מתכונת 9 בגאוגרפיה (שאלון 57381) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57381 · במבנה של הבגרות · 15 שאלות · 3 שעות
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל – 36 נקודות
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון – 28 נקודות
פרק שלישי – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) – 36 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
(4) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000
(5) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בכל פרק. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1–3 ועל אחת מן השאלות 4–6. ענו על אחת מן השאלות 1–3 (22 נקודות לשאלה). ענו על אחת מן השאלות 4–6 (14 נקודות לשאלה).
שאלה 1 · בריכות האידוי בדרום ים המלח
בדרום ים המלח פועלות בריכות אידוי של מפעלי ים המלח, ובהן מפיקים מינרלים מן המים. לחופה המערבי של בריכת האידוי הגדולה שוכנים בתי המלון של עין בוקק.
תהליכים טבעיים ופעולת האדם גורמים להצטברות מלח בקרקעית הבריכה ולעלייה של מפלס המים בה.
לפניכם תרשים המציג את השלבים בתהליך הצטברות המלח בבריכת אידוי בדרום ים המלח.
עיינו בתרשים, ותארו כל אחד מן השלבים. (7 נקודות)
[תרשים]
תארו פעולה אחת של האדם הגורמת לעלייה של מפלס המים בבריכת האידוי. (5 נקודות)
(1) תארו שתי השפעות אפשריות של עליית מפלס המים בבריכת האידוי על האדם ועל הסביבה. (6 נקודות)
(2) בעקבות שינויי האקלים צפויה עלייה בטמפרטורות הקיץ באזור ים המלח.
הסבירו מדוע עלייה בטמפרטורות עלולה להאיץ את הצטברות המלח בקרקעית הבריכה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
שלב 1: מים מלוחים נשאבים מן האגן הצפוני של ים המלח ומוזרמים אל הבריכה; קרקעית הבריכה עדיין נקייה ממלח.
שלב 2: בגלל החום והיובש הקיצוניים מתרחש אידוי חזק; ריכוז המלחים במים עולה עד רוויה, וגבישי מלח (הליט) שוקעים לקרקעית.
שלב 3: נוצרת שכבת מלח בקרקעית, והקרקעית מתרוממת; כדי לשמור על עומק המים בבריכה, מפלס המים מוגבה.
שלב 4: שכבת המלח מתעבה משנה לשנה, ומפלס המים עולה עד לגובה יסודות המלונות שעל החוף.
מה נדרש: תיאור קצר ומדויק של כל אחד מארבעת השלבים, בסדר שבתרשים, עם המונחים אידוי, רוויה, שקיעת מלח (השקעה), שכבת מלח, עליית מפלס.
תשובה מלאה:
שלב 1 – מילוי הבריכה: מים מלוחים נשאבים מן האגן הצפוני של ים המלח ומוזרמים בתעלה אל בריכת האידוי שבדרום. הקרקעית עדיין נמוכה ונקייה ממלח, ומפלס המים נמוך מיסודות המלונות.
שלב 2 – אידוי והשקעת מלח: באזור ים המלח האקלים מדברי – טמפרטורות גבוהות מאוד בקיץ, לחות נמוכה וכמעט אין גשם – ולכן המים מתאדים בקצב מהיר. המלח אינו מתאדה, ולכן ריכוזו במים עולה עד שהמים רוויים, וגבישי מלח (הליט, מלח בישול) שוקעים אל הקרקעית.
שלב 3 – היווצרות שכבת מלח: הגבישים מצטברים לשכבת מלח בקרקעית, והקרקעית מתרוממת. כדי שבבריכה יישאר עומק מים קבוע מעל המלח, מוזרמים אליה עוד מים, ומפלס המים מוגבה.
שלב 4 – עליית המפלס עד המלונות: שכבת המלח מתעבה משנה לשנה (בקצב של כ־20 סנטימטרים בשנה), ומפלס המים עולה בהתאם, עד שהוא מגיע לגובה יסודות המלונות שעל החוף – והמים מאיימים להציף אותם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל שלב מתואר נכון ובסדר הנכון, עם המנגנון הפיזי (אידוי → רוויה → השקעת מלח → הגבהת הקרקעית והמפלס).
סעיף ב
שאיבת מים מן האגן הצפוני של ים המלח והזרמתם לבריכות האידוי לשם הפקת מינרלים (אשלג, מגנזיום, ברום): המפעלים מזרימים כל שנה כמות גדולה של מים מלוחים לבריכה, המים מתאדים, והמלח ששוקע מגביה את הקרקעית; כדי להמשיך בייצור הם מגביהים את מפלס המים מעל שכבת המלח. (אפשר גם: הקמת סוללות ותחזוקת מפלס מים קבוע בבריכה – בלי פינוי המלח המצטבר.)
מה נדרש: פעולה מוחשית של האדם, ותיאור הקשר שלה לעליית המפלס.
תשובה מלאה:
הפעולה: הפקת מינרלים בתעשייה. האגן הדרומי של ים המלח התייבש כשמפלס הים ירד, ומפעלי ים המלח הפכו אותו לבריכות אידוי מלאכותיות. המפעלים שואבים מים מלוחים מן האגן הצפוני ומזרימים אותם בתעלה לבריכות, כדי שיתאדו ויישארו בהן המינרלים (אשלג לדשנים, מגנזיום, ברום).
כך האדם מכניס אל הבריכה כל שנה כמות עצומה של מלח מומס. המלח שוקע לקרקעית ומגביה אותה, והמפעלים, כדי להמשיך את תהליך הייצור, שומרים על עומק מים קבוע מעל שכבת המלח – כלומר מגביהים את מפלס המים משנה לשנה. בלי פינוי המלח, המפלס ממשיך לעלות לעבר המלונות.
(אפשר גם: בניית מלונות ותשתיות תיירות על חוף הבריכה המלאכותית, בגובה נמוך – בלי להביא בחשבון את עליית המפלס.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: מתוארת פעולה מוחשית של האדם, ומוסבר כיצד היא גורמת לעליית המפלס (הזרמת מים מלוחים → השקעת מלח → הגבהת המפלס).
סעיף ג
(1) א. סכנה למלונות ולתשתיות: מי תהום מלוחים עולים ומגיעים ליסודות המלונות בעין בוקק ובנווה זוהר, המים המלוחים מכרסמים ביסודות, במרתפים ובכבישים, ויש סכנת הצפה. ב. פגיעה בתיירות ובכלכלה: המדינה והמפעלים נאלצים להשקיע סכומים גדולים בבניית סוללות, בהגבהת חופים ובפינוי המלח (קציר מלח), ואי הוודאות פוגעת בהשקעות במלונות. (אפשר גם: שינוי הנוף והחוף – חוף מלאכותי, סוללות.)
(2) כשהטמפרטורה עולה, קצב האידוי מן הבריכה גדל. יותר מים מתאדים בכל יום, ולכן המים מגיעים לרוויה מהר יותר, וכמות גדולה יותר של מלח שוקעת לקרקעית בכל שנה – שכבת המלח מתעבה מהר יותר, והמפלס עולה מהר יותר.
מה נדרש: (1) שתי השפעות שונות, על האדם ועל הסביבה, כל אחת מתוארת. (2) שרשרת סיבתית: טמפרטורה → אידוי → רוויה → השקעת מלח.
תשובה מלאה:
(1) השפעה ראשונה – סכנה למלונות, ליישובים ולתשתיות: כשמפלס המים בבריכה עולה, גם מפלס מי התהום המלוחים מתחת לחוף עולה. המים מגיעים ליסודות בתי המלון בעין בוקק ובנווה זוהר, המלח מכרסם בבטון ובפלדה, מרתפים וחניונים עלולים להיות מוצפים, וכבישים ותשתיות לאורך החוף נפגעים.
השפעה שנייה – עלויות כלכליות ופגיעה בתיירות: כדי להגן על המלונות בונים סוללות, מגביהים את רצועת החוף ומתכננים "קציר מלח" – פינוי המלח מקרקעית הבריכה. אלה הוצאות עצומות למדינה ולמפעלים, והסכנה פוגעת בהשקעות ובתיירות באזור, שהיא מקור פרנסה מרכזי.
(אפשר גם: שינוי הנוף והסביבה – החוף הטבעי הופך לחוף מלאכותי מוקף סוללות.)
(2) האידוי הוא המנוע של הצטברות המלח. כשהטמפרטורות בקיץ עולות (והלחות נשארת נמוכה), קצב האידוי גדל: בכל יום מתאדים יותר מים מן הבריכה. מכיוון שהמלח אינו מתאדה, ריכוזו במים עולה מהר יותר, המים מגיעים לרוויה מהר יותר, וכמות גדולה יותר של גבישי מלח שוקעת לקרקעית בכל שנה. כך שכבת המלח מתעבה מהר יותר, וכדי לשמור על עומק המים המפלס יוגבה בקצב מהיר יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שתי השפעות שונות ומוחשיות. (2) מוסבר המנגנון: יותר חום → יותר אידוי → רוויה מהירה → יותר מלח שוקע.
שאלה 2 · תהליכים גאולוגיים – החרמון, הכינרת וים המלח
לאורך בקע הירדן ובשוליו נמצאים, במרחק קצר יחסית זה מזה, המקום הגבוה ביותר בישראל – רכס החרמון שבצפון רמת הגולן – והמקום הנמוך ביותר על פני היבשה – ים המלח.
עיינו במפה הפיזית ובמפה הגאולוגית של ישראל שבאטלס, וענו על הסעיפים א–ג.
עיינו במפה הפיזית שבאטלס, וציינו את הרום המשוער של הנקודה הגבוהה ביותר בחרמון שבתחום רמת הגולן ואת הרום המשוער של פני הכינרת.
(1) הסבירו מדוע הכינרת וים המלח נמצאים מתחת לפני הים. (4 נקודות)
(2) הסבירו את התהליך הגאולוגי העיקרי שיצר את רכס החרמון. (5 נקודות)
(1) מן החרמון ועד ים המלח יש הבדלי גובה של כ־2,700 מטרים במרחק קצר יחסית. הסבירו השלכה אחת של מגוון נופי זה על התיירות או על המשאבים בישראל. (4 נקודות)
(2) לפניכם טבלה ובה כמות המשקעים השנתית הממוצעת (בקירוב) בשלושה מקומות.
ציינו את המקום שבו כמות המשקעים הגדולה ביותר ואת המקום שבו כמות המשקעים הקטנה ביותר.
על פי המפה הפיזית שבאטלס, הסבירו את הגורם העיקרי להבדל בכמות המשקעים בין שני המקומות שציינתם. (5 נקודות)
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
הנקודה הגבוהה ביותר בחרמון שבתחום רמת הגולן – כ־2,200 מטרים מעל פני הים (כ־2,236 מ'). פני הכינרת – כ־210 מטרים מתחת לפני הים (המפלס משתנה בין כ־208− לכ־214− מ').
מה נדרש: שני ערכי רום, כפי שהם מופיעים במפה הפיזית (קווי גובה, צבעי גובה ונקודות רום).
תשובה מלאה: במפה הפיזית רכס החרמון מסומן בצבעי הגובה הגבוהים ביותר בצפון־מזרח הארץ; הנקודה הגבוהה ביותר בחרמון שבתחום רמת הגולן היא כ־2,236 מטרים מעל פני הים (הפסגה הראשית של החרמון, כ־2,814 מ', נמצאת צפונה־מזרחה משם, על הגבול בין סוריה ללבנון). הכינרת מסומנת בבקע הירדן; פני האגם נמצאים כ־210 מטרים מתחת לפני הים (המפלס משתנה עם השנים, בערך בין 208− ל־214−).
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הערכים נכונים בקירוב, עם ציון "מעל" או "מתחת" לפני הים.
טעות נפוצה: לכתוב את רום הכינרת בלי סימן המינוס ("210 מ'").
סעיף ב
(1) הכינרת וים המלח נמצאים בבקע הירדן – חלק מן השבר הסורי־אפריקאי. לאורך השבר נעים זה לצד זה הלוח הערבי ולוח סיני; בין העתקים מקבילים שקע גוש של קרום כדור הארץ, ונוצר עמק עמוק ("בקע"), שבחלקו התחתון התמלאו אגמים. שקיעה זו נמשכת עד היום ולכן קרקעית הבקע נמוכה מפני הים.
(2) החרמון נוצר בתהליך של קימוט והרמה: כוחות לחץ בקרום כדור הארץ (בסמוך לכיפוף של מערכת השבר בצפון) קימטו את שכבות הסלע (בעיקר אבן גיר) ויצרו קמט גדול (אנטיקלינה), שהורם לגובה רב. זה תהליך הפוך לשקיעה שיצרה את הבקע.
מה נדרש: (1) הסבר טקטוני למיקום הנמוך – בקע/שבר, שקיעה; (2) הסבר התהליך שיצר את החרמון – קימוט והרמה.
תשובה מלאה:
(1) הכינרת וים המלח שוכנים בבקע הירדן, שהוא חלק מן השבר הסורי־אפריקאי. לאורך השבר נעים הלוח הערבי (ממזרח) ולוח סיני (ממערב) זה לצד זה. בתנועה זו נוצרו העתקים (קווי שבר) מקבילים, וגושי סלע שביניהם שקעו – כך נוצר עמק ארוך וצר שקרקעיתו נמוכה בהרבה מן ההרים שמשני צדיו. בחלקים העמוקים של הבקע הצטברו מים ונוצרו אגמים – הכינרת וים המלח. השקיעה עמוקה כל כך שפני האגמים נמוכים מפני הים (ים המלח – הנקודה הנמוכה ביותר על פני היבשה).
