בגרות בלשון שאלון עיקרי 011281 - חורף 2019
שאלון עיקרי (הבנה, הבעה ולשון) · שאלון 011281 · חורף · 16 שאלות · 3 שעות
בחינת הבגרות בלשון, חורף 2019, כל 16 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני חלקים.
חלק ראשון — הבנה והבעה — 50 נקודות
חלק שני — לשון — 50 נקודות
פרק א: שם המספר, אותיות השימוש ומילות היחס
פרק ב: תחביר / פרק ג: מערכת הצורות — יש לבחור באחד הפרקים
סה"כ — 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראות מיוחדות: 1. יש לקרוא את הטקסטים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
2. לכתיבת טיוטה אפשר להשתמש בעמודים האחרונים (22–23) של השאלון.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
חלק ראשון — הבנה והבעה (50 נקודות)
ההוראות לחלק זה
קרא את הטקסטים (1)–(3) בנספח המצורף, וענה על כל השאלות 1–4 שלפניך.
הקפד על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
(נספח: לפניך שלושה טקסטים. קרא אותם, וענה על השאלות בשאלון המחברת המצורף.)
שאלה 1 · תפקיד של קטע במבנה הטיעון
לפניך קטע מטקסט 3.
"משחקי מחשב משפרים מגוון כישורים. אנשים ששיחקו בהם בקביעות שיפרו את היכולת להתמקד בפרטים חזותיים. יכולת זו שימושית בקריאה של האותיות הקטנות בחוזים או בעלוני תרופות". (שורות 4–5)
אִילו קטע זה היה משולב בטקסט 1, איזה רכיב מבין רכיבי הטיעון קטע זה היה יכול לשמש בטקסט 1? הסבר את קביעתך. (4 נקודות)
מה יידרש מכותב טקסט 1 לעשות כדי לחזק באמצעות קטע זה את טענתו? (2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
הקטע היה יכול לשמש בטקסט 1 טענת נגד (הסתייגות / טענה של אחרים).
הסבר: כותב טקסט 1 טוען שמשחקי המחשב רק גורמים לנערים לחשוב שהם משתפרים, אך למעשה הם "אינם מפתחים מיומנויות המתאימות לעולם הממשי". הקטע מטקסט 3 טוען את ההפך: מחקרים גילו שמשחקי מחשב משפרים מגוון כישורים, ואף כישורים שימושיים בחיי היומיום, כמו קריאת האותיות הקטנות בחוזים ובעלוני תרופות. מכיוון שהקטע סותר את עמדת הכותב, הוא יכול להופיע בטקסט 1 רק כטענה של הצד האחר.
הדרך: (1) מנסחים במשפט אחד מה טוען הקטע; (2) מוצאים בטקסט 1 את המקום שבו הכותב עוסק באותו עניין; (3) בודקים: האם הקטע תומך בעמדת הכותב (נימוק / ביסוס / דוגמה) או סותר אותה (טענת נגד).
הקטע מטקסט 3: משחקי מחשב משפרים כישורים – למשל את היכולת להתמקד בפרטים חזותיים.
טקסט 1, פסקה 7 (שורות 24–27): "הנערים משוכנעים שהם רוכשים 'מיומנות', אך למעשה הם מבלים אין־ספור שעות באתרי משחק... ואינם מפתחים מיומנויות המתאימות לעולם הממשי".
ההשוואה: טקסט 1 – המשחקים אינם משפרים מיומנויות; טקסט 3 – המשחקים כן משפרים מיומנויות, והן שימושיות בעולם הממשי (חוזים, עלוני תרופות). הקטע מנוגד לעמדת הכותב, ולכן מקומו בטיעון של טקסט 1 הוא טענת נגד.
מבנה תשובה מלאה: שם הרכיב + עמדת כותב טקסט 1 + מה טוען הקטע + המילה שמבטאת את הניגוד ("ואילו", "לעומת זאת").
טעות נפוצה: לכתוב "נימוק" או "דוגמה" רק משום שהקטע מביא ממצאי מחקר ודוגמאות. השאלה היא מה תפקידו בטקסט 1 – ושם הוא סותר את עמדת הכותב.
סעיף ב
כותב טקסט 1 יידרש להפריך את הטענה שבקטע (לדחות אותה): להראות שאינה נכונה או שאין לה משקל – למשל לערער על ממצאי המחקרים, להפחית מערכם או להסתייג מהם – ורק כך הקטע יחזק את עמדתו.
הכלל: טענת נגד מחזקת את הטיעון רק כאשר הכותב מגיב עליה – מפריך אותה, דוחה אותה או מסתייג ממנה. כך הוא מראה שהכיר את עמדת הצד האחר ובכל זאת עמדתו שלו משכנעת יותר.
איך יכול כותב טקסט 1 לעשות זאת? למשל לטעון שהכישורים שנמדדו במחקר (התמקדות בפרטים חזותיים, הבחנה בין גוונים) הם כישורים צרים, ואינם המיומנויות החשובות "ללימודים באוניברסיטה ולעולם העבודה"; או שהנזק – הבידוד וההתמכרות – גדול מן התועלת.
טעות נפוצה: לכתוב "להביא עוד דוגמאות" או "לצטט את המחקר". הבאת הקטע כמות שהוא, בלי הפרכה, דווקא מחלישה את עמדת הכותב.
שאלה 2 · יחס ההורים למשחקי המחשב – השוואה בין טקסטים
בכל אחד מן הטקסטים (1)–(2) מתואר יחס אחר של ההורים למשחקי המחשב, ובשני הטקסטים נטען שההורים אינם מבינים דבר כלשהו.
מהו יחסם של ההורים למשחקי מחשב בכל אחד מן הטקסטים (1) ו־(2)? הסבר. (4 נקודות)
על פי כל אחד מן הטקסטים (1)–(2), מה ההורים אינם מבינים? (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
בטקסט 1 – ההורים מוטרדים ממשחקי המחשב ומרגישים אשמה: קשה להם להתמודד עם עיסוק היתר ועם האובססיה של ילדיהם למשחקים ולטלפון ("הקושי הגדול ביותר בהתמודדות שלהם עימם"), והם בטוחים שבגללם ילדיהם מתמכרים לטכנולוגיה.
בטקסט 2 – ההורים רואים במשחקי המחשב דבר חיובי ואינם מבינים "על מה המהומה": לדעתם המשחקים מעודדים יצירתיות, קואורדינציה והשגת יעדים ומשפרים את הריכוז; נוח להם שהילדים בבית ולא בחוץ, והם משווים את המשחקים למשחקים שהם עצמם שיחקו בילדותם.
מה נדרש: שני יחסים שונים – יחס שלילי/מודאג בטקסט 1, יחס חיובי/סלחני בטקסט 2 – ולכל אחד הסבר מן הטקסט.
היכן בטקסט:
ניסוח מומלץ: "בטקסט 1 ההורים... ואילו בטקסט 2 ההורים..." – מילת ניגוד מבליטה שמדובר ביחסים שונים.
טעות נפוצה: לכתוב רק "בטקסט 1 ההורים נגד המשחקים, בטקסט 2 בעד" בלי הסבר – השאלה דורשת "הסבר".
סעיף ב
על פי טקסט 1 – ההורים אינם מבינים שהאובססיה של ילדיהם לטכנולוגיה (ולמשחקי המחשב) אינה באשמתם, אלא היא תוצאה של הקשר הסמוי בין תעשיית הטכנולוגיה לבין תחום הפסיכולוגיה: מאחורי המסכים פועלים פסיכולוגים ומומחים למדעי המוח המנצלים את נקודות התורפה של הילדים כדי ללכוד את תשומת ליבם.
על פי טקסט 2 – ההורים אינם מבינים שיש הבדל בין המשחקים שהם שיחקו בעבר לבין משחקי המחשב: משחקי המחשב משפיעים על פעילות אזורים במוח הקשורים לריכוז, לבקרה ולעיבוד רגשי ועל פעולת הדופמין, ולכן הם עלולים לגרום להתמכרות – מה שלא היה במשחקי העבר.
היכן בטקסט:
שימו לב: בטקסט 2 צריך לקשר בין דברי ההורים ("ההבדל היחיד הוא שעכשיו המשחק הוא במחשב") לבין התשובה של הכותבת ("אולם זה לא בדיוק כך"). מה שההורים אינם מבינים הוא ההבדל בין המשחקים.
טעות נפוצה: בטקסט 2 לכתוב "ההורים אינם מבינים על מה המהומה" – זה ציטוט של עמדת ההורים, לא הסבר של מה שאינם מבינים.
שאלה 3 · תגובה על דברי אם – הבעה אישית
לפניך קטע שכתבה במהלך חופשת הקיץ אֵם על בנה המרבה לשחק במשחקי מחשב.
"נהיה לי בן רובוט, כל יציאה מן הבית גורמת למריבה, הצעה לבילוי נהייתה עול מבחינתו, הוא התנתק מרוב החברים האמיתיים ומצא לו חברים שהוא מדבר איתם בעת משחק, מה זה? איך הגעתי למצב הזה? יש לי מועקה קשה בנוגע למה שהבן שלי נהיה. ילד ספורטיבי וחברותי שבמהלך החופש כולו 'תקוע' מול המסך בעיניים מזוגגות, ואין לי שליטה על זה, כי אם אנתק את החשמל תתעורר פה מלחמה שאיני מסוגלת להתמודד איתה. בבקשה אל תגידו לי שזה עדיף על הסתובבות בחוץ. הכול עדיף על הבהייה האין־סופית הזאת, על שיחות עם אנשים וירטואליים מול מסך טלוויזיה. מה עושים? הקיץ הזה הוא סיוט!" (מתוך קבוצת הפייסבוק "אימהות נפגעות פורטנייט")
הָגֵב על דבריה של האֵם. הסתמך על ניסיונך האישי ועל טקסט אחד או יותר מן הטקסטים שקראת. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
(תשובה לדוגמה)
אני מבין את מצוקתה של האם, ואני מסכים איתה שאין לראות במשחקי המחשב פתרון נוח ל"הסתובבות בחוץ". לפי טקסט 1, הבן אינו אשם לבדו, וגם האם אינה אשמה: חברות הטכנולוגיה נעזרות בפסיכולוגים ובמומחים למדעי המוח כדי לבנות משחקים שילכדו את תשומת הלב של הילדים, ומשחקים אלה מרחיקים אותם ממשפחתם ומחבריהם בעולם האמיתי. טקסט 2 מסביר גם מדוע קשה כל כך לנתק את הבן מן המסך: המשחקים מגרים את אזורי התגמול במוח בדיוק כמו סמים, ולכן ניתוק פתאומי מעורר תגובה קשה.
