מתכונת 5 בגאוגרפיה (שאלון 57381) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57381 · במבנה של הבגרות · 15 שאלות · 3 שעות
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל – 36 נקודות
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון – 28 נקודות
פרק שלישי – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) – 36 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
(4) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000
(5) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בכל פרק. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1–3 ועל אחת מן השאלות 4–6. ענו על אחת מן השאלות 1–3 (22 נקודות לשאלה). ענו על אחת מן השאלות 4–6 (14 נקודות לשאלה).
שאלה 1 · תל אביב – העיר העברית
עיינו במפות שבאטלס. ציינו שני יתרונות מיקום של העיר תל אביב, והסבירו כיצד כל אחד מהם סייע להתפתחות של העיר. (7 נקודות)
תל אביב הייתה "העיר העברית הראשונה". בשנים 1925–1927 הכין המתכנן הסקוטי פטריק גדס תוכנית לחלק הצפוני של העיר, ברוח רעיון "עיר הגנים".
(1) הסבירו מהו רעיון "עיר הגנים". (2 נקודות)
(2) עיינו באיור שבנספח ובו מוצגים עקרונות של תוכנית גדס.
[נספח – איור]
בחרו בשניים משימושי הקרקע המסומנים באיור.
הסבירו כיצד המיקום של כל אחד משימושי הקרקע האלה ב"בלוק" מבטא עיקרון של תוכנית גדס. (6 נקודות)
שכונת נווה צדק נוסדה בשנת 1887, והייתה השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לעיר העתיקה של יפו. לימים היא הפכה לחלק מתל אביב. בשכונה בתים נמוכים וסמטאות צרות, ורבים מבתיה הוכרזו כמבנים לשימור. בעשורים האחרונים גדל מאוד הביקוש לדירות בשכונה ובסביבתה, ויזמים מבקשים להוסיף קומות לבתים, להרוס בתים ישנים ולהקים בשולי השכונה בניינים רבי קומות. מצב זה מציב בפני מתכנני העיר דילמה – שימור מול פיתוח.
(1) הציגו את הדילמה – שימור מול פיתוח, בנוגע לשכונת נווה צדק. (2 נקודות)
(2) הביאו נימוק אחד התומך בשימור השכונה ונימוק אחד התומך בפיתוח (בבנייה חדשה) בשכונה ובסביבתה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
א. מיקום במרכז מישור החוף – שטח מישורי ונרחב, נוח לבנייה ולסלילת דרכים ומסילות, שאיפשר לעיר להתפשט במהירות ולהפוך לגלעין של מטרופולין.
ב. מיקום על חוף הים התיכון וליד יפו ונמלה – קשר לסחר ולעלייה מחו"ל; העולים והסחורות הגיעו דרך נמל יפו, והעיר התפתחה כמרכז מסחר ושירותים. (אפשר גם: נחל הירקון – מקור מים וגבול טבעי מצפון; צומת דרכים במרכז הארץ.)
מה נדרש: שני יתרונות מיקום שונים, כל אחד מוסבר כגורם להתפתחות העיר.
תשובה מלאה:
יתרון ראשון – מישור החוף: תל אביב שוכנת במרכז מישור החוף, בשטח מישורי ונמוך. קל לבנות בו, לסלול כבישים ומסילות ולהתפשט לכל הכיוונים. לכן העיר יכלה לגדול במהירות מכמה שכונות קטנות לעיר הגדולה של היישוב העברי, ואחר כך לגלעין של המטרופולין הגדול בישראל. המיקום במרכז הארץ הופך אותה גם לצומת של דרכים מצפון לדרום וממערב למזרח.
יתרון שני – חוף הים והקרבה ליפו: העיר נוסדה (1909) ליד יפו, שהייתה אז העיר והנמל העיקריים בחוף. דרך נמל יפו הגיעו עולים, סחורות וחומרי בנייה, ובעיר התפתחו מסחר, שירותים, תעשייה קלה ומוסדות. מאוחר יותר נפתח נמל תל אביב (1936). החוף הפך גם לאתר נופש ותיירות.
באטלס: מפה פיזית של מרכז הארץ (מישור החוף, נחל הירקון) ומפת יישובים.
(אפשר גם: נחל הירקון – מקור מים זמין וגבול צפוני טבעי של העיר הוותיקה; אקלים ים־תיכוני נוח.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים (פני שטח מישוריים; חוף ונמל), כל אחד מקושר להתפתחות העיר.
סעיף ב
(1) רעיון תכנוני שלפיו העיר צריכה לשלב בין יתרונות העיר ובין יתרונות הכפר – בנייה נמוכה ולא צפופה, הרבה שטחים ירוקים, גינות ושדרות – כדי ליצור סביבת מגורים בריאה ונעימה.
(2) גינה ציבורית בלב הבלוק: היא במרכז, רחוק מן הרחובות הראשיים הסואנים, וכל בית בבלוק קרוב אליה – ביטוי לעיקרון "עיר הגנים" של שטח ירוק נגיש לכולם, והיא משמשת מקום מפגש קהילתי.
חזית מסחרית לאורך הרחובות הראשיים: החנויות מרוכזות ברחובות הרחבים העוטפים את הבלוק – עיקרון של הפרדה בין התנועה והמסחר ובין המגורים השקטים שבתוך הבלוק. (אפשר גם: מבנה הציבור בגינה – שירותים לקהילה במרחק הליכה; השדרה – רצועה ירוקה לאורך הרחוב.)
מה נדרש: (1) הסבר של רעיון "עיר הגנים"; (2) שני שימושי קרקע מן האיור, ולכל אחד העיקרון שמיקומו מבטא.
תשובה מלאה:
(1) "עיר הגנים" הוא רעיון תכנוני מסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20. הוא נולד כתגובה לערים התעשייתיות הצפופות והמזוהמות של אירופה. לפי הרעיון, העיר צריכה לשלב בין יתרונות העיר (עבודה, שירותים, תרבות) ובין יתרונות הכפר (אוויר נקי, צמחייה, שקט): בנייה נמוכה ולא צפופה, הרבה שטחים ירוקים – גינות, שדרות ופארקים – וסביבת מגורים בריאה ונעימה.
(2) שימוש קרקע ראשון – הגינה הציבורית בלב הבלוק:
מיקום: במרכז הבלוק, מוקפת בבתי המגורים, רחוק מן הרחובות הראשיים.
העיקרון: גדס ביקש שבכל שכונה יהיה שטח ירוק שקט ובטוח במרחק הליכה קצר מכל בית – ביטוי של רעיון "עיר הגנים". הגינה בלב הבלוק מוגנת מן התנועה של הרחובות הראשיים, הילדים יכולים לשחק בה בבטחה, והיא משמשת מקום מפגש לתושבי הבלוק – יוצרת קהילה.
שימוש קרקע שני – החזית המסחרית לאורך הרחובות הראשיים:
מיקום: בקומות הקרקע של הבניינים הפונים אל הרחובות הראשיים הרחבים העוטפים את הבלוק.
העיקרון: מדרג רחובות והפרדה בין שימושים. הרחובות הראשיים נועדו לתנועה, לתחבורה ולמסחר, ולכן החנויות מרוכזות לאורכם – שם עוברים הכי הרבה אנשים והן נגישות לכולם. רחובות המגורים שבתוך הבלוק צרים ונועדו לתנועה מקומית בלבד, ולכן הם שקטים. כך המסחר אינו מפריע לשקט של המגורים.
(אפשר גם:
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הרעיון מוסבר (שילוב עיר וכפר, ירוק ובנייה נמוכה); (2) לכל שימוש קרקע מתואר מיקומו באיור, ומוסבר העיקרון שהוא מבטא.
סעיף ג
(1) מצד אחד, יש לשמר את המרקם ההיסטורי של השכונה – בתים נמוכים וסמטאות צרות של השכונה היהודית הראשונה מחוץ לעיר העתיקה של יפו; מצד אחר, יש ביקוש גדול לדירות במרכז המטרופולין, ותוספת קומות ובניינים גבוהים יאפשרו לבנות עוד דירות.
(2) שימור: השכונה היא עדות ייחודית לראשית ההתיישבות היהודית העירונית ולראשית תל אביב, והיא מושכת תיירים ומבקרים; הריסה או בנייה גבוהה ישנו את אופייה לצמיתות ויגדילו את הצפיפות ואת עומס התנועה בסמטאות הצרות. פיתוח: בנייה של דירות נוספות במרכז העיר, ליד מקומות עבודה ותחבורה ציבורית, היא שימוש יעיל בקרקע ומקטינה את הלחץ לבנות על שטחים פתוחים בשולי המטרופולין; תוספת קומות יכולה גם לממן את שיפוץ הבתים הישנים ואת חיזוקם.
מה נדרש: (1) להציג את שני צדי הדילמה; (2) נימוק אחד לשימור ונימוק אחד לפיתוח.
תשובה מלאה:
(1) הדילמה: מצד אחד – לשמר את נווה צדק: השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לעיר העתיקה של יפו (1887), עם בתים נמוכים, חצרות וסמטאות צרות – מרקם עירוני היסטורי שאין כמותו בעיר. מצד אחר – לפתח: השכונה נמצאת סמוך למרכז תל אביב ולחוף הים, הביקוש לדירות בה ומחירי הדירות גבוהים מאוד, ויזמים רוצים להוסיף קומות, להרוס בתים ישנים ולבנות בניינים גבוהים. אי אפשר להגיע לשתי המטרות במלואן באותו מקום.
(2) נימוק בעד שימור: נווה צדק היא עדות לראשית העיור היהודי בארץ ולשלב שקדם להקמת תל אביב. המרקם הנמוך, הסמטאות והבתים הישנים הם מורשת היסטורית ותרבותית, והם מושכים תיירים ומבקרים – ומכאן גם הכנסות לעסקים בשכונה. הריסת הבתים או בנייה גבוהה ישנו את אופי השכונה לצמיתות – אי אפשר להחזיר מבנה היסטורי שנהרס. בנוסף, הסמטאות הצרות אינן יכולות לקלוט את התנועה ואת החניה של בניינים גבוהים.
נימוק בעד פיתוח: הביקוש לדירות בתל אביב גדול מאוד. בנייה של דירות נוספות בתוך העיר, ליד מקומות עבודה, שירותים ותחבורה ציבורית, היא שימוש יעיל בקרקע: היא מקטינה את הלחץ לבנות שכונות חדשות על שטחים פתוחים וחקלאיים בשולי המטרופולין ואת הנסיעות הארוכות (פיתוח בר־קיימה). בנוסף, בתים ישנים רבים במצב ירוד, ותוספת קומות או בנייה חדשה מממנות את שיפוצם ואת חיזוקם מפני רעידות אדמה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני הצדדים מוצגים כקונפליקט באותו מקום; (2) לכל צד נימוק מוסבר וקשור לנווה צדק ולתל אביב.
שאלה 2 · איכות הסביבה – נחל חברון ונחל באר שבע
עיינו במפות שבאטלס.
(1) נחל חברון מתחיל בהרים שבסביבת העיר חברון, זורם דרומה ומערבה, ובהמשך הוא מתחבר לנחל באר שבע.
ציינו שמות של שתי יחידות נוף שבהן עובר התוואי של נחל חברון ונחל באר שבע. (2 נקודות)
(2) ציינו שני שימושי קרקע לאורך תוואי הנחלים.
הציגו מקור אפשרי אחד לזיהום הנחלים מכל אחד משימושי הקרקע שציינתם (סך הכול – שני מקורות זיהום). (8 נקודות)
שנים רבות היה נחל באר שבע ערוץ מוזנח ומזוהם בשולי העיר. בשנים האחרונות הוא שוקם, ולאורכו הוקם פארק גדול ובו אגם, שבילים ומתקני נופש.
תארו את החשיבות של שיקום הנחל בעבור תושבי באר שבע בשני תחומים. (6 נקודות)
לפניכם רשימה של פעולות שנעשות לשמירה על איכות המים בנחלים בישראל.
