בגרות בלשון סמסטר ראשון 011261 - קיץ 2025
סמסטר ראשון · שאלון 011261 · קיץ · 10 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בלשון, קיץ 2025, כל 10 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק א – תחביר
פרק ב – מערכת הצורות
יש לבחור באחד הפרקים – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: דף עזר (עמוד 4).
ד. הוראה מיוחדת: יש להקפיד על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
שימו לב: שאלון זה מיועד אך ורק לתלמידים הלומדים במסגרת "סמסטר ראשון כבר בתיכון"
שימו לב: בסוף הבחינה מצורפים דפי טיוטה. אין להוסיף דפים אחרים למחברת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק א: תחביר
ההוראות לחלק זה
(100 נקודות)
לפניכם שני פרקים: פרק א – תחביר, פרק ב – מערכת הצורות.
בחרו בפרק שלמדתם: בפרק א – תחביר או בפרק ב – מערכת הצורות.
בפרק שבחרתם ענו על השאלות לפי ההוראות.
ציינו את שם הפרק שבחרתם: ______
בפרק זה ענו על ארבע מן השאלות 1–5 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שימו לב: בכל שאלה שתבחרו, ענו על כל הסעיפים.
שאלה 1 · סוגי משפטים, חלק כולל, המרת מורכב למאוחה
לפניכם שלושה משפטים.
I. אומנם גם בעבר התפשט מידע שקרי, אולם בימינו השקרים מופצים במהירות רבה יותר. ______
II. אם אנחנו שומעים משהו פעמים רבות, אנחנו מתחילים להאמין שהוא האמת. ______
III. באמצעות האינטרנט מתאפשרות צפייה בסרטונים, הקשבה להסכתים וקריאת מאמרים בכל נושא. ______
(1) כתבו ליד כל משפט את הסוג התחבירי שלו.
– אם המשפט מורכב, תחמו את הפסוקית או הפסוקיות, וכתבו את התפקיד התחבירי של כל פסוקית.
– אם המשפט הוא משפט איחוי, תחמו את איבריו.
(2) באחד המשפטים יש חלק כולל. העתיקו את החלק הכולל, וכתבו את התפקיד התחבירי שלו.
החלק הכולל: ______
התפקיד התחבירי: ______
לפניכם משפט מורכב.
הסובלנות שלנו כלפי עמדות אחרות מועטה הואיל ואנחנו לא נחשפים כמעט לעמדות אלה.
המירו את המשפט במשפט איחוי, שיבטא את אותו קשר לוגי.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(1)
I. משפט איחוי (מאוחה / מחובר): [אומנם גם בעבר התפשט מידע שקרי,]איבר א [אולם בימינו השקרים מופצים במהירות רבה יותר.]איבר ב
II. משפט מורכב: [אם אנחנו שומעים משהו פעמים רבות,]פסוקית תנאי אנחנו מתחילים להאמין [שהוא האמת.]פסוקית מושא
III. משפט פשוט.
(2) החלק הכולל: צפייה בסרטונים, הקשבה להסכתים וקריאת מאמרים בכל נושא. התפקיד התחבירי: נושא.
שיטה: בכל משפט מסמנים את הנשואים (הפעלים הנטויים). נשוא אחד – משפט פשוט; יותר מנשוא אחד – בודקים אם יש פסוקית התלויה במשפט העיקרי (משפט מורכב) או שני איברים שווי מעמד המחוברים במילת קישור של איחוי (משפט איחוי).
משפט I – משפט איחוי. שני נשואים: "התפשט", "מופצים". כל חלק עומד בפני עצמו כמשפט, והחלקים מחוברים בצמד "אומנם... אולם" – קשר של ויתור/ניגוד. "אולם" היא מילת קישור של איחוי (ולא מילת שעבוד), ולכן לפנינו שני איברים שווי מעמד:
איבר א: אומנם גם בעבר התפשט מידע שקרי – נושא: מידע (שקרי – לוואי), נשוא: התפשט.
איבר ב: אולם בימינו השקרים מופצים במהירות רבה יותר – נושא: השקרים, נשוא: מופצים.
משפט II – משפט מורכב, שתי פסוקיות.
משפט III – משפט פשוט. יש בו נשוא אחד בלבד: "מתאפשרות". כל השאר הם צירופים שמניים (שמות פעולה), לא נשואים.
(2) החלק הכולל – נושא. "צפייה בסרטונים, הקשבה להסכתים וקריאת מאמרים בכל נושא" – שלושה רכיבים שווי תפקיד, המחוברים בפסיקים וב־ו' החיבור, וכולם נקשרים לאותו נשוא. שואלים "מה מתאפשר?" – הם המתאפשרים, ולכן זה נושא. ההתאמה מאשרת: הנשוא "מתאפשרות" בא בלשון רבות, כי הנושא מרובה. הנושא בא אחרי הנשוא (סדר נשוא–נושא), ו"באמצעות האינטרנט" הוא תיאור.
טעות נפוצה: ב־(1) לא לזהות את פסוקית המושא [שהוא האמת] ולסמן רק את פסוקית התנאי. ב־(2) לכתוב "מושא" – רק משום שהחלק הכולל בא אחרי הנשוא. המיקום אינו קובע את התפקיד; שואלים "מה מתאפשר?".
סעיף ב
אנחנו לא נחשפים כמעט לעמדות אחרות, ולכן הסובלנות שלנו כלפיהן מועטה.
(אפשר גם: "...ועל כן / ולפיכך / ומשום כך הסובלנות שלנו כלפיהן מועטה.")
שלב 1 – זיהוי הקשר הלוגי: "הואיל ו..." היא מילת שעבוד של סיבה: [הואיל ואנחנו לא נחשפים כמעט לעמדות אלה] היא פסוקית תיאור סיבה. הסיבה – חוסר החשיפה; התוצאה – הסובלנות המועטה.
שלב 2 – המרה לאיחוי: במשפט איחוי קשר של סיבה ותוצאה מבוטא במילת קישור של תוצאה ("לכן", "על כן", "לפיכך", "משום כך"), הבאה בראש האיבר השני. לכן מקדימים את הסיבה לאיבר הראשון ואת התוצאה לאיבר השני:
[אנחנו לא נחשפים כמעט לעמדות אחרות,] [ולכן הסובלנות שלנו כלפיהן מועטה.]
בדיקה: שני איברים שווי מעמד, כל אחד מהם משפט עצמאי, אותו תוכן ואותו קשר (סיבה–תוצאה). שמים לב להחליף "עמדות אלה" ב"עמדות אחרות" באיבר הראשון ו"כלפי עמדות אחרות" ב"כלפיהן" באיבר השני, כדי שכל איבר יהיה מובן.