מניסיוני האישי, גם אני נהגתי לשחק שעות רבות בחופש הגדול, ורק כשהוריי הציעו לי לקבוע איתם מראש מכסת זמן למשחק ולהצטרף לחוג כדורגל עם חבריי חזרתי בהדרגה לפעילות בחוץ. לכן הייתי ממליץ לאם לא לנתק את החשמל בכוח, אלא לשוחח עם בנה, לקבוע איתו גבולות ברורים ולהציע לו פעילות חברתית שהוא אוהב.
מה נדרש (8 נקודות):
1. תגובה על דברי האם – אפשר להגיב על פרט אחד מדבריה (למשל "אל תגידו לי שזה עדיף על הסתובבות בחוץ") או על מכלול דבריה; להביע הסכמה, הסכמה חלקית או התנגדות.
2. נימוק או דוגמה מן הניסיון האישי.
3. נימוק או דוגמה מטקסט אחד לפחות – עם הפניה ברורה לטקסט.
4. ניסוח: טקסט לכיד, עם מילות קישור, תקין מבחינה לשונית ותחבירית, עם פיסוק נכון.
חומר מן הטקסטים שמתאים לתגובה:
מבנה מומלץ: משפט פתיחה שמציג את העמדה כלפי דברי האם ← נימוק מן הטקסט (עם הפניה) ← דוגמה מן הניסיון האישי ← משפט סיום (מסקנה או המלצה).
טעות נפוצה: לסכם את הטקסטים בלי להגיב על דברי האם, או להגיב רק מן הניסיון האישי בלי טקסט (או להפך). שני המקורות חובה.
שאלה 4 · כתיבה ממזגת: הקשר הדו־כיווני בין הטכנולוגיה לפסיכולוגיה
כתיבה ממזגת (28 נקודות)
הקשר בין הטכנולוגיה לפסיכולוגיה הוא דו־כיווני. מצד אחד תעשיית הטכנולוגיה משתמשת בידע ובכלים מתחום הפסיכולוגיה, ומצד אחר בתחום הפסיכולוגיה משתמשים בתוצרים של תעשיית הטכנולוגיה.
על פי שלושת הטקסטים שקראת, כתוב סקירה ובה תציג כל אחד מן הצדדים האלה.
כתוב בהיקף של כ־200 מילים. השתמש בעמוד זה לכתיבת טיוטה, ואת הסקירה כתוב בעמודים 7–8.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 4
טכנולוגיה ופסיכולוגיה – קשר דו־כיווני
בשנים האחרונות הולך ומתהדק הקשר בין תעשיית הטכנולוגיה לבין תחום הפסיכולוגיה. זהו קשר דו־כיווני: כל אחד מן התחומים נעזר בידע ובכלים של התחום האחר.
מצד אחד, תעשיית הטכנולוגיה משתמשת בידע הפסיכולוגי כדי להגדיל את רווחיה. לדברי פריד (2018), פסיכולוגים ומומחים למדעי המוח מנצלים את נקודות התורפה של ילדים ובני נוער ואת הדחפים הבסיסיים שלהם, כמו הרצון להצליח בתחום החברתי, כדי לפתח מדיה חברתית ומשחקי וידאו שילכדו את תשומת ליבם. הוא מוסיף כי טכניקות כמו "הפרס המשתנה" ומשלוח בלתי פוסק של הודעות משמשים "טריגרים" הגורמים לילדים לחזור שוב ושוב לרשתות ולמשחקים. ברוח דומה מתארת מרגלית (2018) כיצד משחקי מחשב מעוצבים על פי "לולאת המשחק", נוסחה המושתתת על יסודות הפסיכולוגיה ההתנהגותית: תגמול על כל פעולה, תגמולים בדפוס אקראי וצמצום הפער בין ניצחון להפסד. כך מגרים המשחקים את אזורי התגמול במוח ועלולים לגרום להתמכרות.
מצד אחר, גם הפסיכולוגיה נעזרת בתוצרי הטכנולוגיה. לפי בבלייה ושון גרין (2016), חוקרים מתחום הפסיכולוגיה מחילים את מסקנות המחקרים על משחקי מחשב מסחריים על דור חדש של משחקים, המשמשים לאבחון, להערכה ולטיפול פסיכולוגי, למשל בילדים עם הפרעות קשב ובמבוגרים המגלים סימנים של הידרדרות קוגניטיבית. עם זאת, הם מציינים כי משחקים אלה עדיין צריכים להיבדק בידי הקהילה המדעית.
נמצא אפוא שהטכנולוגיה והפסיכולוגיה מזינות זו את זו, ושאלת השימוש הראוי בשילוב ביניהן נעשית חשובה מתמיד.
רשימת מקורות
בבלייה, ד' ושון גרין, ס' (15 בספטמבר 2016). כיצד משחקי מחשב מחזקים את המוח. סיינטיפיק אמריקן ישראל. אוחזר מ־www.sciam.co.il
מרגלית, ל' (7 ביולי 2018). כמו סמים: מה קורה במוחם של המכורים למשחקי וידאו? The Marker. אוחזר מ־http://www.themarker.com/opinion
פריד, ר' (5 ביוני 2018). חוטפי הילדים ועוזריהם. אלכסון. אוחזר מ־http://alaxon.co.il/article
(מספר מילים: 204, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
1. מה המטלה דורשת: להציג את שני הכיוונים של הקשר, כל אחד בנפרד ובהרחבה סבירה:
(א) תעשיית הטכנולוגיה ← משתמשת בפסיכולוגיה (ידע על נקודות תורפה, צרכים ודחפים של בני נוער, ידע על התמכרות ועל גרימת סיפוק והנאה);
(ב) הפסיכולוגיה ← משתמשת בתוצרי הטכנולוגיה (משחקי מחשב לאבחון, להערכה ולטיפול).
זו סקירה – לא מאמר טיעון. אין להביע עמדה אישית ואין להתווכח עם המקורות.
2. איסוף החומר מן הטקסטים:
שימו לב: טקסטים 1 ו־2 משרתים את הכיוון הראשון, וטקסט 3 – את הכיוון השני. המיזוג נעשה בכיוון הראשון, שבו שני מקורות אומרים דברים קרובים, ולכן הם מוצגים יחד בפסקה אחת וקשורים במילים "ברוח דומה".
3. מבנה הסקירה:
4. אזכור מקורות ודרכי מסירה: בגוף הסקירה – שם המחבר ושנת הפרסום ("לדברי פריד (2018)", "לפי בבלייה ושון גרין (2016)"), ובסוף – רשימת מקורות בסדר אלפביתי. הדברים נמסרים במסירה עקיפה ובמילים של הכותב; ציטוט ישיר רק למונח ("לולאת המשחק", "טריגרים") – במירכאות. מגוונים את פעלי המסירה: מתארת, מוסיף, מציינים.
5. מילות קישור ששימשו: "זהו", "מצד אחד", "מצד אחר", "כדי", "כמו", "ברוח דומה", "כך", "גם", "למשל", "עם זאת", "נמצא אפוא".
6. איך הסקירה עומדת בתבחינים:
טעות נפוצה: לסכם כל טקסט בפסקה נפרדת לפי סדר הטקסטים (טקסט 1, טקסט 2, טקסט 3) במקום לארגן לפי שני הכיוונים; לפרט את הדוגמאות (זומבים, ספה למשאית) במקום את העיקר; לשכוח את הכיוון השני – רוב החומר בטקסטים עוסק בכיוון הראשון, ונבחנים רבים מזניחים את טקסט 3.
חלק שני — לשון (50 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחלק זה שלושה פרקים. עליך לענות על שני פרקים: על פרק א — חובה, ועל אחד מן הפרקים ב–ג.
פרק א: שם המספר, אותיות השימוש ומילות היחס — חובה (10 נקודות)
בפרק זה ענה על שאלות 5–6.
לפניך שני פרקים: פרק ב — תחביר, פרק ג — מערכת הצורות.
בחר בפרק שלמדת: בפרק ב — תחביר או בפרק ג — מערכת הצורות.
בפרק שבחרת ענה על השאלות לפי ההוראות.
פרק ב: תחביר (40 נקודות)
בפרק זה ענה על ארבע מן השאלות 7–11 (לכל שאלה — 10 נקודות).
שים לב: בכל שאלה שתבחר, ענה על כל הסעיפים.
פרק ג: מערכת הצורות (40 נקודות)
בפרק זה ענה על ארבע מן השאלות 12–16 (לכל שאלה — 10 נקודות).
שים לב: בכל שאלה שתבחר, ענה על כל הסעיפים.
שם המספר ואותיות השימוש
שאלה 5 · שם המספר בקטע
לפניך קטע ובו מספרים מודגשים. כתוב במילים את המספרים המודגשים.
עליך לנקד רק את המילה שמונה (במשפטים שבהם כתובה הספרה 8).
