים לכפרי בקעת סח'נין.
מה נדרש: (1) יחידת נוף לכל עיר; (2) לכל עיר – הסבר שמקשר בין המיקום (יחידת נוף, ציר תחבורה, מרחק מן הגלעין) לבין גודל האוכלוסייה.
תשובה מלאה:
(1) אום אל־פחם – צפון הרי השומרון: העיר בנויה על רכס אום אל־פחם, מעל ואדי עארה (נחל עירון). סח'נין – הגליל התחתון, בבקעת סח'נין.
(2) הקשר בין המיקום לגודל:
(כדאי לציין שהגידול בשתי הערים נובע בעיקר מריבוי טבעי, אבל המיקום קובע אם התושבים נשארים ועד כמה העיר מתפתחת כמרכז אזורי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) יחידת נוף נכונה לכל עיר. ב־(2) לכל עיר יש מאפיין מיקום אחד לפחות (ציר תחבורה, מרחק, טופוגרפיה) שמקושר לגודל האוכלוסייה בעזרת הנתונים.
טעות נפוצה: להשוות רק את המספרים בלי להסביר את הקשר למיקום.
סעיף ב
תהליך העיור: הכפר החקלאי גדל והפך לעיר – מספר התושבים עלה מאוד, השטח הבנוי התרחב, ומעמד היישוב הוגדל מכפר למועצה מקומית ולעיר (אום אל־פחם ב־1985, סח'נין ב־1995). התושבים עברו מחקלאות לעבודה בבנייה, בתעשייה ובשירותים, ורבים יוממים לעבודה בערים יהודיות סמוכות. ביישוב נפתחו שירותים עירוניים – בתי ספר תיכוניים, מרפאות, מסחר.
ביטוי בנתונים: אום אל־פחם גדלה מ־29,600 ל־56,100 (כ־90%, כמעט פי 2), וסח'נין מ־18,700 ל־31,700 (כ־70%). הגידול נובע בעיקר מריבוי טבעי גבוה של אוכלוסייה צעירה, ומכך שהתושבים נשארים לגור ביישוב גם כשהם עובדים מחוץ לו – העיור מתרחש "במקום", בלי הגירה מן הכפר אל עיר אחרת.
מה נדרש: לתאר את התהליך (מה השתנה ביישוב), ולהסביר את הקשר לשינוי בגודל האוכלוסייה על פי הטבלה.
תשובה מלאה:
תיאור התהליך:
ביטוי בנתונים:
למה זה מקבל ניקוד מלא: התיאור כולל כמה מאפיינים של עיור (גודל, מעמד, תעסוקה, שירותים), וההסבר מקשר אותם לנתוני הטבלה עם חישוב.
טעות נפוצה: להסביר את הגידול בהגירה של אנשים מבחוץ. ביישובים הערביים הגידול נובע בעיקר מריבוי טבעי.
סעיף ג
מרחב המגורים: הבנייה היא בעיקר על קרקע פרטית של המשפחה. הבתים גדלים לגובה – מוסיפים קומה לכל בן שמתחתן – ולכן נוצרים בתים של כמה דורות, צפופים וצמודים זה לזה, לעיתים בלי היתרי בנייה ובלי תכנון כולל.
המרחב הציבורי: מעט שטחים ציבוריים – גנים, מגרשי ספורט ומבני ציבור – כי כמעט כל הקרקע פרטית. הרחובות צרים ומתפתלים (הם התפתחו משבילי הכפר), יש מחסור בחניה ובאזורי תעסוקה ותעשייה, והמסחר מתרכז לאורך הכביש הראשי.
מה נדרש: לתאר מאפיינים בשני מרחבים – מרחב המגורים והמרחב הציבורי. "תארו" – מה רואים בשטח, עם הסבר קצר למה.
תשובה מלאה:
מרחב המגורים:
המרחב הציבורי:
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש תיאור במרחב המגורים ותיאור במרחב הציבורי, וכל אחד מוסבר ומקושר למאפייני היישוב (קרקע פרטית, ריבוי טבעי, מבנה הכפר).
טעות נפוצה: לתאר רק את מרחב המגורים, או לכתוב מאפיינים כלליים של כל עיר בלי לקשר לייחוד של יישוב שהיה כפר.
שאלה 2 · שינויים בתוואי הגבול עם מצרים
בנספח מוצגת מפה סכמטית של חצי האי סיני ושל דרום ישראל, ובה מסומנים קווי הגבול בין ישראל לבין מצרים בתקופות שונות.
עיינו במפה, וענו על הסעיפים א–ג.
[מפה]
על פי המפה, תארו את השינוי שחל בתוואי הגבול בין ישראל לבין מצרים בשנת 1967, ואת השינוי שחל בשנים 1982–1989.
הסבירו גורם אחד לשינוי שחל בשנים 1982–1989.
השינוי בתוואי הגבול בשנת 1982 השפיע על ישראל.
ציינו שתי השלכות של השינוי על ישראל, והסבירו כיצד אחת מהן השפיעה על הנגב.
הסבירו את המושג "קו שביתת נשק".
עיינו במפה, וציינו באיזו שנה נקבע הקו שאליו חזרה ישראל בשנת 1982.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
1967 – במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את חצי האי סיני, וקו הפסקת האש עבר מערבה, לאורך תעלת סואץ ולאורך מפרץ סואץ (קו II במפה). כל סיני היה בשליטת ישראל.
1982–1989 – ישראל נסוגה מכל סיני, והגבול חזר אל הקו הבין־לאומי (קו I) שבין רפיח לטאבה: הנסיגה הושלמה באפריל 1982, ובמרס 1989 הועברה גם טאבה למצרים.
גורם – הסכם השלום בין ישראל למצרים (1979): ישראל הסכימה להחזיר את כל סיני תמורת שלום מלא, יחסים דיפלומטיים ופירוז של רוב סיני ("שטחים תמורת שלום"). (על טאבה הוכרע בבוררות בין־לאומית ב־1988.)
מה נדרש: לתאר שני שינויים בתוואי הגבול (1967; 1982–1989) על פי המפה, ולהסביר גורם אחד לשינוי השני.
תשובה מלאה:
השינוי בשנת 1967: עד 1967 עבר קו שביתת הנשק בין ישראל למצרים לאורך הקו הבין־לאומי (קו I במפה), מרפיח בצפון ועד טאבה שליד אילת בדרום. במלחמת ששת הימים (יוני 1967) כבשה ישראל את חצי האי סיני, וקו הפסקת האש זז מערבה בכ־200 ק"מ – אל תעלת סואץ ואל חוף מפרץ סואץ (קו II). השטח שבשליטת ישראל גדל פי כמה, והגבול עבר לאורך מכשול מים.
השינוי בשנים 1982–1989: לפי המפה, ישראל נסוגה בשלבים מסיני, ובאפריל 1982 חזר הגבול אל הקו הבין־לאומי I. הוויכוח על רצועת החוף הקטנה בטאבה הוכרע בבוררות בין־לאומית, ובמרס 1989 הועברה גם טאבה למצרים. מאז, קו I הוא גבול שלום מוסכם בין שתי המדינות.
גורם לשינוי בשנים 1982–1989 – הסכם השלום: ב־1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים (בעקבות הסכמי קמפ דייוויד, 1978). על פי ההסכם, ישראל החזירה את כל סיני, ובתמורה קיבלה שלום, הכרה ויחסים דיפלומטיים, ומצרים התחייבה להגביל את כוחותיה הצבאיים בסיני. כלומר, השינוי בתוואי הגבול היה תוצאה של הסדר מדיני מוסכם, ולא של מלחמה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני השינויים מתוארים עם השנים והקווים שבמפה (I ו־II, טאבה), והגורם מוסבר – מה ישראל נתנה ומה קיבלה בהסכם.
סעיף ב
השלכה 1 – העברת בסיסי צה"ל ושדות התעופה מסיני אל הנגב: במקום בסיסי חיל האוויר בסיני נבנו או הורחבו בנגב בסיסי עובדה, נבטים ורמון (בתחילת שנות ה־80).
השלכה 2 – פינוי היישובים שהקימה ישראל בסיני (העיר ימית ויישובי חבל ימית, ויישובים בדרום סיני כמו אופירה).
(אפשר גם: אובדן העומק האסטרטגי שבין ישראל לבין תעלת סואץ; ויתור על שדות הנפט במפרץ סואץ; פתיחת סיני לתיירות ישראלית במסגרת השלום.)
ההשפעה על הנגב – הבסיסים החדשים: הקמתם הביאה לנגב השקעות בתשתיות (כבישים, חשמל, מים), אלפי חיילים ואנשי קבע ומקומות עבודה ליישובים הסמוכים; מצד שני, הם תופסים שטחים גדולים (שטחי אש) שאינם זמינים להתיישבות, לחקלאות ולשמורות, וגורמים לרעש.
מה נדרש: שתי השלכות שונות של הנסיגה מסיני (1982) על ישראל, והסבר מפורט של השפעת אחת מהן על הנגב.
תשובה מלאה:
השלכה ראשונה – בסיסי צה"ל עברו לנגב: בסיני היו לצה"ל בסיסים ושדות תעופה צבאיים גדולים. כשהשטח הוחזר, היה צריך להקים להם תחליף בתוך הגבול הבין־לאומי, ולכן נבנו או הורחבו בנגב בסיסי חיל האוויר עובדה (בדרום), נבטים (ליד דימונה) ורמון (בהר הנגב). שטחי האימון והאש של צה"ל בנגב גדלו.
השלכה שנייה – פינוי יישובים: ישראל פינתה את העיר ימית ואת היישובים החקלאיים של חבל ימית (באזור רפיח), וכן יישובים בדרום סיני כמו אופירה (שארם א־שייח'). חלק מן המפונים עברו להתיישב בנגב המערבי – בחבל שלום וביישובים אחרים לאורך הגבול.
(אפשר גם: אובדן העומק האסטרטגי – המרחק בין הגבול למרכזי האוכלוסייה בישראל קטן מאוד; ויתור על שדות הנפט שבמפרץ סואץ שסיפקו חלק מן הנפט של ישראל; אפשרות לתיירות ישראלית בסיני ולשיתוף פעולה כלכלי עם מצרים.)
השפעת אחת ההשלכות על הנגב – הבסיסים: מצד אחד, הקמת הבסיסים הייתה מנוף לפיתוח הנגב: נסללו כבישים ונמתחו קווי חשמל ומים לאזורים שהיו ריקים כמעט, אלפי אנשי קבע ומשפחותיהם התגוררו ביישובי הנגב (באר שבע, דימונה, אילת ומצפה רמון), והבסיסים קנו שירותים מעסקים מקומיים – כלומר, נוספו מקומות עבודה ואוכלוסייה לאזור שוליים. מצד שני, הבסיסים ושטחי האש תופסים שטחים נרחבים, ולכן אי אפשר להשתמש בהם להתיישבות, לחקלאות, לתיירות או לשמירת טבע, ורעש המטוסים פוגע ביישובים ובבעלי החיים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוינו שתי השלכות שונות ונכונות, וההשפעה של אחת מהן על הנגב מוסברת ומקושרת לאזור (תשתיות, תעסוקה, שימושי קרקע).
טעות נפוצה: לכתוב השלכה כללית ("השלום") בלי להסביר מה השתנה בפועל במרחב.