טעות נפוצה: להשאיר משפט מורכב (למשל להחליף "הואיל ו" ב"מפני ש" או ב"כיוון ש" – אלה שוב מילות שעבוד), או לכתוב משפט איחוי בקשר אחר (למשל ניגוד – "אבל").
שאלה 2 · תפקידים תחביריים, פסוקיות, המרה למשפט עם הסגר
לפניכם משפט פשוט.
כידוע, רוב הגולשים ברשתות נחשפים יום־יום לידיעות חדשותיות.
נתחו את המשפט: ציינו מעל המילים את התפקידים התחביריים שלהן.
לפניכם שני משפטים מורכבים.
I. ידוע לנו שבעת האחרונה כולנו צורכים ביתר שׂאת מידע מן המדיה החברתית.
II. החוקרים טענו: "ההפצה של ידיעות מזויפות מהירה יותר ורחבה יותר מההפצה של ידיעות אמיתיות".
(1) בכל אחד מן המשפטים – תחמו את הפסוקית, וכתבו את התפקיד התחבירי שלה.
(2) המירו את משפט II במשפט פשוט בעל הסגר. אין להוסיף מידע.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
כידוע – הסגר
רוב הגולשים ברשתות – נושא (הגרעין: הגולשים; רוב – לוואי, ברשתות – לוואי)
נחשפים – נשוא
יום־יום – תיאור (זמן)
לידיעות חדשותיות – מושא (חדשותיות – לוואי)
שיטה: מוצאים קודם את הנשוא, אחר כך את הנושא (מי/מה עושה את הפעולה ומתאים לנשוא במין ובמספר), ואחר כך שואלים שאלות על שאר המילים.
טעות נפוצה: לסמן "כידוע" כתיאור, או לסמן את "רוב" כנושא ואת "הגולשים" כלוואי.
סעיף ב
(1)
I. ידוע לנו [שבעת האחרונה כולנו צורכים ביתר שׂאת מידע מן המדיה החברתית.] – פסוקית נושא.
II. החוקרים טענו: ["ההפצה של ידיעות מזויפות מהירה יותר ורחבה יותר מההפצה של ידיעות אמיתיות".] – פסוקית מושא.
(2) לטענת החוקרים, ההפצה של ידיעות מזויפות מהירה יותר ורחבה יותר מההפצה של ידיעות אמיתיות.
(אפשר גם: לפי / לדעת / לדברי / על פי החוקרים, ...)
(1) משפט I – פסוקית נושא.
המשפט העיקרי: "ידוע לנו": "ידוע" – נשוא (שם תואר בתפקיד נשוא), "לנו" – מושא. שואלים: מה ידוע לנו? – "שבעת האחרונה כולנו צורכים..." – הפסוקית היא הדבר שידוע, כלומר הנושא של "ידוע". אפשר לבדוק בהמרה לשם: "צריכת המידע שלנו ידועה לנו". בתוך הפסוקית: נושא – כולנו, נשוא – צורכים, מושא – מידע.
משפט II – פסוקית מושא (בדרך של דיבור ישיר).
העיקרי: "החוקרים טענו" (נושא – החוקרים, נשוא – טענו). שואלים: מה טענו? – הציטוט כולו הוא מה שנטען, כלומר המושא של "טענו". הדיבור הישיר מסומן בנקודתיים ובמירכאות.
(2) המרה למשפט פשוט עם הסגר.
כדי להפוך את המשפט לפשוט צריך לבטל את הפועל "טענו" (שיצר את המשפט העיקרי) ולהביע את מקור הדברים בצירוף שאינו פסוקית ואינו קשור תחבירית לשאר המשפט – הסגר: "לטענת החוקרים," / "לדברי החוקרים," / "לפי החוקרים,". אחרי ההסגר בא פסיק. עכשיו יש במשפט נשוא אחד בלבד – "מהירה ורחבה" (נשוא כולל) – והנושא הוא "ההפצה". שימו לב: מסירים את המירכאות, כי זה כבר לא ציטוט.
טעות נפוצה: להשאיר משפט מורכב ("החוקרים טענו שההפצה...") – זה דיבור עקיף, עדיין משפט מורכב; או להוסיף הסגר חיצוני שלא היה במשפט ("לצערנו הרב, ...") – זה מוסיף מידע ואינו מבטל את הפסוקית.
שאלה 3 · קשרים לוגיים, מבנה "לא... אלא", תמורה
לפניכם שני משפטים.
I. הרשתות החברתיות לא רק מהדהדות את התפיסות שלנו, אלא גם משפיעות על דרך החשיבה שלנו. ______
II. הבעיה העיקרית אינה הטיות מחשבתיות, אלא עצלנות מנטלית. ______
(1) ציינו ליד כל משפט את סוג הקשר הלוגי שבו.
(2) כתבו את משפט I מחדש בלי להשתמש במבנה "לא... אלא...". שמרו על הקשר הלוגי במשפט.
לפניכם שלושה משפטים ובכל אחד מהם יש תמורה.
I. ברשתות החברתיות אנו עדים לסילוף ולהכחשה גם של מידע מובן מאליו, כמו סכנת שינויי האקלים.
II. בסופו של דבר אנחנו הגולשים נצטרך להחליט אם הידיעה שאנו נתקלים בה היא אמיתית או לא.
III. טוב נעשה אם ננקוט צעדים אחראיים ושקולים להתמודדות עם הבעיה: הטלת ספק, התעמקות בתוכן והשהיית הלחיצה על כפתור השיתוף.
(1) בכל אחד מן המשפטים – סמנו את התמורה.
(2) ציינו את התפקיד התחבירי של המילה/המילים שהתמורה ממירה בכל משפט.
משפט I ______
משפט II ______
משפט III ______
לפניכם קטע שפורסם בחדשות בשנת 2020.
במשך שנים העיבו חשדות ותחקירים על הרשתות החברתיות. אך סרט חדש שהופק לאחרונה עורר בהלה של ממש. "מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית" מביא עדויות של בכירים לשעבר בחברות טכנולוגיות שחושפים לראשונה: "כך הרשתות החברתיות משפיעות עלינו בלי שאפילו נשים לב".
על פי מידע מהקטע, נסחו משפט אחד פשוט ובו תמורה. אין להשתמש בכל המידע שבקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(1) I. ריבוי / הוספה. II. ניגוד.
