מתכונת 7 בגאוגרפיה (שאלון 57381) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57381 · במבנה של הבגרות · 15 שאלות · 3 שעות
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל – 36 נקודות
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון – 28 נקודות
פרק שלישי – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) – 36 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
(4) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000
(5) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בכל פרק. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1–3 ועל אחת מן השאלות 4–6. ענו על אחת מן השאלות 1–3 (22 נקודות לשאלה). ענו על אחת מן השאלות 4–6 (14 נקודות לשאלה).
שאלה 1 · תיירות – לינות בבתי מלון
לפניכם גרף שבו מוצגים נתונים על מספר הלינות בבתי מלון תיירותיים במקומות נבחרים בישראל, בשנים נבחרות.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[גרף]
תארו את מגמת השינוי במספר הלינות בכל בתי המלון בישראל בשנים המוצגות בגרף, והסבירו גורם אחד למגמה זו.
(1) על פי הנתונים בגרף, באיזה מן המקומות המוצגים מספר הלינות הוא הגדול ביותר? הסבירו שני יתרונות שיש למיקום של מקום זה לתיירות. (8 נקודות)
(2) הסבירו את החשיבות של ענף התיירות בחוף ים המלח למדינת ישראל. (4 נקודות)
בירושלים הוצעה תוכנית להקים רכבל – קרונות התלויים על כבל – מאזור "התחנה הראשונה" במערב העיר אל העיר העתיקה, ליד שער האשפות.
הציגו נימוק אחד בעד ההקמה של הרכבל, ונימוק אחד נגד הקמתו.
אתם יכולים להיעזר בתשובתכם בנימוקים הנוגעים לתחומים אלה:
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
מגמה: עלייה – מכ־22.5 מיליון לינות ב־2013 לכ־25.8 מיליון ב־2019 (כ־15%), עם ירידה זמנית ב־2015 (כ־21.7 מיליון).
גורם: גידול במספר התיירים מחו"ל (בין השאר בזכות טיסות זולות ו"שמיים פתוחים") וגידול האוכלוסייה ורמת החיים בישראל, שמגדילים את הנופש בבתי מלון. (אפשר גם לירידה ב־2015: מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 הרתיע תיירים.)
מה נדרש: מגמה כללית עם נתונים מן הגרף, וגורם אחד מוסבר.
תשובה מלאה:
על פי הגרף, מספר הלינות בכל בתי המלון בישראל היה כ־22,482 אלף ב־2013, ירד לכ־21,686 אלף ב־2015, ועלה לכ־24,215 אלף ב־2017 ולכ־25,816 אלף ב־2019. המגמה הכללית היא עלייה של כ־14.8% (חושב), עם ירידה זמנית ב־2015.
גורם למגמת העלייה: גידול במספר התיירים מחו"ל – בשנים אלה נפתח שוק התעופה לתחרות (הסכם "שמיים פתוחים"), נוספו טיסות זולות מאירופה, ומספר הכניסות של תיירים לישראל גדל. גם הישראלים, שמספרם ורמת חייהם עולים, נופשים יותר בבתי מלון.
(את הירידה ב־2015 אפשר להסביר במצב הביטחוני – מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 וגל הפיגועים בסוף 2015 הרתיעו תיירים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמה מתוארת עם ערכים מן הגרף (ולא רק "עלתה"), והגורם קשור ישירות לגידול בביקוש ללינות.
סעיף ב
(1) אילת – כ־6.9–7.1 מיליון לינות בכל שנה (כ־27% מכל הלינות ב־2019).
יתרונות המיקום: (א) אקלים מדברי חם ושמשי – חורף חמים ויבש, ולכן אילת היא יעד נופש בחורף, כשבשאר הארץ ובאירופה קר; (ב) חוף ים סוף – מים חמים ושוניות אלמוגים לצלילה ולשחייה, יחד עם נופי הרי אילת.
(2) ים המלח הוא אתר טבע ייחודי בעולם – הנקודה הנמוכה ביותר ביבשה, מים מלוחים מאוד ובוץ עשיר במינרלים, שמושכים תיירות מרפא ונופש מכל העולם. התיירות מכניסה מטבע חוץ, ומספקת תעסוקה ליישובים באזור, שהוא אזור שוליים.
מה נדרש: (1) זיהוי המקום מן הגרף עם נתון + שני יתרונות מיקום שונים ומוסברים; (2) חשיבות ענף התיירות בים המלח למדינה.
תשובה מלאה:
(1) על פי הגרף, במקום אילת מספר הלינות הוא הגדול ביותר: כ־7,056 אלף ב־2013 וכ־6,944 אלף ב־2019 – יותר מבירושלים (כ־5,180 אלף) ומבתל אביב־יפו (כ־3,784 אלף), וכ־27% מכל הלינות בישראל ב־2019 (חושב).
יתרונות המיקום לתיירות:
– אקלים: אילת נמצאת בדרום הערבה, באקלים מדברי קיצוני. בחורף הטמפרטורות נעימות (כ־16°C בממוצע בינואר), וכמעט אין גשם. לכן אילת היא יעד "שמש בחורף" לישראלים ולתיירים מאירופה הקרה, והמלונות מלאים כל השנה.
– ים ונוף: אילת שוכנת לחוף מפרץ אילת בים סוף. המים חמים ונקיים, ויש בהם שוניות אלמוגים ודגים צבעוניים – יעד לצלילה, לשנורקלינג ולספורט ימי. מסביב נופי הרי אילת והמדבר.
(אפשר גם: מיקום בצומת גבולות עם מצרים וירדן – אפשר לשלב טיולים לסיני ולפטרה.)
(2) חוף ים המלח: ים המלח הוא הנקודה הנמוכה ביותר על פני היבשה (כ־440 מ' מתחת לפני הים), מימיו מלוחים מאוד, והבוץ והמים עשירים במינרלים. בגלל זה הוא מושך תיירות מרפא ונופש – גם מחו"ל. החשיבות למדינה: (א) הכנסות של מטבע חוץ מתיירים; (ב) תעסוקה לתושבי האזור – אזור שוליים מדברי עם מעט מקורות פרנסה אחרים; (ג) מיתוג ישראל כיעד תיירות ייחודי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המקום מזוהה על פי הגרף ומבוסס בנתונים; כל יתרון קשור למיקום (אקלים, ים) ומוסבר כיצד הוא מושך תיירים; בתת־סעיף (2) מוסברת חשיבות כלכלית למדינה.
סעיף ג
בעד (תחבורה ותיירות): הרכבל יוביל אלפי מבקרים בשעה אל העיר העתיקה ואל הכותל בלי לנסוע בכבישים הצרים והעמוסים סביב החומות. כך יקטנו עומסי התנועה והזיהום, ויהיה קל יותר לתיירים להגיע לעיר העתיקה.
נגד (שימור הנוף והמורשת): עמודי הרכבל, הכבלים והתחנות יעברו מעל עמק בן הינום ובסמוך לחומות – הם יפגעו בנוף ההיסטורי הייחודי של העיר העתיקה, שהוא משאב מורשת ותיירות. (אפשר גם: פגיעה בפרטיות של תושבי השכונות שמתחת לתוואי.)
מה נדרש: נימוק אחד בעד ונימוק אחד נגד, כל אחד מוסבר.
תשובה מלאה:
בעד: הדרכים אל העיר העתיקה צרות ועמוסות, ובימי שיא האוטובוסים והמכוניות נתקעים סביב החומות. רכבל יכול להוביל מספר גדול של מבקרים בדרך קבועה ומהירה, מעל לכבישים. כך יקטנו עומסי התנועה והזיהום סביב העיר העתיקה, ותיירים יגיעו בקלות לכותל ולשער האשפות – וזה עשוי להגדיל את מספר המבקרים ואת ההכנסות מתיירות.
נגד: הנוף של העיר העתיקה, החומות ועמק בן הינום הוא נוף היסטורי ייחודי ומשאב מורשת שמושך תיירים מכל העולם. תחנות, עמודים וכבלים מעל העמק ייצרו חיץ חזותי ויפגעו בנוף הזה באופן שקשה לתקן – זה מתח מובהק בין פיתוח לשימור. (אפשר גם: פגיעה בפרטיות ובאיכות החיים של תושבי השכונות שמתחת לתוואי; ספק אם הרכבל יפתור את עומסי התנועה, כי רוב המבקרים מגיעים ממקומות אחרים בעיר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל נימוק מבוסס על אחד התחומים שברשימה ומוסבר (מה ישתנה ולמה זה טוב או רע), ולא רק "יפגע בנוף" או "יעזור לתיירות".
שאלה 2 · אקלים – צפת, טבריה ואילת
לפניכם טבלה ובה נתוני אקלים של שלושה יישובים בארץ, ולאחריה רשימת היישובים. עיינו בהן, וענו על הסעיפים א–ג שאחריהן.
[טבלה]
העתיקו את רשימת היישובים למחברתכם, וכתבו ליד כל אחד מהם את המספר המתאים לו מן הטבלה.
ציינו מהו סוג האקלים המאפיין כל אחד מן היישובים.
(1) בחרו בשניים מן היישובים המוצגים בטבלה, והסבירו גורם אחד המשפיע על ההבדל בטמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת בחודש אוגוסט בין היישובים שבחרתם. (4 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד המשפיע על ההבדל בשיעור הלחות היחסית בין שלושת היישובים המוצגים בטבלה. (3 נקודות)
בעונת הקיץ שורר עומס חום בינוני־כבד במשך שעות רבות ביישובים רבים בישראל.
(1) הסבירו מהו עומס חום. (2 נקודות)
(2) בחרו בשניים מן היישובים המוצגים ברשימה, והסבירו את הגורם העיקרי לכך שבעונת הקיץ עומס החום בכל אחד מהם שונה (סך־הכול שני גורמים). (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
צפת (הר כנען) – 2 – אקלים ים־תיכוני (הררי).
אילת – 3 – אקלים מדברי (צחיח קיצוני).
טבריה – 1 – אקלים ים־תיכוני חם (בקע הירדן, סמוך לגבול הצחיח־למחצה).
מה נדרש: התאמה של כל יישוב לשורה בטבלה, וסוג אקלים לכל יישוב.
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל התאמה מבוססת על נתון מפורש מן הטבלה, ולכל יישוב צוין סוג אקלים.
טעות נפוצה: להתאים את טבריה לשורה 3 בגלל החום; 23 מ"מ משקעים ו־31% לחות מתאימים רק לאילת.
סעיף ב
(1) צפת וטבריה – הגובה מעל פני הים: צפת בגובה כ־940 מ' וטבריה כ־200 מ' מתחת לפני הים, הפרש של כ־1,100 מ'. הטמפרטורה יורדת בכ־0.6–0.7°C לכל 100 מ', כלומר כ־7°C – ובטבלה 30.4°C בצפת לעומת 38°C בטבריה.
(2) הקרבה לגוף מים (מקור לאדי מים): בטבריה הכנרת הצמודה מאדה הרבה מים בקיץ – לחות 64%; צפת רחוקה מגוף מים גדול – 58%; אילת שוכנת במדבר קיצוני, מגיעים אליה אוויר יבש ממדבריות סיני וערב, והחום הקיצוני מוריד את הלחות היחסית – 31% (למרות מפרץ אילת).
מה נדרש: (1) שני יישובים וגורם אחד להבדל בטמפרטורה; (2) גורם אחד להבדל בלחות בין שלושת היישובים.
