בגרות בלשון עיקרי, מותאם 011241 - חורף מאוחר 2021 (מרץ)
שאלון עיקרי, נוסח מותאם · שאלון 011241 · שאלון מותאם · חורף מאוחר (מרץ) · 15 שאלות · 3 שעות
בחינת הבגרות בלשון, חורף מאוחר 2021 (מרץ), כל 15 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
שים לב: בבחינה זו יש הנחיות מיוחדות. יש לענות על השאלות על פי הנחיות אלה.
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני חלקים.
חלק ראשון — הבנה והבעה — 50 נקודות
חלק שני — לשון — 50 נקודות
פרק א: שם המספר
פרק ב: תחביר / פרק ג: מערכת הצורות — יש לבחור באחד הפרקים
סך הכול — 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: דף עזר לנבחן (נספח 2).
ד. הוראה מיוחדת: יש לענות על השאלות בגוף שאלון זה לפי ההוראות.
שים לב: בסוף הבחינה מצורפים דפי טיוטה לשימושך. אין להוסיף דפים אחרים למחברת הבחינה.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
נספחים: נספח 1 — טקסטים; נספח 2 — דף עזר לנבחן.
הנחיות מיוחדות למועד זה: בפרק ב (תחביר) חמש שאלות 6–10 ובפרק ג (מערכת הצורות) חמש שאלות 11–15, לכל שאלה — 12 נקודות. "תוכל לענות, באופן מלא או חלקי, על כל השאלות בפרק, אך מספר הנקודות שתוכל לצבור לא יעלה על 40." מטלת הכתיבה (שאלה 4) — 23 נקודות.
חלק ראשון — הבנה והבעה (50 נקודות)
ההוראות לחלק זה
קרא את הטקסטים 1–3 שבנספח 1 המצורף, וענה על כל השאלות 1–4 שלפניך.
הקפד על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
ענה על כל השאלות 1–4.
(נספח 1 — טקסטים: לפניך שלושה טקסטים. קרא אותם, וענה על השאלות בשאלון המחברת המצורף.)
שאלה 1 · התפיסה המקובלת שטקסט 1 מערער עליה ואופן הצדקת הטענה
כותבת טקסט 1, מרגרט הפרנן, מערערת על תפיסה מקובלת.
מהי התפיסה המקובלת שהכותבת מערערת עליה?
הקף את התשובה הנכונה. (3 נקודות)
(1) התחרות פוגעת בשיתוף הפעולה בחברה.
(2) בתחרות העיקר הוא הדרך, ולא התוצאה.
(3) תחרות גורמת נזקים רבים.
(4) לתחרות יש תועלת רבה.
בטקסט 1 הכותבת מבססת ומצדיקה את טענתה המרכזית בנוגע לתחרות.
הסבר באיזה אופן הכותבת מצדיקה טענה זו. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(4) לתחרות יש תועלת רבה.
הדרך: מחפשים בטקסט את המילים "תפיסה" או "מקובל". בפסקה א כתוב: "ההסבר של הבנקאי סותר את התפיסה הקלסית כי לתחרות יש תועלת". "קלסית" = מקובלת, ידועה. הכותבת מציגה את התפיסה הזאת כדי לערער עליה, ובהמשך הטקסט היא מביאה דוגמאות לנזקי התחרות.
למה לא האפשרויות האחרות:
טעות נפוצה: לבחור ב־(3), כי זו הטענה המרכזית של הטקסט. השאלה שואלת על התפיסה שנגדה הכותבת טוענת, לא על טענתה.
סעיף ב
הכותבת מצדיקה את טענתה המרכזית — שלתחרות נזקים רבים (בניגוד לתפיסה שהיא מועילה) — באמצעות דוגמאות מתחומים שונים: בתחום הבנקאות התחרות בין הבנקים גרמה למשבר הכלכלי של 2008; בתחום החינוך היא גרמה ל"מגפת ההעתקות"; בתחום הספורט היא מובילה לרמאות, לשימוש בסמים ולפציעות; בתחום המדע מדענים מפסיקים לשתף זה את זה במידע. ריבוי התחומים מראה שהנזק אינו מקרי אלא תופעה רחבה.
מה נדרש: לא רק לציין את הטענה, אלא להסביר איך היא מבוססת — מהו אמצעי הביסוס.
הטענה המרכזית: לתחרות נזקים רבים, והתפיסה שהיא מועילה אינה נכונה (פסקה א: "התחלתי לתהות שמא יש תחומים נוספים שגם בהם התחרות מזיקה").
אמצעי הביסוס — דוגמאות מתחומים שונים:
הכותבת משלבת גם נתונים (חמישים אחוז, שמונים אחוז), ריאיון ומחקר — אבל עיקר הביסוס הוא מגוון התחומים: אם התחרות מזיקה בכל כך הרבה תחומים, הטענה נעשית משכנעת.
טעות נפוצה: לכתוב רק "היא מביאה דוגמאות" בלי לפרט מאילו תחומים, או רק לחזור על הטענה בלי להסביר איך היא מבוססת.
שאלה 2 · תחרותיות לעומת הישגיות
כותב טקסט 2, ליאור זך־מאור, משווה בין המושג "תחרותיות" ובין המושג "הישגיות".
מה המסקנה העולה מהשוואה זו? (4 נקודות)
איזה משני המושגים — "תחרותיות" או "הישגיות" — בא לידי ביטוי בטקסט 3 בפסקה ה?
נמק את תשובתך על פי טקסטים 2 ו־3. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
המסקנה היא שלהישגיות יש יתרונות על פני התחרותיות, ולכן עדיף לטפח סביבה הישגית: הישגיות מתמקדת בשיפור האישי, בתהליך ובחוסן הנפשי, ואילו תחרותיות מופרזת עלולה להזיק לספורטאי — לגרום לו להתאמן מעבר ליכולתו, להיפצע ולהישבר גופנית ונפשית.
הדרך: מסקנה של השוואה היא הכרעה — מה עדיף, ולא רק פירוט ההבדלים.
ההשוואה בטקסט:
המסקנה: הצירוף "לעומת זאת" בראש פסקה ו מסמן שהסביבה ההישגית מוצגת כחלופה הטובה. לכן המסקנה: להישגיות יתרונות, והם עולים על אלה של התחרותיות.
טעות נפוצה: לכתוב רק את ההבדל בין המושגים ("תחרותיות — מול אחרים, הישגיות — אישית") בלי לנסח מסקנה (מה עדיף ומדוע).