מכורים למשחקי מחשב
תעשיית משחקי הווידאו היא 1 ______ התעשיות הרווחיות ביותר בעולם, ושוֹוייה מוערך בכמאה מיליארד דולר בשנה. לשם השוואה, תעשייה זו מניבה פי 3 ______ רווחים יותר מתעשיית הקולנוע. בשנה האחרונה נעשה משחק הווידאו "פּוֹרְטְנַייְט" למשחק הפופולרי ביותר בעולם. מיליוני בני אדם משחקים בו ברחבי העולם, והוא נמצא ביותר מ־ ⅔ ______ ממשקי הבית בארצות הברית. חברת "אֶפִּיק גֵיימְס", מפתחת ה"פורטנייט", הודיעה שבמהלך חודש ינואר 2018 ______ זכה המשחק ל־ 45 ______ מיליון הורדות. "פורטנייט" מיועד לבני נוער בני 13 ______ ומעלה, ויש הטוענים שאחת הסיבות להצלחתו היא שבמשחק זה השחקן אינו מרגיש שהפסיד. תוצאת משחק יכולה להיות: "סיימתָ במקום ה־ 14 ______ מבין מאה השחקנים שמשתתפים במשחק". מִסְקרים שנערכו מתברר כי בארץ מספר השחקנים עולה על 800,000 ______, ו־ 43 ______ אחוז מן הנשאלים העידו כי הם "מכורים" למשחק.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
הכלל הבסיסי: מ־3 עד 10 (וגם באחדות שבמספרים מורכבים) צורת המספר "הפוכה" למין שם העצם: עם שם עצם זכר – צורה עם ה' (שלושה, חמישה); עם שם עצם נקבה – צורה בלי ה' (שלוש, חמש). לכן בכל מספר שואלים קודם: מהו שם העצם הנספר, ומה מינו?
1 – אחת התעשיות. "אחד/אחת" לפני שם עצם מיודע ברבים פירושו "אחת מן": "אחת התעשיות". "תעשייה" – נקבה, ולכן אחת.
3 – פי שלושה. אחרי "פי" (בכמה מונים) המספר בא בצורת הזכר: פי שניים, פי שלושה, פי עשרה.
⅔ – שני שלישים. "שליש" הוא שם עצם זכר, ולכן שני שלישים (ולא "שתי שלישיות"). "מ־" לפני שווא נהגית בחיריק ובדגש: מִשְּׁנֵי שְׁלִישִׁים.
2018 – אלפיים וּשְׁמוֹנֶה עשרה. במניין השנים המספר בצורת נקבה (שנה – נקבה): שמונה עשרה, ולא "שמונה עשר". הניקוד המכריע: שְׁמוֹנֶה בסגול – צורת הנקבה (שְׁמוֹנָה בקמץ היא צורת הזכר). ו' החיבור לפני שווא נהגית וּ: וּשְׁמוֹנֶה.
45 – ארבעים וחמישה מיליון. "מיליון" – שם עצם זכר, ולכן חמישה. ל' לפני אַ (בלי שווא) נהגית בשווא: לְאַרְבָּעִים.
13 – בני שלוש עשרה. בגיל משמיטים את המילה "שנה": "בני שלוש עשרה (שנה)". שנה – נקבה, ולכן שלוש עשרה.
14 – במקום הארבעה עשר. מעל 10 אין צורת מספר סודר מיוחדת: משתמשים במספר היסודי המיודע, הבא אחרי שם העצם ומתאים לו במין. "מקום" – זכר, ולכן הארבעה עשר.
800,000 – שְׁמוֹנֶה מאות אלף. "מאה" – נקבה, ולכן שְׁמוֹנֶה מאות (בסגול). שימו לב שגם כאן נדרש ניקוד.
43 – ארבעים ושלושה אחוז. "אחוז" – זכר, ולכן שלושה. ו' לפני אַ נהגית בשווא: וְאַרְבָּעִים.
טעות נפוצה: לכתוב "שמונה עשר" בשנה (ולנקד שְׁמוֹנָה); לכתוב "שלושה עשר" בגיל (שוכחים שהמילה המושמטת היא "שנה"); לכתוב "פי שלוש".
שאלה 6 · מילות היחס בנטייה – הגייה
לא במיקוד תשפ"ז
לפניך קטע קצר, ובו מודגשות מילות יחס בנטייה. מקצתן מבטאות הגייה שגויה.
הקף רק את מילות היחס שהגייתן תקינה.
הורים יקרים,
אם חשבתם שרק אֶצְלָכֶם הילדים מכורים למשחקי מחשב, דעו שכָּמוֹכֶם יש עוד הורים רבים.
להלן כמה עצות מועילות:
◂ פתרון מלא לשאלה 6
יש להקיף: בִּשְׁבִילָם, אֲלֵיהֶם.
(ההגייה השגויה: אֶצְלָכֶם – התקינה: אֶצְלְכֶם; כָּמוֹכֶם – התקינה: כְּמוֹכֶם, וגם כְּמוֹתְכֶם.)
הכלל לנטיית מילות היחס בגוף שני ושלישי רבים (־כֶם, ־כֶן, ־הֶם, ־הֶן): הסיומות ־כֶם/־כֶן ו־־הֶם/־הֶן הן סיומות "כבדות" (מוטעמות), ולכן התנועה שלפניהן מתקצרת לשווא: לָכֶם, אֶצְלְכֶם, בִּשְׁבִילְכֶם – לעומת אֶצְלִי, אֶצְלְךָ.
אֶצְלָכֶם – שגוי. הנטייה התקינה: אֶצְלִי, אֶצְלְךָ, אֶצְלוֹ... אֶצְלֵנוּ, אֶצְלְכֶם, אֶצְלָם. לפני ־כֶם בא שווא ולא קמץ (ההגייה הרווחת "אֶצְלָכֶם" היא שגיאה).
כָּמוֹכֶם – שגוי. מילת היחס "כְּמוֹ" נוטה: כָּמוֹנִי, כָּמוֹךָ, כָּמוֹהוּ... כָּמוֹנוּ, כְּמוֹכֶם (וגם כְּמוֹתְכֶם), כְּמוֹהֶם (וגם כְּמוֹתָם). לפני הסיומת הכבדה ־כֶם הקמץ שבכ' מתקצר לשווא, ולכן "כָּמוֹכֶם" בקמץ – שגוי.
בִּשְׁבִילָם – תקין. בגוף שלישי רבים הסיומת היא ־ָם (כמו אֶצְלָם, לָהֶם/לָם): בִּשְׁבִילִי, בִּשְׁבִילְךָ... בִּשְׁבִילְכֶם, בִּשְׁבִילָם.
אֲלֵיהֶם – תקין. "אֶל" נוטה כמו שם ברבים: אֵלַי, אֵלֶיךָ, אֵלָיו... אֲלֵיכֶם, אֲלֵיהֶם. לפני הסיומת הכבדה ־הֶם הצירי שבא' מתקצר לחטף־פתח: אֲ.
טעות נפוצה: להקיף "אֶצְלָכֶם" משום שכך הוגים בדיבור, ולא להקיף "אֲלֵיהֶם" משום שההגייה הרווחת היא "אֵלֵיהֶם".
תחביר
שאלה 7 · קשרים לוגיים, פסוקיות לוואי והמרות
לפניך שלושה משפטים.
I. אף על פי שמדע המשחקים עדיין בחיתוליו, כבר גובשו די תובנות בתחום הפסיכולוגיה לעיצוב משחק על פי נוסחה שכלולים בה רכיבי ההתמכרות הבסיסיים.
II. תאגידי הטכנולוגיה מעדיפים שהעניין הזה יישאר בצֵל, שכן הם חוששים מחשיפת העובדה שצעירים הם קורבן של מניפולציה.
III. משחקי הפעולה מעולם לא תוכננו להיות אמצעי לימוד, אך יש בעצם מהותם עקרונות למידה חשובים.
(1) אחד משלושת המשפטים I–III יוצא דופן מבחינת הקשר הלוגי שבו. ציין את מספרו. ______
(2) ציין את הקשר הלוגי במשפט היוצא דופן. ______
(3) ציין את הקשר הלוגי המשותף לשני המשפטים האחרים. ______
במשפטים I–II תחם רק את פסוקיות הלוואי.
המר את משפט III במשפט מורכב, שישמור על הקשר הלוגי שבמשפט המקורי.
המר את משפט III במשפט פשוט, שיבטא את הטענה המרכזית שבו. עליך להשמיט מילים.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) משפט II
(2) סיבה (סיבה ותוצאה / סיבתיות)
(3) ויתור (הסתייגות / ניגוד)
שיטה: מאתרים בכל משפט את מילת הקישור שבין חלקיו, ובודקים איזה קשר היא מבטאת.
לכן I ו־III – ויתור; II – סיבה, והוא היוצא דופן.
טעות נפוצה: לזהות ב־III קשר של ניגוד ולחשוב שהוא שונה מ־I. "אך" יכולה לבטא ויתור, וההמרה ל"אף על פי ש" מוכיחה זאת.
סעיף ב
I. ...לעיצוב משחק על פי נוסחה [שכלולים בה רכיבי ההתמכרות הבסיסיים].
II. ...הם חוששים מחשיפת העובדה [שצעירים הם קורבן של מניפולציה].
פסוקית לוואי מתארת שם עצם (באה אחריו) ועונה על השאלה "איזה?" / "מה תוכנו?".
משפט I: "נוסחה [שכלולים בה רכיבי ההתמכרות הבסיסיים]" – איזו נוסחה? זו שכלולים בה רכיבי ההתמכרות. ה־ש' היא מילת זיקה, ו"בה" הוא מאזכר המחזיר אל "נוסחה". שימו לב: [אף על פי שמדע המשחקים עדיין בחיתוליו] היא פסוקית ויתור, לא לוואי – אין לתחום אותה.
משפט II: "העובדה [שצעירים הם קורבן של מניפולציה]" – מהי העובדה? שצעירים הם קורבן. זו פסוקית לוואי של התוכן (מפרשת את תוכן שם העצם "העובדה"). שימו לב: [שהעניין הזה יישאר בצל] היא פסוקית מושא של "מעדיפים" (מה מעדיפים?) – אין לתחום אותה.
טעות נפוצה: לתחום כל פסוקית שנפתחת ב־ש' כאילו היא פסוקית לוואי. ש' פותחת גם פסוקיות מושא, נושא ונשוא; מה שקובע הוא התפקיד – האם הפסוקית מתארת שם עצם.