סעיף ג
קו שביתת נשק – קו שנקבע בהסכם בין צדדים לוחמים בסוף מלחמה, ועליו עומדים הכוחות כשהלחימה נפסקת. זהו קו זמני: הוא אינו גבול מדיני קבע מוכר, ותוואי הגבול הסופי אמור להיקבע בהסכם שלום (כמו קו שביתת הנשק עם מצרים מ־1949).
הקו שאליו חזרה ישראל ב־1982 הוא הקו הבין־לאומי שנקבע בשנת 1906.
מה נדרש: הסבר המושג, ושנה אחת מן המפה.
תשובה מלאה:
קו שביתת נשק הוא קו שנקבע בהסכם בין הצדדים הלוחמים בתום הלחימה: הוא מפריד בין הכוחות ומסמן עד היכן כל צד שולט. הקו הוא זמני – הוא אינו מבטא הכרה מדינית הדדית בגבול קבע, והגבול הסופי אמור להיקבע במשא ומתן ובהסכם שלום. כך היה עם מצרים: ב־1949 נחתם בין ישראל למצרים הסכם שביתת נשק, ורק הסכם השלום (1979) הפך את הקו לגבול מוסכם.
על פי מקרא המפה, הקו I – הקו שאליו חזרה ישראל ב־1982 – נקבע בשנת 1906 (בהסכם בין האימפריה העות'מאנית לבין בריטניה ששלטה במצרים), והוא שימש אחר כך גם גבול המנדט הבריטי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את שני המרכיבים – קו שנקבע בתום מלחמה, והיותו זמני ולא גבול קבע מוכר – והשנה נקראה נכון מן המפה.
שאלה 3 · תחבורה
לפניכם שבעה היגדים, א–ז, הקשורים לתחבורה בישראל.
בחרו בחמישה מן ההיגדים, וקבעו בנוגע לכל אחד מהם אם הוא נכון או אם אינו נכון.
אם הוא נכון – הסבירו את ההיגד.
אם אינו נכון – הסבירו מה אינו נכון בהיגד.
בעשורים האחרונים גדל מספר כלי הרכב בישראל בקצב מהיר יותר מן הקצב שבו גדל אורך הכבישים, ולכן גדל העומס בכבישים.
הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן נועד בעיקר להוביל מטענים מנמל אשדוד אל מרכז הארץ.
נמל המפרץ בחיפה הוקם בין השאר כדי להגביר את התחרות בין נמלי הים בישראל ולאפשר עגינה של אוניות מכולה גדולות.
נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) נועדו לתת עדיפות לנסיעה ברכב פרטי בשעות העומס.
נמל התעופה רמון בערבה הוקם בין השאר כדי להחליף את שדה התעופה הישן של אילת, שהיה בלב העיר.
כביש 6 (כביש חוצה ישראל) נסלל לאורך קו החוף של הים התיכון, כדי לשרת את התנועה בתוך ערי החוף.
רוב המטענים בסחר החוץ של ישראל עוברים בנמלי הים, משום שלישראל כמעט אין קשרי סחר יבשתיים עם שכנותיה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נכון. מספר כלי הרכב גדל מהר בגלל גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים (יותר משפחות עם שתי מכוניות), ואילו סלילת כבישים מוגבלת בגלל מחסור בקרקע ועלות גבוהה. כשיותר רכבים נוסעים על אותה רשת כבישים, הצפיפות בכבישים עולה – ונוצרים פקקים, בעיקר בכניסות למטרופולינים.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מה אינו נכון בו.
תשובה מלאה:
ההיגד נכון. בישראל האוכלוסייה גדלה בקצב של כ־2% בשנה, ורמת החיים עלתה, ולכן מספר כלי הרכב הפרטיים גדל מהר מאוד. לעומת זאת, סלילת כבישים היא תהליך איטי ויקר, ובמדינה קטנה וצפופה יש מחסור בקרקע פנויה. לכן מספר כלי הרכב לכל קילומטר כביש עלה, והעומס בכבישים גדל – בעיקר בשעות השיא ובכניסות למטרופולין תל אביב.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על תהליך גאוגרפי־כלכלי מוכר ועל דוגמה.
סעיף ב
אינו נכון. הקו האדום (שנפתח ב־2023) מוביל נוסעים, לא מטענים. הוא עובר מפתח תקווה דרך בני ברק, רמת גן ותל אביב ועד בת ים, ונועד להקטין את השימוש ברכב פרטי במטרופולין – לקצר את זמני הנסיעה ולהפחית פקקים וזיהום אוויר.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מה אינו נכון בו.
תשובה מלאה:
ההיגד אינו נכון. הרכבת הקלה היא אמצעי תחבורה ציבורית עירונית ומטרופולינית להסעת נוסעים. הקו האדום, שנפתח באוגוסט 2023, מחבר את פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, תל אביב, יפו ובת ים, וחלקו עובר במנהרה תת־קרקעית. מטרתו להעביר נוסעים מן הרכב הפרטי לתחבורה ציבורית מהירה שאינה תקועה בפקקים. מטענים מנמל אשדוד מובלים במשאיות וברכבת המשא של רכבת ישראל.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על תהליך גאוגרפי־כלכלי מוכר ועל דוגמה.
סעיף ג
נכון. נמל המפרץ, שנפתח ב־2021 ומופעל בידי חברה פרטית, הגביר את התחרות מול הנמלים הוותיקים, וכך אמורים לעלות היעילות והקיבולת ולרדת זמני ההמתנה של האוניות. הנמל נבנה עמוק וגדול כדי לקבל את אוניות המכולה הענקיות של ימינו.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מה אינו נכון בו.
תשובה מלאה:
ההיגד נכון. רוב הסחר של ישראל עובר בנמלי הים, והנמלים הוותיקים סבלו מעומס, מהשבתות ומתורים של אוניות. המדינה החליטה להקים נמלים פרטיים חדשים לצד הנמלים הקיימים – נמל המפרץ בחיפה (נפתח ב־2021) ונמל הדרום באשדוד. התחרות בין המפעילים אמורה להוריד מחירים ולהגדיל את היעילות. נוסף על כך, אוניות המכולה בעולם גדלו מאוד, והנמל החדש נבנה עם מזחים ארוכים ומים עמוקים שמתאימים להן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על תהליך גאוגרפי־כלכלי מוכר ועל דוגמה.
סעיף ד
אינו נכון. נת"צ הוא נתיב שמוקצה לאוטובוסים, למוניות ולעיתים לרכבים עם כמה נוסעים, ונועד לתת עדיפות לתחבורה הציבורית: האוטובוס עוקף את הפקק, נוסע מהר יותר, וכך הוא אטרקטיבי יותר מן הרכב הפרטי.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מה אינו נכון בו.
תשובה מלאה:
ההיגד אינו נכון. נתיב תחבורה ציבורית הוא נתיב שבו מותרת רק נסיעת אוטובוסים ומוניות (ובחלק מן הכבישים גם רכב עם כמה נוסעים). כשהנתיבים האחרים פקוקים, האוטובוס בנת"צ ממשיך לנסוע בלי עיכוב. המטרה היא הפוכה מן הכתוב בהיגד: לגרום לאנשים לעבור מן הרכב הפרטי לתחבורה הציבורית, וכך להקטין את מספר הרכבים בכביש, את הפקקים ואת זיהום האוויר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על תהליך גאוגרפי־כלכלי מוכר ועל דוגמה.
סעיף ה
נכון. שדה התעופה הישן של אילת היה בתוך העיר: הוא יצר רעש וסכנה, הגביל את הבנייה לגובה ותפס קרקע יקרה ליד החוף. נמל התעופה רמון בתמנע (נפתח ב־2019) רחוק מן העיר, גדול יותר ומסוגל לקבל מטוסים גדולים, וגם יכול לשמש נמל תעופה חלופי לנתב"ג.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מה אינו נכון בו.
תשובה מלאה:
ההיגד נכון. שדה התעופה של אילת שכן בלב העיר, בין שכונות המגורים לבתי המלון. הוא גרם לרעש ולמפגעי בטיחות, הגביל את גובה הבניינים בסביבתו ותפס שטח גדול ויקר שאפשר לנצל לפיתוח העיר. בשנת 2019 נפתח נמל התעופה רמון בתמנע, כ־18 ק"מ מצפון לאילת. הוא גדול יותר, מסלוליו ארוכים ומתאימים למטוסים גדולים, והוא גם משמש נמל תעופה חלופי לנתב"ג. השטח של השדה הישן התפנה לפיתוח עירוני.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על תהליך גאוגרפי־כלכלי מוכר ועל דוגמה.
סעיף ו
אינו נכון. כביש 6 עובר בשוליים המזרחיים של מישור החוף ולמרגלות השפלה וההרים, רחוק מן החוף ומחוץ לערים הגדולות. הוא נסלל כציר מהיר מצפון לדרום שעוקף את הערים ואת כבישי החוף העמוסים (כביש 2 וכביש 4), ומקשר בין הצפון, המרכז והנגב.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מה אינו נכון בו.
תשובה מלאה:
ההיגד אינו נכון. כביש 6 הוא כביש אגרה מהיר שעובר מצפון לדרום בחלק המזרחי של מישור החוף, ליד הקו הירוק – ולא לאורך קו החוף. מטרתו להעביר את התנועה הבין־עירונית מחוץ לערים, להקל על כבישי החוף העמוסים ולקרב את הגליל והנגב אל המרכז. בזכות מיקומו הוא גם תרם לפיתוח יישובים ואזורי תעסוקה בשולי המטרופולין, כמו ראש העין ושוהם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על תהליך גאוגרפי־כלכלי מוכר ועל דוגמה.
סעיף ז
נכון. ישראל היא כמעט "אי תחבורתי": הסחר היבשתי עם השכנות מועט, והיא רחוקה מן השווקים העיקריים שלה באירופה, באסיה ובאמריקה. לכן כמעט כל המטענים (במשקל) מגיעים ויוצאים דרך נמלי חיפה, אשדוד ואילת, ורק מטענים יקרים וקלים נשלחים באוויר.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מה אינו נכון בו.
תשובה מלאה:
ההיגד נכון. בגלל הסכסוך עם רוב שכנותיה, היבשה איננה נתיב סחר מרכזי עבור ישראל, והשווקים העיקריים שלה רחוקים – מעבר לים. לכן יותר מ־95% מן המטענים (במשקל) בסחר החוץ עוברים בנמלי הים: חיפה, אשדוד ואילת. הובלה ימית זולה במיוחד למטענים כבדים – מכולות, דלק, תבואה, דשנים. בדרך האוויר נשלחים בעיקר מוצרים יקרים וקלים (שבבים, תרופות, פרחים).
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על תהליך גאוגרפי־כלכלי מוכר ועל דוגמה.
שאלה 4 · מדרש תמונה – מפגעים סביבתיים
תהליכי פיתוח כרוכים בהתערבות אנושית במערכות טבעיות, וכתוצאה מכך נגרמת פגיעה בסביבה.
בנספח מתוארות ארבע תמונות של אתרים בישראל.
בחרו בשתיים מן התמונות 1–4, וענו על הסעיפים א–ב.
[נספח – תיאור התמונות]
ציינו מהו שימוש הקרקע הנראה בכל אחת מן התמונות שבחרתם, וכתבו מהו המפגע שנגרם ממנו לאדם ולסביבה.
