מתכונת 8 בגאוגרפיה (שאלון 57381) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57381 · במבנה של הבגרות · 15 שאלות · 3 שעות
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל – 36 נקודות
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון – 28 נקודות
פרק שלישי – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) – 36 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
(4) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000
(5) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בכל פרק. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1–3 ועל אחת מן השאלות 4–6. ענו על אחת מן השאלות 1–3 (22 נקודות לשאלה). ענו על אחת מן השאלות 4–6 (14 נקודות לשאלה).
שאלה 1 · עמק יזרעאל
בתרשים הסכמטי שלפניכם מתואר חתך טופוגרפי של עמק יזרעאל וסביבתו מצפון לדרום.
בחתך מצוינים השמות של יחידות הנוף באזור זה.
על פי התרשים, מה מאפיין את המבנה הטופוגרפי של אזור זה?
[תרשים – חתך טופוגרפי של עמק יזרעאל]
עיינו באטלס.
תארו שני מאפיינים פיזיים של עמק יזרעאל, והסבירו מדוע כל אחד מהם הוא יתרון להתיישבות החקלאית.
בשנות העשרים של המאה ה־20 רכשו המוסדות הציוניים אדמות רבות בעמק יזרעאל, והוקמו בו יישובים, ובהם הקיבוצים גניגר (1922) וגבת (1926). הקיבוץ הוא צורת יישוב שנוצרה בתקופת העלייה השנייה.
(1) הציגו שתי מטרות להקמת היישובים בעמק יזרעאל באותה תקופה. (5 נקודות)
(2) ציינו מאפיין כלכלי אחד של הקיבוץ בתקופת הקמתו, והסבירו מדוע מאפיין זה התאים לתנאים בעמק יזרעאל באותה תקופה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
עמק נמוך, שטוח ורחב (כ־15 ק"מ, בגובה של כ־50–70 מ') התחום משני צדדיו באזורים הרריים גבוהים ממנו: הרי נצרת בצפון (כ־400–500 מ') וצפון הרי השומרון בדרום (כ־300–450 מ'). הפרש גובה של כמה מאות מטרים בין קרקעית העמק לבין ההרים.
מה נדרש: לתאר את המבנה על פי החתך: העמק, רוחבו וגובהו, והאזורים ההרריים שמשני צדדיו.
תשובה מלאה:
על פי החתך, מבנה האזור הוא של עמק בין הרים: במרכז עמק יזרעאל – עמק שטוח ורחב מאוד (כ־15 ק"מ) ונמוך (כ־50–70 מ' מעל פני הים), שבו זורם נחל הקישון. משני צדי העמק עולים אזורים הרריים: בצפון הרי נצרת, בגובה של כ־400–500 מ', שיורדים אל העמק במדרון תלול יחסית; ובדרום צפון הרי השומרון, בגובה של כ־300–450 מ', שעולים מן העמק במדרון מתון יותר. כך נוצר הפרש גובה של כמה מאות מטרים בין קרקעית העמק השטוחה לבין ההרים שמסביב.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התיאור מבוסס על החתך – עמק שטוח ורחב בין שני אזורים הרריים – וכולל נתוני גובה.
סעיף ב
1. קרקעית שטוחה ורחבה – שטחים גדולים ורציפים שקל לעבד ולהשתמש בהם במכונות חקלאיות.
2. קרקעות סחף עמוקות ופוריות (קרקע כבדה) שנסחפו מן ההרים – יבולים גבוהים.
(אפשר גם: מקורות מים – נחל הקישון ויובליו ומעיינות בשולי העמק; כמות משקעים של כ־400–550 מ"מ בשנה, המאפשרת גידולי בעל כמו חיטה.)
מה נדרש: שני מאפיינים פיזיים (מן האטלס), ולכל אחד – הסבר מדוע הוא יתרון לחקלאות.
תשובה מלאה:
מאפיין 1 – קרקעית שטוחה ורחבה: במפה הפיזית באטלס רואים שעמק יזרעאל הוא מישור נרחב בין הרים. היתרון: אפשר לעבד בו שדות גדולים ורציפים, להשתמש במכונות חקלאיות ולהשקות בקלות – ולכן העמק מתאים לגידולי שדה ולמשקים חקלאיים גדולים.
מאפיין 2 – קרקעות סחף פוריות: הנחלים היורדים מן ההרים הביאו לעמק במשך אלפי שנים סחף שהצטבר בשכבה עבה, ונוצרה קרקע כבדה, עמוקה ופורייה (במפת הקרקעות באטלס). היתרון: הקרקע שומרת על לחות ועשירה במינרלים, והיבולים בה גבוהים.
(אפשר גם: מקורות מים – נחל הקישון ויובליו והמעיינות שבשולי העמק מספקים מים להשקיה; כמות המשקעים, כ־400–550 מ"מ בשנה, מאפשרת לגדל גידולי בעל כמו חיטה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל מאפיין הוא פיזי ומבוסס על האטלס, וכל הסבר מראה את היתרון לחקלאות.
סעיף ג
(1) א. ליצור רצף של התיישבות יהודית בין חיפה ומפרץ חיפה לבין עמק הירדן והכינרת, שבהם כבר היו יישובים יהודיים. ב. לנצל את הקרקע השטוחה והפורייה של העמק לחקלאות ולקלוט בה חלוצים מן העלייה השלישית. (אפשר גם: לייבש את הביצות ולהכשיר את הקרקע; להחזיק בקרקע שנרכשה.)
(2) מאפיין: שיתוף בכלכלה – הקרקע ואמצעי הייצור שייכים לקיבוץ, והעבודה וההכנסות משותפות. התאמה: העמק היה ביצתי ונגוע במלריה, והיה צורך לייבש ביצות, לפנות אבנים ולעבד שטחים גדולים בהון מועט. קבוצה גדולה שעובדת יחד ומאגדת את כוח העבודה ואת ההון יכלה לבצע עבודות כאלה ולעבד שדות רחבים, במקום שבו חקלאי יחיד היה נכשל.
מה נדרש: (1) שתי מטרות שונות להקמת היישובים בעמק; (2) מאפיין כלכלי אחד והסבר המקשר אותו לתנאי העמק באותה תקופה.
תשובה מלאה:
(1) מטרה 1 – רצף התיישבותי: בעמק יזרעאל עוברת הדרך הטבעית בין מפרץ חיפה במערב לבין עמק חרוד, עמק בית שאן ועמק הירדן במזרח. יישובים בעמק יצרו רצף של התיישבות יהודית בין חיפה לבין היישובים בעמק הירדן ובכינרת, וחיזקו את האחיזה היהודית באזור.
מטרה 2 – חקלאות וקליטת עלייה: העמק שטוח ופורה ומתאים לחקלאות. הקמת היישובים אפשרה להפוך את הקרקע שנרכשה לשטח חקלאי מעובד, ולקלוט בה חלוצים צעירים מן העלייה השלישית, שרצו לעבוד באדמה.
(אפשר גם: לייבש את הביצות שהיו בעמק ולהכשיר את הקרקע לעיבוד; להחזיק בקרקע שנרכשה וליישב אותה.)
(2) המאפיין: שיתוף בכלכלה – הקרקע, הכלים והבהמות שייכים לקיבוץ כולו, החברים עובדים יחד במשק חקלאי מעורב, וההכנסות משותפות.
ההתאמה לתנאי העמק: באותה תקופה חלקים מן העמק היו ביצתיים ונגועים במלריה, והיה צורך בעבודה קשה ומרוכזת – ייבוש ביצות, ניקוז, פינוי אבנים ועיבוד שטחים גדולים – בזמן שלחלוצים היה מעט הון. קבוצה גדולה שעובדת יחד ומאגדת את כוח העבודה ואת ההון של כל חבריה יכלה לבצע עבודות כאלה, לעבד שדות רחבים במכונות משותפות ולשמור יחד על היישוב – במקום שבו חקלאי יחיד היה נכשל.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) שתי מטרות שונות (מרחבית־לאומית וחקלאית־קליטה); בסעיף (2) המאפיין כלכלי וההסבר קשור לתנאי העמק בשנות העשרים.
טעות נפוצה: לתאר בסעיף (2) את הקיבוץ של היום (הפרטה, תעשייה) במקום את הקיבוץ בתקופת הקמתו.
שאלה 2 · אוכלוסייה – תוחלת החיים והזדקנות
בגרף שלפניכם מוצגת תוחלת החיים בלידה בישראל, לפי מין, בשנים 1970–2024.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ב שאחריו.
[גרף]
בחרו באחת מן הקבוצות המוצגות בגרף (נשים או גברים). ציינו בכמה שנים עלתה תוחלת החיים של הקבוצה שבחרתם בין 1970 ל־2024, והציגו שתי סיבות אפשריות לשינוי זה. (8 נקודות)
העלייה בתוחלת החיים משפיעה על מבנה הגילים של האוכלוסייה.
תארו את ההשפעה של העלייה בתוחלת החיים על מבנה הגילים של האוכלוסייה בישראל. בתשובתכם השתמשו במושגים אוכלוסייה תלויה מבוגרת ואוכלוסייה יצרנית. (6 נקודות)
עיינו בטבלה שלפניכם, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריה.
בטבלה מוצג יחס התלות של הקשישים בישראל – מספר בני 65 ומעלה לכל 100 בני 15–64 – בשנים 1990, 2010 ו־2024.
[טבלה]
(1) ציינו את מגמת השינוי הנראית בטבלה בין 2010 ל־2024, והסבירו גורם אחד למגמה זו. (4 נקודות)
(2) בישראל פועלים מרכזי יום לקשיש – מסגרות שבהן קשישים שגרים בביתם מבלים חלק מן היום, ומקבלים בהן ארוחות, פעילות חברתית וטיפול.
הציגו יתרון אחד של מרכזי היום לכלכלת המדינה ויתרון אחד לקשיש. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נשים: מ־73 שנים ב־1970 ל־85.4 ב־2024 – עלייה של 12.4 שנים. (גברים: מ־69.5 ל־81.1 – עלייה של 11.6 שנים.)
סיבות: 1. התקדמות ברפואה ובשירותי הבריאות – תרופות, חיסונים, ניתוחים, אבחון מוקדם וטיפול במחלות לב וסרטן, וביטוח בריאות ממלכתי (1995) שנותן שירותי בריאות לכל התושבים. 2. עלייה ברמת החיים – תזונה טובה יותר, דיור ותברואה משופרים, השכלה גבוהה יותר ומודעות לאורח חיים בריא (פחות עישון, יותר פעילות גופנית).
מה נדרש: לצטט מן הגרף את הערכים ב־1970 וב־2024 ולחשב את העלייה, ואחר כך שתי סיבות שונות, כל אחת עם הסבר.
תשובה מלאה:
הקבוצה: הנשים. על פי הגרף, תוחלת החיים של נשים בישראל עלתה מ־73 שנים ב־1970 ל־85.4 שנים ב־2024 – עלייה של 12.4 שנים. (אצל הגברים: מ־69.5 ל־81.1 – עלייה של 11.6 שנים.)
סיבה ראשונה – התקדמות ברפואה ובשירותי הבריאות: תרופות וחיסונים חדשים, ניתוחים וצנתורים, אבחון מוקדם של מחלות לב ושל סרטן וטיפול בהן. חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1995) העניק לכל התושבים סל שירותי בריאות, כולל טיפות חלב ומרפאות ביישובים. לכן פחות אנשים מתים ממחלות שבעבר היו קטלניות.
סיבה שנייה – עלייה ברמת החיים: תזונה טובה ומגוונת יותר, דיור ותברואה משופרים, מים נקיים, השכלה גבוהה יותר ומודעות לאורח חיים בריא (ירידה בשיעור המעשנים, פעילות גופנית). כל אלה מאריכים את החיים.
(אפשר גם: ירידה בתמותת תינוקות – שמעלה מאוד את תוחלת החיים בלידה; בטיחות בדרכים ובעבודה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הנתונים מצוטטים נכון ממוקדי הגרף, השינוי מחושב, ושתי הסיבות שונות ומוסברות.
טעות נפוצה: לכתוב שתוחלת החיים של הגברים "ירדה" כי הקו שלהם נמוך יותר. שני הקווים עולים; הגברים רק חיים בממוצע כ־4 שנים פחות מהנשים.
סעיף ב
כשאנשים חיים יותר שנים, יותר אנשים מגיעים לגיל 65 ומעלה ונשארים בו זמן רב, ולכן מספר בני האוכלוסייה התלויה המבוגרת (65+) ושיעורם באוכלוסייה גדלים – האוכלוסייה מזדקנת, וראש פירמידת הגילים מתרחב. חלקה של האוכלוסייה היצרנית (15–64) קטן יחסית, ועל כל עובד יש יותר קשישים שצריך לממן את הקצבאות, הבריאות והסיעוד שלהם – יחס התלות של הקשישים עולה.