(2) הרשתות החברתיות מהדהדות את התפיסות שלנו ומשפיעות על דרך החשיבה שלנו.
(אפשר גם: "...מהדהדות את התפיסות שלנו, וגם / ונוסף על כך משפיעות על דרך החשיבה שלנו.")
(1) משפט I – ריבוי (הוספה). הצמד "לא רק... אלא גם..." מוסיף פעולה שנייה על הראשונה: שתי הפעולות נכונות – הרשתות גם מהדהדות וגם משפיעות. המילה "גם" היא הסימן. המבנה מדגיש את החלק השני.
משפט II – ניגוד. הצמד "אינה... אלא..." (לא X אלא Y) שולל את הראשון ומעמיד במקומו את השני: הבעיה איננה הטיות, הבעיה היא עצלנות. אין כאן "גם" – החלק הראשון נדחה.
ההבדל בקצרה: "לא רק X אלא גם Y" – X וגם Y (ריבוי); "לא X אלא Y" – Y במקום X (ניגוד).
(2) המרה בלי "לא... אלא...": שומרים על קשר הריבוי באמצעות ו' החיבור, "וגם", "נוסף על כך" או "בנוסף ל...": "הרשתות החברתיות מהדהדות את התפיסות שלנו ומשפיעות על דרך החשיבה שלנו". (המשפט שהתקבל פשוט, עם נשוא כולל, וזה תקין.)
טעות נפוצה: לסווג את משפט I כ"ניגוד" בגלל המילה "אלא"; ההכרעה היא לפי המשמעות – "אלא גם" מוסיף.
סעיף ב
(1)
I. ...גם של מידע מובן מאליו, כמו סכנת שינויי האקלים.
II. בסופו של דבר אנחנו הגולשים נצטרך להחליט...
III. ...צעדים אחראיים ושקולים להתמודדות עם הבעיה: הטלת ספק, התעמקות בתוכן והשהיית הלחיצה על כפתור השיתוף.
(2) משפט I – לוואי. משפט II – נושא. משפט III – מושא.
מהי תמורה: צירוף שמני שבא אחרי שם אחר, מתייחס לאותו דבר בדיוק ומפרט או מזהה אותו. לתמורה יש אותו תפקיד תחבירי כמו המילה שהיא ממירה, ולכן אפשר להשמיט את המילה המומרת ולהציב במקומה את התמורה. כדי לענות על (2) מוצאים את המילה המומרת וקובעים את תפקידה.
משפט I: התמורה "כמו סכנת שינויי האקלים" מפרטת את "מידע מובן מאליו". "של מידע" הוא לוואי של "לסילוף ולהכחשה" (סילוף של מה? – של מידע). לכן גם תפקיד התמורה – לוואי.
משפט II: "הגולשים" מזהה את "אנחנו". "אנחנו" הוא הנושא של הנשוא "נצטרך להחליט" (נשוא מורחב). בדיקה: "בסופו של דבר הגולשים יצטרכו להחליט..." – התמורה יכולה לבוא במקום הנושא.
משפט III: אחרי הנקודתיים מפורטים הצעדים: "הטלת ספק, התעמקות בתוכן והשהיית הלחיצה..." – זו תמורה (בצורת חלק כולל) של "צעדים". "צעדים" הוא המושא של "ננקוט" (ננקוט מה? – צעדים). המשפט כולו מורכב: "טוב נעשה" + [אם ננקוט...] – פסוקית תנאי, והתמורה נמצאת בתוך הפסוקית.
טעות נפוצה: לכתוב את התפקיד של התמורה עצמה בלי לבדוק את המילה המומרת, או לסמן ב־II את "אנחנו הגולשים" כולו כתמורה (התמורה היא רק "הגולשים").
סעיף ג
הסרט "מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית" מביא עדויות של בכירים לשעבר בחברות טכנולוגיות.
(אפשר גם: "הסרט החדש, 'מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית', עורר בהלה של ממש.")
שני תנאים: (1) משפט פשוט – נשוא אחד בלבד, בלי פסוקית; (2) תמורה – שם שבא אחרי שם אחר ומזהה אותו.
איך בונים: בקטע יש שני שמות לאותו דבר: "סרט חדש" ו"מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית". מצמידים אותם: "הסרט "מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית"" – שם הסרט הוא תמורה של "הסרט". אחר כך בוחרים נשוא אחד מן הקטע: "מביא עדויות..." או "עורר בהלה של ממש".
בדיקה: נשוא אחד ("מביא"), אין "ש" או מילת שעבוד אחרת – משפט פשוט. מוותרים בכוונה על "שחושפים לראשונה..." ועל "שהופק לאחרונה" – אלה פסוקיות לוואי שהיו הופכות את המשפט למורכב.
טעות נפוצה: להעתיק את המשפט עם "שחושפים לראשונה: '...'" או עם "שהופק לאחרונה" – והמשפט נעשה מורכב.
שאלה 4 · סוגי נשואים, חלקי דיבור ותפקידים, משפט פשוט או מורכב
לפניכם חמישה משפטים ובהם נשואים מסוגים שונים.
I. כיצד נוכל להימנע מהפצת מידע שגוי?
II. כדאי שנתייעץ עם אנשים קרובים.
III. הפצת שקרים היא לא עניין חדש.
IV. הפצת המידע נעשתה זמינה הרבה יותר.
V. לעיתים המידע אפילו שקרי ומניפולטיבי.
בכל משפט – סמנו קו מתחת לכל נשוא שבו.
לפניכם ארבעה משפטים ובכל אחד מהם המילה "עוקבים" מסומנת בקו.
I. המספרים 28 ו־29 הם מספרים עוקבים.
II. למשרד החינוך יש יותר מ־43 אלף עוקבים באינסטגרם.
III. אם אינכם עוקבים אחר ההנחיות, אתם עלולים לטעות.
IV. מחאת העוקבים הצליחה, והאומן הסיר את הידיעה השקרית.
(1) הקיפו את שני המשפטים שבהם המילה "עוקבים" היא באותו חלק דיבור.
(2) ציינו את התפקיד התחבירי של המילה "עוקבים" בכל אחד מן המשפטים שהקפתם.
במשפט ___ התפקיד התחבירי של המילה "עוקבים" הוא ______ .
במשפט ___ התפקיד התחבירי של המילה "עוקבים" הוא ______ .
לפניכם שני משפטים פשוטים ובכל אחד מהם המילה "נחקרות" מסומנת בקו.