(2) החרמון הוא רכס הרים שנוצר בתהליך של קימוט והרמה. בצפון, במקום שבו מערכת השבר מתכופפת, התנועה בין הלוחות יוצרת לחץ על שכבות הסלע. הלחץ קימט את השכבות (בעיקר אבן גיר ודולומיט) לקמט גדול – אנטיקלינה – והרים אותו לגובה של יותר מ־2,000 מטרים. כלומר באותה מערכת שבר פועלים תהליכים שונים: שקיעה בבקע (הכינרת וים המלח) וקימוט והרמה (החרמון).
למה זה מקבל ניקוד מלא: בתת־סעיף (1) מוסבר המנגנון (תנועת לוחות → העתקים → שקיעת גושים → בקע) ובתת־סעיף (2) מוסבר תהליך אחר (לחץ → קימוט → הרמה), במונחים הנכונים.
טעות נפוצה: לכתוב שהחרמון הוא הר געש – הוא קמט של סלעי משקע.
סעיף ג
(1) משאבי מים: החרמון הגבוה קולט משקעים רבים ושלג; המים מחלחלים בסלעי הגיר ויוצאים במעיינות הגדולים שלמרגלותיו (הדן, הבניאס, החצבאני) – מקורות הירדן, הזורם אל הכינרת, מקור מים חשוב של ישראל. (אפשר גם: תיירות – אתר הסקי היחיד בישראל בחרמון, ובמרחק שעות ספורות נופש מרפא בים המלח; המגוון מאפשר תיירות בכל עונות השנה.)
(2) הגדולה ביותר – מורדות החרמון העליונים (יותר מ־1,300 מ"מ); הקטנה ביותר – סדום (כ־50 מ"מ). הגורם: גובה ומיקום – החרמון גבוה וקולט את האוויר הלח שמגיע מן הים התיכון; האוויר מתרומם, מתקרר ומוריד משקעים רבים (גשם מגבולי). סדום נמצאת בדרום, נמוכה מאוד ובצל הגשם של הרי יהודה – האוויר יורד אל הבקע, מתחמם ומתייבש.
מה נדרש: (1) השלכה אחת של מגוון נופי – על תיירות או על משאבים – מוסברת; (2) זיהוי שני מקומות מן הטבלה והסבר הגורם להבדל על פי המפה הפיזית.
תשובה מלאה:
(1) השלכה על משאבי המים: רכס החרמון הוא האזור הגבוה והגשום ביותר בישראל, ובחורף יורד עליו שלג. המים מחלחלים בסלעי הגיר הסדוקים, ונובעים במעיינות גדולים למרגלות ההר – מעיינות הדן והבניאס, ומעט צפונה החצבאני. מעיינות אלה הם מקורות הירדן, הזורם אל הכינרת. כך האזור הגבוה "מזין" במים את האזור הנמוך, והכינרת שימשה במשך שנים רבות מקור מים מרכזי של ישראל.
(אפשר גם – השלכה על התיירות: בשטח קטן יש אתר סקי בחרמון ונופש חורף חם בים המלח, ולכן אפשר לקיים תיירות בכל עונות השנה ובמגוון סוגים – סקי, טיולי מים, נופש מרפא.)
(2) כמות המשקעים הגדולה ביותר – מורדות החרמון העליונים (יותר מ־1,300 מ"מ בשנה). הקטנה ביותר – סדום, בדרום ים המלח (כ־50 מ"מ בשנה).
הגורם העיקרי – הרום והמיקום ביחס לרכסי ההרים: על פי המפה הפיזית, החרמון הוא הרכס הגבוה בארץ. האוויר הלח שמגיע מן הים התיכון במערכות החורף נאלץ לעלות במורדותיו, מתקרר ומעבה את אדי המים – ולכן יורדים בו משקעים רבים (גשם מגבולי, תבליטי). סדום נמצאת בבקע ים המלח, יותר מ־400 מטרים מתחת לפני הים, בדרום הארץ וממזרח להרי יהודה. האוויר שחוצה את ההרים יורד אל הבקע, מתחמם ומתייבש – זהו "צל גשם". בנוסף, המרחק הגדול מן הים והמיקום הדרומי מקטינים עוד יותר את המשקעים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: תת־סעיף (1) – השלכה אחת מוסברת עם דוגמה מוחשית; תת־סעיף (2) – שני המקומות נכונים וההסבר מבוסס על המפה הפיזית (רום, רכסים, צל גשם).
שאלה 3 · מטרופולין חיפה – פרבור והתפתחות הקריות
הציגו שתי סיבות לתהליך הפרבור – מעבר של תושבים מעיר הגלעין אל יישובים עירוניים שסביבה – במטרופולינים בישראל.
בגרף שלפניכם מוצגים נתונים על גודל האוכלוסייה בקריית אתא ועל גודל האוכלוסייה בקריית ים – שתי ערים במטרופולין חיפה – בשנים 2022–1972.
עיינו בגרף, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריו.
[גרף]
(1) על פי הגרף, תארו את מגמת השינוי בגודל האוכלוסייה בכל אחת מן הערים בשנים 2022–1972. (3 נקודות)
(2) הסבירו שני גורמים המשפיעים על השינוי בגודל האוכלוסייה בכל אחת מן הערים (סך הכול – ארבעה גורמים). (7 נקודות)
בשנת 2013 החלו לפעול במטרופולין חיפה קווי ה"מטרונית" – אוטובוסים מהירים, הנוסעים ברוב הדרך בנתיבים ייעודיים, ומחברים את מרכז חיפה עם הקריות.
הסבירו כיצד הקמת המטרונית עשויה להשפיע על הפיתוח של הקריות.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(1) מחירי דיור – בעיר הגלעין הקרקע והדירות יקרות, ובפרברים אפשר לקנות דירה גדולה יותר באותו מחיר.
(2) איכות חיים – הפרברים שקטים, צפופים פחות ומזוהמים פחות, עם יותר שטחים ירוקים ובתים צמודי קרקע.
(אפשר גם: שיפור התחבורה והתפשטות הרכב הפרטי מאפשרים לגור בפרבר ולעבוד בגלעין.)
מה נדרש: שתי סיבות שונות לפרבור, וכל אחת מוסברת: מה דוחק מן הגלעין או מה מושך אל הפרבר.
תשובה מלאה:
1. מחירי הקרקע והדיור: בעיר הגלעין (למשל חיפה) הביקוש לקרקע גבוה והשטח הפנוי מועט, ולכן הדירות יקרות וקטנות. ביישובים שסביבה הקרקע זולה יותר, ומשפחות צעירות יכולות לקנות דירה גדולה יותר באותו מחיר. זהו גורם דחיקה מן הגלעין וגורם משיכה אל הפרבר.
2. איכות חיים: בגלעין יש צפיפות, רעש, עומסי תנועה וזיהום אוויר. בפרברים יש שכונות חדשות ומרווחות, שטחים ירוקים ומוסדות חינוך חדשים, ולכן משפחות עם ילדים מעדיפות לגור בהם.
(אפשר גם: שיפור התחבורה – כבישים מהירים, רכבת ותחבורה ציבורית מהירה, יחד עם העלייה במספר המכוניות הפרטיות, מאפשרים לגור בפרבר ולנסוע לעבודה בגלעין.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי סיבות נפרדות, וכל אחת מנוסחת כגורם דחיקה או משיכה שמסביר את המעבר מן הגלעין אל הפרבר.
סעיף ב
(1) קריית אתא – גידול מתמיד לאורך כל התקופה: מכ־27.3 אלף ב־1972 לכ־60.5 אלף ב־2022 (פי 2.2). קריית ים – גידול מהיר עד 1995 (מכ־20.1 אלף לכ־39 אלף), ומאז קיפאון: כ־37.7 אלף ב־2008 וכ־38.9 אלף ב־2022.
(2) קריית אתא: (א) עתודות קרקע במזרח העיר, למרגלות הגבעות, שעליהן נבנות שכונות חדשות; (ב) קרבה למקומות עבודה באזורי התעשייה של מפרץ חיפה ולצירי תנועה לחיפה.
קריית ים: (א) הגידול עד 1995 – קליטת עולים רבים, בעיקר בתחילת שנות ה־90; (ב) הקיפאון אחר כך – העיר בנויה כמעט כולה בין הים לבין הקריות השכנות, ואין לה עתודות קרקע לשכונות חדשות, וצעירים עוברים לשכונות חדשות ביישובים אחרים.
מה נדרש: (1) תיאור המגמה בכל עיר לפי הגרף, עם נתונים; (2) שני גורמים לכל עיר, מוסברים.
תשובה מלאה:
(1) קריית אתא (קו מקווקו): 27.3 אלף (1972), 33.8 אלף (1983), 43.3 אלף (1995), 50.4 אלף (2008), 60.5 אלף (2022) – גידול רציף, ובסך הכול פי 2.2 (כ־122%, חושב).
קריית ים (קו רציף): 20.1 אלף (1972), 29.3 אלף (1983), 39.0 אלף (1995) – כמעט הכפלה בתוך 23 שנה; אחר כך 37.7 אלף (2008) ו־38.9 אלף (2022) – קיפאון ואפילו ירידה קלה. כלומר, עד 1995 שתי הערים גדלו, ומאז רק קריית אתא ממשיכה לגדול.
(2) גורמים לגידול המתמיד בקריית אתא:
– עתודות קרקע: לקריית אתא יש שטחים פתוחים בתחומה, במזרח העיר, לכיוון הגבעות. לאורך השנים נבנו בהם שכונות חדשות, וכך העיר יכולה להמשיך לקלוט תושבים.
– תעסוקה ונגישות: העיר סמוכה לאזורי התעשייה של מפרץ חיפה ולאזורי תעשייה משלה, ומחוברת בצירי תנועה מהירים לחיפה. זהו פרבר נוח למי שעובד במטרופולין.
גורמים לשינוי בקריית ים:
– הגידול המהיר עד 1995: העיר קלטה עולים רבים, ובמיוחד בגל העלייה מברית המועצות לשעבר בתחילת שנות ה־90, כשהדיור בה היה זול יחסית.
– הקיפאון אחרי 1995: קריית ים בנויה ברצועה צרה בין חוף הים לבין קריית מוצקין, ואין לה כמעט שטח פנוי לשכונות חדשות. הדירות בה ותיקות, ומשפחות צעירות עוברות לשכונות חדשות ביישובים אחרים במטרופולין, ולכן מספר התושבים אינו גדל.
(אפשר גם: מאזן הגירה שלילי של צעירים; הזדקנות האוכלוסייה בשכונות הוותיקות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמות מתוארות לפי הנתונים (גידול רציף מול גידול ואחריו קיפאון); לכל עיר שני גורמים מוסברים, ובקריית ים הגורמים מסבירים את שני השלבים בגרף.
טעות נפוצה: לכתוב שבקריית ים "האוכלוסייה ירדה" – הירידה קטנה מאוד (מ־39.0 ל־37.7 אלף), והתיאור המדויק הוא קיפאון.
סעיף ג
המטרונית מקצרת את זמן הנסיעה מן הקריות למרכז חיפה ולמקומות העבודה בה, כי היא אינה תקועה בפקקים. כך עולה הנגישות של הקריות: נוח יותר לגור בהן ולעבוד בחיפה, והביקוש לדיור בהן גדל – ובעקבותיו בנייה, מסחר ושירותים. גם תושבים בלי רכב פרטי (צעירים, קשישים) מגיעים בקלות ללימודים, לעבודה ולשירותים, והעומס והזיהום בכבישים קטנים.
מה נדרש: מנגנון: איך שיפור התחבורה הציבורית משפיע על פיתוח הקריות.
תשובה מלאה:
הקריות הן חלק מן הטבעת של מטרופולין חיפה, ורבים מתושביהן נוסעים כל יום לחיפה. לפני המטרונית הנסיעה הייתה ארוכה בגלל עומסי התנועה.
– שיפור הנגישות: המטרונית נוסעת בנתיבים ייעודיים, ולכן זמן הנסיעה קצר וקבוע. מקומות העבודה, הלימודים והשירותים בחיפה "מתקרבים" לתושבי הקריות.
– משיכת תושבים ופיתוח: כשקל להגיע לחיפה, הקריות נעשות מקום מגורים אטרקטיבי יותר. הביקוש לדירות בהן עולה, נבנות דירות חדשות (גם בהתחדשות עירונית לאורך הקווים), והמסחר והשירותים לאורך הצירים מתפתחים.
– שוויון ואיכות סביבה: תושבים שאין להם רכב פרטי מגיעים בקלות ליעדים בכל המטרופולין; פחות מכוניות בכבישים – פחות עומסים ופחות זיהום אוויר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התשובה מקשרת בין המטרונית (נגישות, זמן נסיעה) לבין תוצאות הפיתוח בקריות (משיכת תושבים, בנייה, מסחר), ולא רק אומרת "יהיה טוב".
שאלה 4 · יישובים ערביים שהפכו לערים
בעשורים האחרונים גדלה מאוד האוכלוסייה ביישובים הערביים בישראל, וכמה כפרים הוכרזו כערים – למשל אום אל־פחם (1985), טייבה (1990) וסחנין (1995).