מה נדרש: תיאור השינוי במבנה הגילים, עם שני המושגים בשימוש נכון, וקשר ברור לעלייה בתוחלת החיים.
תשובה מלאה:
העלייה בתוחלת החיים פירושה שאנשים רבים יותר מגיעים לגיל 65 ומעלה, וחיים בו שנים רבות יותר (עד גיל 80 ו־90). לכן:
– האוכלוסייה התלויה המבוגרת (בני 65 ומעלה, שרובם אינם עובדים ונזקקים לקצבאות זקנה ולשירותי בריאות וסיעוד) גדלה במספרה ובשיעורה מכלל האוכלוסייה. בפירמידת הגילים – החלק העליון מתרחב: פחות "פירמידה" ויותר מבנה של "פעמון".
– האוכלוסייה היצרנית (בני 15–64, שעובדים ומשלמים מסים) אינה גדלה באותו קצב, ולכן על כל אדם בגיל העבודה יש יותר קשישים: יחס התלות של הקשישים עולה. המשמעות: נטל כבד יותר על האוכלוסייה היצרנית ועל תקציב המדינה (פנסיות, בריאות, סיעוד).
בישראל ההזדקנות מתונה יחסית למדינות מפותחות אחרות, כי הפריון גבוה (כ־2.9 ילדים לאישה), אך המגמה ברורה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המושגים משמשים נכון, ומתוארת ההשפעה על מבנה הגילים (גידול בשיעור הקשישים, עלייה ביחס התלות) כתוצאה ישירה מתוחלת החיים.
סעיף ג
(1) מגמה: עלייה ביחס התלות של הקשישים – מ־15.9 ב־2010 ל־20.9 ב־2024 (לעומת יציבות יחסית בין 1990 ל־2010: 15.5 → 15.9). גורם: עלייה בתוחלת החיים – יותר אנשים מגיעים לגיל מבוגר וחיים בו יותר שנים, ולכן מספר הקשישים גדל מהר יותר מן האוכלוסייה בגיל העבודה. (אפשר גם: הדורות הגדולים שנולדו בשנות ה־50 והעולים של שנות ה־90 הגיעו לגיל 65.)
(2) יתרון לכלכלה: בני משפחה (בעיקר נשים בגיל העבודה) אינם צריכים להישאר בבית כדי לטפל בהורה, ויכולים להמשיך לעבוד; ואחזקת קשיש במרכז יום זולה הרבה יותר מאשר במוסד סיעודי. יתרון לקשיש: הוא ממשיך לגור בביתו ובקהילתו, ונהנה מפעילות חברתית וממעקב רפואי שמונעים בדידות ומשמרים את בריאותו.
מה נדרש: (1) מגמה מבוססת על הטבלה + גורם מוסבר. (2) יתרון כלכלי למדינה ויתרון לאדם – שני דברים שונים, כל אחד עם הסבר.
תשובה מלאה:
(1) המגמה: בין 2010 ל־2024 חלה עלייה ביחס התלות של הקשישים – מ־15.9 ל־20.9 בני 65+ לכל 100 בני 15–64 (עלייה של 5.0, כ־31.4%). בין 1990 ל־2010 היחס כמעט לא השתנה (15.5 → 15.9), ומאז 2010 הוא עולה מהר – האוכלוסייה מזדקנת.
גורם: עלייה בתוחלת החיים – בזכות התקדמות הרפואה ועליית רמת החיים, אנשים חיים יותר שנים אחרי גיל 65, ולכן מספר הקשישים גדל מהר יותר מהאוכלוסייה בגיל העבודה. (אפשר גם: הדורות הגדולים שנולדו בשנות ה־50 של המאה הקודמת, ועולי בריה"מ לשעבר שהגיעו בשנות ה־90 בגיל העבודה, הגיעו בעשור האחרון לגיל 65.)
(2) יתרון לכלכלת המדינה: מרכז היום מאפשר לבני המשפחה – בעיקר לבנים ולבנות בגיל העבודה – להמשיך לעבוד ולהשתכר במקום לטפל בהורה בבית, וכך הם ממשיכים לייצר ולשלם מסים. נוסף על כך, טיפול יומי בקהילה זול בהרבה מאשפוז במוסד סיעודי, והמדינה חוסכת בהוצאות.
יתרון לקשיש: הקשיש ממשיך לגור בביתו ובסביבה המוכרת לו, ובמרכז הוא נהנה מפעילות חברתית, מארוחות מזינות ומפעילות גופנית – וכך נמנעות בדידות והידרדרות במצבו, והוא שומר על עצמאותו זמן רב יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המגמה מצוטטת מן הטבלה עם מספרים, והגורם מוסבר. (2) שני יתרונות שונים – אחד כלכלי למדינה ואחד לאדם עצמו.
שאלה 3 · גבולות, פריפריה והתיישבות
הסבירו עיקרון גאוגרפי אחד שעליו מבוססת מדיניות חיזוק אזורי השוליים בישראל (למשל קביעת "אזורי עדיפות לאומית").
ציינו שני אזורים גאוגרפיים בישראל שבהם בא לידי ביטוי העיקרון שהסברתם.
ציינו שני גורמים שעשויים לשנות תוואי גבול בין מדינות.
הביאו דוגמה לאחד מן הגורמים שציינתם, והסבירו כיצד הוא השפיע על תוואי הגבול בין ישראל ובין מצרים.
לפניכם שמות של יישובים: דגניה א', כנרת (הקבוצה), אפיקים.
עיינו במפות שבאטלס, ותארו מאפיין מיקום המשותף ליישובים אלה.
האם לדעתכם למאפיין המיקום הזה יש יתרון או חיסרון? נמקו את תשובתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
העיקרון: המרחק מאזור הגלעין (הריחוק הגאוגרפי) – המדינה מכוונת הטבות ותמריצים (מענקים למפעלים, הנחות במס הכנסה, הנחות בקרקע, תקציבים לחינוך ולתשתיות) לאזורים הרחוקים ממרכז הארץ, שבהם רמת החיים נמוכה, מקומות העבודה מעטים והשירותים חלשים, כדי למשוך אליהם תושבים ועסקים ולצמצם את הפערים בינם לבין הגלעין.
שני אזורים: הנגב (באר שבע, דימונה, ירוחם, הערבה) והגליל (בעיקר הגליל העליון ואצבע הגליל – קריית שמונה, צפת). (אפשר גם: רמת הגולן; עמק בית שאן.)
מה נדרש: עיקרון אחד – מה הוא אומר ולמה הוא גאוגרפי – ושני אזורים שבהם הוא מתבטא.
תשובה מלאה:
מדיניות חיזוק השוליים יוצאת מן ההבחנה בין גלעין לשוליים. הגלעין – מטרופולין תל אביב ומרכז הארץ – מרכז את רוב מקומות העבודה האיכותיים, ההון, השירותים והאוכלוסייה. אזורי השוליים רחוקים ממנו, ולכן הנגישות שלהם לשווקים ולמקומות עבודה נמוכה, והם מתקשים למשוך משקיעים ותושבים חזקים.
העיקרון הגאוגרפי הוא המרחק (הריחוק) מן הגלעין: ככל שאזור רחוק יותר מן המרכז ורמתו החברתית־כלכלית נמוכה יותר, הוא מקבל יותר הטבות. המדינה מפצה על "עלות המרחק" באמצעות מענקי השקעה למפעלים, הטבות מס לתושבים, הנחות במחירי קרקע ותוספת תקציבים לחינוך, לבריאות ולתשתיות.
אזור ראשון – הנגב: באר שבע, הערים דימונה וירוחם, יישובי הערבה – רחוקים מן המרכז, צפיפות האוכלוסייה בהם נמוכה, ולכן הם זוכים להטבות.
אזור שני – הגליל: קריית שמונה, צפת, יישובי אצבע הגליל – בשולי המדינה בצפון, רחוקים מן הגלעין וסמוכים לגבול.
למה זה מקבל ניקוד מלא: העיקרון מוסבר (מה הוא קובע ולמה – מרחק מן הגלעין ופערים), ושני האזורים הם אזורי שוליים אמיתיים ומתאימים לעיקרון.
טעות נפוצה: לציין "פיזור אוכלוסייה" כעיקרון בלי להסביר את הקשר למרחק מן הגלעין ולפערים.
סעיף ב
שני גורמים: (1) הסכם שלום (משא ומתן מדיני) בין המדינות; (2) בוררות או הכרעה של גוף בין־לאומי. (אפשר גם: מלחמה וכיבוש שטחים.)
דוגמה – הסכם השלום בין ישראל ובין מצרים (1979): בעקבות ההסכם נסוגה ישראל מכל חצי האי סיני (הנסיגה הושלמה באפריל 1982), והגבול נקבע מחדש לאורך קו הגבול הבין־לאומי הישן שבין רפיח לטאבה, ולא לאורך קו הפסקת האש שעבר בתעלת סואץ. המחלוקת על מיקומן של כמה אבני גבול באזור טאבה הוכרעה בבוררות בין־לאומית (1988), וטאבה הועברה למצרים ב־1989.
מה נדרש: שני גורמים כלליים בשמם, ואחר כך דוגמה מוחשית מן הגבול עם מצרים – מה קרה ואיך זה שינה את קו הגבול.
תשובה מלאה:
שני גורמים שעשויים לשנות תוואי גבול:
1. הסכם שלום – המדינות מסכימות על קו גבול קבע, ולעיתים גם על תיקונים בקו או על חילופי שטחים.
2. בוררות בין־לאומית – כשהמדינות חלוקות על מיקום הקו, הן יכולות להעביר את ההכרעה לגוף שיפוטי בין־לאומי ולקבל את פסיקתו.
(גם מלחמה וכיבוש שטחים משנים לעיתים את קו השליטה בפועל.)
הדוגמה – הסכם השלום עם מצרים: אחרי מלחמת ששת הימים (1967) הגיע הקו בין ישראל ובין מצרים עד תעלת סואץ. בהסכם השלום (1979) הוסכם שהגבול יהיה הגבול הבין־לאומי שנקבע בתקופת המנדט – הקו מרפיח שבחוף הים התיכון עד טאבה שבמפרץ אילת. ישראל פינתה את סיני בשלבים, עד אפריל 1982, ויישובי חבל ימית פונו. כך זז קו הגבול מזרחה – מתעלת סואץ אל הקו שבין רפיח לטאבה.
בנוסף, על מיקומן של כמה אבני גבול באזור טאבה לא הייתה הסכמה. המחלוקת הועברה לבוררות בין־לאומית, שהכריעה ב־1988 לטובת מצרים, ובשנת 1989 הועברה טאבה לריבונות מצרים. זו דוגמה לגורם השני – הכרעה בין־לאומית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הגורמים שונים זה מזה ובשמם; הדוגמה מוחשית (שנים, מקומות) ומסבירה מה השתנה בתוואי – מתעלת סואץ אל קו רפיח–טאבה.
סעיף ג
המאפיין המשותף: שלושת היישובים שוכנים בעמק הירדן – בקצה הדרומי של הכנרת ולאורך נהר הירדן, סמוך ליציאתו מן הכנרת, בשטח מישורי נמוך מתחת לפני הים.
לדעתי יש לכך יתרון: קרבה למקורות מים זמינים (הכנרת, הירדן ובסמוך גם הירמוך), קרקע סחף פורייה ושטח מישורי, ואקלים חם בחורף – תנאים טובים לחקלאות שלחין ולגידולים מוקדמים, שהיו בסיס הפרנסה של הקבוצות הראשונות. (תשובה מנומקת של חיסרון מתקבלת גם היא: חום קיצוני בקיץ, ובעבר ביצות ומחלת המלריה; קרבה לגבול.)
מה נדרש: לאתר את היישובים במפה, לתאר מה משותף למיקומם, ולנקוט עמדה אחת (יתרון או חיסרון) עם נימוק.
תשובה מלאה:
במפה הפיזית של צפון הארץ באטלס (או במפה של אזור הכנרת) מוצאים את שלושת היישובים בקצה הדרומי של הכנרת: כנרת (הקבוצה) על החוף הדרומי־מערבי, דגניה א' במקום שבו הירדן יוצא מן הכנרת, ואפיקים מעט דרומה ומזרחה, בעמק הירדן, סמוך לירדן ולמפגש עם הירמוך.
המאפיין המשותף: מיקום בעמק הירדן, בשטח מישורי ונמוך (כ־200 מטר מתחת לפני הים), ליד מקורות מים – הכנרת והירדן.