סעיף ב
המושג "הישגיות". לפי טקסט 2, הישגיות היא אישית לחלוטין ואינה קשורה בהשוואה לאדם אחר. בטקסט 3, בפסקה ה, ד"ר גאן בחר שלא למקד את תשומת הלב של בנו בהשוואת ריצתו לשאר הילדים, אלא בשיפור שהשיג לעומת התוצאה הקודמת שלו — הבן למד "להתחרות רק בשעון" ולהרגיש שהוא "מתחרה בעצמו".
שלושה רכיבים נדרשים: (1) המושג; (2) מאפיין שלו לפי טקסט 2; (3) הביטוי שלו בפסקה ה של טקסט 3.
(1) המושג: הישגיות — אף שבפסקה מופיעה המילה "תחרות", המהות היא השיפור האישי.
(2) טקסט 2, פסקה א: "ההישגיות היא אישית לחלוטין ואינה קשורה בהשוואה או ביחס לאדם אחר"; פסקה ו: סביבה הישגית מדגישה "את השיפור ביכולת".
(3) טקסט 3, פסקה ה: "ד"ר גאן בחר שלא למקד את תשומת הלב של בנו בהשוואת ריצתו לשאר הילדים, אלא בשיפור שהשיג בתוצאה לעומת התוצאה הקודמת"; "המתחרה החשוב ביותר הוא הם עצמם".
הקשר: בשני המקרים המדד הוא האדם עצמו ולא האחרים — זו בדיוק ההגדרה של הישגיות.
טעות נפוצה: לענות "תחרותיות" בגלל המילים "תחרות ריצה" ו"מתחרה", או לנמק רק מטקסט אחד.
שאלה 3 · הבעיה, דרך ההתמודדות של ההורים ועמדת המומחים
על פי פסקה ה בטקסט 3, הכותבת סבורה כי "שינוי דרך החשיבה של ילדים על תחרות" הוא דרך להתמודד עם בעיה.
מהי הבעיה, על פי תחילתו של טקסט 3? (4 נקודות)
על פי טקסט 3, כיצד הורים מנסים להתמודד עם הבעיה? (4 נקודות)
על פי המומחים, האם דרך ההתמודדות של ההורים עם הבעיה היא נכונה? נמק את קביעתך. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
הבעיה היא שתחרות עלולה לגרום ללחץ מופרז על הילדים: הם רוצים לנצח, וכשהם אינם עומדים בציפיות — הם מתאכזבים.
היכן: פסקה א — "הם סבורים שתחרות עלולה לגרום ללחץ מופרז על הילדים. לדעתם, ילדים רוצים להיות הטובים ביותר ולנצח בתחרות, וכשהם אינם עומדים בציפיות, הם מתאכזבים".
איך מנסחים: במילים שלנו ובמשפט שלם, ומציינים את הבעיה עצמה (לחץ ואכזבה), לא את הפתרון של ההורים (זה סעיף ב).
טעות נפוצה: לכתוב "ההורים חושבים שתחרות היא מילה גסה" — זו עמדה, לא הבעיה. הבעיה היא מה שהתחרות גורמת לילדים.
סעיף ב
ההורים מכריזים שכל הילדים ניצחו, או נמנעים מראש ממצבים של תחרות (למשל מעניקים גביעי השתתפות במקום גביעי ניצחון).
היכן: פסקה א — "כדי להגן על הילדים מפני אכזבה, אימהות ואבות שכוונתם טובה מכריזים שכל הילדים ניצחו או נמנעים מראש ממצבים של תחרות"; ובפסקה ב — "מַדף מלא בגביעי השתתפות במקום גביעי ניצחון".
כל אחת מהדרכים האלה מקבלת ניקוד מלא; כדאי לציין את שתי הדרכים שבפסקה א.
טעות נפוצה: לכתוב את הדרך שהמומחים ממליצים עליה (לשנות את דרך החשיבה, להסביר שהמאמץ חשוב) — זו אינה הדרך של ההורים.
סעיף ג
לא. לפי המומחים להתפתחות הילד, תחרויות שנערכות מדי פעם דווקא מיטיבות עם הילדים: הן מכינות אותם להצלחות ולהפסדים בהמשך החיים, שהרי לא תמיד יצליחו להשיג את מטרותיהם, ועוזרות להם לפתח מיומנויות חשובות כמו אמפתיה, התמדה ומשחק לפי תור. לכן הימנעות מתחרות או הכרזה שכולם ניצחו מונעות מהילדים את התועלת הזאת.
קביעה + נימוק:
אפשר להוסיף מפסקה ג: התחרות מפתחת הערכה עצמית ותחושת מסוגלות עצמית.
טעות נפוצה: לכתוב רק "לא" או רק "תחרות טובה לילדים" בלי לפרט במה היא תורמת. נימוק מלא מסביר למה ההימנעות מתחרות פוגעת בילד.
שאלה 4 · מטלת כתיבה: סקירה על נזקי התחרות ועל הדרכים להתמודד עימם
מטלת כתיבה (23 נקודות)
לקראת השתתפות בית ספרך בתחרות מחוזית, ייערך דיון שיעסוק בהיבטים שונים של התחרות.
לקראת הדיון כתוב סקירה והצג בה את הנזקים שהתחרות גורמת בתחום החינוך, בתחום המדע ובתחום הספורט ואת הדרכים להתמודד עם הנזקים. הסתמך על טקסטים 1 ו־2.
הקפד על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה (ביבליוגרפיה).
כתוב את הסקירה בהיקף של 100–200 מילים.
את הסקירה כתוב בעמודים 7–8 (תוכל להשתמש בעמוד זה לכתיבת טיוטה).
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 4
נזקי התחרות ודרכים להתמודד עימם
נהוג לחשוב שתחרות מועילה לאדם ולחברה, אך בבדיקה מעמיקה מתברר שבתחומים רבים היא גורמת נזקים לא מעטים.
בתחום החינוך, הלחץ להצליח בכל מחיר דוחף סטודנטים להעתיק עבודות, ובבריטניה עלה שיעור ההעתקות בחמישים אחוז לפחות בתוך ארבע שנים (הפרנן, 2014). בתחום המדע, מדענים נמנעים מלשתף את עמיתיהם במידע ובתובנות מחשש שיקדימו אותם, וכך נפגעת התקדמות המחקר (הפרנן, 2014).
גם בתחום הספורט נזקי התחרות רבים: הרצון לנצח מוביל לרמאות, לשימוש בסמים ולפציעות קשות (הפרנן, 2014). סביבה תחרותית מדיי גורמת לספורטאים להתאמן מעבר ליכולתם, ועלולה לשבור אותם גופנית ונפשית (זך־מאור, 2016). נוסף על כך, ספורטאים שהקדישו את ילדותם לאימונים מתקשים בבגרותם ליצור קשרים חברתיים (הפרנן, 2014).