I. רוב הנחקרות השיבו בשלילה על השאלה.
II. בימים אלה נחקרות ההשפעות של הפצת מידע שקרי על חיינו.
בכל משפט ציינו מעל המילה "נחקרות" את חלק הדיבור שלה. שימו לב: אין לציין את התפקיד התחבירי.
לפניכם משפט שביקשה המורה מן התלמידים לנתח בשיעור לשון.
אחת ההטיות הנחקרות נקראת "אפקט תיבת תהודה".
בועז טען שזה משפט פשוט, ואילו עינת טענה שזה משפט מורכב.
נמקו כל אחת מן הטענות הללו.
לא במיקוד תשפ"ז
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
I. כיצד נוכל להימנע מהפצת מידע שגוי?
II. כדאי שנתייעץ עם אנשים קרובים.
III. הפצת שקרים היא (לא) עניין (חדש).
IV. הפצת המידע נעשתה זמינה הרבה יותר.
V. לעיתים המידע (אפילו) שקרי ומניפולטיבי.
I – נשוא מורחב: "נוכל להימנע" – פועל עזר ("נוכל") + שם פועל ("להימנע"). שניהם יחד הם הנשוא, ולכן מסמנים את שתי המילים.
II – נשוא מודלי + נשוא בפסוקית: "כדאי" הוא נשוא מודלי (מילה המביעה הערכה/רצוי: כדאי, צריך, אפשר, אסור). אחריו בא [שנתייעץ עם אנשים קרובים] – פסוקית נושא (מה כדאי?), ובה נשוא משלה: "נתייעץ". ההוראה היא לסמן כל נשוא – לכן שניים.
III – נשוא שמני: "עניין" (עם הלוואי "חדש" ו"לא" השוללת). "היא" – אוגד, המקשר בין הנושא "הפצת שקרים" לנשוא השמני. האוגד אינו חלק מן הנשוא.
IV – נשוא שמני עם אוגד פועלי: "נעשתה" כאן אינו פועל של פעולה אלא מקשר (כמו "הייתה" / "נהייתה") – אוגד; הנשוא הוא "זמינה". בדיקה: "הפצת המידע זמינה יותר" – המשפט עומד גם בלי "נעשתה".
V – נשוא כולל שמני: "שקרי ומניפולטיבי" – שני שמות תואר המחוברים ב־ו', שניהם אומרים משהו על "המידע". אין אוגד בכלל (משפט שמני). "לעיתים" – תיאור זמן.
טעות נפוצה: ב־II לסמן רק את "נתייעץ" ולשכוח את "כדאי"; ב־IV לסמן את "נעשתה" כנשוא במקום "זמינה".
סעיף ב
(1) משפטים II ו־IV (בשניהם "עוקבים" – שם עצם).
(2) במשפט II התפקיד התחבירי של המילה "עוקבים" הוא נושא.
במשפט IV התפקיד התחבירי של המילה "עוקבים" הוא לוואי.
שלב 1 – חלק הדיבור בכל משפט:
לכן השניים הם II ו־IV.
שלב 2 – התפקיד התחבירי:
סעיף ג
I. נחקרות – שם עצם.
II. נחקרות – פועל.
I – שם עצם: "הנחקרות" הן נשים שהשתתפו במחקר; המילה מיודעת ומכומתת ("רוב הנחקרות") ומשמשת כשם של בני אדם. הנשוא במשפט הוא "השיבו".
II – פועל: "נחקרות" היא הנשוא – פעולה בזמן הווה (בינוני של בניין נפעל, ח-ק-ר), והנושא הוא "ההשפעות" (ההשפעות נחקרות). אפשר להטות אותה בזמנים: "נחקרו", "ייחקרו" – סימן לפועל.
הדרך להכריע: צורות בינוני יכולות לשמש פועל, שם עצם או שם תואר. בודקים את התפקיד במשפט: אם היא הנשוא (מתארת פעולה שעושה/עוברת על הנושא) – פועל; אם היא מציינת את מי שעושה או שהפעולה נעשית בו, ובאה למשל אחרי כמת או בסמיכות – שם עצם.
סעיף ד
בועז: לשיטתו "הנחקרות" היא שם תואר (לוואי של "ההטיות"), וה"א שבתחילתה היא ה"א הידיעה. אם כן במשפט יש נשוא אחד בלבד – "נקראת" – ולכן המשפט פשוט.
עינת: לשיטתה ה"א שבתחילת "הנחקרות" היא ה"א הזיקה (שאפשר להחליף ב"ש": "שנחקרות"), ולכן "נחקרות" היא פועל – הנשוא של פסוקית לוואי [הנחקרות]. במשפט יש אפוא שני נשואים, והוא משפט מורכב.
מה המשפט "שואל": האם "הנחקרות" היא שם תואר או פועל בבינוני? צורת הבינוני יכולה להתפרש בשתי הדרכים, והפירוש משנה את סוג המשפט.
הנימוק של בועז – משפט פשוט:
הנימוק של עינת – משפט מורכב:
שימו לב: הציטוט "אפקט תיבת תהודה" אינו פסוקית – אין בו נשוא, הוא רק שם של המושג. הוויכוח הוא על "הנחקרות" בלבד.
טעות נפוצה: לנמק את הטענה של עינת במירכאות ("יש ציטוט, לכן מורכב"), או לא להזכיר את ה"א הזיקה כלל.
שאלה 5 · פיסוק ופירוק משפט מורכב
לפניכם קטע ואחריו הנחיות. הוסיפו לקטע סימני פיסוק לפי הנחיות אלה.
הבינה המלאכותית מייצרת כמות רבה של תוכן ומידע רב זורם אלינו מכל פינה. במציאות זו חינוך לחשיבה ביקורתית נהפך לעניין חשוב במיוחד. במסגרת חינוך זה התלמידים עוסקים בניתוח מידע בשאילת שאלות ובגיבוש דעות מושכלות. ד"ר סוניה בן ג'אפר מנכ"לית הקרן לחינוך מדגישה תלמידינו חייבים לבחון בביקורתיות את המידע. לטענתה כשמידע עלול להיות שגוי או מטעה ההבחנה בין אמיתי לדמיוני הכרחית יותר מאי פעם.
לפניכם משפט מורכב.
הפרסומות שאנו נחשפים להן ברשתות החברתיות הן למוצרים שתואמים את אורח החיים שלנו.
פרקו את המשפט לשלושה משפטים פשוטים.