יתרון: יישובים חקלאיים זקוקים למים, לקרקע ולשטח מישורי. הקבוצות של העלייה השנייה (דגניה, 1910, הייתה הקבוצה הראשונה) הוקמו על קרקע שנרכשה ליד מקור מים זמין, כדי שאפשר יהיה להשקות שדות ומטעים. קרקעות הסחף בעמק פוריות, והחורף החם מאפשר לגדל ירקות ופירות מוקדמים. בזכות זה החקלאות בעמק הייתה רווחית, והיישובים התבססו.
(חיסרון אפשרי: הקיץ חם מאוד ולח, ובשנים הראשונות סבלו המתיישבים ממלריה בגלל ביצות ליד הירדן; היישובים סמוכים לגבול ירדן.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המאפיין מנוסח במונחים גאוגרפיים (עמק הירדן, הכנרת, הירדן, נמוך מפני הים), והעמדה מנומקת בקשר ישיר למיקום.
שאלה 4 · איכות הסביבה – זיהום אוויר מתחבורה
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על שני הסעיפים א–ב.
[קטע]
הסבירו שלושה מן המושגים המודגשים בקו בקטע.
הסבירו את העיקרון "פיתוח בר־קיימה".
בקטע מוזכרות כמה דרכים לצמצום זיהום האוויר מתחבורה בערים.
בחרו בדרך אחת, והסבירו כיצד באמצעותה מיושם העיקרון של פיתוח בר־קיימה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
חלקיקים נשימים – חלקיקים זעירים מאוד באוויר (מפליטת מנועים, אבק ועשן), שבגלל גודלם הקטן נשאפים עמוק לריאות ופוגעים בבריאות.
אזור אוויר נקי – אזור מוגדר בעיר שאסור להיכנס אליו בכלי רכב מזהמים (בעיקר רכבים כבדים ישנים בלי מסנן), כדי להפחית את זיהום האוויר בו.
תחבורה ציבורית – הסעה של נוסעים רבים בכלי רכב משותפים (אוטובוסים, רכבות, רכבת קלה) לפי קווים ולוחות זמנים קבועים.
(אפשר גם: תחמוצות חנקן – גזים מזהמים שנפלטים משריפת דלק במנועים; כלי רכב חשמליים – כלי רכב שמונעים במנוע חשמלי וסוללה, ואינם פולטים גזים בזמן הנסיעה.)
מה נדרש: הסבר נכון של שלושה מושגים (אחד מן הקטע לכל מושג).
תשובה מלאה:
חלקיקים נשימים: חלקיקים זעירים (קטנים מאוד מעובי שערה) שמרחפים באוויר. מקורם בפליטה של מנועי דיזל, בעשן, באבק ובשחיקת צמיגים ובלמים. בגלל גודלם הקטן הם נשאפים עמוק לתוך הריאות ואף לזרם הדם, ולכן הם מן המזהמים המסוכנים ביותר לבריאות.
אזור אוויר נקי: אזור מוגדר בעיר (בדרך כלל המרכז הצפוף) שהכניסה אליו אסורה לכלי רכב מזהמים – בעיקר משאיות ואוטובוסים ישנים המונעים בסולר בלי מסנן חלקיקים. המטרה: להפחית את ריכוז המזהמים במקום שבו גרים ועובדים אנשים רבים.
תחבורה ציבורית: מערכת הסעה של נוסעים רבים בכלי רכב משותפים – אוטובוסים, רכבות, רכבות קלות – לפי קווים ולוחות זמנים קבועים. נוסע בתחבורה ציבורית "מחליף" נסיעה ברכב פרטי.
(אפשר גם: תחמוצות חנקן – גזים רעילים שנוצרים בשריפה של דלק בטמפרטורה גבוהה במנועים; כלי רכב חשמליים – רכבים שמונעים בסוללה ובמנוע חשמלי ואינם פולטים גזי פליטה ברחוב.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל מושג מוסבר במדויק ובמשמעותו בהקשר של זיהום האוויר.
סעיף ב
פיתוח בר־קיימה – פיתוח שעונה על צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לענות על צורכיהם; איזון בין צמיחה כלכלית, צדק חברתי ושמירה על הסביבה.
דרך: פיתוח תחבורה ציבורית. העיר ממשיכה לגדול ותושביה ממשיכים לנסוע לעבודה (צורך כלכלי וחברתי), אבל נוסע ברכבת קלה או באוטובוס צורך פחות דלק ופולט פחות מזהמים מנוסע ברכב פרטי. כך נשמרים האוויר הנקי ובריאות התושבים, ונחסכים משאבי דלק וקרקע (פחות כבישים וחניונים) לדורות הבאים.
מה נדרש: הגדרה של העיקרון + דרך אחת מן הקטע והסבר כיצד היא מיישמת אותו.
תשובה מלאה:
פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שמספק את צורכי האוכלוסייה היום בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם. הוא מאזן בין שלושה תחומים: כלכלה (צמיחה ותעסוקה), חברה (שוויון ואיכות חיים) וסביבה (שמירה על משאבי הטבע ועל איכות האוויר, המים והקרקע).
דרך: פיתוח תחבורה ציבורית (רכבות קלות, נתיבי תחבורה ציבורית). הפיתוח הכלכלי של העיר נמשך – התושבים מגיעים לעבודה, ללימודים ולשירותים, וגם מי שאין לו רכב מגיע ליעדים (צדק חברתי). אבל רכבת קלה אחת מחליפה מאות מכוניות: הצריכה של דלק לכל נוסע קטנה, הפליטה של תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים קטנה, ונדרשים פחות שטחים לכבישים ולחניונים. כך נשמרים האוויר הנקי ובריאות התושבים והקרקע הפתוחה גם לדורות הבאים.
(אפשר לבחור גם: אזור אוויר נקי – מוציא את הרכבים המזהמים ביותר מן המרכז ומעודד חידוש צי הרכב; כלי רכב חשמליים – תנועה בלי פליטה ברחוב, ובעתיד גם חשמל ממקורות מתחדשים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: העיקרון מוגדר עם שלושת התחומים; הדרך שנבחרה לקוחה מן הקטע, ומוסבר כיצד היא מקיימת גם את הצורך הנוכחי וגם את השמירה על הסביבה לעתיד.
שאלה 5 · מדרש תמונה – מצוק הארבל והכינרת
לפניכם תיאור של תמונה שצולמה ליד הכינרת. בתמונה מסומנים בספרות I, II שני סוגי סלעים.
עיינו בתיאור התמונה, וענו על הסעיפים א–ב.
[תיאור התמונה]
(1) ציינו את השם של סוג הסלע המסומן בספרה I ואת השם של סוג הסלע המסומן בספרה II. (4 נקודות)
(2) הסבירו כיצד נוצרו הסלעים המסומנים בספרה II. (3 נקודות)
המאפיינים הפיזיים של אזור הארבל והכינרת תורמים לפיתוח ענף התיירות באזור זה.
(1) תארו מאפיין פיזי אחד של אזור הארבל והכינרת, והסבירו כיצד הוא תורם להתפתחות ענף התיירות באזור. (4 נקודות)
(2) תארו מאפיין פיזי אחד של אזור הארבל והכינרת, והסבירו כיצד הוא מקשה את פיתוח ענף התיירות באזור. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) I – אבן גיר (וגם דולומיט; סלע משקע). II – בזלת (סלע יסוד/מגמתי, געשי).
(2) הבזלת היא סלע געשי: בהתפרצויות געשיות עלתה מגמה (סלע מותך) מעומק כדור הארץ דרך סדקים, זרמה על פני השטח כלבה, התקררה במהירות והתמצקה לסלע כהה ובעל גבישים זעירים; זרמי הלבה כיסו את הרמה שמעל המצוק.
מה נדרש: (1) שמות שני סוגי הסלעים; (2) תהליך היווצרות הסלע II.
תשובה מלאה:
(1) סלע I – אבן גיר (וגם דולומיט): סלע בהיר, הבנוי שכבות – סלע משקע. מצוק הארבל בנוי ברובו סלעי גיר ודולומיט.
סלע II – בזלת: סלע כהה, שמכסה את רמת הארבל שמעל המצוק ושטחים נרחבים בגליל התחתון המזרחי ובגולן.
(2) היווצרות הבזלת – סלע יסוד (מגמתי) געשי: באזור השבר הסורי־אפריקאי ובסביבתו נוצרו סדקים עמוקים בקרום כדור הארץ. דרכם עלתה מגמה – סלע מותך מעומק כדור הארץ – והתפרצה אל פני השטח כלבה. הלבה זרמה על פני הרמה והתקררה במהירות באוויר, ולכן התמצקה לסלע כהה, שהגבישים שבו זעירים מאוד, ולעיתים נשארו בו חללים קטנים של בועות גז. זרמי הלבה כיסו את שכבות הגיר שמתחתם, ולכן הבזלת נמצאת למעלה, על הרמה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני השמות נכונים; (2) שלבי ההיווצרות: עליית מגמה, זרימת לבה על פני השטח, התקררות והתמצקות.
סעיף ב
(1) הפרש גבהים גדול על פני מרחק קצר: מצוק הארבל מתנשא כ־390 מ' מעל הכינרת, ששוכנת כ־210 מ' מתחת לפני הים; מראש המצוק יש תצפית רחבה על הכינרת, על הגולן ועל הגליל, והמצוק מושך מטיילים ומטפסים – גן לאומי ושמורת טבע שמבקרים בהם רבים.
(2) מצוק תלול מאוד: השביל במצוק קשה ומסוכן, ויש סכנה של נפילת סלעים; לכן הגישה מוגבלת, אי אפשר להנגיש את המצוק לכל המבקרים ולבנות בו מתקנים. (אפשר גם: חום כבד בקיץ באזור הכינרת, שנמצא מתחת לפני הים.)
מה נדרש: (1) מאפיין פיזי אחד, תיאורו והסבר תרומתו לתיירות; (2) מאפיין פיזי אחר, תיאורו והסבר הקושי.
תשובה מלאה:
(1) מאפיין – הפרש גבהים גדול ומצוק נישא מעל הכינרת: הכינרת שוכנת בבקע, כ־210 מ' מתחת לפני הים, וראש הארבל נמצא כ־180 מ' מעל פני הים – כ־390 מ' מעל האגם, במרחק קצר מאוד. מראש המצוק נשקפת תצפית נרחבת על הכינרת, על רמת הגולן, על הר החרמון ועל הרי הגליל. המצוק, המערות שבו והשבילים המסומנים מושכים מטיילים, משפחות ומטפסים, ובאזור הוקמו גן לאומי ושמורת טבע, וגם מקומות לינה וצימרים ביישובים הסמוכים. הקרבה לכינרת מאפשרת לשלב טיול בהר עם נופש לחוף האגם.
(2) מאפיין – מצוק תלול וסלעי: דופן הארבל כמעט אנכית. השביל העולה בה תלול, ובחלקים ממנו יש להיעזר ביתדות ובמאחזי יד. יש בו סכנה של נפילות ושל נפילת סלעים. לכן אי אפשר להנגיש את המצוק לכל המבקרים (משפחות עם ילדים קטנים, קשישים), יש להגביל את התנועה בימים מסוכנים, ואי אפשר לבנות במצוק מתקני תיירות.
(אפשר גם: חום כבד בקיץ – בגלל הגובה הנמוך מתחת לפני הים הטמפרטורות בבקע גבוהות מאוד בקיץ, ולכן הטיולים במצוק מסוכנים בשעות היום, ועונת הטיולים מתקצרת.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל תת־סעיף מאפיין פיזי מתואר ומוסבר הקשר שלו לתיירות.
שאלה 6 · מטרופולין – מפה סכמטית
בנספח מוצגת מפה סכמטית של מטרופולין לדוגמה השוכן לחוף הים.
עיינו במפה, וענו על הסעיפים א–ב.
[נספח – מפה]
בעשורים האחרונים עוברים מרכזי קניות, משרדים ובתי עסק רבים ממרכז העיר הוותיק של עיר הגלעין אל צמתים ומחלפים בשולי המטרופולין.
ציינו מהו התהליך הגאוגרפי העירוני שבו בא לידי ביטוי מעבר זה, והסבירו מדוע פרבור האוכלוסייה במטרופולין גורם להתגברות תהליך זה.
עיינו במפה.
(1) ציינו שני שימושי קרקע עיקריים בעיר A שבהם בא לידי ביטוי מיקומה בגלעין המטרופולין, ואת שימוש הקרקע העיקרי ביישובים B–E שבו בא לידי ביטוי מיקומם בטבעת של המטרופולין. (4 נקודות)
(2) עיר A שוכנת בטופוגרפיה המשלבת חוף ומפרץ, מישור, נהר ורכס הרים. טופוגרפיה זו משפיעה על המיקום של שימושי הקרקע בעיר.
