בגרות בלשון פרק הלשון, מותאם 011231 - קיץ 2025
פרק הלשון, נוסח מותאם · שאלון 011231 · שאלון מותאם · קיץ · 11 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בלשון, קיץ 2025, כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק א – שם המספר – 20 נקודות
פרק ב – תחביר / פרק ג – מערכת הצורות – יש לבחור באחד הפרקים – 80 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: דף עזר (עמ' 4–5).
ד. הוראה מיוחדת: יש להקפיד על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
שימו לב: בסוף הבחינה מצורפים דפי טיוטה. אין להוסיף דפים אחרים למחברת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק א: חובה – שם המספר (20 נקודות)
ההוראות לחלק זה
ענו על שאלה 1.
שאלה 1 · שם המספר
במשפטים שלפניכם הקיפו את הצורות הנכונות של שם המספר מבין האפשרויות הנתונות.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
הכלל הבסיסי: במספר היסודי מ־3 עד 10 (וגם באחדות שבתוך מספר כמו 53) שם המספר "הפוך" למין שם העצם: עם שם עצם זכר – הצורה עם ה' או ת' בסוף (שלושה, חמישה, עשרה); עם שם עצם נקבה – הצורה בלי ה' (שלוש, חמש, עשר). לכן בכל משפט שואלים קודם: מה מינו של שם העצם הנספר? (בודקים לפי צורת הרבים או לפי שם תואר: "עיקרון חשוב" – זכר; "הצעה טובה" – נקבה.)
1. שלושת העקרונות. "עיקרון" – זכר, ולכן הצורה היא שלושה. לפני שם עצם מיודע (העקרונות) בא המספר בצורת נסמך: שלושה ← שלושת (כמו "שלושת הימים").
2. בחמישה עשר בספטמבר. בתאריך, היום בחודש נקרא כמספר זכר (כאילו נאמר "היום החמישה עשר"): חמישה עשר בספטמבר, ולא "חמש עשרה".
3. חמש יחידות; חמישים ושלושה שיעורים.
4. שש ההצעות. "הצעה" – נקבה, ולכן שש. בנקבה צורת הנסמך זהה לצורת הנפרד (חוץ משתיים – שתי), ולכן גם לפני שם עצם מיודע אומרים "שש ההצעות". "ששת" היא צורת הנסמך של הזכר ("ששת הימים").
5. פי שבעה. אחרי המילה "פי" (כפל: פי שניים, פי שלושה) משתמשים בצורת הזכר של המספר: פי שבעה, פי עשרה – ולא "פי שבע".
6. עשרה אחוזים. "אחוז" – זכר, ולכן עשרה (עם ה').
7. מאמר אחד. "אחד/אחת" בא אחרי שם העצם ומתאים לו במין, כמו שם תואר. "מאמר" – זכר: מאמר אחד.
8. עמוד מספר אחת. כאן 1 אינו סופר עמודים אלא משמש מספר מזהה (המספר הסתמי, אחרי המילה "מספר"). במספר הסתמי משתמשים תמיד בצורת הנקבה: מספר אחת, מספר שתיים, מספר שלוש – גם כשהשם שלפניו זכר.
9. הכינוס השנים עשר. מספר סודר מ־11 ומעלה נאמר כמספר יסודי מיודע, הבא אחרי שם העצם ומתאים לו במין. "כינוס" – זכר, ולכן: הכינוס השנים עשר (כמו "היום השנים עשר"). "שתים עשרה" היא צורת הנקבה.
טעות נפוצה: לכתוב "עמוד מספר אחד" (כאילו המספר מתאים ל"עמוד"); לכתוב "ששת ההצעות" (ששת היא צורת זכר); לכתוב "פי שבע".
פרק ב: תחביר (80 נקודות)
ההוראות לחלק זה
לפניכם שני פרקים: פרק ב – תחביר ופרק ג – מערכת הצורות.
בחרו בפרק שלמדתם: פרק ב – תחביר או פרק ג – מערכת הצורות.
בפרק שבחרתם ענו על השאלות לפי ההוראות.
ציינו את שם הפרק שבחרתם: ______
בפרק זה ענו על ארבע מן השאלות 2–6 (לכל שאלה – 20 נקודות).
שימו לב: • בכל שאלה שתבחרו, ענו על כל הסעיפים.
שאלה 2 · סוגי משפטים, חלק כולל, המרת מורכב למאוחה
לפניכם שלושה משפטים.
(1) אומנם גם בעבר הופץ מידע שקרי, אולם בימינו השקרים מופצים במהירות רבה יותר. ______
(2) אם אנו שומעים משהו פעמים רבות, אנחנו מתחילים להאמין שהוא האמת. ______
(3) באמצעות האינטרנט מתאפשרות צפייה בסרטונים וקריאת מאמרים בכל נושא. ______
העתיקו את החלק הכולל, וכתבו את התפקיד התחבירי שלו.
החלק הכולל: ______
התפקיד התחבירי: ______
לפניכם משפט מורכב.
מאחר שאנחנו לא נחשפים כמעט לעמדות שונות משלנו, הסובלנות שלנו כלפי עמדות כאלה מועטה.
המירו את המשפט במשפט איחוי שיבטא את אותו קשר לוגי.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) משפט איחוי (מחובר / מאוחה): [אומנם גם בעבר הופץ מידע שקרי,]איבר א [אולם בימינו השקרים מופצים במהירות רבה יותר.]איבר ב
(2) משפט מורכב: [אם אנו שומעים משהו פעמים רבות,]פסוקית (תיאור) תנאי אנחנו מתחילים להאמין [שהוא האמת.]פסוקית מושא
(3) משפט פשוט.