מיינו את הפעולות שברשימה לשתי קבוצות – קבוצה אחת של פעולות שמונעות זיהום של נחלים, וקבוצה אחת של פעולות שתורמות לשיקום של נחלים.
רשימת פעולות:
(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) הרי חברון (הר יהודה הדרומי); בקעת באר שבע (צפון הנגב).
(2) מגורים עירוניים (חברון, באר שבע) – שפכים ביתיים שלא טוהרו.
תעשייה – מפעלי אבן ושיש באזור חברון, המזרימים לנחל תרחיף (בוצה) של אבקת אבן; ובאזור באר שבע – שפכים מאזורי תעשייה.
(אפשר גם: חקלאות – דשנים וחומרי הדברה; בתי בד לזיתים.)
מה נדרש: (1) שתי יחידות נוף לאורך הנחלים; (2) שני שימושי קרקע ומקור זיהום לכל אחד.
תשובה מלאה:
(1) על פי המפות שבאטלס, נחל חברון מתחיל בהרי חברון – החלק הדרומי של הר יהודה, בגובה של כ־900 מ׳ – ויורד אל בקעת באר שבע שבצפון הנגב, שם הוא מתחבר לנחל באר שבע. (בהמשך נחל באר שבע מתחבר לנחל בשור, שזורם אל הים במישור החוף הדרומי.)
(2) שימוש קרקע ראשון – מגורים עירוניים: לאורך הנחלים יש ערים גדולות – חברון במעלה, ובאר שבע במורד. במשך שנים זרמו לנחל חברון שפכים ביתיים שלא טוהרו, והוא הפך לנחל של ביוב שזורם כל השנה גם במדבר.
שימוש קרקע שני – תעשייה: באזור חברון פועלים מפעלים רבים לחציבה ולעיבוד של אבן ושיש. מים שמשמשים לניסור האבן יוצאים מהם כתרחיף לבן של אבקת אבן, וכשהוא מגיע לנחל הוא שוקע ומכסה את הקרקעית. באזור באר שבע מגיעים לנחל גם שפכים מאזורי תעשייה.
(אפשר גם: חקלאות – דשנים וחומרי הדברה שנשטפים מן השדות; בתי בד לזיתים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי יחידות נוף נכונות; לכל שימוש קרקע מקור זיהום שמגיע ממנו ישירות לנחל.
סעיף ב
תחום הסביבה והבריאות: סילוק השפכים והפסולת מן הערוץ מצמצם ריחות, יתושים וזיהום קרקע, ומונע מפגע בלב העיר.
תחום הפנאי ואיכות החיים: בעיר מדברית שבה מעט שטחים ירוקים, הפארק והאגם הם מקום בילוי ונופש קרוב לכל התושבים; הם גם מושכים מבקרים ומשקיעים ומעלים את ערך הדירות הסמוכות.
מה נדרש: שני תחומים שונים ותיאור התועלת לתושבים בכל אחד.
תשובה מלאה:
תחום ראשון – סביבה ובריאות: לפני השיקום זרמו בערוץ שפכים, והושלכו לתוכו פסולת בניין ופסולת אחרת. הערוץ היה מקור לריח, ליתושים ולמזיקים ולזיהום הקרקע ומי התהום. השיקום – טיפול בשפכים במעלה הנחל ופינוי הפסולת – הופך מפגע לשטח נקי.
תחום שני – פנאי ואיכות חיים: באר שבע שוכנת באקלים צחיח־למחצה, ויש בה מעט שטחים ירוקים ומים. הפארק לאורך הנחל, עם האגם, השבילים והמדשאות, נותן לתושבים מקום לבילוי, לספורט ולאירועים קרוב לבית. כך משתפרת תדמית העיר, ויכולים לבוא אליה תושבים חדשים ומשקיעים; ערך הדירות ליד הפארק עולה.
(אפשר גם: תחום התיירות – מבקרים מן האזור ומחוץ לו.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תחומים שונים, ובכל אחד התועלת לתושבים מוסברת ומקושרת לשיקום.
סעיף ג
מונעות זיהום: הקמת מתקן לטיפול בשפכים; איסוף תרחיף האבן ומיחזורו; הצבת מצלמות ופיקוח נגד השלכת פסולת.
תורמות לשיקום: סילוק פסולת בניין מן הערוץ; הקמת אגם ופארק; ייצוב הגדות ונטיעת עצים.
מה נדרש: למיין כל אחת משש הפעולות לקבוצה הנכונה.
תשובה מלאה:
פעולות שמונעות זיהום – מטפלות במקור, לפני שהמזהם מגיע לנחל:
– הקמת מתקן לטיפול בשפכים לפני הערוץ: השפכים מטוהרים ואינם זורמים לנחל.
– איסוף תרחיף האבן במפעלים ומיחזורו: הבוצה של אבקת האבן לא מגיעה לנחל.
– הצבת מצלמות ופיקוח: מרתיעים מפני השלכת פסולת חדשה.
פעולות שתורמות לשיקום – מתקנות נזק קיים ומחזירות לנחל ערך סביבתי:
– סילוק פסולת בניין שהושלכה בעבר לערוץ.
– הקמת אגם של מים מטוהרים ופארק – שטח מוזנח הופך לשטח ירוק.
– ייצוב הגדות ונטיעת עצים – מונעים סחיפה ומחזירים צמחייה ובתי גידול.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל פעולה ממוינת לפי ההבחנה בין טיפול במקור הזיהום (מניעה) ובין תיקון של מצב קיים (שיקום).
שאלה 3 · שינויים בתוואי הקו בין ישראל לבין סוריה
בנספח מוצגת מפה סכמטית של צפון־מזרח ישראל ושל רמת הגולן, ובה מסומנים הקווים שהפרידו בין ישראל לבין סוריה בתקופות שונות (1923–1974).
עיינו במפה, וענו על הסעיפים א–ג.
[מפה]
על פי המפה, תארו את השינוי שחל בשנת 1967 בתוואי הקו בין ישראל לבין סוריה.
הסבירו גורם פיזי (של פני השטח) אחד שבגללו היה לשינוי זה חשיבות רבה ליישובים שבעמק החולה ולחופי הכינרת.
בעקבות השינוי בתוואי הקו בשנת 1967 עברו לשליטת ישראל משאבים ואתרים שאפשר לנצל.
ציינו שני משאבים או אתרים כאלה, והסבירו כיצד אחד מהם תרם לפיתוח התיירות בצפון הארץ.
הסבירו את המושג "אזור חיץ" בין מדינות.
עיינו במפה, וציינו איזו עיר נמצאת בתוך אזור החיץ שנקבע בשנת 1974.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
עד 1967 עבר הקו בין ישראל לבין סוריה לאורך הגבול הבין־לאומי משנת 1923 (קו I) – בתחתית רמת הגולן: לאורך הירדן, ממזרח לעמק החולה ולאורך החוף הצפוני־מזרחי של הכינרת; בקטעים אחדים היו לאורכו שטחים מפורזים (1949). במלחמת ששת הימים (יוני 1967) כבשה ישראל את רמת הגולן, וקו הפסקת האש (קו II) זז מזרחה בכ־20–25 ק"מ – מן החרמון בצפון ועד הירמוך בדרום, ממזרח לקוניטרה.
גורם – פני השטח: רמת הגולן היא רמה המתנשאת במצוק תלול מאות מטרים מעל עמק החולה (כ־70 מ' מעל פני הים) ומעל הכינרת (כ־210 מ' מתחת לפני הים). משפת הרמה צופים על כל העמק, ועד 1967 הופגזו משם יישובי העמק, החקלאים בשדות והדייגים בכינרת. אחרי 1967 הקו התרחק אל מזרח הרמה, והעמק כבר אינו נמצא מתחת לעמדות שולטות.
מה נדרש: לתאר את השינוי בתוואי (על פי הקווים שבמפה), ולהסביר גורם פיזי אחד – של פני השטח – לחשיבותו לעמק החולה ולכינרת.
תשובה מלאה:
השינוי בשנת 1967: על פי המפה, עד 1967 הקו בין ישראל לבין סוריה היה קו I – הגבול הבין־לאומי שנקבע ב־1923 בין שטח המנדט הבריטי לבין שטח המנדט הצרפתי, ושב והיה לקו שביתת הנשק ב־1949. הקו עבר למרגלות רמת הגולן: לאורך הירדן, ממזרח לעמק החולה, ולאורך החוף הצפוני־מזרחי של הכינרת – כך שהכינרת כולה הייתה בצד הישראלי, ואילו הרמה שמעליה – בצד הסורי. לאורך הקו סומנו כמה שטחים מפורזים. במלחמת ששת הימים (יוני 1967) כבשה ישראל את רמת הגולן, וקו הפסקת האש החדש (קו II) עבר ממזרח לרמה – מן החרמון בצפון ועד הירמוך בדרום, ממזרח לעיר קוניטרה. כלומר, הקו זז מזרחה בכ־20–25 ק"מ, והשטח שבין שני הקווים – רמת הגולן – עבר לשליטת ישראל.
גורם פיזי – הרמה המתנשאת מעל העמק: רמת הגולן היא רמה גבוהה (בצפונה יותר מ־1,000 מ') שקצהּ המערבי יורד במצוק תלול אל בקע הירדן – אל עמק החולה, שגובהו כ־70 מ' בלבד, ואל הכינרת, שפני המים בה כ־210 מ' מתחת לפני הים. מי שנמצא על שפת הרמה צופה על כל העמק ועל הכינרת ושולט בהם באש. עד 1967 עמדו על השפה הזו עמדות הצבא הסורי, ומהן הופגזו לעתים קרובות יישובי עמק החולה, החקלאים שעיבדו את השדות ליד הקו והדייגים בכינרת. אחרי שהקו זז אל מזרח הרמה, העמק והכינרת כבר אינם נמצאים מתחת לעמדות שולטות, והיישובים והחקלאות בהם יכלו להתפתח בביטחון.
למה זה מקבל ניקוד מלא: השינוי מתואר בעזרת הקווים שבמפה (מקו I לקו II, השטח שעבר), והגורם הפיזי מוסבר בהפרשי הגובה ובשליטה מן הרמה על העמק – ומקושר ליישובים ולכינרת.
טעות נפוצה: לכתוב רק "ישראל ניצחה במלחמה" – זו סיבה לשינוי, אבל השאלה מבקשת גורם פיזי שמסביר את חשיבותו.
סעיף ב
משאב 1 – מורדות החרמון, שיורד עליהם שלג בחורף: אתר הסקי היחיד בישראל (נפתח בשנת 1971).
משאב 2 – מעיינות הבניאס, אחד ממקורות הירדן, וכל החוף הצפוני־מזרחי של הכינרת.
(אפשר גם: נופי הרמה – שמורות טבע ואתרי מורשת כמו גמלא; שטחי מרעה וקרקע חקלאית ברמה – כרמים ומטעים.)
הסבר – החרמון והתיירות: זה המקום היחיד בישראל שיש בו כיסוי שלג קבוע כמעט בכל חורף, ולכן הוקם בו אתר סקי שמושך מבקרים רבים מכל הארץ. התיירים צריכים לינה, הסעדה, השכרת ציוד והדרכה, ולכן נוצרו מקומות עבודה ועסקים ביישובים הסמוכים ברמת הגולן ובאצבע הגליל – אזור שוליים רחוק מן המרכז. בשאר עונות השנה החרמון והבניאס משמשים לטיולים, כך שהתיירות באזור נמשכת כל השנה.
מה נדרש: שני משאבים או אתרים שונים שעברו לשליטת ישראל ב־1967, והסבר מפורט כיצד אחד מהם תרם לתיירות בצפון.
תשובה מלאה:
משאב ראשון – החרמון: על פי המפה, קו II מתחיל במורדות החרמון, כך שחלק מן ההר עבר לשליטת ישראל. זה ההר הגבוה ביותר בשטח שבשליטת ישראל, ובחורף יורד עליו שלג.
משאב שני – מקורות מים: מעיינות הבניאס, אחד משלושת המקורות העיקריים של הירדן, נמצאים ממזרח לקו I, וכן החוף הצפוני־מזרחי של הכינרת, שעד 1967 היה צמוד לקו.