(1) ציינו גורם אחד לגידול המהיר של האוכלוסייה ביישובים הערביים, וגורם אחד למעבר של רוב התושבים בהם מעבודה בחקלאות לעבודה בתעשייה ובשירותים. (4 נקודות)
(2) עיינו במפות ארץ־ישראל שבאטלס. ציינו שם של עיר ערבית אחת בוואדי עארה, שם של עיר ערבית אחת בגליל התחתון, שם של עיר ערבית אחת באזור "המשולש" שבשרון, ושם של יישוב דרוזי אחד על רכס הכרמל (סך הכול – ארבעה שמות). (3 נקודות)
הסבירו מהם השינויים העיקריים בתפקודו של יישוב ערבי שהפך מכפר לעיר, והציגו יתרון אחד של שינוי זה לתושבים.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) גידול האוכלוסייה: ריבוי טבעי גבוה – שיעור ילודה גבוה (בעיקר בעשורים הקודמים) ושיעור תמותה נמוך בזכות שיפור ברפואה, ואוכלוסייה צעירה; מעט תושבים עוזבים את היישוב. המעבר מחקלאות: מחסור בקרקע חקלאית – הקרקע התחלקה בין יורשים רבים וחלקה הופקעה, והחקלאות המודרנית ממוכנת וצריכה מעט עובדים; לכן התושבים עברו לעבודה בבנייה, בתעשייה ובשירותים, ביישוב ובערים היהודיות הסמוכות.
(2) ואדי עארה: אום אל־פחם; הגליל התחתון: סחנין (או נצרת, שפרעם, טמרה, עראבה); המשולש: טייבה (או טירה, קלנסווה, כפר קאסם); הכרמל: דלית אל־כרמל (או עספיא).
מה נדרש: (1) גורם אחד לכל אחת משתי התופעות; (2) ארבעה שמות מן המפה, כל אחד באזור שנדרש.
תשובה מלאה:
(1) גורם לגידול האוכלוסייה – ריבוי טבעי גבוה: ביישובים הערביים שיעור הילודה היה גבוה במשך עשרות שנים, ובמקביל שיעור התמותה ירד מאוד בזכות שיפור בשירותי הבריאות ובתנאי המחיה. לכן האוכלוסייה צעירה וגדלה מהר. בנוסף, מעט תושבים עוזבים את היישוב – רוב הצעירים בונים את ביתם על אדמת המשפחה.
גורם למעבר מחקלאות – מחסור בקרקע ושינוי בחקלאות: הקרקע החקלאית של המשפחות התחלקה בין יורשים רבים לחלקות קטנות, וחלק מן הקרקעות הופקע או נבנה. החקלאות המודרנית ממוכנת ואינה זקוקה לעובדים רבים, והיא אינה רווחית בחלקות קטנות. לכן רוב התושבים עברו לעבוד בבנייה, בתעשייה ובשירותים – ביישוב עצמו ובערים היהודיות שבסביבה.
(2) ואדי עארה – אום אל־פחם. הגליל התחתון – סחנין (אפשר גם: נצרת, שפרעם, טמרה, עראבה). המשולש – טייבה (אפשר גם: טירה, קלנסווה, כפר קאסם). רכס הכרמל – דלית אל־כרמל (אפשר גם: עספיא).
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל תופעה גורם נכון ומוסבר; ארבעת השמות נכונים ובאזורים שנדרשו.
סעיף ב
השינויים: מכפר שבסיסו חקלאות ושכונותיו מאורגנות סביב החמולות – ליישוב עירוני שרוב תושביו עובדים בתעשייה ובשירותים; לאורך הכביש הראשי ובמרכז התפתחו מסחר, משרדים ושירותים (בנקים, מרפאות, בתי ספר על־יסודיים), והיישוב משרת גם כפרים סמוכים; מעמד של עירייה – תקציב גדול יותר ואחריות רחבה יותר לתכנון ולשירותים. יתרון: שירותים ומקומות עבודה קרובים לבית – פחות תלות בערים אחרות, ותקציב גדול יותר לחינוך, לתשתיות ולתכנון.
מה נדרש: הסבר של השינויים בתפקוד (כלכלה, שירותים, מבנה, מעמד) + יתרון אחד מוסבר.
תשובה מלאה:
השינויים בתפקוד: בכפר המסורתי רוב התושבים עסקו בחקלאות, והבתים התרכזו בגרעין צפוף סביב מסגד או כנסייה, בשכונות לפי חמולות. כשהיישוב גדל והפך לעיר, רוב התושבים עובדים בתעשייה, בבנייה ובשירותים. לאורך הכביש הראשי ובמרכז היישוב התפתחו רחובות מסחריים, משרדים, בנקים, מרפאות ובתי ספר על־יסודיים, והיישוב משמש מרכז שירותים גם לכפרים הסמוכים. בנוסף, היישוב מקבל מעמד של עירייה – עם תקציב גדול יותר ואחריות רחבה יותר לתכנון, לתשתיות ולשירותים.
יתרון לתושבים: השירותים ומקומות העבודה קרובים לבית – אין צורך לנסוע לעיר אחרת כדי לקנות, ללמוד או לקבל טיפול רפואי, ונוצרות משרות במסחר ובשירותים ביישוב עצמו. התקציב הגדול של העירייה מאפשר להשקיע בחינוך, בכבישים, בביוב ובאזורי תעשייה.
(אפשר גם: חיסרון אפשרי – בנייה צפופה ולא מתוכננת ומחסור באזורי תעסוקה ובשטחים ציבוריים, כי העיר גדלה מכפר בלי תוכנית כוללת.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מתאר כמה שינויים בתפקוד (כלכלה, שירותים, מעמד מוניציפלי), והיתרון מוסבר ומקושר לשינוי.
שאלה 5 · נגר עילי בצפון הנגב – מדרש תמונה
באזור צפון הנגב יש תנאים פיזיים הגורמים לנגר עילי רב בזמן גשם.
ציינו שני תנאים כאלה, והסבירו כיצד כל אחד מהם גורם לנגר עילי.
עיינו בתיאור של תמונות 1–2, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[תמונה 1, תמונה 2]
(1) ציינו את השם של צורת הנוף הנראית בכל אחת מן התמונות. (3 נקודות)
(2) ציינו ענף כלכלי שעשוי להתפתח באזור שבו מופיעה צורת הנוף הנראית בתמונה 1, והסבירו מדוע צורת נוף זו מסייעת להתפתחות הענף שציינתם.
ציינו ענף כלכלי שקשה לפתח באזור שבו מופיעה צורת הנוף הנראית בתמונה 2, והסבירו מדוע צורת נוף זו מקשה על התפתחות הענף שציינתם. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
1. קרקע לס: כשהיא נרטבת נוצר על פניה קרום דק ואטום, ולכן מעט מים מחלחלים לקרקע ורובם זורמים על פניה.
2. גשמים עזים וקצרים: הגשם יורד בעוצמה רבה בזמן קצר, מהר יותר משהקרקע יכולה לספוג, והעודף זורם על פני השטח.
(אפשר גם: כיסוי צמחי דליל – אין צמחים ושורשים שיעכבו את המים ויעזרו להם לחלחל; מדרונות חשופים.)
מה נדרש: שני תנאים פיזיים, ולכל אחד – הסבר כיצד הוא מגדיל את הנגר (פחות חלחול / יותר מים על פני השטח).
תשובה מלאה:
תנאי 1 – קרקע לס: רוב צפון הנגב מכוסה בקרקע לס, העשויה מגרגרים דקים מאוד של אבק. כשטיפות הגשם פוגעות בקרקע הלס היבשה, הגרגרים הדקים נסגרים זה אל זה ויוצרים על פני הקרקע קרום דק ואטום. הקרום מונע מן המים לחלחל לקרקע, ולכן רוב מי הגשם זורמים על פניה כנגר עילי.
תנאי 2 – אופי הגשמים: בצפון הנגב הגשם מעט, אבל לעיתים קרובות הוא יורד בממטרים עזים וקצרים. עוצמת הגשם גדולה מקצב החלחול של הקרקע, ולכן המים שאינם מספיקים לחלחל זורמים על פני השטח ומתרכזים בערוצי הנחלים.
(אפשר גם: כיסוי צמחי דליל – אין צמחים שעלוותם ושורשיהם מעכבים את זרימת המים ומסייעים לחלחול; מדרונות חשופים ותלולים יחסית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תנאים פיזיים שונים, וכל הסבר מראה את המנגנון שבו נוצר הנגר.
טעות נפוצה: לכתוב "מעט גשם" כתנאי לנגר – דווקא עוצמת הגשם, ולא כמותו השנתית, יוצרת נגר.
סעיף ב
(1) תמונה 1 – לימן (כיס ייעור): שקע בערוץ נחל, מוקף סוללת עפר, שבו נאספים מי הנגר ונטועים עצים. תמונה 2 – ערוצי סחף בלס (בתרונות).
(2) תמונה 1 – תיירות ונופש (פנאי): הלימן אוסף את מי הנגר, ולכן גדלים בו עצים ירוקים ונוצר אתר מוצל וירוק בתוך אזור צחיח – מקום נוח לפיקניק, למנוחה ולטיול. (אפשר גם: מרעה.) תמונה 2 – חקלאות: הערוצים חותכים את השטח לרצועות צרות בעלות דפנות תלולות, שאי אפשר לעבד ולעבור בהן במכונות; הסחיפה גורפת את שכבת הקרקע העליונה הפורייה, והערוצים מתרחבים בכל שיטפון ו"אוכלים" את השדות.
מה נדרש: (1) שם של צורת נוף לכל תמונה; (2) ענף שעשוי להתפתח ליד צורת הנוף בתמונה 1 והסבר, וענף שקשה לפתח ליד צורת הנוף בתמונה 2 והסבר.
תשובה מלאה:
(1) תמונה 1 – לימן (כיס ייעור): שקע קטן בערוץ נחל, התחום בסוללת עפר בצדו הנמוך. הסוללה עוצרת את מי הנגר הזורמים בערוץ בזמן גשם, המים נאגרים בקרקע שבשקע, ועצים הנטועים בו מנצלים אותם.
תמונה 2 – ערוצי סחף בלס (בתרונות): רשת צפופה של ערוצים צרים ועמוקים שחתר הנגר העילי בקרקע הלס.
(2) תמונה 1 – הענף: תיירות ונופש (פעילות פנאי). ההסבר: בזכות מי הנגר הנאגרים בלימן גדלים בו עצים ירוקים, ונוצרת חורשה מוצלת בתוך אזור צחיח וחשוף. אתר כזה – עם צל, ירק ופינות ישיבה – מושך מטיילים ומשפחות לפיקניק ולמנוחה, ומאפשר לפתח בנגב תיירות פנאי. (אפשר גם: מרעה לצאן – בשקע הלח גדלים צמחים רבים יותר.)
תמונה 2 – הענף: חקלאות. ההסבר: הערוצים חותכים את השטח לרצועות צרות שדפנותיהן כמעט אנכיות, ולכן אי אפשר לעבד את הקרקע ולהעביר בה מכונות חקלאיות. הנגר שיצר את הערוצים גם סוחף את שכבת הקרקע העליונה הפורייה, והערוצים מתרחבים ומעמיקים בכל שיטפון וחודרים לשדות הסמוכים – כפי שרואים בשדה שגבולו נחתך בתמונה.
(אפשר גם: בנייה וסלילת כבישים – הקרקע מבותרת ולא יציבה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: השמות נכונים; כל ענף מוסבר דרך המאפיין של צורת הנוף עצמה (מים נאגרים ועצים / ערוצים וסחיפת קרקע).
שאלה 6 · קטע מידע – קרקע מזוהמת בלב העיר
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על הסעיפים א–ב שאחריו.
[קטע]
(1) על פי הקטע, הסבירו מדוע זיהום קרקע הוא מפגע "סמוי", והציגו שתי דרכים שבהן הוא עלול לפגוע בבריאות האדם. (4 נקודות)
(2) על פי הקטע, הסבירו כיצד זיהום הקרקע עלול לגרום לזיהום מי התהום, ומה ההשלכה של זיהום כזה על אספקת המים. (3 נקודות)
(1) תארו שתי דרכים לטיפול בקרקע מזוהמת, על פי הקטע. הסבירו יתרון אחד של אחת מן הדרכים שתיארתם. (4 נקודות)
(2) יש הטוענים כי במקום לטהר קרקע מזוהמת בתהליך יקר וארוך, עדיף לגדר את האתר ולבנות שכונות חדשות על שטחים פתוחים בשולי הערים.
על פי הקטע, הציגו שני נימוקים השוללים טענה זו. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) בדרך כלל אי אפשר לראות את הזיהום – הוא נמצא בתוך הקרקע ומתגלה רק בבדיקות, לפעמים עשרות שנים אחרי שנגרם. פגיעה בבריאות: אדים של מזהמים עולים מן הקרקע אל תוך המבנים שעליה ונשאפים; מגע ישיר עם אדמה מזוהמת או אכילת מזון שגדל בה.
(2) מי הגשם מחלחלים דרך הקרקע ומסיעים את המזהמים כלפי מטה, עד שכבת מי התהום. בארות שנמצא בהן זיהום נסגרות, ולכן פוחתת כמות המים הזמינה לשתייה, ויש צורך במקורות מים אחרים או בטיהור יקר.
מה נדרש: (1) הסבר המושג "סמוי" + שתי דרכי פגיעה, על פי הקטע; (2) תהליך החלחול אל מי התהום + ההשלכה על אספקת המים.
תשובה מלאה:
(1) זיהום קרקע הוא מפגע "סמוי" כי בדרך כלל אי אפשר לראות אותו: המזהמים (דלקים, ממסים, מתכות כבדות) נמצאים בתוך הקרקע, ולעיתים עברו עשרות שנים מאז נשפכו. הזיהום מתגלה רק בבדיקות קרקע, ולכן אנשים עלולים לגור או לעבוד מעליו בלי לדעת.
דרכי פגיעה בבריאות, על פי הקטע: א. אדים של חומרים מזהמים עולים מן הקרקע וחודרים אל תוך המבנים שנבנו עליה, והאנשים נושמים אותם. ב. מגע ישיר עם אדמה מזוהמת (למשל ילדים המשחקים בחצר), או אכילת ירקות ופירות שגדלו בה. (אפשר גם: שתיית מים מבאר שזוהמה.)