(1) ______
(2) ______
(3) ______
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
הבינה המלאכותית מייצרת כמות רבה של תוכן, ומידע רב זורם אלינו מכל פינה. במציאות זו חינוך לחשיבה ביקורתית נהפך לעניין חשוב במיוחד. במסגרת חינוך זה התלמידים עוסקים בניתוח מידע, בשאילת שאלות ובגיבוש דעות מושכלות. ד"ר סוניה בן ג'אפר, מנכ"לית הקרן לחינוך, מדגישה: "תלמידינו חייבים לבחון בביקורתיות את המידע". לטענתה, כשמידע עלול להיות שגוי או מטעה, ההבחנה בין אמיתי לדמיוני הכרחית יותר מאי פעם.
שיטה: לכל הנחיה מוצאים בקטע את המבנה המתאים ומוסיפים את הסימן שלו. (הסימנים שנוספו מודגשים בתשובה.)
טעות נפוצה: להשמיט את אחד משני הפסיקים של התמורה (שמים פסיק לפניה ואחריה), או לשכוח את המירכאות הסוגרות בדיבור הישיר.
סעיף ב
(1) אנו נחשפים לפרסומות ברשתות החברתיות.
(2) הפרסומות הן למוצרים שונים.
(3) המוצרים תואמים את אורח החיים שלנו.
שלב 1 – ניתוח: במשפט שלושה נשואים, כלומר שלושה "משפטים" פוטנציאליים:
שלב 2 – פירוק: כל פסוקית הופכת למשפט עצמאי. את מילת הזיקה "ש" משמיטים, ובמקומה מציבים את השם שהפסוקית מתארת: "להן" → "לפרסומות"; "ש..." → "המוצרים". כך כל משפט מובן בפני עצמו ויש בו נשוא אחד.
שלב 3 – בדיקה: שלושה משפטים, בכל אחד נשוא אחד, בלי מילת שעבוד – פשוטים. התוכן נשמר במלואו. במשפט (2) מוסיפים "שונים" (או "מסוימים") כדי שהמשפט יהיה שלם ולא יחזור על מידע שבמשפט (3); מותר גם "הפרסומות ברשתות החברתיות הן למוצרים".
טעות נפוצה: לכתוב משפטים שאינם פשוטים (למשל להשאיר "ש" באחד מהם), או לחזור על אותו פריט מידע בשני משפטים.
פרק ב: מערכת הצורות
ההוראות לחלק זה
(100 נקודות)
בפרק זה ענו על ארבע מן השאלות 6–10 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שימו לב: בכל שאלה שתבחרו, ענו על כל הסעיפים.
שאלה 6 · שורש ובניין של פעלים; מיון לקל ולנפעל
לפניכם קטע ובו פעלים מודגשים.
יש אנשים שמשתמשים ברשתות החברתיות כדי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, ואחרים כדי לקבל חשיפה רחבה. הם מפרסמים תכנים שמְעוֹרְרִים רגש, אך לא תמיד הם אמינים. הפצה מהירה של ידיעות המֻמְצָאוֹת לצורך פרסום והמוּצָאוֹת מהקשרן עלולה לְהַקְשׁוֹת עלינו לשפוט את אמינות המידע, ולכן עלינו להיות זהירים וביקורתיים יותר בנוגע לדעות שאנו מַבִּיעִים.
בטבלה שלפניכם נתחו את הפעלים המודגשים בקטע – ציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל.
| הפועל | השורש | הבניין |
|---|---|---|
| לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ | ||
| מְעוֹרְרִים | ||
| מֻמְצָאוֹת | ||
| מוּצָאוֹת | ||
| לְהַקְשׁוֹת | ||
| מַבִּיעִים |
לפניכם שישה משפטים ובכל אחד מהם פועל מודגש.
בטבלה שלפניכם מיינו את ששת הפעלים המודגשים על פי הבניין.
| פעלים בבניין קל | פעלים בבניין נפעל |
|---|---|
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
| הפועל | השורש | הבניין |
|---|---|---|
| לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ | ש-ע-ש-ע | התפעל |
| מְעוֹרְרִים | ע-ו/י-ר | פיעל |
| מֻמְצָאוֹת | מ-צ-א | הופעל |
| מוּצָאוֹת | י/ו-צ-א | הופעל |
| לְהַקְשׁוֹת | ק-ש-י/ה | הפעיל |
| מַבִּיעִים | נ-ב-ע | הפעיל |
השיטה הכללית: מורידים את אותיות התבנית (ל' של שם הפועל, מ' של הבינוני, סיומות ־ים/־ות), מזהים את סימני הבניין ומשחזרים את אותיות השורש החסרות לפי הגזרה. כשיש ספק – מעבירים את הפועל לעבר, נסתר.
טעות נפוצה: לכתוב שורש ע-ר-ר או ע-ו-ר-ר ל"מעוררים" ולסמן התפעל (כי מעבירים בטעות ל"התעורר"); לכתוב שורש ב-י-ע ל"מביעים"; לסמן קל ל"מוצאות" בלי לבדוק את ההקשר; לסמן הפעיל ל"להשתעשע".
סעיף ב
| פעלים בבניין קל | פעלים בבניין נפעל |
|---|---|
| נתונים | ניזונים |
| נוטים | ייראה |
| נבחר | נוספות |
הקושי: בכל ששת הפעלים יש נ' או י' בתחילת המילה, ולכן כולם "נראים" כמו נפעל. צריך לבדוק אם הנ' היא אות שורש, סימן נפעל או סימן גוף בעתיד.
בבניין קל:
בבניין נפעל:
טעות נפוצה: לשבץ את "נתונים" בנפעל – זו צורת בינוני פָּעוּל של קל, והנ' שלה שייכת לשורש.
שאלה 7 · צפית: פועל ושם עצם; שמות פועל; סביל ופעיל
לפניכם בדיחה משעשעת.
המילה צִפִּית בבדיחה היא דו־משמעית, ומשמשת בו בזמן בשני חלקי דיבור שונים: פועל ושם עצם.
נתחו את המילה בכל חלק דיבור על פי ההנחיות.
צִפִּית – פועל – השורש: ______ הבניין: ______ הזמן: ______ הגוף: ______
צִפִּית – שם עצם – הבסיס: ______ הצורן הסופי: ______ משמעות הצורן הסופי: ______
לפניכם טבלה ובה משפטים שבהם שם פועל מודגש. מתחת לטבלה יש רשימת מילים.