(אפשר גם: נופי טבע ומורשת – שמורות טבע, מפלים ואתרים ארכאולוגיים כמו גמלא; שטחי מרעה וקרקע חקלאית ברמה.)
התרומה לתיירות – החרמון: החרמון הוא המקום היחיד בישראל שיש בו שלג כמעט בכל חורף, ולכן הוקם בו בשנת 1971 אתר סקי. בחורף מגיעים אליו מבקרים רבים מכל הארץ, והם זקוקים ללינה, להסעדה, להשכרת ציוד ולהדרכה. כך נוצרו עסקים ומקומות עבודה ביישובים שלמרגלות ההר ברמת הגולן ובאצבע הגליל – אזור שוליים, רחוק ממרכז הארץ, שיש בו מעט מקורות פרנסה אחרים. בשאר עונות השנה ההר, שמורת הבניאס ונופי הרמה מושכים מטיילים, ולכן התיירות בצפון נמשכת לאורך כל השנה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוינו שני משאבים שונים ונכונים, ותרומת אחד מהם לתיירות מוסברת במנגנון (משאב ייחודי → מבקרים → עסקים ותעסוקה) ומקושרת לצפון הארץ.
טעות נפוצה: לציין "שטח" או "ביטחון" כמשאב – השאלה מבקשת משאב או אתר שאפשר לנצל.
סעיף ג
אזור חיץ – רצועת שטח בין הכוחות הצבאיים של שתי מדינות יריבות, שבה אסור להחזיק כוחות צבא (או שכמותם מוגבלת), ולעתים קרובות מפקח עליה כוח בין־לאומי. מטרתו להרחיק את הצבאות זה מזה ולמנוע חיכוך והתלקחות. (כך באזור החיץ שנקבע בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לבין סוריה בשנת 1974, שבו מוצב כוח של האו"ם.)
על פי המפה – קוניטרה.
מה נדרש: הסבר המושג, ושם של עיר אחת מן המפה.
תשובה מלאה:
אזור חיץ הוא רצועת שטח שנקבעת בהסכם בין שתי מדינות (או צדדים) יריבות, בין הקווים שבהם עומדים הצבאות שלהן. באזור זה אסור להציב כוחות צבא, או שמותרים בו כוחות מעטים בלבד, ולעתים קרובות מפקח עליו כוח בין־לאומי. המטרה היא להרחיק את הצבאות זה מזה, כדי שתקרית קטנה לא תהפוך למלחמה. כך נקבע בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לבין סוריה (1974), אחרי מלחמת יום הכיפורים: ישראל נסוגה מן השטח שכבשה ב־1973 ומקוניטרה, ובין הקווים נקבע אזור חיץ שבו מוצב כוח של האו"ם.
על פי המפה, העיר שבתוך אזור החיץ היא קוניטרה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את שני המרכיבים – שטח בין הצבאות שבו הנוכחות הצבאית אסורה או מוגבלת, ומטרתו למנוע חיכוך – והעיר נקראה נכון מן המפה.
שאלה 4 · קטע מידע – הביקוש הגדל לחשמל
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על הסעיפים א–ב שאחריו.
[קטע]
(1) על פי הקטע, הציגו שני גורמים לגידול בצריכת החשמל בישראל. (3 נקודות)
(2) על פי הקטע, הסבירו מדוע הביקוש לחשמל מגיע לשיא בימי הקיץ החמים. קשרו את ההסבר למאפייני האקלים של ישראל. (3 נקודות)
בגרף שלפניכם מוצגות צריכת החשמל הכוללת בישראל (במיליארדי קילוואט־שעה) וצריכת החשמל לנפש (בקילוואט־שעה) בשנים נבחרות.
[גרף]
(1) על פי הגרף, תארו את השינוי בצריכת החשמל הכוללת ואת השינוי בצריכת החשמל לנפש בשנים 2000–2024. על פי הנתונים, הסבירו מדוע הגידול בצריכה הכוללת נובע בעיקר מגידול האוכלוסייה. (4 נקודות)
(2) הסבירו מהי התייעלות אנרגטית, והסבירו כיצד היא תורמת לפיתוח בר־קיימה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) גידול האוכלוסייה – כ־2% בשנה: יותר תושבים, דירות, מקומות עבודה ושירותים שצורכים חשמל; עלייה במספר המזגנים. (אפשר גם: מתקני ההתפלה צורכים חשמל רב; המעבר לרכב חשמלי.)
(2) הקיץ בישראל ארוך, חם ויבש (ובמישור החוף גם לח), כי רוב הקיץ שולטת באזור רמה ברומטרית סובטרופית, והטמפרטורות גבוהות במשך חודשים. בימים החמים מיליוני מזגנים פועלים בבת אחת, ולכן הביקוש לחשמל מגיע לשיא.
מה נדרש: (1) שני גורמים מן הקטע; (2) הסבר לשיא הביקוש בקיץ, הקשור לאקלים.
תשובה מלאה:
(1) גורם ראשון – גידול האוכלוסייה: על פי הקטע, אוכלוסיית ישראל גדלה בכ־2% בשנה. כל תושב חדש צריך דירה, מקום עבודה, תחבורה ושירותים, וכולם צורכים חשמל – ולכן הצריכה הכוללת גדלה משנה לשנה.
גורם שני – יותר מזגנים: מספר המזגנים במשקי הבית ובמשרדים גדל, והם צורכים חשמל רב.
(אפשר גם: מתקני ההתפלה, המספקים חלק גדול ממי השתייה, צורכים כמויות גדולות של חשמל; המעבר לרכב חשמלי מעביר את צריכת האנרגייה של התחבורה מדלק לחשמל.)
(2) הקיץ בישראל ארוך וחם: מאי עד אוקטובר שולטת באזור רמה ברומטרית סובטרופית, השמיים בהירים והטמפרטורות גבוהות במשך חודשים, ובמישור החוף, שבו גרים רוב התושבים, האוויר גם לח. בימים החמים והלחים מיליוני מזגנים פועלים באותן שעות בבתים, במשרדים ובמפעלים, ולכן הביקוש לחשמל מגיע לשיא.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני גורמים שונים מן הקטע, כל אחד עם הסבר קצר; (2) הקשר בין מאפיין האקלים (קיץ ארוך, חם ולח) לבין השימוש במזגנים ולשיא הביקוש.
סעיף ב
(1) הצריכה הכוללת עלתה מכ־41 מיליארד קוט"ש ב־2000 לכ־74 מיליארד ב־2024 – גידול של כ־80% (פי 1.8). הצריכה לנפש עלתה רק מכ־6,740 לכ־7,880 קוט"ש – גידול של כ־17%. מאחר שכל תושב צורך רק מעט יותר חשמל מבעבר, רוב הגידול בצריכה הכוללת נובע מכך שיש יותר צרכנים – מגידול האוכלוסייה.
(2) התייעלות אנרגטית – שימוש בפחות אנרגייה לקבלת אותה תועלת (אותו קירור, תאורה או ייצור), למשל מזגנים ומכשירים חסכוניים ונורות לד. היא תורמת לפיתוח בר־קיימה: פחות דלק נשרף בתחנות הכוח – פחות זיהום אוויר ופחות גזי חממה, ונחסכים משאבים מתכלים; וגם צריך פחות תחנות כוח וקווי מתח חדשים – נשמרים שטחים פתוחים לדורות הבאים.
מה נדרש: (1) תיאור שני השינויים בנתונים, השוואה ביניהם והסבר; (2) הגדרה + הקשר לפיתוח בר־קיימה.
תשובה מלאה:
(1) על פי הגרף, צריכת החשמל הכוללת עלתה כמעט ברציפות: מכ־41 מיליארד קוט"ש בשנת 2000, לכ־55 מיליארד ב־2010 ולכ־74 מיליארד ב־2024 – גידול של כ־80%. לעומת זאת, צריכת החשמל לנפש כמעט לא השתנתה: מכ־6,740 קוט"ש ב־2000 לכ־7,880 ב־2024 – גידול של כ־17% בלבד (ובשנים 2010–2020 היא כמעט יציבה, כ־7,300–7,600).
ההסבר: הצריכה הכוללת היא הצריכה לנפש כפול מספר התושבים. אם הצריכה לנפש עלתה רק בכ־17%, ואילו הצריכה הכוללת עלתה בכ־80%, הרי שרוב הגידול נובע מכך שמספר הצרכנים גדל – כלומר מגידול האוכלוסייה, שעל פי הקטע גדלה בכ־2% בשנה.
(2) התייעלות אנרגטית היא שימוש בפחות אנרגייה לקבלת אותה תועלת – אותו קירור, אותה תאורה או אותו ייצור – בעזרת מכשירים, מבנים ותהליכים חסכוניים יותר (למשל מזגנים בדירוג אנרגטי גבוה ונורות לד).
התרומה לפיתוח בר־קיימה: פיתוח בר־קיימה עונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. כשצורכים פחות חשמל לאותה תועלת, נשרף פחות גז ופחם בתחנות הכוח – פחות זיהום אוויר ופחות פליטות של גזי חממה, ונחסכים משאבים מתכלים. נוסף על כך, צריך להקים פחות תחנות כוח וקווי מתח חדשים, ולכן נשמרים שטחים פתוחים במדינה צפופה, והמשק חוסך כסף.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני השינויים מתוארים בערכים מן הגרף, וההשוואה בין קצב הגידול של שני המדדים מסבירה את תפקיד גידול האוכלוסייה; (2) המושג מוגדר, והקשר לפיתוח בר־קיימה מוסבר (סביבה ומשאבים לדורות הבאים).
שאלה 5 · יישוב ערבי שהפך לעיר – מפות
היישוב טמרה, השוכן בצפון הארץ ממזרח לעכו, החל ככפר חקלאי, ובשנת 1996 הוכרז כעיר.
(1) ציינו מה שם יחידת הנוף שבה שוכן היישוב טמרה. (2 נקודות)
(2) הסבירו שינוי אחד שחל בתעסוקה של תושבי היישובים הערביים בגליל, שהפכו מכפרים לערים. (4 נקודות)
בנספח מוצגת מפה סכמטית של יישוב ערבי בגליל שהפך מכפר לעיר, בשתי תקופות: בשנות ה־60 של המאה ה־20 (תמונה א) וכיום (תמונה ב). המפה אינה מתארת יישוב מסוים.
עיינו במפה, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[נספח – מפה]
(1) על פי המפה, ציינו מהו שימוש הקרקע העיקרי ביישוב כיום, ותארו מאפיין אחד של שימוש זה. (4 נקודות)
(2) תארו על פי המפה שני היבטים של תהליך העיור שחל ביישוב. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) הגליל התחתון (המערבי) – גבעות הגליל התחתון ממזרח לעמק זבולון ולמפרץ חיפה.
(2) מעבר מכלכלה ראשונית (חקלאות) לשירותים, למסחר ולבנייה: הקרקע החקלאית הצטמצמה (בנייה עליה וחלוקה בירושה), ומיכון החקלאות הקטין את הצורך בעובדים; התושבים עובדים כיום במסחר, בבנייה, בחינוך, בבריאות ובתעשייה – ביישוב עצמו ובערים הסמוכות (חיפה, הקריות).
מה נדרש: (1) שם יחידת הנוף; (2) שינוי אחד בתעסוקה, עם הסבר.
תשובה מלאה:
(1) טמרה שוכנת בגליל התחתון המערבי, על הגבעות שממזרח לעמק זבולון (הגבעות שבין שפרעם לשגור). במפה הפיזית של צפון הארץ באטלס רואים את הגבעות הנמוכות של הגליל התחתון ממזרח למפרץ חיפה.