החלק הכולל: צפייה (בסרטונים) וקריאת (מאמרים בכל נושא); התפקיד התחבירי: נושא.
שיטה: בכל משפט מסמנים את הנשואים. נשוא אחד – משפט פשוט; יותר מנשוא אחד – בודקים אם יש פסוקית התלויה במשפט העיקרי (מורכב) או שני איברים שווי מעמד המחוברים במילת קישור של איחוי (משפט איחוי).
משפט (1) – משפט איחוי. שני נשואים: "הופץ", "מופצים". כל חלק יכול לעמוד בפני עצמו כמשפט, והחלקים מחוברים בצמד "אומנם... אולם" – קשר של ויתור/ניגוד. "אולם" היא מילת קישור של איחוי, ולכן שני האיברים שווי מעמד:
איבר א: אומנם גם בעבר הופץ מידע שקרי – נשוא: הופץ, נושא: מידע (שקרי – לוואי).
איבר ב: אולם בימינו השקרים מופצים במהירות רבה יותר – נושא: השקרים, נשוא: מופצים.
משפט (2) – משפט מורכב, שתי פסוקיות.
משפט (3) – משפט פשוט. נשוא אחד בלבד: "מתאפשרות". "צפייה" ו"קריאת" הן שמות פעולה, לא נשואים.
החלק הכולל – נושא. "צפייה בסרטונים וקריאת מאמרים בכל נושא" – שני רכיבים שווי תפקיד, המחוברים ב־ו' החיבור, ושניהם נקשרים לאותו נשוא. שואלים "מה מתאפשר?" – ולכן זה נושא. ההתאמה מאשרת: הנשוא "מתאפשרות" בא ברבות, כי הנושא מרובה. הנושא בא אחרי הנשוא, ו"באמצעות האינטרנט" הוא תיאור.
טעות נפוצה: ב־(2) לתחום רק את פסוקית התנאי ולשכוח את [שהוא האמת]; בחלק הכולל לכתוב "מושא" רק מפני שהוא בא אחרי הנשוא – המיקום אינו קובע את התפקיד.
סעיף ב
אנחנו לא נחשפים כמעט לעמדות שונות משלנו, לכן הסובלנות שלנו כלפי עמדות כאלה מועטה.
(אפשר גם: "...ולכן / ועל כן / ולפיכך / ומשום כך הסובלנות שלנו...")
שלב 1 – הקשר הלוגי: "מאחר ש..." היא מילת שעבוד של סיבה: [מאחר שאנחנו לא נחשפים כמעט לעמדות שונות משלנו] היא פסוקית תיאור סיבה. הסיבה – חוסר החשיפה; התוצאה – הסובלנות המועטה.
שלב 2 – המרה לאיחוי: במשפט איחוי קשר של סיבה ותוצאה מבוטא במילת קישור של תוצאה ("לכן", "על כן", "לפיכך", "משום כך") בראש האיבר השני. הסיבה עוברת לאיבר הראשון (בלי "מאחר ש") והתוצאה – לאיבר השני:
[אנחנו לא נחשפים כמעט לעמדות שונות משלנו,] [לכן הסובלנות שלנו כלפי עמדות כאלה מועטה.]
בדיקה: שני איברים שווי מעמד, כל אחד משפט עצמאי; אותו תוכן ואותו קשר (סיבה–תוצאה).
טעות נפוצה: להחליף רק את מילת השעבוד במילת שעבוד אחרת ("כיוון ש", "מפני ש") – המשפט נשאר מורכב; או להשתמש במילת קישור של קשר אחר ("אבל").
שאלה 3 · תפקידים תחביריים, פסוקיות, המרה למשפט עם הסגר
לפניכם משפט פשוט שהחלקים התחביריים בו נתחמו.
ציינו מעל כל חלק את התפקיד התחבירי שלו.
(בשאלון כל חלק תחום במסגרת, ובחלק מן המסגרות יש מסגרת פנימית; כאן המסגרות מסומנות בסוגריים מרובעים.)
[ [רוב] הגולשים ] [ ברשתות [החברתיות] ] [נחשפים] [יום־יום] [ לידיעות [חדשותיות] ].
לפניכם שני משפטים מורכבים.
(1) ידוע שבעת האחרונה כולנו צורכים מידע רב מן הרשתות החברתיות.
(2) החוקרים טענו: "ההפצה של ידיעות מזויפות מהירה יותר מן ההפצה של ידיעות אמיתיות".
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
[רוב הגולשים] – נושא; בתוכו [רוב] – לוואי
[ברשתות החברתיות] – לוואי; בתוכו [החברתיות] – לוואי
[נחשפים] – נשוא
[יום־יום] – תיאור
[לידיעות חדשותיות] – מושא; בתוכו [חדשותיות] – לוואי
שיטה: מוצאים קודם את הנשוא, אחר כך את הנושא (מי/מה עושה את הפעולה ומתאים לנשוא במין ובמספר), ואחר כך שואלים שאלה על כל חלק אחר.
טעות נפוצה: לסמן "ברשתות החברתיות" כתיאור מקום. שואלים: האם הוא אומר איפה הפעולה נעשית, או אילו גולשים? בשאלון החלק הזה תחום בנפרד מן הנשוא וקשור לגולשים – לוואי.
סעיף ב
(1) ידוע [שבעת האחרונה כולנו צורכים מידע רב מן הרשתות החברתיות.] – פסוקית נושא.
(2) החוקרים טענו: ["ההפצה של ידיעות מזויפות מהירה יותר מן ההפצה של ידיעות אמיתיות".] – פסוקית מושא.
המרה: לטענת החוקרים, ההפצה של ידיעות מזויפות מהירה יותר מן ההפצה של ידיעות אמיתיות.