כדי להתמודד עם נזקים אלה מוצע לטפח בתוכנו ובמוסדותינו את הסבלנות ואת הכישורים החברתיים הדרושים לשיתוף פעולה (הפרנן, 2014). בספורט מומלץ ליצור סביבה הישגית, המעריכה את הספורטאי על פי השקעתו ואיכות ביצועיו ולא רק על פי ניצחונותיו, ומעודדת אימון משותף (זך־מאור, 2016).
כך אפשר לשמור על השאיפה להצליח בלי לשלם את המחיר הכבד של התחרות.
ביבליוגרפיה
הפרנן, מ' (2014). תחרות קטלנית. אלכסון. אוחזר מאתר alaxon.co.il.
זך־מאור, ל' (2016). מהי הישגיות ותחרותיות בספורט סיבולת? אוחזר מאתר shvoong.co.il.
(מספר מילים: 158, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
1. מה המטלה דורשת — שני תבחינים: (א) הנזקים שהתחרות גורמת בשלושה תחומים בדיוק: חינוך, מדע וספורט; (ב) הדרכים להתמודד עם הנזקים. אין לכתוב על בנקאות, על עבודה או על צרכנות (מופיעים בטקסט 1, אך אינם מבוקשים), ואין להביא עמדה אישית.
2. איסוף החומר:
נקודת המיזוג העיקרית: הספורט — שני הטקסטים מתארים בו נזקים, ולכן הפסקה על הספורט משלבת את שניהם.
3. מבנה:
4. מילות קישור: "אך", "וכך", "גם", "נוסף על כך", "כדי ל־", "כך" — הן מסמנות ניגוד, תוצאה, הוספה ותכלית.
5. עמידה בתבחינים:
6. טעויות אופייניות:
חלק שני — לשון (50 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחלק זה שלושה פרקים. עליך לענות על שני פרקים: על פרק א — חובה, ועל אחד מן הפרקים ב–ג.
פרק א: שם המספר — חובה (10 נקודות)
ענה על שאלה 5.
לפניך שני פרקים: פרק ב — תחביר ופרק ג — מערכת הצורות.
בחר בפרק שלמדת: פרק ב — תחביר או פרק ג — מערכת הצורות.
בפרק שבחרת ענה על השאלות לפי ההוראות.
ציין את שם הפרק שבחרת: ______
פרק ב: תחביר (40 נקודות)
בפרק זה חמש שאלות 6–10. לכל שאלה — 12 נקודות. תוכל לענות, באופן מלא או חלקי, על כל השאלות בפרק, אך מספר הנקודות שתוכל לצבור לא יעלה על 40.
שים לב: תוכל להיעזר בנספח 2 — דף העזר לנבחן.
פרק ג: מערכת הצורות (40 נקודות)
בפרק זה חמש שאלות 11–15. לכל שאלה — 12 נקודות. תוכל לענות, באופן מלא או חלקי, על כל השאלות בפרק, אך מספר הנקודות שתוכל לצבור לא יעלה על 40.
שים לב: תוכל להיעזר בנספח 2 — דף העזר לנבחן.
שם המספר ואותיות השימוש
שאלה 5 · שם המספר: שנים, מספר יסודי, נסמך, מספר סתמי, תאריך, גיל
במשפטים שלפניך הקף את הצורה הנכונה של כל שם מספר מבין האפשרויות המודגשות.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
הכלל הבסיסי: מ־3 עד 19 שם המספר "הפוך" למין שם העצם הנספר: עם שם עצם זכר – הצורה עם ה' (שלושה, שישה עשר); עם שם עצם נקבה – הצורה בלי ה' (שלוש, שש עשרה). לכן בכל משפט שואלים קודם: מהו שם העצם הנספר, ומה מינו?
1. אלפיים ושמונה עשרה. בשנים (וגם במספרים שאין אחריהם שם עצם) שם המספר בא בצורת נקבה – כאילו נספרת המילה "שנה". 18 בנקבה: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. (הו' לפני שווא נהגית וּ: וּשְׁמוֹנֶה.)
2. שלושים ושניים מקומות. "מקום" – זכר. העשרות זהות בשני המינים; האחדות בזכר: שניים. (שתיים – לנקבה.)
3. שלוש הנבחרות. "נבחרת" – נקבה. לפני שם עצם מיודע משתמשים בצורת הנסמך, אבל בנקבה צורת הנסמך זהה לצורת הנפרד: שְׁלוֹשׁ הנבחרות. "שלושת" היא צורת הנסמך של זכר (שלושת הימים).
4. אַחַת-אפס. בתוצאת משחק המספר אינו סופר דבר – זהו מספר סתמי, והמספר הסתמי בא תמיד בצורת נקבה: אחת-אפס, שתיים-אחת.
5. חמישה עשר ביולי. בתאריך הימים בחודש נמנים בצורת זכר (כאילו נספר "יום"): חמישה עשר ביולי, ולא "חמש עשרה".
6. שבעת אלפים. "אלף" – זכר, ולכן 3–10 אלפים באים בצורת הנסמך של הזכר: שלושת אלפים, שבעת אלפים. "שבע אלף" שגוי פעמיים: המין לא מתאים, ואחרי 3–10 בא הרבים "אלפים".
7. בני שתים עשרה. בגיל נספרות שנים (נקבה) – "בני שתים עשרה (שנה)". לכן צורת הנקבה, אף שהילדים זכרים.
8. שלושה לילות. "לילה" – זכר (אף שהוא מסתיים ב־ה), ולכן שלושה.
9. שישה עשר אחוזים. "אחוז" – זכר, ולכן 16 בזכר: שישה עשר.
10. פי שניים. אחרי "פי" (כפל) שם המספר בא בצורת הזכר: פי שניים, פי שלושה, פי עשרה.
טעות נפוצה: לבחור "שלושת הנבחרות" (בגלל ה' הידיעה) – בנקבה אין צורת נסמך מיוחדת; לבחור "שנים עשר" בגיל ילדים זכרים – הנספרות הן השנים; לבחור "אחד-אפס" – התוצאה היא מספר סתמי.
תחביר
שאלה 6 · סוגי משפטים, תחימת פסוקיות ואיברים, תפקידים תחביריים
לפניך שלושה משפטים.