תשובה מלאה:
(1) נבחר בצפת ובטבריה. הגורם: הגובה מעל פני הים (רום). ככל שעולים בגובה, לחץ האוויר יורד, האוויר מתפשט ומתקרר – בערך 0.6–0.7°C לכל 100 מ'. צפת (הר כנען) נמצאת בגובה של כ־940 מ', וטבריה שוכנת על חוף הכנרת, כ־200 מ' מתחת לפני הים. ההפרש – כ־1,100 מ' – שווה לכ־7°C (1,100 × 0.65 ÷ 100 ≈ 7), וזה בקירוב ההבדל בטבלה: 30.4°C לעומת 38°C. (אפשר גם: צפת ואילת – קו הרוחב והמיקום במדבר: אילת דרומית מאוד, השמש בקיץ כמעט אנכית והשמיים בהירים תמיד, ולכן היא חמה ביותר.)
(2) הגורם: הקרבה למקור של אדי מים והאוויר המגיע ליישוב. בטבריה, הכנרת – אגם מים מתוקים גדול – מתאדה בקיץ בכמות גדולה, ולכן הלחות היחסית גבוהה יחסית (64%). צפת רחוקה מגוף מים גדול, ואליה מגיע בקיץ אוויר ים שהתייבש בדרכו מן החוף – 58%. אילת נמצאת במדבר קיצוני: האוויר המגיע אליה עובר מעל מדבריות סיני וערב והוא יבש מאוד, והטמפרטורה הגבוהה (40°C) מורידה עוד יותר את הלחות היחסית – 31%. מפרץ אילת צר וקטן, ואינו מספיק כדי להעלות את הלחות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל תת־סעיף גורם אחד מוסבר במנגנון פיזיקלי ומקושר למספרים שבטבלה.
טעות נפוצה: לטעון שבאילת הלחות גבוהה "כי היא על חוף הים" – הנתון (31%) מראה את ההפך.
סעיף ג
(1) עומס חום – אי־נוחות ומאמץ של הגוף הנגרמים משילוב של טמפרטורה גבוהה ולחות גבוהה, המקשה על הגוף להתקרר באמצעות אידוי זיעה.
(2) טבריה – עומס חום כבד: שילוב של חום גבוה (38°C, מיקום נמוך מתחת לפני הים) ושל לחות גבוהה יחסית מן הכנרת (64%), כך שהזיעה מתאדה לאט. צפת – עומס חום קל: בזכות הגובה הטמפרטורה מתונה (30.4°C) ונושבת רוח מערבית מצננת, ולכן בקיץ נוח בה יחסית. (אפשר גם: אילת – חום קיצוני של 40°C, אף שהלחות נמוכה.)
מה נדרש: (1) הגדרה של עומס חום; (2) שני יישובים, ולכל אחד הגורם העיקרי לרמת עומס החום בו – גורם שונה לכל יישוב.
תשובה מלאה:
(1) עומס חום הוא מדד לאי־הנוחות של האדם בתנאי חום, הנקבע משילוב של טמפרטורת האוויר ושל הלחות היחסית. הגוף מתקרר בעיקר באמצעות אידוי זיעה; כשהטמפרטורה גבוהה מאוד, או כשהלחות גבוהה והזיעה אינה מתאדה, הגוף אינו מצליח לפלוט את החום – ומרגישים עייפות, התייבשות ובמקרים קשים מכת חום.
(2) טבריה – עומס חום כבד: טבריה נמצאת כ־200 מ' מתחת לפני הים, בבקע סגור שבו האוויר מתחמם מאוד (38°C באוגוסט). בנוסף, האידוי מן הכנרת מעלה את הלחות (64%). השילוב של חום ולחות מונע את אידוי הזיעה – ולכן עומס החום בטבריה מן הכבדים בארץ.
צפת – עומס חום קל יחסית: צפת נמצאת בגובה של כ־940 מ', ולכן הטמפרטורה באוגוסט מתונה (30.4°C), ובערב נושבת רוח מערבית מן הים שמצננת את האוויר. משום כך צפת הייתה עוד בעבר עיר קיט לחודשי הקיץ.
(אפשר גם: אילת – עומס חום כבד בגלל טמפרטורה קיצונית של 40°C, אף שהלחות נמוכה; ביובש כזה הזיעה מתאדה מהר והגוף מאבד נוזלים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה מזכירה את שני המרכיבים (טמפרטורה + לחות); לכל יישוב גורם אחר, וכל גורם מבוסס על נתון מן הטבלה.
שאלה 3 · שירותים ומסחר בירושלים
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על הסעיפים א – ג שאחריו.
[קטע]
הסבירו שלושה מן המושגים המודגשים בקטע.
בעשורים האחרונים חלה ירידה בחשיבותו של מרכז העיר ירושלים כאזור מסחר, ובשנים האחרונות יש סימנים להתחדשות שלו.
(1) הסבירו גורם אחד לירידה בחשיבותו של מרכז העיר כאזור מסחר. (4 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד להתחדשות של מרכז העיר. (3 נקודות)
הסבירו שני גורמי מיקום של קניונים ומרכזי קניות גדולים בשולי הערים בישראל.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
שלושה מתוך: מע"ר – מרכז העסקים הראשי של העיר, אזור מרכזי ונגיש שבו מתרכזים מסחר, משרדים, בנקים ושירותים, ומחירי הקרקע בו הגבוהים ביותר. קניון – מרכז קניות סגור וממוזג גדול, בדרך כלל בשולי העיר ליד צירי תנועה, עם חניה רבה וחנויות של רשתות. רכבת קלה – אמצעי תחבורה ציבורית עתיר נוסעים הנוסע על מסילה בתוך העיר, ומסיע הרבה נוסעים מהר בלי להיתקע בפקקים. התחדשות עירונית – תהליך של שיקום ובנייה מחדש של אזורים ותיקים בעיר (שיפוץ, הריסה ובנייה מחדש, הוספת יחידות דיור ושירותים), כדי להחזיר אליהם תושבים ופעילות.
מה נדרש: הסבר של שלושה מושגים, כל אחד במשפט מלא.
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה מושגים, כל אחד מוסבר בדיוק ובמונחים עירוניים.
סעיף ב
(1) פתיחת קניונים ומרכזי קניות בשולי העיר: הם נגישים ברכב, יש בהם חניה בשפע, הם ממוזגים ומרוכזים, ולכן קונים רבים עברו אליהם, ומרכז העיר – הפקוק וחסר החניה – איבד לקוחות וחנויות.
(2) הפעלת הרכבת הקלה: היא חיברה את מרכז העיר לשכונות רבות בתחבורה מהירה ותדירה, ורחוב יפו הפך לרחוב הולכי רגל נעים; הנגישות גדלה, ומספר המבקרים במרכז עלה. (אפשר גם: תוכניות התחדשות עירונית שהביאו מגורים, משרדים ובילוי.)
מה נדרש: גורם אחד לכל תת־סעיף, מוסבר במנגנון ובקשר לירושלים.
תשובה מלאה:
(1) גורם – התפתחות קניונים בשולי העיר (פרבור המסחר): משנות ה־90 נפתחו קניונים גדולים כמו קניון מלחה. הם צמודים לצירי תנועה ראשיים, יש בהם חניונים גדולים וחינמיים, הם ממוזגים, ומרוכזות בהם חנויות של רשתות. לעומתם, מרכז העיר הוותיק צפוף, פקוק וחסר חניה. לכן תושבים רבים העדיפו לקנות בקניון, וחנויות רבות במרכז העיר נסגרו. (אפשר גם: מעבר משרדים לפארקי תעסוקה כמו הר חוצבים.)
(2) גורם – שיפור הנגישות באמצעות הרכבת הקלה: מאז 2011 הרכבת הקלה מחברת את מרכז העיר לשכונות בצפון ובמערב העיר ולתחנה המרכזית, בתדירות גבוהה ובלי פקקים. רחוב יפו נסגר לרכב פרטי והפך למרחב נעים להולכי רגל. כך מרכז העיר שוב נגיש לאנשים רבים, והתנועה בו גדלה. (אפשר גם: התחדשות עירונית – מגדלי משרדים ומגורים ושיפוץ מבנים הביאו למרכז תושבים ועובדים חדשים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל תת־סעיף גורם מוסבר עם קשר ברור למע"ר של ירושלים.
סעיף ג
1. נגישות לצירי תנועה ראשיים – הקניון נבנה ליד כבישים ומחלפים, ולכן אפשר להגיע אליו מהר ברכב מכל שכונות העיר ומן היישובים הסמוכים. 2. קרקע זמינה וזולה יחסית – בשולי העיר יש שטחים פתוחים גדולים במחיר נמוך מבמרכז, ולכן אפשר לבנות מבנה ענק וחניונים רחבים. (אפשר גם: קרבה לשכונות מגורים חדשות ולפרברים שבהם גרה אוכלוסייה רבה.)
מה נדרש: שני גורמי מיקום שונים, מוסברים בקשר לקניונים בשולי העיר.
תשובה מלאה:
גורם ראשון – נגישות תחבורתית: הקניונים נבנים ליד כבישים ראשיים ומחלפים בשולי העיר. כך אפשר להגיע אליהם מהר ברכב פרטי גם משכונות רחוקות וגם מן היישובים שמחוץ לעיר, בלי להיכנס לפקקים של מרכז העיר. נגישות היא תנאי חשוב למסחר הזקוק להרבה לקוחות.
גורם שני – קרקע זמינה ומחירה: קניון זקוק לשטח גדול מאוד למבנה ולחניונים. במרכז העיר הקרקע יקרה וכמעט אין שטחים פנויים, ואילו בשולי העיר יש קרקע פנויה בשטח רחב ובמחיר נמוך יותר.
(אפשר גם: קרבה לאוכלוסייה – שכונות מגורים ופרברים חדשים נבנים בשולי העיר, והקניון קרוב ללקוחותיו.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (נגישות / קרקע), כל אחד מוסבר ומקושר לצורכי הקניון.
שאלה 4 · מטרופולין ירושלים
בעשורים האחרונים עברו משפחות רבות מן העיר ירושלים אל יישובים בטבעת שסביבה, כמו מבשרת ציון ובית שמש.
ציינו מהו התהליך הגאוגרפי העירוני שבו בא לידי ביטוי מעבר זה, והסבירו מדוע שיפור הכבישים והתחבורה הציבורית בין ירושלים לבין יישובי הטבעת מגביר את התהליך.
עיינו בטבלה שלפניכם, ובה נתונים על אזורים בירושלים ובסביבתה.
[טבלה]
(1) ציינו שני שימושי קרקע עיקריים בירושלים שבהם בא לידי ביטוי מיקומה בגלעין המטרופולין, ואת שימוש הקרקע העיקרי של מבשרת ציון שבו בא לידי ביטוי מיקומה בטבעת של המטרופולין. (4 נקודות)
(2) ירושלים שוכנת באזור הררי של רכסים, גבעות ועמקים. טופוגרפיה זו משפיעה על התפתחות העיר ועל המיקום של שימושי הקרקע בה.
בחרו בשניים משימושי הקרקע המוצגים בטבלה, שהמיקום שלהם בירושלים מושפע מן הטופוגרפיה.
הסבירו את ההשפעה של הטופוגרפיה על המיקום של כל אחד משימושי קרקע אלה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
התהליך: פרבור.
הסבר: כשהכבישים והתחבורה הציבורית משתפרים, זמן הנסיעה מיישובי הטבעת אל העיר מתקצר. תושבים יכולים לגור בטבעת – בדיור גדול וזול יותר, בסביבה שקטה וירוקה – ועדיין לעבוד, ללמוד ולקבל שירותים בירושלים. לכן יותר משפחות עוברות אל הטבעת.
מה נדרש: לציין את שם התהליך (בערך 1–2 נקודות), ולהסביר את הקשר בין שיפור התחבורה לבין התגברות התהליך (3–4 נקודות).
תשובה מלאה:
התהליך: פרבור – יציאה של תושבים (ואחריהם שירותים ומקומות עבודה) מן העיר המרכזית אל יישובים בשוליה.