בחרו בשניים משימושי הקרקע המוצגים במפה, שהמיקום שלהם מושפע מן הטופוגרפיה.
הסבירו את ההשפעה של הטופוגרפיה על המיקום של כל אחד משימושי קרקע אלה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
התהליך: ביזור (פרבור) של פעילות כלכלית – יציאת המסחר והשירותים מן המע"ר אל שולי המטרופולין.
הסבר: כשהאוכלוסייה עוברת לגור ביישובי הטבעת, הלקוחות והעובדים נמצאים בשוליים. עסקים עוברים אל הצמתים ואל המחלפים שבשוליים כדי להיות קרובים אליהם, במקום נגיש ברכב, עם הרבה חניה ובמחירי קרקע נמוכים יותר מאשר במרכז העיר.
מה נדרש: שם התהליך, והסבר שמקשר בין מעבר האוכלוסייה לשוליים לבין מעבר העסקים.
תשובה מלאה:
התהליך: ביזור של פעילות כלכלית (פרבור של מסחר ושירותים) – מרכזי קניות, קניונים ופארקי משרדים קמים בשולי המטרופולין, ומרכז העיר הוותיק מאבד חלק מתפקידיו.
הסבר:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שם התהליך נכון, וההסבר מקשר בין מיקום האוכלוסייה לבין מיקום העסקים (נגישות, חניה, מחירי קרקע).
סעיף ב
(1) עיר A (גלעין): מע"ר – מסחר ומשרדים; נמל ותעשייה כבדה (אפשר גם: מגורים בבנייה רוויה). יישובי הטבעת: מגורים (פרבריים).
(2) הנמל: נמצא על חוף המפרץ, כי המפרץ מוגן מן הגלים ומאפשר לאוניות לעגון, והנהר והמישור לידו מאפשרים גישה יבשתית אל הנמל.
המגורים צמודי הקרקע: על מדרונות הרכס, כי שם השטח לא מתאים לבנייה רוויה ולתעשייה, יש נוף ואוויר נקי יותר, ולכן זה אזור מגורים יוקרתי ודליל.
(אפשר גם: תעשייה כבדה – בשטח מישורי ליד המפרץ והנמל; שדה התעופה – בשטח מישורי ופתוח מדרום לעיר; היער והפארק – על הרכס התלול שאינו מתאים לבנייה.)
מה נדרש: (1) שני שימושים של הגלעין ושימוש אחד של הטבעת; (2) לבחור שני שימושים, ולכל אחד להסביר איך צורת השטח קבעה את מיקומו.
תשובה מלאה:
(1)
(2) שני שימושים לדוגמה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) שימושים מתאימים לגלעין ולטבעת. ב־(2) לכל שימוש נקשר מאפיין טופוגרפי מן המפה (מפרץ, מישור, מדרון, רכס) עם הסבר למה הוא מתאים לו.
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון
(28 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתיים מן השאלות 7–10 (לכל שאלה – 14 נקודות).
שאלה 7 · תרבות ומאפיינים של המזרח התיכון
לפניכם רשימה של מושגים הקשורים לתרבות במזרח התיכון.
בחרו שניים מן המושגים שברשימה, והסבירו את חשיבותו של כל אחד מהם לאפיון המזרח התיכון כחבל ארץ.
— האסלאם
— השפה הערבית
— הלאומיות הערבית
— מיעוטים לאומיים (כמו הכורדים)
לפניכם רשימה של מאפיינים גאוגרפיים של המזרח התיכון.
בחרו באחד מן המאפיינים, והסבירו שתי השפעות של המאפיין שבחרתם על המזרח התיכון.
— מיקום לאורך נתיבי הסחר בין אסיה לאירופה
— רצועת מדבר רחבה
— מקומות קדושים לשלוש דתות
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
האסלאם – דת הרוב כמעט בכל מדינות החבל (סונים ושיעים), והיא מעצבת את החוק, את לוח השנה, את הנוף (מסגדים) ואת אורח החיים; מכה ומדינה – מוקד עלייה לרגל.
השפה הערבית – שפת הרוב ברוב המדינות (מעיראק ועד מצרים), שפת הקוראן; היא יוצרת מרחב תרבותי משותף – אבל טורקיה (טורקית), איראן (פרסית) וישראל (עברית) אינן ערביות, ולכן היא מאפיינת את רוב החבל ולא את כולו.
(הלאומיות הערבית – רעיון של אומה ערבית אחת, שהביא לאיחודים ולליגה הערבית; מיעוטים לאומיים – הכורדים, כ־30 מיליון, מפוזרים בין ארבע מדינות בלי מדינה משלהם – מקור לסכסוכים.)
מה נדרש: לבחור שני מושגים ולהסביר מדוע כל אחד חשוב לאפיון החבל – לא רק להגדיר.
תשובה מלאה (שתי אפשרויות מבין הארבע מספיקות):
האסלאם: רוב גדול של תושבי המזרח התיכון הם מוסלמים – סונים ברוב המדינות, ושיעים ברוב באיראן ובעיראק. האסלאם נולד בחבל (בחצי האי ערב), ובו המקומות הקדושים לו – מכה ומדינה, וגם ירושלים. הדת מעצבת את אורח החיים (תפילה, צום הרמדאן, המשפחה), את החוק במדינות רבות, את הנוף העירוני (מסגדים, השוק ליד המסגד הגדול) ואת התנועה במרחב (העלייה לרגל למכה). לכן היא מכנה משותף שמאפשר לראות במזרח התיכון חבל אחד.
השפה הערבית: ערבית היא שפת הרוב ברוב מדינות החבל, מעיראק ועד מצרים, והיא שפת הקוראן ולכן חשובה גם למוסלמים שאינם ערבים. היא מאפשרת תקשורת, מסחר ותקשורת המונים משותפים (עיתונות, טלוויזיה) בין מדינות רבות. עם זאת, במזרח התיכון יש גם מדינות שאינן ערביות – טורקיה, איראן וישראל – ולכן השפה מאפיינת את רוב החבל אך לא את כולו.
הלאומיות הערבית: הרעיון שכל דוברי הערבית הם אומה אחת. הוא הוביל להקמת הליגה הערבית (1945) ולניסיונות איחוד בין מדינות, ומעצב את היחסים בין מדינות החבל.
מיעוטים לאומיים: בחבל חיים עמים שאין להם מדינה, כמו הכורדים – עשרות מיליונים, הפזורים בעיקר בין טורקיה, עיראק, איראן וסוריה. המאבק שלהם לעצמאות או לאוטונומיה הוא מקור לסכסוכים, ומראה שהחבל מגוון ואינו אחיד.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מושג מוסבר תפקידו באפיון החבל, עם דוגמה (מקום, מדינה) – ולא רק הגדרה.
סעיף ב
דוגמה – רצועת מדבר רחבה: (1) האוכלוסייה מרוכזת בעמקי נהרות, במישורי חוף ובנאות מדבר (עמק הנילוס, מסופוטמיה), ושטחים עצומים כמעט ריקים (רובע אל־ח'אלי); (2) מחסור במים – תלות בנהרות משותפים, בהתפלה ובמי תהום פוסיליים, ולכן סכסוכים והסכמים על מים.
(מיקום על נתיבי סחר: מעברי ים חשובים – תעלת סואץ – והכנסות ממעבר; עניין של מעצמות ומלחמות על השליטה. מקומות קדושים: תיירות דתית ועלייה לרגל – מכה, ירושלים; סכסוכים על שליטה במקומות הקדושים.)
מה נדרש: מאפיין אחד ושתי השפעות שונות שלו, כל אחת מוסברת.
תשובה מלאה (על מאפיין אחד):
רצועת מדבר רחבה – השפעה ראשונה, על תפרוסת האוכלוסייה: רוב שטח החבל מדברי, עם פחות מ־250 מ"מ גשם בשנה. לכן האוכלוסייה מתרכזת במקומות שיש בהם מים – עמק הנילוס והדלתה, מסופוטמיה (הפרת והחידקל), מישורי החוף ונאות המדבר – ובהם צפיפות גבוהה מאוד, ואילו מדבריות כמו רובע אל־ח'אלי כמעט ריקים מאדם.
השפעה שנייה, על משאבי המים ועל היחסים בין המדינות: המחסור במים מחייב מקורות יקרים – התפלה במדינות המפרץ, שאיבת מי תהום פוסיליים – ותלות בנהרות שמקורם במדינה אחרת (הנילוס, הפרת). לכן המים הם מקור לסכסוכים (טורקיה, סוריה ועיראק על הפרת) ולהסכמים.
(אפשרות אחרת – מיקום לאורך נתיבי הסחר: דרך החבל עוברים נתיבי שיט ותעופה בין אסיה לאירופה, ובהם תעלת סואץ, שמכניסה למצרים הכנסות גדולות; ובשל חשיבות הנתיבים, מעצמות זרות מתערבות בחבל ומתנהלים מאבקים על השליטה במעברים. אפשרות שלישית – מקומות קדושים: תיירות דתית ועלייה לרגל (מכה, ירושלים, נג'ף) מכניסות הכנסות גדולות; והשליטה במקומות הקדושים היא מקור לסכסוכים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות של אותו מאפיין, כל אחת עם מנגנון ודוגמה ממקום בחבל.
שאלה 8 · יחידות נוף באירן
לפניכם מפה סכמטית של אירן. הספרות 1–6 במפה מציינות יחידות נוף.
עיינו במפה שלפניכם ובמפות שבאטלס, וענו על הסעיפים א–ב.
[מפה]
בחרו ביחידת נוף אחת המסומנת במפה שהיא מישור (שפלה).
ציינו את מספר היחידה, את שמה ואת שם גוף המים או הנהר שלידו היא שוכנת.
הסבירו יתרון אחד וחיסרון אחד שיש לריכוז של אוכלוסייה ושל חקלאות ביחידת הנוף שבחרתם בסעיף א.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
יחידה 1 – מישור החוף של הים הכספי (מישור גילאן ומאזנדראן), לחוף הים הכספי.
(אפשר גם: יחידה 4 – מישור ח'וזסתאן, לצד נהר הקארון ובראש המפרץ הפרסי.)
מה נדרש: מספר היחידה, שמה וגוף המים/הנהר שלידה.
תשובה מלאה:
יחידה 1: מישור החוף של הים הכספי – רצועה צרה ונמוכה (חלקה אף מתחת לפני הים) בין חוף הים הכספי לבין רכס הרי אלבורז (יחידה 2). במפות שבאטלס היא מופיעה בצבע ירוק של שטח נמוך, וצפופה ביישובים.
אפשר גם: יחידה 4: מישור ח'וזסתאן – מישור סחף נרחב בדרום־מערב אירן, לאורך נהר הקארון ובראש המפרץ הפרסי, ליד הגבול עם עירק.
(יחידות 2 ו־3 הן רכסי הרים – אלבורז וזגרוס; יחידות 5 ו־6 הן מדבריות – דשת־א־כוויר ודשת־א־לוט – ולכן אינן תשובה נכונה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: זיהוי נכון של יחידה שהיא מישור, עם שמה ועם גוף המים שלידה.
סעיף ב
מישור החוף של הים הכספי – יתרון: כמות משקעים גדולה מאוד (יותר מ־1,000 מ"מ בחלקים ממנו) בגלל האוויר הלח מן הים הכספי שעולה על מדרונות אלבורז, וקרקע סחף פורייה – אפשר לגדל אורז, תה ופרי הדר בלי השקיה רבה, והאוכלוסייה צפופה.
חיסרון: המישור צר ומוגבל בין הים להרים – הלחץ על הקרקע גדול, היערות על המדרונות נכרתים, ויש סכנה להצפות ולגלישות קרקע בגשמים העזים.
מה נדרש: יתרון וחיסרון, שניהם קשורים למאפייני היחידה שנבחרה.
תשובה מלאה:
מישור החוף של הים הכספי:
יתרון – תנאים טבעיים נוחים לחקלאות: הרוחות הצפוניות מביאות אוויר לח מעל הים הכספי, והאוויר עולה על מדרונות אלבורז, מתקרר ומוריד גשם רב (בחלקים מן המישור יותר מ־1,000 מ"מ בשנה – הרבה יותר מבשאר אירן המדברית). בנוסף, הקרקע היא קרקע סחף פורייה שהנחלים מביאים מן ההרים. לכן אפשר לגדל אורז, תה, פרי הדר וכותנה, ולקיים אוכלוסייה צפופה – זה אחד האזורים הצפופים באירן.
