בגרות בלשון הבנה והבעה 011282 - חורף 2017
הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · חורף · 12 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בלשון, חורף 2017, כל 12 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
עברית: הבנה, הבעה ולשון
על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני חלקים.
חלק ראשון — הבנה והבעה — 60 נקודות
פרק א: הבנת הנקרא — 35 נקודות
פרק ב: הבעה — 25 נקודות
חלק שני — לשון: תחביר ומערכת הצורות — 40 נקודות
סה"כ — 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראות מיוחדות:
(1) יש לקרוא את הטקסטים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
(2) לכתיבת טיוטה אפשר להשתמש בעמודים האחרונים (20–21) של השאלון.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
נספח: טקסטים.
חלק ראשון — הבנה והבעה (60 נקודות)
ההוראות לחלק זה
לפניך שני טקסטים. קרא אותם, וענה על השאלות בשאלון המחברת המצורף.
קרא את הטקסטים 1–2 שבנספח המצורף, וענה על השאלות בפרקים שלפניך.
הקפד על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני. (במסגרת)
פרק א: הבנת הנקרא (35 נקודות)
בפרק זה ענה על כל השאלות 1–4.
פרק ב: הבעה (25 נקודות)
בחר באחד מן הנושאים 5–6, וכתוב עליו מאמר בהיקף של כ־300 מילים לפי ההוראות. תוכל לכתוב טיוטה בעמודים 8–9.
שאלה 1 · עמדות הכותבים כלפי האמוג'י ונימוק לכל עמדה
מהי עמדתו של כל אחד מן הכותבים כלפי השימוש באמוג'י במקום בשפה הכתובה? (6 נקודות)
הבא נימוק אחד של כל אחד מן הכותבים, המבסס את עמדתו. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
כותב טקסט 1 (לירן שוויד) מצדד בשימוש באמוג'י: לדעתו האמוג'י הוא דרך לגיטימית להביע משמעות, ממש כמו מילים, והשימוש בו במקום בשפה הכתובה יתפוס חלק נרחב יותר בתקשורת בין אנשים ואף עשוי לשפר אותה (אם כי אינו טוען שהשפה הכתובה תיעלם).
כותב טקסט 2 (אברום רותם) מתנגד לשימוש באמוג'י במקום בשפה הכתובה: לדעתו האמוג'י אינו שפה ואינו יכול להחליף אותה; התקשורת באמצעותו נלעגת, לא־אישית ומלאכותית. אפשר לכל היותר לגוון בו את הכתיבה, אך אין לראות בו תחליף לשפה הכתובה.
מה נדרש: שתי עמדות – עמדה לכל כותב, מנוסחת במשפט שלם (3 נקודות לכל אחת). עמדה = יחס ברור (בעד / נגד) + מושא היחס (השימוש באמוג'י במקום בשפה הכתובה).
טקסט 1 – בעד. העמדה מנוסחת בפסקת הסיום: "אני בהחלט מאמין שהשימוש באמוג'י במקום בשפה הכתובה יתפוס חלק נרחב יותר בתקשורת בין אנשים" ו"ואולי אפילו תשפר את התקשורת בינינו" (שורות 41–44). גם בשורות 21–30 הוא טוען ש"אין שוני אמִתי בין המילים לסמלים". שימו לב להסתייגות: "איני טוען שבעתיד הנראה לעין תיהפך השפה הכתובה לשפה של סמלים" (שורה 41) – הוא אינו צופה היעלמות של השפה הכתובה, אלא מצדד בהרחבת השימוש באמוג'י.
טקסט 2 – נגד. כבר בכותרת "רגשונים אינם שפה!" ובפתיחה: "התקשורת באמצעות רגשונים היא נלעגת, לא־אישית, עקרה מרגש ומלאכותית" (שורות 2–4); "המגוון ההולך וגדל של סמלי האמוג'י איננו תחליף לשפה" (שורה 36); ובסיום: אין "לראות באמוג'י... אמצעי העשרה חיוני ובעל משמעות המחליף את השפה הכתובה" (שורות 57–58).
איך מוצאים עמדה: מחפשים בפתיחה ובסיום, בגוף ראשון ("אני מאמין", "אני מציע") ובמילות הערכה ("נלעגת", "בהחלט").
טעות נפוצה: לכתוב שכותב טקסט 1 טוען שהאמוג'י יחליף את השפה הכתובה לגמרי – הוא מסתייג מכך במפורש.
סעיף ב
נימוק של כותב טקסט 1: האמוג'י הוא כלל־עולמי, ולכן הוא מגשר בין אנשים הדוברים שפות שונות.
(נימוקים אפשריים נוספים: האמוג'י מציג את הדבר עצמו, ואילו המילה היא רק ייצוג שפתי; האמוג'י מביע משמעות לפעמים טוב יותר מן המילים; הוא חוסך זמן.)