(אפשר גם: לפי / לדעת / לדברי / על פי החוקרים, ...)
משפט (1) – פסוקית נושא. העיקרי: "ידוע" – נשוא (שם תואר/בינוני בתפקיד נשוא). שואלים: מה ידוע? – "שבעת האחרונה כולנו צורכים...". הפסוקית היא הדבר הידוע, כלומר הנושא של "ידוע". בדיקה בהמרה לשם: "צריכת המידע הרב שלנו ידועה". בתוך הפסוקית: נושא – כולנו, נשוא – צורכים, מושא – מידע.
משפט (2) – פסוקית מושא (דיבור ישיר). העיקרי: "החוקרים טענו" (נושא – החוקרים, נשוא – טענו). שואלים: מה טענו? – הציטוט כולו, ולכן הוא המושא של "טענו". הדיבור הישיר מסומן בנקודתיים ובמירכאות.
ההמרה למשפט פשוט בעל הסגר: מבטלים את הפועל "טענו" (שיצר את המשפט העיקרי) ומוסרים את מקור הדברים בצירוף שאינו קשור תחבירית לשאר המשפט – הסגר: "לטענת החוקרים,". אחריו פסיק, והמירכאות יורדות (זה כבר לא ציטוט). עכשיו יש נשוא אחד – "מהירה (יותר)" – והנושא הוא "ההפצה".
טעות נפוצה: לכתוב "החוקרים טענו שההפצה..." – זה דיבור עקיף, ועדיין משפט מורכב.
שאלה 4 · קשרים לוגיים, מבנה "לא... אלא", תמורה
לפניכם שני משפטים.
(1) הרשתות החברתיות לא רק מהדהדות את התפיסות שלנו, אלא גם משפיעות על דרך החשיבה שלנו. ______
(2) הבעיה העיקרית אינה הטיות מחשבתיות, אלא עצלנות מנטלית. ______
לפניכם שלושה משפטים ובכל אחד מהם יש תמורה.
(1) ברשתות החברתיות אנו עדים להכחשה גם של מידע מובן מאליו, כמו סכנת שינויי האקלים.
(2) בסופו של דבר אנחנו הגולשים נצטרך להחליט אם הידיעה שאנו נתקלים בה היא אמיתית או לא.
(3) טוב נעשה אם ננקוט צעדים אחראיים: הטלת ספק, התעמקות בתוכן והשהיית הלחיצה על כפתור השיתוף.
משפט (1) – המילה/המילים שהתמורה ממירה: ______ התפקיד התחבירי שלה/שלהן: ______
משפט (2) – המילה/המילים שהתמורה ממירה: ______ התפקיד התחבירי שלה/שלהן: ______
משפט (3) – המילה/המילים שהתמורה ממירה: ______ התפקיד התחבירי שלה/שלהן: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) הוספה / ריבוי
(2) ניגוד
משפט (1) מחדש: הרשתות החברתיות מהדהדות את התפיסות שלנו ומשפיעות על דרך החשיבה שלנו.
(אפשר גם: "...מהדהדות את התפיסות שלנו, וגם / ונוסף על כך משפיעות על דרך החשיבה שלנו.")
משפט (1) – הוספה (ריבוי). הצמד "לא רק... אלא גם..." מוסיף פעולה שנייה על הראשונה: שתיהן נכונות – הרשתות גם מהדהדות וגם משפיעות. המילה "גם" היא הסימן.
משפט (2) – ניגוד. "אינה... אלא..." (לא X אלא Y) שולל את הראשון ומעמיד את השני במקומו: הבעיה איננה הטיות, היא עצלנות.
בקצרה: "לא רק X אלא גם Y" = X וגם Y (הוספה); "לא X אלא Y" = Y במקום X (ניגוד).
ההמרה: שומרים על ההוספה בעזרת ו' החיבור, "וגם" או "נוסף על כך": "הרשתות החברתיות מהדהדות את התפיסות שלנו ומשפיעות על דרך החשיבה שלנו" (משפט פשוט עם נשוא כולל – תקין).
טעות נפוצה: לסווג את משפט (1) כניגוד בגלל המילה "אלא". מכריעים לפי המשמעות – "אלא גם" מוסיף.
סעיף ב
(1) ...גם של מידע מובן מאליו, כמו סכנת שינויי האקלים. – ממירה: מידע (מובן מאליו); התפקיד: לוואי.
(2) ...אנחנו הגולשים נצטרך להחליט... – ממירה: אנחנו; התפקיד: נושא.
(3) ...צעדים אחראיים: הטלת ספק, התעמקות בתוכן והשהיית הלחיצה על כפתור השיתוף. – ממירה: צעדים (אחראיים); התפקיד: מושא.
מהי תמורה: צירוף שמני הבא אחרי שם אחר, מציין את אותו דבר בדיוק ומפרט או מזהה אותו. לתמורה יש אותו תפקיד כמו המילה שהיא ממירה – אפשר למחוק את המומר ולהציב במקומו את התמורה. לכן מוצאים את המילה המומרת וקובעים את תפקידה.
משפט (1): "כמו סכנת שינויי האקלים" מפרטת את "מידע מובן מאליו". "(גם) של מידע" הוא לוואי של "להכחשה" (הכחשה של מה? – של מידע). לכן המילה המומרת – לוואי.
משפט (2): "הגולשים" מזהה את "אנחנו". "אנחנו" הוא הנושא של "נצטרך להחליט" (נשוא מורחב). בדיקה: "בסופו של דבר הגולשים יצטרכו להחליט...".