חיסרון – שטח צר ומוגבל: המישור הוא רצועה צרה בין הים להרים, ולכן ריכוז אוכלוסייה וחקלאות גורם לחץ גדול על הקרקע: יערות היירקני (היערות על מדרונות אלבורז) נכרתים לטובת שדות ובנייה, ובעקבות זאת גדלות הסחיפה והסכנה להצפות ולגלישות קרקע בגשמים העזים. (אפשר גם: זיהום הים הכספי משפכים וחומרי הדברה.)
אם נבחר מישור ח'וזסתאן:
יתרון – מים וקרקע: נהר הקארון ויובליו מספקים מים להשקיה, והמישור עשוי קרקע סחף פורייה, ולכן אפשר לגדל חיטה, קני סוכר ותמרים; גם הקרבה למפרץ הפרסי מאפשרת סחר.
חיסרון – אקלים קיצוני: הקיץ חם מאוד (לעיתים יותר מ־50°C), יש סופות אבק, וההשקיה הרבה בקרקע חמה גורמת להמלחת הקרקע. (אפשר גם: מחסור במים בגלל סכרים במעלה הנהר ושאיבת יתר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל טענה מקושרת למאפיין פיזי של היחידה (משקעים, קרקע, רוחב השטח או חום וקרקע מומלחת) ומוסברת כיצד היא משפיעה על האוכלוסייה והחקלאות.
שאלה 9 · תשתיות ורמת פיתוח
לפניכם טבלה ובה נתונים על מדדים של תשתיות בחמש מדינות במזרח התיכון.
עיינו בטבלה, וענו על הסעיפים א–ב שאחריה.
[טבלה]
(1) דרגו את המדינות על פי רמת הפיתוח של התשתיות שלהן, מן הרמה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
בתשובתכם ציינו מדד אחד מן הטבלה שעל פיו ביססתם את הדירוג.
(3 נקודות)
(2) הסבירו כיצד המדד שציינתם מבטא רמת פיתוח של מדינה. (3 נקודות)
מאפייני הסביבה הפיזית יכולים לסייע בפיתוח התשתיות (כבישים, מסילות, נמלים, רשתות חשמל ומים) במדינה או להגביל אותו.
בחרו בשתי מדינות מן הטבלה.
היעזרו במפות שבאטלס.
בנוגע לכל אחת מן המדינות שבחרתם, ציינו מאפיין פיזי אחד שיכול לסייע בפיתוח התשתיות ומאפיין פיזי אחד שיכול להגביל אותו, והסבירו כיצד כל מאפיין מסייע בפיתוח התשתיות או מגביל אותו (סך הכול – ארבעה מאפיינים פיזיים).
(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) על פי שיעור המשתמשים באינטרנט: איחוד האמירויות (100%), ירדן (95.6%), איראן (85.3%), עירק (81.5%), תימן (17.5%). (על פי המנויים לאינטרנט נייח מהיר: איחוד האמירויות, עירק, איראן, ירדן, תימן – גם דירוג זה מתקבל.)
(2) שימוש נרחב באינטרנט מחייב תשתית של רשתות תקשורת, חשמל יציב ומכשירים, וגם השכלה והכנסה שמאפשרות להשתמש בהם; האינטרנט הוא בסיס לכלכלה מודרנית – שירותים, מסחר מקוון, חינוך ובנקאות. לכן שיעור גבוה של משתמשים מבטא רמת פיתוח גבוהה, ושיעור נמוך (תימן) – תשתיות חלשות ורמת פיתוח נמוכה.
מה נדרש: (1) דירוג של חמש המדינות לפי מדד אחד מן הטבלה, והמדד עצמו; (2) הסבר של הקשר בין המדד לרמת הפיתוח.
תשובה מלאה:
(1) דירוג לפי שיעור המשתמשים באינטרנט:
1. איחוד האמירויות – 100%
2. ירדן – 95.6%
3. איראן – 85.3%
4. עירק – 81.5%
5. תימן – 17.5% (2019)
אפשר גם לדרג לפי מספר המנויים לאינטרנט נייח מהיר לכל 100 תושבים: איחוד האמירויות (40.8), עירק (17.6), איראן (12.1), ירדן (7.0), תימן (1.3). המדד של הגישה לחשמל אינו מתאים לדירוג כל המדינות, כי ארבע מהן ב־100% – הוא מבדיל רק את תימן. בכל הדירוגים איחוד האמירויות ראשונה ותימן אחרונה.
(2) הסבר – שיעור המשתמשים באינטרנט: כדי שרוב האוכלוסייה תשתמש באינטרנט, דרושות תשתיות מפותחות – רשת תקשורת (סיבים, אנטנות סלולריות) בכל חלקי המדינה, אספקת חשמל יציבה והשקעה גדולה של המדינה ושל חברות. דרושים גם הכנסה שמאפשרת לקנות מכשירים ומנויים, והשכלה. בנוסף, האינטרנט הוא בסיס לכלכלה מודרנית – לשירותים, למסחר, לבנקאות, לחינוך ולממשל. לכן שיעור גבוה של משתמשים (איחוד האמירויות, ירדן) מבטא רמת פיתוח גבוהה, ושיעור נמוך מאוד (תימן, מדינה עניה שנמצאת במלחמה מאז 2015) מבטא תשתיות חלשות ורמת פיתוח נמוכה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) כל חמש המדינות מדורגות בעקביות לפי המדד שצוין; (2) ההסבר מקשר בין המדד ובין התשתיות, ההכנסה והכלכלה.
סעיף ב
עירק: מסייע – מישור מסופוטמיה, המישור הנרחב של הפרת והחידקל, שבו קל וזול לסלול כבישים ומסילות, ונהרות המספקים מים; מגביל – רצועת חוף קצרה מאוד במפרץ הפרסי, ולכן יש לה מעט נמלים והיא תלויה במצר הורמוז ובמדינות שכנות (גם: מדבר במערב, חום קיצוני).
תימן: מסייע – חוף ארוך לים סוף ולמפרץ עדן, ליד מצר באב אל־מנדב – מתאים לנמלים (עדן, אל־חודיידה); מגביל – הרים גבוהים ותלולים במערב, שבהם סלילת כבישים והנחת קווי חשמל ומים קשות ויקרות, ומדבר בצפון ובמזרח.
(אפשר גם – איחוד האמירויות: מסייע – מישור חוף שטוח וחוף ארוך במפרץ הפרסי לנמלים; מגביל – מדבר בלי מים מתוקים (נדרשת התפלה), חום וסופות חול. איראן: מסייע – חופים ארוכים במפרץ הפרסי ובים הכספי; מגביל – הרי זגרוס ואלבורז ומדבריות פנימיים גדולים, ורעידות אדמה. ירדן: מסייע – רמה מישורית במזרח; מגביל – מחסור חמור במים, מדבר, ומוצא יחיד לים בעקבה.)
מה נדרש: שתי מדינות; לכל אחת מאפיין פיזי מסייע ומאפיין פיזי מגביל, כל אחד מוסבר בקשר לתשתיות.
תשובה מלאה:
מדינה ראשונה – עירק:
מאפיין מסייע – מישור מסופוטמיה: מרכז עירק ודרומה הם מישור נרחב ונמוך, שנוצר מן הסחף של הפרת והחידקל. בשטח מישורי קל וזול לסלול כבישים, להניח מסילות ולפרוס קווי חשמל וצינורות, והנהרות מספקים מים לערים ולהשקיה. לכן הערים הגדולות (בגדאד, בצרה) והתשתיות העיקריות מרוכזות במישור.
מאפיין מגביל – רצועת חוף קצרה מאוד: לעירק יש רק רצועת חוף קצרה מאוד בקצה המפרץ הפרסי, ליד בצרה. לכן יש לה מעט נמלים, והגישה הימית שלה עוברת במים רדודים ובמצר הורמוז. הדבר מגביל את פיתוח הנמלים ואת הסחר הימי. (אפשר גם: מדבר נרחב במערב ובדרום־מערב, שבו כמעט אין יישובים ותשתיות.)
מדינה שנייה – תימן:
מאפיין מסייע – חוף ארוך במקום אסטרטגי: לתימן חוף ארוך לים סוף ולמפרץ עדן, ליד מצר באב אל־מנדב, שבו עוברת תנועה רבה של אוניות בין אסיה לאירופה. החוף מתאים להקמת נמלים (עדן – נמל טבעי מוגן, אל־חודיידה), שיכולים לשמש גם נמלי שירות לאוניות.
מאפיין מגביל – הרים גבוהים ותלולים: מערב תימן, שבו מתגוררת רוב האוכלוסייה, הוא אזור הררי גבוה ותלול (יותר מ־3,000 מ'). סלילת כבישים במדרונות כאלה, והנחת קווי חשמל ומים, קשות, איטיות ויקרות, והדרכים חשופות למפולות. בצפון ובמזרח המדינה יש מדבר נרחב, שגם בו קשה לפרוס תשתיות. (תימן גם סובלת מחוסר יציבות ומלחמה, אך זה אינו מאפיין פיזי.)
אפשר לבחור גם במדינות האחרות:
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבעה מאפיינים פיזיים שונים, נכונים לפי האטלס, וכל אחד מקושר לפיתוח התשתיות (פני שטח, חוף, מים).
טעות נפוצה: לכתוב מאפיין שאינו פיזי (מלחמה, שחיתות, עוני). השאלה מבקשת מאפיינים של הסביבה הפיזית בלבד.
שאלה 10 · נתיבי תחבורה ושיתוף פעולה אזורי
במזרח התיכון עוברים נתיבי תחבורה חשובים בין אירופה, אסיה ואפריקה.
עיינו במפות שבאטלס, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) המצר באב אל־מנדב הוא מעבר ימי חשוב. ציינו בין איזה ים לאיזה ים הוא מחבר, וציינו שתי מדינות הגובלות בו. (4 נקודות)
(2) מסוף 2023 תקפו המורדים החות'ים, השולטים בחלק גדול מחופה המערבי של תימן, אוניות סוחר במצר באב אל־מנדב ובדרום ים סוף, אף שאין להם צי מלחמה גדול.
הסבירו כיצד המאפיינים הגאוגרפיים של המצר אפשרו לחות'ים לשבש את השיט בנתיב זה. (3 נקודות)
בשנת 2021 חתמו ישראל וירדן, בתיווך איחוד האמירויות, על הצהרת כוונות למיזם משותף: בירדן יוקם שדה סולרי גדול שייצא חשמל לישראל, ובישראל יותפלו מי ים שיועברו לירדן.
(1) הסבירו כיצד מיזם כזה עשוי להשפיע על חשיבותן הגאופוליטית של ירדן וישראל. (3 נקודות)
(2) יש הטוענים כי למיזם "מים תמורת חשמל" יש יתרון בתחום איכות הסביבה. חוו את דעתכם בנוגע לטענה זו, והציגו נימוק אחד לביסוס תשובתכם.
תוכלו להיעזר במפות שבאטלס. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) המצר מחבר בין ים סוף לבין מפרץ עדן (והאוקיינוס ההודי). המדינות הגובלות: תימן (ממזרח) וג'יבוטי (ממערב); מתקבלת גם אריתריאה.
(2) המצר צר מאוד – כ־30 ק"מ במקום הצר ביותר – ונתיבי השיט עוברים בו קרוב לחוף תימן. לכן כל אונייה העוברת בו נמצאת בטווח של טילים, של כטב"מים ושל סירות מן החוף. זהו "צוואר בקבוק": כל האוניות בין תעלת סואץ לאוקיינוס ההודי חייבות לעבור בו, והחלופה היחידה היא הקפת אפריקה – אלפי קילומטרים נוספים. כך גם כוח קטן השולט בחוף יכול לאיים על הנתיב כולו.
מה נדרש: (1) שני הימים ושתי מדינות, על פי מפת האטלס. (2) הסבר כיצד מאפייני המצר (רוחב, קרבה לחוף, היעדר חלופה) מאפשרים לשבש את השיט.
תשובה מלאה:
(1) על פי מפת המזרח התיכון באטלס, מצר באב אל־מנדב נמצא בקצה הדרומי של ים סוף, ומחבר בין ים סוף לבין מפרץ עדן – שממנו נפתחת הדרך לים הערבי ולאוקיינוס ההודי. המדינות הגובלות במצר: תימן – בחופו המזרחי (בחצי האי ערב), וג'יבוטי – בחופו המערבי (באפריקה). גם אריתריאה, שחופה משתרע עד המצר מצפון־מערב, מתקבלת.