נימוק של כותב טקסט 2: סמלי האמוג'י הם אוסף אקראי של ציורים מלאכותיים מוכנים מראש, המבטאים רגשות חד־ממדיים; הצירוף שלהם פתוח לפרשנויות רבות מדי, ולכן הם אינם מאפשרים תקשורת סבירה – בניגוד לשפה, שיש לה משמעות מוסכמת ודקדוק.
(נימוקים אפשריים נוספים: גם "סלנג הרשת" הוכרז כשפה חדשה ונעלם בתוך זמן קצר; הציור של האדם הקדמון היה אישי וייחודי, ואילו האמוג'י נבחר מסדרה מוכנה מראש.)
נימוקים בטקסט 1 (יש לבחור אחד):
נימוקים בטקסט 2 (יש לבחור אחד):
נימוק ≠ עמדה: הנימוק עונה על השאלה "מדוע?". אין לחזור על העמדה ("כי האמוג'י אינו שפה"), אלא להסביר למה הוא אינו שפה.
טעות נפוצה: להביא מטקסט 1 את טענת הפרשנות האישית ("כל אדם עלול לפרש בדרך שלו", שורה 21) כנימוק בעד – זו הסתייגות שהכותב מביא ודוחה, לא נימוק לעמדתו.
שאלה 2 · בעיות בתרגום טקסט כתוב לסמלי אמוג'י
על פי טקסט 1, ציין שתי בעיות שעלולות להתעורר בתרגום של טקסט כתוב לסמלי אמוג'י. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
בעיה 1: אוצר הסמלים מוגבל – בלוח האמוג'י הסטנדרטי יש 825 סימנים בלבד, ויש מושגים (בעיקר מושגים מופשטים) שאינם מיוצגים בו. למשל, אין אמוג'י שמבטא את המושג הסיני "דאו" ("דרך") במובנו בהגות הסינית.
בעיה 2: כל אדם עלול לפרש בדרך שלו טקסט הכתוב בשפת האמוג'י, ולכן התרגום עלול להתפרש אחרת ממה שהתכוון הכותב (קשה להעביר משמעות מטפורית או מופשטת של סמל, כמו "אהבה" בסמל הלב).
היכן בטקסט:
1. מושגים שאינם מיוצגים – שורות 15–19: "בלוח האמוג'י הסטנדרטי יש 825 סימנים, ואף על פי כן יש מושגים שאינם מיוצגים בו". הדוגמה – הניסיון לתרגם את המושג "דאו": "אין אמוג'י שמזכיר את משמעות המילה 'דרך' במובנה בהגות הסינית". לכן הכותב נאלץ לבחור טקסט שבו מרבית הדימויים "לקוחים מעולם הטבע והחי" – תחומים מוחשיים שמיוצגים היטב.
2. פרשנות אישית – שורה 21: "כל אדם עלול לפרש בדרך שלו טקסט הכתוב בשפת האמוג'י". גם דוגמת מנוע החיפוש (שורות 34–40) ממחישה שקשה לזהות את המשמעות המטפורית של סמל (הלב כסמל לאהבה) כאשר היא שונה מן "המובן הבסיסי של העצם המשתקף בכל סמל".
ניסוח מלא: כל בעיה – במשפט שלם, רצוי עם הסבר או דוגמה. הבעיות צריכות להיות שונות זו מזו: "חסרים סמלים" ו"אין סמל לדאו" הן אותה בעיה (כלל ודוגמה).
טעות נפוצה: לציין ש"המשימה הייתה קשה" או ש"לאמוג'י יש מגבלות של שפה" (שורה 14) בלי לפרט מהן המגבלות.
שאלה 3 · שאלות שיש עליהן תשובה בטקסטים
לפניך חמש שאלות. הקף את מספרי השאלות שיש עליהן תשובה בטקסטים. (4 נקודות)
(1) מה גרם להתפשטות האמוג'י בעולם?
(2) מדוע ילדים מעדיפים להשתמש בשפת האמוג'י יותר ממבוגרים?
(3) האם שפת האמוג'י תיכנס בעתיד לתכנית הלימודים?
(4) איזו צורת תקשורת הייתה נפוצה באינטרנט לפני האמוג'י?
(5) כיצד קובעים את הסמלים שייכנסו ללוח האמוג'י?
מתוך שני הטקסטים, כתוב את התשובות על השאלות שהקפת. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(1) ו־(4)
שיטה: לכל שאלה מחפשים בשני הטקסטים מידע שעונה עליה במפורש, ולא רק נושא קרוב.
טעות נפוצה: להקיף את (3) בגלל ההמלצה החינוכית בסוף טקסט 2.
סעיף ב
(1) האמוג'י התפשט בזכות השימוש ההולך וגובר בתקשורת מקוונת, ובעיקר בשירותים לשליחת הודעות מיָדיות (כמו "וואטסאפ"), שבהם משתמשים באמוג'י כדי להחליף מילים בסמלים; עד שנת 2010 הוא כבר היה "דייר קבע" במכשירים הניידים בכל העולם.
(4) לפני האמוג'י היה נפוץ באינטרנט "סלנג רשת" – שפה שהתאפיינה בקיצורים רבים. כמו כן השתמשו ברגשונים שנוצרו מסימני פיסוק ומסימנים אחרים (כמו :-) ).