משפט (3): אחרי הנקודתיים מפורטים הצעדים: "הטלת ספק, התעמקות בתוכן והשהיית הלחיצה..." – תמורה (בצורת חלק כולל) של "צעדים". "צעדים" הוא המושא של "ננקוט" (ננקוט מה?). התמורה נמצאת בתוך פסוקית התנאי [אם ננקוט...].
טעות נפוצה: לכתוב את התפקיד של התמורה בלי לבדוק את המילה המומרת, או לסמן ב־(2) את "אנחנו הגולשים" כולו כתמורה – התמורה היא רק "הגולשים".
שאלה 5 · סוגי נשואים, חלקי דיבור ותפקידים
לפניכם חמישה משפטים ובהם נשואים מסוגים שונים.
(1) כיצד נוכל להימנע מהפצת מידע שגוי?
(2) כדאי שנתייעץ עם אנשים קרובים.
(3) הפצת שקרים היא לא עניין חדש.
(4) הפצת המידע נעשתה זמינה הרבה יותר.
(5) לעיתים המידע אפילו שקרי ומניפולטיבי.
בכל משפט – סמנו קו מתחת לכל נשוא בו.
לפניכם ארבעה משפטים ובכל אחד מהם המילה "עוקבים" מסומנת בקו.
(1) המספרים 28 ו־29 הם מספרים עוקבים.
(2) למשרד החינוך יש יותר מ־43 אלף עוקבים באינסטגרם.
(3) אם אינכם עוקבים אחר ההנחיות, אתם עלולים לטעות.
(4) מחאת העוקבים הצליחה, והאומן הסיר את הידיעה השקרית.
(שימו לב: אין לציין את התפקיד התחבירי.)
לפניכם שני משפטים פשוטים ובכל אחד מהם המילה "נחקרות" מסומנת בקו.
(1) רוב הנחקרות השיבו בשלילה על השאלה.
(2) בימים אלה נחקרות ההשפעות של הפצת מידע שקרי על חיינו.
ציינו מהו חלק הדיבור ומהו התפקיד התחבירי של המילה "נחקרות" בכל משפט.
במשפט (1) חלק הדיבור: ______ התפקיד התחבירי: ______
במשפט (2) חלק הדיבור: ______ התפקיד התחבירי: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) כיצד נוכל להימנע מהפצת מידע שגוי?
(2) כדאי שנתייעץ עם אנשים קרובים.
(3) הפצת שקרים היא (לא) עניין (חדש).
(4) הפצת המידע נעשתה זמינה הרבה יותר.
(5) לעיתים המידע (אפילו) שקרי ומניפולטיבי.
(1) נשוא מורחב: "נוכל להימנע" – פועל עזר ("נוכל") + שם פועל ("להימנע"). שניהם יחד הם הנשוא.
(2) נשוא מודלי + נשוא בפסוקית: "כדאי" – נשוא מודלי (מילה המביעה הערכה/רצוי: כדאי, צריך, אפשר, אסור). אחריו [שנתייעץ עם אנשים קרובים] – פסוקית נושא (מה כדאי?), ובה נשוא משלה: "נתייעץ". ההוראה היא לסמן כל נשוא – לכן שניים.
(3) נשוא שמני: "עניין" (עם "לא" השוללת ועם הלוואי "חדש"). "היא" – אוגד בין הנושא "הפצת שקרים" לנשוא; האוגד אינו חלק מן הנשוא.
(4) נשוא שמני עם אוגד פועלי: "נעשתה" כאן אינו פועל של פעולה אלא מקשר (כמו "הייתה") – אוגד; הנשוא הוא "זמינה". בדיקה: "הפצת המידע זמינה הרבה יותר" – המשפט עומד גם בלי "נעשתה".
(5) נשוא כולל שמני: "שקרי ומניפולטיבי" – שני שמות תואר המחוברים ב־ו', ושניהם אומרים משהו על "המידע". אין אוגד. "לעיתים" – תיאור זמן.
טעות נפוצה: ב־(2) לסמן רק את "נתייעץ" ולשכוח את "כדאי"; ב־(4) לסמן את "נעשתה" במקום "זמינה".
סעיף ב
משפטים (2) ו־(4).
חלק הדיבור המשותף: שם עצם.
חלק הדיבור בכל משפט:
רמז: צורת בינוני (עוֹקֵב) יכולה לשמש פועל, שם תואר או שם עצם. יש לה משלים/מושא? – פועל. היא מתארת שם עצם שלפניה? – שם תואר. היא מציינת אדם ואפשר לספור אותה או לסמוך אליה? – שם עצם.
סעיף ג
במשפט (1) – חלק הדיבור: שם עצם; התפקיד התחבירי: נושא.
במשפט (2) – חלק הדיבור: פועל; התפקיד התחבירי: נשוא.
משפט (1): "הנחקרות" – הנשים שהשתתפו במחקר. המילה מיודעת, מכומתת ("רוב הנחקרות") ומציינת בני אדם – שם עצם. מי השיבו? – הנחקרות; הנשוא "השיבו" מתאים לה ברבים, ולכן היא הנושא ("רוב" – לוואי כמת, כמו בשאלה 3).
משפט (2): "נחקרות" מציינת פעולה שנעשית בהווה (בינוני של בניין נפעל, ח-ק-ר) – פועל. מה נחקרות? – ההשפעות; לכן "ההשפעות" הוא הנושא ו"נחקרות" הוא הנשוא (סדר נשוא–נושא). אפשר להטות אותה בזמנים: נחקרו, ייחקרו – סימן לפועל.
טעות נפוצה: לכתוב ב־(1) "לוואי" – "רוב" הוא הלוואי, ו"הנחקרות" הוא הגרעין שהנשוא מתאים לו.