הסבר:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שם התהליך נכון, וההסבר בנוי כשרשרת: נגישות ← זמן נסיעה ← אפשרות לגור בטבעת ולעבוד בעיר.
טעות נפוצה: לכתוב "יוממות" כשם התהליך. יוממות היא התנועה היומית לעבודה, ואילו המעבר למגורים בטבעת הוא פרבור.
סעיף ב
(1) ירושלים (גלעין): מוסדות שלטון – הכנסת ומשרדי הממשלה בקריית הלאום; מסחר, משרדים ושירותים במרכז העסקים הראשי (ואפשר גם: תעשייה עתירת ידע בהר חוצבים). מבשרת ציון (טבעת): מגורים.
(2) מסילת הברזל: עוברת לאורך עמקי נחל רפאים ונחל שורק, כי באזור הררי מסילה צריכה שיפוע מתון, ורק העמקים מאפשרים לה לטפס בהדרגה אל העיר.
הפארק בעמק המצלבה: המדרונות התלולים של העמק קשים ויקרים לבנייה, ולכן נשאר בו שטח פתוח שהפך לפארק.
(אפשר גם: תלפיות – אזור תעשייה ומסחר בשטח מישורי, כי מבנים גדולים, מחסנים וחניונים זקוקים לשטח שטוח; מרכז העיר על רכס פרשת המים – הדרך הראשית שעברה לאורך הרכס.)
מה נדרש: (1) שני שימושי קרקע של העיר המרכזית שמבטאים את היותה גלעין, ושימוש הקרקע של מבשרת ציון (בטבעת); (2) לבחור שני שימושים מן הטבלה, ולכל אחד להסביר איך הטופוגרפיה קבעה את מיקומו.
תשובה מלאה:
(1)
(2) שני שימושים לדוגמה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) השימושים מתאימים לגלעין ולטבעת. ב־(2) לכל שימוש יש קשר מפורש בין צורת הקרקע (עמק, מדרון תלול, מישור, רכס) לבין הצרכים של השימוש.
טעות נפוצה: לבחור שימוש קרקע שהמיקום שלו לא קשור לטופוגרפיה (למשל "מבשרת ציון – מגורים") ולהסביר אותו בעזרת מחירי דיור.
שאלה 5 · חקלאות נגר בהר הנגב – מדרש תמונה
עיינו בתיאור התמונה שלפניכם, וענו על הסעיפים א–ב.
[תיאור תמונה]
ציינו מהי שיטת החקלאות הנראית בתמונה, ותארו כיצד המבנים הנראים בתמונה מספקים מים לגידולים.
ציינו שם של יחידת נוף שבה מבנים כאלה שכיחים, והסבירו שני קשיים בקיום חקלאות בשיטה זו באזור שבו נמצאת יחידת הנוף שציינתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
חקלאות נגר (חקלאות מדרגות בערוצי נחלים, כמו בחוות החקלאיות הקדומות בהר הנגב). בעת גשם המים זורמים על פני המדרונות הסלעיים (נגר עילי); פסי האבנים במורדות אוספים את הנגר ומובילים אותו אל הערוץ. קירות האבן שלרוחב הערוץ עוצרים את המים, הם נקווים מאחורי כל קיר, הסחף הדק שוקע ויוצר משטח של קרקע, והמים מחלחלים לתוכה. כך כל חלקה מקבלת מים מאזור גדול בהרבה משטחה, והעצים מנצלים את הרטיבות האגורה בקרקע בעונה היבשה.
מה נדרש: זיהוי שיטת החקלאות + תיאור הדרך שבה המים מגיעים לגידולים.
תשובה מלאה: בתמונה נראית חקלאות נגר – חקלאות שאינה נשענת על השקיה מנהרות או ממי תהום אלא על מי הנגר העילי. בהר הנגב יורד מעט גשם, אבל על המדרונות הסלעיים, שכמעט אין עליהם קרקע, רוב הגשם אינו מחלחל וזורם במורד. פסי האבנים המסודרים באלכסון על המדרונות אוספים את הנגר משטח גדול ומכוונים אותו אל הערוץ. קירות האבן (סכרונים) שלרוחב הערוץ מאטים את הזרימה ועוצרים את המים: המים נקווים מאחורי כל קיר, הסחף הדק שהם נושאים שוקע ובונה משטח של קרקע, והמים מחלחלים לתוכה ונאגרים בה. כך כל חלקה מקבלת כמות מים גדולה פי כמה מכמות הגשם שיורדת עליה ישירות, והעצים והגפנים מנצלים את הרטיבות האגורה בקרקע לאורך הקיץ.
למה זה מקבל ניקוד מלא: השיטה מזוהה במונח הנכון, והתיאור כולל את כל השלבים – נגר על המדרונות → איסוף והובלה אל הערוץ → עצירה בקירות → שקיעת סחף וחלחול → שימוש הצמחים.
סעיף ב
יחידת הנוף: הר הנגב (רמת הנגב, הנגב המרכזי).
1. מעט גשם ושונות גדולה משנה לשנה – יורדים כ־100 מ"מ בשנה ופחות, בכמה אירועים בלבד; בשנה שחונה כמעט אין נגר, והיבול נפגע או אובד. 2. שיטפונות עזים – זרימה חזקה בערוץ עלולה לפרוץ את קירות האבן ולסחוף את הקרקע שהצטברה, ולכן נדרשת תחזוקה רבה ומתמדת. (אפשר גם: התאדות רבה בגלל החום והיובש; שטח חקלאי קטן – רק בקרקעית הערוצים; ריחוק מן השווקים.)
מה נדרש: שם יחידת נוף + שני קשיים מוסברים.
תשובה מלאה:
יחידת הנוף: הר הנגב – הרמה ההררית שבמרכז הנגב (באזור עבדת, שבטה ומצפה רמון).
קושי ראשון – מעט גשם ושונות גדולה: בהר הנגב יורדים כ־100 מ"מ בשנה ופחות, והגשם יורד בכמה אירועים קצרים בלבד. כמות הגשם משתנה מאוד משנה לשנה: בשנה גשומה הנגר רב, אבל בשנה שחונה כמעט אין זרימה בערוצים, הקרקע אינה נרטבת והיבול נפגע או אובד. לכן קשה לתכנן את החקלאות ולהתפרנס ממנה באופן קבוע.
קושי שני – שיטפונות ותחזוקה: לעיתים יורד גשם עז בזמן קצר, והשיטפון בערוץ חזק מאוד. הוא עלול לפרוץ את קירות האבן, לסחוף את הקרקע שהצטברה מאחוריהם ולהרוס את החלקות. לכן החקלאים צריכים לתקן את הקירות ואת התעלות שוב ושוב – עבודה רבה ויקרה.
(אפשר גם: התאדות רבה בגלל החום והאוויר היבש; השטח שאפשר לעבד קטן – רק קרקעית הערוצים; מרחק רב מן השווקים ומריכוזי האוכלוסייה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יחידת הנוף נכונה, ושני הקשיים שונים (מחסור ואי־ודאות של המים; עוצמת השיטפונות), כל אחד מוסבר וקשור לתנאי האזור.
שאלה 6 · עיור במרחב הכפרי – מושב בשולי המטרופולין
בנספח מוצגת מפה סכמטית של מושב בשולי מטרופולין (שימושי קרקע). המושב במפה הוא יישוב לדוגמה, ואינו יישוב מסוים.
עיינו במפה, וענו על הסעיפים א–ב.
[נספח – מפה]
בעשורים האחרונים עובר המרחב הכפרי שבשולי המטרופולינים תהליכי עיור.
לפניכם רשימה של אחדים משימושי הקרקע הנראים במפה:
בחרו בשניים משימושי הקרקע, והסבירו כיצד המיקום או התפרוסת של כל אחד מהם במושב מלמדים על תהליך העיור שעובר היישוב. (8 נקודות)
(1) רוב המושבים שבשולי מטרופולין תל אביב שוכנים ביחידת נוף אחת. היעזרו במפת ארץ־ישראל ובמפות שבאטלס, וציינו את שמה של יחידת נוף זו. (2 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד לתהליך העיור ביישובים הכפריים שבשולי המטרופולין. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
שכונת ההרחבה – נבנתה בשולי המושב על קרקע חקלאית לשעבר, בתים צפופים בלי משקים: תושבים חדשים שעובדים בעיר ואינם חקלאים (פרבור).
מבני משק שהוסבו לעסקים – פזורים בתוך כמה נחלות, במקום לולים ורפתות: החקלאים משכירים מבנים לפעילות לא חקלאית (מחסנים, משרדים).
חלקות שהחקלאות בהן הופסקה – צמודות לנחלות שבהן המבנים הוסבו: ירידה בתעסוקה בחקלאות.
מה נדרש: שני שימושי קרקע, ולכל אחד הסבר שמקשר בין מיקומו או תפרוסתו במפה לתהליך העיור.
תשובה מלאה:
שכונת ההרחבה: במפה היא נמצאת במזרח המושב, מחוץ לטבעת הנחלות הוותיקה, על שטח שהיה חלקות חקלאיות. הבתים בה קטנים וצפופים, ואין לידם משקים. כלומר, היא נבנתה לתושבים חדשים שאינם חקלאים – בעיקר משפחות מן העיר שעובדות במטרופולין (כ־10 ק"מ משם) ומחפשות איכות חיים כפרית. זה ביטוי לפרבור ולעיור של היישוב: האוכלוסייה גדלה, ואורח החיים ומקורות התעסוקה בו עירוניים.
מבני משק שהוסבו לעסקים: במפה הם פזורים בתוך כמה נחלות, במקום שבו עמדו בעבר לולים, רפתות ומחסני ציוד חקלאי. החקלאים מפסיקים לעבד את האדמה בעצמם, ומשכירים את המבנים למחסנים, למשרדים ולנגרייה – עסקים שמשרתים בעיקר את העיר הסמוכה. כלומר, מקור הפרנסה של המשפחות עובר מחקלאות לשירותים ולמלאכה, והשימוש במבנים הופך עירוני – אף שהיישוב עדיין נראה כפרי.
(אפשר גם: חלקות שהחקלאות בהן הופסקה – הן צמודות בדיוק לנחלות שבהן המבנים הוסבו, וזה מראה שהמשפחות האלה עזבו את החקלאות; החלקות הריקות הן עתודת קרקע לבנייה או לשימושים עירוניים בעתיד.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל שימוש קרקע מתואר לפי מיקומו או תפרוסתו במפה, וההסבר מקשר אותו במפורש לתהליך העיור (תושבים לא חקלאים, שימושים עירוניים, שינוי בתעסוקה).
טעות נפוצה: לתאר את שימוש הקרקע בלי להתייחס למיקומו במפה. השאלה מבקשת שהמיקום או התפרוסת ילמדו על העיור.
סעיף ב
(1) מישור החוף (השרון ושפלת החוף).
(2) קרבה לעיר ונגישות: היישובים קרובים למרכזי התעסוקה במטרופולין ולכבישים ולרכבות, ולכן משפחות מן העיר עוברות לגור בהם – בהם הקרקע זולה יותר והסביבה כפרית ושקטה – וממשיכות לעבוד בעיר.
מה נדרש: (1) שם יחידת הנוף; (2) גורם אחד מוסבר.
תשובה מלאה:
(1) מישור החוף – החלק המרכזי שלו: השרון ושפלת החוף. זו רצועה מישורית לאורך הים התיכון שבה שוכן גם מטרופולין תל אביב עצמו.