(1) טקסט 1, שורות 4–8: משתמשים באמוג'י "בתקשורת מקוונת, ובעיקר בשירותים שנועדו לשליחת הודעות מיָדיות... בשנים האחרונות אנחנו עדים לשימוש הולך וגובר בשירותים כאלה, וכך גם לשימוש באמוג'י". אפשר להוסיף גם את היתרונות שמסבירים את התפשטותו – הוא חוסך זמן ומגשר בין דוברי שפות שונות (שורות 7–9). טקסט 2, שורות 25–27, מוסיף את ההשתלבות במכשירים הניידים.
(4) טקסט 2, שורות 15–17: "עוד בראשית ימי האינטרנט השיח הציבורי המציא לעצמו 'סלנג רשת' שהתאפיין בקיצורים רבים", ובהמשך "הנוער נטש את סלנג הרשת לטובת רגשונים וייצוגים גרפיים" (שורות 20–21).
יש לכתוב את התשובה במשפט שלם ובמילים שלכם, ולא להעתיק שורה שלמה.
שאלה 4 · המלצת כותב טקסט 2 ועמדתו לגבי קטע חדש
מהי המלצתו של כותב טקסט 2 לגבי חינוך הילדים בעידן השימוש באמוג'י? (4 נקודות)
קרא את הקטע שלפניך וענה על השאלה שאחריו.
במחקר חדש התגלה שבגלל ההבדלים בין מערכות ההפעלה של טלפונים חכמים, סמלי האמוג'י אינם זהים בכל המכשירים ועקב זאת אין להם משמעות אחת מוסכמת. לדוגמה, החיוך הקורן (grin) נראה בסוג מסוים של טלפונים שלילי ומלחיץ יותר מבסוג טלפונים אחר. במילים אחרות, עד שלא ייווצר קוד אחיד לכל מערכות ההפעלה של המכשירים המגוונים, ייתכן שתיאלצו לסבול קצרים בתקשורת או לתקשר בדרך אחרת, למשל באמצעות אותיות ומילים.
(מעובד על פי אופיר ארצי [12 באפריל 2016]. זהירות: האמוג'י שלכם לא תמיד נראים כמו שאתם חושבים. אוחזר מ־http://www.tgspot.co.il)
לדעתך, מה היה חושב כותב טקסט 2 על הקטע שלעיל? נמק. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
כותב טקסט 2 ממליץ לחזור ולהתמקד בהוראה ובלימוד של השפה העשירה והמגוונת שאנו דוברים וכותבים זה דורות, כדי שהילדים יוכלו להתבטא באופן עמוק ומדויק יותר. אפשר לגוון ולהמחיש גם באמוג'י, אך אין ללמד את האמוג'י כשפה ואין לראות בו תחליף לשפה הכתובה.
היכן: פסקת הסיום, שורות 54–58: "אני מציע לשוב ולהתמקד בהוראה ובלימוד של שפה עשירה ומגוונת שאנו דוברים וכותבים זה דורות... אפשר בהחלט לגוון, לעטר ולהמחיש גם באמוג'י כזה או אחר, אך עדיף שלא לחשוב שמדובר בשפה, וודאי שלא לראות באמוג'י אמצעי שיש ללמדו".
סימני ההמלצה: "אני מציע", "כדאי", "עדיף ש".
תשובה מלאה כוללת את שני הצדדים של ההמלצה: מה כן לעשות (ללמד שפה עשירה, כדי להתבטא לעומק ובדיוק) ומה לא לעשות (לא ללמד אמוג'י כשפה ולא להחליף בו את השפה הכתובה).
טעות נפוצה: לכתוב שהכותב ממליץ "לאסור על השימוש באמוג'י" – הוא מתיר לגוון ולעטר בו.
סעיף ב
כותב טקסט 2 היה רואה בקטע חיזוק לעמדתו שהאמוג'י אינו שפה ואינו יכול להחליף את השפה הכתובה. הקטע מראה שלסמלי האמוג'י אין משמעות אחת מוסכמת – אותו סמל נראה ומתפרש אחרת במכשירים שונים. ואילו לדעת הכותב, שפה היא מערכת של סמלים "שיש להם משמעות מוסכמת, הברורה למרבית חברי קהילה מסוימת", והאמוג'י "אינו מאפשר תקשורת סבירה משום שהצירוף שלו נתון למרחב גדול מדי של פרשנות". נוסף על כך, הקטע מציע לתקשר "באמצעות אותיות ומילים" כדי למנוע קצרים בתקשורת – ממש כהמלצת הכותב לחזור לשפה הכתובה העשירה.
שלב 1 – הכרעה: הכותב היה מסכים עם הקטע / רואה בו הוכחה לטענתו.
שלב 2 – קישור בין הקטע לטקסט 2:
שלב 3 – הסקה: אם אפילו המראה של הסמל אינו אחיד, קל וחומר שאי אפשר לבנות עליו שפה – זו ראיה נוספת לטענת הכותב.