שאלה 6 · מילות שאלה, פירוק משפט מורכב, פיסוק
לפניכם שלושה משפטים ובהם מילות שאלה. בכל משפט ציינו מעל כל מילת שאלה את התפקיד התחבירי שלה.
(1) מדוע השקר פופולרי יותר מן האמת?
(2) מי כתב את הידיעה?
(3) כמה אתרים פרסמו את הידיעה?
לפניכם משפט מורכב.
הפרסומות שאנו נחשפים להן ברשתות החברתיות הן למוצרים שתואמים את אורח החיים שלנו.
פָּרקו את המשפט לשלושה משפטים פשוטים.
(1) ______
(2) ______
(3) ______
לפניכם משפט. הוסיפו לו סימני פיסוק על פי ההנחיות שאחריו.
דוקטור סוניה בן ג'אפר מנכ"לית הקרן לחינוך מדגישה תלמידינו חייבים לבחון בביקורתיות את המידע שהם מקבלים.
– פסקו תמורה.
– פסקו דיבור ישיר.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) מדוע – תיאור
(2) מי – נושא
(3) כמה – לוואי
שיטה: למילת שאלה יש אותו תפקיד כמו החלק שיבוא במקומה בתשובה. עונים על השאלה במשפט מלא ובודקים את תפקיד המילה שהחליפה את מילת השאלה.
טעות נפוצה: ב־(3) לכתוב "נושא" – הנושא הוא "אתרים", ו"כמה" רק מכמת אותו.
סעיף ב
(1) אנו נחשפים לפרסומות ברשתות החברתיות.
(2) הפרסומות הן למוצרים שונים.
(3) המוצרים תואמים את אורח החיים שלנו.
שלב 1 – ניתוח: במשפט שלושה נשואים, כלומר שלושה משפטים בכוח:
שלב 2 – פירוק: כל פסוקית הופכת למשפט עצמאי. משמיטים את "ש" ומציבים את השם שהפסוקית מתארת: "להן" ← "לפרסומות"; "ש(תואמים)" ← "המוצרים".
שלב 3 – בדיקה: בכל משפט נשוא אחד ואין מילת שעבוד – שלושה משפטים פשוטים, והתוכן נשמר. במשפט (2) מוסיפים "שונים" כדי שהמשפט יהיה שלם בלי לחזור על המידע של משפט (3); אפשר גם "הפרסומות ברשתות החברתיות הן למוצרים".
טעות נפוצה: להשאיר "ש" באחד המשפטים, או לחזור על אותו פריט מידע בשני משפטים.
סעיף ג
דוקטור סוניה בן ג'אפר, מנכ"לית הקרן לחינוך, מדגישה: "תלמידינו חייבים לבחון בביקורתיות את המידע שהם מקבלים".
(הסימנים שנוספו מודגשים בתשובה.)
טעות נפוצה: לשים פסיק רק לפני התמורה ולשכוח את הפסיק שאחריה, או לשכוח את המירכאות הסוגרות.
פרק ג: מערכת הצורות (80 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בפרק זה ענו על ארבע מן השאלות 7–11 (לכל שאלה – 20 נקודות).
שימו לב: • בכל שאלה שתבחרו, ענו על כל הסעיפים.
שאלה 7 · שורש ובניין של פעלים
לפניכם טבלה ובה שבעה משפטים ובכל משפט מודגש פועל.
השלימו את הטבלה – ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים.
| הפועל | השורש | הבניין |
|---|---|---|
| הניסיון לחשוף אותנו למידע חשוב נָדוֹן לכישלון. | ||
| ההטיות הפסיכולוגיות עלולות לְהַקְשׁוֹת עלינו לבחון את המידע. | ||
| ברשתות החברתיות מְפַרְסְמִים תכנים לא אמינים. | ||
| המטרה בהפצה של תכנים אלה היא לְעוֹרֵר רגש. | ||
| הרשתות החברתיות הִשְׁתַּלְּטוּ על חיינו. | ||
| אנו סְבוּרִים שיש רק דעה אחת. | ||
| ככל שהבינה המלאכותית מתפתחת נוֹסָפוֹת לה עוד יכולות. |
◂ פתרון מלא לשאלה 7
| הפועל | השורש | הבניין |
|---|---|---|
| נָדוֹן | ד-י/ו-ן | נפעל |
| לְהַקְשׁוֹת | ק-ש-י/ה | הפעיל |
| מְפַרְסְמִים | פ-ר-ס-ם | פיעל |
| לְעוֹרֵר | ע-י/ו-ר | פיעל |
| הִשְׁתַּלְּטוּ | ש-ל-ט | התפעל |
| סְבוּרִים | ס-ב-ר | קל (פעל) |
| נוֹסָפוֹת | י/ו-ס-ף | נפעל |
השיטה: מורידים את אותיות התבנית (ל' של שם הפועל, מ' של הבינוני, סיומות ־ים/־ות/־וּ), מזהים את סימני הבניין לפי הניקוד ומשחזרים אותיות שורש חסרות לפי הגזרה. כשיש ספק – מעבירים את הפועל לעבר, נסתר.
טעות נפוצה: לכתוב שורש ע-ר-ר ל"לעורר"; לכתוב שורש ש-ת-ל-ט או בניין פיעל ל"השתלטו" (שוכחים את השיכול); לסמן "נוספות" בהפעיל או בשורש נ-ס-ף.
שאלה 8 · שמות פועל ומשמעות; בניין, גוף וזמן; סביל ופעיל
לפניכם טבלה ובה משפטים שבהם מודגש שם פועל. מתחת לטבלה יש רשימת מילים.