(2) הגורם: קרבה למטרופולין ונגישות גבוהה. המושבים שבשולי המטרופולין נמצאים במרחק נסיעה קצר מתל אביב וממרכזי התעסוקה, ולידם עוברים כבישים ראשיים ומסילות רכבת. בעיר המחירים של הדירות גבוהים והצפיפות רבה, ולכן משפחות רבות עוברות למושב – שם אפשר לגור בבית צמוד קרקע בסביבה כפרית ושקטה – וממשיכות לעבוד בעיר. כך גדלה האוכלוסייה הלא חקלאית במושב, נבנות שכונות הרחבה, ושירותים עירוניים מגיעים אליו.
(אפשר גם: ירידת הרווחיות בחקלאות – החקלאים מחפשים מקורות הכנסה אחרים ומשכירים מבנים וקרקע לשימושים עירוניים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יחידת הנוף נכונה; הגורם מוסבר בקשר סיבתי (נגישות ← מעבר תושבים מן העיר ← עיור).
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון
(28 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתיים מן השאלות 7–10 (לכל שאלה – 14 נקודות).
שאלה 7 · אוכלוסייה – מצרים
לפניכם פירמידות גילים המתארות את האוכלוסייה במצרים בשתי שנים: 1986, 2024.
(1) ציינו את השינוי העיקרי שחל בשיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה בשנים 1986–2024. (2 נקודות)
(2) השינוי שציינתם בשיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה במצרים נגרם משינוי בשיעור הילודה.
ציינו מה היה השינוי בשיעור הילודה, והסבירו שני גורמים לשינוי זה. (4 נקודות)
[פירמידה I, פירמידה II]
בגרף שלפניכם מוצגים השינויים בגודל האוכלוסייה במצרים בשנים 1960–2024 ותחזית עד לשנת 2100.
[גרף]
(1) הגרף מחולק לשלוש תקופות, I–III. בכל אחת מן התקופות, ציינו את מגמת השינוי בגודל האוכלוסייה. (2 נקודות)
(2) שיעור הפריון במצרים ירד, ועל פי התחזית הוא ימשיך לרדת. בכל זאת, האוכלוסייה צפויה להמשיך לגדול עשרות שנים. אחד הגורמים לכך הוא "המומנטום הדמוגרפי".
– הסבירו מהו המומנטום הדמוגרפי, וכתבו כיצד הוא משפיע על גידול האוכלוסייה במצרים.
– על פי הגרף, קבעו מתי צפויה להסתיים ההשפעה של המומנטום הדמוגרפי. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) ירידה: מכ־41% בגילים 0–14 ב־1986 לכ־32% ב־2024.
(2) שיעור הילודה ירד (מכ־37 לאלף לכ־21 לאלף). גורמים: תוכניות ממשלתיות לתכנון המשפחה והפצת אמצעי מניעה; עיור ועלייה בהשכלה של נשים – נישואים מאוחרים ומשפחות קטנות יותר.
מה נדרש: (1) השינוי; (2) כיוון השינוי בילודה ושני גורמים.
תשובה מלאה:
(1) על פי הפירמידות, שיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה (0–14) ירד: ב־1986 – כ־41% (בסיס רחב מאוד, כ־8% גברים וכ־8% נשים בגילים 0–4), וב־2024 – כ־32%. הבסיס של פירמידה II עדיין רחב, אבל פחות מבעבר.
(2) השינוי: שיעור הילודה ירד – מכ־37 לידות לאלף תושבים ב־1986 לכ־21 לאלף ב־2024 (הפריון ירד מכ־5 ילדים לאישה לכ־2.7).
גורם ראשון – מדיניות ממשלתית לתכנון המשפחה: ממשלות מצרים ראו בגידול המהיר איום על המשק, על המים ועל המזון, והפעילו מרפאות לתכנון המשפחה, חלוקת אמצעי מניעה וקמפיינים בתקשורת שעודדו משפחות קטנות.
גורם שני – עיור והשכלה: יותר ויותר מצרים עוברים לגור בקהיר ובערים אחרות, ושיעור הבנות הלומדות בבית הספר עלה. נשים משכילות נישאות מאוחר יותר ויולדות פחות ילדים, ובעיר גידול ילדים יקר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: השינוי נקרא מן הפירמידות עם ערכים; שני גורמים שונים ומוסברים.
סעיף ב
(1) I (1960–2024): גידול מהיר (מכ־27 לכ־117 מיליון); II (2024–2060): המשך גידול מהיר יחסית (לכ־175 מיליון); III (2060–2100): גידול שהולך ומאט, עד התייצבות בסביבות 202 מיליון.
(2) מומנטום – המשך גידול בגלל אוכלוסייה צעירה: הדורות הגדולים שנולדו בעשורים האחרונים נכנסים לגיל הפוריות, ולכן מספר הלידות נשאר גבוה ממספר הפטירות. על פי הגרף ההשפעה צפויה להסתיים רק בסוף המאה (סביב 2100), כשהקו מתיישר. (מתקבל גם: "לא לפני סוף המאה" – בגרף אין עדיין שיא.)
מה נדרש: (1) מגמה לכל תקופה; (2) הגדרה + השפעה במצרים + קביעה על פי הגרף.
תשובה מלאה:
(1) על פי הגרף:
תקופה I (1960–2024): גידול מהיר – מכ־27 מיליון ל־116.5 מיליון (פי 4.3, חושב).
תקופה II (2024–2060): המשך גידול מהיר יחסית – לכ־175 מיליון.
תקופה III (2060–2100): הגידול מאט מאוד, והאוכלוסייה מתקרבת להתייצבות – כ־202 מיליון ב־2100.
(2) המומנטום הדמוגרפי הוא המשך הגידול של אוכלוסייה גם כשהפריון יורד, בגלל מבנה גילים צעיר. כשהבסיס של הפירמידה רחב, מספר הנשים שנכנסות לגיל הפוריות בכל שנה גדל, ולכן מספר הלידות הכולל נשאר גבוה גם כשלכל אישה פחות ילדים. במקביל, באוכלוסייה צעירה מעטים מתים, ולכן הריבוי הטבעי נשאר חיובי.
במצרים: כשליש מן האוכלוסייה בני 0–14 (פירמידה II). בעשורים הקרובים מיליוני ילדים אלה יגיעו לגיל הפוריות, ולכן האוכלוסייה תמשיך לגדול בעשרות מיליונים גם אם הפריון ימשיך לרדת.
על פי הגרף, ההשפעה צפויה להסתיים רק בסוף המאה – בסביבות 2100 הקו כמעט אופקי (כ־202 מיליון), כלומר הגידול נעצר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: מגמות עם ערכים; המושג מוסבר במבנה הגילים, ומקושר לנתוני מצרים; הקביעה מבוססת על התיישרות הקו בגרף.
טעות נפוצה: לקבוע שהמומנטום "מסתיים ב־2024" כי שם מתחילה התחזית. הגרף מראה שהגידול נמשך עד סוף המאה.
שאלה 8 · גאופוליטיקה – גשר יבשתי
המזרח התיכון שוכן במפגש של שלוש יבשות.
לפניכם רשימה של שני אזורים במזרח התיכון המשמשים "גשר יבשתי" בין יבשות.
בחרו באחד מן האזורים, ציינו את שמות היבשות שהוא מחבר, והסבירו את חשיבותו הבין־לאומית.
אזורים:
מאז שנת 2011, בגלל מלחמת האזרחים בסוריה, נחסם הנתיב היבשתי שבו עברו משאיות מטורקיה ומאירופה דרך סוריה אל ירדן ואל מדינות המפרץ. חלק מן הסחורות מועברות מאז בים אל נמל חיפה, ומשם במשאיות דרך מעבר הגבול "גשר נהר הירדן" אל ירדן. נתיב זה מתאפשר בזכות הסכם השלום בין ישראל לירדן (1994).
עיינו במפה הסכמטית שלפניכם, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריה.
[מפה]
(1) הסבירו את התועלת הכלכלית לירדן בנתיב העובר דרך נמל חיפה, כפי שנראה במפה. (4 נקודות)
(2) לאור מיקומה הגאוגרפי של ישראל, הסבירו את התועלת הכלכלית לישראל בנתיב זה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
חצי האי סיני: מחבר בין אסיה לאפריקה. חשיבות: הוא הדרך היבשתית היחידה בין שתי היבשות, ולאורך ההיסטוריה עברו בו שיירות מסחר וצבאות. לצידו עוברת תעלת סואץ, נתיב השיט החשוב בין אירופה לאסיה – לכן לשליטה בסיני יש חשיבות כלכלית וביטחונית.
חצי האי אנטוליה: מחבר בין אסיה לאירופה (דרך אזור איסטנבול והמצרים). חשיבות: דרכו עוברים כבישים, מסילות וצינורות נפט וגז מאסיה ומן הים הכספי אל אירופה, והוא שולט במעבר מן הים השחור לים התיכון.
מה נדרש: לבחור אזור, לציין את שתי היבשות שהוא מחבר, ולהסביר למה זה חשוב למדינות רבות.
תשובה מלאה (לפי הבחירה):
למה זה מקבל ניקוד מלא: היבשות נכונות, וההסבר מראה מה עובר דרך האזור ולמה זה חשוב לעולם, לא רק למדינה עצמה.
סעיף ב
(1) ירדן היא מדינה כמעט סגורה: הנמל היחיד שלה, עקבה, נמצא בדרום, על ים סוף, רחוק מאירופה ומטורקיה (צריך להקיף דרך תעלת סואץ). כשהנתיב דרך סוריה נחסם, הנתיב דרך חיפה מאפשר לה לייבא ולייצא סחורות לאירופה ולטורקיה במהירות ובזול יחסית – לשמור על המסחר שלה ועל מעמדה כמעבר לעירק ולמפרץ.
(2) ישראל שוכנת על חוף הים התיכון, בין אירופה לבין ירדן ומדינות המפרץ, ונמל חיפה קרוב מאוד לגבול הירדני. הנתיב מכניס לישראל הכנסות משירותי נמל, הובלה, אחסנה וביטוח, ומחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי עם ירדן.
מה נדרש: (1) תועלת כלכלית לירדן; (2) תועלת כלכלית לישראל – בקשר למיקומה.
תשובה מלאה:
(1) ירדן:
(2) ישראל, לאור מיקומה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) ההסבר מראה מה הבעיה של ירדן (נמל רחוק, נתיב חסום) ואיך הנתיב פותר אותה. ב־(2) ההסבר נשען על המיקום של ישראל (חוף הים התיכון, קרבה לירדן) ומפרט את ההכנסה.
שאלה 9 · תפרוסת האוכלוסייה במצרים
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על השטח, האוכלוסייה והצפיפות בארבעה מחוזות במצרים, המסומנים I–IV.
עיינו בטבלה, וענו על הסעיפים א–ב שאחריה.
[טבלה]
קבעו אילו מן האזורים I–IV הם אזורים מאוכלסים בצפיפות, ואילו מן האזורים הם אזורים דלילים.
נמקו את קביעותיכם על פי שני נתונים מן הטבלה המאפיינים אזורים מאוכלסים בצפיפות, ועל פי שני נתונים מן הטבלה המאפיינים אזורים דלילים (סך הכול – ארבעה נתונים).
בחרו באחד מן האזורים הדלילים במצרים.
(1) על פי המפות שבאטלס, ציינו מאפיין פיזי של האזור שבחרתם, המסביר את הצפיפות הנמוכה בו (מאפיין שאינו מוצג בטבלה). (4 נקודות)
(2) באזורים הדלילים במצרים יש משאבים שאפשר להשתמש בהם לפיתוח של ענפים כלכליים.
ציינו משאב כזה באזור שבחרתם, ואת הענף הכלכלי שאפשר לפתח באמצעותו. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
אזורים מאוכלסים בצפיפות: I (קהיר) ו־II (סוהאג). נימוק: צפיפות גבוהה מאוד – 3,389 ו־518 תושבים לקמ"ר; מספר תושבים גדול – כ־10.5 מיליון וכ־5.7 מיליון, בשטח קטן (3,085 ו־11,022 קמ"ר).