(1) הסבירו מהו פיתוח בר־קיימה. (4 נקודות)
(2) תארו כיצד אפשר להתמודד עם אחד מן המפגעים הסביבתיים שציינתם בסעיף א, על פי העיקרון של פיתוח בר־קיימה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
שתיים מתוך: 1 – הפקת גז טבעי בים (אסדת גז מול החוף): זיהום אוויר מן הלפיד ומן המתקנים (פליטת מזהמים וגזי חממה), סכנת דליפה לים ופגיעה בנוף החוף. 2 – חקלאות (חממות ושדות): פסולת פלסטיק חקלאית שהושלכה – זיהום קרקע ומים, שקיות ויריעות שנסחפות לנחל ולים ופוגעות בבעלי חיים, ומפגע חזותי. 3 – נופש ופנאי (נסיעת טרקטורונים וג'יפים בחולות החוף): הרס הצמחייה והחולות, פגיעה בבעלי חיים ובבתי גידול, רעש וסכנה למטיילים. 4 – כרייה (מחצבה): זיהום אוויר באבק, רעש מפיצוצים ומכונות לתושבי השכונה, ופגיעה בנוף ובבית הגידול הטבעי.
מה נדרש: לכל אחת משתי התמונות: שימוש הקרקע + המפגע לאדם ולסביבה.
תשובה מלאה:
תמונה 2 – שימוש קרקע: חקלאות – חממות ושדות גידולים. המפגע: פסולת חקלאית – יריעות ניילון, צינורות טפטוף ושקיות של דשנים שהושלכו בשולי השדה. הפלסטיק מתפרק לאט מאוד, נסחף ברוח ובשיטפונות אל הנחל ומשם לים, בעלי חיים נלכדים בו או בולעים אותו, ושאריות הדשנים וחומרי ההדברה בשקיות מזהמות את הקרקע ואת מי הנחל. גם הנוף נפגע.
תמונה 3 – שימוש קרקע: נופש ופנאי – נסיעה ברכבי שטח (טרקטורונים וג'יפים) בחולות החוף. המפגע: פגיעה בסביבה הטבעית – הגלגלים דורסים את הצמחייה שמייצבת את החולות, החולות נעים ונסחפים, ובעלי החיים של החולות (זוחלים, מכרסמים, צבי ים המטילים ביצים) נדרסים ובתי הגידול שלהם נהרסים. לאדם – רעש, אבק וסכנת תאונות למטיילים.
(אפשר גם: תמונה 1 – הפקת גז בים: פליטת מזהמים וגזי חממה מן הלפיד ומן המתקנים, סכנת דליפה לים ופגיעה בנוף החוף; תמונה 4 – כרייה וחציבה: אבק, רעש ופיצוצים לתושבי השכונה, ופגיעה בנוף ובבית הגידול.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל תמונה – שימוש קרקע נכון ומפגע מוגדר עם ההשפעה על האדם ועל הסביבה.
סעיף ב
(1) פיתוח בר־קיימה – פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם; הוא מאזן בין צמיחה כלכלית, צדק חברתי ושמירה על הסביבה ועל משאבי הטבע.
(2) לדוגמה, נסיעת רכבי השטח בחולות: הסדרת שבילים מסומנים לרכבי שטח, הגבלת הנסיעה באזורים רגישים ובשמורות, ואכיפה בקנסות – הציבור ממשיך ליהנות מן הנופש (צורכי ההווה), והחולות ובעלי החיים נשמרים (לדורות הבאים). או: הפסולת החקלאית – איסוף ומחזור של פלסטיק חקלאי, כך שהחקלאות נמשכת בלי לזהם את הקרקע והים.
מה נדרש: (1) הגדרת המושג; (2) דרך התמודדות אחת עם מפגע מסעיף א, ומדוע היא מתאימה לעקרון.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח העונה על צורכי ההווה (דיור, תעסוקה, אנרגייה, תחבורה) בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. הוא מבוסס על איזון בין שלושה תחומים: כלכלה (צמיחה ופרנסה), חברה (שוויון ואיכות חיים) וסביבה (שמירה על משאבי הטבע, על המגוון הביולוגי ועל אוויר ומים נקיים).
(2) המפגע: הפגיעה בחולות החוף מנסיעת רכבי שטח (תמונה 3). ההתמודדות: הסדרת שבילים מסומנים ותחומים שבהם מותר לנסוע ברכבי שטח, הרחקת הנסיעה מן השמורות ומחופי ההטלה של צבי הים, הצבת שלטים ומחסומים, ואכיפה בקנסות; במקביל – פעולות הסברה למטיילים. כך הציבור ממשיך ליהנות מנופש ומפנאי בטבע (צורכי ההווה), ובו בזמן החולות, הצמחייה ובעלי החיים נשמרים ויוכלו לשמש גם את הדורות הבאים.
(אפשר גם: הפסולת החקלאית – מערך לאיסוף ולמחזור של יריעות ושל צינורות פלסטיק, כך שהחקלאות ממשיכה לייצר מזון בלי לזהם את הקרקע ואת הים; המחצבה – שיקום המחצבה בתום השימוש, ומחזור פסולת בניין במקום חציבה חדשה; אסדת הגז – צמצום השימוש בלפיד, ניטור פליטות ומעבר הדרגתי לאנרגייה מתחדשת.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את רעיון הדורות הבאים ואת האיזון; דרך ההתמודדות קשורה למפגע שנבחר ומוסבר מדוע היא "בת־קיימה".
שאלה 5 · רמת רחל – קיבוץ בשולי ירושלים
רמת רחל הוא קיבוץ שהוקם בשנת 1926 בדרום ירושלים. כיום הקיבוץ נמצא בתוך תחום השיפוט של העיר ירושלים, בסמוך לשכונות ארנונה ותלפיות, ומשקיף אל בית לחם ואל מדבר יהודה.
עיינו במפות שבאטלס ובמפה של ארץ־ישראל 1:250,000, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) ציינו את השם של יחידת הנוף שבה שוכן הקיבוץ רמת רחל. (2 נקודות)
(2) תארו יתרון אחד שיש במיקום של רמת רחל המסייע להתפתחות הקיבוץ, ותארו חיסרון אחד שיש במיקומו המקשה על התפתחותו. (6 נקודות)
לפניכם רשימה של אחדים משימושי הקרקע בקיבוץ רמת רחל.
[רשימה]
בחרו בשניים משימושי הקרקע, והסבירו כיצד כל אחד מהם מלמד על השפעת המיקום של הקיבוץ סמוך לעיר על שימושי הקרקע ביישוב.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) הרי יהודה (הר ירושלים).
(2) יתרון: הקיבוץ צמוד לעיר גדולה – ירושלים – ולכן יש לו קהל לקוחות גדול לשירותים (מלון, כנסים, בריכה), מקומות עבודה בעיר לחברים ונגישות לתחבורה ולשירותים; גם הנוף אל מדבר יהודה מושך תיירים. חיסרון: תבליט הררי – מדרונות, קרקע סלעית ודלה ומעט שטח מישורי – מגביל את החקלאות; וגם לחץ של העיר המתרחבת על הקרקע. (אפשר גם: בעבר מיקום על קו הגבול – סכנה ביטחונית.)
מה נדרש: (1) שם יחידת הנוף; (2) יתרון אחד וחיסרון אחד של המיקום.
תשובה מלאה:
(1) רמת רחל שוכנת בהרי יהודה – בהר ירושלים, על קו פרשת המים בדרום העיר.
(2) יתרון: הקיבוץ צמוד לירושלים ונמצא בתוך תחום השיפוט שלה. לכן יש לו קהל גדול של לקוחות לשירותים שהוא מציע – מלון, מרכז כנסים, אירועים, בריכה ומגרשי ספורט – וגם תיירים הפוקדים את ירושלים. החברים יכולים לעבוד בעיר וליהנות מן השירותים והתחבורה שלה. הנוף אל מדבר יהודה ואל בית לחם מוסיף למשיכה התיירותית.
חיסרון: התבליט ההררי של הרי יהודה – מדרונות, קרקע סלעית ודלה ומעט שטח מישורי – מגביל את החקלאות ואת השטחים שאפשר לעבד. בנוסף, העיר המתרחבת לוחצת על קרקעות הקיבוץ. (אפשר גם: בעבר שכן הקיבוץ על קו הגבול עם ירדן ונפגע בקרבות ובירי – מיקום מסוכן שהקשה על התפתחותו.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יחידת הנוף נכונה; היתרון והחיסרון קשורים שניהם למיקום (קרבה לעיר, תבליט, גבול).
סעיף ב
מלון ומרכז כנסים: שימוש קרקע עירוני־שירותי ביישוב חקלאי – פונה לתיירים ולאורחים של ירושלים; מקור הכנסה שהקרבה לעיר מאפשרת. בריכה ומגרשי טניס: שירותי פנאי לתושבי העיר הסמוכה – קרקע שעברה משימוש חקלאי למסחר ופנאי. מטעים: החקלאות נשארה, אבל בשטח מצומצם ובגידולים מתאימים להר – מקור הכנסה אחד מני רבים. גן ארכאולוגי: אתר מורשת שמשמש לתיירות ולביקורים מן העיר – הקרקע משמשת גם לשימור ולתיירות ולא רק לחקלאות.
מה נדרש: לבחור שניים מן הרשימה, ולכל אחד – להסביר כיצד הוא קשור לקרבה לעיר.
תשובה מלאה:
(אפשר לבחור בכל שניים מן הארבעה.)
מלון ומרכז כנסים: בקיבוץ חקלאי לא נבנו בעבר בתי מלון. הקרבה לירושלים – עיר תיירות, עיר בירה ומרכז של מוסדות – יוצרת ביקוש למלון ולכנסים, ולכן חלק מקרקע הקיבוץ עבר לשימוש של שירותי תיירות, שהם מקור הכנסה ותעסוקה מרכזי.
בריכה ומגרשי טניס: אלה שירותי פנאי שפתוחים גם לתושבי השכונות הסמוכות בעיר. הקרבה לעיר מספקת קהל גדול של מנויים, ולכן הקיבוץ הקצה קרקע לפנאי ולספורט – שימוש עירוני ביישוב כפרי.
מטעים: החקלאות נשארה, אבל היא תופסת שטח מוגבל ומתאימה לתנאי ההר. היא הפכה למקור הכנסה אחד מני כמה, לצד השירותים – ביטוי לירידה בחשיבות החקלאות ביישוב הסמוך לעיר.
גן ארכאולוגי: שרידי הארמון והמבצר מימי ממלכת יהודה משמשים אתר מורשת שמבקרים בו תושבי העיר ותיירים. הקרקע משמשת לשימור ולתיירות, וזה מתאפשר בזכות הנגישות מן העיר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל שימוש קרקע יש הסבר שמקשר אותו לקרבה לעיר (ביקוש, קהל, מעבר מחקלאות לשירותים).
שאלה 6 · התיישבות – הקיבוץ והעיר העברית
בתקופת העלייה השנייה (1904–1914) נוצרה בארץ־ישראל צורת יישוב חדשה – הקבוצה, שממנה התפתח הקיבוץ. בתקופת העלייה הרביעית והחמישית (שנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20) גדלו מאוד הערים העבריות.
(1) ציינו גורם אחד להקמת הקבוצה (הקיבוץ) בתקופת העלייה השנייה וגורם אחד לגידול הערים העבריות בתקופת העלייה הרביעית והחמישית. (4 נקודות)
(2) עיינו במפת ההתיישבות של ארץ־ישראל שבאטלס. ציינו שם של קיבוץ אחד בעמק הירדן ושם של קיבוץ אחד בעמק יזרעאל (או בעמק חרוד), ושמות של שתי ערים עבריות שגדלו בתקופת העלייה הרביעית והחמישית (סך הכול – ארבעה שמות). (3 נקודות)
בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20 הפכה תל אביב משכונה קטנה ליד יפו ל"עיר העברית הראשונה", ובחיפה התפתחה שכונת הדר הכרמל כמרכז העברי של העיר.