השלימו את הטבלה: ציינו את הבניין של כל שם פועל, והעתיקו לכל שם פועל מילה מן הרשימה – מאותו השורש ובאותה המשמעות.
| שם הפועל | הבניין | מילה מן הרשימה מאותו השורש ובאותה המשמעות |
|---|---|---|
| אנו נהנים לִצְפּוֹת בסרטונים ברשת. | ||
| רצוי לְצַפּוֹת לתגובה. |
רשימת המילים: הֲצָפָה, מִצְפֶּה, צְפִיפוּת, צִפִּיָּה (ציפייה), מָצוֹף
לפניכם שני משפטים ובכל אחד מהם מודגש פועל.
ציינו את הבניין, הגוף והזמן של כל פועל.
הבניין: ______, הגוף: ______, הזמן: ______
הבניין: ______, הגוף: ______, הזמן: ______
לפניכם שלושה משפטים ובהם מודגשים פעלים סבילים.
כתבו ליד כל משפט את צורת הפָּעִיל של הפועל המודגש בו. שמרו על הגוף והזמן.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
| שם הפועל | הבניין | מילה מן הרשימה |
|---|---|---|
| לִצְפּוֹת | קל (פעל) | מִצְפֶּה |
| לְצַפּוֹת | פיעל | צִפִּיָּה (ציפייה) |
שלב 1 – הבניין לפי הניקוד:
שלב 2 – שורש ומשקל: מן הרשימה רק שתי מילים גזורות מצ-פ-י/ה: מִצְפֶּה ו־צִפִּיָּה.
המילים האחרות: הֲצָפָה ומָצוֹף – מן השורש צ-ו-ף; צְפִיפוּת – מן השורש צ-פ-פ.
טעות נפוצה: להחליף בין שתי המשבצות ("מצפה" ל"לצפות לתגובה") – בודקים את המשמעות של כל מילה ולא רק את השורש.
סעיף ב
שתי הצורות נכתבות ומנוקדות אותו דבר (נִבְחַר), ולכן ההקשר מכריע: מי עושה את הפעולה, ומתי.
משפט ראשון – קל, מדברים, עתיד. "טוב נעשה אם (אנחנו) נבחר" – הנושא המובלע הוא "אנחנו" (כמו "נעשה"). הנ' כאן היא סימן הגוף "מדברים" בעתיד, לא סימן בניין: אֶבְחַר, תִּבְחַר, יִבְחַר, נִבְחַר – בניין קל (השורש ב-ח-ר, בלי תוספת). הבחירה עדיין לא נעשתה, ו"אם" מתייחס לעתיד.
משפט שני – נפעל, נסתר, עבר. "טרם נבחר נציג" – הנושא הוא "נציג" (הוא), והוא לא בוחר אלא נבחר על ידי אחרים – משמעות סבילה. הנ' היא סימן נפעל בעבר (נִקְטַל: נִכְתַּב, נִשְׁאַל). "טרם" + עבר = עוד לא קרה עד עכשיו.
בדיקה: מחליפים בגוף אחר: "אם אבחר" (מתאים – עתיד קל); "טרם נבחרה נציגה" (מתאים – עבר נפעל).
טעות נפוצה: לכתוב "נפעל" לשני הפעלים רק בגלל הנ' בתחילת המילה; או לכתוב בגוף "אנחנו" במקום המונח "מדברים".
סעיף ג
השיטה: מזהים לכל פועל סביל את הבניין, הגוף והזמן, ועוברים לבניין הפעיל שלו לפי הזוגות: פועל ← פיעל; הופעל ← הפעיל; נפעל ← קל. הגוף והזמן נשארים.
טעות נפוצה: לשנות את הזמן או הגוף (למשל "משלימה" במקום "השלימה"), או לכתוב ל"נולדו" את "הולידו" (הפעיל) – הזוג של נפעל הוא קל.
שאלה 9 · שמות פעולה, דרכי תצורה של שמות תואר, ארגון, עוקבים
לפניכם צירופי מילים.
(1) העתיקו את הצירוף שבו שתי המילים הן שמות פעולה, וציינו את הבניין של כל שם פעולה.
– הצירוף: ______
– הבניין של שם הפעולה הראשון: ______
– הבניין של שם הפעולה השני: ______
(2) שלושת הצירופים האחרים בנויים משם עצם ומשם תואר.
העתיקו את שמות התואר משלושת הצירופים האחרים, וציינו את דרך התצורה של כל שם תואר.
שם תואר: ______ דרך התצורה: ______
שם תואר: ______ דרך התצורה: ______
שם תואר: ______ דרך התצורה: ______
לפניכם שני משפטים ובכל אחד מהם המילה "ארגון" מודגשת.
(1) המילה "ארגון" נוטה במשקל שם פעולה, אך רק באחד מן המשפטים היא מבטאת פעולה. הקיפו את המילה "ארגון" המבטאת פעולה.
(2) ציינו את השורש ואת הבניין של המילה אִרְגּוּן.
השורש: ______ הבניין: ______
לפניכם ארבעה משפטים ובהם המילה "עוקבים" מודגשת.
הקיפו את שני המשפטים שבהם המילה "עוקבים" היא באותו חלק דיבור.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) הצירוף: הימנעות משיתוף; הימנעות – נפעל; שיתוף – פיעל.
(2) ייעודי – בסיס וצורן סופי; מדומה – שורש ומשקל; אמין – שורש ומשקל.
(1) משקלי שמות הפעולה: קל – קְטִילָה; נפעל – הִקָּטְלוּת; פיעל – קִטּוּל; הפעיל – הַקְטָלָה; התפעל – הִתְקַטְּלוּת.
בצירופים האחרים יש שם עצם רגיל (אֲתָר, בִּטָּחוֹן, מָקוֹר) ושם תואר – אין בהם שני שמות פעולה.