אזורים דלילים: III (העמק החדש) ו־IV (ים סוף). נימוק: צפיפות נמוכה מאוד – 0.7 ו־3.4 תושבים לקמ"ר; מעט תושבים – כ־325 אלף וכ־409 אלף, בשטח עצום (440,098 ו־119,099 קמ"ר).
מה נדרש: לחלק את ארבעת האזורים לשתי קבוצות, ולנמק בארבעה נתונים – שניים לכל קבוצה.
תשובה מלאה:
– צפיפות האוכלוסייה: 3,389 ו־518 תושבים לקמ"ר – פי מאות ואלפים מן האזורים הדלילים.
– מספר התושבים: 10,456,284 ו־5,714,903 – יחד יותר מ־16 מיליון תושבים, על פחות מ־15 אלף קמ"ר.
– צפיפות האוכלוסייה: 0.7 ו־3.4 תושבים לקמ"ר בלבד.
– השטח: 440,098 ו־119,099 קמ"ר – כמעט 560 אלף קמ"ר יחד (יותר ממחצית שטח מצרים), ובו פחות מ־750 אלף תושבים.
(חישוב לדוגמה: הצפיפות בקהיר גדולה פי 4,600 בערך מן הצפיפות בעמק החדש.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה נכונה, ויש ארבעה נתונים מן הטבלה – שניים לכל קבוצה – עם המספרים עצמם.
טעות נפוצה: לנמק את שתי הקבוצות באותו נתון בלבד (רק צפיפות). צריך שני נתונים שונים לכל קבוצה.
סעיף ב
(1) העמק החדש: אקלים מדברי קיצוני – כמות משקעים שנתית קטנה מ־25 מ"מ, ואין נהר; האזור הוא רמה מדברית של חול וסלע, והיישובים מרוכזים רק בנאות המדבר. או ים סוף: אקלים מדברי (פחות מ־25 מ"מ בשנה), והרי המדבר המזרחי התלולים והיבשים, בלי מקורות מים.
(2) העמק החדש: מי תהום (מים פוסיליים של אקוות אבן החול הנובית) – חקלאות בהשקיה (תמרים, דגנים) בנאות המדבר. ים סוף: חופים ושוניות אלמוגים במים חמימים – תיירות נופש וצלילה (כמו בחורגדה). (אפשר גם: מחצבי פוספטים לאורך חוף ים סוף – כרייה.)
מה נדרש: לבחור אזור דליל אחד; (1) מאפיין פיזי מן האטלס שמסביר את הצפיפות הנמוכה; (2) משאב + ענף כלכלי שאפשר לפתח בעזרתו.
תשובה מלאה (לפי הבחירה):
העמק החדש (III):
(1) מאפיין פיזי (במפות האקלים והפיזיות באטלס): האזור הוא חלק ממדבר סהרה (המדבר המערבי) – כמות המשקעים השנתית קטנה מ־25 מ"מ, הטמפרטורות בקיץ גבוהות מאוד, ואין בו נהר. פני השטח – רמה ושטחי חול וסלע. בלי מים אי אפשר לקיים חקלאות או יישובים, ולכן האוכלוסייה מעטה ומרוכזת בנאות המדבר (ח'ארגה, דח'לה).
(2) משאב וענף: מי תהום – מתחת למדבר המערבי יש מאגר עצום של מים פוסיליים (אקוות אבן החול הנובית). שאיבה שלהם מאפשרת לפתח חקלאות בהשקיה – תמרים, דגנים, ירקות – ולהרחיב את נאות המדבר. (אפשר גם: תיירות מדבר ונאות מדבר – "המדבר הלבן".)
ים סוף (IV):
(1) מאפיין פיזי: האזור מדברי (פחות מ־25 מ"מ גשם בשנה), ורובו הרי המדבר המזרחי – הרים תלולים וסלעיים, בלי נהרות ובלי קרקע חקלאית. היישובים מרוכזים ברצועת החוף הצרה.
(2) משאב וענף: חוף ים סוף – מים חמימים וצלולים, שמש כל השנה ושוניות אלמוגים – מאפשרים לפתח תיירות נופש וצלילה (חורגדה, מרסה עלם). אפשרות נוספת: מחצבי פוספטים במדבר המזרחי – ענף הכרייה וייצור דשנים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) המאפיין פיזי, נובע מן האטלס, אינו מופיע בטבלה ומסביר את הצפיפות הנמוכה. ב־(2) יש משאב אמיתי באזור שנבחר וענף כלכלי מתאים לו.
שאלה 10 · נהרות: הפרת והקארון
הפרת והקארון הם שניים מן הנהרות הגדולים במזרח התיכון. מימיהם מגיעים בסופו של דבר אל שט אל־ערב ואל המפרץ הפרסי.
בהידרוגרפים 1–2 שלפניכם מוצגים משטרי הזרימה של הפרת במעלה הנהר, בהרי מזרח טורקיה (לפני הקמת הסכרים), ושל הקארון בדרום־מערב איראן.
[הידרוגרפים]
(1) תארו שני הבדלים בין משטר הזרימה המוצג בהידרוגרף 1 ובין משטר הזרימה המוצג בהידרוגרף 2: הבדל אחד בכמות המים בחודש השיא והבדל אחד ברציפות הזרימה במשך השנה. (4 נקודות)
(2) קבעו איזה מן ההידרוגרפים מתאים לפרת ואיזה מתאים לקארון.
ציינו את סוג האקלים השורר באזור המקורות של הפרת.
הסבירו את הקשר בין מאפייני האקלים באזור המקורות של הפרת ובין משטר הזרימה שלו. (4 נקודות)
איראן הקימה סכרים על נהר הסירוואן (דיאלה) – יובל של החידקל שזורם מאיראן לעיראק – והעבירה חלק ממימיו במנהרה להשקיית שטחים חקלאיים בתוך איראן. עיראק מחתה על כך.
(1) עיינו בנתונים שלפניכם, המציגים את השימוש במים באיראן.
הסבירו מדוע החליטה איראן להקים את הסכרים ולהעביר את המים. (3 נקודות)
[טבלה]
(2) הסבירו מדוע מחתה עיראק על הקמת הסכרים. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) כמות בחודש השיא: בהידרוגרף 2 השיא גבוה בהרבה – כ־2,060 מ"ק בשנייה באפריל, לעומת כ־1,130 מ"ק בשנייה באפריל בהידרוגרף 1. רציפות: בהידרוגרף 1 הזרימה מתונה ומפוזרת יותר על פני השנה – כבר בינואר–מרס יש כ־600–1,040 מ"ק בשנייה, והיחס בין השיא לשפל הוא כ־4.6; בהידרוגרף 2 הזרימה מרוכזת בעונה קצרה – באפריל–מאי עוברים כמחצית מן המים (כ־50%), בחורף הזרימה נמוכה (כ־320–380 מ"ק בשנייה), והיחס בין השיא לשפל הוא כ־9.3.
(2) הידרוגרף 2 – הפרת; הידרוגרף 1 – הקארון. באזור המקורות של הפרת (הרמות וההרים של מזרח טורקיה) שורר אקלים הררי־יבשתי קר: חורף קר מאוד ומושלג וקיץ חם ויבש. המשקעים יורדים בחורף בעיקר כשלג ונאגרים על ההרים, ולכן הזרימה בחורף נמוכה; באביב (אפריל–מאי) השלג נמס בבת אחת והזרימה מגיעה לשיא חד; בקיץ ובסתיו אין משקעים והזרימה נמוכה.
מה נדרש: (1) השוואה בשני קריטריונים – כמות בשיא ורציפות – עם נתונים. (2) זיהוי כל הידרוגרף, סוג האקלים באזור המקורות של הפרת, והקשר בין האקלים לעיתוי השיא.
תשובה מלאה:
קריאת הגרפים (ערכים ממוצעים, מ"ק בשנייה):
– הידרוגרף 1: ינואר כ־610, מרס כ־1,040, שיא באפריל כ־1,130, ספטמבר (שפל) כ־250; ממוצע שנתי כ־560.
– הידרוגרף 2: ינואר כ־320, מרס כ־780, שיא באפריל כ־2,060, מאי כ־1,880, ספטמבר (שפל) כ־220; ממוצע שנתי כ־660.
(1) הבדל בכמות בחודש השיא: בהידרוגרף 2 הספיקה בשיא כמעט כפולה – כ־2,060 מ"ק בשנייה, לעומת כ־1,130 בהידרוגרף 1.
הבדל ברציפות: בהידרוגרף 1 הזרימה פרוסה על פני תקופה ארוכה – היא עולה כבר מדצמבר ונשארת גבוהה בינואר–אפריל, והיחס בין השיא לשפל כ־4.6 בלבד. בהידרוגרף 2 הזרימה מרוכזת: כמחצית (כ־49.5%) מן הזרימה השנתית עוברת באפריל–מאי בלבד, בחורף היא נמוכה, והיחס בין השיא לשפל כ־9.3.
(2) הידרוגרף 2 מתאים לפרת, והידרוגרף 1 – לקארון.
סוג האקלים באזור המקורות של הפרת: אקלים הררי־יבשתי (קר ומושלג בחורף) – הרמות של מזרח אנטוליה, בגובה של אלפי מטרים, רחוק מן הים.
הקשר: בחורף רוב המשקעים יורדים כשלג, והשלג נאגר על ההרים ואינו זורם, ולכן בחורף הזרימה נמוכה. באביב הטמפרטורה עולה, השלג נמס, והמים זורמים בבת אחת לנהר – לכן השיא חד ומגיע באפריל–מאי. בקיץ היבש אין משקעים, השלג כבר נמס, והזרימה יורדת לשפל.
לעומת זאת, הקארון יורד מהרי זגרוס, שמקבלים בחורף הרבה גשם (ובגבהים שלג). הגשם זורם מיד לנהר, ולכן הזרימה בו גבוהה כבר בחורף, והשיא מתון יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני ההבדלים נוסחו עם נתונים ובשני הקריטריונים שנדרשו. (2) הזיהוי נכון, סוג האקלים נקוב, והקשר בין צבירת השלג והמסתו לבין עיתוי השיא מוסבר.
טעות נפוצה: לקבוע לפי "כמות המים הכללית" בלבד בלי להתייחס לעיתוי ולאופי השיא, או לכתוב "אקלים ים־תיכוני" בלי להזכיר את השלג.
סעיף ב
(1) לפי הטבלה, כ־92% מן המים שאיראן מפיקה משמשים לחקלאות. איראן היא מדינה צחיחה ברובה, עם אוכלוסייה גדולה, והחקלאות בה תלויה בהשקיה. הסכרים והמנהרה מאפשרים לאגור את מי החורף והאביב ולהעביר אותם להשקיית אדמות בתחום איראן – להגדיל את התוצרת החקלאית, לספק מזון ופרנסה לחקלאים ולהקטין את התלות ביבוא מזון (ולייצר חשמל הידרואלקטרי).
(2) עיראק נמצאת במורד הנהר. המים שנאגרים ומוטים באיראן אינם מגיעים לעיראק, ולכן כמות המים בסירוואן/דיאלה, באגמים ובמפעלי ההשקיה של עיראק פוחתת – בעיקר בקיץ ובשנות בצורת. עיראק צחיחה ותלויה במים שמגיעים אליה ממדינות אחרות (טורקיה ואיראן), ולכן כל הקטנה של הזרימה פוגעת בחקלאות, במי השתייה ובפרנסת החקלאים בה.
מה נדרש: (1) לקשור את נתוני הטבלה (רוב המים לחקלאות) לתועלת של הסכרים לאיראן. (2) להסביר את הפגיעה בעיראק כמדינה במורד הנהר.