השלימו את הטבלה: ציינו את הבניין של כל שם פועל, והעתיקו לכל שם פועל מילה מן הרשימה – הגזורה מאותו השורש ויש לה אותה המשמעות.
| שם הפועל | הבניין | מילה מן הרשימה – מאותו השורש ובאותה המשמעות |
|---|---|---|
| אנו נהנים לִצְפּוֹת בסרטונים ברשת. | ||
| רצוי לְצַפּוֹת לתגובה. |
רשימת המילים: הֲצָפָה, מִצְפֶּה, צְפִיפוּת, צִפִּיָּה, מָצוֹף
מתוך רשימת המילים שבסעיף ב העתיקו שתי מילים הגזורות מן השורש צ-ו-ף.
______ ______
לפניכם שני משפטים ובהם פעלים מודגשים.
לפניכם הפעלים המודגשים. ציינו ליד כל פועל סביל את צורת הפעיל שלו, וליד כל פועל פעיל את צורת הסביל שלו; שמרו על הגוף והזמן של כל פועל.
נִקְרָאִים ______ , מוֹכִיחִים ______ , נִדּוֹן ______
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
צִפִּית – פועל – השורש: צ-פ-י/ה, הבניין: פיעל, הזמן: עבר, הגוף: נוכחת.
צִפִּית – שם עצם – הבסיס: צִפָּה (ציפה), הצורן הסופי: ־ִית, משמעות הצורן הסופי: הקטנה.
הבדיחה: השמיכה שואלת את הכרית "זאת את?", והכרית עונה "בטח, למה צִפִּית?" – (1) "למה ציפית?" = למה חיכית / מה חשבת שיהיה (פועל); (2) הכרית לבושה בצִפִּית – ציפה קטנה (שם עצם).
כפועל: "(אַתְּ) צִפִּית" – לָמָה ציפית שיקרה?
כשם עצם: צִפָּה (הכיסוי של הכרית) + ־ִית ← צִפִּית. הה' של הבסיס נשמטת לפני הצורן. הצורן ־ִית כאן הוא צורן הקטנה (כמו כַּף → כַּפִּית, מַגָּף → מַגָּפִית): ציפה קטנה.
טעות נפוצה: לכתוב בסיס "ציף", "ציפוי" או "צף"; לכתוב משמעות "מכשיר" או "ביגוד" במקום הקטנה; לכתוב גוף "אַתְּ" או "גוף שני" במקום "נוכחת".
סעיף ב
| שם הפועל | הבניין | מילה מן הרשימה |
|---|---|---|
| לִצְפּוֹת | קל | מִצְפֶּה |
| לְצַפּוֹת | פיעל | צִפִּיָּה (ציפייה) |
שלב 1 – הבניין לפי הניקוד:
שלב 2 – התאמה לפי שורש ומשמעות: מן הרשימה, שתי מילים גזורות מצ-פ-י/ה: מִצְפֶּה ו־צִפִּיָּה.
המילים האחרות: הֲצָפָה ומָצוֹף – מן השורש צ-ו-ף (סעיף ג); צְפִיפוּת – מן השורש צ-פ-פ.
טעות נפוצה: לכתוב כמה מילים בכל משבצת – נדרשת מילה אחת.
סעיף ג
הֲצָפָה, מָצוֹף
הדרך: מחפשים מילים שבהן אותיות השורש צ' ו־פ' ובאמצע תנועת u/o (ו') או שהו' נעלמה כמו בגזרת ע"ו.
(צְפִיפוּת – מצ-פ-פ; מִצְפֶּה, צִפִּיָּה – מצ-פ-י/ה.)
סעיף ד
נִקְרָאִים – קוֹרְאִים
מוֹכִיחִים – מוּכָחִים
נִדּוֹן – דָּן
שלב 1 – לזהות לכל פועל בניין, זמן וגוף, ולקבוע אם הוא סביל או פעיל:
שלב 2 – זוגות הבניינים: נפעל ← קל; הפעיל ← הופעל.
בדיקה בהקשר: "המשתמשים קוראים את הפוסטים"; "הדבר מוכח על ידי הפוסטים" → ברבים "מוּכָחִים"; "(ההיסטוריה) דנה את הניסיון לכישלון".
טעות נפוצה: לכתוב "קרואים" או "קרויים" (אלה צורות בינוני פָּעוּל, לא בינוני פועל); לכתוב "הוכחה" (מחליף זמן וגוף); לכתוב "נידן" או "הדני" במקום "דן".
שאלה 8 · משקלים, תפקיד האות ת', דרכי תצורה
לפניכם רשימת שמות במשקלי בעלי העיסוק.
הוֹרֶה, נַגָּן, אוֹפָה, מוֹרָה, קַבְּלָן
(1) הקיפו שני שמות הגזורים באותו המשקל.
(2) ציינו את המשקל המשותף לשני השמות שהקפתם. ______
לפניכם רשימת מילים.
תְּפוּצָה, תְּפוּסָה, תַּבְהֵלָה, תְּעוּפָה
(1) הקיפו את המילה היוצאת דופן מבחינת תפקיד האות תי"ו.
(2) ציינו את תפקיד האות תי"ו במילה היוצאת דופן שהקפתם. ______
(3) ציינו את תפקיד האות תי"ו המשותף לשלוש המילים האחרות. ______
לפניכם משפט ובו מילים מודגשות.
(1) בטבלה שלפניכם מיינו את המילים המודגשות לשתי קבוצות לפי דרך התצורה.
| שורש ומשקל | בסיס וצורן סופי |
|---|---|
(2) ציינו בטבלה ליד כל אחת מן המילים שנוצרו בדרך של שורש ומשקל – את השורש שלה.
האקדמיה ללשון העברית פנתה אל הציבור כדי שיציע חלופות עבריות למילה "פּוֹדְקַאסְט".
אחת ההצעות הייתה שִׁדּוּרֶשֶׁת, אבל בסופו של דבר ההצעה שהתקבלה היא המילה הֶסְכֵּת.
(1) מהי דרך התצורה של המילה שִׁדּוּרֶשֶׁת? ______
(2) ציינו את השורש ואת המשקל של המילה הֶסְכֵּת.
השורש: ______ המשקל: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) הוֹרֶה, אוֹפָה
(2) קוֹטֵל
הדרך: מוצאים לכל שם את השורש, ומציבים את אותיות קט"ל במקומן תוך שמירה על התנועות.
לכן הוֹרֶה ואוֹפָה – שניהם במשקל קוֹטֵל (גזרת ל"י). שימו לב: אות הגרון או ה' בסוף משנה את התנועה (קוֹטֶה), אבל המשקל נקרא קוֹטֵל.