(2) מי הגשם מחלחלים דרך הקרקע כלפי מטה, וממיסים ומסיעים איתם את המזהמים עד שכבת מי התהום. כך הזיהום מתפשט הרחק מן האתר עצמו. ההשלכה: בארות שנמצא בהן זיהום נסגרות – על פי הקטע, באזורים אחדים במישור החוף נסגרו בארות בגלל זיהום כזה – ולכן פוחתת כמות המים הזמינה לשתייה, וצריך להביא מים ממקורות אחרים או לטהר אותם בעלות גבוהה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המושג "סמוי" מוסבר, ושתי דרכי הפגיעה שונות ומבוססות על הקטע; (2) תהליך החלחול מוסבר, וההשלכה על אספקת המים מוצגת.
סעיף ב
(1) חפירת הקרקע המזוהמת והעברתה לאתר מוסדר לטיפול או להטמנה; טיפול בקרקע במקומה – שאיבת אדים מזהמים מתוך הקרקע או פירוק המזהמים בעזרת חיידקים. יתרון של הטיפול במקום: אין צורך להוביל כמויות ענק של אדמה במשאיות, והקרקע עצמה נשארת ומשתקמת. (אפשר גם: הגבלת השימוש בשטח, למשל לפארק במקום למגורים – זול ומהיר יותר.)
(2) נימוק 1: האתרים נמצאים בלב אזורים בנויים במרכז הארץ, שבו הקרקע מעטה ויקרה – טיהורם מחזיר לשימוש שטח יקר ומקטין את הלחץ לבנות על שטחים פתוחים. נימוק 2: גדר אינה עוצרת את הזיהום – מי הגשם ממשיכים להסיע את המזהמים אל מי התהום, ובארות נסגרות; לכן צריך לטפל במקור. (אפשר גם: על פי העיקרון "המזהם משלם", מי שזיהם צריך לממן את הטיפול, ולא הציבור והטבע.)
מה נדרש: (1) שתי דרכים שונות מן הקטע + יתרון מוסבר של אחת מהן; (2) שני נימוקים, מבוססים על הקטע, השוללים את הטענה.
תשובה מלאה:
(1) דרך ראשונה – חפירה והעברה: חופרים את הקרקע המזוהמת ומובילים אותה לאתר מוסדר, שבו מטפלים בה או מטמינים אותה בלי שתזהם את סביבתה.
דרך שנייה – טיפול בקרקע במקומה: שואבים מתוך הקרקע את האדים של החומרים המזהמים, או מפרקים את המזהמים בעזרת חיידקים.
(אפשר גם: הגבלת השימוש בשטח – למשל פארק במקום שכונת מגורים, כך שאנשים אינם שוהים זמן רב מעל הקרקע.)
יתרון של הטיפול במקום: אין צורך לחפור ולהוביל במשאיות כמויות עצומות של אדמה – דבר שגורם לאבק, לרעש ולתנועת משאיות בעיר – והקרקע עצמה נשארת במקומה ומשתקמת. (יתרון של החפירה: הזיהום מסולק מן האתר מהר ובאופן מלא, ואפשר לבנות בו מגורים.)
(2) נימוק ראשון – ניצול הקרקע ושמירה על שטחים פתוחים: על פי הקטע, האתרים המזוהמים נמצאים היום בלב אזורים בנויים, במרכז הארץ, שבו הקרקע מעטה ויקרה. טיהורם מחזיר לשימוש שטחים בתוך הערים, קרובים לתחבורה ולשירותים, ובכך מקטין את הלחץ לבנות על שטחים פתוחים, שאותם אי אפשר להחזיר לטבע אחרי שנבנו.
נימוק שני – הזיהום ממשיך להתפשט: גדר מונעת כניסה של אנשים, אבל אינה עוצרת את מי הגשם, שמסיעים את המזהמים אל מי התהום. על פי הקטע, בגלל זיהום כזה כבר נסגרו בארות. אם לא מטפלים במקור הזיהום, הנזק לסביבה ולמשאבי המים גדל.
(אפשר גם: על פי העיקרון "המזהם משלם", מי שזיהם את הקרקע נדרש לממן את הטיפול, ולכן לא נכון להעביר את הנזק לציבור ולטבע.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שתי דרכים שונות על פי הקטע, ויתרון מוסבר; (2) שני נימוקים שונים – שימוש בקרקע ושמירה על שטחים פתוחים, והתפשטות הזיהום – מבוססים על הקטע.
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון
(28 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתיים מן השאלות 7–10 (לכל שאלה – 14 נקודות).
שאלה 7 · תיירות בים סוף
(1) הסבירו שניים מן התנאים הטבעיים שמושכים תיירים לחופי ים סוף. (3 נקודות)
(2) עד 2019 כמעט לא הנפיקה ערב הסעודית אשרות תייר, ומאז היא משקיעה סכומי עתק בפיתוח אתרי תיירות לאורך חוף ים סוף ובאזור אל־עולא. הסבירו כיצד הפיתוח של ענף התיירות עשוי להשפיע על הכלכלה של ערב הסעודית. (4 נקודות)
התיירות לחופי ים סוף במצרים, באזור שארם א־שייח' וחורגדה, הביאה הכנסות רבות למצרים, אך גם בעיות סביבתיות.
(1) הסבירו השפעה כלכלית חיובית אחת של התיירות על מצרים. (4 נקודות)
(2) הסבירו השפעה סביבתית שלילית אחת שעלולה להיגרם מן התיירות לחופי ים סוף. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) אקלים מדברי חם ושמשי, גם בחורף – רחצה ושיזוף כמעט כל השנה, כשבאירופה קר; שוניות אלמוגים ומים צלולים וחמים – אתרי צלילה מן הטובים בעולם. (אפשר גם: נוף מדברי והררי לצד הים.)
(2) גיוון הכלכלה והקטנת התלות בנפט: נוצר ענף שמכניס מטבע חוץ ויוצר מקומות עבודה רבים לצעירים הסעודים (מלונות, הסעדה, הדרכה, תעופה), מתפתחים תשתיות ועסקים באזורים מרוחקים, והמדינה פחות פגיעה לירידה במחירי הנפט.
מה נדרש: (1) שני תנאים טבעיים מוסברים; (2) השפעה כלכלית מוסברת.
תשובה מלאה:
(1) תנאי ראשון – אקלים מדברי חם ושמשי: חופי ים סוף נמצאים בחגורת המדבריות, עם שמש כמעט בכל ימות השנה ומעט מאוד גשם. בחורף הטמפרטורות נעימות (כ־20–25°C) בזמן שבאירופה קר וגשום, ולכן תיירים מאירופה באים לנופש ברחצה ובשמש גם בעונה זו.
תנאי שני – שוניות אלמוגים ומים צלולים: המים בים סוף חמים וצלולים (כמעט אין נהרות שמביאים סחף), ולכן התפתחו לאורך החופים שוניות אלמוגים עשירות במינים של דגים ואלמוגים – מן האתרים הטובים בעולם לצלילה ושנורקלינג.
(אפשר גם: נוף ייחודי של הרים מדבריים היורדים אל הים.)
(2) ההשפעה: גיוון הכלכלה והקטנת התלות בנפט. כלכלת ערב הסעודית נשענת בעיקר על ייצוא נפט, ולכן היא פגיעה כשמחירי הנפט יורדים, והנפט גם עתיד להיגמר או לאבד מערכו. התיירות היא ענף שירותים שמכניס מטבע חוץ מתיירים ומשקיעים זרים. היא יוצרת מקומות עבודה רבים – במלונות, במסעדות, בהדרכה, בתעופה ובבנייה – לאוכלוסייה הצעירה והגדלה של המדינה, שרבים מצעיריה מחפשים עבודה. בנוסף, הפיתוח מביא תשתיות (נמלי תעופה, כבישים) לאזורים מרוחקים כמו חוף ים סוף ואל־עולא, ומחזק את הכלכלה בהם. (מנגד – צריך לקחת בחשבון השקעה ענקית שהחזר שלה אינו מובטח, ותחרות עם יעדים ותיקים כמו מצרים ואיחוד האמירויות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל תנאי מקושר למשיכת תיירים; ההשפעה כוללת מנגנון כלכלי ומקושרת למצב הכלכלה הסעודית.
סעיף ב
(1) הכנסות של מטבע חוץ – התיירות היא אחד ממקורות מטבע החוץ החשובים של מצרים (לצד תעלת סואץ), והמדינה זקוקה לו כדי לייבא מזון ודלק; או: מקומות עבודה רבים לצעירים מכל רחבי מצרים בערי החוף.
(2) פגיעה בשוניות האלמוגים – צוללים שנוגעים באלמוגים ושוברים אותם, עוגנים של סירות, בנייה של מלונות על קו החוף והזרמת שפכים לים; האלמוגים מתים, ויחד איתם נפגעים הדגים והאטרקציה התיירותית עצמה.
מה נדרש: (1) השפעה כלכלית חיובית; (2) השפעה סביבתית שלילית.
תשובה מלאה:
(1) ההשפעה: הכנסות של מטבע חוץ ותעסוקה. התיירים משלמים במטבע זר על לינה, טיסות, צלילה ושירותים, והתיירות היא אחד ממקורות מטבע החוץ החשובים של מצרים, לצד תעלת סואץ והכספים שמעבירים מהגרי עבודה. למצרים, המייבאת חלק גדול מן המזון ומן הדלק שלה, מטבע החוץ חיוני. בנוסף, ערי החוף – שארם א־שייח' וחורגדה – התפתחו מכפרי דייגים קטנים לערי נופש, ומאות אלפי צעירים מכל רחבי מצרים מוצאים בהן עבודה.
(2) ההשפעה: הרס שוניות האלמוגים. מספר עצום של צוללים ושנורקלים נוגעים באלמוגים, עומדים עליהם ושוברים אותם; עוגנים של סירות התיירות מרסקים את השונית; בניית מלונות ומרינות על קו החוף מכסה את השונית בחול ובפסולת בנייה; ושפכים מן המלונות מעשירים את המים בחומרי הזנה, ואצות מכסות את האלמוגים. האלמוגים גדלים לאט מאוד, וכשהם מתים נפגעים גם הדגים ובעלי החיים שתלויים בהם – ובסופו של דבר גם התיירות עצמה, שנשענת עליהם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל השפעה מוסברת עם מנגנון ומקושרת לאזור ים סוף.
שאלה 8 · תעשייה ושירותים בירדן
תעשיית ההלבשה היא ענף יצוא חשוב בכלכלת ירדן. חברות זרות הקימו בירדן מפעלי תפירה, בעיקר באזורי תעשייה מיוחדים. במקביל התפתח באמאן ענף של שירותי מחשוב ותוכנה, שבו פועלות גם חברות רב־לאומיות.
לפניכם רשימה של מדדים בתחום הכלכלה והתעסוקה.
(1) מיינו את המדדים לשתי קבוצות לפי החשיבות שלהם בשיקולי החברות:
קבוצה I – מדדים חשובים בשיקולים אם להקים מפעלי תפירה
קבוצה II – מדדים חשובים בשיקולים אם להקים מרכזי שירותי מחשוב ותוכנה
(5 נקודות)
(2) בחרו מדד אחד מכל קבוצה, והסבירו מדוע המדד שבחרתם בקבוצה I חשוב בהקמת מפעלי תפירה, ומדוע המדד שבחרתם בקבוצה II חשוב בהקמת מרכזי שירותי מחשוב. (4 נקודות)
רבים ממפעלי התפירה בירדן ממוקמים באזורי תעשייה מיוחדים בצפון המדינה – למשל באזור התעשייה ליד העיר אירביד. בשנות ה־90, אחרי הסכם השלום בין ישראל לירדן, קיבלו אזורים אלה זכות לייצא לארצות הברית בלי מכס.
עיינו במפות שבאטלס, והסבירו שני גורמי מיקום למפעלי תפירה באזור אירביד.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) קבוצה I (מפעלי תפירה): שכר המינימום לעובד; הסכמי סחר ליצוא ללא מכס; זמינות עובדים ללא הכשרה; קרבה למעברי גבול ולנמלים. קבוצה II (שירותי מחשוב): שיעור בוגרי האוניברסיטה במדעי המחשב ובהנדסה; תשתית אינטרנט מהיר; שליטה באנגלית.
(2) I – שכר המינימום: תפירה היא תעשייה עתירת עבודה, ושכר העובדים הוא רוב עלות הייצור; שכר נמוך מאפשר לייצר בזול ולהתחרות בשוק העולמי. II – בוגרים במדעי המחשב: שירותי תוכנה נשענים על ידע; חברה צריכה מתכנתים ומהנדסים מיומנים, ובירדן יש אוכלוסייה צעירה ומשכילה ושכרם נמוך מבאירופה.
מה נדרש: (1) מיון של כל המדדים; (2) מדד מכל קבוצה עם הסבר.
תשובה מלאה:
(1) קבוצה I – מפעלי תפירה (תעשייה עתירת עבודה): שכר המינימום לעובד; הסכמי סחר המאפשרים יצוא ללא מכס לשוק גדול; זמינות של עובדים ללא הכשרה מקצועית; קרבה למעברי גבול ולנמלים.
קבוצה II – שירותי מחשוב ותוכנה (שירותים עתירי ידע): שיעור בוגרי האוניברסיטה במדעי המחשב ובהנדסה; רמת התשתית של אינטרנט מהיר; שליטה של העובדים בשפה האנגלית.
(2) מדד מקבוצה I – שכר המינימום: תפירת בגדים היא עבודה ידנית ברובה, ושכר העובדים הוא החלק הגדול בעלות הייצור. כשהשכר נמוך, מחיר הבגד נמוך, והמפעל יכול להתחרות ביצרנים באסיה. (אפשר גם: הסכמי סחר – הבגדים מיוצאים ברובם לארצות הברית; פטור ממכס מוזיל אותם בשוק הגדול ונותן יתרון על פני מתחרים.)