(2) השינוי: מעבר מתעסוקה בחקלאות (כלכלה ראשונית) לתעסוקה בשירותים, במסחר, בבנייה ובתעשייה. בעבר רוב תושבי הכפר היו חקלאים שעיבדו את אדמות המשפחה (זיתים, דגנים, ירקות). עם גידול האוכלוסייה הקרקע חולקה בין היורשים ונבנתה, החלקות נעשו קטנות מכדי להתפרנס מהן, והחקלאות עצמה נעשתה ממוכנת. לכן התושבים עברו לעבוד בחנויות ובעסקים ביישוב, בחינוך ובבריאות (מורים, אחיות, רופאים, רוקחים), בבנייה, ובמפעלים ובשירותים בערים הסמוכות – חיפה והקריות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יחידת הנוף נכונה; השינוי בתעסוקה מוצג (ממה למה) ומוסבר בגורם.
סעיף ב
(1) מגורים. מאפיין: בתים צמודי קרקע המפוזרים סביב הגלעין הוותיק בכל הכיוונים, ובהם בתים בודדים בתוך מטעי הזיתים והשדות שבשוליים (בנייה פרטית על אדמות המשפחה), בלי תוכנית מסודרת; הופיעו גם כמה בנייני מגורים רב־קומות.
(2) שניים מתוך: התרחבות השטח הבנוי – מגלעין קטן (תמונה א) לשטח גדול כמה מונים, על חשבון מטעי הזיתים; התפתחות רצועות מסחר לאורך הכבישים הראשיים; הקמת אזור תעשייה ומלאכה ליד הכביש הראשי בדרום; הקמת מבני ציבור וחינוך רבים; דרכי העפר הפכו לכבישים ראשיים; הופעת בנייה לגובה.
מה נדרש: (1) שימוש הקרקע העיקרי + מאפיין; (2) שני היבטים שונים של העיור, הנראים במפה.
תשובה מלאה:
(1) שימוש הקרקע העיקרי כיום הוא מגורים (בצבע כתום בהיר) – הוא מכסה את רוב שטח היישוב בתמונה ב. מאפיין: בתים צמודי קרקע הפזורים סביב הגלעין הוותיק לכל הכיוונים, בלי דגם מתוכנן של רחובות; בשוליים יש בתים בודדים בתוך מטעי הזיתים והשדות – בנייה פרטית של משפחות על אדמות שבבעלותן. (אפשר גם: הופעה של כמה בנייני מגורים רב־קומות בתוך שטח המגורים – בנייה לגובה בגלל מחסור בקרקע.)
(2) היבט ראשון – התרחבות השטח הבנוי: בשנות ה־60 (תמונה א) היה היישוב גלעין צפוף וקטן עם כמה בתים בודדים, וכיום (תמונה ב) השטח הבנוי גדול פי כמה, והבנייה התפשטה על מטעי הזיתים שסביב הגלעין.
היבט שני – התפתחות של תפקודים עירוניים: לאורך הכבישים הראשיים, היוצאים מן הגלעין דרומה ומזרחה, נוצרו רצועות של מסחר (באדום), ובדרום, ליד הכביש הראשי, הוקם אזור תעשייה ומלאכה; בתמונה א אין מסחר ותעשייה בכלל.
(אפשר גם: מבני ציבור וחינוך רבים – בתי ספר ומוסדות – בתמונה ב לעומת מבנה ציבור אחד בתמונה א; דרכי העפר הפכו לכבישים ראשיים; בנייה לגובה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל טענה נשענת על פרט שנראה במפה, ושני ההיבטים שונים זה מזה (שטח בנוי / תפקודים עירוניים).
טעות נפוצה: לתאר את שני ההיבטים כאחד ("היישוב גדל וגם התרחב") – יש לבחור שני היבטים שונים.
שאלה 6 · איכות הסביבה – מדרש תמונה: עמק החולה
בשנות ה־50 של המאה ה־20 יובשו אגם החולה והביצות שסביבו, כדי להכשיר קרקע לחקלאות ולהיפטר ממוקדי מלריה. בשנות ה־90 הוצף מחדש חלק קטן מן השטח, ונוצר "אגמון החולה".
בנספח ב מוצג תיאור של שתי תמונות:
בתמונה 1 נראה עמק החולה כמה עשרות שנים אחרי הייבוש. בתמונה 2 נראה אגמון החולה כיום.
[נספח ב – תיאור התמונות]
עיינו בתיאור תמונה 1.
תארו שלושה מפגעים בתחום איכות הסביבה שגרם ייבוש החולה.
עיינו בתיאור תמונה 2.
ציינו מהו שימוש הקרקע הנראה בתמונה.
הסבירו את החשיבות של שימוש הקרקע הזה בעמק החולה.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
1. שריפות תת־קרקעיות: הכבול – קרקע של שרידי צמחים – התייבש והתלקח מעצמו, ועשן עלה מן הקרקע (העשן בתמונה). הכבול נשרף והקרקע שקעה.
2. סופות אבק: הכבול היבש והקל התפורר, והרוח הרימה אותו לאבק שחור (ענן האבק בתמונה). האבק פוגע בבריאות התושבים ובגידולים.
3. זיהום מים: חומרי הזנה (חנקות) מן הכבול ומן הדשנים נשטפו בתעלות הניקוז (המים העכורים בתמונה) אל הירדן ומשם אל הכינרת – מאגר מי השתייה – ופגעו באיכות מימיה.
(אפשר גם: הכחדה של מינים – בית הגידול של צמחי הביצה, הדגים והעופות נעלם – בתמונה אין צמחייה ואין בעלי חיים.)
מה נדרש: שלושה מפגעים סביבתיים, וכל אחד מתואר ומקושר לפרט מן התמונה (העשן, האבק, התעלה, היעדר החיים).
תשובה מלאה:
1. התלקחות של הכבול ושקיעת הקרקע: קרקעית החולה בנויה מכבול – שכבות של צמחי ביצה שלא נרקבו כי היו מתחת למים. אחרי הייבוש הכבול התייבש, ובקיץ התלקח מעצמו ובער מתחת לפני הקרקע במשך זמן רב. בתמונה רואים עשן שעולה מן האדמה בלי להבות. השריפות זיהמו את האוויר, והשטח שנשרף שקע.
2. סופות אבק כבול: הכבול היבש קל ומתפורר. הרוח מרימה אותו לעננים של אבק שחור (בתמונה – ענן האבק מעל השדות). האבק פוגע בבריאות התושבים והעובדים, מכסה גידולים, וגורם לשדות לאבד את שכבת הקרקע הפורייה.
3. זיהום מים: כשהכבול מתייבש ומתפרק משתחררות ממנו חנקות וחומרי הזנה אחרים. יחד עם הדשנים מן השדות הם נשטפו לתעלות הניקוז (המים העכורים בתמונה), ומשם לירדן ולכינרת. בכינרת הם עודדו פריחת אצות ופגעו באיכות המים של מאגר המים המרכזי של ישראל.
4. (אפשרות נוספת) אובדן מגוון ביולוגי: הביצות היו בית גידול של צמחים, דגים ועופות מים, וחלקם נכחדו או כמעט נכחדו. בתמונה אין צמחיית ביצה ואין בעלי חיים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה מפגעים שונים (אוויר / קרקע / מים / מגוון ביולוגי), וכל אחד מתואר ומקושר לתמונה.
טעות נפוצה: לכתוב "הייבוש פגע בטבע" שלוש פעמים במילים שונות. כל מפגע צריך להיות מסוג אחר.
סעיף ב
שימוש הקרקע: שטח טבע משוקם – אגם וביצה – המשמש לתיירות טבע ולצפרות (תיירות אקולוגית).
חשיבות: 1. תיירות בפריפריה – האגמון מושך מאות אלפי מבקרים, בעיקר בעונת נדידת העגורים, ויוצר הכנסה ומקומות עבודה לתושבי עמק החולה והגליל העליון. 2. סביבה – האגמון מחזיר בית גידול של ביצה לציפורים נודדות ולמינים מקומיים, ומי האגם עוזרים לעצור את שטיפת החנקות אל הכינרת.
מה נדרש: לציין את שימוש הקרקע (2 נקודות בערך), ולהסביר את חשיבותו לאזור.
תשובה מלאה:
שימוש הקרקע: שמורה/שטח טבע משוקם – אגם רדוד וביצה (אגמון החולה) – המשמש לתיירות טבע ולצפרות. מסביבו יש שבילים, מסתור צפייה ושדות חקלאיים.
חשיבות השימוש בעמק החולה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שימוש הקרקע מזוהה נכון, וההסבר קשור לעמק החולה דווקא (פריפריה, נדידת ציפורים, הכינרת), ולא כללי.
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון
(28 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתיים מן השאלות 7–10 (לכל שאלה – 14 נקודות).
שאלה 7 · לחצים דמוגרפיים על הסביבה – אגם אורמיה
הסבירו את המושג "לחץ דמוגרפי על משאבים".
ציינו שני משאבים טבעיים במזרח התיכון הנפגעים מלחץ כזה.
אגם אורמיה שבצפון־מערב איראן היה האגם הגדול ביותר במזרח התיכון. בתוך כשלושה עשורים הוא איבד את רוב שטחו.
(1) הסבירו כיצד גידול האוכלוסייה ופיתוח החקלאות באגן האגם גרמו להתייבשותו. (4 נקודות)
(2) הסבירו נזק אחד שנגרם לאוכלוסייה מהתייבשות האגם, והציעו דרך אחת להתמודד איתו. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
לחץ דמוגרפי על משאבים – מצב שבו גידול מהיר של האוכלוסייה מגדיל את הצריכה של משאבים מוגבלים (מים, קרקע, אנרגייה) מעבר לקצב שבו הם מתחדשים או מעבר ליכולת לספק אותם, ולכן המשאבים מידלדלים ונפגעים.
משאבים: מים – נהרות, אגמים ומי תהום (שאיבת יתר); קרקע חקלאית – בנייה על שדות ושחיקה של הקרקע. (אפשר גם: צמחייה ומרעה; דגה בים.)
מה נדרש: הגדרה של המושג ושני משאבים.
תשובה מלאה:
לחץ דמוגרפי על משאבים הוא מצב שבו האוכלוסייה גדלה מהר – בגלל ריבוי טבעי גבוה והגירה – והצריכה של משאבים מוגבלים עולה יותר מהר מקצב התחדשותם או מן היכולת של המדינה לספק אותם. התוצאה: המשאבים מידלדלים, איכותם יורדת והסביבה נפגעת.
משאב ראשון – מים: יותר אנשים צריכים יותר מים לשתייה, לחקלאות שתזין אותם ולתעשייה. במזרח התיכון, החבל היבש בעולם, הדבר מביא לשאיבת יתר של מי תהום (מפלסם יורד, ובחוף מי ים חודרים לאקוות) ולהתייבשות אגמים ונהרות.
משאב שני – קרקע חקלאית: הערים מתפשטות על אדמות פורייות (למשל בדלתת הנילוס), ושטחי שולי המדבר מעובדים או נרעים יותר מדי – והקרקע נשחקת.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה מקשרת בין קצב גידול האוכלוסייה לבין יכולת המשאב להתחדש, ושני המשאבים מוסברים בקצרה.
סעיף ב
(1) כדי לספק מזון ומים לאוכלוסייה הגדלה הורחבו מאוד השטחים המושקים באגן (מטעי תפוחים, סלק סוכר), נבנו סכרים רבים על הנהרות הזורמים לאגם ונקדחו בארות רבות. רוב המים נלקחו לפני שהגיעו לאגם, וכשהאידוי נמשך – המפלס ירד והאגם התכווץ (בצורות והתחממות הוסיפו לכך).
(2) נזק: מקרקעית האגם שהתייבשה נוצרים משטחי מלח, והרוח מרימה סופות של אבק ומלח אל הכפרים והשדות – מחלות נשימה ועיניים, והמלחה של קרקעות חקלאיות. התמודדות: שחרור מים מן הסכרים אל האגם וחיסכון במים בחקלאות (השקיה בטפטוף, גידולים חסכוניים במים), כדי שיותר מים יגיעו לאגם.
מה נדרש: (1) הסבר הקשר בין גידול האוכלוסייה והחקלאות לבין התייבשות האגם; (2) נזק אחד מוסבר ודרך התמודדות אחת.