מבנה מומלץ: עמדה משוערת ← מה נאמר בקטע ← איזו טענה בטקסט 2 הוא מחזק (עם הפניה) ← מסקנה.
טעות נפוצה: לסכם את הקטע בלבד, בלי לקשר אותו לטענה מפורשת של כותב טקסט 2.
שאלה 5 · מאמר טיעון: שילוב אמוג'י בכתיבה רשמית
השימוש באמוג'י היה נפוץ בעבר בעיקר בהודעות טקסט מיָדיות, וכיום הוא מתרחב לתחומים חדשים, כמו פרסום או תכתובות בעבודה.
כתוב מאמר טיעון, ובו הבע את עמדתך בנוגע לשאלה אם ראוי לשלב אמוג'י בימינו בכל סוגי הכתיבה ואף בכתיבה רשמית: מכתבים רשמיים, עבודות אקדמיות, עיתונות, ספרי עיון וכדומה. נמק את דבריך באמצעות דוגמאות.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 5
אמוג'י – תבלין, לא מנה עיקרית
בשנים האחרונות כמעט כל הודעה בטלפון מלווה בפרצוף מחייך, בלב או באגודל מורם. האמוג'י, שנולד בהודעות טקסט מיָדיות, מתחיל לחדור גם לפרסומות ולתכתובות בעבודה, ויש הקוראים לשלבו בכל סוגי הכתיבה, ואף במכתבים רשמיים ובעבודות אקדמיות. לדעתי, אין לשלב אמוג'י בכתיבה רשמית; מקומו בשיחה הקלה בין חברים, ולא במסמך שאמור להיות ברור, מדויק ומחייב.
ראשית, כתיבה רשמית דורשת דיוק, ואילו האמוג'י פתוח לפרשנויות רבות. אותו סמל עשוי להתפרש אחרת אצל קוראים שונים, ואף להיראות אחרת במכשירים שונים. חיוך שנועד להביע הסכמה עלול להתפרש כלעג, ולב שנשלח כתודה עלול להיראות כחוסר רצינות. כאשר עורך דין מנסח חוזה, או פקיד עונה לפניית אזרח, אי־הבנה כזאת עלולה לעלות ביוקר. במילים אפשר לנסח בדיוק מה מבקשים, מה מאשרים ומה דוחים. ואכן, גם כותב שבחר לתרגם טקסט סיני לאמוג'י גילה שאין סמל לכל מושג, ונאלץ לוותר על הטקסט שבחר ולתרגם טקסט אחר.
שנית, השפה הכתובה מאפשרת להביע רעיונות מורכבים, ואילו האמוג'י מבטא בעיקר רגשות פשוטים. עבודה אקדמית או מאמר עיוני בנויים על טענות, נימוקים, הסתייגויות וקשרים לוגיים כמו "אף על פי ש־" או "לכן". אין סמל שיכול לבטא קשר של ויתור או מסקנה. סטודנט שישלב פרצופים בעבודת סמינריון לא יעשיר את טיעוניו, אלא ייצור רושם של שטחיות ויקשה על הקורא להבין את כוונתו. זאת ועוד, כתיבה רשמית משקפת כבוד לנמען, וסמלים מצוירים משדרים קלילות שאינה הולמת פנייה למוסד או למרצה.
תומכי השילוב טוענים כי האמוג'י חוסך זמן ומגשר בין דוברי שפות שונות. אכן, בהודעה קצרה לחבר מחו"ל סמל אחד יכול לומר הרבה. אך כתיבה רשמית אינה נמדדת במהירותה, אלא באמינותה ובבהירותה. מכתב רשמי נכתב בשפה אחת, ומי שאינו מבין אותה יזדקק לתרגום מדויק, לא לציורים.
לסיכום, האמוג'י הוא תוספת צבעונית ומשעשעת לשיחה היום־יומית, ואין סיבה לוותר עליו בהודעות לחברים. עם זאת, במכתבים רשמיים, בעיתונות ובעבודות אקדמיות עלינו להמשיך להשתמש במילים, שרק הן מאפשרות לכתוב באופן מדויק, מנומק ומכבד. האמוג'י יכול לתבל את הכתיבה, אך אסור לו להחליף אותה.
(מספר מילים: 302, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת המבטאת עמדה ("אמוג'י – תבלין, לא מנה עיקרית").
2. פתיחה – הצגת התופעה (האמוג'י חודר לפרסום ולעבודה), ניסוח השאלה השנויה במחלוקת והעמדה במפורש: אין לשלב אמוג'י בכתיבה רשמית.
3. נימוק ראשון + דוגמאות ("ראשית") – כתיבה רשמית דורשת דיוק, והאמוג'י פתוח לפרשנויות; דוגמאות: חוזה, תשובת פקיד, והמגבלה שתוארה בטקסט 1 (אין סמל לכל מושג).
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית", "זאת ועוד") – השפה מבטאת רעיונות מורכבים וקשרים לוגיים; דוגמה: עבודת סמינריון; וכן עניין הכבוד לנמען.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("תומכי השילוב טוענים... אכן... אך") – חיסכון בזמן וגישור בין שפות; הודאה חלקית והפרכה: כתיבה רשמית נמדדת בדיוק, לא במהירות.