(1) מי שאינו מנסה אינו נכשל. ______
(2) האסטרטגיה של התחרות מעודדת ריבים, ולעיתים קרובות היא פוגעת בשיתוף הפעולה בין העמיתים בעבודה. ______
(3) כשחברי הקבוצה משתפים פעולה ביניהם, יעילות העבודה גדלה. ______
ציין ליד כל משפט את הסוג התחבירי שלו.
ציין את התפקיד התחבירי של המילים והצירופים המסומנים בקו.
במשפט (1): אינו ______
במשפט (2): הפעולה ______
במשפט (3): יעילות העבודה ______
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) משפט מורכב
(2) משפט איחוי
(3) משפט מורכב
שיטה: מסמנים את הנשואים. נשוא אחד – משפט פשוט. יותר מנשוא אחד – בודקים: אם אחד החלקים תלוי בחלק אחר (נפתח במילת שעבוד ומשמש תפקיד בתוכו) – משפט מורכב; אם החלקים שווי מעמד ומחוברים במילת קישור של איחוי – משפט איחוי.
סעיף ב
(1) [מי שאינו מנסה]פסוקית נושא אינו נכשל.
(2) [האסטרטגיה של התחרות מעודדת ריבים,]איבר א [ולעיתים קרובות היא פוגעת בשיתוף הפעולה בין העמיתים בעבודה.]איבר ב
(3) [כשחברי הקבוצה משתפים פעולה ביניהם,]פסוקית זמן יעילות העבודה גדלה.
(1) פסוקית נושא. שואלים "מי אינו נכשל?" – התשובה היא כל הצירוף "מי שאינו מנסה". אפשר להחליפו בשם: "הנמנע מניסיון אינו נכשל". לכן הפסוקית כולה, כולל "מי", היא הנושא, והעיקרי הוא "אינו נכשל".
(2) איברים. כל איבר הוא משפט שלם: איבר א – נושא "האסטרטגיה", נשוא "מעודדת"; איבר ב – נושא "היא", נשוא "פוגעת". ה־ו' בראש האיבר השני היא מילת קישור של הוספה, והיא שייכת לאיבר ב.
(3) פסוקית זמן. הפסוקית נפתחת ב"כש־" ועונה על השאלה "מתי יעילות העבודה גדלה?". המשפט העיקרי: "יעילות העבודה גדלה".
טעות נפוצה: ב־(1) לתחום רק "שאינו מנסה" ולקרוא לה פסוקית לוואי של "מי" – "מי" אינו חלק מהמשפט העיקרי, והפסוקית כולה היא הנושא.
סעיף ג
אינו – אוגד
הפעולה – לוואי
יעילות העבודה – נושא
טעות נפוצה: לסמן את "אינו" כשלילה/תיאור. כשמילת השלילה הנטויה (אינו, אינה, אינם) מקשרת נושא ונשוא, היא אוגד.
שאלה 7 · ניתוח תפקידים במשפט שאלה; המרה למורכב ולאיחוי בקשר של ויתור
לפניך משפט.
מה גרם למשבר בענף הבנקאות העולמי?
נתח את המשפט: ציין מעל כל מילה את התפקיד התחבירי שלה.
לפניך שני משפטים.
(1) העתקת עבודות היא עבירה חמורה על תקנון האוניברסיטה.
(2) שיעור ההעתקות של עבודות עלה בחמישים אחוז בארבע השנים האחרונות.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
מה – נושא; גרם – נשוא; למשבר – מושא; בענף – לוואי; הבנקאות – לוואי; העולמי – לוואי.
שלב 1 – נשוא: "גרם" (פועל נטוי, עבר, נסתר).
שלב 2 – נושא: מי/מה גרם? – מה. מילת השאלה היא כאן הנושא (בתשובה: "התחרות גרמה...").
שלב 3 – השלמת הפועל: גרם למה? – למשבר: מושא (במילת היחס ל־).
שלב 4 – הלוואים: "בענף" מאפיין את "משבר" (איזה משבר? המשבר בענף) – לוואי. "הבנקאות" – סומך בצירוף "ענף הבנקאות": לוואי של "ענף". "העולמי" – שם תואר בזכר יחיד, מתאר את "ענף (הבנקאות)" – לוואי.
טעות נפוצה: לסמן "מה" כמושא (כי מילת שאלה "נראית" כמו השלמה), או לסמן "בענף" כתיאור מקום – הוא מאפיין את שם העצם "משבר", ולא את הפועל.
סעיף ב
שלב 1 – הקשר הלוגי: מצופה שאם העתקה היא עבירה חמורה, יעתיקו פחות – אבל קרה ההפך. זהו קשר של ויתור (ניגוד בין הציפייה למציאות).
משפט מורכב: משפט (1) הופך לפסוקית ויתור במילת שעבוד: אף על פי ש, אף ש, למרות ש, הגם ש. [אף על פי שהעתקת עבודות היא עבירה חמורה...], שיעור ההעתקות... עלה...
משפט איחוי: מילת קישור של ויתור/ניגוד בראש האיבר השני: ולמרות זאת, ובכל זאת, אף על פי כן, אך, אולם. [העתקת עבודות היא עבירה חמורה...,] [ולמרות זאת שיעור ההעתקות... עלה...].
טעות נפוצה: להשתמש ב"למרות" + שם ("למרות היותה עבירה...") – זה צירוף, לא פסוקית, והמשפט נעשה פשוט. ובאיחוי: לכתוב "למרות ש" – זו מילת שעבוד, והמשפט יהיה מורכב ולא איחוי.
שאלה 8 · חלק כולל ומשמעות "גם... ולא רק"; אוגד ונשוא; "למעשה" כמושא וכהסגר
לפניך משפט ובו חלק כולל.
בסביבה הישגית המאמנים בוחנים גם את איכות הביצועים של הספורטאים, ולא רק את תוצאות התחרות.
(1) סמן בקו את החלק הכולל במשפט.
(2) ציין את התפקיד התחבירי של החלק הכולל. ______
(3) לפניך ארבעה משפטים. הקף את המשפט שיש לו את אותה המשמעות כמו של המשפט הנתון.
לפניך שלושה זוגות משפטים, ובכל משפט מילה מסומנת בקו.
זוג 1: • התאוריה של ד"ר גאן נהפכה למעשה.
זוג 2: • אם נעשה זאת, נזכה בפרס הגדול ביותר.
זוג 3: • הישגיות היא הרגשה אישית.
ציין מעל כל מילה המסומנת בקו את התפקיד התחבירי שלה.
(שים לב: סעיף ג של השאלה בעמוד הבא.)
לפניך שני משפטים, ובכל אחד מהם המילה "למעשה" מסומנת בקו. ציין מעל כל מילה מסומנת את התפקיד התחבירי שלה במשפט.