תשובה מלאה:
(1) אגם אורמיה הוא אגם מלוח שאין לו מוצא, ומפלסו נשמר בזכות איזון בין המים שהנהרות מביאים אליו לבין האידוי. האוכלוסייה באגן גדלה, ואיתה הביקוש למזון, למים ולפרנסה. לכן השטחים המושקים הורחבו מאוד – מטעי תפוחים וענבים, סלק סוכר – ונבנו עשרות סכרים על הנהרות הזורמים אל האגם, ונקדחו אלפי בארות. רוב המים נלקחו להשקיה לפני שהגיעו לאגם, ואילו האידוי נמשך כרגיל – לכן המפלס ירד והאגם איבד את רוב שטחו. בצורות ועליית הטמפרטורה האיצו את התהליך.
(2) נזק: קרקעית האגם שהתייבשה מכוסה שכבת מלח. הרוח מרימה ממנה סופות של אבק ומלח ומפזרת אותן על הכפרים, השדות והערים שבסביבה (כמו תבריז). התושבים סובלים ממחלות נשימה ועיניים, והמלח הנוחת על השדות ממליח את הקרקע ומקטין את היבולים – פגיעה בפרנסת החקלאים. דרך התמודדות: שחרור מים מן הסכרים אל האגם, יחד עם חיסכון במים בחקלאות – מעבר להשקיה בטפטוף ולגידולים שצורכים פחות מים, וסגירת בארות לא חוקיות – כדי שיותר מים יגיעו לאגם ומשטחי המלח יכוסו שוב. (איראן אכן הפעילה מאז 2013 תוכנית לשיקום האגם.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המנגנון מוסבר – מאזן מים של אגם ללא מוצא, שימוש במים במעלה; (2) הנזק מוסבר בקשר לאוכלוסייה, והדרך מתאימה לגורם.
שאלה 8 · המזרח התיכון – צומת של נתיבי תעופה
המזרח התיכון שוכן במפגש של שלוש יבשות ובין כמה ימים, מפרצים ואוקיינוסים.
ציינו שלושה ימים או מפרצים הגובלים במזרח התיכון, והסבירו כיצד המיקום בין ימים אלה מעניק לאזור חשיבות גאואסטרטגית. (5 נקודות)
בעשורים האחרונים הפכו נמלי התעופה של דובאי (איחוד האמירויות הערביות) ושל דוחא (קטר) לרכזות תעופה – נמלי תעופה שבהם מיליוני נוסעים מחליפים טיסה בדרכם בין יבשות.
המפה הסכמטית שלפניכם מציגה את נמלי התעופה האלה וקווי טיסה נבחרים.
[מפה]
בגרף שלפניכם מוצגים נתונים על מספר הנוסעים שהטיסו חברות התעופה של איחוד האמירויות ושל קטר בשנים 2010–2023.
[גרף]
(1) ציינו את המגמה העיקרית במספר הנוסעים בשתי המדינות בשנים 2010–2019, ואת השינוי שחל בשנת 2020. הסבירו את הקשר בין מיקומן של מדינות המפרץ, כפי שהוא נראה במפה, ובין המגמה בשנים 2010–2019. (4 נקודות)
(2) תארו שתי השפעות כלכליות אפשריות של התפתחות נמלי התעופה וחברות התעופה על מדינות המפרץ. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
הים התיכון, ים סוף, המפרץ הפרסי (גם: הים השחור, הים הערבי/האוקיינוס ההודי, הים הכספי).
החשיבות: דרך האזור עוברים הנתיבים הימיים הקצרים בין אירופה לאסיה ולמזרח אפריקה – הים התיכון מחובר לים סוף בתעלת סואץ, וים סוף לאוקיינוס ההודי במצר באב אל־מנדב; מן המפרץ הפרסי יוצא חלק גדול מן הנפט והגז בעולם דרך מצר הורמוז. מי ששולט במעברים אלה יכול להשפיע על הסחר העולמי, ולכן המעצמות מבקשות השפעה באזור.
מה נדרש: שלושה ימים או מפרצים, והסבר אחד – כיצד המיקום ביניהם מעניק לאזור חשיבות גאואסטרטגית.
תשובה מלאה:
ימים ומפרצים הגובלים במזרח התיכון: הים התיכון, ים סוף, המפרץ הפרסי (אפשר גם: הים השחור, הים הערבי והאוקיינוס ההודי, הים הכספי, מפרץ עומאן).
החשיבות הגאואסטרטגית: הימים האלה כמעט נוגעים זה בזה בתוך המזרח התיכון, ולכן דרכו עוברים הנתיבים הקצרים ביותר בין אירופה ובין אסיה ומזרח אפריקה. הים התיכון מחובר לים סוף בתעלת סואץ, ים סוף מחובר לאוקיינוס ההודי דרך מצר באב אל־מנדב, הים השחור מחובר לים התיכון דרך מצרי הבוספורוס והדרדנלים, ומן המפרץ הפרסי יוצאות מכליות הנפט והגז דרך מצר הורמוז. מי ששולט במעברים הצרים האלה יכול לפתוח או לסגור נתיבי סחר שמשפיעים על הכלכלה העולמית. לכן מעצמות העולם מבקשות להשפיע על האזור, מקימות בו בסיסים ומשגרות ציים לשמירה על חופש השיט, ומדינות האזור מפיקות הכנסות ממעבר הסחר (אגרות, נמלים).
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה ימים נכונים, וההסבר מקשר בין המיקום בין הימים לנתיבי הסחר ולמעברים הצרים שבשליטת מדינות האזור.
סעיף ב
(1) 2010–2019: עלייה חדה ורציפה כמעט בשתי המדינות – באיחוד האמירויות מכ־45 לכ־94 מיליון נוסעים (פי כ־2.1), בקטר מכ־12 לכ־33 מיליון (פי כ־2.7). ב־2020: ירידה חדה (כ־72% באמירויות, כ־68% בקטר) – בגלל מגפת הקורונה וסגירת הגבולות. הקשר: לפי המפה, דובאי ודוחא נמצאות בערך באמצע הדרך בין אירופה ובין אסיה ואוסטרליה ובין אפריקה לאסיה; מטוס מודרני יכול להגיע מהן ברוב הקווים לכל יבשת בטיסה ישירה אחת, ולכן נוסעים רבים טסים דרכן עם עצירה אחת, וחברות התעופה הגדילו מאוד את מספר הקווים והנוסעים.
(2) א. תעסוקה והכנסות: נמלי התעופה, חברות התעופה, המלונות, הדיוטי פרי והשירותים מעסיקים מאות אלפי עובדים ומכניסים מטבע זר – מקור הכנסה שאינו תלוי בנפט. ב. פיתוח תיירות ועסקים: נוסעי המעבר עוצרים לכמה ימים, ותיירים ואנשי עסקים מגיעים בקלות – דובאי הפכה ליעד תיירות ולמרכז של כנסים, מסחר ומשרדים אזוריים של חברות בין־לאומיות. (אפשר גם: תלות במשבר עולמי – כמו ב־2020 – פוגעת קשות בכלכלה.)
מה נדרש: (1) מגמה עיקרית בשתי המדינות בשנים 2010–2019, השינוי ב־2020, והסבר הקשר בין המיקום במפה ובין המגמה; (2) שתי השפעות כלכליות שונות.
תשובה מלאה:
(1) המגמה בשנים 2010–2019: עלייה חדה ורציפה כמעט בשתי המדינות.
השינוי ב־2020: ירידה חדה מאוד – באיחוד האמירויות לכ־26.1 מיליון (ירידה של כ־72%), ובקטר לכ־10.6 מיליון (ירידה של כ־68%). הסיבה: מגפת הקורונה – סגירת גבולות והפסקת רוב הטיסות בעולם. (עד 2023 המספר חזר כמעט לרמה של 2019 באמירויות, ובקטר אף עבר אותה.)
הקשר בין המיקום ובין המגמה: לפי המפה, דובאי ודוחא נמצאות בערך באמצע הדרך בין אירופה ובין דרום־מזרח אסיה ואוסטרליה, ובין אפריקה ובין אסיה. מטוסי נוסעים מודרניים יכולים להגיע מן המפרץ ברוב הקווים אל כל אחת מן היבשות בטיסה ישירה אחת. לכן נוסע מלונדון לסידני או מיוהנסבורג לבייג'ינג יכול לטוס עם עצירה אחת בלבד – בדובאי או בדוחא. חברות התעופה של המפרץ ניצלו את המיקום הזה, פתחו קווים לעשרות ערים בכל היבשות ורכשו מטוסים גדולים, ולכן מספר הנוסעים שלהן גדל מהר מאוד – רובם נוסעי מעבר בין יבשות. זהו ביטוי מודרני לתפקיד של המזרח התיכון כ"גשר" בין שלוש יבשות.
(2) השפעה ראשונה – תעסוקה והכנסות: נמלי התעופה וחברות התעופה הם מן המעסיקים הגדולים במדינות המפרץ – טייסים, דיילים, טכנאים, עובדי קרקע, וגם עובדי בתי מלון, חנויות הדיוטי פרי, הסעדה ולוגיסטיקה. הם מכניסים מטבע זר רב ממכירת כרטיסים וממסים, ומגוונים את מקורות ההכנסה של המדינות.
השפעה שנייה – פיתוח תיירות, מסחר ועסקים: מיליוני נוסעי מעבר עוצרים בדובאי או בדוחא, וחלקם נשארים כמה ימים. הנגישות האווירית הגבוהה הפכה את דובאי ליעד תיירות, למרכז של כנסים ותערוכות ולמקום שבו חברות בין־לאומיות פותחות משרדים אזוריים. גם מטען אווירי עובר דרך הרכזות, והמסחר מתפתח.
(אפשר גם – השפעה שלילית: תלות בענף התעופה חושפת את הכלכלה למשברים עולמיים; ב־2020 נפגעו מאוד התעסוקה וההכנסות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המגמה מתוארת בנתונים מן הגרף לשתי המדינות, השינוי ב־2020 מצוין, והקשר מוסבר במיקום שבמפה (אמצע הדרך בין היבשות); (2) שתי השפעות שונות, כל אחת עם מנגנון.
טעות נפוצה: לתאר רק את 2020 ולשכוח שהשאלה שואלת על המגמה העיקרית בשנים 2010–2019, או להסביר את הגידול ב"עושר הנפט" בלי לקשר אותו למיקום שבמפה.
שאלה 9 · חקלאות ומזון במצרים
מאז שנות ה־70 של המאה ה־20 מגדלים במצרים חיטה ויבולים אחרים כמה פעמים בשנה, בהשקיה רב־עונתית ממי הנילוס, שהתאפשרה אחרי הקמת הסכר הגבוה באסואן (1970).
לפניכם טבלה ובה נתונים על ייצור החיטה במצרים בשנים נבחרות.
[טבלה]
(1) הסבירו מהי השקיה רב־עונתית, וכיצד הסכר הגבוה אפשר אותה. (2 נקודות)
(2) ציינו את מגמת השינוי בייצור החיטה במצרים בשנים 1980–1992, והציגו השפעה חיובית אחת או השפעה שלילית אחת של מגמה זו על מצרים. (4 נקודות)
מצרים היא אחת מיבואניות החיטה הגדולות בעולם. בשנים האחרונות מעודדת ממשלת מצרים חקלאות עתירת ידע – גידול ירקות בחממות, השקיה בטפטוף במקום הצפה של השדות, וזנים עמידים ליובש ולמליחות.
לפניכם גרף ובו מוצגים נתונים על ייצור החיטה ועל מספר התושבים במצרים בשנים 2000–2024.
[גרף]
(1) ציינו את מגמת השינוי בייצור החיטה ואת מגמת השינוי במספר התושבים במצרים בשנים 2000–2024, והשוו בין קצב הגידול שלהם. על פי המגמות שציינתם, הסבירו מדוע מצרים מעוניינת לפתח חקלאות עתירת ידע. (5 נקודות)
(2) הסבירו כיצד מעבר מהשקיה בהצפה להשקיה בטפטוף בחממות יאפשר למצרים לייצר מזון באופן בר־קיימה. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) השקיה רב־עונתית – השקיה של השדות בכל עונות השנה, ולא רק בעונת השיטפון של הנילוס; כך אפשר לגדל שניים–שלושה יבולים בשנה. הסכר הגבוה אוגר באגם נאצר את מי השיטפון של הקיץ ומשחרר אותם בהדרגה במשך כל השנה.