(2) דרך התצורה של שמות התואר:
איך מבחינים: אם אחרי הורדת הסיומת נשארת מילה קיימת (ייעוד) – בסיס וצורן. אם אין מילה כזאת ("אמ", "מדמ" אינן מילים) – אותיות השורש נוצקו לתבנית: שורש ומשקל.
טעות נפוצה: לכתוב ל"שיתוף" בניין התפעל (בגלל "להשתתף") – שם הפעולה של התפעל הוא הִשְׁתַּתְּפוּת; שִׁתּוּף הוא קִטּוּל של פיעל.
סעיף ב
(1) אחת ההמלצות בכתיבת סקירה היא ארגון המידע בתוך טבלה.
(2) השורש: א-ר-ג-ן; הבניין: פיעל.
(1) במשפט הראשון "ארגון המידע" = הפעולה של לארגן את המידע (אפשר להחליף: "לארגן את המידע"). במשפט השני "ארגון העובדים" הוא גוף/מוסד (איגוד, הסתדרות) – לא פעולה. שם פעולה שעבר להוראה של דבר מוחשי הוא תופעה מוכרת (כמו "בניין", "מינוי").
(2) א-ר-ג-ן, פיעל. אִרְגּוּן הוא משקל קִטּוּל בשורש מרובע (קִטְלוּל: תִּכְנוּן, תִּרְגּוּם) – שם הפעולה של פיעל (אִרְגֵּן, מְאַרְגֵּן, לְאַרְגֵּן). הנו"ן היא אות שורש ולא סיומת.
טעות נפוצה: לכתוב שורש א-ר-ג (כאילו ־וֹן היא סיומת).
סעיף ג
(בשניהם "עוקבים" – שם עצם.)
ניתוח כל משפט:
רמז: צורת בינוני (קוֹטֵל) יכולה לשמש פועל, שם תואר או שם עצם. יש לה משלים? – פועל. היא מתארת שם עצם שלפניה? – שם תואר. היא מציינת אדם/דבר ואפשר לספור אותה או לסמוך אליה? – שם עצם.
שאלה 10 · משמעות צורנים סופיים, בסיס וצורן, דרכי תצורה
לפניכם משפט ובו מילים מוגדלות שהצורנים הסופיים בהן מודגשים.
בימינו מהדורות החדשות המרכזיות המשודרות בערוצי הטלוויזיה בשעות הערב עדיין זוכות לפופולריות רבה.
השלימו את המשפטים שלפניכם.
מבין המילים המוגדלות המילה היוצאת דופן מבחינת משמעות הצורן הסופי המודגש היא ______, ומשמעות הצורן הסופי במילה זו היא ______.
המשמעות המשותפת לצורנים הסופיים המודגשים במילים האחרות היא ______.
לפניכם רשימת מילים שנוצרו בדרך של בסיס וצורן סופי.
מַסְבִּירָן, מִסְעֲדָן, מוֹקְדָן, צוֹלְלָן
(1) ציינו את המשמעות המשותפת לצורן הסופי בכל המילים ברשימה. ______
(2) העתיקו את שתי המילים שהבסיס שלהן הוא צורת בינוני, וציינו ליד כל מילה את הבניין של הבסיס.
המילה: ______ הבניין: ______
המילה: ______ הבניין: ______
לפניכם משפט ובו מילים מודגשות.
(1) מבין המילים המודגשות העתיקו את המילה שנוצרה בדרך של בסיס וצורן סופי. ______
(2) שתי המילים האחרות נוצרו בדרך של שורש ומשקל.
העתיקו אותן, וכתבו ליד כל אחת מהן את השורש שלה.
המילה: ______ השורש: ______
המילה: ______ השורש: ______
האקדמיה ללשון העברית פנתה אל הציבור כדי שיציע חלופות עבריות למילה "פּוֹדְקַאסְט".
אחת ההצעות הייתה שִׁדּוּרֶשֶׁת, אבל בסופו של דבר ההצעה שהתקבלה היא המילה "הֶסְכֵּת".
מהי דרך התצורה של המילה שִׁדּוּרֶשֶׁת? ______
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
המילה היוצאת דופן: פופולריות.
משמעות הצורן הסופי בה: הפשטה (שם עצם מופשט).
המשמעות המשותפת במילים האחרות: ריבוי (ריבוי נקבה / רבות).
הדרך: לכל מילה מחפשים את צורת היחיד. אם הסיומת רק הופכת את המילה לרבים – זו סיומת ריבוי; אם היא יוצרת מושג חדש – זו סיומת הפשטה.
שימו לב: בפופולריוּת הסיומת היא ־וּת (שורוק) ובשאר המילים ־וֹת (חולם), אבל בכתיב בלי ניקוד הן נראות אותו דבר – מכריעים לפי המשמעות.
סעיף ב
(1) בעלי עיסוק / מקצוע.
(2) מסבירן – הפעיל; צוללן – קל (פעל).
(1) בכל המילים הצורן הוא ־ָן, והוא מציין בעל מקצוע/עיסוק: מסבירן – מי שתפקידו להסביר (למשל במוזיאון); מסעדן – בעל מסעדה; מוקדן – מי שעובד במוקד; צוללן – מי שעוסק בצלילה.
(2) מוצאים את הבסיס – מורידים את ־ָן:
טעות נפוצה: לבחור "מוקדן" בגלל החולם (נראה כמו קוֹטֵל) – הבסיס "מוקד" הוא שם עצם; או לכתוב למסבירן בניין קל.