(1) התנגדתי למעשה זה מפני שהוא סותר את עמדתי.
(2) רוב המתחרים במרוץ טוענים שהם אינם שותפים למשחק התחרותי, אולם, למעשה, הם שמים לב היטב מי לפניהם ומי אחריהם.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) בסביבה הישגית המאמנים בוחנים גם את איכות הביצועים של הספורטאים, ולא רק את תוצאות התחרות.
(2) מושא.
(3) המשפט השני: "בסביבה הישגית המאמנים בוחנים את איכות הביצועים של הספורטאים ואת תוצאות התחרות."
(1)–(2) חלק כולל = שני רכיבים או יותר שווי תפקיד, הקשורים לאותה מילה במשפט. כאן שני הרכיבים מחוברים בצמד "גם... ולא רק...": "את איכות הביצועים של הספורטאים" ו"את תוצאות התחרות". שואלים: "בוחנים את מה?" – לכן התפקיד: מושא. "בסביבה הישגית" – תיאור מקום; "המאמנים" – נושא; "בוחנים" – נשוא.
(3) "גם X ולא רק Y" פירושו: שני הדברים נבחנים (קשר של הוספה), בלי סדר ובלי העדפה. לכן המשפט הזהה הוא "...בוחנים את איכות הביצועים... ואת תוצאות התחרות".
טעות נפוצה: לבחור במשפט הרביעי, כי הוא מזכיר את איכות הביצועים כעיקר. "ולא רק" אינו שולל – הוא מוסיף.
סעיף ב
זוג 1: נהפכה – אוגד; הפך – נשוא.
זוג 2: נעשה – נושא + נשוא; נעשתה – אוגד.
זוג 3: היא (הישגיות היא הרגשה אישית) – אוגד; היא (בזכות נחישותה היא השיגה) – נושא.
הכלל: אוגד מקשר בין נושא לנשוא שמני ("התאוריה – למעשה", "התחרות – קשה", "הישגיות – הרגשה"). פעלים כמו נהיה, נעשה, נהפך (ל־) ומילים כמו הוא/היא/הם יכולים להיות אוגד – אך רק כשאחריהם בא נשוא שמני, ולא כשיש להם משמעות פעולה משלהם.
זוג 1: "התאוריה נהפכה למעשה" = הייתה למעשה; הנשוא הוא "למעשה" (נשוא שמני), ו"נהפכה" רק מקשר → אוגד. "המתאבק הפך את יריבו" – פעולה ממשית (סובב) עם מושא "את יריבו" → נשוא.
זוג 2: "אם נעשה זאת" – עתיד, גוף מדברים: "(אנחנו) נעשה" = נבצע. הנושא "אנחנו" כלול בצורת הפועל (נ' העתיד מסמנת את הגוף), והפועל הוא גם הנשוא → נושא + נשוא. "התחרות נעשתה קשה" = הייתה קשה; הנשוא "קשה" → אוגד.
זוג 3: "הישגיות היא הרגשה אישית" – "היא" מקשר בין "הישגיות" לנשוא השמני "הרגשה" → אוגד. "בזכות נחישותה היא השיגה" – "היא" עונה על "מי השיגה?" → נושא; הנשוא הוא "השיגה".
טעות נפוצה: לסמן "נעשה" בזוג 2 כאוגד בגלל הדמיון ל"נעשתה" – בודקים אם אחריו בא נשוא שמני; כאן בא מושא ("זאת"), והמשמעות היא "נבצע".
סעיף ג
(1) למעשה – מושא.
(2) למעשה – הסגר.
(1): "התנגדתי למה?" – למעשה זה (מילת היחס ל־ + שם העצם "מעשה"). זו השלמה הכרחית של הפועל "התנגד (ל־)" → מושא. "זה" – לוואי.
(2): "למעשה" = בפועל, באמת. היא מבטאת את עמדת הדובר כלפי הנאמר, אינה קשורה תחבירית לאף מילה ואפשר להשמיט אותה בלי לפגוע במבנה המשפט; היא אף מוקפת בפסיקים → הסגר.
טעות נפוצה: ב־(1) לסמן הסגר רק משום ש"למעשה" מוכרת כמילת הסגר, בלי לבדוק את ההקשר – כאן המשמעות היא "לפעולה הזאת".
שאלה 9 · פסוקיות הפותחות ב"כי"; המרה; פירוק משפט לשלושה משפטים
לפניך שני משפטים מורכבים, ובכל אחד מהם המילית "כי" מוגדלת.
(1) המחשבה כי התחרויות מלחיצות את הילדים מאפיינת הורים רבים.
(2) ההנהלה ממעטת בתחרויות בבית הספר כי היא מעדיפה לימודים באווירה נעימה.
לפניך משפט.
המעבדות מלאות במדענים צעירים ומבריקים שכבר לא מדברים זה עם זה בגלל הפחד שאחד מעמיתיהם ישיג הישגים מרשימים יותר משלהם.
פָּרק את המשפט לשלושה משפטים.
(1) ______
(2) ______
(3) ______
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(2) ההנהלה ממעטת בתחרויות בבית הספר [כי היא מעדיפה לימודים באווירה נעימה.]פסוקית סיבה
(או משפט פשוט: בשל ההעדפה ללימודים באווירה נעימה ההנהלה ממעטת בתחרויות בבית הספר.)
הרעיון: "כי" יכולה לפתוח פסוקיות שונות; התפקיד נקבע לפי מה שהפסוקית עושה במשפט, לא לפי המילית.
(1) פסוקית לוואי. המשפט העיקרי: "המחשבה מאפיינת הורים רבים" (נושא: המחשבה; נשוא: מאפיינת; מושא: הורים). הפסוקית באה מיד אחרי שם העצם "המחשבה" ומפרטת את תוכנה – איזו מחשבה? המחשבה ש(כי) התחרויות מלחיצות. פסוקית שמאפיינת שם עצם היא פסוקית לוואי (כאן "כי" = "ש").
(2) פסוקית סיבה. הפסוקית עונה על השאלה "מדוע ההנהלה ממעטת בתחרויות?" – כי היא מעדיפה... → פסוקית תיאור סיבה.
ההמרה: כדי לשנות סוג תחבירי בלי לשנות משמעות שומרים על קשר הסיבה–תוצאה:
טעות נפוצה: לזהות את שתי הפסוקיות כפסוקיות סיבה רק בגלל "כי"; או להמיר את (2) ב"משום ש..."/"מפני ש..." – המשפט נשאר מורכב.