תשובה מלאה:
(1) לפי הטבלה, באיראן כ־92.2% מן המים המופקים משמשים לחקלאות, כ־6.6% לשימוש ביתי וכ־1.2% בלבד לתעשייה. כלומר משק המים של איראן הוא בעיקר משק של השקיה. איראן צחיחה ברובה, אוכלוסייתה גדולה (יותר מ־90 מיליון), והחקלאות בה תלויה במים מנהרות ומאקוות. לכן כל כמות מים שאפשר לאגור ולהעביר לשדות בתוך המדינה מגדילה את ייצור המזון ואת פרנסת החקלאים, ומקטינה את התלות ביבוא. הסכרים מאפשרים גם לווסת את הזרימה – לאגור את מי השיא של האביב לשימוש בקיץ – ולייצר חשמל.
(2) עיראק נמצאת במורד הנהר: הסירוואן (בעיראק – הדיאלה) מתחיל באיראן וזורם אל עיראק ואל החידקל. המים שאיראן אוגרת ומעבירה לשדותיה כבר לא מגיעים לעיראק, ולכן הזרימה בעיראק קטנה – במיוחד בקיץ ובשנות בצורת. עיראק עצמה צחיחה, ורוב המים שלה מגיעים מנהרות שמקורם בטורקיה ובאיראן. לכן הקטנת הזרימה פוגעת בהשקיה, במאגרים, במי השתייה ובפרנסת החקלאים בעיראק, ומגבירה את התלות שלה במדינות שבמעלה הנהר. מכאן המחאה – ודרישה להסכם על חלוקת המים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הנתון מן הטבלה מקושר להחלטה (מים לחקלאות במדינה צחיחה). (2) הסבר "מעלה ומורד הנהר" עם הפגיעה בפועל בעיראק.
פרק שלישי – ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 12–15 (לכל שאלה – 12 נקודות). שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
שאלה 11 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים – איטליה
שימו לב: לפניכם קטע רקע על איטליה. קראו אותו, ועיינו במפות החבליות, הפיזיות והנושאיות שבאטלס.
[קטע רקע]
ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
איטליה שוכנת במרכז הים התיכון, לאורך נתיב השיט החשוב המחבר בין מצר גיברלטר ובין תעלת סואץ.
ציינו שמות של שתי יבשות השוכנות לחופי הים התיכון, והסבירו מדוע מיקומה של איטליה על נתיב זה הוא יתרון לפיתוח הכלכלי שלה.
הגבול של איטליה עם צרפת, שווייץ ואוסטריה נשען ברובו על תוואי נוף טבעי.
ציינו מהו תוואי נוף זה.
תארו יתרון אחד או חיסרון אחד לגבול הנשען על תוואי הנוף שציינתם.
(1) ציינו את ההבדל העיקרי בצפיפות האוכלוסייה בין עמק הנהר פו ובין אזור האלפים שמצפון לו.
(2) הסבירו את הגורם העיקרי להבדל שציינתם.
נהר הפו זורם לרוחבה של צפון איטליה.
(1) ציינו את יחידת הנוף של מוצא הנהר ואת בסיס הסחיפה של הנהר.
(2) במאה ה־20 הוקמו סכרים רבים בעמקי האלפים שבאגן הנהר. הסבירו כיצד הקמת הסכרים הייתה זרז לפיתוח האזור.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
אפריקה ואסיה (וגם אירופה). היתרון: אוניות בין אסיה (דרך סואץ) לאירופה ולאמריקה עוברות סמוך לחופי איטליה; נמליה (ג'נובה, טריאסטה, ג'ויה טאורו) משמשים שער לייבוא ולייצוא של מרכז אירופה ונמלי מעבר – מסחר, לוגיסטיקה, תעשייה ותעסוקה.
מה נדרש: שתי יבשות + הסבר היתרון הכלכלי של המיקום.
תשובה מלאה: לחופי הים התיכון שוכנות אירופה, אפריקה (מצרים, לוב, תוניסיה) ואסיה (טורקיה, סוריה, לבנון, ישראל). היתרון: דרך הים התיכון עובר נתיב השיט מאסיה – דרך תעלת סואץ – אל אירופה ואל האוקיינוס האטלנטי. איטליה נמצאת באמצע הנתיב, ולכן נמליה – ג'נובה, טריאסטה ונמל המעבר ג'ויה טאורו בדרום – קולטים סחורות לאיטליה ולמדינות מרכז אירופה שאין להן חוף (שווייץ, אוסטריה). סביב הנמלים מתפתחים מסחר, לוגיסטיקה ותעשייה, ונוצרים מקומות עבודה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי יבשות נכונות, והיתרון מוסבר דרך נתיב השיט והנמלים.
סעיף ב
רכס האלפים (קו פרשת המים ופסגות הרכס). יתרון: מחסום טבעי ברור, שקל לזהות ולהגן עליו. או חיסרון: ההרים הגבוהים והמושלגים מקשים על תחבורה וסחר עם מרכז אירופה – נדרשים מעברי הרים ומנהרות יקרות (כמו מנהרת מון בלאן ומנהרת הפרז'וס לצרפת).
מה נדרש: תוואי הנוף + יתרון או חיסרון.
תשובה מלאה: הגבול הצפוני של איטליה עובר לאורך רכס האלפים – בעיקר לאורך פסגותיו וקו פרשת המים. יתרון: רכס גבוה הוא מחסום טבעי ברור – קו הגבול קל לזיהוי, והוא קשה למעבר ולכן מקל על ההגנה. (חיסרון אפשרי: ההרים הגבוהים, שמעבריהם מושלגים בחורף, מקשים על התחבורה ועל הסחר בין איטליה למרכז אירופה; כדי לעבור אותם נבנו מנהרות רכבת וכביש ארוכות ויקרות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: תוואי הנוף נכון, והיתרון או החיסרון נובע מאופיו של רכס הרים.
סעיף ג
(1) בעמק הפו הצפיפות גבוהה מאוד (מילאנו, טורינו ועשרות ערים), ובאלפים היא נמוכה – יישובים קטנים בעמקים.
(2) התבליט: עמק הפו הוא מישור שטוח עם קרקעות סחף פוריות ומים רבים מן הנהר ויובליו – נוח לחקלאות, לבנייה ולתחבורה; באלפים מדרונות תלולים, אקלים קר ושלג רב בחורף ומעט קרקע שטוחה.
מה נדרש: (1) השוואה של הצפיפות; (2) גורם מוסבר.
תשובה מלאה:
(1) בעמק הפו צפיפות האוכלוסייה גבוהה מאוד – יש בו ערים גדולות כמו מילאנו וטורינו ורשת צפופה של עיירות. באזור האלפים הצפיפות נמוכה – יישובים קטנים בעמקים, ושטחים גדולים ריקים מאדם.
(2) הגורם העיקרי – התבליט: עמק הפו הוא מישור שטוח ונמוך, עם קרקעות סחף פוריות ומים רבים מן הנהר ומיובליו שיורדים מן האלפים. הוא נוח לחקלאות, לבניית ערים ולסלילת דרכים ומסילות, ולכן התפתחו בו חקלאות, תעשייה וערים. באלפים מדרונות תלולים, אקלים קר, שלג רב בחורף ומעט קרקע שטוחה – תנאים קשים להתיישבות ולחקלאות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מנוסח כהשוואה, והגורם מוסבר בשני הצדדים.
סעיף ד
(1) מוצא הנהר: הרי האלפים (האלפים הקוטיים, ליד הר מונוויזו). בסיס הסחיפה: הים האדריאטי (הנהר נשפך אליו בדלתא).
(2) הסכרים ייצרו חשמל הידרואלקטרי זול – "הפחם הלבן" – לתעשייה שהתפתחה בערי עמק הפו (מילאנו, טורינו), שלא היה בהן פחם; המאגרים מספקים מים להשקיה בעמק ומווסתים שיטפונות.
מה נדרש: (1) יחידת נוף ובסיס סחיפה; (2) מנגנון הסכרים כזרז.
תשובה מלאה:
(1) מוצא הנהר – הרי האלפים: הפו נובע במורדות הר מונוויזו שבאלפים, ליד הגבול עם צרפת. בסיס הסחיפה – הים האדריאטי: הנהר נשפך אליו בדלתא רחבה, דרומית לוונציה.
(2) לצפון איטליה לא היו מרבצי פחם גדולים. הסכרים בעמקי האלפים ניצלו את הפרשי הגובה הגדולים ואת המים הרבים מהפשרת השלג לייצור חשמל הידרואלקטרי. החשמל הזול סיפק אנרגייה לתעשייה שהתפתחה בערי עמק הפו – מילאנו, טורינו וסביבתן – ולמסילות הברזל, ולכן הצפון הפך לאזור התעשייה של איטליה. בנוסף, המאגרים מספקים מים להשקיה בעמק בקיץ ומווסתים את השיטפונות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני פרטי הנהר נכונים, וההסבר כולל מנגנון (חשמל ומים → תעשייה וחקלאות).
שאלה 12 · אקלים – איטליה
שימו לב: לפניכם קטע רקע על איטליה. קראו אותו, ועיינו במפות שבאטלס.
[קטע רקע]
בטבלה שלפניכם מוצגת כמות המשקעים השנתית הממוצעת (בקירוב) בכמה ערים באיטליה.
[טבלה]
(1) עיינו בטבלה, וציינו את ההבדל העיקרי בכמות המשקעים בין צפון איטליה, למרגלות האלפים, ובין דרום־מזרח איטליה (חבל פוליה) (בתשובתכם השתמשו בביטויים: כמות גדולה, כמות קטנה). (2 נקודות)
(2) עיינו במפות שבאטלס, והסבירו את הגורם העיקרי לכמות המשקעים בדרום־מזרח איטליה. (2 נקודות)
על פי תחזיות של מדעני אקלים, בעקבות התחממות כדור הארץ צפויים אזורי האקלים החמים והיבשים להתרחב צפונה באיטליה, והטמפרטורות באלפים צפויות לעלות.
לפניכם טבלה ובה רשימה של אזורי אקלים ונוף עיקריים באיטליה.
(1) העתיקו למחברתכם את הטבלה שלפניכם. בכל תא בעמודת השינוי הצפוי כתבו מהו השינוי הצפוי בתפרוסת של כל אחד מן האזורים בשנים 2071–2100 (כלומר אם האזור יתפשט או יצטמצם). (4 נקודות)
[טבלה]
(2) בקיץ 2022 ירד מפלס נהר הפו לשפל הנמוך ביותר מזה עשרות שנים, והחקלאות בעמק הפו, הנשענת על השקיה, נפגעה קשות.
הסבירו מדוע השינוי הצפוי מסכן את אספקת המים לחקלאות בעמק הפו, וכתבו השפעה אחת של הפגיעה בחקלאות על האוכלוסייה והכלכלה באיטליה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(1) למרגלות האלפים – כמות גדולה (אודינה כ־1,500 מ"מ, ג'נובה כ־1,300); בפוליה – כמות קטנה (בארי כ־550, פוג'ה כ־470 מ"מ).
(2) פוליה נמצאת במזרח, מאחורי הרי האפנינים: הרוחות המערביות הלחות מורידות את רוב הגשם במורדות המערביים, ובמזרח – צל גשם; פוליה שטוחה ונמוכה, ואין בה הרים שיגרמו לאוויר להתרומם; בקיץ שולט בה הלחץ הגבוה הסובטרופי.
מה נדרש: (1) השוואה במונחים שנדרשו; (2) גורם מוסבר.