סעיף ב
(1) תְּפוּסָה
(2) אות שורש
(3) מוספית / תחילית (חלק מן המשקל)
הדרך: מוצאים את השורש של כל מילה ובודקים אם הת' נכללת בו.
לכן בשלוש המילים תְּפוּצָה, תְּעוּפָה, תַּבְהֵלָה הת' היא חלק מן המשקל (מוספית/תחילית), ורק בתְּפוּסָה היא שייכת לשורש.
סימן עזר: בתְּקוּלָה של ע"ו השורש "מתקצר" לשתי אותיות נראות (פ-צ, ע-ף); בתְּפוּסָה נשארות שלוש אותיות (ת-פ-ס) – ולכן אין לת' מקום מחוץ לשורש.
סעיף ג
| שורש ומשקל | בסיס וצורן סופי |
|---|---|
| תגובה – ג-ו/י-ב | תגובן |
| רשומה – ר-ש-ם | תגובית |
הדרך: מילה שנוצרה בדרך בסיס וצורן סופי "מכילה" מילה קיימת שלמה (הבסיס) ואחריה סיומת. מילה שנוצרה בדרך שורש ומשקל – אותיות השורש "נוצקו" לתבנית.
שימו לב: בתגובן ובתגובית רואים את כל המילה "תגובה" – כולל הת' של המשקל – ולכן הם נבנו מן המילה ולא ישר מן השורש ג-ו-ב.
סעיף ד
(1) הלחם בסיסים
(2) השורש: ס-כ-ת; המשקל: הֶקְטֵל
(1) שִׁדּוּרֶשֶׁת – הלחם בסיסים. המילה מחברת שתי מילים קיימות שחלק מכל אחת "נבלע" בחיבור: שִׁדּוּר + רֶשֶׁת ← שִׁדּוּ־רֶשֶׁת (שידור ברשת). זה ההבדל מצירוף סמיכות (שתי מילים נפרדות) ומראשי תיבות (רק אותיות ראשונות). את שם הדרך כותבים במונח של דף העזר: "הלחם בסיסים".
(2) הֶסְכֵּת – שורש ס-כ-ת, משקל הֶקְטֵל. מן הפועל הִסְכִּית ("הַקשב והִסְכֵּת") – הקשיב בתשומת לב. ה' בתחילת המילה + שווא באות הראשונה של השורש + צירי באות השנייה = משקל הֶקְטֵל (כמו הֶסְבֵּר, הֶסְפֵּד, הֶרְגֵּל). הת' שבסוף היא אות שורש ולא סיומת.
טעות נפוצה: ב־(1) לכתוב "שתי מילים" או "שידור + רשת" במקום שם הדרך; ב־(2) לכתוב שורש ס-ו-ך / ס-כ-ך ומשקל "הקטלת" (בטעות חושבים שהת' היא סיומת).
שאלה 9 · חלקי דיבור, משמעות צורנים סופיים, שורש ובניין
לפניכם משפט ובו מילים מודגשות הגזורות מאותו השורש.
(1) מעל כל אחת מן המילים המודגשות כתבו את חלק הדיבור שלה.
(2) כתבו פועל הגזור מהשורש המשותף למילים המודגשות, והנוטה בבניין נפעל, בזמן בינוני, ביחיד.
______
לפניכם שני משפטים ובכל אחד מהם המילה "יצירתי" מודגשת.
כתבו ליד כל משפט את משמעות הצורן הסופי במילה המודגשת בו.
לפניכם משפט ובו מילים מוגדלות שהצורנים הסופיים בהן מודגשים.
השלימו את המשפטים שלפניכם.
מבין המילים המוגדלות המילה היוצאת דופן מבחינת משמעות הצורן הסופי המודגש היא ______,
ומשמעות הצורן הסופי במילה זו היא ______.
המשמעות המשותפת לצורנים הסופיים המודגשים במילים האחרות היא ______.
לפניכם ארבעה משפטים ובהם המילה "עוקבים" מודגשת.
(1) הקיפו את שני המשפטים שבהם המילה "עוקבים" היא באותו חלק דיבור.
(2) ציינו את חלק הדיבור המשותף למילה "עוקבים" במשפטים שהקפתם. ______
לפניכם משפט ובו שתי מילים מודגשות, אך רק אחת מהן מתאימה להקשר המשפט.
(1) הקיפו את המילה המודגשת המתאימה להקשר המשפט.
(2) ציינו את השורש ואת הבניין של כל אחת מן המילים המודגשות.
מִתְקַשְּׁרִים השורש: ______ הבניין: ______
מְתַקְשְׁרִים השורש: ______ הבניין: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) יוֹצֶרֶת – שם תואר; הַמְיַצֵּר – פועל; יְצִירַת – שם עצם.
(2) נוֹצָר
(1) חלק הדיבור לפי התפקיד במשפט:
(2) נוֹצָר. השורש המשותף: י-צ-ר. בנפעל של פ"י/ו הבינוני בא בתבנית נוֹקְטָל (נוֹלָד, נוֹסָף), ולכן: נוֹצָר. "בינוני" = הווה, יחיד (זכר).
טעות נפוצה: לכתוב את התשובות לא מעל המילים כפי שנדרש; לכתוב "תואר הפועל" או "שם פעולה" במקום חלקי הדיבור הבסיסיים (שם עצם, שם תואר, פועל).
סעיף ב
אותה צורה, שני צורנים שונים:
בדיקה: בדרך כלל אפשר להחליף את כינוי הקניין ב"של + כינוי": "היצירה שלי זכתה" – אבל "בחור היצירה שלי" אינו הגיוני.
טעות נפוצה: לכתוב "תיאור" במקום "שם תואר".
סעיף ג
המילה היוצאת דופן: פופולריות.
משמעות הצורן הסופי בה: הפשטה (שם עצם מופשט).
המשמעות המשותפת במילים האחרות: ריבוי נקבה (רבות).
הדרך: לכל מילה מחפשים את צורת היחיד. אם הסיומת ־וֹת רק הופכת את המילה לרבים – זו סיומת ריבוי; אם היא יוצרת מושג חדש – זו סיומת הפשטה.
שימו לב לניקוד: בפופולריוּת הסיומת היא ־וּת (שורוק), ובשאר המילים ־וֹת (חולם) – אבל בכתיב חסר הניקוד הן נראות אותו דבר, ולכן מכריעים לפי המשמעות.
סעיף ד
(1) למשרד החינוך יש יותר מ־43 אלף עוקבים באינסטגרם; מחאת העוקבים הצליחה, והאומן הסיר את הידיעה השקרית.