מדד מקבוצה II – בוגרים במדעי המחשב ובהנדסה: שירותי תוכנה הם ענף עתיר ידע, והמשאב העיקרי בו הוא העובדים המיומנים. בירדן אוכלוסייה צעירה עם שיעור גבוה של בוגרי אוניברסיטה בתחומים אלה, ושכרם נמוך מבאירופה ובמדינות המפרץ – לכן חברות מקימות בה מרכזי פיתוח ותמיכה. (אפשר גם: אנגלית – רוב הלקוחות זרים; אינטרנט מהיר – השירותים ניתנים מרחוק.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המיון שלם ונכון, וכל מדד מוסבר כגורם שקשור לאופי הפעילות (עתירת עבודה / עתירת ידע).
סעיף ב
1. קרבה לגבול עם ישראל ולמעברי הגבול (מעבר נהר הירדן / שייח' חוסיין) – מאפשרת להעביר חומרי גלם וחלקים ולייצא בגדים דרך נמל חיפה לארצות הברית ולאירופה; ההטבה במכס הייתה מותנית בשיתוף פעולה עם ישראל. 2. ריכוז אוכלוסייה גדול – אירביד היא מן הערים הגדולות בירדן, בצפון המדינה הצפוף, ולכן יש בה כוח עבודה זמין וזול. (אפשר גם: כבישים לאמאן ולסוריה; קרקע זמינה באזור התעשייה.)
מה נדרש: שני גורמי מיקום, מוסברים על פי המפה.
תשובה מלאה:
גורם ראשון – קרבה לגבול עם ישראל ולנמלי הים התיכון: על פי המפה, אירביד נמצאת בצפון־מערב ירדן, קרוב לבקעת הירדן ולמעבר הגבול לישראל (מעבר נהר הירדן, ליד בית שאן). ההטבה במכס ניתנה בתנאי שחלק מן המוצר יהיה בשיתוף ישראלי, ולכן הקרבה לישראל חשובה. בנוסף, דרך ישראל אפשר לשלוח את הבגדים לנמל חיפה ומשם באונייה לארצות הברית ולאירופה – דרך קצרה בהרבה מן הנמל הירדני בעקבה.
גורם שני – כוח עבודה: אירביד היא אחת הערים הגדולות בירדן, והיא שוכנת בצפון המדינה, שבו הגשם רב יותר והצפיפות גבוהה. לכן יש בה ובכפרים שסביבה אוכלוסייה צעירה גדולה, ובה עובדים רבים – גם נשים – שמוכנים לעבוד בשכר נמוך.
(אפשר גם: כבישים ראשיים לאמאן ולסוריה; קרקע זמינה ותשתיות שהמדינה הכינה באזור התעשייה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, מבוססים על המפה ומקושרים לפעילות של מפעלי תפירה לייצוא.
שאלה 9 · עיור בסוריה
בגרף שלפניכם מוצגים שיעור האוכלוסייה הכפרית ושיעור האוכלוסייה העירונית בסוריה בשנים 2010–1960 (לפני מלחמת האזרחים).
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ב שאחריו.
[גרף]
(1) תארו את מגמת השינוי בשיעור האוכלוסייה הכפרית, ואת מגמת השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית בסוריה בשנים 2010–1960. (2 נקודות)
(2) מגמות השינוי בשיעור האוכלוסייה הכפרית ובשיעור האוכלוסייה העירונית בסוריה מבטאות תופעה המתרחשת במדינות רבות במזרח התיכון.
מהי התופעה? הסבירו שני גורמים לתופעה זו. (6 נקודות)
רוב אוכלוסיית סוריה מרוכזת בחלק אחד של המדינה.
(1) עיינו במפות שבאטלס, וצַיינו את מיקומו של אזור זה. (3 נקודות)
(2) תארו יתרון אחד או חיסרון אחד בריכוז האוכלוסייה באזור זה. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) שיעור האוכלוסייה הכפרית ירד בהדרגה – מכ־60% ב־1960 לכ־44% ב־2010; שיעור האוכלוסייה העירונית עלה – מכ־40% לכ־56% (בסביבות 1995 העירונית עברה את הכפרית).
(2) התופעה: עיור – הגירה מן הכפר אל העיר. גורם דוחה: גידול מהיר של האוכלוסייה הכפרית ומחסור בקרקע ובמים, בצורות (במיוחד בשנים 2006–2010 בצפון־מזרח) ומיכון. גורם מושך: מקומות עבודה בתעשייה, במסחר ובשירותים בדמשק ובחלב, ושירותי חינוך ובריאות טובים יותר.
מה נדרש: (1) לתאר את שתי המגמות עם נתונים; (2) לזהות את התופעה ולהסביר שני גורמים.
תשובה מלאה:
(1) על פי הגרף, שיעור האוכלוסייה הכפרית בסוריה ירד בהדרגה לאורך כל התקופה – מכ־60% בשנת 1960 לכ־44% בשנת 2010. שיעור האוכלוסייה העירונית עלה – מכ־40% לכ־56%. בסביבות 1995 האוכלוסייה העירונית עברה את הכפרית.
(2) התופעה: עיור – הגדלת חלקה של האוכלוסייה העירונית, בעיקר בגלל הגירה מן הכפר אל העיר.
גורם 1 – גורם דוחה מן הכפר: האוכלוסייה הכפרית גדלה מהר בגלל ריבוי טבעי גבוה, והקרקע והמים לא הספיקו לכולם. בשנים 2006–2010 פקדה את צפון־מזרח סוריה בצורת קשה, היבולים והעדרים נפגעו, ומאות אלפי כפריים עזבו אל הערים. גם המיכון בחקלאות הקטין את הצורך בפועלים.
גורם 2 – גורם מושך לעיר: בערים הגדולות – דמשק, חלב, חומס – יש מקומות עבודה בתעשייה, במסחר, בבנייה ובשירותים, ושכר גבוה יותר מבחקלאות. גם שירותי החינוך, הבריאות והתשתיות בעיר טובים בהרבה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמות מתוארות עם נתונים; התופעה מזוהה במונח הנכון; שני הגורמים שונים ומוסברים בהקשר של סוריה.
סעיף ב
(1) במערב סוריה: רצועה מחלב בצפון דרך חמה וחומס עד דמשק בדרום, מישור החוף (לטקיה, טרטוס) ועמק נהר העאסי (אורונטס). (אזור משני – לאורך עמק הפרת במזרח.)
(2) יתרון: השפעת הים התיכון – משקעים רבים יחסית (300–800 מ"מ), שמאפשרים חקלאות בעל (חיטה, זיתים), ומעיינות ונהרות; וגישה לנמלים בחוף. או חיסרון: מזרח המדינה – המדבר הסורי – כמעט ריק, ופערים גדולים בין אזורים; או תלות בגשם ופגיעות לבצורות.
מה נדרש: (1) מיקום מדויק של אזור הריכוז; (2) יתרון אחד או חיסרון אחד, מוסבר.
תשובה מלאה:
(1) במפות צפיפות האוכלוסייה באטלס רואים שרוב אוכלוסיית סוריה מרוכזת במערב המדינה: ברצועה הנמשכת מחלב בצפון, דרך חמה וחומס, עד דמשק בדרום; במישור החוף הצר (לטקיה, טרטוס); ובעמק נהר העאסי (האורונטס). ריכוז משני נמצא לאורך עמק הפרת במזרח. רוב מזרח המדינה ודרום־מזרחה – המדבר הסורי – דליל מאוד.
(2) יתרון: המערב קרוב לים התיכון, ולכן יורדים בו משקעים רבים יחסית (במפות המשקעים באטלס – בערך 300–800 מ"מ בשנה), ויש בו מעיינות ונהרות. התנאים מאפשרים חקלאות בעל של חיטה, זיתים ופירות, ולכן אפשר לגדל מזון לאוכלוסייה גדולה; מישור החוף מאפשר גם גישה לנמלים ולסחר.
או חיסרון: הריכוז במערב יוצר פערים גדולים בין אזורי המדינה – מזרח המדינה כמעט ריק, ומעט שירותים מגיעים אליו – והחקלאות שנשענת על גשם פגיעה מאוד לבצורות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המיקום מדויק (מערב סוריה, הציר חלב–דמשק, החוף והעאסי); היתרון או החיסרון מוסבר ונובע מן המיקום.
שאלה 10 · חקלאות – ערב הסעודית ותימן
לפניכם נתונים על שיעור המועסקים בחקלאות בשנת 2024 בשתי מדינות במזרח התיכון.
ערב הסעודית – 2.6%
תימן – 31.8%
בחרו באחת מן המדינות.
עיינו במפות שבאטלס, והסבירו שני מאפיינים פיזיים של המדינה שבחרתם שעשויים להשפיע על שיעור המועסקים בה בחקלאות.
לגידול עצי התמר יש חשיבות במזרח התיכון גם בתקופה המודרנית.
(1) ציינו את אזור האקלים במזרח התיכון שבו גידול התמרים שכיח. (3 נקודות)
(2) הסבירו שני גורמים לחשיבות של ענף זה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
ערב הסעודית (שיעור נמוך): 1. אקלים מדברי – ברוב המדינה פחות מ־100 מ"מ גשם בשנה וחום קיצוני, ולכן אי אפשר לגדל בלי השקיה. 2. אין נהרות קבועים, ורוב השטח מדבריות חול וסלע (הרובע הריק, הנפוד) – מעט קרקע ומים לחקלאות.
תימן (שיעור גבוה): 1. בהרים של מערב תימן יורדים יותר גשמים (מאות מ"מ בשנה, בעיקר בקיץ), כי הרוחות הלחות מתרוממות מעל ההרים – אפשר לגדל בלי השקיה. 2. הרים גבוהים ורמות עם קרקעות וולקניות פוריות ואקלים מתון בגובה – מאפשרים חקלאות טרסות של דגנים, קפה וקאת.
מה נדרש: לבחור מדינה, ולהסביר שני מאפיינים פיזיים (אקלים, פני שטח, מים, קרקע) מן האטלס, שמסבירים את שיעור המועסקים בחקלאות.
תשובה מלאה (לפי הבחירה):
ערב הסעודית – שיעור נמוך מאוד (2.6%):
תימן – שיעור גבוה (31.8%):
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים פיזיים שונים, מן האטלס, וכל אחד מוסבר עד ההשפעה על החקלאות ועל התעסוקה בה.
סעיף ב
(1) אזור האקלים המדברי (החם והיבש) – בעיקר בנאות המדבר ובעמקי נהרות במדבר.
(2) גורם 1 – התאמה לתנאי המדבר: התמר עמיד לחום קיצוני, ליובש ולמים מליחים, ולכן הוא אחד הגידולים המעטים שאפשר לגדל במדבר ולהתפרנס מהם. גורם 2 – מזון ויצוא: התמר מזין, נשמר זמן רב בלי קירור, ויש לו ערך תרבותי ודתי (למשל ברמדאן) – לכן יש לו ביקוש גדול, ומדינות כמו ערב הסעודית, מצרים ואיחוד האמירויות מייצאות תמרים, והענף מפרנס חקלאים רבים.
מה נדרש: (1) אזור אקלים; (2) שני גורמים לחשיבות הענף, מוסברים.
תשובה מלאה:
(1) אזור האקלים המדברי החם – נאות מדבר (כמו אל־אחסאא בערב הסעודית, סיווה במצרים) ועמקים של נהרות במדבר (עמק הנילוס, דרום עירק – שט אל־ערב).
(2) גורמים לחשיבות (שניים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: אזור האקלים מדויק; שני גורמים שונים (התאמה לתנאים / ערך כלכלי ותרבותי), וכל אחד מוסבר.
פרק שלישי – ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 12–15 (לכל שאלה – 12 נקודות). שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
שאלה 11 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים – גרמניה וצ'כיה
בפרק זה תיבדק יכולתכם להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדתם עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבליות והפיזיות שבאטלס, ובמפות העולמיות והנושאיות.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא המדינות גרמניה, צ'כיה.
שאלת חובה — ענו על שלושה מן הסעיפים בשאלה זו (לכל סעיף — 4 נקודות).
גרמניה וצ'כיה שוכנות במרכז אירופה. לגרמניה יש חופים לים הצפוני ולים הבלטי, ואילו צ'כיה היא מדינה ללא מוצא לים.
הסבירו יתרון אחד של מיקומה של גרמניה וחיסרון אחד של מיקומה של צ'כיה.
אסן היא עיר במערב גרמניה, ואוסטרווה היא עיר במזרח צ'כיה.
עיינו במפות הכלכליות שבאטלס, ותארו את מאפיין המיקום המשותף לשתי הערים.
הסבירו יתרון אחד של מיקום זה.
בטבלה שלפניכם מוצגת כמות המשקעים השנתית הממוצעת בחמש תחנות בחבל.
[טבלה]
ציינו את הגורם העיקרי להבדל בכמות המשקעים בין התחנות שבמישור ובאגן ובין התחנות שבהרים, והסבירו כיצד הגורם שציינתם משפיע על אחד משימושי הקרקע בחבל.
ציינו את ההבדל העיקרי בין צורת הנוף המאפיינת את צפון גרמניה ובין צורת הנוף המאפיינת את צ'כיה.
עיינו במפות שבאטלס, וציינו מהו הגורם העיקרי שעיצב את צורת הנוף בצפון גרמניה.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
יתרון לגרמניה: גישה לים יחד עם מיקום מרכזי – נמלי ים גדולים (המבורג, ברמרהפן, רוסטוק) מחברים אותה לנתיבי השיט העולמיים, ובאותו זמן היא "צומת" יבשתי בין מערב אירופה למזרחה ובין צפון אירופה לדרומה. לכן קל וזול לה לייבא חומרי גלם ולייצא מוצרים, ונמליה משרתים גם את המדינות השכנות.