סעיף ג
אף על פי שמשחקי הפעולה מעולם לא תוכננו להיות אמצעי לימוד, יש בעצם מהותם עקרונות למידה חשובים.
(אפשר גם: "אף ש...", "למרות ש...", "הגם ש...")
שלב 1 – הקשר: "אך" במשפט III מבטאת ויתור (ראו סעיף א).
שלב 2 – משפט מורכב: צריך משפט עיקרי + פסוקית, ולכן מחליפים את מילת האיחוי "אך" במילת שעבוד של ויתור – "אף על פי ש...", "אף ש...", "למרות ש...".
שלב 3 – לאן מצמידים את מילת השעבוד: אל האיבר שמציג את מה ש"היה אמור למנוע" את התוצאה – "משחקי הפעולה לא תוכננו להיות אמצעי לימוד". האיבר השני, "יש בעצם מהותם עקרונות למידה", הוא המשפט העיקרי.
שלב 4 – בדיקה: אין "אך" נוספת במשפט החדש (לא כותבים "אף על פי ש... אך...").
טעות נפוצה: לחבר את מילת הוויתור לאיבר הלא נכון ("אף על פי שיש בהם עקרונות למידה, הם לא תוכננו...") – כך משתנה המשמעות.
סעיף ד
בעצם מהותם של משחקי הפעולה יש עקרונות למידה חשובים.
הטענה המרכזית במשפט ויתור נמצאת תמיד בחלק שמבטא את התוצאה (החלק שאחרי "אך"): "יש בעצם מהותם עקרונות למידה חשובים". החלק "לא תוכננו להיות אמצעי לימוד" הוא ההסתייגות.
משפט פשוט = נשוא אחד. משמיטים את האיבר הראשון ואת "אך", ומשלימים את מה שחסר: "מהותם" – של מי? מכניסים את הנושא מן האיבר הראשון: "של משחקי הפעולה".
ניתוח: נשוא – יש; נושא – עקרונות (למידה חשובים); תיאור מקום – בעצם מהותם של משחקי הפעולה.
טעות נפוצה: להשאיר "בעצם מהותם יש עקרונות..." בלי לציין של מי – המשפט אינו מובן בפני עצמו.
שאלה 8 · פסוקיות נושא, מושא ונשוא; המרות
לפניך שלושה משפטים מורכבים.
I. מן המחקר הפסיכולוגי עולה כי נערים בגיל ההתבגרות מחפשים תחרותיות.
II. ההורים אומרים שעיסוק הַיֶתֶר של ילדיהם בטלפון, במשחקי וידאו ובמדיה חברתית הוא הקושי הגדול ביותר בהתמודדות שלהם עימם.
III. ההבדל היחיד בין משחקי העבר ובין המשחקים בימינו הוא שבימינו המשחק הוא במחשב.
תחם את הפסוקית שבכל אחד מן המשפטים.
(1) ציין את מספרו של המשפט שבחלק העיקרי שלו אין נושא. ______
(2) ציין את מספרו של המשפט שבחלק העיקרי שלו אין נשוא. ______
(3) הסבר מדוע חסרים הנושא והנשוא בחלקים העיקריים של המשפטים שציינת.
המר את משפט II במשפט פשוט.
לפניך שני משפטים מורכבים נוספים, ובהם המילה "מתי" פותחת פסוקית.
IV. המתח בין הידיעה שיש סיכוי לקבל תגמול לבין חוסר הידיעה מתי בדיוק הוא יגיע מוביל לתהפוכות רגשיות. ______
V. המשתמשים לעולם אינם יודעים מתי הם יקבלו את ה"לייק" הבא או את הפרס במשחק. ______
ציין לאחר כל משפט את התפקיד התחבירי של הפסוקית הפותחת במילה "מתי".
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
I. מן המחקר הפסיכולוגי עולה [כי נערים בגיל ההתבגרות מחפשים תחרותיות.]
II. ההורים אומרים [שעיסוק הַיֶתֶר של ילדיהם בטלפון, במשחקי וידאו ובמדיה חברתית הוא הקושי הגדול ביותר בהתמודדות שלהם עימם.]
III. ההבדל היחיד בין משחקי העבר ובין המשחקים בימינו הוא [שבימינו המשחק הוא במחשב.]
שיטה: מוצאים את מילת השעבוד (כי / ש) – משם מתחילה הפסוקית, והיא נמשכת עד סוף התוכן התלוי בה (כאן – עד סוף המשפט).
טעות נפוצה: ב־III לסיים את הפסוקית אחרי "בימינו" או לכלול בה את "הוא". האוגד "הוא" שייך לחלק העיקרי.
סעיף ב
(1) משפט I
(2) משפט III
(3) משום שבמשפטים אלה הפסוקית ממלאת את התפקיד החסר: במשפט I יש פסוקית נושא, הממלאת את תפקיד הנושא, ובמשפט III יש פסוקית נשוא, הממלאת את תפקיד הנשוא. לכן החלק העיקרי לבדו אינו שלם.
הכלל: במשפט מורכב הפסוקית ממלאת תפקיד תחבירי בתוך המשפט העיקרי. כשהפסוקית היא פסוקית נושא – אין נושא בחלק העיקרי; כשהיא פסוקית נשוא – אין נשוא בחלק העיקרי. (במשפט II הפסוקית היא מושא, ובחלק העיקרי יש גם נושא – "ההורים" – וגם נשוא – "אומרים".)
בדיקה: מחליפים את הפסוקית בשם: I – "מן המחקר עולה ממצא" (ממצא = נושא); III – "ההבדל היחיד הוא המחשב" (המחשב = נשוא).
טעות נפוצה: לענות ב־(3) "כי הפסוקית ארוכה" או "כי המשפט מורכב" – ההסבר צריך לומר איזה תפקיד ממלאת הפסוקית.
סעיף ג
לדברי ההורים, עיסוק היתר של ילדיהם בטלפון, במשחקי וידאו ובמדיה חברתית הוא הקושי הגדול ביותר בהתמודדות שלהם עימם.
או: ההורים מציינים את עיסוק היתר של ילדיהם בטלפון, במשחקי וידאו ובמדיה חברתית כקושי הגדול ביותר בהתמודדות שלהם עימם.
משפט פשוט = נשוא אחד. במשפט II יש שני נשואים: "אומרים" ו"(הוא) הקושי". צריך לוותר על אחד מהם בלי לאבד תוכן.
דרך א – הפיכת המשפט העיקרי להסגר/צירוף: "ההורים אומרים ש..." ← "לדברי ההורים, ..." – "לדברי ההורים" אינו כולל נשוא, והמשפט נשאר עם נשוא אחד (הקושי).
דרך ב – הפיכת הפסוקית לצירוף שמני: "ההורים מציינים את עיסוק היתר... כקושי הגדול ביותר" – נשוא אחד: מציינים.
טעות נפוצה: להשמיט את "ההורים אומרים" בלי תחליף – כך הולך לאיבוד מקור הדברים, והמשמעות משתנה.
סעיף ד
IV. פסוקית לוואי
V. פסוקית מושא
הכלל: מילת שאלה ("מתי", "איך", "מה") הפותחת פסוקית אינה קובעת את התפקיד. קובעים לפי מה שהפסוקית משלימה או מתארת.
טעות נפוצה: ב־IV לכתוב "פסוקית זמן" בגלל המילה "מתי". הפסוקית אינה מציינת מתי קרה דבר במשפט העיקרי, אלא את תוכן הידיעה.
שאלה 9 · פסוקית מצומצמת, תפקידים, מאזכרים, שם הפועל
לפניך שני משפטים, ובכל אחד מהם יש פסוקית מצומצמת.
I. "טכנולוגיה משכנעת" פועלת כדי ליצור סביבות דיגיטליות שהמשתמשים בהן מרגישים שהן נענות לדחפים האנושיים הבסיסיים שלהם.
II. בשל הדחף הבסיסי להצליח בתחום החברתי ילדים מבלים אין־ספור שעות בסביבות של מדיה חברתית ומשחקי וידאו.
(1) תחם את הפסוקית המצומצמת בכל אחד מן המשפטים.
(2) מעל כל פסוקית מצומצמת שתחמת ציין את תפקידה התחבירי במשפט.
(3) בטבלה שלפניך הועתקו ממשפט I מילים בצורת הבינוני. ציין את התפקיד התחבירי של כל אחת מהן.
בחר את התפקיד מן הרשימה שלפניך:
נושא, נשוא, מושא, לוואי, תיאור
| המילה | התפקיד התחבירי |
|---|---|
| משכנעת | |
| פועלת | |
| המשתמשים | |
| מרגישים | |
| נענות |
(4) במשפט I נעשה שימוש במאזכרים. העתק מן המשפט את המילה (או המילים) שכל אחד מן המאזכרים מתייחס אליה (או אליהן).
בהן ______ שהן ______ שלהם ______
לא במיקוד תשפ"ז
לפניך משפט מורכב בעל פסוקית מצומצמת.
חשוב לדעת את האמת על מעורבותם של המומחים במדעי המוח בלכידת תשומת הלב של הילדים.
המר את המשפט במשפט מורכב שתהיה בו פסוקית רגילה במקום הפסוקית המצומצמת.
לא במיקוד תשפ"ז
לפניך משפט ובו שם פועל.
חוקרים רבים, ובהם פוג, נוטים להתעלם מן ההשפעות הנרחבות של "הטכנולוגיה המשכנעת" על הילדים.
מה התפקיד התחבירי של שם הפועל במשפט זה? ______
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1)+(2)
I. "טכנולוגיה משכנעת" פועלת [כדי ליצור סביבות דיגיטליות שהמשתמשים בהן מרגישים שהן נענות לדחפים האנושיים הבסיסיים שלהם.]פסוקית תכלית (מצומצמת)
II. בשל הדחף הבסיסי [להצליח בתחום החברתי]פסוקית לוואי (מצומצמת) ילדים מבלים אין־ספור שעות בסביבות של מדיה חברתית ומשחקי וידאו.