(2) עלייה חדה: מכ־1.74 מיליון טונות ב־1980 לכ־4.62 מיליון טונות ב־1992 – פי כ־2.7. השפעה חיובית: מצרים מייצרת בעצמה חלק גדול יותר מן החיטה שהיא צורכת – פחות תלות ביבוא, חיסכון במטבע חוץ וחיזוק ביטחון המזון. (או שלילית: יותר מים מן הנילוס, משאב מוגבל, מופנים להשקיה; השקיה רבה בלי ניקוז טוב גורמת להמלחת קרקעות.)
מה נדרש: (1) הגדרת המושג והקשר לסכר; (2) מגמה על פי הטבלה + השפעה אחת.
תשובה מלאה:
(1) השקיה רב־עונתית היא השקיה של השדות במשך כל השנה, בכל העונות. לפני הקמת הסכר הגבוה היו החקלאים בעמק הנילוס תלויים בשיטפון השנתי של הנילוס בקיץ ובסתיו, ולכן גידלו בעיקר יבול אחד בשנה. הסכר הגבוה באסואן אוגר את מי השיטפון באגם נאצר ומשחרר אותם בהדרגה לאורך כל השנה, ולכן יש מים להשקיה בכל העונות, ואפשר לגדל שניים–שלושה יבולים בשנה באותו שדה.
(2) המגמה: עלייה חדה בייצור החיטה – מכ־1.74 מיליון טונות ב־1980, לכ־1.82 ב־1984, לכ־2.84 ב־1988 ולכ־4.62 מיליון טונות ב־1992. הייצור גדל פי כ־2.7 בתוך 12 שנים, ורוב העלייה – אחרי 1984.
השפעה חיובית: מצרים מגדלת בעצמה חלק גדול יותר מן החיטה שהיא צורכת – החיטה היא בסיס הלחם, המזון העיקרי של רוב התושבים. לכן היא תלויה פחות ביבוא ובמחירים בשוק העולמי, חוסכת מטבע חוץ ומחזקת את ביטחון המזון שלה.
(או השפעה שלילית: הגדלת השטח המושקה והשקיה של כמה יבולים בשנה מגדילות את השימוש במי הנילוס – משאב מוגבל שמצרים תלויה בו כמעט לגמרי; השקיה רבה בלי ניקוז מתאים מעלה את מפלס מי התהום וגורמת להמלחת קרקעות בדלתה ובעמק.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המושג מוגדר, ותפקיד הסכר (אגירה ושחרור הדרגתי) מוסבר; (2) המגמה מתוארת בנתונים מן הטבלה, וההשפעה קשורה במפורש למגמה.
סעיף ב
(1) ייצור החיטה – עלייה מתונה: מכ־6.6 מיליון טונות ב־2000 לכ־9.4 מיליון ב־2024 (כ־43%), ובשנים 2016–2020 אף ירידה קלה. מספר התושבים – עלייה רציפה ומהירה יותר: מכ־73 מיליון לכ־117 מיליון (כ־59%). לכן כמות החיטה המקומית לתושב קטנה (מכ־90 לכ־81 ק"ג), והתלות ביבוא גדלה. הקרקע החקלאית לאורך הנילוס ומי הנילוס מוגבלים, ולכן מצרים מעוניינת בחקלאות עתירת ידע, שמפיקה יותר מזון מכל דונם ומכל קוב מים.
(2) בטפטוף בחממה המים ניתנים ישירות לשורשים, בכמות מדויקת, והאידוי והחלחול קטנים מאוד – נצרכים הרבה פחות מים לכל קילוגרם יבול, ונמנעות עליית מי התהום והמלחת הקרקע. כך מייצרים יותר מזון בפחות מים ובפחות קרקע, ומי הנילוס והקרקעות נשמרים גם לדורות הבאים.
מה נדרש: (1) שתי מגמות על פי הגרף, השוואה ביניהן והסבר; (2) הקשר בין שיטת ההשקיה לבין ייצור מזון בר־קיימה.
תשובה מלאה:
(1) ייצור החיטה: עלייה מתונה – מכ־6.6 מיליון טונות בשנת 2000, לכ־8.8 ב־2012 ולכ־9.4 מיליון טונות ב־2024 – גידול של כ־43%; בשנים 2016–2020 הייצור אף ירד מעט (מכ־9.3 לכ־9.1).
מספר התושבים: עלייה רציפה ומהירה יותר – מכ־73 מיליון בשנת 2000 לכ־93 מיליון ב־2012 ולכ־117 מיליון ב־2024 – גידול של כ־59%.
ההשוואה: האוכלוסייה גדלה מהר יותר מייצור החיטה, ולכן כמות החיטה המקומית לתושב קטנה – מכ־90 ק"ג ב־2000 לכ־81 ק"ג ב־2024 – ומצרים נאלצת לייבא יותר.
ההסבר: רוב השטח של מצרים מדברי, והחקלאות מרוכזת ברצועה צרה לאורך הנילוס ובדלתה; גם כמות מי הנילוס מוגבלת. אי אפשר להגדיל הרבה את השטח המעובד ואת כמות המים, ולכן הדרך להאכיל אוכלוסייה הגדלה במהירות היא להפיק יותר יבול מכל דונם ומכל קוב מים – וזו חקלאות עתירת ידע: חממות, השקיה מדויקת וזנים משופרים.
(2) בהשקיה בהצפה המים מציפים את כל השדה; חלק גדול מהם מתאדה בחום, חלק מחלחל עמוק אל מתחת לשורשים ומעלה את מפלס מי התהום, והמלחים מצטברים בקרקע. בטפטוף בחממה המים ניתנים ישירות לשורשים, בכמות מדויקת ובזמן הנכון, והחממה מקטינה עוד יותר את האידוי. כך נצרכים הרבה פחות מים לכל קילוגרם ירקות, הקרקע אינה מומלחת, והיבול לדונם גדול בהרבה. מצרים יכולה לייצר יותר מזון היום, בלי לרוקן את מקורות המים ובלי להרוס את הקרקעות – ולשמור אותם לדורות הבאים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המגמות מתוארות בערכים מן הגרף, ההשוואה מבוססת על קצב הגידול, וההסבר מקשר את הפער למגבלות הקרקע והמים; (2) ההסבר מראה כיצד השיטה חוסכת מים וקרקע (ההווה) ושומרת עליהם (הדורות הבאים).
שאלה 10 · רמת פיתוח וגורמי נחשלות
לפניכם טבלה ובה נתונים של מדדי פיתוח במדינות אחדות במזרח התיכון.
עיינו בטבלה, וענו על הסעיפים א–ב שאחריה.
[טבלה]
(1) מיינו את המדינות שבטבלה לשלוש קבוצות. (3 נקודות)
(2) הסבירו שני עקרונות שלפיהם ערכתם את המיון. (4 נקודות)
גורמים שונים – כוח העבודה, התשתיות וצורת המשטר – עלולים לגרום לנחשלות כלכלית של מדינה.
בחרו בשתיים מן המדינות שבטבלה.
(1) בנוגע לכל אחת מן המדינות שבחרתם, ציינו גורם נחשלות אחד הפועל בה. (3 נקודות)
(2) הסבירו כיצד הגורם שציינתם מגביל את התפתחותו של ענף כלכלי אחד במדינה.
(סך הכול – שני גורמים ושני ענפים.) (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) רמת פיתוח גבוהה: קטאר, איחוד האמירויות. בינונית: טורקיה, איראן. נמוכה יחסית: מצרים, עיראק.
(2) עיקרון כלכלי – התוצר לנפש: מבטא את רמת ההכנסה ואת כוח הקנייה של התושבים (קטאר 111,314 לעומת עיראק 12,725); עיקרון חברתי – תוחלת החיים (ולצדה השימוש באינטרנט): מבטאת את רמת הבריאות, התזונה ושירותי הרפואה ואת הנגישות לטכנולוגיה (82–83 שנים במדינות המפרץ לעומת 71–72 במצרים ובעיראק).
מה נדרש: (1) מיון לשלוש קבוצות; (2) שני עקרונות שונים, כל אחד מוסבר ומבוסס על הטבלה.
תשובה מלאה:
(1) קבוצה א – רמת פיתוח גבוהה: קטאר ואיחוד האמירויות (תוצר לנפש גבוה מאוד, כמעט כל התושבים משתמשים באינטרנט, תוחלת חיים מעל 82).
קבוצה ב – רמת פיתוח בינונית: טורקיה ואיראן (תוחלת חיים של כ־77–78 שנים ושימוש באינטרנט של 85%–87%; התוצר לנפש של טורקיה גבוה פי שניים מזה של איראן).
קבוצה ג – רמת פיתוח נמוכה יחסית: מצרים ועיראק (תוצר לנפש נמוך, תוחלת חיים של 71–72 שנים, שימוש נמוך יותר באינטרנט).
(מיון אחר מתקבל אם הוא מנומק, למשל איראן בקבוצה ג על פי התוצר לנפש.)
(2) עיקרון ראשון – מדד כלכלי: התוצר לנפש. הוא מבטא את הערך הממוצע של הסחורות והשירותים שמייצר כל תושב, כלומר את רמת ההכנסה ואת רמת החיים החומרית. בטבלה: קטאר 111,314 דולר ואיחוד האמירויות 69,702, לעומת עיראק 12,725 ומצרים 16,798 – פער של פי 5–9.
עיקרון שני – מדד חברתי: תוחלת החיים. היא מבטאת את רמת שירותי הבריאות, התזונה, איכות המים והביוב ורמת ההשכלה – תוחלת חיים ארוכה מאפיינת מדינה מפותחת. בטבלה: 82.9 באיחוד האמירויות ו־82.4 בקטאר, לעומת 71.6 במצרים ו־72.3 בעיראק. (אפשר גם: מדד טכנולוגי – שיעור המשתמשים באינטרנט, המבטא את התשתיות הטכנולוגיות ואת הנגישות למידע ולשירותים – 98%–100% במפרץ לעומת 75% במצרים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המיון לשלוש קבוצות עקבי; כל עיקרון מוגדר (כלכלי/חברתי), מוסבר מה הוא מבטא, ומבוסס על מספרים מן הטבלה.
סעיף ב
(1) עיראק – חוסר יציבות שלטונית, מלחמות ותשתיות פגועות (הפסקות חשמל); איראן – צורת המשטר והסנקציות הבין־לאומיות; מצרים – כוח עבודה גדול שרובו בעל השכלה ומיומנות נמוכות.
(2) עיראק – הפסקות חשמל ואי־יציבות מגבילות את התעשייה: מפעלים זקוקים לחשמל רציף ולביטחון, ומשקיעים זרים נמנעים; איראן – הסנקציות מגבילות את התיירות ואת התעשייה: קשה לייבא מכונות וחלקים, משקיעים זרים אינם נכנסים, ותיירים מערביים נמנעים. (מצרים – ענפי טכנולוגיה עתירי ידע מתקשים להתפתח בהיעדר די עובדים מיומנים.)
מה נדרש: (1) גורם נחשלות לכל מדינה; (2) קשר בין הגורם לענף כלכלי מסוים בכל מדינה.
תשובה מלאה:
(1) עיראק – גורם: חוסר יציבות של המשטר ותשתיות פגועות. עשרות שנים של מלחמות (מלחמת איראן–עיראק, מלחמות המפרץ, המאבק בדאע"ש), שחיתות ומשטר לא יציב פגעו בתשתיות – רשת החשמל, המים והכבישים – ובעיראק יש הפסקות חשמל רבות, בעיקר בקיץ.
איראן – גורם: צורת המשטר והבידוד הבין־לאומי. המשטר האסלאמי והתוכנית הגרעינית הביאו להטלת סנקציות כלכליות של ארצות הברית ומדינות אחרות על איראן.