חיסרון לצ'כיה: אין לה נמל ים, ולכן הסחר הימי שלה עובר דרך נמלים של מדינות אחרות – בעיקר המבורג (ברכבת, בכביש ובשיט באלבה) – ההובלה ארוכה ויקרה יותר, וצ'כיה תלויה בשכנותיה.
מה נדרש: יתרון אחד של מיקום גרמניה וחיסרון אחד של מיקום צ'כיה, כל אחד מוסבר בקשר למיקום.
תשובה מלאה:
במפה המדינית של אירופה באטלס רואים ששתי המדינות שוכנות במרכז היבשת. לגרמניה חופים בצפון – לים הצפוני ולים הבלטי – ואילו צ'כיה מוקפת יבשה מכל צדדיה (גרמניה, פולין, סלובקיה, אוסטריה).
היתרון של גרמניה – גישה לים ומיקום מרכזי: נמלי ים גדולים, כמו המבורג וברמרהפן בים הצפוני ורוסטוק בים הבלטי, מחברים את גרמניה בדרך הים לכל העולם, ואילו המיקום במרכז אירופה עושה אותה לצומת של צירי כבישים, מסילות ונהרות ספינים בין מערב היבשת למזרחה ובין צפונה לדרומה. כך התעשייה הגרמנית מקבלת חומרי גלם ומייצאת מוצרים בזול, והנמלים משמשים "שער" גם למדינות שאין להן ים.
החיסרון של צ'כיה – אין מוצא לים: כל סחורה שמגיעה בדרך הים צריכה לעבור דרך נמל של מדינה אחרת – בעיקר המבורג, שאליו מגיעים מצ'כיה ברכבת, בכביש ובשיט במורד האלבה (צ'כיה אף מחזיקה בחכירה ארוכת טווח שטח קטן בנמל המבורג). המרחק לנמל מייקר את ההובלה, וצ'כיה תלויה בתשתיות ובמדיניות של שכנותיה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: היתרון והחיסרון נגזרים מן המיקום (חופים מול מדינה ללא מוצא לים), וכל אחד מוסבר בקשר לכלכלה ולתחבורה.
סעיף ב
המאפיין המשותף: שתי הערים שוכנות על אגני פחם (מרבצי פחם אבן) – אסן באגן הרוהר, ואוסטרווה באגן הפחם של אוסטרווה–קרווינה.
יתרון: חומר גלם ומקור אנרגייה זמין במקום – הפחם שימש דלק לתעשייה הכבדה (פלדה, ברזל, כימיה), ולכן קמו בערים מפעלים גדולים, מקומות עבודה רבים ורשת תחבורה, והן התפתחו למרכזי תעשייה גדולים.
מה נדרש: לזהות במפות הכלכליות את המאפיין המשותף (מרבצי פחם) ולהסביר יתרון אחד שלו לעיר.
תשובה מלאה:
במפות הכלכליות של אירופה באטלס (מחצבים ותעשייה) רואים ששתי הערים יושבות על מרבצי פחם: אסן במרכז אגן הרוהר שבמערב גרמניה, ואוסטרווה באגן הפחם של אוסטרווה–קרווינה שבמזרח צ'כיה, סמוך לגבול פולין.
היתרון – חומר גלם ואנרגייה במקום: התעשייה הכבדה של המאה ה־19 וה־20 נזקקה לכמויות עצומות של פחם, להפקת קיטור ולהתכת ברזל. הובלת פחם יקרה, ולכן המפעלים – מכרות, תנורי היתוך, מפעלי פלדה ומפעלים כימיים – הוקמו ליד המכרות. סביבם צמחו ערים גדולות, מסילות ברזל ונמלי נהר, ושתי הערים נעשו מרכזי תעשייה ותעסוקה.
(היום רוב המכרות בשני האזורים נסגרו, ושתי הערים עוברות מתעשייה כבדה לשירותים, להשכלה ולתעשייה חדשה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המאפיין מזוהה במדויק (מרבצי פחם), והיתרון מוסבר בקשר לתפקוד הערים כמרכזי תעשייה.
סעיף ג
הגורם העיקרי: הגובה (התבליט) – כשאוויר לח נתקל בהרים הוא עולה, מתקרר והלחות בו מתעבה, ולכן בהרים יורדים יותר משקעים (גשם תבליט). בצוגשפיצה כ־2,076 מ"מ ובפיכטלברג כ־1,177 מ"מ, לעומת כ־770 מ"מ בהמבורג וכ־454 מ"מ בלבד בפראג, שבאגן המוקף הרים (צל גשם).
ההשפעה על שימושי הקרקע: בהרים – משקעים רבים, קור, עונת גידול קצרה ומדרונות תלולים – ולכן שטחים גדולים מכוסים ביערות, ובמדרונות כרי מרעה לבקר (משקי חלב) ותיירות חורף. במישור ובאגן – פני שטח מישוריים ואקלים חם יותר – חקלאות של גידולי שדה (חיטה, שעורה, סלק סוכר).
מה נדרש: לציין גורם אחד – העיקרי – ולהסביר בעזרתו שימוש קרקע אחד, עם נתונים מן הטבלה.
תשובה מלאה:
נתוני הטבלה: צוגשפיצה כ־2,076 מ"מ, פיכטלברג כ־1,177 מ"מ, מינכן כ־940 מ"מ, המבורג כ־770 מ"מ, פראג כ־454 מ"מ. בצוגשפיצה יורדים פי 4.6 בערך יותר משקעים מאשר בפראג.
הגורם העיקרי – הגובה והתבליט: במפה הפיזית רואים שהמבורג ופראג נמצאות בשטחים נמוכים (המישור הצפוני ואגן בוהמיה), ואילו צוגשפיצה ופיכטלברג הן פסגות הרים, ומינכן נמצאת ברמה שלמרגלות האלפים. כשהרוחות מביאות אוויר לח והוא נתקל ברכס, הוא נאלץ לעלות; בעלייה הוא מתקרר, אדי המים מתעבים, ויורדים גשם ושלג רבים – זה גשם תבליט. לכן ככל שהתחנה גבוהה וקרובה יותר להרים, המשקעים רבים יותר. פראג נמצאת באגן שמוקף רכסי הרים, ולכן האוויר מאבד את רוב הלחות שלו לפני שהוא מגיע אליה (צל גשם).
ההשפעה על שימוש קרקע: בהרים – משקעים רבים, טמפרטורות נמוכות, עונת גידול קצרה ומדרונות תלולים – ולכן קשה לעבד את הקרקע, ושטחים גדולים מכוסים ביערות; במדרונות ובעמקים יש כרי מרעה לבקר ומשקי חלב, ובחורף – תיירות סקי. במישור ובאגן – פני השטח שטוחים, הטמפרטורות גבוהות יותר והמשקעים מתונים – ולכן רוב הקרקע משמשת לחקלאות של גידולי שדה, כמו חיטה, שעורה וסלק סוכר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: גורם אחד מנומק בנתונים, והשפעתו מוסברת על שימוש קרקע אחד בהרים ובמישור.
סעיף ד
ההבדל: צפון גרמניה הוא מישור נמוך ושטוח (מישור צפון גרמניה, רובו מתחת ל־200 מטר), עם גבעות נמוכות ואגמים רבים; צ'כיה היא אגן גבוה יותר (אגן בוהמיה) המוקף רכסי הרים – הרי העפרות, הרי הענק (סנייז'קה, כ־1,600 מטר) ויער בוהמיה.
הגורם העיקרי לעיצוב הנוף בצפון גרמניה: פעולת הקרחונים בתקופות הקרח – קרחון יבשתי ענק התפשט מסקנדינביה וכיסה את צפון גרמניה; הוא גרף והשקיע סלעים, חול וחרסית, ויצר מורנות (גבעות נמוכות), מישורי חול ואגמים רבים. זו פעולה של כוח חיצוני.
מה נדרש: שני דברים: ההבדל העיקרי בנוף (מישור נמוך מול אגן מוקף הרים), והגורם העיקרי שעיצב את הנוף של צפון גרמניה.
תשובה מלאה:
ההבדל העיקרי: במפה הפיזית צפון גרמניה צבוע בירוק של שפלה – מישור צפון גרמניה, חלק מן המישור הגדול של צפון אירופה, בגובה של פחות מ־200 מטר ברובו, עם גבעות נמוכות ואגמים רבים (למשל בחבל מקלנבורג). צ'כיה צבועה בגוונים של רמה והרים: במרכזה אגן בוהמיה, בגובה של כמה מאות מטרים, ומסביבו טבעת של רכסי הרים – הרי העפרות בצפון־מערב, הרי הענק בצפון (הפסגה סנייז'קה, כ־1,600 מטר, הגבוהה בצ'כיה) ויער בוהמיה בדרום־מערב.
הגורם העיקרי שעיצב את הנוף בצפון גרמניה: הקרחונים. במפת אירופה בתקופת הקרח רואים שקרחון יבשתי ענק התפשט מסקנדינביה דרומה וכיסה את צפון גרמניה (ואילו רוב צ'כיה, שמדרום לרכסי ההרים, לא כוסתה בו). הקרחון גרף סלעים וקרקע, וכשהוא נמס הוא השקיע אותם: נוצרו מורנות – רכסים וגבעות נמוכים של חומר מעורב – מישורי חול שהשקיעו מי ההמסה, עמקים רחבים שבהם זורמים היום נהרות כמו האלבה, ואגמים רבים בשקעים שהשאיר הקרח. זו פעולה של כוח חיצוני – תנועת הקרחונים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מנוסח במונחי יחידות נוף (מישור נמוך מול אגן מוקף הרים), והגורם – הקרחונים – מוסבר דרך צורות הנוף שהם יצרו.
שאלה 12 · אנרגייה – גרמניה וצ'כיה
בגרף שלפניכם מוצג שיעור הייצור של חשמל ממקורות אנרגייה שונים במדינות החבל (בשנת 2024).
עיינו בגרף וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) באיזו מדינה שיעור הייצור של חשמל ממקורות אנרגייה מתחדשים הוא הגבוה ביותר?
ציינו מהו מקור האנרגייה המתחדש העיקרי במדינה זו, והסבירו תנאי פיזי אחד המאפשר זאת. (4 נקודות)
(2) הציעו הסבר לשיעור הייצור של חשמל מפחם בצ'כיה. (2 נקודות)
[גרף]
גרמניה וצ'כיה חברות באיחוד האירופי, ולכן הן מחויבות לעיקרון של פיתוח בר־קיימה בתחום האנרגייה.
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[קטע]
(1) הסבירו מהו מקור אנרגייה בר־קיימה. (3 נקודות)
(2) האם לדעתכם הקמה של שדות סולריים גדולים על קרקע חקלאית היא דרך בת־קיימה להפקת אנרגייה?
הביאו נימוק אחד לביסוס תשובתכם. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(1) גרמניה – כ־58.5% מן החשמל ממקורות מתחדשים (רוח כ־28.5%, שמש כ־14.9%, ביומסה כ־10.3%, מקורות הידרואלקטריים כ־4.8%), לעומת כ־16.9% בלבד בצ'כיה. המקור העיקרי: אנרגיית רוח. התנאי הפיזי: צפון גרמניה הוא מישור נמוך ופתוח, בלי רכסי הרים, לאורך חופי הים הצפוני והים הבלטי – הרוחות המערביות מן הים נושבות בו בחוזקה וביציבות; ובים הצפוני הרדוד אפשר להקים גם חוות רוח ימיות.
(2) כ־36.4% מן החשמל בצ'כיה מופק מפחם, משום שבצ'כיה מרבצים גדולים של פחם – בעיקר פחם חום (ליגניט) באגן צפון בוהמיה, למרגלות הרי העפרות, וגם פחם אבן באזור אוסטרווה. זה מקור מקומי וזול, ותחנות הכוח נבנו ליד המכרות; לצ'כיה כמעט אין נפט וגז משלה.
מה נדרש: (1) לבחור מדינה לפי הגרף (סכום המקורות המתחדשים), לזהות את המקור העיקרי ולהסביר תנאי פיזי. (2) הסבר אחד לשיעור הפחם בצ'כיה.
תשובה מלאה:
קריאת הגרף: גרמניה – רוח כ־28.5%, פחם כ־21.4%, גז כ־15.8%, שמש כ־14.9%, ביומסה כ־10.3%, מקורות הידרואלקטריים כ־4.8%, נפט ודלקים אחרים כ־4.1%, ללא כורים גרעיניים. צ'כיה – כורים גרעיניים כ־40.8%, פחם כ־36.4%, ביומסה כ־7.4%, גז כ־5.2%, שמש כ־4.9%, מקורות הידרואלקטריים כ־3.7%, רוח כ־0.9%.
(1) המדינה: גרמניה – 28.5 + 14.9 + 10.3 + 4.8 = כ־58.5% מן החשמל ממקורות מתחדשים, לעומת 7.4 + 4.9 + 3.7 + 0.9 = כ־16.9% בצ'כיה.
המקור העיקרי: אנרגיית רוח (כ־28.5%, כמעט פי 2 מן השמש).
תנאי פיזי: במפה הפיזית רואים שצפון גרמניה הוא חלק מן המישור הגדול של צפון אירופה – שטח נמוך ושטוח, פתוח אל הים הצפוני ואל הים הבלטי. הרוחות המערביות, שמגיעות מן האוקיינוס ומן הים, אינן נבלמות בהרים, ולכן הן חזקות ויציבות, בעיקר ליד החוף. השטחים הפתוחים מאפשרים להקים חוות רוח גדולות, והים הצפוני הרדוד מאפשר לבסס טורבינות גם בים.