6. סיום – חזרה על העמדה בניסוח חדש, הבחנה בין כתיבה אישית לכתיבה רשמית, ומשפט סוגר הקושר לכותרת.
עמידה באמות המידה:
העמדה הנגדית בקצרה: אפשר לטעון בעד שילוב האמוג'י: השפה תמיד מתפתחת ומקבלת אמצעי ביטוי חדשים; האמוג'י מוסיף טון רגשי שחסר בכתיבה ומונע אי־הבנות של טון; הוא נגיש לדוברי שפות שונות ולקוראים צעירים, ולכן יכול לשמש בעיתונות ובפרסום.
טעות נפוצה: לכתוב סיכום של שני הטקסטים במקום מאמר טיעון עצמאי, או להביע עמדה רק בפסקה האחרונה.
שאלה 6 · מאמר טיעון: הקשרים החברתיים בעידן הדיגיטלי
יש הטוענים שהחיבור התמידי לרשתות החברתיות המאפיין את דורנו פוגע בתקשורת הבין־אישית, המתרחשת פנים אל פנים, ומעצים את הניכור החברתי. לעומת זאת, יש הרואים ברשתות החברתיות כלי שמחזק את הקשרים בין בני אדם.
כתוב מאמר טיעון, ובו הבע את דעתך על התמורות בקשרים החברתיים בין בני האדם בעידן הדיגיטלי. נמק את דבריך באמצעות דוגמאות.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 6
הרשת מקרבת, אם יודעים להשתמש בה
לפני דור, מי שעבר לעיר אחרת איבד בדרך כלל את הקשר עם רוב חבריו. כיום, בזכות הרשתות החברתיות, אפשר להמשיך לשוחח עם חבר ילדות שעבר לחו"ל, לראות את תמונות הנכדים של סבתא ולהצטרף לקבוצה של אנשים שמתעניינים באותו תחביב. יש הטוענים שהחיבור התמידי לרשת פוגע בקשרים פנים אל פנים ומעמיק את הבדידות. לדעתי, הרשתות החברתיות דווקא מחזקות את הקשרים בין בני האדם, בתנאי שמשתמשים בהן בתבונה.
ראשית, הרשתות מאפשרות לשמור על קשרים שבעבר היו נקטעים. חיילים בבסיסים מרוחקים, סטודנטים הלומדים בעיר אחרת ומשפחות הפזורות בכמה ארצות נשארים מעודכנים זה בחייו של זה. שיחת וידאו קצרה עם בן משפחה שגר רחוק אינה מחליפה חיבוק, אך היא בוודאי עדיפה על ניתוק של חודשים. סבים וסבתות רבים למדו להשתמש ברשת דווקא כדי להיות חלק מחיי נכדיהם, וכך הצטמצם הפער בין הדורות.
שנית, הרשתות יוצרות קשרים חדשים שלא היו נוצרים בלעדיהן. נער ביישן שמתקשה לפתוח בשיחה בכיתה יכול למצוא בפורום קהילה של אוהבי מדע או מוזיקה, ומשם לעבור למפגשים של ממש. גם בשעת משבר הרשת מחברת: קבוצות התנדבות רבות מתארגנות בה בתוך שעות ומגייסות עזרה לנפגעים, ושכנים שלא הכירו זה את זה נפגשים לראשונה בזכות קבוצה שכונתית.
אמנם המבקרים צודקים בכך שחלק מן הקשרים ברשת שטחיים, ושיש מי שמעדיפים לגלול במסך במקום לשוחח עם היושבים לידם. אך הבעיה אינה בכלי עצמו, אלא באופן השימוש בו. גם הטלפון הקווי נחשב בעבר לאיום על המפגש האישי, ובסופו של דבר הוא הפך לאמצעי שמקרב בין אנשים. מי שקובע לעצמו זמנים בלי מסך ומשתמש ברשת כדי לתאם מפגשים, ולא כדי לברוח מהם, נהנה משני העולמות.
לסיכום, הרשתות החברתיות שינו את אופי הקשרים בין בני האדם, אך לא החלישו אותם. הן מאפשרות לשמור על קשרים קיימים וליצור קשרים חדשים, ובלבד שנשתמש בהן כגשר אל המפגש האנושי ולא כתחליף לו. האחריות לכך מוטלת על כל אחד מאיתנו.
(מספר מילים: 287, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת המבטאת עמדה ותנאי ("הרשת מקרבת, אם יודעים להשתמש בה").
2. פתיחה – ניגוד בין העבר להווה, הצגת שתי העמדות שבנושא, והעמדה האישית: הרשתות מחזקות את הקשרים, בתנאי שמשתמשים בהן בתבונה.
3. נימוק ראשון + דוגמאות ("ראשית") – שמירה על קשרים קיימים: חיילים, סטודנטים, משפחות בחו"ל, סבים ונכדים.