(3)
| המילה | התפקיד התחבירי |
|---|---|
| משכנעת | לוואי |
| פועלת | נשוא |
| המשתמשים | נושא |
| מרגישים | נשוא |
| נענות | נשוא |
(4) בהן – (ב)סביבות (ה)דיגיטליות; שהן – (ה)סביבות (ה)דיגיטליות; שלהם – (של) המשתמשים
מהי פסוקית מצומצמת: פסוקית שהנשוא שלה הוא שם פועל ואין בה נושא משלה (הנושא מובן מן המשפט העיקרי). אפשר להמיר אותה בפסוקית רגילה עם פועל נטוי.
(1)+(2) משפט I: "כדי ליצור סביבות..." – פותחת ב"כדי" ושם הפועל "ליצור"; עונה על השאלה לשם מה פועלת הטכנולוגיה – פסוקית תכלית. היא כוללת את כל ההמשך: גם [שהמשתמשים בהן מרגישים...] ו־[שהן נענות...] הן פסוקיות משועבדות בתוכה, ולכן גבול הפסוקית המצומצמת הוא סוף המשפט. (בדיקת המרה: "כדי שתיצור סביבות...")
משפט II: "הדחף להצליח בתחום החברתי" – שם הפועל מפרט את תוכן שם העצם "הדחף": איזה דחף? – להצליח. לכן זו פסוקית לוואי. (בדיקת המרה: "הדחף שהם יצליחו...")
(3) צורת הבינוני יכולה לשמש פועל (נשוא), שם תואר (לוואי) או שם עצם. שואלים מה תפקידה במשפט:
(4) מאזכר הוא כינוי (גוף) שמחזיר אל שם שהוזכר קודם. מתאימים מין ומספר:
טעות נפוצה: ב־(1) לסיים את הפסוקית המצומצמת אחרי "סביבות דיגיטליות"; ב־(3) לכתוב "נשוא" ל"משכנעת" רק משום שהיא בצורת בינוני.
סעיף ב
חשוב שנדע את האמת על מעורבותם של המומחים במדעי המוח בלכידת תשומת הלב של הילדים.
(אפשר גם: "חשוב שיידעו / שההורים יידעו / שכולנו נדע...")
ניתוח: "חשוב" – נשוא (מודלי/שמני) של המשפט העיקרי; [לדעת את האמת על...] – פסוקית נושא מצומצמת (מה חשוב? – לדעת את האמת). הנשוא שלה הוא שם הפועל "לדעת", ואין בה נושא.
ההמרה: מוסיפים מילת שעבוד (ש) ונושא, והופכים את שם הפועל לפועל נטוי המתאים לנושא: "לדעת" ← "שנדע" (נושא: אנחנו) / "שההורים יידעו". שאר המשפט נשאר כמות שהוא, והפסוקית ממשיכה למלא תפקיד של נושא.
טעות נפוצה: לכתוב "חשוב שלדעת" או "חשוב שיודעים" – פסוקית רגילה צריכה פועל נטוי בזמן עתיד ונושא ברור (מפורש או מובלע בפועל).
סעיף ג
חלק מנשוא מורחב (הנשוא המורחב: נוטים להתעלם).
הכלל: כאשר שם הפועל משלים פועל עזר (פועל שאינו מבטא פעולה שלמה בפני עצמו – יכול, רוצה, מתחיל, נוטה, עומד, מרבה) ושניהם מתייחסים לאותו נושא, הם יחד נשוא מורחב.
כאן: מי נוטים? – חוקרים רבים; מי מתעלמים? – אותם חוקרים. "נוטים" אינו שלם בלי ההשלמה ("החוקרים נוטים" – למה?), ולכן "נוטים להתעלם" הוא נשוא מורחב, ו"להתעלם" הוא חלק ממנו. "ובהם פוג" – תמורה/הסגר; "מן ההשפעות" – מושא.
טעות נפוצה: לכתוב "מושא" – כי שם הפועל בא אחרי הפועל. מושא הוא דבר שונה מן הנושא; כאן הנושא הוא שעושה את שתי הפעולות.
שאלה 10 · תמורה, סדר רכיבים, דרכים להסתרת עושה הפעולה
קרא את הקטע שלפניך.
החבָרות פייסבוק, גוגל וטוויטר משתמשות במחשבים כדי להשפיע על התנהגות הילדים, עם זאת הכוח המניע לשינוי ההתנהגות אינו הטכנולוגיה, אלא הפסיכולוגיה. הפסיכולוגיה – התחום שאנחנו מקשרים עם ריפוי – פועלת כעת נגד ילדים. באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורנייה שוכנת "מעבדת הטכנולוגיה המשכנעת". מקים המעבדה ד"ר בִּי גֵ'יי פוֹג הוא פסיכולוג ואבי התחום המכוּנה "טכנולוגיה משכנעת". בתחום זה מערכות דיגיטליות ואפליקציות מכוּונות לשינוי מחשבות והתנהגויות אנושיות.
(1) העתק מן הקטע שלוש תמורות.
______
______
______
(2) בחר באחת התמורות שהעתקת, וכתוב משפט שמני באמצעותה ובאמצעות המילה (או המילים) שהיא ממירה. התמורה תהיה הנשוא.
לפניך שני משפטים.
I. משחקים אלה ואחרים מיועדים לטיפול באוכלוסיות שונות.
II. רכיבים אלו מטרתם לגרום לגירוי של אזורי התגמול במוחנו, בדיוק כמו סמים.
(1) איזה מן המשפטים אינו פותח בנושא המשפט? הקף את מספרו.
(2) נסח את המשפט שאת מספרו הקפת באופן שיפתח בנושא המשפט.
לא במיקוד תשפ"ז
לפניך שני משפטים.
I. ברשתות חברתיות ובמשחקי וידאו משתמשים בטכניקת "הפרס המשתנה".
II. בימינו פותחו מערכות דיגיטליות ואפליקציות שביכולתן לשנות מחשבות והתנהגויות אנושיות.
(1) במשפטים אלה לא מוזכר עושה הפעולה. ציין איזו דרך תחבירית ננקטה בכל אחד מן המשפטים כדי שלא להזכיר את עושה הפעולה.
משפט I ______
משפט II ______
(2) בחר באחד מן המשפטים I–II ושבץ בו את עושה הפעולה. היעזר בטקסטים.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1)
(2) (אחת מאלה)
מהי תמורה: שם (או צירוף שמני) הבא צמוד לשם אחר, מתייחס לאותו דבר ממש וממלא אותו תפקיד תחבירי. אפשר להשמיט אחד מהם והמשפט נשאר תקין. בין השם לתמורה יש יחס של זהות – ולכן אפשר לחבר ביניהם ב"הוא/היא/הן" וליצור משפט שמני.
איתור בקטע:
(2) משפט שמני: נושא + אוגד + נשוא שמני. השם המקורי – נושא; התמורה – נשוא; האוגד מתאים לנושא במין ובמספר: "החברות הן...", "הפסיכולוגיה היא...", "מקים המעבדה הוא...".
טעות נפוצה: להעתיק "הוא פסיכולוג ואבי התחום" כתמורה – זה נשוא שמני (עם אוגד "הוא"), לא תמורה. וגם: "מעבדת הטכנולוגיה המשכנעת" אינה תמורה – זהו נושא (מה שוכן באוניברסיטה?).
סעיף ב
(1) משפט II
(2) מטרתם של רכיבים אלו היא לגרום לגירוי של אזורי התגמול במוחנו, בדיוק כמו סמים.
משפט I: מה מיועד לטיפול? – "משחקים אלה ואחרים" – זה הנושא (חלקים כוללים), והוא פותח את המשפט. נשוא: מיועדים.
משפט II: מה הוא "לגרום לגירוי"? – מטרתם. לכן הנושא הוא "מטרתם", והנשוא – "לגרום לגירוי..." (שם פועל בתפקיד נשוא). הצירוף "רכיבים אלו" שבראש המשפט אינו הנושא: זהו צירוף ייחוד – רכיב שהוצא לראש המשפט כדי להדגיש אותו, וכינוי (ה־ם ב"מטרתם") מחזיר אליו.
הניסוח מחדש: מחזירים את הרכיב המיוחד למקומו הטבעי כלוואי של הנושא (בדרך כלל עם "של"): "מטרתם של רכיבים אלו" / "מטרת רכיבים אלו", ומוסיפים אוגד ("היא") לפני הנשוא.
טעות נפוצה: לבחור במשפט I משום ש"משחקים אלה ואחרים" נראה ארוך ומורכב – אורך אינו קובע; בודקים מי עושה / על מי נאמר הנשוא.
סעיף ג
(1)
משפט I – שימוש בפועל בגוף שלישי רבים בלי נושא (משפט בעל נושא סתמי).
משפט II – שימוש בפועל סביל (בבניין פֻּעַל).
(2) (אחת מאלה)
I. ברשתות החברתיות ובמשחקי הווידאו מפתחי "הטכנולוגיה המשכנעת" משתמשים בטכניקת "הפרס המשתנה". / מומחים מתחום הטכנולוגיה (בסיוע מומחים מתחום הפסיכולוגיה) משתמשים ברשתות החברתיות ובמשחקי הווידאו בטכניקת "הפרס המשתנה".
II. בימינו פיתחו אנשי הטכנולוגיה מערכות דיגיטליות ואפליקציות שביכולתן לשנות מחשבות והתנהגויות אנושיות.
(1) שתי דרכים להסתיר את עושה הפעולה:
(2) הוספת העושה:
טעות נפוצה: ב־II להשאיר את הפועל בסביל ולהוסיף "על ידי..." – זה מוסיף את העושה, אבל עדיף ומדויק יותר להמיר לפעיל. וב־(1) לכתוב "סביל" גם למשפט I – "משתמשים" הוא פועל פעיל בבניין התפעל.