הסבירו מהי "עיר עברית", והציגו יתרון אחד שהיה לגידול הערים העבריות למפעל ההתיישבות היהודית בתקופה זו.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) הקבוצה: אידאולוגיה סוציאליסטית־ציונית של העולים הצעירים – "עבודה עברית" ושוויון – וגם צורך מעשי: יחידים לא יכלו לעבד לבדם קרקע קשה במקומות מרוחקים ומסוכנים, ולכן עבדו וחיו יחד. הערים: העולים בעלייה הרביעית (רבים מהם מעמד בינוני מפולין) ובעלייה החמישית (רבים מגרמניה) היו עירוניים, בעלי הון ומקצועות חופשיים, ורצו לחיות בעיר ולעסוק במסחר, בתעשייה ובשירותים.
(2) עמק הירדן: דגניה א' (או דגניה ב', כנרת, אפיקים); עמק יזרעאל/חרוד: עין חרוד (או תל יוסף, גבע, בית אלפא, מרחביה); ערים: תל אביב, חיפה (וגם עפולה, ירושלים – השכונות העבריות).
מה נדרש: (1) גורם אחד לכל אחת משתי התופעות; (2) ארבעה שמות מן המפה.
תשובה מלאה:
(1) גורם להקמת הקבוצה: אנשי העלייה השנייה היו ברובם צעירים בעלי אידאולוגיה סוציאליסטית וציונית – הם האמינו בעבודה עצמית ("עבודה עברית"), בשוויון ובשיתוף. בנוסף היה צורך מעשי: הקרקעות שנרכשו היו בעמקים מרוחקים, ביצתיים ומסוכנים; אדם יחיד לא יכול היה לעבד אותן ולשמור עליהן, ולכן קבוצה שחיה ועבדה במשותף הייתה פתרון.
גורם לגידול הערים: אנשי העלייה הרביעית (בעיקר ממעמד הביניים בפולין) והעלייה החמישית (רבים מהם מפולין, ובשנות ה־30 גם עשרות אלפים מגרמניה ומאוסטריה) היו ברובם אנשי עיר – סוחרים, בעלי מלאכה, בעלי הון ובעלי מקצועות חופשיים. הם העדיפו לגור בעיר ולעסוק במסחר, בתעשייה ובשירותים, ולכן הערים העבריות גדלו מהר.
(2) קיבוץ בעמק הירדן: דגניה א' (1910, "אם הקבוצות"; אפשר גם דגניה ב', כנרת). קיבוץ בעמק יזרעאל/חרוד: עין חרוד (אפשר גם תל יוסף, גבע, בית אלפא, מרחביה). ערים עבריות: תל אביב וחיפה (אפשר גם עפולה).
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל תופעה גורם נכון ומוסבר; ארבעת השמות נכונים ובמקומות שנדרשו.
סעיף ב
עיר עברית היא עיר (או מרכז עירוני) שהקימו יהודים ושהם מנהלים אותה בעצמם: רוב התושבים יהודים, השפה היא עברית, ההנהלה העירונית יהודית (תל אביב הפכה לעירייה עצמאית, נפרדת מיפו), והכלכלה – מסחר, מלאכה, תעשייה ושירותים – בידי יהודים, לצד מוסדות תרבות וחינוך עבריים. יתרון: הערים קלטו את רוב העולים של העלייה הרביעית והחמישית, שלא היו מגיעים לחקלאות; ההון ומקומות העבודה שנוצרו בהן חיזקו את הכלכלה העצמאית של היישוב היהודי ומימנו גם את ההתיישבות.
מה נדרש: הסבר המושג "עיר עברית" + יתרון אחד מוסבר וקשור לתקופה.
תשובה מלאה: עיר עברית היא עיר שהקימו יהודים, שרוב תושביה יהודים ושהם מנהלים אותה בעצמם – בשונה מן הערים המעורבות הוותיקות, כמו יפו וחיפה, שבהן היו היהודים מיעוט. בתל אביב היו עירייה יהודית (מ־1921 מועצה מקומית נפרדת מיפו, ומ־1934 עירייה), שפה עברית ברחוב ובבתי הספר, כלכלה עירונית של מסחר, מלאכה, תעשייה ושירותים שהייתה בידי יהודים, ומוסדות תרבות עבריים – עיתונים, תיאטרון והוצאות ספרים. הדר הכרמל בחיפה מילאה תפקיד דומה בעיר מעורבת.
יתרון למפעל ההתיישבות: רוב העולים של העלייה הרביעית והחמישית היו אנשי עיר ובעלי הון, ומעטים מהם היו מוכנים לעבוד בחקלאות. הערים העבריות קלטו אותם – אוכלוסיית תל אביב גדלה מכ־15 אלף בתחילת שנות ה־20 לכ־150 אלף בסוף שנות ה־30. ההון שהביאו העולים ומקומות העבודה שנוצרו בבנייה, בתעשייה ובמסחר חיזקו את הכלכלה העצמאית של היישוב היהודי, והמסים והתרומות שנאספו בערים סייעו גם במימון ההתיישבות.
(אפשר גם: הערים יצרו שוק גדול לתוצרת החקלאית של המושבות והקיבוצים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר כולל את מאפייני העיר העברית (אוכלוסייה, שפה, שלטון עצמי, כלכלה), והיתרון מקושר במפורש לתנאי התקופה ולמפעל ההתיישבות.
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון
(28 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתיים מן השאלות 7–10 (לכל שאלה – 14 נקודות).
שאלה 7 · צפיפות אוכלוסייה
לפניכם רשימה של אזורים במזרח התיכון.
— דלתת הנילוס (מצרים)
— רובע אל־ח'אלי (דרום ערב הסעודית)
— חוף הים הכספי באיראן (מחוזות גילאן ומאזנדראן)
— דַשְת־ֶה כַּוִויר (המדבר המלוח במרכז איראן)
— מישור החוף של לבנון (ביירות–טריפולי)
(1) מיינו את האזורים שברשימה לשתי קבוצות: קבוצה אחת של אזורים שיש בהם צפיפות אוכלוסייה גבוהה, וקבוצה אחת של אזורים שיש בהם צפיפות אוכלוסייה נמוכה. (5 נקודות)
(2) בחרו אזור אחד מן הרשימה, והסבירו סיבה אחת לצפיפות האוכלוסייה שיש בו. (3 נקודות)
בחרו באחד מן האזורים הצפופים ברשימה, והסבירו שתי בעיות שהצפיפות הגבוהה יוצרת בו.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) צפיפות גבוהה: דלתת הנילוס; חוף הים הכספי באיראן; מישור החוף של לבנון. צפיפות נמוכה: רובע אל־ח'אלי; דשת־ה כוויר.
(2) דוגמה – חוף הים הכספי: רצועת חוף צרה בין הים לבין רכס אלבורז, שמקבלת גשם רב (יותר מ־1,000 מ"מ במקומות רבים) – האוויר הלח מעל הים עולה על ההרים; קרקע פורייה ומים בשפע מאפשרים חקלאות אינטנסיבית (אורז, תה, פירות) – ולכן צפיפות גבוהה.
מה נדרש: (1) מיון חמשת האזורים; (2) הסבר סיבה לצפיפות באזור אחד שנבחר (גבוהה או נמוכה).
תשובה מלאה:
(1) צפיפות גבוהה: דלתת הנילוס – אחד האזורים הצפופים בעולם; חוף הים הכספי באיראן (גילאן ומאזנדראן) – מן המחוזות הצפופים באיראן; מישור החוף של לבנון – שבו ביירות, טריפולי וצידון. צפיפות נמוכה: רובע אל־ח'אלי – מדבר החול הגדול בעולם, כמעט ללא יישובים קבע; דשת־ה כוויר – מדבר של קרקע מלוחה ובצות מלח במרכז איראן.
(2) דוגמה – חוף הים הכספי: זו רצועת חוף צרה בין הים הכספי לבין רכס אלבורז. רוחות מצפון עוברות מעל הים, נטענות בלחות, נאלצות לעלות על ההרים ומורידות גשם רב – יותר מ־1,000 מ"מ בשנה במקומות רבים, הרבה יותר מבשאר איראן. המים והקרקע הפורייה מאפשרים חקלאות אינטנסיבית לאורך כל השנה – אורז, תה, הדרים – שמפרנסת אוכלוסייה כפרית צפופה, ולצדה ערים כמו רשת.
(אפשר גם: דלתת הנילוס – מים מן הנהר וקרקע סחף פורייה, חקלאות שלחין אלפי שנים; רובע אל־ח'אלי – כמעט אין גשם ואין מקורות מים, חום קיצוני וחולות נודדים, ולכן אין חקלאות ואין יישובים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) כל חמשת האזורים מוינו נכון; (2) הסיבה מוסברת במנגנון פיזי (מים, אקלים, קרקע) ומקושרת לאזור.
סעיף ב
דוגמה – דלתת הנילוס: (1) לחץ על הקרקע החקלאית – הערים והכפרים מתפשטים על אדמות חקלאיות פורייות (בנייה לא חוקית על שדות), והשטח המעובד לנפש הולך וקטן; (2) לחץ על המים ועל הסביבה – יותר שפכים, דשנים ופסולת בתעלות ובנהר, ושאיבת יתר של מי תהום; זיהום מים והמלחה של הקרקע.
(אפשר גם: עומס על התשתיות – תחבורה, דיור ושירותים בערים כמו קהיר ואלכסנדריה.)
מה נדרש: אזור צפוף אחד, ושתי בעיות שונות הנובעות מן הצפיפות – מוסברות.
תשובה מלאה (דוגמה – דלתת הנילוס):
בעיה ראשונה – הצטמצמות הקרקע החקלאית: בדלתה ובעמק הנילוס גרים עשרות מיליוני אנשים על שטח קטן מאוד יחסית לשטחה של מצרים. האוכלוסייה גדלה במהירות, ולכן הכפרים והערים מתפשטים על שדות – לעתים בבנייה לא חוקית – והאדמה הפורייה ביותר במדינה הופכת לשטח בנוי. השטח המעובד לנפש קטן, ומצרים נאלצת לייבא חלק גדול מן המזון.
בעיה שנייה – לחץ על המים ועל הסביבה: יותר אנשים פירושו יותר שפכים ביתיים, פסולת ודשנים, שמגיעים לתעלות ההשקיה ולזרועות הנילוס – זיהום מים ומחלות. שאיבת יתר של מי תהום ועליית מפלס הים גורמות להמלחה של קרקעות בצפון הדלתה.
(אפשר גם: עומס על התשתיות והשירותים – פקקים, מחסור בדיור ושכונות צפופות בקהיר ובאלכסנדריה, ובתי ספר ובתי חולים עמוסים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי בעיות שונות (קרקע; מים וסביבה), כל אחת מוסברת בקשר לצפיפות ובדוגמה מן האזור.
שאלה 8 · גלובליזציה במדינות המפרץ
בעשור האחרון אירחו מדינות המפרץ הפרסי אירועים בין־לאומיים גדולים: תערוכת "אקספו 2020" נערכה בדובאי (2021–2022), וגביע העולם בכדורגל נערך בקטר (2022).
יש הטוענים כי אירועים כאלה הם חלק מן ההשתלבות של מדינות המפרץ בתהליך הגלובליזציה.