(2) המאפיינים הגאוגרפיים של המצר:
– המצר צר מאוד: רוחבו במקום הצר ביותר כ־30 ק"מ בלבד, והאי פרים מחלק אותו לשני מעברים. נתיבי השיט של האוניות הגדולות עוברים קרוב לחוף תימן, ולכן כל אונייה נמצאת בטווח של טילים, של כטב"מים ושל סירות מהירות המשוגרים מן החוף שבשליטת החות'ים.
– אין נתיב חלופי קרוב: כל האוניות הנעות בין תעלת סואץ וים סוף לבין האוקיינוס ההודי חייבות לעבור במצר. החלופה היחידה היא הקפת אפריקה דרך כף התקווה הטובה – אלפי קילומטרים ושבוע–שבועיים נוספים.
לכן גם כוח צבאי קטן, השולט בחוף הסמוך ל"צוואר בקבוק" כזה, יכול לאיים על נתיב סחר עולמי שלם – וחברות הספנות העדיפו לעקוף את המצר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הימים והמדינות נכונים. (2) מוסבר הקשר בין מאפייני המצר (צר, קרוב לחוף, ללא חלופה) לבין היכולת לשבש את השיט.
סעיף ב
(1) המיזם יוצר תלות הדדית ושיתוף פעולה: ירדן הופכת לספקית אנרגיה ירוקה לישראל, וישראל – לספקית מים לירדן. כך מתחזק מעמדן של שתיהן כמדינות שמשתפות פעולה במשאבים חיוניים, השלום ביניהן מתחזק, והן נעשות חלק מציר אזורי (עם איחוד האמירויות) של כלכלה, אנרגיה ומים – חשיבותן לשחקנים במזרח התיכון ובעולם גדלה.
(2) (דוגמה) מסכים/ה: במפות האטלס רואים שבירדן שטחים מדבריים פתוחים עצומים עם קרינת שמש חזקה ומעט עננות – מתאימים לשדות סולריים גדולים, בעוד שבישראל הצפופה אין די שטח פנוי, וישראל יושבת לחוף הים התיכון ויכולה להתפיל מים. כל מדינה מנצלת את היתרון היחסי הטבעי שלה, ולכן אפשר לייצר יותר חשמל נקי במקום בחשמל מגז, ולהקטין את פליטות גזי החממה. (עמדה מסתייגת מנומקת מתקבלת: ההתפלה צורכת אנרגיה רבה ופולטת תמלחת לים, וקווי ההולכה הארוכים פוגעים בנוף.)
מה נדרש: (1) הסבר כיצד המיזם משנה את מעמדן של המדינות (תלות הדדית, שיתוף פעולה, ציר אזורי). (2) עמדה ונימוק גאוגרפי הנשען על האטלס (שטח, שמש, חוף).
תשובה מלאה:
(1) המיזם קושר את שתי המדינות בתלות הדדית במשאבים חיוניים: ירדן תספק לישראל חשמל ממקור מתחדש, וישראל תספק לירדן מים. כך:
– יחסי השלום, שהיו "קרים" ברובם, מקבלים בסיס כלכלי מוחשי, והיציבות בגבול הארוך ביניהן גדלה.
– שתי המדינות הופכות לחלק מציר אזורי של שיתוף פעולה (יחד עם איחוד האמירויות, שמימנה ותיווכה) – וחשיבותן עולה בעיני מדינות האזור והמעצמות כמי שמובילות פתרונות לבעיות המים והאקלים.
– לירדן – מדינה ענייה במשאבים – נוסף נכס אסטרטגי: ייצוא אנרגיה.
(המיזם הוקפא אחרי פרוץ המלחמה באוקטובר 2023; אין בכך שינוי לתשובה העקרונית.)
(2) עמדה: אני מסכים/ה עם הטענה.
נימוק – ניצול היתרון היחסי הטבעי של כל מדינה: במפות האטלס רואים שרוב שטחה של ירדן מדברי, דליל באוכלוסייה, עם כמות משקעים קטנה ומספר רב של ימי שמש – שטחים פתוחים עצומים שבהם אפשר להקים שדה סולרי ענק בלי לפגוע ביישובים. ישראל, לעומת זאת, צפופה ומחסור בשטחים פתוחים בה חמור, אבל יש לה חוף ארוך לים התיכון ותשתית התפלה. בחלוקה כזו מייצרים יותר חשמל מן השמש (במקום מגז או מפחם) – כך פוחתים זיהום האוויר ופליטת גזי החממה – ובו בזמן שומרים בישראל על שטחים פתוחים.
(אפשר גם עמדה מסתייגת: ההתפלה צורכת אנרגיה רבה ופולטת תמלחת לים, שדה סולרי ענק פוגע בבתי גידול מדבריים, וקווי מתח ארוכים פוגעים בנוף – ולכן התועלת הסביבתית מוגבלת.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השפעה על המעמד הגאופוליטי, מוסברת. (2) עמדה אחת ברורה, ונימוק גאוגרפי הנשען על מידע מן האטלס (שטח, אקלים, חוף).
פרק שלישי – ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 12–15 (לכל שאלה – 12 נקודות). שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
שאלה 11 · מקסיקו – מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
שימו לב: בשאלה זו הנכם רשאים לענות על ארבעת הסעיפים, ובבדיקת השאלה ייבחרו שלוש התשובות הטובות ביותר.
תארו את סוג תוואי הגבול של מקסיקו עם ארצות הברית ועם גואטמלה. תארו יתרון אחד או חיסרון אחד לגבול הנשען על תוואי הגבול שתיארתם.
לפניכם שמות של שתי ערים במקסיקו: מונטריי, מרידה.
ציינו את שם יחידת הנוף שבה שוכנת כל אחת מן הערים.
בחרו באחת מן הערים.
ציינו מאפיין פיזי אחד ומאפיין אנושי אחד של העיר שבחרתם.
לפניכם טבלה ובה נתונים על אוכלוסיית המטרופולינים הגדולים במקסיקו.
(1) עיינו בטבלה, וקבעו מהו המדרג העירוני במקסיקו.
(2) תארו יתרון אחד של מדרג עירוני זה.
[טבלה]
ציינו שתי תופעות גאולוגיות הרסניות במקסיקו, והסבירו מדוע הן שכיחות במקסיקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
עם ארצות הברית: במזרח – גבול נהר (הריו גרנדה / ריו בראבו), ובמערב – קווים ישרים (גבול גאומטרי) החוצים מדבר. עם גואטמלה: בחלקו גבול נהרות (סוצ'יאטה, אוסומסינטה) ובחלקו קווים ישרים. יתרון של גבול נהר: מכשול טבעי ברור, קל לזהות ולסמן אותו בשטח. חיסרון: נהר משנה את אפיקו בשיטפונות, והגבול עלול להשתנות ולגרום לסכסוך; וקל יחסית לחצות נהר רדוד.
מה נדרש: סוג תוואי הגבול עם שתי המדינות + יתרון או חיסרון אחד.
תשובה מלאה:
במפה המדינית של צפון אמריקה ובמפה הפיזית של מקסיקו באטלס רואים:
יתרון של גבול נהר: הנהר הוא קו טבעי ברור, שקל לזהות ולסמן בשטח, והוא גם מכשול פיזי מסוים. חיסרון: נהר משנה את אפיקו (בשיטפונות או בהיסחפות גדות), וכך שטחים עוברים מצד לצד והגבול עלול להפוך לסכסוך; בנוסף, נהר רדוד אינו מונע חצייה, ולכן נדרשים גדרות ופיקוח.
למה זה מקבל ניקוד מלא: סוג התוואי מתואר נכון לשני הגבולות, והיתרון/החיסרון קשור לסוג התוואי שתואר.
סעיף ב
מונטריי – למרגלות הסיירה מדרה המזרחית (בשולי הרכס, בעמק הפתוח אל המישור הצפון־מזרחי); מרידה – חצי האי יוקטן (מישור גיר נמוך ושטוח). לדוגמה, מרידה: מאפיין פיזי – מישור גירני שטוח בלי נהרות זורמים, עם בולענים מלאי מים (סנוטים) ואקלים טרופי חם; מאפיין אנושי – בירת מדינת יוקטן, מרכז של תרבות המאיה ותיירות לאתרים כמו צ'יצ'ן איצה.
מה נדרש: יחידת הנוף של שתי הערים + מאפיין פיזי ומאפיין אנושי לעיר אחת.
תשובה מלאה:
יחידות הנוף: מונטריי שוכנת למרגלות רכס הסיירה מדרה המזרחית, בעמק שבשולי ההרים, במקום שבו הרכס פוגש את המישור הצפון־מזרחי של מקסיקו. מרידה שוכנת בצפון חצי האי יוקטן – מישור נמוך ושטוח של סלעי גיר.
העיר שנבחרה: מרידה.
מאפיין פיזי: מישור גירני שטוח ונמוך. בגלל סלע הגיר הסדוק, מי הגשם מחלחלים מהר לקרקע, ואין כמעט נהרות זורמים; במקומם יש סנוטים – בולענים מלאי מי תהום (נוף קרסטי). האקלים טרופי, חם כל השנה.
מאפיין אנושי: מרידה היא בירת מדינת יוקטן והעיר הגדולה בחצי האי. היא מרכז של תרבות המאיה – רבים מתושבי האזור דוברים גם את שפת המאיה – ומשמשת בסיס לתיירות לאתרי מאיה כמו צ'יצ'ן איצה.
(אפשר גם: מונטריי – פיזי: אקלים צחיח־למחצה חם, הרים תלולים סביב העיר; אנושי: מרכז תעשייה גדול – פלדה, מלט, משקאות – ומטרופולין שני בגודלו במקסיקו.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי יחידות נוף נכונות; לעיר שנבחרה מאפיין פיזי אחד ומאפיין אנושי אחד, מוסברים.
סעיף ג
(1) מדרג של עיר ראשה: מטרופולין מקסיקו סיטי (21.80 מיליון) גדול פי 4.1 מן המטרופולין השני, מונטריי (5.34 מיליון), ובו מרוכזים השלטון, הכלכלה והתרבות. (2) יתרון: ריכוז של אוכלוסייה, הון ושירותים במקום אחד יוצר יתרונות לגודל – שוק גדול, כוח עבודה מגוון ושירותים מתקדמים (אוניברסיטאות, בתי חולים, מטות של חברות), ומושך השקעות בין־לאומיות.
מה נדרש: (1) קביעת המדרג על פי הנתונים; (2) יתרון אחד.
תשובה מלאה:
(1) המדרג העירוני במקסיקו הוא מדרג של עיר ראשה: מטרופולין מקסיקו סיטי מונה 21.80 מיליון תושבים, פי 4.1 (חושב: 21.80 ÷ 5.34) מן המטרופולין השני בגודלו, מונטריי (5.34 מיליון), ופי 6.8 מן הרביעי, פואבלה–טלסקלה. מונטריי וגוודלחרה כמעט שוות בגודלן. עיר ראשה היא עיר הגדולה בהרבה מכל שאר הערים במדינה, ומרוכזים בה השלטון, הכלכלה, התרבות והשירותים.
(2) יתרון: ריכוז של אוכלוסייה ופעילות במקום אחד יוצר יתרונות לגודל. בעיר הראשה יש שוק צרכנים ענקי וכוח עבודה גדול ומגוון, ולכן משתלם להקים בה מפעלים, מטות של חברות ושירותים מתקדמים – אוניברסיטאות, בתי חולים, מוסדות פיננסיים – שלא היו מחזיקים מעמד בעיר קטנה. עיר כזאת גם מושכת השקעות ותיירים מחו"ל ומשמשת "שער" של המדינה אל הכלכלה העולמית. (חסרונות – צפיפות, זיהום ופערים בין העיר הראשה לשאר המדינה – אינם נדרשים כאן.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה מבוססת על חישוב היחס בין הערים; היתרון מוסבר וקשור לריכוז.
סעיף ד
רעידות אדמה (למשל ברעידות של 19 בספטמבר 1985 ושל 19 בספטמבר 2017 נהרסו בניינים רבים במקסיקו סיטי) והתפרצויות געשיות (הר הגעש פופוקטפטל הסמוך למקסיקו סיטי ולפואבלה). הסיבה: לאורך החוף של האוקיינוס השקט לוח קוקוס מחליק (מופחת) אל מתחת ללוח צפון אמריקה; החיכוך גורם לרעידות אדמה, וההתכה של הלוח השוקע יוצרת מאגמה העולה בחגורת הרי הגעש שחוצה את מרכז מקסיקו.
מה נדרש: שתי תופעות + הסבר טקטוני.