(2) הסבר לשיעור הפחם בצ'כיה (כ־36.4%): בצ'כיה יש מרבצים גדולים של פחם – פחם חום (ליגניט) באגן צפון בוהמיה, למרגלות הרי העפרות, ופחם אבן באגן אוסטרווה. הפחם מקומי, ולכן זמין וזול, ותחנות כוח גדולות נבנו ליד המכרות. מנגד, לצ'כיה כמעט אין מאגרי נפט וגז משלה, ולכן הפחם (לצד הכורים הגרעיניים) מקטין את התלות ביבוא אנרגייה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) גרמניה, עם חישוב מן הגרף; המקור (רוח) והתנאי הפיזי מוסברים. (2) הסבר מבוסס לשיעור הפחם בצ'כיה.
סעיף ב
(1) מקור אנרגייה בר־קיימה הוא מקור שמספק את צורכי האנרגייה של הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם: מקור שאינו אוזל (מתחדש – שמש, רוח, מים), ושהשימוש בו כמעט אינו מזהם, אינו פולט גזי חממה ואינו גורם נזק מתמשך לסביבה.
(2) לדעתי זו דרך בת־קיימה רק באופן חלקי: השמש היא מקור מתחדש והלוחות אינם פולטים גזי חממה ומחליפים חשמל מפחם – אבל לפי הקטע, השדות תופסים קרקע חקלאית פורייה לעשרות שנים, וקרקע לגידול מזון היא משאב מוגבל שהדורות הבאים יזדקקו לו. לכן עדיף להציב לוחות על גגות, בשטחים פגועים (מכרות נטושים) או בשדות אגרו־וולטאיים. (תשובה מנומקת "כן" מתקבלת: מקור מתחדש ונקי שמחליף פחם מזהם; ואפשר להחזיר את הקרקע לחקלאות כשמפרקים את המתקן.)
מה נדרש: (1) הגדרה של מקור בר־קיימה. (2) עמדה ונימוק אחד שקשור להגדרה ולקטע.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שמספק את צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם. לכן מקור אנרגייה בר־קיימה הוא מקור:
– שאינו אוזל בשימוש – מתחדש בטבע, כמו שמש, רוח וזרימת מים;
– ששימושו אינו פוגע בסביבה – כמעט אינו פולט מזהמי אוויר וגזי חממה, ואינו משאיר נזק לדורות הבאים.
(2) עמדה: שדות סולריים גדולים על קרקע חקלאית הם דרך בת־קיימה רק באופן חלקי.
נימוק: מצד אחד, השמש היא מקור מתחדש, והלוחות אינם פולטים גזי חממה ומזהמים – כל קילוואט־שעה סולרי יכול להחליף חשמל מתחנת כוח פחמית. מצד שני, לפי הקטע, השדות תופסים קרקע חקלאית פורייה לעשרות שנים. קרקע לגידול מזון היא משאב מוגבל, והדורות הבאים יזדקקו לה; כשהיא מכוסה בלוחות, פוחת ייצור המזון ונפגע הנוף הכפרי. לכן כדי שהפקת החשמל מן השמש תהיה בת־קיימה באמת, עדיף להציב את הלוחות על גגות ובשטחים שכבר נפגעו, כמו מכרות פחם נטושים, או בשדות אגרו־וולטאיים שבהם החקלאות נמשכת מתחת ללוחות.
(עמדה "כן" מתקבלת אם היא מנומקת: המקור מתחדש ונקי, הוא מקטין את השימוש בפחם ואת זיהום האוויר, ואחרי שמפרקים את המתקן אפשר להחזיר את הקרקע לחקלאות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הגדרה מלאה (הדורות הבאים, מקור שאינו אוזל, אינו פוגע בסביבה). (2) עמדה ברורה ונימוק אחד שנשען על הקטע ועל ההגדרה.
שאלה 13 · נהרות האודר והאלבה
חלק מן הגבול בין גרמניה ובין פולין עובר לאורך הנהרות אודר ונייסה.
הסבירו חיסרון אפשרי אחד שיש לגבול הנקבע בתוואי של נהר.
עיינו במפות שבאטלס, וציינו שני שימושי קרקע בצ'כיה הקשורים לנהר האלבה וליובליו (כמו הוולטאווה), או סמוכים אליהם.
בחרו באחד משימושי הקרקע שציינתם, והסבירו את ההשפעה האפשרית של שימוש קרקע זה על הנהר בגרמניה.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
הנהר הוא משאב משותף לשתי המדינות: מה שמזרימים אליו או מוציאים ממנו בגדה אחת משפיע מיד על הגדה השנייה, ולכן גבול בנהר יוצר תלות ומחלוקות – על זיהום, על חלוקת המים ועל עבודות בנהר. דוגמה: בקיץ 2022 מתו באודר דגים רבים מאוד (מאות טונות) לאורך הנהר, בפולין ובגרמניה. נמצא שבנהר היו ריכוזי מלח גבוהים מאוד משפכים תעשייתיים, ויחד עם מפלס נמוך וחום גרמו לפריחה של אצה רעילה. גרמניה מחתה על כך שהמידע על האסון הגיע אליה באיחור. (אפשר גם: אפיק הנהר משתנה בשיטפונות ובסחיפה, נוצרים איים וזרועות חדשות – ולכן קו הגבול עלול להיות לא ברור.)
מה נדרש: חיסרון אחד של גבול שעובר בנהר, עם הסבר שקשור לתכונות של נהר (משאב משותף, אפיק משתנה).
תשובה מלאה:
גבול שעובר בנהר נראה "טבעי" וקל לסימון, אבל יש לו חסרונות:
החיסרון – הנהר הוא משאב משותף: שתי הגדות משתמשות באותם מים – לדיג, לשיט, להשקיה, לתעשייה ולתיירות. שפכים, שאיבת מים או עבודות הסדרה בצד אחד משנים את הנהר גם בצד השני. לכן גבול בנהר מחייב שיתוף פעולה ומידע הדדי, וכשהם חסרים – נוצר סכסוך.
דוגמה מן האודר: בקיץ 2022 התגלו לאורך האודר, בפולין ובגרמניה, מאות טונות של דגים מתים. החקירה העלתה שריכוז המלחים במים היה גבוה מאוד בגלל הזרמת שפכים תעשייתיים מלוחים, ויחד עם מפלס המים הנמוך והטמפרטורות הגבוהות של הקיץ הוא גרם לפריחה של אצה רעילה. הנזק פגע בשתי הגדות, וגרמניה מחתה על כך שהמידע הגיע אליה באיחור – כך שהגבול המשותף בנהר הפך את הזיהום לבעיה בין־לאומית.
(חיסרון נוסף: אפיק הנהר משתנה בשיטפונות, בסחיפה ובהשקעת סחף; נוצרים איים וזרועות, ולכן קו הגבול עלול להיות לא ברור.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: החיסרון מוסבר בתכונה של נהר, והדוגמה מוחשית ומדויקת.
סעיף ב
שני שימושי קרקע: (1) תעשייה וערים – מפעלים כימיים על גדות האלבה (למשל באוסטי נאד לבם ובפרדוביצה) והעיר פראג על הוולטאווה; (2) סכרים ומאגרים – שרשרת סכרים על הוולטאווה (כמו ליפנו ואורליק) לייצור חשמל, לאספקת מים ולוויסות שיטפונות. (אפשר גם: חקלאות בשפלת האלבה; כריית פחם חום ותחנות כוח בצפון בוהמיה, באגן של יובלי האלבה.)
השפעה – תעשייה וערים: האלבה זורם מצ'כיה צפונה אל גרמניה. שפכים תעשייתיים וביוב עירוני שמגיעים לנהר בצ'כיה נסחפים עם הזרם לגרמניה – לדרזדן, למגדבורג ולהמבורג – ופוגעים באיכות המים, בדגה ובמים שמופקים מבארות לאורך הגדות. (או – סכרים: הם אוגרים מים וסחף, ולכן בגרמניה משטר הזרימה משתנה – בקיץ יבש המפלס נמוך והשיט נפגע, והנהר "הרעב" לסחף מעמיק את אפיקו.)
מה נדרש: לזהות באטלס שני שימושי קרקע לאורך האלבה ויובליו בצ'כיה, ולהסביר איך אחד מהם עלול להשפיע על הנהר בגרמניה (המדינה שבמורד).
תשובה מלאה:
במפות של צ'כיה באטלס (מפה פיזית, מפת כלכלה ושימושי קרקע) רואים שהאלבה מתחיל בהרי הענק, זורם דרך צ'כיה, מקבל את הוולטאווה (שעליה פראג), ויוצא אל גרמניה בעמק צר שבין רכסי ההרים של צפון צ'כיה. לאורכו:
1. תעשייה וערים – פראג על הוולטאווה, ומפעלים כימיים על גדות האלבה, למשל באוסטי נאד לבם, בנרטוביצה ובפרדוביצה.
2. סכרים ומאגרים – שרשרת של סכרים על הוולטאווה (ליפנו, אורליק, סלאפי ואחרים), שמשמשים לייצור חשמל, לאספקת מים ולוויסות הזרימה.
(וגם: חקלאות אינטנסיבית בשפלת האלבה; כריית פחם חום ותחנות כוח בצפון בוהמיה.)
בחירה – תעשייה וערים, וההשפעה על הנהר בגרמניה: האלבה זורם מצ'כיה צפונה – דרך דרזדן ומגדבורג ועד המבורג והים הצפוני. שפכים של מפעלים כימיים (מתכות כבדות, תרכובות רעילות) וביוב של ערים שמגיעים לנהר בצ'כיה נסחפים עם הזרם אל גרמניה. כך נפגעים איכות המים, הדגה ובתי הגידול לאורך הנהר, וגם מפעלי המים שמפיקים מים מבארות לאורך הגדות; הסחף המזוהם שוקע בנמלים ובשפך. לפני 1990 היה האלבה אחד הנהרות המזוהמים באירופה, ורק אחרי שהוקמה ועדה בין־לאומית משותפת להגנת האלבה ונבנו מתקני טיהור, איכות המים השתפרה.
או – סכרים ומאגרים: הסכרים אוגרים מים ומשחררים אותם לפי הצורך, ולכן משטר הזרימה בגרמניה משתנה. הם גם עוצרים סחף במאגרים, ולכן במורד הנהר "רעב" לסחף ומעמיק את אפיקו, ומפלס מי התהום שלצדו יורד. בקיץ יבש, כשמשחררים מעט מים, המפלס באלבה הגרמני נמוך, והשיט נפגע.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני שימושי קרקע נכונים לפי האטלס; ההשפעה מוסברת עם כיוון הזרימה (צ'כיה במעלה, גרמניה במורד) והתוצאה בגרמניה.
שאלה 14 · כלכלה – תאגידים רב־לאומיים בצ'כיה
בעשורים האחרונים הקימו תאגידים רב־לאומיים רבים מרכזי פיתוח ומפעלים בצ'כיה. חברות תוכנה וטכנולוגיה אמריקאיות, כמו רד האט והאניוול, פתחו מרכזי פיתוח גדולים בעיר ברנו, ותאגיד האלקטרוניקה הטייוואני פוקסקון מפעיל מפעלים להרכבת מחשבים ושרתים בערים פרדוביצה וקוטנה הורה.
עיינו בטבלה 1, שבה מוצגים מדדים בתחום ההשכלה והתקשורת בצ'כיה, ובטבלה 2, שבה מוצגת עלות העבודה לשעה במדינות אחדות באיחוד האירופי בשנת 2024.
הסבירו גורם אחד להקמת מרכזי הפיתוח של התאגידים בצ'כיה, וגורם אחד להקמת מפעלי ההרכבה שלהם במדינה.
[טבלאות]
עיינו במפות שבאטלס ובטבלה 3 שלפניכם, שבה מוצגים נתונים על מאפייני התחבורה והתקשורת בגרמניה.
הסבירו מדוע מאפייני התחבורה או התקשורת של גרמניה מאפשרים לה להשתלב בכלכלה הגלובלית.
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
מרכזי הפיתוח – הון אנושי ותקשורת: לפי טבלה 1, כשני שלישים (67%) מבני גיל ההשכלה הגבוהה רשומים לאוניברסיטאות ולמכללות, וכ־88% מן התושבים משתמשים באינטרנט – כוח אדם משכיל ומיומן (מהנדסים, מתכנתים) ותשתית תקשורת טובה, שדרושים לפיתוח תוכנה וטכנולוגיה. בברנו יש אוניברסיטאות גדולות שמספקות בוגרים.
מפעלי ההרכבה – עלות עבודה נמוכה: לפי טבלה 2, עלות שעת עבודה בצ'כיה היא כ־18.1 אירו, לעומת כ־43.5 בגרמניה (פי 2.4 בערך) וכ־33.5 בממוצע באיחוד. הרכבת מחשבים ושרתים מעסיקה עובדים רבים, ולכן העבודה הזולה מוזילה את הייצור – ובתוך השוק האירופי המשותף, בלי מכסים וסמוך לגרמניה.
מה נדרש: גורם אחד לכל סוג פעילות, כל אחד נשען על הטבלה המתאימה: טבלה 1 (השכלה ותקשורת) – למרכזי הפיתוח; טבלה 2 (עלות עבודה) – למפעלי ההרכבה.