4. נימוק שני + דוגמאות ("שנית") – יצירת קשרים חדשים: נער ביישן בפורום, קבוצות התנדבות, קבוצה שכונתית.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("אמנם... אך") – הודאה בשטחיות של חלק מן הקשרים, והפרכה: הבעיה באופן השימוש ולא בכלי; השוואה לטלפון הקווי.
6. סיום – סיכום הנימוקים, המסקנה (הרשת כגשר ולא כתחליף) וקריאה לאחריות אישית.
עמידה באמות המידה:
העמדה הנגדית בקצרה: אפשר לטעון שהרשתות פוגעות בקשרים: הן מחליפות שיחות אמיתיות ב"לייקים" ובהודעות קצרות; אנשים יושבים יחד ומביטים כל אחד במסך; ההשוואה המתמדת לחיים ה"מושלמים" של אחרים מגבירה בדידות וקנאה, ובני נוער מאבדים מיומנויות של שיחה פנים אל פנים.
טעות נפוצה: להציג את שני הצדדים "באופן מאוזן" בלי להכריע – מאמר טיעון מחייב עמדה ברורה.
חלק שני — לשון: תחביר ומערכת הצורות (40 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בפרק זה שש שאלות: שלוש מתחום התחביר (7–9) ושלוש מתחום מערכת הצורות (10–12).
ענה על ארבע מן השאלות 7–12 (לכל שאלה — 10 נקודות).
בשאלות שתבחר, ענה על כל הסעיפים.
תחביר
שאלה 7 · סוג משפט, תפקידים תחביריים והתאם
לפניך ארבעה משפטים. קרא אותם, וענה על הסעיפים שאחריהם.
הקף את המשפט היוצא דופן מבחינת הסוג התחבירי.
ציין את הסוג התחבירי של המשפט שהקפת: פשוט, מורכב או איחוי (מחובר). ______
ציין את הסוג התחבירי המשותף לשלושת המשפטים האחרים. ______
הקף את התפקיד התחבירי של המילים המסומנות בקו במשפטים.
אמצעים גרפיים: תיאור, מושא, לוואי, נשוא
השימוש: מושא, תיאור, נושא, נשוא
אמוג'י: לוואי, מושא, תיאור, תמורה
זמן: נושא, נשוא, לוואי, מושא
בכל אחד מן המשפטים שלפניך, הקף את הצורה המודגשת הנכונה, ונמק את בחירתך במונחים לשוניים.
נימוק: ______
נימוק: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
המשפט: "השימוש באמוג'י חוסך זמן, ולעתים הוא מגשר בין אנשים דוברי שפות שונות."
שיטה: סופרים נשואים בכל משפט.
שלושת הראשונים פשוטים, ולכן הרביעי הוא היוצא דופן.
טעות נפוצה: לבחור במשפט 2 בגלל אורכו – אורך אינו קובע את הסוג; יש בו רצף של לוואים ומושא, אך נשוא אחד.
סעיף ב
משפט איחוי (מחובר).
[השימוש באמוג'י חוסך זמן], [ולעתים הוא מגשר בין אנשים דוברי שפות שונות].
שני איברים שווי מעמד, כל אחד יכול לעמוד לבדו כמשפט; הם מחוברים במילת החיבור ו־ (קשר של הוספה). אין איבר התלוי בחברו ואין מילת שעבוד – לכן זה איחוי ולא מורכב.
"הוא" באיבר השני הוא כינוי גוף המחליף את "השימוש" – הנושא של האיבר השני.
סעיף ג
משפט פשוט.
בכל אחד מהם נשוא אחד בלבד:
טעות נפוצה: לזהות שמות פעולה (הבעה, עלייה, התפשטות) כנשואים ולקבוע שהמשפט מורכב.
סעיף ד
אמצעים גרפיים – תיאור (אמצעי/אופן)
השימוש – נושא
אמוג'י – לוואי
זמן – מושא
טעות נפוצה: לסמן "באמוג'י" כמושא בגלל מילת היחס ב־ – מילת יחס אחרי שם (שימוש ב־) יוצרת לוואי, ואחרי פועל (השתמש ב־) – מושא עקיף.
סעיף ה
כלל ההתאם: הנשוא מתאים לנושא, והלוואי מתאים לשם שהוא מאפיין – במין ובמספר.
טעות נפוצה: לבחור "מקוריות" בגלל הסיומת ־ות של "רעיונות", ו"נותנות" בגלל הסמיכות למילה "המערות".
שאלה 8 · מורכב ואיחוי, תפקידי כינויי הגוף, המרה ודיבור ישיר
לפניך שני משפטים. קרא אותם, וענה על הסעיפים שאחריהם.
I. לפעמים ההבנה של שפת האמוג'י טובה יותר מהבנת המילים שהיא(1) מחליפה.
II. האמוג'י הוא(2) אוסף אקראי של ציורים, והוא(3) מבטא מגוון של רגשות.
(1) ציין את הסוג התחבירי של כל אחד מן המשפטים: פשוט, מורכב או איחוי (מחובר).