הסבירו שתי השפעות של הגלובליזציה על הכלכלה במדינות המפרץ הפרסי.
עיינו בתיאור הקריקטורה שלפניכם, ותארו שני מאפיינים של הגלובליזציה במדינות המפרץ שבאים לידי ביטוי בקריקטורה.
[תיאור הקריקטורה]
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) גיוון הכלכלה ופיתוח ענפי שירותים: בעזרת קשרים גלובליים מדינות המפרץ מפתחות תעופה (נמלי תעופה כמו דובאי ודוחה הם צמתים של טיסות בין יבשות), תיירות, פיננסים ונמלי ים ומסחר – וכך מקטינות את התלות בנפט ובגז. (2) כניסת תאגידים רב־לאומיים והון זר: תאגידים פותחים מטות אזוריים ומשרדים באזורי סחר חופשי, מביאים השקעות וטכנולוגיה, ומושכים מיליוני עובדים זרים – כוח עבודה שמאפשר צמיחה מהירה. (אפשר גם: תלות בשווקים העולמיים ובמחירי הנפט; הקמת אזורי סחר חופשי.)
מה נדרש: שתי השפעות כלכליות, כל אחת עם הסבר של הקשר לגלובליזציה (זרימת הון, סחורות, אנשים ומידע).
תשובה מלאה:
הגלובליזציה היא תהליך שבו העולם נעשה מקושר יותר – זרימה מהירה של סחורות, הון, מידע ואנשים בין מדינות. במדינות המפרץ היא משפיעה על הכלכלה כך:
השפעה 1 – גיוון הכלכלה וצמיחה של ענפי שירותים: מדינות המפרץ ניצלו את המיקום הגאואסטרטגי שלהן בין אירופה, אסיה ואפריקה ואת הכנסות הנפט כדי לפתח ענפים גלובליים – חברות תעופה ונמלי תעופה ענקיים (דובאי, דוחה, אבו דאבי) שמשמשים צומת לטיסות בין יבשות, נמלי ים ומרכזים לוגיסטיים, תיירות, ספורט וכנסים בין־לאומיים, ובנקאות. כך פוחתת התלות בנפט ובגז, שעלולים להתכלות או לרדת במחירם.
השפעה 2 – כניסת הון ותאגידים רב־לאומיים ועובדים זרים: באזורי סחר חופשי, שבהם אין מכס ויש הקלות במס, פתחו מאות תאגידים רב־לאומיים מטות אזוריים ומשרדים. הם מביאים השקעות, טכנולוגיה וידע. לצד זה הגיעו מיליוני מהגרי עבודה (בעיקר מדרום אסיה) שמהווים את רוב כוח העבודה – בבנייה, בשירותים ובמסחר – ובזכותם אפשר לבנות ולצמוח במהירות.
(השפעה אפשרית אחרת: תלות בכלכלה העולמית – משבר עולמי או ירידה במחיר הנפט פוגעים מהר בכלכלה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי ההשפעות שונות, כלכליות, וכל אחת מוסברת בקשר ישיר לגלובליזציה ולמדינות המפרץ.
סעיף ב
(1) מרכז תחבורה וסחר עולמי: שיירת הגמלים נושאת מכולות של חברות ספנות, ומעליה מטוסים ממריאים – המפרץ הוא צומת של נתיבי סחר ותעופה בין יבשות, שבו עוברות סחורות מכל העולם. (2) חדירת תאגידים ותרבות צריכה גלובלית: לצד הגמלים עומדים גורדי שחקים עם שלטים של רשתות ומותגים בין־לאומיים (קפה, אופנה, מזון מהיר), והדייג המסורתי מצלם את המגדלים בטלפון חכם – תאגידים רב־לאומיים, צריכה ותקשורת גלובליות משנים את הנוף ואת אורח החיים המסורתי.
מה נדרש: לתאר פרטים מן הקריקטורה ולקשור כל פרט למאפיין של הגלובליזציה במדינות המפרץ.
תשובה מלאה:
מה רואים בקריקטורה: שיירת גמלים במדבר – אבל הגמלים נושאים מכולות של חברות ספנות; מעליהם מטוסי נוסעים ממריאים; ברקע גורדי שחקים מזכוכית עם שלטים של רשתות בין־לאומיות; ובקדמת התמונה דייג בלבוש מסורתי מצלם את המגדלים בטלפון חכם.
מאפיין 1 – המפרץ כצומת עולמי של סחר ותחבורה: הגמל, סמל של השיירות המסורתיות, נושא מכולות – כלומר מדינות המפרץ ממשיכות את תפקידן ההיסטורי כתחנת מעבר בדרכי המסחר, אבל היום כחלק מן הסחר הגלובלי: נמלי מכולות ענקיים, אזורי סחר חופשי ונמלי תעופה שמחברים בין אירופה, אסיה ואפריקה. המטוסים מבטאים את התעופה הבין־יבשתית.
מאפיין 2 – תאגידים רב־לאומיים ותרבות צריכה וטכנולוגיה גלובליות: השלטים של הרשתות הבין־לאומיות על המגדלים מראים את חדירת התאגידים ואת תרבות הצריכה המערבית; הטלפון החכם בידי הדייג מראה את חדירת טכנולוגיות התקשורת לכל שכבות החברה. הניגוד בין הלבוש המסורתי לבין המגדלים והטלפון מבטא את המפגש – ולעיתים את המתח – בין המסורת המקומית לבין התרבות הגלובלית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים שונים, כל אחד נשען על פרט מוגדר בקריקטורה ומוסבר במונחי גלובליזציה.
שאלה 9 · גאופוליטיקה – מצרים ומעברי גבול
לפניכם רשימה של מעברי ים חשובים במזרח התיכון.
בחרו באחד ממעברי הים, ציינו את שמות הימים שהוא מחבר, והסבירו את חשיבותו הבין־לאומית.
מעברי ים:
בעקבות הסכמי השלום של ישראל עם מצרים (1979) ועם ירדן (1994) נפתחו מעברי גבול לאורך מפרץ אילת.
עיינו במפה הסכמטית שלפניכם, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריה.
[מפה]
(1) הסבירו את התועלת הכלכלית למצרים בפתיחת מעבר טאבה, כפי שנראה במפה. (4 נקודות)
(2) לאור מיקומה הגאוגרפי של עקבה, הסבירו את התועלת הכלכלית לירדן בפתיחת מעבר יצחק רבין, כפי שנראה במפה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
מצר הבוספורוס: מחבר בין הים השחור לים מרמרה. חשיבות: זהו המוצא היחיד לים הפתוח של המדינות שלחוף הים השחור (רוסיה, אוקראינה, רומניה, בולגריה, גאורגיה) – דרכו עוברים יצוא דגנים, נפט ומוצרים אחרים אל הים התיכון ואל העולם, ולכן מי ששולט בו (טורקיה) בעל חשיבות אסטרטגית.
מצר הדרדנלים: מחבר בין ים מרמרה לים האגאי (הים התיכון). חשיבות: יחד עם הבוספורוס הוא הנתיב היחיד מן הים השחור אל הים התיכון – נתיב לסחר ולאוניות מלחמה.
מצרי טיראן: מחברים בין מפרץ אילת (עקבה) לים סוף. חשיבות: הם הדרך היחידה בים מנמלי אילת ועקבה אל האוקיינוס ההודי ואל אסיה; סגירתם (1967) הייתה אחת הסיבות למלחמת ששת הימים.
מה נדרש: לבחור מעבר אחד, לציין את שני הימים שהוא מחבר, ולהסביר את חשיבותו לסחר או לביטחון של מדינות רבות.
תשובה מלאה (לפי הבחירה):
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הימים נכונים, וההסבר מראה למי המעבר חשוב ומה עובר דרכו.
סעיף ב
(1) דרך מעבר טאבה נכנסים תיירים מישראל ומחו"ל אל חוף סיני (טאבה, נואיבע, דהב). התיירים לנים במלונות ובמחנות, אוכלים וקונים – וזה מכניס מטבע חוץ ויוצר מקומות עבודה לתושבי סיני, אזור שבו מעט מקורות פרנסה.
(2) עקבה צמודה לאילת, במרחק קצר מאוד ממנה. דרך מעבר רבין תיירים שמגיעים לאילת (גם בטיסות מאירופה) יכולים להגיע בקלות לעקבה, לפטרה ולוואדי רם – וכך גדלות ההכנסות מתיירות בדרום ירדן. המעבר מאפשר גם מסחר והובלת סחורות בין המדינות.
מה נדרש: (1) תועלת כלכלית למצרים ממעבר טאבה; (2) תועלת כלכלית לירדן ממעבר רבין – בקשר למיקומה של עקבה.
תשובה מלאה:
(1) מצרים – מעבר טאבה:
(2) ירדן – מעבר יצחק רבין, לאור מיקומה של עקבה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מדינה נכתבה תועלת כלכלית מוסברת (מה עובר במעבר ← איזו הכנסה נוצרת). ב־(2) ההסבר מתייחס במפורש למיקום של עקבה ליד אילת.
טעות נפוצה: להסביר תועלת לישראל במקום תועלת למצרים או לירדן.
שאלה 10 · תיירות – טורקיה
הגרף שלפניכם מציג את מספר התיירים שנכנסו לטורקיה בשנים 2010–2022.
עיינו בגרף, והסבירו את הגורם לתנודות במספר התיירים בטורקיה.
[גרף]
(1) בנספח ג מוצג תיאור של שתי תמונות, ובכל אחת מהן נראה אתר תיירות בטורקיה.
עיינו בתיאור התמונות, וציינו את סוג התיירות שמאפיין כל אחד מן האתרים. (5 נקודות)
[נספח ג – תיאור התמונות]
(2) הטבלה שלפניכם מציגה את מספר התיירים שנכנסו לירדן ולעומאן בשנים נבחרות.
עיינו בטבלה, והסבירו שתי סיבות למספר הגדול יותר של תיירים שנכנסו לירדן. (5 נקודות)
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
התנודות נובעות מאירועים שפגעו בתחושת הביטחון ובנגישות. בשנים של יציבות מספר התיירים עלה (עד כ־40 מיליון ב־2014, וכ־51 מיליון ב־2019). ב־2016 – אחרי סדרת פיגועי טרור, ניסיון ההפיכה הצבאית ומשבר עם רוסיה – המספר ירד לכ־30 מיליון. ב־2020 מגפת הקורונה וסגירת הגבולות הורידו אותו לכ־16 מיליון, ואחר כך הוא התאושש.
מה נדרש: לקשר בין העליות והירידות בגרף לבין גורם – יציבות, ביטחון ונגישות.
תשובה מלאה:
קריאת הגרף: עלייה רצופה מ־31.36 מיליון (2010) ל־39.81 מיליון (2014); ירידה חדה ב־2016 ל־30.29 מיליון (כ־23% פחות מ־2015); התאוששות מהירה עד שיא של 51.19 מיליון (2019); צניחה ל־15.89 מיליון ב־2020 (ירידה של כ־69%); חזרה ל־50.45 מיליון ב־2022.
הגורם: מספר התיירים תלוי בתחושת הביטחון והיציבות וביכולת להגיע.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם (ביטחון ויציבות) מוסבר ומיושם על הירידות ועל ההתאוששות שבגרף.
סעיף ב
(1) תמונה 1 (קפדוקיה): תיירות טבע ונוף (וגם תיירות הרפתקאות – כדורים פורחים). תמונה 2 (אנטליה): תיירות נופש "שמש וים" בחופים.