שאלה 11 · תקינות תחבירית ופיסוק
לפניך קטע קצר, ובו התכתבות בקבוצת "פורטנייט" של נערים.
נער א: יש לי קבוצה בפורטנייט איתה אני משחק. אם תרצו להצטרף אליה, אתם מוזמנים לפנות ולהציע את עצמכם.
נער ב: אוקיי. אני מעוניין. רק תדע ששלישי הבא לא אהיה פנוי גם אם אני יהיה מחובר.
נער א: מעולה. מה השם משתמש שלך? זה בסדר שאינך תהיה תמיד פנוי. גם אני לא תמיד פנוי.
בטבלה שלפניך העתק מן הקטע שלוש שגיאות בתקינות התחבירית, ותקן כל אחת מן השגיאות.
| שגיאה | תיקון |
|---|---|
| (1 | |
| (2 | |
| (3 |
לא במיקוד תשפ"ז
לפניך קטע קצר שהושמטו ממנו סימני הפיסוק.
פַּסֵּק את הקטע במקומות המתאימים — הוסף נקודות ופסיקים בלבד.
הטכנולוגיה בשירות האדם היא סיסמה של משווקי הטכנולוגיות החדשות אבל אין היא נכונה בהכרח לדברי שרון לויט מוסמכת בטיפול התנהגותי שיעור ההתמכרות באוכלוסייה לטכנולוגיות תקשורת כמו אינטרנט מחשב וטלפון חכם הוא 1%-2% תופעת ההתמכרות הולכת ומתפשטת בד בבד עם השתכללות המכשירים הקיימים והתרחבות היקף פעולתם המכשירים החדשים מאפשרים לא רק שיחה אלא גם התחברות לעבודה גלישה באינטרנט משחק צפייה בתוכנית ועוד כל זאת במהלך כל שעות היממה
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
(כל שלוש מן השגיאות האלה)
| שגיאה | תיקון |
|---|---|
| (קבוצה) איתה אני משחק | (קבוצה) שאני משחק איתה / שאיתה אני משחק |
| אתם מוזמנים לפנות ולהציע את עצמכם | אתם מוזמנים לפנות אליי ולהציע את עצמכם |
| תדע ששלישי הבא לא אהיה פנוי | תדע שבשלישי הבא לא אהיה פנוי |
| גם אם אני יהיה מחובר | גם אם אהיה מחובר / גם אם אני אהיה מחובר |
| מה השם משתמש שלך? | מה שם המשתמש שלך? |
| שאינך תהיה תמיד פנוי | שלא תהיה תמיד פנוי |
השגיאות והכלל שמאחורי כל תיקון:
1. "קבוצה איתה אני משחק" – פסוקית לוואי חייבת להיפתח במילת זיקה (ש־/אשר). בלי "ש" אין שעבוד, והמשפט שבור: "קבוצה שאני משחק איתה" (או "שאיתה אני משחק").
2. "לפנות ולהציע את עצמכם" – שני פעלים במשותף יכולים לחלוק השלמה רק אם הם מקבלים אותה מילת יחס. "לפנות" צריך "אל" (לפנות אליי), "להציע" – "את". לכן חסר המושא של "לפנות": "לפנות אליי ולהציע את עצמכם".
3. "ששלישי הבא" – יום בשבוע המשמש תיאור זמן צריך מילת יחס: "בשלישי הבא" (כמו "ביום שלישי הבא"). בלי "ב" "שלישי" נראה כנושא.
4. "אני יהיה" – אי־התאמה בגוף בין הנושא לנשוא: "אני" – גוף ראשון, "יהיה" – גוף שלישי. התיקון: "(אני) אהיה".
5. "השם משתמש" – בצירוף סמיכות היידוע בא על הסומך (המילה השנייה): "שם המשתמש", לא "השם משתמש".
6. "שאינך תהיה" – "אין/אינך" שוללת רק בינוני (הווה) ומשפטים שמניים, לא פועל בעתיד. לפועל בעתיד שוללים ב"לא": "שלא תהיה תמיד פנוי".
איך מוצאים שגיאות: קוראים כל משפט ובודקים: התאמה (גוף, מין, מספר); מילות שעבוד; מילות יחס של הפועל; יידוע בסמיכות; מילת שלילה.
טעות נפוצה: לתקן מילים של סלנג ("אוקיי") או לשנות סדר מילים – אלה אינן שגיאות בתקינות התחבירית. ועוד: להעתיק שגיאה בלי ההקשר שלה (למשל רק "יהיה"), כך שלא ברור מה תוקן.
סעיף ב
הטכנולוגיה בשירות האדם היא סיסמה של משווקי הטכנולוגיות החדשות, אבל אין היא נכונה בהכרח. לדברי שרון לויט, מוסמכת בטיפול התנהגותי, שיעור ההתמכרות באוכלוסייה לטכנולוגיות תקשורת כמו אינטרנט, מחשב וטלפון חכם הוא 1%-2%. תופעת ההתמכרות הולכת ומתפשטת בד בבד עם השתכללות המכשירים הקיימים והתרחבות היקף פעולתם. המכשירים החדשים מאפשרים לא רק שיחה, אלא גם התחברות לעבודה, גלישה באינטרנט, משחק, צפייה בתוכנית ועוד. כל זאת במהלך כל שעות היממה.
שיטה: קודם מחלקים את הקטע למשפטים (נקודות) – מוצאים כל נשוא ובודקים היכן נגמר רעיון שלם; אחר כך מוסיפים פסיקים בתוך המשפטים לפי המבנים. (הסימנים שנוספו מודגשים בתשובה.)
נקודות – סוף משפט:
פסיקים:
טעות נפוצה: להפריד בפסיק בין הנושא לנשוא ("שיעור ההתמכרות..., הוא 1%-2%"), או לשים פסיק אחד בלבד בתמורה. ועוד: לא לסיים משפט אחרי הנתון 1%-2% ו"להדביק" את המשפט הבא בפסיק.
מערכת הצורות
שאלה 12 · גזרת ע"ע; שורשים של מילים הומונימיות
לא במיקוד תשפ"ז
לפניך ארבעה משפטים, ובהם מילים מודגשות.
(1) ציין את הגזרה המשותפת למילים המודגשות במשפטים. ______
(2) ציין שני מאפיינים של הגזרה שציינת, והדגם כל אחד מהם על פי מילה אחת מן המילים המודגשות.
מאפיין 1: ______ מילה מדגימה: ______
מאפיין 2: ______ מילה מדגימה: ______
(3) בטבלה שלפניך מיין את המילים המודגשות לשתי קבוצות על פי משמעותן במשפטים, וציין בראש כל עמודה את המשמעות של המילים בה.
| משמעות I: | משמעות II: |
|---|---|
לפניך שלושה משפטים, ובהם מילים מודגשות.
ציין לאחר כל משפט את השורש של המילה המודגשת בו.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(1) גזרת ע"ע (גזרת הכפולים) – השורש ת-מ-ם.
(2) (שניים מאלה)
(3)
| משמעות I: סוף / שלמות | משמעות II: תמימות / נאיביות / יושר |
|---|---|
| תֹּם, תֻּמָּם | תְּמִימִים, לְתֻמִּי |
איך מזהים את הגזרה: מסירים תחיליות וסופיות: תֹּם; תְּמִימ־ים; תֻּמָּ־ם (ם – כינוי חבור: "תום שלהם"); לְ־תֻמִּ־י (י – כינוי חבור: "בתומי"). נשארים עיצורים ת־מ, ובשלוש המילים מופיעה מ' כפולה (תְּמִימִים) או דגושה (תֻּמָּם, תֻמִּי). מכאן שהשורש ת-מ-ם, והעיצור השני והשלישי זהים – גזרת ע"ע.
המאפיינים ואיך הם נראים במילים:
(3) המשמעות לפי ההקשר:
שימו לב: אותו שורש ואותה צורה יסודית (תֹּם) משמשים לשתי משמעויות שונות; המילה "תֹּם" עצמה יכולה לציין גם תמימות ("בתום לב"), ולכן ההקשר הוא שמכריע.
טעות נפוצה: לכתוב שהמילים בגזרת ע"ו (כי "תום" נכתבת ב־ו' בכתיב מלא) – ה־ו' היא אם קריאה לתנועת o, לא עיצור שורש.
סעיף ב
הדרך: קובעים קודם את חלק הדיבור ואת המשמעות בהקשר, ואז את התבנית.
טעות נפוצה: לכתוב מ-ח-ל לשלוש המילים בגלל הדמיון בכתיב. כל צורה צריך לנתח לפי תפקידה ותבניתה.
שאלה 13 · נוֹכָחִים / נוֹכְחִים; שמות פעולה
(1) נתח כל אחד מן הפעלים שלפניך לשורש ולבניין.
נוֹכָחִים שורש ______ בניין ______
נוֹכְחִים שורש ______ בניין ______
(2) לפניך שני משפטים. שבץ בכל משפט את הפועל המתאים למשמעות המשפט מבין השניים:
נוֹכָחִים או נוֹכְחִים. שים לב: עליך להעתיק גם את הניקוד.
לפניך היגדים שהוצגו למשתתפים בסקר, שמטרתו לבדוק את מידת התמכרותם לטלפון החכם.
(1) הקף בהיגדים ארבעה שמות הנוטים במשקלי שמות הפעולה.
(2) מבין השמות שהקפת, העתק שניים השייכים לאותו הבניין. ______ ______
(3) ציין את השורש של כל אחד מן השמות שהעתקת בסעיף ב(2). ______ ______
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
(1)
נוֹכָחִים – שורש: י-כ-ח (ו-כ-ח), בניין: נפעל
נוֹכְחִים – שורש: נ-כ-ח, בניין: קל (פָּעַל)
(2)
נוֹכָחִים (בקמץ) – נפעל, גזרת פ"י/פ"ו: בנפעל של פ"י הבינוני בא בתבנית נוֹקָל: נוֹלָד, נוֹסָף, נוֹדָע. הנ' היא תחילית הנפעל, ה־וֹ היא שארית פ' הפועל (י/ו), ולכן השורש י-כ-ח (הוֹכִיחַ, וִיכּוּחַ). המשמעות: נוכחים לדעת = מגלים, משתכנעים ("נוכחתי לדעת ש...").