סעיף ג
(1) תגובית
(2) תגובה – ג-ו/י-ב; רשומה – ר-ש-ם
הדרך: מילה שנוצרה בדרך בסיס וצורן סופי "מכילה" מילה קיימת שלמה ואחריה סיומת; במילה שנוצרה בשורש ומשקל אותיות השורש נוצקו לתבנית.
טעות נפוצה: לכתוב שורש ת-ג-ב ל"תגובה" – הת' אינה אות שורש.
סעיף ד
הלחם בסיסים
שִׁדּוּרֶשֶׁת – הלחם בסיסים. המילה מחברת שתי מילים קיימות לאחת, וחלק מן הראשונה "נבלע" בחיבור: שִׁדּוּר + רֶשֶׁת ← שִׁדּוּ־רֶשֶׁת (שידור ברשת). זה ההבדל מצירוף סמיכות (שתי מילים נפרדות), מבסיס וצורן (אין כאן צורן סופי אלא מילה שלמה שנייה) ומראשי תיבות (רק האותיות הראשונות).
טעות נפוצה: לכתוב "שתי מילים" או "שידור + רשת" במקום שם הדרך – כותבים את המונח של דף העזר: "הלחם בסיסים".
שאלה 11 · השלמת פעלים ושמות לפי שורש
לפניכם קטע שחסרים בו פעלים. קראו אותו, וכתבו בכל מקום ריק את הפועל המתאים על פי השורש בסוגריים.
זה כמאתיים שנה יש מגמת התחממות בכדור הארץ, ומגמה זו ______ (א-ו-ץ) בשני העשורים האחרונים. אירועי אקלים קיצוניים הולכים ו______ (ר-ב-י). עוד ועוד ראיות מדעיות מצטברות ו______ (י-כ-ח) כי ההתחממות מושפעת מפעולות האדם, וגורמת לפגיעה במערכות האקולוגיות.
מדעני האקלים ______ (ש-ו-ב) ומתריעים כי משבר האקלים מחריף ויש למהר ו______ (נ-ק-ט) פעולות לצמצומו. אף על פי כן באינטרנט וברשתות החברתיות ______ (פ-ו-ץ) באין מפריע מידע כוזב רב על משבר האקלים.
בעקבות זאת בשנה שעברה פרסמה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דוח ש______ (י-ע-ד) להתמודד עם הטענות של מכחישי משבר האקלים. הדוח ______ (ס-י-ם) בקריאה שלא להתייחס להכחשות אלה ולפעול בכל תוקף להתמודדות עם משבר זה.
לפניכם קטע שחסרים בו שמות. קראו אותו, וכתבו בכל מקום ריק את השם המתאים על פי השורש בסוגריים.
מטרתה של החשיבה הביקורתית היא לבחון היטב עובדות, ידיעות ודעות, להטיל בהן ספק, ובסופו של דבר להחליט אם הן אמת או שקר.
אחת ה______ (ג-ד-ר) של החשיבה הביקורתית היא "פעילות שקולה ומעשית המתרכזת ב______ (ח-ל-ט) במה להאמין ומה לעשות". הפעילות "השקולה והמעשית" הנדרשת לחשיבה ביקורתית היא שאילת שאלות וחיפוש ______ (י-כ-ח). זאת כדי לגבש דעה אמיתית ובלתי משוחדת.
בימינו חינוך לחשיבה ביקורתית הוא מטרה ראויה ההולמת את רוח הזמן. בבתי הספר מעודדים את התלמידים לחשיבה עצמאית ולהימנעות מ______ (ס-כ-ם) אוטומטית עם דעות ואמונות שעלולות להוביל אותם לדרכי פעולה שגויות. חינוך זה מתבסס על ה______ (ב-ו-ן) שכל ילד וילדה יכולים לפתח חשיבה ביקורתית.
______ (ע-ר-ע-ר) והטלת ספק הם מן המאפיינים הבולטים של החינוך לחשיבה ביקורתית. תלמידים לומדים להטיל ספק גם בדברים שנאמרים להם מפי בעלי סמכות. עניין זה הוא ______ (ר-כ-ב) עיקרי בחינוך, גם אם הוא מאתגר לעיתים את הגורמים המחנכים.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
מואצת / הואצה
מתרבים
מוכיחות
שבים
לנקוט
נפוץ / מפיצים
נועד / מיועד
הסתיים / מסתיים
השיטה: לכל מקום ריק בודקים (1) מה הנושא – כדי לקבוע גוף, מין ומספר; (2) מה הזמן לפי ההקשר; (3) איזה בניין מתאים למשמעות (פעיל/סביל, חוזר); ואז נוטים את השורש.
טעות נפוצה: לכתוב "מאיצה" (פעיל – אבל המגמה אינה מאיצה דבר); לכתוב "סיים" / "מסיים" (פיעל, פעיל) במקום "הסתיים" – אין כאן מושא, הדוח מגיע לסופו מעצמו; לא להתאים את הפועל לנושא ("ראיות... ומוכיחים").
סעיף ב
הגדרות
החלטה
הוכחות
הסכמה
הבנה
ערעור
רכיב / מרכיב
השיטה: קובעים לפי ההקשר אם חסר שם פעולה (הפעולה עצמה) או שם אחר, ובוחרים את המשקל המתאים לבניין שהפועל נוטה בו (קל – קְטִילָה; פיעל – קִטּוּל; הפעיל – הַקְטָלָה). אחר כך מתאימים במספר (יחיד/רבים) ובסמיכות.
טעות נפוצה: לכתוב "אחת ההגדרה" (יחיד אחרי "אחת ה..."); לכתוב "הכחה" או "היכחה" במקום הוכחה; לכתוב "בינה" במקום "הבנה" (שתיהן מב-י/ו-ן, אבל ההקשר דורש את שם הפעולה של הבין).