סעיף ב
(1) המעבדות מלאות במדענים צעירים ומבריקים.
(2) המדענים (הם) כבר לא מדברים זה עם זה בגלל הפחד.
(3) אחד מעמיתיהם (אחד העמיתים של המדענים) ישיג הישגים מרשימים יותר משלהם.
שיטה: מוצאים את הנשואים – כל נשוא הוא בסיס למשפט נפרד: "מלאות", "מדברים", "ישיג".
בדיקה: כל משפט שלם ועצמאי, אין בו מילת שעבוד, וכל המידע של המשפט המקורי נשמר.
טעות נפוצה: להשאיר ש' בתחילת משפט 2 או 3, או לפרק לשניים בלבד (לא לזהות שגם "ישיג" הוא נשוא של פסוקית נפרדת).
שאלה 10 · תמורה ותפקידה; צירוף משפטים לקטע; חלקי דיבור
לפניך משפט ובו תמורה.
פעילויות של תחרויות מפתחות אצל הילדים מיומנויות חשובות, כמו אמפתיה, התמדה ומשחק לפי תור.
לפניך שלושה משפטים. כתוב אותם בקטע לכיד.
(1) בארגונים רבים נהוגה שיטה של המרצת עובדים לפעולה באמצעות יצירת תחרות בין עובדים.
(2) מחקר חדש מזהיר מפני יצירת תחרות בארגון.
(3) העובדים נהפכים ליריבים והארגון נהפך לשדה קרב.
לפניך משפט ובו מילים מסומנות בקו.
מאמנים מיומנים מחזקים את החוסן הנפשי של המתאמנים שלהם ומנטרלים את הנטייה שלהם לתחרותיות מוגזמת.
ציין מעל כל מילה המסומנת בקו את חלק הדיבור שאליו היא שייכת.
(שים לב: לא את התפקיד התחבירי.)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
תמורה = צירוף שמני הבא אחרי שם, מתייחס לאותו דבר ומפרט או מבהיר אותו; בדרך כלל מופרד בפסיק. לתמורה ולמומר אותו תפקיד.
טעות נפוצה: לכתוב "תמורה" כתפקיד המומר, או לבחור את "הילדים" כמומר – התמורה מפרטת את המיומנויות, לא את הילדים.
סעיף ב
בארגונים רבים נהוגה שיטה של המרצת עובדים לפעולה באמצעות יצירת תחרות בין עובדים, אולם מחקר חדש מזהיר מפני יצירת תחרות כזו, משום שהעובדים נהפכים ליריבים והארגון נהפך לשדה קרב.
(או: אף על פי שמחקר חדש מזהיר מפני יצירת תחרות בין עובדים, בארגונים רבים נהוגה שיטה של המרצת עובדים לפעולה באמצעותה. בגלל התחרות העובדים נהפכים ליריבים והארגון נהפך לשדה קרב.)
שלב 1 – הקשרים הלוגיים בין המשפטים:
שלב 2 – אמצעי הלכידות:
שלב 3 – בדיקה: כל המידע של שלושת המשפטים נשמר, הסדר הגיוני, והקטע נקרא כרצף אחד.
טעות נפוצה: לחבר את המשפטים רק ב"ו" או בנקודה, בלי לבטא את הניגוד ואת הסיבה – אז הקטע אינו לכיד.
סעיף ג
מאמנים – שם עצם; מיומנים – שם תואר; (ו)מנטרלים – פועל; מוגזמת – שם תואר.
הקושי: כל המילים הן בצורת בינוני (מְקַטֵּל, מְקֻטָּל), וצורת בינוני יכולה לשמש שם עצם, שם תואר או פועל. מכריעים לפי התפקוד בהקשר:
טעות נפוצה: לכתוב "נושא", "נשוא", "לוואי" – אלה תפקידים תחביריים, והשאלה מבקשת חלקי דיבור.
מערכת הצורות
שאלה 11 · ניתוח פעלים לשורש ולבניין
לפניך שבעה משפטים. בכל משפט יש פועל מודגש ובסוגריים אותו הפועל מנוקד.
ציין בטבלה את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים.
| הפועל | השורש | הבניין |
|---|---|---|
| מאמנים אינם מביאים (מְבִיאִים) בחשבון את הנזקים שסביבה תחרותית גורמת לספורטאי. | ||
| מחקרים הוכיחו (הוֹכִיחוּ) שיש סטודנטים שמעתיקים עבודות. | ||
| המאמן מתוסכל (מְתֻסְכָּל) מנזקי התחרות בתחום הספורט. | ||
| נותרנו (נוֹתַרְנוּ) ללא כלים ליצירת קשרים חברתיים. | ||
| חשוב שהשחקנים יעריכו את המאמן ויזדהו (יִזְדַּהוּ) איתו. | ||
| המעבדות מלאות (מְלֵאוֹת) במדענים שאינם משתפים פעולה ביניהם. | ||
| ספורטאי שמסיים מרתון חש (חָשׁ) אושר. |
◂ פתרון מלא לשאלה 11
| הפועל | השורש | הבניין |
|---|---|---|
| מְבִיאִים | ב-ו-א | הפעיל |
| הוֹכִיחוּ | י/ו-כ-ח | הפעיל |
| מְתֻסְכָּל | ת-ס-כ-ל | פֻּעַל |
| נוֹתַרְנוּ | י/ו-ת-ר | נפעל |
| יִזְדַּהוּ | ז-ה-י/ה | התפעל |
| מְלֵאוֹת | מ-ל-א | קל |
| חָשׁ | ח-ו-ש | קל |
שיטה: מורידים את תחיליות הזמן והגוף ואת הסופיות, מזהים את סימני הבניין (מ' + חיריק/צירה בבינוני הפעיל, ו' אחרי ת' בהתפעל, קובוץ/שורוק בבניין סביל וכו'), ומשלימים אות שורש שנעלמה לפי הגזרה.
טעות נפוצה: במלאות לחשוב שהמ' היא מ' הבינוני של פיעל ולכתוב שורש ל-א-י/ה; ביזדהו לכתוב שורש ז-ד-י/ה – הד' היא ת' ההתפעל שהשתנתה; במביאים לכתוב ב-י-א.
שאלה 12 · שורש של שם עצם ושם פועל מאותו שורש בבניין נתון
לפניך שישה צירופי מילים ובכל אחד מהם שם עצם מודגש.
ציין את השורש של שם העצם המודגש, והקף את שם הפועל הנדרש על פי ההנחיה.