תשובה מלאה:
(1) בצפון איטליה, למרגלות האלפים, יורדת כמות גדולה של משקעים – באודינה כ־1,500 מ"מ ובג'נובה כ־1,300 מ"מ בשנה. בדרום־מזרח איטליה, בחבל פוליה, יורדת כמות קטנה – בבארי כ־550 מ"מ ובפוג'ה כ־470 מ"מ בשנה.
(2) הגורם העיקרי – צל גשם ותבליט נמוך: על פי המפה הפיזית, פוליה נמצאת בצד המזרחי של הרי האפנינים. הרוחות הלחות מגיעות בחורף בעיקר ממערב, מן הים הטירני, ומורידות את רוב הגשם במורדות המערביים של האפנינים; האוויר שיורד לצד המזרחי מתחמם ומתייבש. בנוסף, פוליה היא מישור נמוך (טבולייר) בלי הרים שיגרמו לאוויר להתרומם, ובקיץ שולט בה הלחץ הגבוה הסובטרופי. לעומת זאת, למרגלות האלפים האוויר הלח נאלץ לעלות במדרונות – ולכן יורדים שם משקעים רבים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההשוואה משתמשת בביטויים שנדרשו עם ערכים; הגורם מוסבר על פי המפה.
סעיף ב
(1) אקלים ים־תיכוני חם ויבש (הדרום והאיים) – יתפשט צפונה; אקלים יבש־למחצה (חלקים מסיציליה ומפוליה) – יתפשט; אקלים ממוזג־לח (עמק הפו) – יצטמצם; אקלים הררי קר וקרחונים (האלפים) – יצטמצם.
(2) הפו ויובליו ניזונים בקיץ מהפשרת השלג והקרחונים של האלפים; עם ההתחממות יורד פחות שלג והקרחונים מתכווצים, ובקיץ החם יש יותר התאדות ופחות גשם – ולכן זורמים פחות מים בדיוק בעונת ההשקיה. השפעה: ירידה ביבולי האורז, התירס והמספוא (ומוצרי החלב כמו גבינות) – הפסד הכנסות לחקלאים, פגיעה ביצוא המזון ועלייה במחירים. (אפשר גם: מי ים חודרים לדלתה ומלחים קרקעות.)
מה נדרש: (1) כיוון השינוי לכל אזור; (2) מנגנון הסכנה + השפעה אחת.
תשובה מלאה:
(1) אקלים ים־תיכוני חם ויבש (הדרום והאיים) – יתפשט צפונה, כי אזור הלחץ הגבוה הסובטרופי מתרחב לעבר הקוטב.
אקלים יבש־למחצה (חלקים מסיציליה ומפוליה) – יתפשט.
אקלים ממוזג־לח (עמק הפו ומרגלות האלפים) – יצטמצם, כי חלקו הדרומי יהפוך ליבש יותר.
אקלים הררי קר וקרחונים (האלפים) – יצטמצם, בגלל עליית הטמפרטורות.
(2) הפו ויובליו מקבלים בקיץ את רוב מימיהם מהפשרת השלג והקרחונים של האלפים ומן האגמים שלמרגלותיהם. אם יעלו הטמפרטורות, ירד פחות שלג, הוא יפשיר מוקדם יותר, והקרחונים יתכווצו; בקיץ החם יהיו גם יותר התאדות ופחות גשם. לכן בנהרות יזרמו פחות מים בדיוק בעונה שבה החקלאות בעמק זקוקה להשקיה – כפי שקרה בבצורת של 2022.
השפעה: עמק הפו הוא האזור החקלאי החשוב באיטליה – אורז, תירס, ירקות, פירות ומספוא לבקר שממנו מייצרים מוצרי חלב וגבינות מפורסמים. מחסור במים מקטין את היבולים, החקלאים מפסידים הכנסות, יצוא המזון נפגע ומחירי המזון עולים. (אפשר גם: כשזרימת הנהר נחלשת, מי ים חודרים לדלתה ומלחים את הקרקעות ואת מי השתייה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אזור כיוון נכון; בתת־סעיף (2) המנגנון מוסבר (שלג וקרחונים → זרימת קיץ) והשפעה אחת מוסברת.
שאלה 13 · אנרגייה – איטליה
שימו לב: לפניכם קטע רקע על איטליה. קראו אותו, ועיינו במפות שבאטלס.
[קטע רקע]
בטבלה שלפניכם מוצג שיעור השימוש במקורות אנרגייה לייצור חשמל באיטליה בשנת 2024.
[טבלה]
(1) עיינו בטבלה, וציינו את מקור האנרגייה העיקרי המשמש לייצור חשמל באיטליה.
הציעו הסבר לשיעור השימוש בו במדינה.
(3 נקודות)
(2) תארו השפעה אחת של השימוש במקור האנרגייה שציינתם על האדם והסביבה. (2 נקודות)
(1) איטליה החליטה לסגור את כל תחנות הכוח הפחמיות ביבשה עד שנת 2025, ולהגדיל מאוד את ייצור החשמל ממקורות מתחדשים.
הסבירו מדוע מדיניות זו מתאימה לעיקרון של פיתוח בר־קיימה. (3 נקודות)
(2) באיטליה מייצרים חשמל ממקורות מתחדשים: מן השמש, מן הרוח, ממים וגם מחום פנימי של כדור הארץ (אנרגייה גאותרמית).
בחרו במקור אנרגייה אחד, ובנוגע אליו:
– ציינו אזור אחד באיטליה שבו ממוקמות תחנות כוח המנצלות את מקור האנרגייה הזה. היעזרו במפה הפיזית שבאטלס.
– הסבירו מדוע תחנות הכוח המנצלות מקור זה ממוקמות דווקא באזור שציינתם.
(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
(1) גז טבעי – כ־44% מן החשמל. הסבר: לאיטליה מעט פחם ונפט, ותחנות הכוח הגרעיניות נסגרו אחרי משאל עם (1987); הגז מגיע בצינורות מאלג'יריה ומאזרבייג'ן (ובעבר מרוסיה) ובאוניות גז נוזלי, ותחנות כוח בגז זולות להקמה וגמישות.
(2) שריפת גז פולטת פחמן דו־חמצני – תרומה להתחממות (אם כי פחות מפחם); התלות ביבוא חושפת את המשק לעליות מחירים ולמשברים (כמו ב־2022) – חשמל יקר לצרכנים.
מה נדרש: (1) המקור העיקרי + הסבר; (2) השפעה אחת.
תשובה מלאה:
(1) המקור העיקרי: גז טבעי – כ־44% מן החשמל בשנת 2024. ההסבר: באיטליה יש מעט פחם ונפט, ובשנת 1987 החליטה במשאל עם להפסיק את השימוש באנרגייה גרעינית. לכן היא נשענת על גז מיובא, שמגיע בצינורות תת־ימיים ויבשתיים מאלג'יריה, מלוב ומאזרבייג'ן (ובעבר בעיקר מרוסיה), ובאוניות של גז נוזלי. תחנות כוח בגז מהירות וזולות להקמה, ופולטות פחות מתחנות פחם.
(2) השפעה: שריפת גז פולטת פחמן דו־חמצני – גז חממה שתורם להתחממות כדור הארץ (אם כי כמחצית מן הפליטה של פחם לכל קוט"ש). בנוסף, התלות ביבוא חושפת את איטליה לעליות מחירים ולמשברים – כמו ב־2022, כשמחירי הגז זינקו והחשמל התייקר מאוד למשקי הבית ולמפעלים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המקור מזוהה עם הנתון, ההסבר מבוסס על משאבים ועל מדיניות; ההשפעה מוסברת.
סעיף ב
(1) פחם הוא הדלק המזהם ביותר – הרבה גזי חממה ומזהמי אוויר; החלפתו במקורות מתחדשים, שאינם מתכלים ואינם מזהמים, עונה על צורכי החשמל היום בלי לפגוע בדורות הבאים, ומקטינה את התלות ביבוא דלקים.
(2) מים – האלפים: מדרונות תלולים, משקעים ושלג רבים ונהרות עם הפרשי גובה גדולים. (או גאותרמית – טוסקנה (לרדרלו): אזור געשי לשעבר, שבו חום ואדים מבטן האדמה קרובים לפני הקרקע; או שמש – הדרום והאיים (פוליה, סיציליה): קרינה חזקה ומעט עננות; או רוח – הדרום, האיים ורכסי האפנינים: רוחות חזקות וקבועות.)
מה נדרש: (1) קישור המדיניות לעיקרון; (2) מקור, אזור והסבר.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים לענות על צורכיהם. פחם הוא הדלק המזהם ביותר לייצור חשמל – הוא פולט הרבה פחמן דו־חמצני ומזהמי אוויר, והוא משאב מתכלה ומיובא. החלפתו בשמש, ברוח ובמים – מקורות שאינם נגמרים ואינם פולטים מזהמים – מפחיתה את הפגיעה בסביבה ובבריאות, ומקטינה את התלות ביבוא. כך נשמרים גם ההיבט הסביבתי וגם ההיבט הכלכלי.
(2) מקור: מים. אזור: האלפים (וגם האפנינים). הסבר: על פי המפה הפיזית, באלפים יש מדרונות תלולים ונהרות שיורדים בהפרשי גובה גדולים, ויורדים בהם משקעים ושלג רבים – מים רבים ומפל גובה גדול, תנאים מתאימים לסכרים ולתחנות כוח הידרואלקטריות.
(אפשר גם: גאותרמית – טוסקנה, באזור לרדרלו: אזור עם פעילות געשית בעבר, שבו חום ואדים מבטן האדמה קרובים לפני הקרקע, ולכן אפשר לנצל אותם לייצור חשמל – שם נבנתה תחנת הכוח הגאותרמית הראשונה בעולם. שמש – הדרום והאיים (פוליה, סיציליה): קרינה חזקה, מעט עננות ושטחים פתוחים. רוח – הדרום, סיציליה וסרדיניה ורכסי האפנינים: רוחות חזקות וקבועות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: תת־סעיף (1) מקשר במפורש לעיקרון; תת־סעיף (2) – אזור נכון והסבר פיזי מבוסס.
שאלה 14 · ערים – איטליה
שימו לב: לפניכם קטע רקע על איטליה. קראו אותו, ועיינו במפות שבאטלס.
[קטע רקע]
מילאנו היא מרכז הכלכלה והכספים של איטליה ומרכזו של המטרופולין הגדול במדינה.
רומא היא עיר הבירה של איטליה והעיר הגדולה ביותר בה.
בחרו באחת מערים אלה. תארו יתרון אחד שיש למיקום של העיר שבחרתם, והסבירו כיצד המיקום של העיר משפיע על מאפייני התעסוקה בה.
(1) גם בערים הגדולות באיטליה באה לידי ביטוי תופעה של אי־שוויון במרחב העירוני.
לפניכם תיאור של תמונה שצולמה במילאנו.
עיינו בתיאור, וציינו שני הבדלים בין השכונות, המבטאים אי־שוויון זה. (4 נקודות)
[תיאור תמונה]
(2) בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על שיעור האוכלוסייה הנמצאת בסיכון לעוני בכמה מאזורי איטליה.
במשך עשרות שנים היגרו מיליוני אנשים מדרום איטליה, ובכלל זה מקלבריה ומסיציליה, אל ערי הצפון – ובעיקר אל מילאנו וטורינו.
הסבירו כיצד ההגירה מדרום איטליה אל מילאנו עשויה להשפיע על תופעת האי־שוויון המרחבי בעיר. נמקו את תשובתכם. (3 נקודות)
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
מילאנו: במרכז עמק הפו, בצומת הדרכים בין מעברי האלפים (לשווייץ, לגרמניה ולצרפת) לבין שאר איטליה – קרובה לשווקי מרכז אירופה; לכן התפתחו בה תעשייה, מסחר, בנקים והבורסה, מטות חברות, אופנה ועיצוב – רוב התעסוקה בשירותים עסקיים ופיננסיים ובתעשייה. רומא: במרכז חצי האי, על נהר הטיבר, בירת האימפריה הרומית ומקום מושב האפיפיור – לכן היא מרכז שלטוני ודתי; התעסוקה בה בעיקר בשירותים ציבוריים (ממשלה, מוסדות) ובתיירות (אתרים היסטוריים והוותיקן).