תשובה מלאה:
התופעות: (1) רעידות אדמה – לדוגמה, ב־19 בספטמבר 1985 וב־19 בספטמבר 2017 גרמו רעידות אדמה חזקות לקריסת בניינים רבים במקסיקו סיטי ולמותם של אלפי אנשים (ב־1985) ומאות אנשים (ב־2017). (2) התפרצויות געשיות – לדוגמה, הר הגעש פופוקטפטל, הסמוך למקסיקו סיטי ולפואבלה, פעיל ופולט אפר וגזים.
מדוע הן שכיחות: מקסיקו שוכנת ב"טבעת האש" שסביב האוקיינוס השקט, בגבול בין לוחות טקטוניים. לאורך החוף המערבי־דרומי של מקסיקו לוח קוקוס (ולוח ריברה) נע לעבר לוח צפון אמריקה ומחליק אל מתחתיו (הפחתה). החיכוך והמתח בין הלוחות משתחררים ברעידות אדמה. הלוח השוקע נמס בעומק, והמאגמה עולה אל פני השטח ויוצרת שרשרת של הרי געש – חגורת הרי הגעש הטרנס־מקסיקנית, החוצה את מרכז המדינה. בנוסף, מקסיקו סיטי בנויה על קרקעית של אגם קדום, והקרקע הרכה מגבירה את עוצמת הרעידות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי תופעות נכונות, וההסבר מבוסס על תנועת הלוחות (כוחות פנימיים) ומקושר למקסיקו.
שאלה 12 · מקסיקו – דמוגרפיה והגירה
עיינו בנתונים שלפניכם, וענו על השאלה שאחריהם.
בשנת 1970 ילדה אישה במקסיקו בממוצע 6.5 ילדים, ובשנת 2023 – 1.9 ילדים בלבד. שיעור הילדים (בני 0–14) באוכלוסייה ירד מ־39% בשנת 1990 ל־25% בשנת 2023, ושיעור בני 65 ומעלה עלה מ־4% ל־8%. בתקופה זו גדלה האוכלוסייה מ־83 מיליון ל־130 מיליון תושבים.
הציגו שתי השפעות אפשריות של נתונים אלה על הכלכלה ו/או על החברה במקסיקו.
מקסיקו היא גם מדינת מוצא של מהגרים רבים וגם מדינת מעבר למהגרים מארצות אחרות.
(1) הסבירו כיצד המיקום של מקסיקו משפיע על היותה מדינת מוצא ומדינת מעבר להגירה. (4 נקודות)
(2) הציגו יתרון אחד וחיסרון אחד למקסיקו מן ההגירה של אזרחיה לארצות הברית. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
1. "חלון הזדמנויות דמוגרפי": כיום חלק גדול מן האוכלוסייה בגיל העבודה ומעט ילדים לפרנס – אם יימצאו מקומות עבודה, הדבר יכול להאיץ את הצמיחה ולהגדיל את החיסכון. 2. בעתיד – הזדקנות: הפריון (1.9) נמוך מרמת התחלופה, ושיעור הקשישים יגדל; יידרשו יותר פנסיות ושירותי בריאות וסיעוד, בעוד מספר העובדים יקטן. (אפשר גם: פחות ילדים – פחות עומס על בתי הספר והשקעה רבה יותר בכל ילד.)
מה נדרש: שתי השפעות שונות, כל אחת נגזרת מנתון ומוסברת.
תשובה מלאה:
קריאת הנתונים (חושב): הפריון ירד ב־4.6 ילדים לאישה, מ־6.5 ל־1.9 – מתחת לרמת התחלופה (כ־2.1). שיעור הילדים ירד ב־14 נקודות אחוז, ושיעור הקשישים הוכפל. האוכלוסייה גדלה פי 1.57 – בזכות התנופה הדמוגרפית של הדורות הגדולים שנולדו קודם.
השפעה ראשונה – "חלון הזדמנויות דמוגרפי" (כלכלה): כיום כשני שלישים מתושבי מקסיקו נמצאים בגיל העבודה, ויש פחות ילדים ועדיין מעט קשישים לפרנס. אם הכלכלה תיצור מספיק מקומות עבודה, משקי הבית והמדינה יכולים לחסוך ולהשקיע יותר – בחינוך, בתשתיות ובתעשייה – והצמיחה יכולה להאיץ.
השפעה שנייה – הזדקנות האוכלוסייה בעתיד (חברה וכלכלה): כיוון שהפריון כבר נמוך מרמת התחלופה, כל דור יהיה קטן מקודמו, ושיעור הקשישים ימשיך לעלות. בעוד כמה עשורים יידרשו יותר פנסיות, שירותי בריאות ומוסדות סיעוד, ומספר העובדים שמממנים אותם במיסים יקטן. מקסיקו צריכה להיערך לכך כבר עכשיו – בחיסכון פנסיוני ובמערכת בריאות.
(אפשר גם: פחות ילדים במשפחה – פחות עומס על בתי הספר, והמשפחות יכולות להשקיע יותר בחינוך של כל ילד; יותר נשים יוצאות לעבוד.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (הווה – חלון הזדמנויות; עתיד – הזדקנות), כל אחת נשענת על נתון ומוסברת.
סעיף ב
(1) למקסיקו גבול יבשתי ארוך (כ־3,100 ק"מ) עם ארצות הברית – מדינה עשירה מאוד הזקוקה לעובדים; הפער ברמת החיים מושך מהגרים ממקסיקו, והגבול היבשתי מאפשר לחצות אותו. בנוסף מקסיקו שוכנת בין מרכז אמריקה ודרום אמריקה ובין ארצות הברית – "גשר יבשתי", ולכן מהגרים מגואטמלה, מהונדורס ומוונצואלה עוברים דרכה.
(2) יתרון: המהגרים שולחים כספים למשפחותיהם (העברות כספים) – מקור הכנסה ומטבע חוץ חשוב; חיסרון: "בריחת מוחות" ועזיבה של צעירים בגיל העבודה, כפרים שמתרוקנים ומשפחות שמתפרקות.
מה נדרש: (1) קשר בין המיקום לשני התפקידים (מוצא ומעבר); (2) יתרון אחד וחיסרון אחד.
תשובה מלאה:
(1) מדינת מוצא: מקסיקו גובלת לאורך כ־3,100 ק"מ בארצות הברית – אחת הכלכלות העשירות בעולם. הפער הגדול ברמת השכר וברמת החיים בין שני צדי הגבול (גורם משיכה), יחד עם עוני ואבטלה באזורים כפריים במקסיקו (גורם דחייה), מושך מיליוני מקסיקנים להגר; הגבול היבשתי מאפשר להגיע ברגל או ברכב, בלי טיסה יקרה. מדינת מעבר: מקסיקו שוכנת בין מרכז אמריקה ודרום אמריקה לבין ארצות הברית – כמו "גשר יבשתי". מהגרים מגואטמלה, מהונדורס, מאל סלבדור ומוונצואלה, שרוצים להגיע לארצות הברית, חייבים לעבור דרכה ביבשה.
(2) יתרון: העברות כספים – מהגרים מקסיקנים בארצות הברית שולחים בכל שנה עשרות מיליארדי דולרים למשפחותיהם. הכסף מגדיל את ההכנסה של משפחות רבות, בעיקר בכפרים העניים, מממן חינוך ובנייה, ומביא למקסיקו מטבע חוץ.
חיסרון: עזיבה של צעירים בגיל העבודה – חלקם משכילים ("בריחת מוחות"). כפרים שלמים נשארים עם ילדים, נשים וקשישים, החקלאות נפגעת, ומשפחות מתפרקות לשנים ארוכות. (אפשר גם: מתיחות ביחסים עם ארצות הברית סביב הגירה בלתי חוקית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר ב־(1) מבחין בין מוצא למעבר וקושר כל אחד למיקום; ב־(2) היתרון והחיסרון שונים ומוסברים.
שאלה 13 · קנקון וחופי הים הקריבי
העיר קנקון, השוכנת בחוף הים הקריבי בחצי האי יוקטן, היא אחד מאזורי התיירות הגדולים בעולם. רבים מבתי המלון שלה בנויים על רצועת חול צרה ונמוכה בין הים ובין לגונה. מדענים מגדירים את קנקון ואת חופי הים הקריבי של מקסיקו אזור בסיכון גבוה עקב שינויי האקלים העולמיים.
הסבירו מדוע קנקון מוגדרת אזור בסיכון גבוה.
מיליוני תיירים מגיעים בכל שנה לחופי הים הקריבי של מקסיקו, ואוכלוסיית האזור גדלה במהירות.
(1) עיינו בגרף, וכתבו מהי המגמה העיקרית במספר התיירים הבין־לאומיים שהגיעו למקסיקו בשנים 2000–2024, ומהי המגמה העיקרית במספר התושבים במדינת קינטנה רו (שבה שוכנות קנקון וטולום) בשנים 2000–2020. (4 נקודות)
(2) המספר הגדול של התיירים ביחס לתושבים באזורי התיירות גורם לתופעה המכונה תיירות יתר (Overtourism). תארו שתי השלכות שליליות של תופעה זו על חיי התושבים המקומיים ו/או על הסביבה. (4 נקודות)
[גרף]
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
עליית מפלס הים (בגלל המסת הקרחונים והתפשטות מי האוקיינוס המתחממים) מאיימת על רצועת החול הנמוכה – הצפות וסחיפת חופים; התחממות מי הים מגבירה את עוצמת ההוריקנים (קנקון נפגעה קשות מהוריקן וילמה ב־2005), והם גורמים לגלי סערה ולהרס; בנוסף, התחממות הים פוגעת בשוניות האלמוגים, שמגינות על החוף ומושכות תיירים.
מה נדרש: הסבר של הסיכון בקשר לשינויי האקלים ולמאפייני המקום.
תשובה מלאה:
קנקון מוגדרת אזור בסיכון גבוה משלוש סיבות הקשורות לשינויי האקלים ולמיקומה:
1. עליית מפלס הים: התחממות כדור הארץ ממיסה קרחונים ויריעות קרח ומחממת את מי האוקיינוס (המים מתפשטים), ולכן מפלס הים עולה. רצועת המלונות של קנקון בנויה על רצועת חול צרה ונמוכה בין הים ללגונה – עלייה גם של עשרות סנטימטרים מגבירה את סחיפת החופים ואת ההצפות.
2. הוריקנים חזקים יותר: הוריקנים שואבים את האנרגייה שלהם מן המים החמים של הים. ככל שהים הקריבי מתחמם, צפויים הוריקנים עוצמתיים יותר, עם רוחות חזקות, גשם רב וגלי סערה שמציפים את החוף. קנקון כבר נפגעה קשות – למשל מהוריקן וילמה ב־2005, שהרס מלונות וסחף את החופים.
3. פגיעה בשוניות האלמוגים: מים חמים מדי גורמים להלבנה ולמוות של אלמוגים. השונית שמול החוף שוברת את הגלים ומגינה עליו, והיא גם אטרקציה תיירותית – פגיעה בה מסכנת גם את החוף וגם את הכלכלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל סיכון מקושר במנגנון לשינויי האקלים ולתנאי המקום (רצועה נמוכה, ים חם).
סעיף ב
(1) תיירים – מגמת עלייה: מכ־21 מיליון ב־2000 ל־45 מיליון ב־2019 (יותר מפי 2), צניחה חדה ב־2020 (24.8 מיליון, מגפת הקורונה) והתאוששות מהירה ל־45 מיליון ב־2024. תושבי קינטנה רו – עלייה רציפה ומהירה: מ־0.88 מיליון ב־2000 ל־1.86 מיליון ב־2020 (פי 2.1).
(2) לדוגמה: עלייה במחירי הדיור ובשכר הדירה – דירות הופכות לדירות נופש, והעובדים המקומיים נדחקים לשכונות עניות ורחוקות; פגיעה בסביבה – כריתת מנגרובים ויערות לבנייה, ושפכים שמחלחלים לסנוטים ולמי התהום ומגיעים לשוניות.
מה נדרש: (1) מגמה עיקרית לכל אחד משני הקווים, עם נתונים; (2) שתי השלכות שליליות.
תשובה מלאה:
(1) מגמת מספר התיירים: עלייה. מספר התיירים הבין־לאומיים במקסיקו עלה מכ־20.6 מיליון ב־2000 ל־45 מיליון ב־2019 – יותר מפי 2 (חושב: פי 2.18). העלייה הייתה מתונה עד 2013 ומהירה מאוד מ־2014. ב־2020 חלה צניחה חדה, לכ־24.8 מיליון (ירידה של כ־45%), בגלל מגפת הקורונה, ומאז חלה התאוששות מהירה – ב־2024 שוב 45 מיליון.
מגמת מספר התושבים בקינטנה רו: עלייה רציפה ומהירה – מכ־0.88 מיליון ב־2000 לכ־1.86 מיליון ב־2020, יותר מפי 2 (חושב: פי 2.12). הסיבה העיקרית: הגירה של עובדים מכל רחבי מקסיקו אל ענף התיירות.