(2) לירדן הגיעו 3.8–4.5 מיליון תיירים, כמעט פי 2 מעומאן. סיבה 1 – אתרי מורשת ודת ידועים בעולם: פטרה (מ"שבעת פלאי העולם החדשים"), אתר הטבילה בירדן, ג'רש. סיבה 2 – מיקום ונגישות: ירדן קרובה לאירופה ולישראל, ותיירים רבים משלבים אותה בטיול לישראל או למצרים; היא גם מגוונת – ים המלח, עקבה וואדי רם קרובים זה לזה.
מה נדרש: (1) סוג תיירות לכל אתר; (2) שתי סיבות למספר הגדול יותר של תיירים בירדן.
תשובה מלאה:
(1)
(2) קריאת הטבלה: ירדן – 3.76, 3.84, 4.49 מיליון; עומאן – 1.91, 2.32, 2.50 מיליון. בירדן כמעט פי 2 תיירים (פי 1.8 ב־2019).
סיבות (שתיים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) סוגי התיירות נכונים. ב־(2) הנתונים נקראים, ושתי הסיבות שונות ומוסברות.
פרק שלישי – ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 12–15 (לכל שאלה – 12 נקודות). שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
שאלה 11 · תאילנד ולאוס – מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
בפרק זה תיבדק יכולתכם להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדתם עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבליות והפיזיות שבאטלס, ובמפות העולמיות והנושאיות.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא תאילנד ולאוס. בנספח מוצגת מפה סכמטית של החבל.
שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
[נספח – מפה סכמטית]
ציינו את מיקומן של תאילנד ולאוס ביבשת אסיה.
ציינו את השם של יחידת הנוף (התוואי הפיזי) שלאורכה עובר חלק גדול מן הגבול בין שתי המדינות.
ברכס פֶּצְ'בּוּן שבמרכז תאילנד עובר קו פרשת מים.
תארו הבדל אחד בין אגן הניקוז שממערב לקו זה (אגן נהר הצ'או פראיה) לבין אגן הניקוז שממזרח לו (רמת קוראט).
בדצמבר 2004 פגע צונאמי בחופי תאילנד שלחוף ים אנדמן (באזור פוקט), ונהרגו בו אלפי אנשים.
הסבירו את הגורם להיווצרות הצונאמי.
צפיפות האוכלוסייה בתאילנד היא כ־140 נפש לקמ"ר, ובלאוס – כ־34 נפש לקמ"ר.
תארו את ההבדל בתפרוסת האוכלוסייה בין שתי המדינות, והסבירו גורם אחד להבדל זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
תאילנד ולאוס נמצאות בדרום־מזרח אסיה, בחצי האי הודו־סין: לתאילנד חופים למפרץ תאילנד ולים אנדמן (האוקיינוס ההודי), ולאוס – ממזרח לה, ללא מוצא לים, בין תאילנד, וייטנאם, סין, מיאנמר וקמבודיה. רוב החבל נמצא בין קו המשווה לחוג הסרטן.
יחידת הנוף – נהר המקונג (ועמקו).
מה נדרש: מיקום יחסי ביבשת (אזור, ים, שכנות או קווי רוחב), ושם יחידת הנוף שעליה עובר הגבול.
תשובה מלאה:
מיקום: שתי המדינות נמצאות בדרום־מזרח אסיה, בחצי האי הודו־סין, בין הודו לסין. תאילנד שוכנת במרכז חצי האי: בדרום היא פונה אל מפרץ תאילנד (חלק מים סין הדרומי), ובדרום־מערב – אל ים אנדמן שבאוקיינוס ההודי. לאוס שוכנת מצפון־מזרח לה, והיא מדינה ללא מוצא לים – גובלת בסין, במיאנמר, בתאילנד, בקמבודיה ובווייטנאם. החבל נמצא באזור הטרופי, בערך בין קווי הרוחב 6° ו־22° צפון, מדרום לחוג הסרטן.
יחידת הנוף: נהר המקונג – על פי המפה והאטלס, חלק גדול מן הגבול בין לאוס לתאילנד עובר לאורך הנהר ועמקו.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המיקום מוגדר ביחס ליבשת ולגופי מים, ויחידת הנוף נכונה.
סעיף ב
הבדל ביעד הניקוז: הנחלים שממערב לקו מתנקזים לנהר הצ'או פראיה, הזורם דרומה דרך מישור הסחף שבמרכז תאילנד ונשפך ישר למפרץ תאילנד, ליד בנגקוק. הנחלים שממזרח לקו, ברמת קוראט, מתנקזים לנהרות מון וצ'י, הזורמים מזרחה אל המקונג – והמים מגיעים לים רק דרך המקונג, אחרי מסלול ארוך דרך לאוס, קמבודיה ווייטנאם, לים סין הדרומי.
מה נדרש: הבדל אחד בין שני אגני הניקוז, מתואר בבירור (יעד, כיוון, אורך, מאפייני האגן).
תשובה מלאה:
הבדל בכיוון הזרימה וביעד הניקוז: על פי האטלס, ממערב לרכס פצ'בון הנחלים יורדים אל נהר הצ'או פראיה, שזורם מצפון לדרום דרך מישור הסחף הרחב שבמרכז תאילנד ונשפך ישירות למפרץ תאילנד ליד בנגקוק – מסלול קצר יחסית אל הים. ממזרח לרכס משתרעת רמת קוראט; הנחלים שבה מתנקזים לנהרות מון וצ'י, שזורמים מזרחה ונשפכים למקונג על גבול לאוס. מכאן המים ממשיכים במקונג דרך לאוס וקמבודיה ומגיעים לים סין הדרומי רק בדלתת המקונג שבווייטנאם – אחרי מסלול ארוך של מאות קילומטרים נוספים.
(אפשר גם הבדל במאפייני האגן: אגן הצ'או פראיה הוא מישור סחף נמוך ופורה – "קערת האורז" של תאילנד; רמת קוראט גבוהה יותר, מקבלת פחות גשם כי היא בצל הגשם של הרכסים, וקרקעותיה חוליות ולעתים מלוחות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מתואר לשני האגנים, על אותו קריטריון.
סעיף ג
הצונאמי נוצר ברעידת אדמה חזקה מאוד בקרקעית האוקיינוס ההודי, מול צפון־מערב סומטרה. שם הלוח ההודי־אוסטרלי נדחק (מופחת) אל מתחת ללוח שעליו נמצאים מיאנמר וסומטרה. המתח שהצטבר השתחרר בבת אחת, וקרקעית הים התרוממה לאורך מאות קילומטרים; כל עמוד המים שמעליה הורם, ונוצרו גלים שהתפשטו במהירות על פני האוקיינוס – ובהגיעם למים הרדודים ליד החוף הם התגבהו מאוד.
מה נדרש: הסבר המנגנון – מגבול הלוחות ועד הגל.
תשובה מלאה:
ממערב לחופי תאילנד, בקרקעית האוקיינוס ההודי, עובר גבול לוחות: הלוח ההודי־אוסטרלי נע ונדחק (מופחת) אל מתחת ללוח שעליו נמצאים סומטרה, איי אנדמן ומיאנמר. הלוחות "נתקעים" זה בזה, ומתח מצטבר במשך מאות שנים. ב־26 בדצמבר 2004 השתחרר המתח ברעידת אדמה חזקה מאוד (בעוצמה של יותר מ־9) מול צפון־מערב סומטרה. קרקעית הים התרוממה בבת אחת לאורך מאות קילומטרים, והרימה את כל עמוד המים שמעליה. כך נוצרו גלים ארוכים מאוד, שהתפשטו במהירות של מטוס סילון על פני האוקיינוס העמוק. כשהגיעו לחופים הרדודים של ים אנדמן – בפוקט ובח'או לאק – הם האטו והתגבהו לגובה של מטרים רבים, והציפו את רצועת החוף.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מוסבר בפעולת הכוחות הפנימיים – הפחתה בגבול לוחות, רעידה, התרוממות הקרקעית – ובמעבר מגל באוקיינוס לגל גבוה בחוף.
טעות נפוצה: לחשוב שמקור הצונאמי בתאילנד עצמה – תאילנד אינה על גבול לוחות; הגל הגיע ממוקד שנמצא מאות קילומטרים ממנה.
סעיף ד
תאילנד צפופה פי ארבעה בערך מלאוס: בתאילנד האוכלוסייה מרוכזת במישור המרכזי ובבנגקוק, ובלאוס האוכלוסייה דלילה ומפוזרת בעמקים צרים ולאורך המקונג.
גורם – פני השטח: רוב לאוס הררית ורמתית (כ־70% משטחה) ומכוסה יערות, ומעט שטחים מישוריים מתאימים לחקלאות ולערים; בתאילנד יש מישורי סחף רחבים ופוריים (אגן הצ'או פראיה) המתאימים לגידול אורז אינטנסיבי ולערים גדולות.
מה נדרש: תיאור ההבדל (בצפיפות ובדגם התפרוסת), והסבר של גורם אחד.
תשובה מלאה:
תיאור: צפיפות האוכלוסייה בתאילנד גבוהה פי 4.2 בערך מבלאוס (140 לעומת 34; חושב). בתאילנד יש ריכוזי אוכלוסייה גדולים – בעיקר במישור המרכזי לאורך הצ'או פראיה, ובמטרופולין בנגקוק, שבו גרים יותר מעשרה מיליון איש. בלאוס האוכלוסייה דלילה: היא מפוזרת בכפרים קטנים בעמקים ולאורך המקונג, שם גם נמצאות הערים הגדולות (ויינטיאן).
גורם – פני השטח (התבליט): רוב שטחה של לאוס הוא הרים ורמות המכוסים יער, ורק שטחים קטנים – בעיקר רצועת עמק המקונג – מישוריים ומתאימים לגידול אורז ולבנייה. בתאילנד, לעומת זאת, משתרעים מישורי סחף רחבים ונמוכים עם קרקע פורייה ומים בשפע, שמאפשרים גידול אורז אינטנסיבי (שניים־שלושה יבולים בשנה) ופרנסו אוכלוסייה צפופה כבר במשך מאות שנים.
(אפשר גם: מיקום – לאוס ללא מוצא לים, ולכן התפתחו בה פחות ערי נמל, מסחר ותעשייה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מתואר בנתונים ובדגם התפרוסת, והגורם מוסבר ומקושר לשתי המדינות.
שאלה 12 · אקלים – תאילנד ולאוס
חבל הארץ: תאילנד ולאוס.
בקלימוגרפים שלפניכם מוצגים נתונים של שתי ערים בתאילנד: בנגקוק – בירת המדינה, השוכנת במישור המרכזי סמוך למפרץ תאילנד (קו רוחב כ־13.7° צפון, גובה כמה מטרים מעל פני הים), וצ'יאנג מאי – בעמק בין הרים בצפון המדינה (קו רוחב כ־18.8° צפון, גובה כ־300 מ').
עיינו בקלימוגרפים, וענו על הסעיפים א–ב שאחריהם.