נוֹכְחִים (בשווא) – קל, בינוני פּוֹעֵל: כמו כּוֹתְבִים, הוֹלְכִים – התנועה o אחרי העיצור הראשון ושווא בעיצור השני. כל העיצורים שורשיים: נ-כ-ח (נוכח, נוכחוּת). המשמעות: נמצאים במקום.
איך מבחינים? לפי התנועה בעיצור השני: נוֹכָחִים – קמץ (נוֹקָל, נפעל); נוֹכְחִים – שווא (פּוֹעֲלִים, קל). ביחיד: נוֹכָח (נפעל) לעומת נוֹכֵחַ (קל).
(2) השיבוץ לפי משמעות:
טעות נפוצה: לנתח את נוֹכָחִים כשורש נ-כ-ח בנפעל – בנפעל של שורש פ"נ הנ' של השורש נבלעת בדגש (כמו נִצַּל), ולא נוצרת התבנית נוֹ־.
סעיף ב
(1) הִתְעַסְּקוּת, הֶשֵּׂג, שִׁמּוּשׁ, הַרְצָאָה
(2) הֶשֵּׂג, הַרְצָאָה (שניהם – שמות פעולה של בניין הִפְעִיל)
(3) הֶשֵּׂג – נ-שׂ-ג; הַרְצָאָה – ר-צ-י (ר-צ-ה)
משקלי שמות הפעולה של הבניינים: קל – קְטִילָה (וגם קְטָל, קִטְלָה); נפעל – הִקָּטְלוּת; פיעל – קִטּוּל; הפעיל – הַקְטָלָה; התפעל – הִתְקַטְּלוּת.
(1) איתור:
(שימו לב: "טֵלֵפוֹן", "חֵלֶק", "זְמַן" – שמות עצם, לא שמות פעולה; "לְהִמָּנַע" – שם פועל, לא שם פעולה.)
(2) הֶשֵּׂג והַרְצָאָה – שניהם של בניין הפעיל (הִשִּׂיג, הִרְצָה).
(3) השורשים:
טעות נפוצה: לזהות את "הֶשֵּׂג" כשם עצם רגיל ולא כשם פעולה, או לכתוב את שורשו שׂ-ג-ג / ה-שׂ-ג. וכן לכתוב לשורש של הַרְצָאָה ר-צ-א.
שאלה 14 · שורש כ-ו-ן ושורש י-ר-י: בניינים, גזרות ונטייה
לפניך משפט על פי טקסט 3, ובו מודגשים שני שמות פועל: לְכַוֵּן ולִירוֹת.
במשחקי פעולה במחשב השחקן חייב להחליט, בתוך שנייה בערך, באיזה כלי נשק לבחור, לאן לְכַוֵּן ומתי לִירוֹת.
לפניך רשימה של שמונה מילים הגזורות מן השורש של שם הפועל לְכַוֵּן.
כֵּן, הֵכִין, כִּוֵּן, הִכּוֹן, נָכוֹן, הִכְוִין, כּוֹנֵן, הוּכַן
(1) בטבלה שלפניך מיין את המילים שברשימה לפי הבניינים.
| קל | נפעל | הפעיל | הופעל | פיעל |
|---|---|---|---|---|
(2) ציין את הגזרה המשותפת לכל המילים שברשימה. ______
(3) אף על פי שכל המילים שברשימה שייכות לאותה הגזרה, מקצת המילים נוטות על דרך גזרת השלמים.
הקף ברשימה את המילים הנוטות על דרך גזרת השלמים.
(4) כתוב שני פעלים מן השורש של הפעלים שברשימה, לפי ההנחיות שלפניך.
(1) הקף את צורת העתיד בגוף נוכח (גוף שני, יחיד) הנכונה של שם הפועל לִירוֹת.
תִּירָה, תִּירֶה
(2) לפניך ארבעה צירופים, ובהם מילים מודגשות. מבין המילים המודגשות הקף את המילים שנגזרו מאותו השורש של שם הפועל לִירוֹת.
המוֹרֶה לעברית, בלי מוֹרָא ופחד, יְרִיַּת הפתיחה, הוֹרֶה מלווה
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
(1)
| קל | נפעל | הפעיל | הופעל | פיעל |
|---|---|---|---|---|
| כֵּן | נָכוֹן, הִכּוֹן | הֵכִין, הִכְוִין | הוּכַן | כִּוֵּן, כּוֹנֵן |
(2) גזרת ע"ו/ע"י (השורש כ-ו-ן).
(3) כִּוֵּן, הִכְוִין
(4) • הִתְכּוֹנֵן (מִתְכּוֹנֵן, אֶתְכּוֹנֵן וכו')
השורש: כ-ו-ן, גזרת ע"ו – העיצור האמצעי ו' "נעלם" ברוב הצורות (כֵּן, הֵכִין, נָכוֹן), ולכן יש לזהות כל בניין לפי סימניו המיוחדים בגזרה זו.
(1) המיון וסימני הזיהוי:
(3) נטייה על דרך השלמים: הו' משמשת עיצור מלא, ככל עיצור שורש אחר: כִּ־וֵּ־ן (קִטֵּל), הִכְ־וִ־ין (הִקְטִיל). בשאר המילים הו' אינה נהגית כעיצור.
(4) התפעל:
שימו לב: לשתי הצורות משמעות שונה – הִתְכּוֹנֵן = התארגן מראש; הִתְכַּוֵּן = רצה, חשב.
טעות נפוצה: לשבץ את "הִכּוֹן" בהפעיל בגלל ה־הִ בראש המילה – בנפעל ציווי ושם הפועל מתחילים בהִ־ (הִכָּנֵס, הִכּוֹן). ובהפך, "כּוֹנֵן" אינו בינוני קל – זו צורת פיעל של ע"ו.
סעיף ב
(1) תִּירֶה
(2) (ה)מוֹרֶה, יְרִיַּת
השורש של לִירוֹת: י-ר-י (גזרת פ"י וגם ל"י). שם הפועל לִקְטוֹל ← לִירוֹת: הי' של השורש נבלעה בחיריק (כמו לִירוֹשׁ), והסופית ־וֹת מעידה על ל"י (לִבְנוֹת, לִקְנוֹת).
(1) עתיד, נוכח: בפעלים בגזרת ל"י העתיד מסתיים ב־ֶה (סגול): תִּבְנֶה, תִּקְנֶה, ולכן תִּירֶה ("אתה תִּירֶה"). תִּירָה בקמץ היא הגייה שגויה, המושפעת מגזרת ל"א (תִּירָא – מן השורש י-ר-א, "תפחד").
(2) מיון המילים:
טעות נפוצה: להקיף "הוֹרֶה" משום שהוא דומה בכתיב ל"מוֹרֶה", ולא להקיף "מוֹרֶה" משום שהמשמעות "מלמד" רחוקה לכאורה מ"ירייה".
שאלה 15 · משקלים, בינוני סביל, דרכי תצורה וצורנים
לפניך רשימת שמות של משחקי ילדים, ובה מילים מודגשות.
איש תָּלוּי, פרה עִוֶּרֶת, חבילה עוֹבֶרֶת, מַחְבּוֹאִים,
סבתא סוֹרֶגֶת, צוֹלְלוֹת, דג מָלוּחַ
(1) מבין המילים המודגשות, העתק שתי מילים שאינן צורות בינוני, וציין את המשקל של כל מילה.
המילה: ______ המשקל: ______
המילה: ______ המשקל: ______
(2) מבין צורות הבינוני שברשימה העתק רק את צורות הבינוני הסביל. ______
השלם את הקטע שלפניך.
משחקי כַּדּוּר עדיין נפוצים בימינו.
מן המילה כַּדּוּר נגזרה המילה כַּדּוּרִי שמשמעותה היא דבר עגול, שנראה כמו כדור.
משמעות צורן הגזירה הסופי במילה כַּדּוּרִי היא ______ .
המילה כַּדֹּרֶת היא החלופה העברית לבאולינג, והיא נוצרה בדרך של ______ .
דרך התצורה של המילים כַּדּוּרְסַל, כַּדּוּרֶגֶל היא ______ .
דוגמה למילה נוספת שנגזרה באותה דרך תצורה של המילים כַּדּוּרְסַל, כַּדּוּרֶגֶל היא המילה ______ מטקסט 3, שורה 2.
מן המילה כַּדּוּר נגזר השורש המרובע כ-ד-ר-ר. השורש המרובע כ-ד-ר-ר נוצר בדרך של ______ .
לפניך משפט, ובו מודגשות שתי מילים.
מְהִירוּת גלישה גבוהה מאפשרת תגובות מְהִירוֹת למהלכים במשחק.
ציין ליד כל מילה את סוג הצורן הסופי שבה: צורן גזירה או צורן נטייה, וקבע את משמעותו.
מְהִירוּת סוג הצורן הסופי: ______ משמעותו: ______
מְהִירוֹת סוג הצורן הסופי: ______ משמעותו: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
(1)
המילה: עִוֶּרֶת – המשקל: קִטֵּל (בנקבה: קִטֶּלֶת)
המילה: מַחְבּוֹאִים – המשקל: מַקְטוֹל
(2) תָּלוּי, מָלוּחַ
שלב 1 – אילו מילים הן בינוני? בינוני הוא צורת הווה של פועל, בתבנית של בניין:
שלב 2 – המילים שאינן בינוני:
שלב 3 – סביל: רק פָּעוּל (תָּלוּי, מָלוּחַ) מבטא מצב שנוצר מפעולה שנעשתה על הדבר (מישהו תלה אותו, מישהו המליח אותו).