(2) השלכה ראשונה – על התושבים: יוקר דיור. משקיעים קונים דירות והופכים אותן לדירות נופש להשכרה לתיירים, ולכן מחירי הדירות ושכר הדירה עולים. העובדים המקומיים, שמשתכרים שכר נמוך במלונות ובמסעדות, נדחקים לשכונות צפופות ורחוקות מן החוף, לעיתים בלי תשתיות.
השלכה שנייה – על הסביבה: הבנייה המהירה של מלונות ושכונות כורתת יערות מנגרובים ויער טרופי, והשפכים מן המלונות והשכונות מחלחלים בסלע הגיר אל מי התהום ואל הסנוטים, ומשם לים – וכך נפגעים מי השתייה ושוניות האלמוגים. (אפשר גם: עומס תנועה, פסולת רבה, ופגיעה באתרי מאיה ובסנוטים בגלל ריבוי המבקרים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמות נקראו נכון מן הגרף (כולל החריגה ב־2020), עם מספרים; שתי ההשלכות שונות (חברה / סביבה) ומוסברות.
שאלה 14 · מקסיקו – תעשייה
מרכזי התעשייה העיקריים של מקסיקו נמצאים במטרופולין מקסיקו סיטי, במונטריי ובערים שלאורך הגבול עם ארצות הברית, כמו טיחואנה וסיודד חוארס.
(1) ציינו והסבירו שני גורמי מיקום שסייעו להתפתחות התעשייה במרכזים אלה. (3 נקודות)
(2) ציינו שני סוגי תעשייה במרכזים אלה. (3 נקודות)
(3) הציגו שני מפגעים סביבתיים של הפעילות התעשייתית הרבה. (3 נקודות)
לפניכם טבלה ובה נתונים על מדד הפיתוח האנושי* בכמה מן המדינות (החבלים) של מקסיקו.
[טבלה]
על פי הנתונים בטבלה, קבעו מהו אזור הגלעין ומהו אזור השוליים במקסיקו. נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
(1) קרבה לשוק של ארצות הברית והסכמי הסחר עימה – הובלה זולה ומהירה ופטור ממכסים (ערי הגבול, מונטריי); כוח עבודה רב וזול – השכר במקסיקו נמוך בהרבה מבארצות הברית (ובמקסיקו סיטי – גם שוק מקומי ענק). (2) רכב וחלקי רכב; אלקטרוניקה ומכשירי חשמל (מפעלי "מקילדורה"); פלדה ומלט (מונטריי). (3) זיהום אוויר (ערפיח במקסיקו סיטי, השוכנת באגן סגור); זיהום מים ופסולת תעשייתית בערי הגבול; צריכת מים רבה באזור צחיח (מחסור המים במונטריי).
מה נדרש: (1) שני גורמי מיקום מוסברים; (2) שני סוגי תעשייה; (3) שני מפגעים.
תשובה מלאה:
(1) גורם ראשון – קרבה לשוק של ארצות הברית: ערי הגבול ומונטריי נמצאות במרחק נסיעה קצר משוק הצרכנים הגדול בעולם. הסכמי הסחר החופשי בין מקסיקו, ארצות הברית וקנדה (נאפט"א, וממנו USMCA) מאפשרים לייצא בלי מכס, ולכן חברות רבות מקימות מפעלים בצד המקסיקני ומשנעות את המוצרים במשאיות וברכבות מעבר לגבול.
גורם שני – כוח עבודה רב וזול: השכר במקסיקו נמוך בהרבה מבארצות הברית, והאוכלוסייה הצעירה והגדולה מספקת עובדים רבים. לכן משתלם לבצע במקסיקו את שלבי הייצור וההרכבה עתירי העבודה. (אפשר גם: במקסיקו סיטי – שוק מקומי ענק, הון ושירותים; במונטריי – בעבר, קרבה למכרות ברזל ופחם בצפון־מזרח, שעליהם התבססה תעשיית הפלדה.)
(2) סוגי תעשייה: תעשיית רכב וחלקי רכב; תעשיית אלקטרוניקה ומכשירי חשמל (מפעלי ההרכבה בערי הגבול, המכונים "מקילדורה"); תעשיית פלדה ומלט במונטריי. (שניים מספיקים.)
(3) מפגע ראשון – זיהום אוויר: מקסיקו סיטי שוכנת באגן גבוה המוקף הרים, שבו נוצרת לעיתים קרובות אינוורסיה; פליטות המפעלים וכלי הרכב נלכדות מעל העיר ויוצרות ערפיח (סמוג) הפוגע בבריאות. מפגע שני – זיהום מים ופסולת: מפעלים בערי הגבול ובמונטריי מזרימים שפכים ופסולת תעשייתית לנהרות ולקרקע. (אפשר גם: צריכת מים רבה של התעשייה באזור צחיח – במונטריי היה ב־2022 משבר מים חמור.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל גורם מיקום מוסבר בקשר למרכזים שבשאלה; סוגי התעשייה נכונים; המפגעים שונים ומוסברים.
סעיף ב
גלעין: מקסיקו סיטי ומדינות הצפון – באחה קליפורניה וסונורה – מדד הפיתוח האנושי בהן הגבוה בטבלה (0.811–0.846), מעל הממוצע הארצי (0.789). שוליים: מדינות הדרום והדרום־מערב – מיצ'ואקן, אואחקה וגררו – המדד בהן הנמוך ביותר (0.708–0.748), מתחת לממוצע; הפער בין מקסיקו סיטי לגררו – 0.138.
מה נדרש: גלעין ושוליים + נימוק מספרי.
תשובה מלאה:
אזור הגלעין: מקסיקו סיטי ומדינות הצפון – באחה קליפורניה (טיחואנה) וסונורה, הסמוכות לגבול עם ארצות הברית. מדד הפיתוח האנושי בהן הוא 0.811–0.846 – הגבוה בטבלה ומעל הממוצע הארצי (0.789): התושבים בהן משכילים יותר, הכנסתם גבוהה יותר ותוחלת החיים ארוכה יותר. כאן מרוכזים השלטון, התעשייה, השירותים והקשר לארצות הברית.
אזור השוליים: מדינות הדרום והדרום־מערב – מיצ'ואקן (0.748), אואחקה (0.709) וגררו (0.708) – המדד בהן הנמוך ביותר, בכ־0.04–0.08 מתחת לממוצע הארצי. הפער בין מקסיקו סיטי לגררו הוא 0.138 (חושב). אלה מדינות הרריות וכפריות, עם חקלאות מסורתית, שיעור גבוה של אוכלוסייה ילידית ועוני רב.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה נשענת על השוואה מספרית לממוצע הארצי ובין האזורים.
שאלה 15 · מקסיקו – אנרגיה
לפניכם טבלה המציגה את התפלגות מקורות האנרגיה לייצור חשמל במקסיקו בשנת 2000 ובשנת 2024.
עיינו בטבלה, וענו על הסעיפים א – ב שאחריה.
[טבלה]
(1) ציינו שני מקורות אנרגיה שחלה בהם עלייה בשימוש, ושני מקורות אנרגיה שחלה בהם ירידה בשימוש. (4 נקודות)
(2) על פי נתוני הטבלה, האם לדעתכם התפלגות המקורות לייצור חשמל במקסיקו תואמת את העיקרון של פיתוח בר־קיימה? הביאו שני נימוקים לקביעתכם. (4 נקודות)
בחרו באחד ממקורות האנרגיה המתחדשים שבשימוש במקסיקו, והסבירו את התנאים הפיזיים המאפשרים את השימוש בו.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
(1) עלייה: גז טבעי (19.8% → 62.4%), אנרגיה סולרית (0 → 7.2%), אנרגיית רוח (0 → 5.6%). ירידה: נפט ודלקים נוזליים (47.4% → 9.5%), אנרגיה הידרואלקטרית (16.2% → 6.6%), פחם (9.4% → 3.5%).
(2) לדוגמה: תואמת רק באופן חלקי / ברובה אינה תואמת. נימוק 1: הדלקים המתכלים (גז, נפט ופחם) עדיין מייצרים כ־75% מן החשמל – כמעט כמו ב־2000 (76.6%) – והם פולטים גזי חממה ונגמרים. נימוק 2: חלקם של המקורות המתחדשים כמעט לא השתנה (כ־19% → כ־21%), כי העלייה בשמש וברוח קוזזה בירידה בהידרואלקטרית. (מנגד: המעבר מנפט לגז, הפולט פחות, הוא צעד חיובי.)
מה נדרש: (1) שניים בעלייה ושניים בירידה; (2) עמדה + שני נימוקים מבוססי טבלה.
תשובה מלאה:
(1) מקורות שחלה בהם עלייה: גז טבעי – מ־19.8% ל־62.4%; אנרגיה סולרית – מ־0% ל־7.2%; אנרגיית רוח – מ־0% ל־5.6%. (שניים מספיקים.)
מקורות שחלה בהם ירידה: נפט ודלקים נוזליים – מ־47.4% ל־9.5%; אנרגיה הידרואלקטרית – מ־16.2% ל־6.6%; פחם – מ־9.4% ל־3.5%. (שניים מספיקים.)
(2) הקביעה: התפלגות המקורות תואמת את העיקרון של פיתוח בר־קיימה רק באופן חלקי, ובעיקרה אינה תואמת.
נימוק ראשון – התלות בדלקים מתכלים נשארה גבוהה: גז, נפט ופחם יחד ייצרו ב־2024 75.4% מן החשמל, כמעט כמו ב־2000 (76.6%; חושב). אלה מקורות שנגמרים ופולטים גזי חממה ומזהמי אוויר, ולכן פוגעים בדורות הבאים.
נימוק שני – חלקם של המקורות המתחדשים כמעט לא גדל: שמש, רוח, מים וביואנרגיה ייצרו 19.3% מן החשמל ב־2000 ו־21.1% ב־2024 (חושב), כי העלייה בשמש וברוח קוזזה בירידה באנרגיה ההידרואלקטרית.
(מצד אחר – צעד חיובי: המעבר מנפט, ובמידה פחותה מפחם, לגז טבעי, שפליטותיו לכל קוט"ש נמוכות בהרבה, והופעתן של אנרגיית השמש והרוח. גם עמדה שהתפלגות "תואמת חלקית" עם שני נימוקים כאלה מקבלת ניקוד מלא.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המקורות נכונים עם המספרים; העמדה מנומקת בשני נימוקים שונים הנשענים על חישוב מן הטבלה.
טעות נפוצה: לטעון שמקסיקו "עברה לאנרגיה ירוקה" בגלל הירידה בנפט – הנפט הוחלף בעיקר בגז, שגם הוא דלק מתכלה.
סעיף ב
אנרגיה סולרית: צפון מקסיקו (סונורה, צ'יוואווה) נמצא בחגורת המדבריות הסובטרופית – רמות ברומטריות, שמיים בהירים כמעט כל השנה, קרינה חזקה בקו רוחב נמוך, ושטחים פתוחים גדולים. (אפשר גם: רוח – במצר טהואנטפק באואחקה נושבות רוחות חזקות וקבועות; הידרואלקטרית – נהרות בהרים הגשומים של הדרום; גאותרמית – אזורים געשיים.)
מה נדרש: מקור מתחדש אחד + התנאים הפיזיים, מוסברים.
תשובה מלאה:
המקור: אנרגיה סולרית.
התנאים הפיזיים: (1) קרינה חזקה – מקסיקו שוכנת בקווי רוחב נמוכים (בערך 15°–32° צפון), ולכן השמש גבוהה בשמיים כל השנה והקרינה חזקה. (2) מעט עננות – צפון מקסיקו (סונורה, צ'יוואווה, באחה קליפורניה) נמצא בחגורת המדבריות הסובטרופית, בהשפעת רמה ברומטרית: אוויר יורד ויבש, מעט עננים ומעט גשם, ולכן יש מספר רב מאוד של שעות שמש בשנה. (3) שטחים פתוחים גדולים – אזורי מדבר דלילי אוכלוסין, שבהם אפשר להקים שדות סולריים ענקיים בלי לפגוע בחקלאות ובמגורים.
(אפשר גם: אנרגיית רוח – במצר טהואנטפק שבמדינת אואחקה, המקום הצר ביותר במקסיקו בין מפרץ מקסיקו לאוקיינוס השקט, הרוח "נדחסת" בין ההרים ונושבת חזק ובקביעות, ולכן הוקמו שם חוות רוח גדולות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המקור מתחדש ובשימוש במקסיקו; לפחות תנאי פיזי אחד מוסבר במנגנון ובמיקום.