(1) רָצוֹן עז
לָרוּץ, לְהַרְצוֹת, לְהַמְרִיץ
(2) קִנְאָה בין קבוצות
לְהַקְנוֹת, לְהִתְקַנֵּא, לְקַנֵּא
(3) תּוֹעֶלֶת בריאותית
לְיַעֵל, לְהִתְיַעֵל, לְהוֹעִיל
(4) מֵרוֹץ הלפיד
לְהָרִיץ, לָרוּץ, לְתָרֵץ
(5) כביש ללא מוֹצָא
לִמְצֹא, לָצֵאת, לְהוֹצִיא
(6) מִבְנֶה חדש
לִבְנוֹת, לְהַבְנוֹת, לְהִבָּנוֹת
◂ פתרון מלא לשאלה 12
(1) ר-צ-י/ה; לְהַרְצוֹת
(2) ק-נ-א; לְקַנֵּא
(3) י/ו-ע-ל; לְיַעֵל
(4) ר-ו-ץ; לָרוּץ
(5) י/ו-צ-א; לְהוֹצִיא
(6) ב-נ-י/ה; לְהִבָּנוֹת
שיטה: מורידים מהשם את תוספות המשקל (מ' בראש, ־וֹן, ־ָה, ת' של תּוֹקֶלֶת) ומשלימים אות שורש חסרה לפי הגזרה. אחר כך בודקים את שם הפועל: שורש זהה + סימני הבניין (הפעיל – לְהַקְטִיל, בל"י לְהַקְטוֹת; פיעל – לְקַטֵּל; קל – לִקְטֹל, בע"ו לָקוּם; נפעל – לְהִקָּטֵל, בל"י לְהִקָּטוֹת).
(1) רָצוֹן = ר-צ + ־וֹן, ולשורש חסרה אות שלישית: ר-צ-י/ה (רָצָה). מבין האפשרויות: לָרוּץ – ר-ו-ץ; לְהַמְרִיץ – מ-ר-ץ; לְהַרְצוֹת – ר-צ-י בהפעיל (הִרְצָה, הַרְצָאָה) ✓.
(2) קִנְאָה – משקל קִטְלָה: ק-נ-א. פיעל: לְקַנֵּא (דגש באות האמצעית, צירה). לְהִתְקַנֵּא – התפעל; לְהַקְנוֹת – ק-נ-י/ה בהפעיל.
(3) תּוֹעֶלֶת – ת' תחילית + וֹ, כמו תּוֹלֶדֶת (י-ל-ד), תּוֹצָאָה (י-צ-א): השורש י/ו-ע-ל. פיעל: לְיַעֵל (הי' חוזרת כעיצור). לְהִתְיַעֵל – התפעל; לְהוֹעִיל – הפעיל.
(4) מֵרוֹץ – מ' תחילית + ר-וֹ-ץ: ר-ו-ץ. קל: לָרוּץ. לְהָרִיץ – הפעיל של אותו שורש; לְתָרֵץ – ת-ר-ץ.
(5) מוֹצָא – מ' + וֹ (מוֹ־ סימן לפ"י/ו, כמו מוֹשָׁב, מוֹלָד): י/ו-צ-א. הפעיל: לְהוֹצִיא. לָצֵאת – קל של אותו שורש; לִמְצֹא – מ-צ-א (המ' כאן אות שורש!).
(6) מִבְנֶה – מ' תחילית + ב-נ + ־ֶה (ל"י, כמו מַעֲשֶׂה): ב-נ-י/ה. נפעל: לְהִבָּנוֹת (דגש באות הראשונה, כמו לְהִקָּנוֹת). לִבְנוֹת – קל; לְהַבְנוֹת – הפעיל.
טעות נפוצה: ב־(1) להקיף לָרוּץ בגלל הדמיון בצליל; ב־(5) להקיף לִמְצֹא – בודקים שהמ' של מוֹצָא היא תחילית ולא אות שורש.
שאלה 13 · שמות פעולה ובניינם; צורות בינוני: חלק דיבור, שורש ובניין
לפניך משפטים, ובהם שמות פעולה מודגשים. ציין מעל כל שם פעולה את הבניין שלו.
לפניך ארבעה משפטים, ובהם צורות בינוני מודגשות.
(1) ההורים טענו שבמשחק היה שיפוט מַפְלֶה.
(2) פגשתי אדם מַרְשִׁים.
(3) בתחרות משקיעים מאמץ מֻגְבָּר.
(4) שמעתי לעצת המְאַמֵּן.
מַפְלֶה (משפט 1) השורש ______ הבניין ______
מַרְשִׁים (משפט 2) השורש ______ הבניין ______
מֻגְבָּר (משפט 3) השורש ______ הבניין ______
מְאַמֵּן (משפט 4) השורש ______ הבניין ______
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
פְּגִיעָה – קל; הִתְקַדְּמוּת – התפעל; שִׁתּוּף – פיעל; הוֹזָלָה – הפעיל; שִׂיחָה – קל; הַשְׁוָאָה – הפעיל; בַּקָּרָה – פיעל.
הכלל: לכל בניין משקל קבוע של שם פעולה: קל – קְטִילָה (בע"ו/ע"י: קִיטָה); פיעל – קִטּוּל, ולעיתים קַטָּלָה; הפעיל – הַקְטָלָה; התפעל – הִתְקַטְּלוּת.
טעות נפוצה: לזהות את בַּקָּרָה כקל (בגלל הקמץ) או את שִׂיחָה כפיעל. דגש באות האמצעית (בַּקָּרָה) הוא סימן של פיעל; י' אחרי חיריק בלי דגש (שִׂיחָה) – קל בע"ו/ע"י.
סעיף ב
מַרְשִׁים: ר-ש-ם, הפעיל
מֻגְבָּר: ג-ב-ר, הֻפְעַל
מְאַמֵּן: א-מ-ן, פיעל
חלק הדיבור: צורת בינוני יכולה לשמש פועל, שם תואר או שם עצם – מכריעים לפי ההקשר.
שורש ובניין:
טעות נפוצה: לכתוב למרשים שורש ר-ש-י/ה ("מַרְשִׁים" במשמעות נותנים רשות) – בהקשר "אדם מרשים" הוא בא מ"רושם"; למוגבר לכתוב פֻּעַל – בפֻּעַל יש דגש באות השנייה (מְקֻטָּל), וכאן אין.
שאלה 14 · בסיס וצורן סופי; משקל יוצא דופן; צורני גזירה ונטייה
לפניך ארבעה זוגות מילים. בכל זוג הקף את המילה שנוצרה בדרך של בסיס וצורן סופי.