(2) עיראק – הענף: התעשייה (ובכלל זה עיבוד חקלאי ותעשייה קלה). מפעל צריך חשמל רציף, תחבורה בטוחה ויציבות כדי לתכנן לטווח ארוך. בעיראק הפסקות החשמל משביתות את קווי הייצור, ואי־היציבות והשחיתות מרחיקות משקיעים זרים ומקומיים. לכן התעשייה מפותחת מעט, ועיראק מייבאת מוצרים רבים ונשענת כמעט רק על הנפט – כפי שמשקף התוצר לנפש הנמוך (12,725 דולר).
איראן – הענף: התיירות. באיראן אתרי מורשת רבים (פרספוליס, אספהאן), אבל הסנקציות והמשטר מגבילים את התיירות: קשה לשלם בכרטיסי אשראי בין־לאומיים, יש מעט טיסות ישירות ממדינות המערב, ותיירים רבים נמנעים מלבוא בגלל המצב המדיני וההגבלות. כך ענף שיכול היה להכניס הרבה מטבע חוץ מפותח הרבה פחות מאשר בטורקיה השכנה. (אפשר גם: התעשייה באיראן – קשה לייבא מכונות, חלקים וטכנולוגיה.)
(אפשר גם: מצרים – גורם: כוח עבודה בעל השכלה ומיומנות נמוכות; ענף: תעשייה עתירת ידע, שזקוקה לעובדים מיומנים רבים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, כל אחד במדינה אחרת ועם ענף מוגדר, והקשר ביניהם מוסבר.
פרק שלישי – ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 12–15 (לכל שאלה – 12 נקודות). שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
שאלה 11 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים – פרו
בפרק זה תיבדק יכולתכם להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדתם עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבליות והפיזיות שבאטלס, ובמפות העולמיות והנושאיות.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא פרו.
שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
ציינו את שמות המדינות הגובלות בפרו.
בחרו במדינה אחת שהגבול (או חלק מן הגבול) בינה ובין פרו עובר לאורך תוואי פיזי.
ציינו את שם המדינה, ואת שם התוואי הפיזי שבו עובר קו הגבול.
פרו גובלת באוקיינוס השקט, אבל רוב שטחה ורוב המים הזורמים בנהרותיה שייכים לאגן הניקוז של נהר האמזונס, הנשפך לאוקיינוס האטלנטי.
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על אגני הניקוז של פרו.
עיינו במפות שבאטלס, והסבירו מדוע בנהרות אגן האוקיינוס השקט זורמים מעט מים כל כך.
[טבלה]
עיינו בטבלה שלפניכם, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריה.
[טבלה]
(1) הסבירו כיצד היותה של פרו מדינה רב־תרבותית בא לידי ביטוי בטבלה.
(2) האם לדעתכם רב־תרבותיות במדינה היא יתרון או חיסרון לתושבי המדינה? נמקו את תשובתכם.
לפניכם שמות של תופעות טבע שכיחות בפרו.
בחרו באחת מתופעות הטבע האלה, והסבירו את הגורם לשכיחותה בפרו.
תופעות טבע:
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
המדינות הגובלות: אקוודור, קולומביה, ברזיל, בוליביה, צ'ילה.
דוגמה: בוליביה – הגבול עובר דרך אגם טיטיקקה. (אפשר גם: קולומביה – נהר פוטומאיו; ברזיל – נהר יאווארי.)
מה נדרש: חמש המדינות הגובלות, ומדינה אחת עם התוואי הפיזי שלאורכו עובר הגבול.
תשובה מלאה:
המדינות הגובלות בפרו: אקוודור (בצפון־מערב), קולומביה (בצפון), ברזיל (במזרח), בוליביה (בדרום־מזרח), צ'ילה (בדרום).
תוואי פיזי (אחד מספיק):
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל חמש המדינות, ותוואי פיזי נכון עם שם.
סעיף ב
קו פרשת המים עובר ברכס האנדים, קרוב מאוד לחוף האוקיינוס השקט. לכן הנהרות הזורמים מערבה קצרים, ואגן הניקוז שלהם צר (כ־22% מן השטח). בנוסף, המורדות המערביים ורצועת החוף מדבריים – זרם הומבולדט הקר מייצב את האוויר, והאנדים חוסמים את האוויר הלח מן המזרח – ולכן יורדים בהם מעט גשמים. המורדות המזרחיים, הפונים לאמזונס, מקבלים גשמים רבים, ולכן כמעט כל המים (כ־98%) זורמים מזרחה.
מה נדרש: להסביר בעזרת מפות האטלס (תבליט, משקעים, זרמי ים) את הכמות הקטנה של המים באגן האוקיינוס השקט.
תשובה מלאה:
קריאת הטבלה: לאגן האוקיינוס השקט שייכים כ־22% משטח פרו, אבל רק כ־2% מן המים הזורמים; לאגן האמזונס – כ־74% מן השטח וכ־98% מן המים.
הסבר:
(כדאי לציין: דווקא באגן האוקיינוס השקט חיה רוב האוכלוסייה, ולכן המחסור במים שם הוא בעיה חשובה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר נשען על האטלס (קו פרשת המים קרוב לחוף, מדבר החוף והזרם הקר), ומקושר לנתוני הטבלה.
טעות נפוצה: לכתוב רק "המערב מדברי". צריך גם להסביר את מיקום קו פרשת המים – הוא שקובע שהאגן המערבי קטן.
סעיף ג
(1) באוכלוסיית פרו יש קבוצות רבות ממוצאים שונים: מסטיסים (60.2%), עמים ילידיים – קצ'ואה (22.3%), אימרה (2.4%) ועמי האמזונס – לבנים, צאצאי אפריקנים וצאצאי מהגרים מאסיה. לכל קבוצה שפה, מסורת ותרבות משלה.
(2) יתרון: המגוון התרבותי – שפות, מוזיקה, מטבח, מסורות – מעשיר את החברה ומושך תיירות תרבות (למשל לאזור קוסקו ואגם טיטיקקה). או חיסרון: עלולים להיווצר פערים ואפליה – הקבוצות הילידיות באנדים ובאמזונס עניות יותר, ולעיתים מתקשות לקבל שירותים בשפתן – וכך נוצרים מתחים.
מה נדרש: (1) להראות בנתוני הטבלה שיש קבוצות רבות; (2) עמדה (יתרון או חיסרון) + נימוק.
תשובה מלאה:
(1) הטבלה מראה שאין קבוצה אחת שמהווה את כל האוכלוסייה: 60.2% מסטיסים; יותר מרבע מן התושבים (כ־25.8%) משתייכים לעמים ילידיים – קצ'ואה, אימרה ועמי האמזונס; ויש גם לבנים (5.9%), צאצאי אפריקנים (3.6%) וצאצאי מהגרים מסין ומיפן. לקבוצות אלה מוצא, שפות (ספרדית, קצ'ואה, אימרה ושפות האמזונס), דתות ומסורות שונות – זו רב־תרבותיות.
(2) כל עמדה מנומקת מתקבלת. לדוגמה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) יש שימוש בנתונים (כמה קבוצות ושיעורים), וב־(2) יש עמדה ברורה עם נימוק שקשור לפרו.
סעיף ד
צונאמי: מול חופי פרו לוח האוקיינוס (לוח נסקה) מתחתר מתחת ללוח דרום אמריקה. בתנועה זו מתרחשות רעידות אדמה חזקות מתחת לקרקעית הים, והן מזיזות כמויות עצומות של מים – וכך נוצרים גלי צונאמי.
קרה באלטיפלנו: הרמה גבוהה מאוד (כ־3,800 מ'), והאוויר בה דליל ויבש. בלילות בהירים, במיוחד בחורף (יוני–אוגוסט), הקרקע מאבדת חום במהירות בקרינה, והטמפרטורה יורדת מתחת לאפס.
אל ניניו: בשנים אלה מים חמים מחליפים את המים הקרים מול חופי פרו. האוויר מעל המים החמים מתחמם ומתרומם, האידוי גובר, ויורדים גשמים עזים על החוף המדברי – שאינו מותאם להם – ולכן נוצרים שיטפונות ומפולות.
מה נדרש: תופעה אחת, והגורם שלה – מוסבר כמנגנון.
תשובה מלאה (לפי הבחירה):
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מוסבר כתהליך – מה קורה בטבע ולמה זה מוביל לתופעה בפרו דווקא.
שאלה 12 · ערים ותפרוסת האוכלוסייה – פרו
קוסקו (בגובה של כ־3,400 מ') ופונו (בגובה של כ־3,800 מ') הן שתי ערים חשובות בדרום פרו. לימה, בירת פרו, היא העיר הגדולה במדינה.
בטבלה שלפניכם מוצגת התפלגות אוכלוסיית פרו לפי שלושת האזורים הטבעיים של המדינה, במפקדים של 1940, 1993 ו־2017.
עיינו בטבלה ובמפות שבאטלס, וענו על הסעיפים א–ב שאחריה.
[טבלה]
(1) לערים קוסקו ופונו יש מאפיין מיקום דומה. תארו מאפיין זה. (2 נקודות)
(2) הסבירו מדוע מאפיין זה הוא חיסרון בנוגע להתפתחות הערים האלה ואזורן, והסבירו את ההשפעה שלו על השינוי בשיעור האוכלוסייה של אזור ההרים בשנים 1940–2017. (4 נקודות)
תארו שני יתרונות מיקום של העיר לימה, והסבירו כיצד כל אחד מהם מסייע בהתפתחותה של העיר.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(1) שתי הערים שוכנות ברכס האנדים, בגובה רב מאוד (3,400–3,800 מ'), רחוק מחוף האוקיינוס.
(2) בגובה כזה האקלים קר והאוויר דליל, השטח המישורי מועט, ומעבר לרכסים ולמדרונות התלולים קשה וזמן הנסיעה לחוף ולנמלים ארוך – ולכן הובלה יקרה, ומעט תעשייה ומקומות עבודה. בגלל זה תושבים רבים היגרו מן ההרים אל ערי החוף. השפעה: שיעור האוכלוסייה של אזור ההרים ירד מ־65.0% ב־1940 ל־28.1% ב־2017.
מה נדרש: (1) לתאר מאפיין מיקום משותף; (2) להסביר למה הוא חיסרון, ולקשר לירידה בשיעור האוכלוסייה בהרים על פי הטבלה.
תשובה מלאה:
(1) קוסקו ופונו שוכנות ברכס האנדים (הסיירה), בגובה רב – כ־3,400 וכ־3,800 מ' מעל פני הים (פונו – על שפת אגם טיטיקקה, ברמת האלטיפלנו), ובמרחק רב מן החוף ומן הנמלים.
(2) למה זה חיסרון:
השפעה על התפלגות האוכלוסייה: בגלל המחסור בעבודה ובשירותים, מיליוני תושבים היגרו מכפרי ההרים ומעריהם אל ערי החוף – בעיקר ללימה. בטבלה: שיעור האוכלוסייה באזור ההרים ירד מ־65.0% (1940) ל־34.8% (1993) ול־28.1% (2017) – ירידה של כמעט 37 נקודות האחוז, בעוד שבחוף השיעור עלה מ־28.3% ל־58.0%. (מספר התושבים בהרים עצמו לא בהכרח קטן, אבל הוא גדל לאט הרבה יותר מבחוף.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המאפיין מתואר במדויק (אנדים, גובה, מרחק מן החוף); ההסבר כולל גם את החיסרון וגם את ההשפעה, עם נתונים מן הטבלה.
טעות נפוצה: לכתוב "השיעור ירד, ולכן האוכלוסייה בהרים קטנה". הטבלה מציגה שיעורים מתוך כלל האוכלוסייה, לא מספרים.
סעיף ב
יתרון 1 – על חוף האוקיינוס השקט, עם נמל קאיאו הסמוך: דרכו עוברים רוב היבוא והיצוא של פרו, ולכן התפתחו בלימה מסחר, תעשייה ושירותי הובלה.