[קלימוגרפים]
(1) ציינו את ההבדל בין ממוצע הטמפרטורות בבנגקוק לבין ממוצע הטמפרטורות בצ'יאנג מאי (אין צורך לחשב), והסבירו גורם אחד להבדל זה. (3 נקודות)
(2) בבנגקוק משרע הטמפרטורות השנתי קטן מאוד. הסבירו מדוע. (4 נקודות)
(1) תארו הבדל אחד בין מאפייני המשקעים בבנגקוק לבין מאפייני המשקעים בצ'יאנג מאי. (2 נקודות)
(2) הסבירו את הגורם לחלוקת המשקעים בבנגקוק בין עונה גשומה לעונה יבשה. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(1) בבנגקוק חם יותר מבצ'יאנג מאי (ממוצע שנתי כ־28.9°C לעומת כ־26.2°C), וההבדל בולט בחורף (כ־27°C לעומת כ־22°C בינואר). גורם – הגובה: צ'יאנג מאי נמצאת בגובה של כ־300 מ' בעמק בין הרים, ולכן קרירה יותר; (אפשר גם: קו רוחב צפוני יותר ומרחק מן הים).
(2) בנגקוק נמצאת בקו רוחב נמוך (כ־14°): השמש גבוהה בשמיים כל השנה ואורך היום כמעט אינו משתנה, ולכן כמות הקרינה דומה בכל העונות; בנוסף, הקרבה לים והאוויר הלח והעננות בעונת הגשמים ממתנים את החום – משרע של כ־3.4°C בלבד.
מה נדרש: (1) ההבדל וגורם אחד; (2) הסבר מדוע המשרע בבנגקוק קטן.
תשובה מלאה:
(1) על פי הקלימוגרפים, בבנגקוק חם יותר כל השנה: הטמפרטורה החודשית שם נעה בין כ־27.3°C לכ־30.7°C (ממוצע שנתי כ־28.9°C), ובצ'יאנג מאי – בין כ־22.0°C לכ־29.5°C (ממוצע כ־26.2°C). ההבדל הגדול ביותר הוא בחורף (דצמבר–ינואר).
גורם – הגובה מעל פני הים: צ'יאנג מאי שוכנת בגובה של כ־300 מ', בעמק המוקף הרים, ואילו בנגקוק – כמה מטרים בלבד מעל פני הים. הטמפרטורה יורדת עם הגובה, ובלילות החורף אוויר קר יורד מן ההרים אל העמק. (אפשר גם: קו הרוחב – צ'יאנג מאי צפונית יותר בכ־5°, ובחורף השמש בה נמוכה יותר; והמרחק מן הים – היא בפנים היבשה.)
(2) המשרע השנתי בבנגקוק – ההפרש בין החודש החם (אפריל, כ־30.7°C) לבין החודש הקר (דצמבר, כ־27.3°C) – הוא כ־3.4°C בלבד. הסיבה העיקרית – קו הרוחב הנמוך: בנגקוק נמצאת כ־14° מצפון לקו המשווה. בקווי רוחב כאלה השמש גבוהה בשמיים בכל ימות השנה, ואורך היום כמעט אינו משתנה בין העונות, ולכן כמות הקרינה שהעיר מקבלת דומה בקיץ ובחורף – אין "חורף" קר. גורם נוסף: הקרבה למפרץ תאילנד והאוויר הלח, והעננות הרבה בעונת הגשמים, שמונעים התחממות קיצונית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההבדל מבוסס על הקלימוגרפים והגורם מוסבר; (2) המשרע הקטן מוסבר במנגנון של זווית הקרינה ואורך היום בקו רוחב נמוך.
סעיף ב
(1) כמות: בבנגקוק כ־1,700 מ"מ בשנה, ובצ'יאנג מאי כ־1,140 מ"מ – פחות. (שתיהן: עונה גשומה מאי–אוקטובר ועונה יבשה נובמבר–מרס; בבנגקוק השיא בספטמבר, כ־336 מ"מ.)
(2) מונסון: בקיץ היבשה של אסיה מתחממת ונוצר מעליה לחץ נמוך, ואזור ההתכנסות הטרופי עובר צפונה; רוח דרום־מערבית לחה נושבת מן האוקיינוס ההודי – גשמים רבים (מאי–אוקטובר). בחורף היבשה מתקררת, ולחץ גבוה מעל מרכז אסיה שולח רוח צפון־מזרחית יבשה מן היבשה – עונה יבשה.
מה נדרש: (1) הבדל אחד מתואר בנתונים; (2) הסבר מנגנון המונסון.
תשובה מלאה:
(1) הבדל בכמות: בבנגקוק יורדים כ־1,700 מ"מ בשנה, ובצ'יאנג מאי כ־1,140 מ"מ – כשליש פחות. בבנגקוק גם השיא גבוה יותר – כ־336 מ"מ בספטמבר, לעומת כ־223 מ"מ באוגוסט בצ'יאנג מאי. (הדמיון: בשתיהן עונה גשומה במאי–אוקטובר ועונה יבשה כמעט לגמרי בדצמבר–פברואר.)
(2) הגורם – מערכת המונסון: בקיץ היבשה הגדולה של אסיה מתחממת מאוד, ומעליה נוצר לחץ נמוך; אזור ההתכנסות הטרופי (חגורת העננים שליד המשווה) נודד צפונה. האוויר זורם מן האוקיינוס ההודי אל היבשה – רוח המונסון הדרום־מערבית, החמה והלחה – ומביא גשמים רבים ועזים, בעיקר מאי–אוקטובר. בחורף היבשה מתקררת, מעל מרכז אסיה נוצר לחץ גבוה, והרוח מתהפכת: רוח צפון־מזרחית יבשה נושבת מן היבשה אל הים, ולכן בנובמבר–מרס כמעט אין גשם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההבדל מתואר עם נתונים משני הקלימוגרפים; (2) חילוף העונות מוסבר בהתחממות ובהתקררות של היבשה, בשינוי כיוון הרוח ובמקור האוויר (ים / יבשה).
שאלה 13 · אנרגייה – תאילנד ולאוס
חבל הארץ: תאילנד ולאוס.
בשנים האחרונות תאילנד ולאוס משקיעות משאבים רבים בפיתוח של מקורות אנרגייה מתחדשים.
לפניכם רשימה של מקורות אנרגייה מתחדשים בחבל.
— מים (זרימת נהרות)
— שמש
— ביומסה (שאריות של קש אורז ושל קני סוכר)
בנספח מוצגת מפה סכמטית של החבל, ובה מסומנות הספרות 1–3 המציינות אזורים.
עיינו במפה הסכמטית ובאטלס, וענו על הסעיפים א–ב.
[נספח – מפה סכמטית]
רשמו במחברת את הספרות 1–3, וליד כל ספרה כתבו את מקור האנרגייה מתוך הרשימה שמתאים להפיק ממנו אנרגייה באזור זה. נמקו את תשובותיכם.
הסבירו כיצד פיתוח מקורות האנרגייה המתחדשים בתאילנד ובלאוס מממש את העיקרון של פיתוח בר־קיימה.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
1 (צפון לאוס, הרים) – מים: אזור הררי עם גשמי מונסון רבים, נהרות רבים (יובלי המקונג) הזורמים בעמקים צרים ובשיפוע – אפשר להקים סכרים ותחנות כוח הידרואלקטריות; לאוס מייצאת חשמל לתאילנד.
2 (המישור המרכזי של תאילנד) – שמש: מישור פתוח בקו רוחב טרופי, עם קרינת שמש חזקה, ובעיקר בעונה היבשה (נובמבר–אפריל) שמיים בהירים; שטחים מישוריים זמינים וקרבה לצרכנים בבנגקוק.
3 (רמת קוראט, צפון־מזרח תאילנד) – ביומסה: אזור חקלאי נרחב של שדות אורז וקני סוכר; השאריות (קש, קליפות, סיבי קני הסוכר במפעלי הסוכר) נשרפות בתחנות כוח מקומיות.
מה נדרש: התאמה של מקור לכל אזור, ונימוק שמקשר בין מאפייני האזור לבין המקור.
תשובה מלאה:
אזור 1 – צפון לאוס – מים: על פי המפה והאטלס, זה אזור הררי וגבוה. בעונת המונסון יורדים בו גשמים רבים, ונהרות רבים – יובלי המקונג, וגם המקונג עצמו – זורמים בעמקים צרים ותלולים. שיפוע גדול וספיקה גדולה מאפשרים להקים סכרים ותחנות כוח הידרואלקטריות. לאוס הקימה עשרות סכרים כאלה, וחלק גדול מן החשמל שהיא מייצרת נמכר לתאילנד ולשכנות אחרות (היא מכונה "הסוללה של דרום־מזרח אסיה").
אזור 2 – המישור המרכזי של תאילנד – שמש: האזור נמצא בקו רוחב טרופי (כ־15° צפון), שבו השמש גבוהה כל השנה וקרינתה חזקה; בעונה היבשה (נובמבר–אפריל) השמיים בהירים ברוב הימים. המישור הפתוח מאפשר להקים חוות סולריות גדולות (כמו בלופבורי), והוא קרוב למרכז הצריכה – מטרופולין בנגקוק – ולרשת החשמל.
אזור 3 – רמת קוראט – ביומסה: זהו אזור חקלאי גדול, שבו מגדלים אורז וקני סוכר על שטחים נרחבים. אחרי הקציר נשארות כמויות עצומות של קש אורז וקליפות אורז, ובמפעלי הסוכר – סיבי קני הסוכר שנסחטו. במקום לשרוף אותן בשדות, הן משמשות דלק לתחנות כוח מקומיות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש ההתאמות נכונות, וכל אחת מנומקת במאפיין פיזי או כלכלי של האזור (תבליט וגשם; קרינה ושטח פתוח; חקלאות ושאריותיה).
סעיף ב
פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שעונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם. מקורות מתחדשים אינם מתכלים ופולטים מעט גזי חממה ומזהמים, ולכן הם מקטינים את התלות של תאילנד בגז ובפחם (רובם מיובאים) ואת זיהום האוויר; ניצול שאריות חקלאיות גם מפחית את שריפת השדות ואת העשן. עם זאת, לפי העיקרון יש לשקול גם את הסביבה ואת האנשים: סכרים על המקונג פוגעים בדגה ובסחף שמגיע לשדות שבמורד הנהר (בקמבודיה ובווייטנאם), ולכן פיתוח בר־קיימה מחייב תכנון ותיאום בין המדינות.
מה נדרש: לקשר בין עקרון הקיימות לבין המקורות המתחדשים בחבל – רצוי גם עם דוגמה ועם הסתייגות.
תשובה מלאה:
פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שעונה על הצרכים של היום – כאן: חשמל לכלכלה ולאוכלוסייה שגדלות – בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם, כלומר בלי לכלות משאבים ובלי להרוס את הסביבה.
העיקרון בא לידי ביטוי בכמה דרכים: מים, שמש וביומסה הם משאבים מתחדשים שאינם נגמרים; ייצור חשמל מהם פולט מעט גזי חממה ומזהמים, ולכן הוא מקטין את זיהום האוויר ואת תרומת החבל להתחממות. הוא גם מקטין את התלות של תאילנד בגז טבעי ובפחם – שחלקם מיובאים – ומחזק את הכלכלה המקומית. ניצול קש האורז לחשמל הופך פסולת למשאב, ומקטין את שריפת השדות שגורמת לעשן כבד בעונה היבשה.
עם זאת, קיימות מחייבת לשקול גם את המחיר הסביבתי והחברתי: הסכרים בלאוס חוסמים את נדידת הדגים ואת הסחף שהמקונג מוביל, ופוגעים בדייגים ובחקלאים שבמורד הנהר בקמבודיה ובווייטנאם. לכן פיתוח בר־קיימה של אנרגיית המים מחייב תכנון זהיר ושיתוף פעולה בין המדינות שלאורך הנהר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: העיקרון מוגדר, ומוסבר כיצד המקורות המתחדשים מממשים אותו – עם דוגמאות מן החבל.