(2) שם עצם
ניתוח כל משפט:
לכן המשפט השני והרביעי; חלק הדיבור – שם עצם.
רמז: צורת בינוני (קוֹטֵל) יכולה לשמש פועל, שם תואר או שם עצם. בודקים: יש לה מושא? – פועל. היא מתארת שם עצם שלפניה? – שם תואר. היא מציינת אדם/דבר ואפשר לספור אותה או לסמוך אליה? – שם עצם.
סעיף ה
(1) מְתַקְשְׁרִים
(2) מִתְקַשְּׁרִים – השורש: ק-ש-ר, הבניין: התפעל.
מְתַקְשְׁרִים – השורש: ת-ק-ש-ר, הבניין: פיעל.
(1) ההקשר: "אנו ___ כיום באמצעות הודעות כתובות או קוליות ולעיתים באמצעות אימוג'ים" – המשפט עוסק באופן שבו אנו מעבירים מסרים זה לזה, כלומר בתקשורת. לכך מתאים הפועל לְתַקְשֵׁר (אנו מְתַקְשְׁרִים) – פועל שנגזר מן השם "תקשורת" ופירושו לקיים תקשורת, להעביר מסרים. הפועל לְהִתְקַשֵּׁר (מִתְקַשְּׁרִים) פירושו ליצור קשר עם מישהו (למשל להתקשר בטלפון) או להיקשר למישהו רגשית; המשפט אינו עוסק ביצירת קשר אלא באמצעים שבהם מתנהלת התקשורת – ולכן מְתַקְשְׁרִים.
(2) ניתוח:
הבחנה מהירה: בהתפעל הת' באה אחרי מ' עם חיריק (מִתְ־); בפיעל של מרובע המ' בשווא והת' בפתח (מְתַ־).
טעות נפוצה: לבחור ב"מִתְקַשְּׁרִים" מתוך הרגל של לשון הדיבור ("להתקשר" = לטלפן); כאן מדובר בדרכי התקשורת, ולכן "מְתַקְשְׁרִים". וכן: לכתוב למְתַקְשְׁרִים בניין הפעיל, או להחליף בין השורשים של שתי המילים.
שאלה 10 · שמות פעולה ובניינים, צירופים, משקלים
לפניכם רשימה של צירופי מילים.
(1) – העתיקו את שני הצירופים שבכל אחד מהם שתי המילים הן שמות פעולה.
– בצירופים שהעתקתם, ציינו מעל כל שם פעולה את הבניין שלו.
הצירוף: ______ , הצירוף: ______
(2) שלושת הצירופים האחרים בנויים משם עצם ומשם תואר.
– העתיקו את הצירוף ששם התואר בו גזור מצורת בינוני. ______
– ציינו את הבניין של צורת הבינוני. ______
– העתיקו את הצירוף ששם התואר בו נוצר בדרך של בסיס וצורן סופי. ______
לפניכם שני משפטים ובכל אחד מהם המילה "ארגון" מודגשת.
(1) המילה "ארגון" נוטה במשקל שם פעולה, אך רק באחד מן המשפטים היא מבטאת פעולה.
הקיפו את המילה "ארגון" במשפט זה.
(2) ציינו את השורש ואת הבניין של המילה אִרְגּוּן.
השורש: ______ הבניין: ______
לפניכם שני צירופים ובהם מילים מודגשות.
ציינו ליד כל צירוף את המשקל של המילה המודגשת בו.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) הַטָּיַת (הפעיל) חֲשִׁיבָה (קל); הִמָּנְעוּת (נפעל) מִשִּׁתּוּף (פיעל).
(2) – דֵּעָה נְפוֹצָה
– נפעל
– אֲתָר יִעוּדִי
(1) שמות פעולה – כל בניין ומשקל שם הפעולה שלו: קל – קְטִילָה; נפעל – הִקָּטְלוּת; פיעל – קִטּוּל; הפעיל – הַקְטָלָה; התפעל – הִתְקַטְּלוּת.
(2) שלושת הצירופים האחרים (שם עצם + שם תואר):
טעות נפוצה: לא לזהות את "נפוצה" כבינוני נפעל (בגלל הגזרה), או לשכוח לכתוב את הבניינים מעל שמות הפעולה.
סעיף ב
(1) אחת ההמלצות בכתיבת סקירה היא ארגון המידע בתוך טבלה.
(2) השורש: א-ר-ג-ן; הבניין: פיעל.
(1) במשפט הראשון "ארגון המידע" = הפעולה של לארגן את המידע (אפשר להחליף: "לארגן את המידע"). במשפט השני "ארגון העובדים" הוא גוף/מוסד (הסתדרות, איגוד) – לא פעולה. שם פעולה שעבר להוראה של דבר מוחשי הוא תופעה מוכרת (כמו "בניין", "מינוי").
(2) א-ר-ג-ן, פיעל. אִרְגּוּן הוא משקל קִטּוּל של שורש מרובע (קִטְלוּל: תִּכְנוּן, תִּרְגּוּם) – שם הפעולה של פיעל (אִרְגֵּן, מְאַרְגֵּן, לְאַרְגֵּן). ארבע אותיות השורש: א-ר-ג-ן; הנו"ן אינה סיומת.
טעות נפוצה: לכתוב שורש א-ר-ג (כאילו ־וֹן היא סיומת).
סעיף ג
צְרִיכָה – קְטִילָה.
אֲמִינָה – קָטִיל.
צְרִיכָה – קְטִילָה. זהו שם הפעולה של בניין קל (צָרַךְ – צְרִיכָה, כמו כָּתַב – כְּתִיבָה). המילה עצמה היא שם עצם ביחיד, ולכן המשקל הוא קְטִילָה.
אֲמִינָה – קָטִיל. כאן המילה היא שם תואר בנקבה, המתאים ל"ידיעה". כדי לקבוע משקל של שם תואר או שם עצם, מעבירים אותו לצורת היחיד (זכר): אֲמִינָה ← אָמִין, והמשקל של אָמִין הוא קָטִיל (כמו נָעִים, אָמִיץ). ה־ָה בסוף היא סיומת נקבה, לא חלק מן המשקל. (החטף בא׳ – בגלל האות הגרונית.)
ההבדל בין השתיים: צריכה היא שם פעולה – הה' שייכת למשקל (קְטִילָה); אמינה היא נקבה של שם תואר – הה' היא סיומת נטייה (אָמִין → אֲמִינָה).
טעות נפוצה: לכתוב קְטִילָה לשתי המילים.