יתרון 2 – במישור החוף, בעמקים של נהרות היורדים מן האנדים (כמו הרימאק): שטח מישורי שמאפשר לעיר להתרחב, ומי הנהרות משמשים לשתייה ולהשקיה במדבר החופי. כך העיר יכולה לגדול ולקלוט את המהגרים מן ההרים.
(אפשר גם: מיקום מרכזי לאורך החוף, על הכביש הפאן־אמריקני; אקלים מתון בזכות הזרם הקר.)
מה נדרש: שני יתרונות מיקום, ולכל אחד – איך הוא תורם להתפתחות העיר.
תשובה מלאה (שניים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים, וכל אחד מוסבר עד התועלת לעיר (תעסוקה, התפשטות, קליטת אוכלוסייה).
שאלה 13 · שינויי אקלים – פרו
מדענים טוענים כי שינויי האקלים הנגרמים מן ההתחממות העולמית משפיעים מאוד על האוכלוסייה בפרו.
את טענת המדענים אפשר להסביר באמצעות הקשר בין תפרוסת האוכלוסייה בפרו, בין מקורות המים שלה ובין תופעות המתרחשות עקב שינויי האקלים. כ־23% מן המועסקים בפרו עובדים בחקלאות.
בנספח ד מוצגת מפה סכמטית של פרו. הקו המקווקו המסומן במפה מחלק את פרו לשני אזורים: אזור 1 ואזור 2.
עיינו במפה הסכמטית ובמפות שבאטלס, וענו על הסעיפים א–ב.
[נספח ד – מפה]
(1) ציינו את האזור במפה הסכמטית שבו צפיפות האוכלוסין גבוהה, ואת האזור שבו צפיפות האוכלוסין נמוכה.
ציינו את האזור במפה הסכמטית שבו נמצאים רוב השטחים החקלאיים המושקים, ואת האזור שבו רוב השטח מכוסה ביער גשם. (4 נקודות)
(2) לפניכם רשימה של תופעות המתרחשות בפרו עקב שינויי האקלים.
בחרו בשתיים מן התופעות, ובנוגע לכל אחת מהן ציינו את האזור, 1 או 2, במפה הסכמטית, שבו היא מתרחשת.
(2 נקודות)
הסתמכו על תשובותיכם בסעיף א, והסבירו את טענת המדענים כי שינויי האקלים הנגרמים מן ההתחממות העולמית משפיעים מאוד על האוכלוסייה בפרו.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
(1) צפיפות גבוהה – אזור 1; צפיפות נמוכה – אזור 2. רוב השטחים החקלאיים המושקים – אזור 1 (עמקי החוף ועמקי האנדים); יער גשם – אזור 2.
(2) נסיגת קרחונים – אזור 1; גשמים עזים ושיטפונות בחוף – אזור 1; בצורות ושריפות ביער הגשם – אזור 2.
מה נדרש: (1) ארבע קביעות – צפיפות גבוהה/נמוכה, חקלאות מושקית/יער גשם; (2) שתי תופעות + אזור לכל אחת.
תשובה מלאה:
(1)
(2) (שתיים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל הקביעות נכונות ותואמות את המפה.
סעיף ב
רוב האוכלוסייה והחקלאות המושקית נמצאות באזור 1, בחוף המדברי ובאנדים. החוף כמעט אינו מקבל גשם, ולכן הערים (כמו לימה) והחקלאות תלויות בנהרות היורדים מן האנדים, שבעונה היבשה מוזנים במי ההמסה של הקרחונים. נסיגת הקרחונים תקטין בעתיד את כמות המים בעונה היבשה – פחות מי שתייה, פחות השקיה ופחות חשמל ממים. בנוסף, השיטפונות של אל ניניו פוגעים דווקא בחוף הצפוף. מכיוון שכ־23% מן המועסקים עובדים בחקלאות, הנזק לחקלאות פוגע ישירות בפרנסה של חלק גדול מן התושבים.
מה נדרש: לחבר את שלושת החלקים: איפה גרים ומעבדים (סעיף א(1)) + אילו תופעות קורות שם (א(2)) + התלות בחקלאות ובמים – למסקנה שהאוכלוסייה פגיעה.
תשובה מלאה:
מסקנה: כיוון שרוב התושבים חיים באזור שמקורות המים שלו רגישים להתחממות ושנפגע מאירועים קיצוניים, שינויי האקלים משפיעים מאוד על האוכלוסייה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר בנוי על התשובות בסעיף א ומחבר בין תפרוסת האוכלוסייה, מקורות המים, התופעות והתעסוקה בחקלאות.
שאלה 14 · כלכלה ורמת פיתוח – פרו
לפניכם טבלה ובה נתונים על סחר החוץ של פרו.
מה מאפיין את הסחורות שהמדינה מייצאת, ומה מאפיין את הסחורות שהמדינה מייבאת?
על פי הנתונים שבטבלה, קבעו מהי רמת הפיתוח של המדינה, ונמקו את קביעתכם.
[טבלה]
עיינו במפות שבאטלס.
ציינו שניים מן המאפיינים הפיזיים של פרו, והסבירו במה כל אחד מהם מקשה על המדינה לפתח את הכלכלה שלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
היצוא: בעיקר חומרי גלם – מינרלים ומתכות (נחושת, זהב, אבץ, עופרת) ותוצרת חקלאית ודיג (אבוקדו, אוכמניות, קפה, קמח דגים) – מוצרים בעיבוד מועט ובערך מוסף נמוך.
היבוא: בעיקר מוצרים מעובדים ועתירי טכנולוגיה – מכונות, כלי רכב, אלקטרוניקה, תרופות – ומוצרי נפט.
רמת הפיתוח: מדינה מתפתחת (ברמת פיתוח בינונית). נימוק: מדינה שמייצאת חומרי גלם ומייבאת מוצרים מעובדים וטכנולוגיה – הכלכלה שלה נשענת על ענפים ראשוניים (כרייה וחקלאות), ואין לה תעשייה מפותחת שמייצרת את המכונות והמוצרים שהיא צריכה.
מה נדרש: לאפיין את היצוא, לאפיין את היבוא, לקבוע רמת פיתוח, ולנמק על פי הטבלה.
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני האפיונים נכונים ומבוססים על דוגמאות מן הטבלה, והקביעה מנומקת בעזרת הקשר בין מבנה הסחר לרמת הפיתוח.
סעיף ב
1. רכס האנדים – רכסים גבוהים ומדרונות תלולים החוצים את המדינה מצפון לדרום: קשה ויקר לסלול כבישים ומסילות ביניהם, ולכן ההובלה בין החוף להרים ולאמזונס איטית ויקרה.
2. מדבר החוף – אזור צחיח כמעט בלי גשם, דווקא היכן שגרה רוב האוכלוסייה: יש מחסור במים לשתייה, לחקלאות ולתעשייה, ותלות בנהרות היורדים מן ההרים.
(אפשר גם: יער הגשם באמזונס – מכסה כ־60% מן השטח, כמעט בלי כבישים, וקשה לפתח בו יישובים ותשתיות; פעילות טקטונית – רעידות אדמה הורסות תשתיות.)
מה נדרש: שני מאפיינים פיזיים מן האטלס, ולכל אחד – איך הוא מקשה על הפיתוח הכלכלי.
תשובה מלאה (שניים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים פיזיים שונים, וכל אחד מוסבר עד הקושי הכלכלי (הובלה, מים, תשתיות).
שאלה 15 · אנרגייה – פרו
בנספח ה מוצגת מפה סכמטית של פרו. במפה מסומנים אזורים במדינה שבהם יש פוטנציאל לייצור אנרגייה ממקורות מתחדשים.
עיינו במפה הסכמטית ובמפות שבאטלס.
בחרו באחד ממקורות האנרגייה המוצגים במפה, וענו על הסעיפים א–ב.
[נספח ה – מפה]
(1) ציינו את יחידת הנוף בפרו שבה יש פוטנציאל לשימוש במקור האנרגייה שבחרתם. (3 נקודות)
(2) בנוגע ליחידת הנוף שציינתם, הסבירו תנאי פיזי אחד המאפשר שימוש במקור האנרגייה שבחרתם. (3 נקודות)
(1) בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על שיעור ייצור החשמל ממקורות נבחרים במדינות העולם ובפרו.
עיינו בטבלה ובמפות שבאטלס, והציעו הסבר לשיעור ייצור החשמל ממים (אנרגיה הידרואלקטרית) בפרו. (3 נקודות)
[טבלה]
(2) בשנת 2016 אשררה פרו את הסכם פריז, ובו היא מתחייבת לפעול על פי העיקרון של פיתוח בר־קיימה בתחום האנרגייה.
האם ייצור חשמל בתחנות כוח הידרואלקטריות בפרו הוא דרך בת קיימה לייצור אנרגייה? הביאו נימוק אחד לביסוס תשובתכם. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
מים: המורדות המזרחיים של רכס האנדים – הפרשי גובה גדולים ומשקעים רבים (וגם מי המסת קרחונים) יוצרים נהרות מהירים ושופעים, שמסובבים טורבינות.
רוח: מישור החוף – רוחות חזקות וקבועות נושבות מן האוקיינוס לאורך החוף, בלי מכשולים.
שמש: מדבר החוף והמורדות המערביים של האנדים בדרום – כמעט בלי עננים וגשם, ולכן קרינת שמש חזקה כל השנה.
גאותרמי: האנדים הוולקניים בדרום – מאגמה קרובה לפני השטח מחממת מי תהום, ויש מעיינות חמים וקיטור.
ביומסה: עמקי החוף הצפוני המושקים – גידול נרחב של קני סוכר, ושאריות הצמחים משמשות דלק.
מה נדרש: לבחור מקור אחד; (1) יחידת נוף; (2) תנאי פיזי אחד ביחידת הנוף, מוסבר.
תשובה מלאה (לפי הבחירה):
למה זה מקבל ניקוד מלא: יחידת נוף נכונה למקור שנבחר, ותנאי פיזי מוסבר שקשור ליחידת הנוף.
סעיף ב
(1) בפרו 54% מן החשמל מיוצר ממים, לעומת 14.3% בעולם. ההסבר: רכס האנדים גבוה ותלול, והנהרות היורדים ממנו – הניזונים מגשמים ומקרחונים – זורמים בהפרש גובה גדול. אלה תנאים טבעיים מצוינים לתחנות כוח הידרואלקטריות.
(2) כן – המים הם מקור מתחדש שאינו פולט גזי חממה ואינו נגמר, ופרו אינה צריכה לייבא דלק כדי לייצר אותו. או: לא בהכרח – הקרחונים באנדים נסוגים בגלל ההתחממות, ובעתיד יהיו פחות מים בנהרות בעונה היבשה; סכרים גדולים גם מציפים עמקים ופוגעים בתושבים ובמערכות טבעיות.
מה נדרש: (1) הסבר לשיעור הגבוה של חשמל ממים, על פי הטבלה והאטלס; (2) עמדה + נימוק אחד.
תשובה מלאה:
(1) קריאת הטבלה: בפרו 54.0% מן החשמל מיוצר ממים – כמעט פי 4 מן הממוצע בעולם (14.3%) – ואין כמעט פחם ונפט.
הסבר: במפה הפיזית רואים את רכס האנדים, המתנשא לגובה של יותר מ־6,000 מ' במרחק קצר מן החוף. הנהרות היורדים ממנו – מערבה אל האוקיינוס ומזרחה אל האמזונס – מוזנים בגשמים רבים במורדות המזרחיים ובמי ההמסה של הקרחונים. הפרש גובה גדול + זרימה רבה = פוטנציאל הידרואלקטרי גבוה. בנוסף, לפרו אין מרבצי פחם משמעותיים, ולכן ייצור החשמל נשען על המים ועל הגז שלה.
(2) כל עמדה מנומקת מתקבלת. לדוגמה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) ההסבר משתמש בנתון מן הטבלה ובמאפיין פיזי מן האטלס. ב־(2) יש עמדה ונימוק שקשור לקיימות – מקור מתחדש / פליטות / זמינות לטווח ארוך / פגיעה בסביבה.