משפט I ______ משפט II ______
אם המשפט מורכב — תחם את הפסוקית, וציין את תפקידה התחבירי (משלימת שם או משלימת פועל).
אם המשפט הוא משפט איחוי (מחובר) — תחם את איבריו.
(2) • איזו מן המילים המסומנות בקו יוצאת דופן מבחינת תפקידה התחבירי? כתוב את מספרה: ______
(3) המר את משפט II במשפט מסוג תחבירי אחר, אך שמור על משמעותו.
לפניך משפט מורכב.
לירן שוויד, כותב טקסט 1, ציין שלדעתו השימוש באמוג'י במקום בשפה הכתובה ייהפך לחלק נרחב יותר בתקשורת בין בני אדם.
(1) תחם את הפסוקית במשפט, וציין את תפקידה התחבירי: לוואי, מושא או תיאור.
(2) הקף את התפקיד התחבירי של המילים המסומנות בקו.
כותב טקסט 1: לוואי, תמורה, נושא, נשוא
בתקשורת: תיאור, מושא, לוואי, נשוא
(3) כתוב את המשפט במבנה של דיבור ישיר.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) משפט I – מורכב: לפעמים ההבנה של שפת האמוג'י טובה יותר מהבנת המילים [שהיא מחליפה] – פסוקית לוואי, משלימת שם (של "המילים").
משפט II – איחוי: [האמוג'י הוא אוסף אקראי של ציורים], [והוא מבטא מגוון של רגשות].
(2) יוצאת דופן: מילה מספר (2) – "הוא" משמש אוגד. המילים (1) ו־(3) – נושא.
(3) מורכב: האמוג'י, שהוא אוסף אקראי של ציורים, מבטא מגוון של רגשות.
(או פשוט: האמוג'י, אוסף אקראי של ציורים, מבטא מגוון של רגשות.)
(1) משפט I – מורכב.
משפט II – איחוי: שני איברים עצמאיים, לכל אחד נושא ונשוא, המחוברים ב־ו (קשר של הוספה). באיבר הראשון: נושא – האמוג'י; אוגד – הוא; נשוא – אוסף (אקראי של ציורים). באיבר השני: נושא – הוא; נשוא – מבטא.
(2) הדרך להבחין בין אוגד לנושא: אוגד הוא כינוי גוף (הוא, היא, הם...) שבא בין הנושא לנשוא השמני ומקשר ביניהם; אפשר להשמיט אותו ("האמוג'י – אוסף אקראי..."). כינוי גוף שעומד בראש משפט או פסוקית ואחריו פועל – הוא הנושא.
(3) המרה: כדי ליצור משפט מורכב הופכים את האיבר הראשון לפסוקית לוואי של "האמוג'י": "האמוג'י, [שהוא אוסף אקראי של ציורים], מבטא מגוון של רגשות". אפשר גם ליצור משפט פשוט בעזרת תמורה ("האמוג'י, אוסף אקראי של ציורים, מבטא..."). כל המרה תקינה שמשנה את הסוג ושומרת על המשמעות מתקבלת.
טעות נפוצה: לזהות את "הוא"(2) כנושא נוסף, ולכן לחשוב שבאיבר הראשון שני נושאים.
סעיף ב
(1) לירן שוויד, כותב טקסט 1, ציין [שלדעתו השימוש באמוג'י במקום בשפה הכתובה ייהפך לחלק נרחב יותר בתקשורת בין בני אדם] – פסוקית מושא.
(2) כותב טקסט 1 – תמורה; בתקשורת – לוואי.
(3) לירן שוויד, כותב טקסט 1, ציין: "לדעתי, השימוש באמוג'י במקום בשפה הכתובה ייהפך לחלק נרחב יותר בתקשורת בין בני אדם".
(1) הפועל "ציין" דורש השלמה: "ציין מה?" – את מה שכתוב בפסוקית. לכן זו פסוקית מושא, הפותחת במילת השעבוד ש־. בתוכה: נושא – השימוש (באמוג'י במקום בשפה הכתובה); נשוא – ייהפך; "לדעתו" – תיאור (הסתייגות/עמדה) בתוך הפסוקית.
(2)
(3) מעבר מדיבור עקיף לדיבור ישיר:
טעות נפוצה: להשאיר "לדעתו" בתוך המירכאות, או להשאיר את ש־ לפני הציטוט.
שאלה 9 · קשרים לוגיים: זיהוי, מילות קישור והמרה
לפניך חמישה משפטים. כתוב מתחת לכל משפט מהו הקֶשר הלוגי של המשפט, העתק את המילה (או הצירוף) המבטאת את הקשר הלוגי וכתוב מילה אחרת המבטאת את אותו קשר לוגי.