תשובה מלאה:
מרכזי פיתוח – גורם: הון אנושי משכיל ותשתית תקשורת. פיתוח תוכנה וטכנולוגיה הוא פעילות עתירת ידע: היא צריכה מהנדסים ומתכנתים, וחיבור מהיר ואמין לרשת. לפי טבלה 1, כ־67% מבני גיל ההשכלה הגבוהה בצ'כיה רשומים למוסדות להשכלה גבוהה, וכ־88% מן התושבים משתמשים באינטרנט. כלומר יש כוח אדם צעיר ומשכיל ותשתית תקשורת מפותחת. בברנו פועלות אוניברסיטאות גדולות, ומרכזי הפיתוח מגייסים את בוגריהן ומשתפים איתן פעולה.
מפעלי הרכבה – גורם: עלות עבודה נמוכה. לפי טבלה 2, עלות שעת עבודה בצ'כיה (18.1 אירו) נמוכה פי 2.4 בערך מבגרמניה (43.5) ומאוסטריה (44.3), ונמוכה בהרבה מן הממוצע באיחוד האירופי (33.5). הרכבת מחשבים ושרתים מעסיקה עובדים רבים, ולכן ההפרש בשכר מוזיל מאוד את עלות הייצור. נוסף על כך, צ'כיה חברה באיחוד האירופי וגובלת בגרמניה – המוצרים נמכרים בשוק האירופי בלי מכסים, וההובלה ללקוחות קצרה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, כל אחד מבוסס בנתון מן הטבלה המתאימה ומוסבר בקשר לסוג הפעילות.
טעות נפוצה: להפוך את הגורמים – לנמק את מרכזי הפיתוח בשכר הנמוך. פיתוח תלוי בעיקר בהון אנושי, וייצור עתיר עבודה – בעלות העבודה.
סעיף ב
תחבורה: לפי הטבלה, בנמלי הים של גרמניה עוברות כ־13.3 מיליון מכולות (TEU) בשנה, וחברות התעופה שלה הטיסו כ־80 מיליון נוסעים. במפות רואים שנמלי המבורג וברמרהפן שוכנים בשפכי נהרות אל הים הצפוני, ושנהרות ספינים (הריין, האלבה) ורשת צפופה של כבישים מהירים ומסילות מחברים אותם לפנים היבשת; פרנקפורט היא צומת תעופה בין־לאומי. כך סחורות, חלקים ואנשים נעים במהירות ובזול בין גרמניה לשווקים בעולם – והיא יכולה לייצא, לייבא ולמשוך תאגידים. (או – תקשורת: כ־93.5% משתמשים באינטרנט וכ־129 מנויי טלפון סלולרי ל־100 תושבים – חיבור מלא לרשתות המידע העולמיות.)
מה נדרש: לבחור תחבורה או תקשורת, להשתמש בנתונים מן הטבלה (ובמפות שבאטלס), ולהסביר איך המאפיין מאפשר השתלבות בכלכלה הגלובלית.
תשובה מלאה:
השתלבות בכלכלה הגלובלית פירושה להיות חלק מרשת עולמית של זרימת סחורות, הון, מידע ואנשים.
תחבורה: לפי טבלה 3, בנמלי הים של גרמניה עוברות כ־13.3 מיליון מכולות (TEU) בשנה, וחברות התעופה הגרמניות הטיסו כ־80.2 מיליון נוסעים בשנה. במפות שבאטלס רואים שנמל המבורג, הגדול בגרמניה, שוכן על האלבה סמוך לים הצפוני, ושנמלי ברמן וברמרהפן שוכנים על הוזר; מהם יוצאים נתיבי שיט לכל העולם. נהרות ספינים – הריין, האלבה – ותעלות, לצד רשת צפופה של כבישים מהירים ומסילות, מחברים את הנמלים לאזורי התעשייה בפנים המדינה ולמדינות השכנות, ונמל התעופה של פרנקפורט הוא צומת של טיסות בין יבשות. בזכות התשתיות האלה התעשייה הגרמנית מקבלת חומרי גלם וחלקים ומייצאת מכוניות, מכונות ומוצרים כימיים במהירות ובזול לכל העולם, ותאגידים בוחרים בה מרכז לוגיסטי לאירופה.
או – תקשורת: לפי הטבלה כ־93.5% מן התושבים משתמשים באינטרנט, ויש כ־129 מנויי טלפון סלולרי לכל 100 תושבים. החיבור המלא לרשתות המידע מאפשר לעסקים לנהל קשרים, מסחר, בנקאות ושירותים עם לקוחות ושותפים בכל העולם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הבחירה ברורה, הנתונים מן הטבלה מצוטטים, וההסבר מראה את הקשר לזרימה הגלובלית (סחורות, אנשים או מידע).
שאלה 15 · אוכלוסייה והגירה – גרמניה וצ'כיה
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים דמוגרפיים על גרמניה ועל צ'כיה.
עיינו בטבלה, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[טבלה]
(1) חשבו את שיעור הריבוי הטבעי בכל אחת ממדינות החבל בשנת 2024, ותארו את מאזן הריבוי הטבעי בחבל.
הסבירו גורם אחד לשיעור הפריון הנמוך במדינות החבל. (3 נקודות)
(2) אוכלוסיית החבל מזדקנת. בססו קביעה זו על נתון אחד מן הטבלה, והסבירו השלכה כלכלית אחת של הזדקנות האוכלוסייה. (3 נקודות)
בגרף שלפניכם מוצג מאזן ההגירה (מספר המהגרים שנכנסו למדינה פחות מספר המהגרים שיצאו ממנה) בגרמניה ובצ'כיה בשנים 2024–2010.
עיינו בגרף, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[גרף]
(1) ציינו את שתי השנים שבהן מאזן ההגירה של גרמניה היה הגבוה ביותר, ואת גודלו בכל אחת מהן.
הסבירו גורם דוחה אחד שגרם לגל ההגירה באחת מן השנים שציינתם. (3 נקודות)
(2) הריבוי הטבעי בגרמניה שלילי, ובכל זאת מספר תושביה גדל בשנים 2024–2010.
הסבירו מדוע, והסבירו כיצד ההגירה עשויה להקל על אחת הבעיות הכלכליות הנובעות מהזדקנות האוכלוסייה. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
(1) גרמניה: 8.1 − 12.1 = −4.0 לאלף; צ'כיה: 7.7 − 10.3 = −2.6 לאלף. בשתי המדינות הריבוי הטבעי שלילי – מספר הפטירות גדול ממספר הלידות, ובלי הגירה האוכלוסייה הייתה מצטמצמת. גורם לפריון הנמוך (1.36 ילדים לאישה, הרבה מתחת ל־2.1 הדרושים לשמירה על גודל האוכלוסייה): רוב הנשים משכילות ועובדות מחוץ לבית, נישאות ויולדות בגיל מאוחר, וגידול ילדים בעיר יקר (דיור, חינוך) – לכן משפחות מסתפקות בילד אחד או בשניים.
(2) נתון: שיעור בני 65 ומעלה עלה בגרמניה מ־14.9% ב־1990 ל־23.2% ב־2024 (בצ'כיה מ־12.6% ל־20.8%), והוא גבוה משיעור בני 0–14 (13.9% ו־15.4%). השלכה: האוכלוסייה היצרנית (בגיל העבודה) מצטמקת יחסית, ועל כל עובד מוטל לממן יותר קצבאות זקנה ושירותי בריאות וסיעוד – נטל התלות גדל, וחסרים עובדים בענפים רבים.
מה נדרש: (1) חישוב (ילודה פחות תמותה) לכל מדינה, תיאור המאזן, וגורם אחד מוסבר לפריון הנמוך. (2) נתון אחד שמעיד על הזדקנות + השלכה כלכלית אחת מוסברת.
תשובה מלאה:
(1) שיעור הריבוי הטבעי = שיעור הילודה פחות שיעור התמותה.
גרמניה: 8.1 − 12.1 = −4.0 לאלף תושבים. צ'כיה: 7.7 − 10.3 = −2.6 לאלף תושבים.
תיאור: בשתי המדינות הריבוי הטבעי שלילי – בכל שנה מתים יותר אנשים מאשר נולדים, כלומר בלי הגירה האוכלוסייה הייתה קטנה. (בגרמניה – כ־330 אלף פטירות יותר מלידות בשנת 2024.)
גורם לפריון הנמוך: שיעור הפריון בשתי המדינות הוא 1.36 ילדים לאישה, הרבה מתחת ל־2.1 – השיעור שדרוש כדי שדור ההורים יוחלף. אלה מדינות מפותחות ועירוניות: רוב הנשים רוכשות השכלה גבוהה ועובדות בשוק העבודה, נישאות ויולדות את הילד הראשון בגיל מאוחר, וגידול ילד בעיר עולה הרבה (דיור, חינוך, טיפול בזמן העבודה). ילדים אינם נחוצים עוד כידיים עובדות או כביטחון לזקנה, כי יש פנסיה. לכן משפחות רבות מסתפקות בילד אחד או בשניים. (גורם אחר מתקבל: אמצעי מניעה זמינים; ערכים של הגשמה עצמית וקריירה.)
(2) נתון: שיעור בני 65 ומעלה בגרמניה עלה מ־14.9% ב־1990 ל־23.2% ב־2024 – כמעט רבע מן האוכלוסייה; בצ'כיה – מ־12.6% ל־20.8%. (אפשר גם: בשתי המדינות שיעור בני 65 ומעלה גבוה משיעור הילדים בני 0–14.)
השלכה כלכלית: כשחלקם של המבוגרים עולה וחלקם של הצעירים יורד, האוכלוסייה בגיל העבודה מצטמקת ביחס לאוכלוסייה התלויה. המדינה צריכה לשלם יותר קצבאות זקנה ולממן יותר שירותי בריאות וסיעוד, בזמן שמספר העובדים ומשלמי המסים קטן – נטל התלות על האוכלוסייה היצרנית גדל. בנוסף נוצר מחסור בעובדים בענפים רבים (סיעוד, בנייה, תעשייה).
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) חישוב נכון לשתי המדינות, תיאור (שלילי) וגורם מוסבר. (2) נתון מדויק מן הטבלה והשלכה כלכלית אחת עם מנגנון.
סעיף ב
(1) 2015 – כ־1.27 מיליון, ו־2022 – כ־1.52 מיליון. גורם דוחה: ב־2015 – מלחמת האזרחים בסוריה (וגם המלחמות באפגניסטן ובעיראק): אנשים ברחו מסכנת חיים, מהרס בתיהם ומהרס הכלכלה, והגיעו לאירופה כפליטים. ב־2022 – פלישת רוסיה לאוקראינה: מיליוני אוקראינים, רובם נשים וילדים, ברחו מן המלחמה (גם בצ'כיה נרשם אז שיא – כ־316 אלף).
(2) מאזן ההגירה החיובי היה גדול מן הריבוי הטבעי השלילי: בכל שנה נכנסו לגרמניה מאות אלפי מהגרים יותר מאשר יצאו – יותר ממספר הפטירות העודף על הלידות – ולכן האוכלוסייה גדלה. רוב המהגרים צעירים, בגיל העבודה: הם ממלאים את המחסור בעובדים (סיעוד, בנייה, תעשייה), משלמים מסים שמממנים קצבאות זקנה, ומקטינים את נטל התלות; הם גם יולדים ילדים בגרמניה.
מה נדרש: (1) שתי השנים והערכים מן הגרף + גורם דוחה אחד מוסבר. (2) הסבר לגידול האוכלוסייה (הגירה מול ריבוי טבעי) + דרך שבה ההגירה מקלה על בעיה כלכלית של ההזדקנות.
תשובה מלאה:
(1) קריאת הגרף: השיאים של גרמניה – 2015, כ־1,270 אלף (כ־1.27 מיליון), ו־2022, כ־1,520 אלף (כ־1.52 מיליון). בשאר השנים המאזן נע בין כ־150 אלף לכ־720 אלף.
גורם דוחה – מלחמה: ב־2015 הגיע לאירופה גל גדול של פליטים, בעיקר מסוריה, שבה התנהלה מלחמת אזרחים (וגם מאפגניסטן ומעיראק). אנשים ברחו מסכנת חיים, מהפצצות, מהרס בתיהם ומקריסת הכלכלה, וגרמניה פתחה אז את גבולותיה לפליטים.
או: ב־2022 פלשה רוסיה לאוקראינה. מיליוני אוקראינים – רובם נשים וילדים – ברחו מן הלחימה אל מדינות האיחוד האירופי. לכן גם בצ'כיה, שבה גרה עוד לפני המלחמה קהילה אוקראינית גדולה, קפץ מאזן ההגירה ל־316 אלף בערך – השיא שלה בגרף.
(2) מדוע גדלה האוכלוסייה: שינוי האוכלוסייה = ריבוי טבעי + מאזן הגירה. הריבוי הטבעי בגרמניה שלילי (כ־120–340 אלף פטירות יותר מלידות בכל שנה), אבל מאזן ההגירה היה חיובי בכל השנים בגרף, ובדרך כלל גדול יותר (מאות אלפים, ובשנות השיא יותר ממיליון). לכן ההגירה קיזזה את העודף של הפטירות ואף יותר, והאוכלוסייה גדלה.
כיצד ההגירה מקלה על בעיה של ההזדקנות: רוב המהגרים צעירים, בגיל העבודה. הם מצטרפים לאוכלוסייה היצרנית וממלאים מקומות עבודה שאין להם עובדים מקומיים – למשל בסיעוד של הקשישים, בבנייה ובתעשייה. כעובדים הם משלמים מסים ודמי ביטוח, שבעזרתם המדינה מממנת קצבאות זקנה ושירותי בריאות – כך נטל התלות קטן. (אפשר גם: מהגרים צעירים יולדים ילדים בגרמניה, והילודה עולה מעט.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שתי שנים וערכים נכונים, וגורם דוחה עם הסבר. (2) הסבר בעזרת מאזן ההגירה מול הריבוי הטבעי, ודרך אחת מוסברת שבה ההגירה מקלה על בעיה כלכלית של ההזדקנות.