(1) איכוּת, טעוּת
(2) שחקן, מקצוען
(3) פִּסלון, ניצחון
(4) תפנית, כפית
לפניך שתי קבוצות מילים. בכל קבוצה הקף את המילה היוצאת דופן מבחינת המשקל.
קבוצה 1: מְשִׁיכָה, מְעִילָה, מְצִיאָה, מְרִיבָה
קבוצה 2: תְאוּצה, תְפוּסה, תְנוּבה, תְשוּבה
לפניך צירופים ובהם שמות המסתיימים בצורן סופי.
משחק רִאשׁוֹן, מסקנות חשובות, ספורט אתגרי, הפסקה ארוכה, לדבר צרפתית
(1) בטבלה שלפניך מיין את השמות המודגשים לשתי קבוצות לפי סוג הצורן הסופי שלהם.
| צורן גזירה | צורן נטייה |
|---|---|
(2) ציין ליד כל מילה שמיינת בטבלה את משמעות הצורן הסופי בה.
לא במיקוד תשפ"ז
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
(1) איכות
(2) מקצוען
(3) פִּסלון
(4) כפית
שיטה: בודקים אם אחרי הורדת הסופית נשארת מילה קיימת (בסיס). אם כן – בסיס וצורן סופי. אם נשאר רק שורש היצוק בתבנית – שורש ומשקל.
טעות נפוצה: לבחור ניצחון או שחקן – הסיומות ־וֹן/־ָן נראות כצורן, אבל הן חלק מהמשקל, כי בלעדיהן לא נשארת מילה ("ניצח" הוא פועל, לא הבסיס של השם).
סעיף ב
קבוצה 1: מְרִיבָה
קבוצה 2: תְפוּסה
שיטה: מוצאים את השורש של כל מילה ובודקים אם האות הראשונה (מ' / ת') היא אות שורש או תוספת של המשקל.
טעות נפוצה: להסתפק בצורה החיצונית (כל המילים נראות זהות: מְ_י_ה, תְ_ו_ה). חייבים לפרק לשורש.
סעיף ג
| צורן גזירה | צורן נטייה |
|---|---|
| רִאשׁוֹן – סדר (מספר סודר) | חשובות – מספר (רבות) |
| אתגרי – שם תואר (ייחוס) | ארוכה – מין (נקבה) |
| צרפתית – שפה |
הכלל: צורן גזירה יוצר מילה חדשה במשמעות חדשה (לעיתים גם בחלק דיבור אחר); צורן נטייה רק מתאים מילה קיימת למין או למספר, בלי לשנות את משמעותה.
טעות נפוצה: לסווג "צרפתית" כצורן נטייה (כאילו נקבה של "צרפתי"). בצירוף "לדבר צרפתית" זו השפה – מילה בפני עצמה.
שאלה 15 · השלמת פעלים ושמות עצם לפי שורש
לפניך קטע שחסרים בו פעלים. קרא אותו, וכתוב בכל מקום ריק את הפועל המתאים, על פי השורש שבסוגריים. אין צורך לנקד.
תחרות ספורט ______ (ג-ד-ר) פעילות ספורטיבית בידורית בין שני משתתפים או יותר. מטרתו של כל מתחרה היא ______ (ז-כ-י/ה) בהישג מסוים. לעיתים קרובות תחרויות ______ (ק-י-ם) במסגרת אירוע מיוחד, כמו אולימפיאדה. התחרות ______ (י/ו-ס-ף) מוטיבציה ו______ (א-ת-ג-ר) את המשתתפים למתוח את גבולות היכולת שלהם. בתחרות הנערכת במסגרת מסוימת יש כללים ברורים שהמתחרים מחויבים ______ (צ-י-ת) להם. אנשים רבים ______ (פ-ו-ק) הנאה רבה מעצם התחרות, והתחרות ______ (ח-ש-ב) בריאה וחיובית כל עוד היא נעשית במידה הראויה.
לפניך קטע שחסרים בו שמות עצם. קרא אותו, וכתוב בכל מקום ריק את שם העצם המתאים, על פי השורש שבסוגריים. אין צורך לנקד.
תחרות יכולה להפחית אדישות ועצלנות ולהיות מקור ______ (ה-נ-י/ה) לאנשים רבים. התחרות גם גורמת לאנשים להשקיע ______ (א-מ-ץ) רבים יותר ב______ (שׂ-ו-ם) המוטלות עליהם, כדי להשיג ______ (י/ו-צ-א) טובות יותר.
יש לכך גם ______ (ס-ב-ר) מדעי: ה______ (ש-ת-ף) בתחרות מגבירה את הפעילות הפיזיולוגית והפסיכולוגית של הגוף, וכך הביצועים משתפרים. אולם מחקר חדש מזהיר מפני ______ (ש-פ-ע) התחרות על המתחרים.
לפי המחקר, התחרות משפיעה באופן שונה על כל אדם. יש אנשים שהתחרות מעוררת בהם ______ (ר-ג-ש), ויש אנשים שהתחרות מעוררת בהם ______ (ח-ו-ש) של חרדה.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
מוגדרת (ג-ד-ר); לזכות (ז-כ-י/ה); מתקיימות (ק-י-ם); מוסיפה (י/ו-ס-ף); (ו)מאתגרת (א-ת-ג-ר); לציית (צ-י-ת); מפיקים (פ-ו-ק); נחשבת (ח-ש-ב).
שיטה: לכל מקום ריק שואלים: מי הנושא (מין, מספר, גוף)? באיזה זמן הקטע (הווה)? האם נדרש שם פועל (אחרי "היא", "מחויבים")? ומה המשמעות – פעיל או סביל? כך בוחרים בניין.
טעות נפוצה: לכתוב "מגדירה" (פעיל) – התחרות היא מושא ההגדרה; לכתוב "קיימות" או "מקיימות" במקום "מתקיימות"; לכתוב "חושבת" במקום "נחשבת".
סעיף ב
הנאה / הנאות; מאמצים; (ב)משימות; תוצאות; הסבר; (ה)השתתפות; השפעת / השפעות; ריגוש / התרגשות; תחושה / תחושות.
שיטה: לכל מקום ריק בודקים אילו רמזים בקטע קובעים את צורת השם: מספר ("רבים יותר", "המוטלות" – רבות), מין ("מגבירה" – נקבה), סמיכות ("השפעת התחרות"), ותואר ("הסבר מדעי" – זכר יחיד). אחר כך בוחרים משקל מוכר מהשורש.
טעות נפוצה: לכתוב צורה ביחיד כשהקטע דורש רבים ("מאמץ רבים", "משימה המוטלות"), או לכתוב פועל במקום שם עצם ("להשתתף").