טעות נפוצה: לכתוב "צוֹלְלוֹת" כשם עצם (צוללות – כלי שיט) ולכן "לא בינוני". בשם המשחק "צוללות" זו צורת בינוני פָּעַל; ובכל מקרה עִוֶּרֶת ומַחְבּוֹאִים הן התשובה המדויקת.
סעיף ב
כַּדּוּרִי – בסיס + צורן גזירה סופי ־ִי: הצורן ־ִי הופך שם עצם לשם תואר (כמו ביתי, עירוני, ספרותי). כאן משמעותו "דומה ל־, בעל צורה של".
כַּדֹּרֶת – שורש ומשקל: מן המילה "כדור" חולץ השורש כ-ד-ר, והוא הוכנס למשקל קַטֹּלֶת (כַּ־דֹּ־רֶת). אין כאן "בסיס + צורן": הבסיס "כַּדּוּר" לא נשמר בשלמותו – התנועות השתנו לגמרי לפי תבנית המשקל, וה־ת' הסופית היא חלק מן המשקל.
כַּדּוּרְסַל, כַּדּוּרֶגֶל – הלחם בסיסים: שתי מילים שלמות (כדור + סל; כדור + רגל) הולחמו למילה אחת, ולעיתים "נבלע" עיצור משותף (כדור+רגל ← כַּדּוּרֶגֶל, ר' אחת).
חייזרים – הלחם: "חי" + "זר" ← חַיְזָר (יצור חי זר, מן החלל). מופיע בטקסט 3, שורה 2: "זומבים, חייזרים ומפלצות".
כ-ד-ר-ר – הכפלת עיצור: מן השורש התלת־עיצורי כ-ד-ר נוצר שורש מרובע על ידי הכפלת ל' הפועל (כִּדְרֵר – לכדרר כדור), כמו ב־ש-ח-ר-ר (שִׁחְרֵר) ו־א-ד-מ-ם (אדמדם).
טעות נפוצה: לכתוב ש"כַּדֹּרֶת" נוצרה ב"בסיס וצורן" (כדור + ת) – בודקים אם הבסיס "כדור" נשמר בשלמותו; כאן התנועות השתנו לגמרי לפי המשקל.
סעיף ג
מְהִירוּת – סוג הצורן הסופי: צורן גזירה; משמעותו: הפשטה (שם מופשט).
מְהִירוֹת – סוג הצורן הסופי: צורן נטייה; משמעותו: נקבה רבות.
ההבחנה: צורן גזירה יוצר מילה חדשה, בעלת משמעות חדשה (ולעיתים חלק דיבור אחר); צורן נטייה משנה רק את הצורה הדקדוקית של אותה מילה (מין, מספר, גוף, יידוע).
טעות נפוצה: לבלבל בין ־וּת ל־וֹת בגלל הכתיב הזהה בלי ניקוד. הניקוד (שורוק/חולם) וההקשר מכריעים: "מהירוּת גלישה" – שם עצם (נושא); "תגובות מהירוֹת" – שם תואר (לוואי).
שאלה 16 · חידושי מילים: בסיס וצורן, משקל, שורשים גזורי שם, הגייה
"גיימר" (gamer) הוא חובב מושבע של משחקי וידאו ושל משחקי מחשב ומקדיש זמן רב למשחקים עצמם, לדיון בהם ולקריאה עליהם.
בשל הצורך בחלופה עברית למילה "גיימר", הציעה האקדמיה ללשון העברית שתי אפשרויות והעמידה אותן לבחירת הציבור.
מִשְׂחֲקָן, מִשְׂחֲקַאי
(1) ציין באיזו דרך תצורה בחרה האקדמיה ללשון העברית ליצור את שתי החלופות האלה. ______
(2) בחר באחת החלופות ופרט את דרך תצורתה.
יש המציעים את המילה שַׂחֶקֶת במקום המונח "הפרעת גיימינג".
ציין את השיקולים הדקדוקיים שהנחו את המציעים.
שמות הפועל לְטַלְפֵּן, לְצַיֵּץ (בטוויטר) רוֹוחים בעברית. נוסף עליהם נוצרו בלשון הדיבור גם לְגַגֵּל ולְפַסְבֵּק.
(1) ציין את הבניין המשותף לכל ארבעת שמות הפועל האלה. ______
(2) רק לאחד מארבעת שמות הפועל יש שורש עברי. הקף אותו.
(3) שורשיהם של שמות הפועל האחרים מקורם בלעז. באיזה אופן נוצרו השורשים האלה?
(1) לפניך שני משפטים, ובכל משפט שתי מילים מודגשות: מילה המשקפת את ההגייה הנכונה ומילה המשקפת הגייה שגויה. בכל משפט הקף את המילה המבטאת את ההגייה הנכונה.
(2) בחר באחת מן המילים שהקפת, ונמק מדוע המילה שהקפת היא הנכונה.
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
(1) בסיס וצורן גזירה סופי (גזירה קווית).
(2) (אחת מאלה)
איך מזהים: מחפשים בתוך המילה החדשה מילה קיימת שלמה – מִשְׂחָק – ובודקים מה נוסף לה. בשתי החלופות הבסיס נשמר (עם שינוי תנועה צפוי: הקמץ שבחָ מתקצר לחטף־פתח – מִשְׂחֲ־, כי ההטעמה עוברת לסופית), ונוספת סופית. זו גזירה קווית – הצורן נוסף בסוף הבסיס, ולא "משתלב" בתוכו כמו במשקל.
משמעות הצורנים:
בשני המקרים: "מי שעוסק במשחק / חובב משחק".
טעות נפוצה: לכתוב "שורש ומשקל" – אילו כך היה, השורש שׂ-ח-ק היה מוכנס למשקל קיים בלי בסיס "משחק" שלם בתוכו.
סעיף ב
המציעים השתמשו בשורש שׂ-ח-ק, המציין משחק (משחק המחשב), ובמשקל קַטֶּלֶת, שמשמעותו העיקרית היא מחלות (כמו אַדֶּמֶת, שַׁפַּעַת, צַהֶבֶת). השילוב של שני הרכיבים יוצר מילה עברית שפירושה "מחלה הקשורה במשחק" – חלופה מדויקת למונח "הפרעת גיימינג".
שני שיקולים, שניהם נחוצים:
1. השורש – שׂ-ח-ק נושא את המשמעות "משחק".
2. המשקל – קַטֶּלֶת (שַׂ־חֶ־קֶת; הסגול שבחֶ בא במקום הדגש שאינו בא בח') הוא משקל של מחלות: אַדֶּמֶת, צַהֶבֶת, שַׁפַּעַת, קַדַּחַת. הוא מתאים כי "הפרעת גיימינג" הוכרה כמחלה (טקסט 2, שורות 1–2).
טעות נפוצה: לציין רק את השורש או רק את המשקל, או לכתוב "משקל של מקצועות" – זה משקל קַטָּל (נַגָּר, צַלָּם).
סעיף ג
(1) פיעל
(2) לְצַיֵּץ
(3) השורשים נגזרו משמות עצם (שורשים גזורי שם): מן המילים הלועזיות טלפון, גוגל, פייסבוק חולצו העיצורים ונוצרו השורשים ט-ל-פ-נ, ג-ג-ל, פ-ס-ב-ק.
(1) הבניין: כל ארבעת שמות הפועל בתבנית לְקַטֵּל (לְדַבֵּר) – פתח בעיצור הראשון וצירי בעיצור האחרון: לְטַלְ־פֵּן, לְצַ־יֵּץ, לְגַ־גֵּל, לְפַסְ־בֵּק. בפעלים בעלי ארבעה עיצורים (לְטַלְפֵּן, לְפַסְבֵּק) פיעל הוא כמעט הבניין היחיד האפשרי, ולכן הוא הבניין העיקרי לחידושי פעלים משמות.
(2) השורש העברי: לְצַיֵּץ – מן השורש העברי צ-י-צ (ציוץ של ציפור), שקיבל משמעות חדשה (כתיבת "ציוץ" בטוויטר). לשאר אין שורש עברי.
(3) שורשים גזורי שם: לוקחים שם עצם קיים (כאן – מילה שאולה: טלפון, Google, Facebook), מחלצים ממנו את העיצורים ומתייחסים אליהם כאל שורש, שאותו מכניסים לבניין: טֶלֶפוֹן ← ט-ל-פ-נ ← טִלְפֵּן; גוּגְל ← ג-ג-ל ← גִּגֵּל; פֵייסְבּוּק ← פ-ס-ב-ק ← פִסְבֵּק.
טעות נפוצה: לכתוב ב־(3) "הלחם" או "ראשי תיבות". אין כאן חיבור של שתי מילים – יש חילוץ עיצורים ממילה אחת.
סעיף ד
(1) תִּעוּד; מֶחְלָף
(2) (אחת מאלה)
תִּעוּד: שם הפעולה של פיעל (תִּעֵד) – משקל קִטּוּל. בשורש ת-ע-ד העיצור השני ע' אינו מקבל דגש. כשהדגש נדחה מאותיות גרוניות יש שתי אפשרויות: לפני א', ר' (ולעיתים ע') – תשלום דגש: החיריק מתארך לצירי (בֵּרוּר, תֵּאוּר); לפני ה', ח', ע' בדרך כלל – אין תשלום דגש: החיריק נשאר (צִחוּק, נִהוּל, שִׁעוּר). לכן תִּעוּד.
מֶחְלָף: מֶחְלָף הוא מקום – צומת מפולס שבו מחליפים כביש. משקל המקומות מִקְטָל (מִגְרָשׁ, מִשְׂרָד); כשפ' הפועל גרונית החיריק משתנה לסגול: מֶרְחָב, מֶחְלָף. לעומת זאת מַקְטֵל הוא משקל מכשירים (מַסְרֵק, מַזְלֵג; מַחְלֵף – מכשיר להחלפת חום), ולכן "הַמַּחְלֵף החדש נבנה" – שגוי.
טעות נפוצה: להקיף "תֵּעוּד" על פי ההגייה הרווחת, ולהקיף "מַחְלֵף" משום שכך הוגים רבים בדיבור.