שאלה 14 · אוכלוסייה ורמת פיתוח – תאילנד ולאוס
חבל הארץ: תאילנד ולאוס.
בפירמידות הגילים שלפניכם מוצגים נתונים על מבנה הגילים של אוכלוסיית תאילנד ואוכלוסיית לאוס בשנת 2024.
עיינו בפירמידות, וענו על הסעיפים א–ב.
[פירמידות גילים]
תארו את מבנה הגילים בתאילנד ובלאוס. בתשובתכם השתמשו במושגים אוכלוסייה תלויה ואוכלוסייה יצרנית.
בטבלה שלפניכם מוצגים מדדי פיתוח של תאילנד ושל לאוס.
עיינו בטבלה ובפירמידות הגילים, וקבעו מהי רמת הפיתוח של כל אחת מן המדינות.
בססו את קביעותיכם על שני נתונים לכל מדינה – אחד מן הטבלה ואחד מפירמידת הגילים (סך הכול – ארבעה נתונים).
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
לאוס – פירמידה רחבה בבסיסה ומתחדדת: כ־30% מן האוכלוסייה בני 0–14 ורק כ־5% בני 65 ומעלה; האוכלוסייה התלויה רובה ילדים, והאוכלוסייה היצרנית (15–64) כ־65%.
תאילנד – פירמידה צרה בבסיס ורחבה באמצע (צורת כד): רק כ־15% בני 0–14, כ־70% אוכלוסייה יצרנית, וכ־15% בני 65 ומעלה – האוכלוסייה התלויה מתחלקת כמעט שווה בין ילדים לקשישים, והקבוצות המבוגרות הולכות וגדלות (הזדקנות).
מה נדרש: תיאור מבנה הגילים בשתי המדינות בעזרת שני המושגים ובעזרת נתונים מן הפירמידות.
תשובה מלאה:
לאוס: הפירמידה רחבה בבסיסה ומתחדדת כלפי מעלה – צורה קלאסית של אוכלוסייה צעירה. קבוצות הגיל הצעירות הן הגדולות ביותר: כ־30% מן האוכלוסייה הם בני 0–14 (חושב), ורק כ־5% הם בני 65 ומעלה. כלומר, האוכלוסייה התלויה (מתחת ל־15 ומעל 64) – כ־35% – מורכבת בעיקר מילדים; האוכלוסייה היצרנית (15–64) היא כ־65%. על כל 100 בני גיל העבודה יש כ־54 תלויים.
תאילנד: הפירמידה צרה בבסיסה, ורחבה ביותר בגילים 35–64 – צורת כד, של אוכלוסייה מזדקנת. בני 0–14 הם רק כ־15%, ובני 65 ומעלה – כ־15% אף הם. האוכלוסייה היצרנית גדולה – כ־70%, ולכן יחס התלות נמוך יחסית (כ־43 תלויים לכל 100 בני גיל העבודה); אבל קבוצות הגיל שמעל 50 גדולות, ובשנים הבאות הן יעברו לגיל הזקנה – שיעור האוכלוסייה התלויה הקשישה יגדל.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מדינה מתוארת צורת הפירמידה, עם נתונים על הילדים, על הקשישים ועל האוכלוסייה היצרנית, ובשימוש נכון בשני המושגים.
סעיף ב
תאילנד – מדינה בדרך להיות מפותחת (רמת פיתוח בינונית־גבוהה): תמ"ג לנפש כ־26,250 דולר ותמותת תינוקות נמוכה (7.7 לאלף); בפירמידה – שיעור נמוך של ילדים (כ־15%) ושיעור גבוה של קשישים (כ־15%), סימן לפריון נמוך ולתוחלת חיים ארוכה.
לאוס – מדינה מתפתחת: תמ"ג לנפש כ־10,380 דולר ותמותת תינוקות גבוהה (27.2 לאלף); בפירמידה – בסיס רחב (כ־30% ילדים) ומעט קשישים (כ־5%) – ילודה גבוהה ותוחלת חיים קצרה יותר.
מה נדרש: קביעה לכל מדינה, ושני נתונים לכל קביעה – אחד מכל מקור.
תשובה מלאה:
תאילנד – רמת פיתוח בינונית־גבוהה (מדינה בתהליך מעבר למפותחת): מן הטבלה – תמ"ג לנפש (לפי כוח קנייה) של כ־26,250 דולר, פי 2.5 מבלאוס (חושב), ותמותת תינוקות של 7.7 לאלף לידות בלבד. מן הפירמידה – בסיס צר: רק כ־15% מן האוכלוסייה בני 0–14, וכ־15% בני 65 ומעלה – תוצאה של פריון נמוך ושל תוחלת חיים ארוכה, המאפיינים מדינות מפותחות.
לאוס – מדינה מתפתחת: מן הטבלה – תמ"ג לנפש של כ־10,380 דולר, ותמותת תינוקות של 27.2 לאלף – פי 3.5 בערך מבתאילנד (חושב). מן הפירמידה – בסיס רחב: כ־30% מן האוכלוסייה בני 0–14 ורק כ־5% בני 65 ומעלה – ילודה גבוהה ותוחלת חיים קצרה יותר, המאפיינות מדינות מתפתחות.
(אפשר להשתמש גם בשיעור המשתמשים באינטרנט: 90.9% בתאילנד לעומת 65.6% בלאוס.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מדינה קביעה ברורה, נתון מן הטבלה ונתון מן הפירמידה – ארבעה נתונים, עם הסבר מה כל נתון מלמד.
שאלה 15 · ערים – תאילנד ולאוס
חבל הארץ: תאילנד ולאוס.
ויינטיאן היא בירת לאוס, ובנגקוק היא בירת תאילנד.
(1) מהו מאפיין המיקום של העיר ויינטיאן? הסבירו מהו החיסרון של מאפיין זה בנוגע להתפתחות העיר. (4 נקודות)
(2) תארו יתרון אחד שיש למיקום של העיר בנגקוק, והסבירו כיצד יתרון זה מסייע להתפתחותה הכלכלית של העיר. (4 נקודות)
בטבלה שלפניכם מפורט גודל האוכלוסייה בחמש הערים הגדולות בתאילנד.
קבעו מהו המדרג העירוני בתאילנד, והסבירו מהו החיסרון של מדרג עירוני זה.
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
(1) ויינטיאן שוכנת על גדת נהר המקונג, על הגבול עם תאילנד, במדינה שאין לה מוצא לים. החיסרון: אין לה נמל ים, והסחורות ליבוא ולייצוא עוברות דרך תאילנד אל נמלים מרוחקים (כמו לאם צ'בנג) – הובלה ארוכה ויקרה ותלות במדינה שכנה, ולכן קשה למשוך תעשייה וסחר. (גם: שיטפונות המקונג בעונת הגשמים.)
(2) בנגקוק שוכנת על נהר הצ'או פראיה, סמוך לשפכו במפרץ תאילנד, בלב מישור סחף פורה. היתרון: שילוב של נמל ים ונמל נהר – העיר היא שער הסחר של המדינה: דרכה יוצא האורז שגדל במישור ונכנסות סחורות מכל העולם, ולכן התרכזו בה מסחר, תעשייה, שירותים ומוסדות שלטון.
מה נדרש: (1) מאפיין המיקום של ויינטיאן וחיסרון אחד מוסבר; (2) יתרון של מיקום בנגקוק והסבר תרומתו לכלכלה.
תשובה מלאה:
(1) מאפיין המיקום: ויינטיאן שוכנת על הגדה השמאלית (הצפונית־מזרחית) של נהר המקונג, ממש על הגבול עם תאילנד, בעמק מישורי – בתוך מדינה שאין לה מוצא לים.
החיסרון: לעיר אין נמל ים. כל היבוא והייצוא של לאוס בדרך הים צריכים לעבור בשטח של מדינה שכנה – בעיקר דרך תאילנד, אל נמלים במפרץ תאילנד שנמצאים מאות קילומטרים משם. ההובלה ארוכה ויקרה, והעיר תלויה ביחסים עם השכנות ובתשתיות שלהן; לכן קשה למשוך אליה מפעלים שמייצאים, והמסחר מוגבל. (חיסרון נוסף: בעונת הגשמים המקונג עולה על גדותיו ומאיים להציף את העיר.)
(2) מאפיין ויתרון: בנגקוק שוכנת על נהר הצ'או פראיה, כ־30 ק"מ משפכו במפרץ תאילנד, בלב מישור הסחף הגדול והפורה של המדינה. היתרון – נגישות מן הים ומן הפנים: אוניות יכלו להגיע אליה מן הים, ובנהר ובתעלות הובילו אליה את התוצרת של המישור (בעיקר אורז).
כך זה מסייע לכלכלה: העיר הפכה לשער הסחר של תאילנד – דרכה יוצא האורז ונכנסות סחורות מכל העולם. סביב הנמל התרכזו מחסנים, תעשייה, בנקים ומשרדים, ובזכות הסחר נבנו בה מוסדות השלטון; היום נמלה ונמלי המפרץ הסמוכים, יחד עם נמל התעופה, הופכים את מטרופולין בנגקוק למרכז הכלכלי של המדינה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל עיר צוין מאפיין מיקום מדויק, והחיסרון והיתרון מוסברים בהשפעתם על הכלכלה.
סעיף ב
מדרג של עיר ראשה: אוכלוסיית בנגקוק (כ־5.6 מיליון) גדולה פי 22 בערך מזו של העיר השנייה (נונתבורי, כ־251 אלף), וכל שאר הערים קטנות מאוד.
חיסרון: ריכוז יתר של האוכלוסייה, התעסוקה והשירותים בבירה – עומסי תנועה, זיהום, מחירי דיור גבוהים ושכונות עוני בבנגקוק – ובמקביל פערים גדולים בינה לבין אזורי הפריפריה (צפון ורמת קוראט), שמהם צעירים מהגרים אל הבירה.
מה נדרש: קביעת סוג המדרג על פי הנתונים, והסבר חיסרון אחד.
תשובה מלאה:
קביעה: מדרג עירוני של עיר ראשה (עיר ראשית). על פי הטבלה, בבנגקוק כ־5.59 מיליון תושבים רשומים – פי 22.3 (חושב) מן העיר השנייה, נונתבורי (כ־251 אלף), ופי 7.6 בערך מסכום ארבע הערים הבאות יחד (736 אלף; חושב). אין ערים בגודל בינוני שמתחרות בה – הפער בין העיר הראשונה לשנייה עצום. (ראוי לשים לב שנונתבורי ופאק קרט סמוכות לבנגקוק והן חלק מן המטרופולין שלה – כך שהריכוז אף גדול יותר.)
חיסרון: כל הפעילות הכלכלית, השלטון, ההשכלה הגבוהה והשירותים מרוכזים במקום אחד. בבירה עצמה זה גורם לעומס יתר – פקקי תנועה מן הקשים בעולם, זיהום אוויר, מחירי קרקע ודיור גבוהים ושכונות עוני של מהגרים. בשאר המדינה, לעומת זאת, יש מעט מקומות עבודה ושירותים, ולכן צעירים עוזבים את הכפרים בצפון ובצפון־מזרח – והפערים בין המרכז לפריפריה גדלים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה מבוססת על השוואה כמותית בין העיר הראשונה לשנייה, והחיסרון מוסבר במנגנון – גם בבירה וגם בפריפריה.