מה נדרש: יתרון מיקום אחד + קשר לתעסוקה.
תשובה מלאה (מילאנו): יתרון המיקום – מילאנו שוכנת במרכז עמק הפו, המישור הפורה והצפוף של צפון איטליה, בצומת דרכים: מצפון לה עוברים מעברי האלפים לשווייץ, לגרמניה ולצרפת, ומדרום – הדרכים לשאר איטליה ולנמל ג'נובה. היא קרובה לשווקים של מרכז אירופה יותר מכל עיר איטלקית גדולה אחרת.
ההשפעה על התעסוקה: המיקום משך תעשייה ומסחר כבר במאה ה־19, ובהמשך גם בנקים, את הבורסה של איטליה, מטות של חברות איטלקיות ורב־לאומיות, ענפי אופנה, עיצוב ותקשורת. לכן רוב התעסוקה במילאנו היא בשירותים עסקיים ופיננסיים, בתעשייה מתקדמת ובמסחר.
(רומא: יתרון המיקום – במרכז חצי האי, על נהר הטיבר ובקרבת הים; בירת האימפריה הרומית ומרכז הכנסייה הקתולית (הוותיקן). ההשפעה על התעסוקה: כבירה, רוב התעסוקה בה בשירותים הציבוריים – הממשלה, הפרלמנט, המשרדים והשגרירויות – ובתיירות, בזכות האתרים ההיסטוריים והוותיקן.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: היתרון מקושר למיקום, והתעסוקה נגזרת ממנו.
סעיף ב
(1) 1. דיור: בצד אחד בנייני שיכון ציבוריים ישנים, אחידים ומוזנחים (קירות מתקלפים, חלונות שבורים); בצד השני מגדלי מגורים ומשרדים חדשים מזכוכית עם מרפסות ירוקות. 2. שירותים וסביבה: בשכונת השיכון – חצרות בטון, אשפה וכתובות גרפיטי, תחנת אוטובוס אחת; ברובע החדש – פארק מטופח, שבילי אופניים, תחנת רכבת תחתית וחנויות. (אפשר גם: מיקום – שולי העיר לעומת קרבה למרכז.)
(2) בקלבריה (כ־41%) ובסיציליה (כ־38%) שיעור הסיכון לעוני פי ארבעה בערך מלומברדיה (כ־11%). המהגרים מגיעים עם מעט הון ועובדים בעבודות בשכר נמוך, ולכן גרים בשכונות השיכון הזולות בשולי העיר – כך נוצר ומתחזק ריכוז של אוכלוסייה ענייה בשכונות מסוימות, והפער בינן ובין השכונות המבוססות נשמר ומתרחב.
מה נדרש: (1) שני הבדלים מן התיאור; (2) הסבר מנומק בעזרת הטבלה.
תשובה מלאה:
(1) הבדל ראשון – הדיור: בצד אחד בנייני שיכון ציבוריים ישנים ואחידים בני 8–10 קומות, מוזנחים – טיח מתקלף, חלונות שבורים ומרפסות סגורות ביריעות. בצד השני מגדלי מגורים ומשרדים חדשים מזכוכית, עם מרפסות מכוסות בעצים ובצמחים.
הבדל שני – השירותים והסביבה: בשכונת השיכון יש חצרות בטון, פחי אשפה מלאים וכתובות גרפיטי, ותחנת אוטובוס אחת. ברובע החדש יש פארק מטופח, שבילי אופניים, תחנת רכבת תחתית, חנויות ובתי קפה.
(אפשר גם: המיקום – שכונת השיכון בשולי העיר לעומת הרובע החדש הקרוב למרכז.)
(2) על פי הטבלה, בקלבריה כ־41% מן התושבים בסיכון לעוני, ובסיציליה כ־38% – פי ארבעה בערך מלומברדיה (כ־11%), האזור שבו שוכנת מילאנו, ופי שניים בערך מן הממוצע באיטליה (כ־19%). המהגרים מן הדרום מגיעים כדי למצוא עבודה, אבל רבים מהם באים עם מעט הון ועובדים בעבודות בשכר נמוך – בתעשייה, בבנייה ובשירותים. הם אינם יכולים לשלם את מחירי הדיור הגבוהים במרכז העיר, ולכן גרים בשכונות השיכון הזולות בשולי העיר. כך נוצר ריכוז של אוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה בשכונות מסוימות, והפער בינן ובין השכונות המבוססות – בדיור, בשירותים ובאיכות הסביבה – נשמר ואף מתרחב.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הבדלים שונים מן התיאור; בתת־סעיף (2) נימוק מבוסס על הטבלה ומנגנון (עוני במוצא → דיור זול בשוליים → הגדלת הפער).
שאלה 15 · פיתוח – איטליה
שימו לב: לפניכם קטע רקע על איטליה. קראו אותו, ועיינו במפות שבאטלס.
[קטע רקע]
בטבלה שלפניכם נתונים כלכליים של איטליה בשנים 2007 ו־2014.
בשנים אלה עברה איטליה משבר כלכלי ממושך, ומומחים העריכו כי נפגעה רמת הפיתוח שלה.
בחרו בשני מדדים כלכליים מן הטבלה המבטאים נסיגה ברמת הפיתוח של איטליה, והסבירו כיצד השינוי שחל בכל אחד מהם מבטא נסיגה זו.
[טבלה]
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על התיירות בכמה אזורים באיטליה (2019).
עיינו במפות שבאטלס ובטבלה שלפניכם, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[טבלה]
(1) על פי הנתונים שבטבלה, ציינו את האזור שבו מספר התיירים בשנה הוא הגבוה ביותר ואת האזור שבו זמן השהייה הממוצע של תייר הוא הגבוה ביותר.
בחרו באחד מן האזורים שציינתם, כתבו מהו סוג התיירות המאפיין אותו, והסבירו מדוע סוג התיירות הזה מאפיין את האזור הזה (היעזרו במפות שבאטלס). (5 נקודות)
(2) הסבירו מדוע ענף התיירות עשוי להיות זרז לפיתוח הכלכלה בדרום איטליה. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
1. האבטלה בקרב צעירים עלתה מכ־20.4% לכ־42.7% – יותר מפי 2: צעירים רבים אינם משתלבים בעבודה, ורבים מהגרים לחו"ל – אובדן כוח עבודה משכיל. 2. ההשקעה (תצרוכת ההון) ירדה מכ־22.6% לכ־17.1% מן התמ"ג – פחות השקעה במפעלים, בציוד ובתשתיות, ולכן הצמיחה בעתיד נחלשת. (אפשר גם: האבטלה הכללית עלתה מכ־6.1% לכ־12.7%; הצמיחה ירדה מכ־1.5% לכ־0% בשנה; התמ"ג לנפש ירד מכ־37,800 לכ־36,000 דולר.)
מה נדרש: שני מדדים, ולכל אחד – השינוי והסבר.
תשובה מלאה:
מדד ראשון – שיעור האבטלה בקרב צעירים: עלה מכ־20.4% ב־2007 לכ־42.7% ב־2014 – יותר מפי 2. כשכמעט מחצית מן הצעירים בכוח העבודה אינם מוצאים עבודה, הם אינם צוברים ניסיון וכושר השתכרות, רבים מהם נשארים תלויים בהוריהם, וחלק מן המשכילים מהגרים למדינות אחרות. זה פוגע בכוח העבודה ובפיתוח בעתיד.
מדד שני – ההשקעה (תצרוכת ההון): ירדה מכ־22.6% לכ־17.1% מן התמ"ג. כלומר, נבנו פחות מפעלים, נקנה פחות ציוד ונסללו פחות תשתיות. השקעה נמוכה פירושה פריון נמוך וצמיחה חלשה גם בשנים הבאות.
(אפשר גם: האבטלה הכללית עלתה מכ־6.1% לכ־12.7%; קצב הצמיחה ירד מכ־1.5% לכ־0% – הכלכלה קפאה; התמ"ג לנפש ירד מכ־37,800 לכ־36,000 דולר – ירידה ברמת החיים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מדדים שונים, לכל אחד נתון והסבר הקשר לרמת הפיתוח.
סעיף ב
(1) מספר התיירים הגבוה ביותר: ונטו (כ־20.2 מיליון). זמן השהייה הגבוה ביותר: קלבריה (כ־5.0 לילות). קלבריה – תיירות נופש בחופים ("שמש וים"): חצי אי בקצה הדרומי של איטליה, מוקף בים הטירני ובים היוני, חופים ארוכים ואקלים ים־תיכוני חם ויבש בקיץ – חופשות ארוכות. (או ונטו – תיירות עירונית ותרבותית בוונציה ובוורונה, וגם תיירות הרים באלפים/הדולומיטים וחופי הים האדריאטי ואגם גרדה – אזור נגיש ומגוון.)
(2) דרום איטליה נחשל יותר מן הצפון – מעט תעשייה ואבטלה גבוהה; התיירות עתירת עבודה ויוצרת משרות במלונות, במסעדות ובשירותים, מכניסה כסף מבחוץ, ומעודדת השקעות בתשתיות ובענפים מקומיים (חקלאות, מזון) – כך מצטמצם הפער בין הדרום לצפון.
מה נדרש: (1) שני אזורים + סוג תיירות והסבר לאחד; (2) הסבר התיירות כזרז בדרום.
תשובה מלאה:
(1) מספר התיירים הגבוה ביותר – ונטו: כ־20.2 מיליון. זמן השהייה הממוצע הגבוה ביותר – קלבריה: כ־5.0 לילות (9.51 ÷ 1.90).
האזור שבחרתי – קלבריה. סוג התיירות: תיירות נופש בחופים ("שמש וים"). הסבר: על פי המפה, קלבריה היא "קצה המגף" של איטליה – חצי אי צר שמוקף בים הטירני ממערב ובים היוני ממזרח, ולכן יש בה מאות קילומטרים של חופים. האקלים ים־תיכוני – קיץ חם, יבש ושטוף שמש – ולכן משפחות ותיירים באים לחופשת קיץ ארוכה בחוף, ונשארים בממוצע כחמישה לילות.
(או: ונטו – תיירות עירונית ותרבותית (ונציה, ורונה, פדובה) לצד תיירות הרים בדולומיטים, תיירות חופים באדריאטי ותיירות אגמים (אגם גרדה); המגוון והנגישות מושכים את המספר הגדול ביותר של תיירים, אבל רבים מהם נשארים זמן קצר, למשל בביקור בוונציה.)
(2) דרום איטליה מפותח פחות מן הצפון: יש בו מעט תעשייה, אבטלה גבוהה והגירה של צעירים לצפון ולחו"ל. התיירות מנצלת את מה שיש לדרום בשפע – חופים, שמש, נופים ואתרים היסטוריים. היא ענף עתיר עבודה ולכן יוצרת מקומות עבודה רבים במלונות, במסעדות, בתחבורה ובהדרכה, גם לעובדים בלי השכלה גבוהה. התיירים מכניסים כסף מבחוץ לכלכלה המקומית, והשקעות בשדות תעופה, בכבישים ובמלונות משפרות את התשתיות של כל האזור. כך התיירות עשויה לצמצם את הפער בין הדרום לצפון.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הזיהויים מדויקים ומבוססים על חישוב; סוג התיירות מוסבר במאפיינים פיזיים; בתת־סעיף (2) המנגנון מקושר לנחשלות היחסית של הדרום.