הקשר הלוגי: ______
המילה במשפט המבטאת את הקשר הלוגי: ______
מילה אחרת המבטאת את אותו קשר לוגי: ______
הקשר הלוגי: ______
המילה במשפט המבטאת את הקשר הלוגי: ______
מילה אחרת המבטאת את אותו קשר לוגי: ______
הקשר הלוגי: ______
המילה במשפט המבטאת את הקשר הלוגי: ______
מילה אחרת המבטאת את אותו קשר לוגי: ______
הקשר הלוגי: ______
המילה במשפט המבטאת את הקשר הלוגי: ______
מילה אחרת המבטאת את אותו קשר לוגי: ______
הקשר הלוגי: ______
המילה במשפט המבטאת את הקשר הלוגי: ______
מילה אחרת המבטאת את אותו קשר לוגי: ______
המר את המשפט הראשון (הפותח ב"אף כי...") במשפט מסוג תחבירי אחר, אך שמור על הקשר הלוגי שבו.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
1. ויתור; אף כי; למרות ש־ / אף על פי ש־ / הגם ש־.
2. תכלית; כדי; על מנת / בשביל / לשם.
3. תנאי; אם; במקרה ש־ / בתנאי ש־ / במידה ש־.
4. סיבה ותוצאה; גורם (ל־); מביא (ל־) / מוביל (ל־) / בגלל / עקב.
5. ויתור; גם אם; אפילו אם / אף אם.
שיטה: מזהים את מילת הקישור ושואלים מה היחס בין שני חלקי המשפט.
1. ויתור – "אף כי שפת האמוג'י מוגבלת": הייתה סיבה לצפות שהיא לא תהיה ברורה, ובכל זאת היא ברורה. ניגוד בין ציפייה למציאות. מילים חלופיות: למרות ש־, אף על פי ש־, הגם ש־ (וגם "למרות" + שם: "למרות מגבלותיה").
2. תכלית – "כדי לגשר": המטרה שלשמה משתמשים באמוג'י. חלופות: על מנת, בשביל, לשם ("לשם גישור").
3. תנאי – "אם נשתמש... נוכל": התוצאה תתקיים רק אם יתקיים התנאי. חלופות: במקרה ש־, בתנאי ש־.
4. סיבה ותוצאה – הקשר מובע בפועל "גורם ל־": השימוש הרב הוא הסיבה, הדילול הוא התוצאה. חלופות: מביא ל־, מוביל ל־; או, בניסוח מחדש, "בגלל / עקב השימוש הרב... השפה מדוללת".
5. ויתור – "גם אם": אפילו אם יתקיים מצב שאמור להביא להיעלמות השפה, היא לא תיעלם. זה ויתור (ויש המכנים אותו "ויתור בתנאי"), לא תנאי רגיל – התוצאה אינה תלויה בתנאי. חלופות: אפילו אם, אף אם.
שימו לב: הקשר הלוגי יכול להיות מובע גם בפועל ("גורם") או בשם, ולא רק במילת קישור.
טעות נפוצה: לסווג את המשפט החמישי כ"תנאי" בגלל המילה "אם" – "גם אם" מבטא ויתור; לכתוב במשפט הרביעי "לכן" – "לכן" מבטא תוצאה ומחייב מבנה של איחוי, ולא מתאים במקום "גורם".
סעיף ב
איחוי: שפת האמוג'י מוגבלת, אך (ובכל זאת) היא שפה ברורה מאוד.
(או פשוט: למרות מגבלותיה, שפת האמוג'י היא שפה ברורה מאוד.)
המשפט המקורי מורכב: [אף כי שפת האמוג'י מוגבלת] – פסוקית תיאור ויתור; עיקרי – "היא שפה ברורה מאוד".
המרה לאיחוי: הופכים את שני החלקים לאיברים שווי מעמד ומחברים אותם במילת קישור של ניגוד/ויתור: אך, אבל, אולם, בכל זאת, אף על פי כן. "שפת האמוג'י מוגבלת, ובכל זאת היא שפה ברורה מאוד".
המרה לפשוט: הופכים את הפסוקית לצירוף שמני עם מילת יחס של ויתור: "למרות מגבלותיה / על אף היותה מוגבלת, שפת האמוג'י היא שפה ברורה מאוד".
טעות נפוצה: לכתוב "שפת האמוג'י מוגבלת, לכן היא ברורה" – הקשר הלוגי השתנה; או "למרות ששפת האמוג'י מוגבלת..." – זה עדיין משפט מורכב.
מערכת הצורות
שאלה 10 · טבלת פעלים: שורש, בניין, שם פועל ושם פעולה
לפניך טבלה.
בעמודה הימנית בטבלה יש פעלים מודגשים.
השלם (במקומות הלבנים בלבד) את המידע הנדרש בנוגע לכל פועל.
(אין צורך לכתוב משפטים)
(המשבצות המסומנות ▒ מוצללות בשאלון – אין למלא אותן.)
| הפועל | השורש | הבניין | שם הפועל (מאותו השורש ומאותו הבניין) | שם פעולה (מאותו השורש ומאותו הבניין) |
|---|---|---|---|---|
| בניסיון לתרגם טקסט לשפת האמוג'י נִתְקַלְתִּי במגבלות רבות. | ||||
| שפת האמוג'י מַצִּיגָה דימויים הלקוחים מעולם הטבע והחי. | ||||
| בשנת הלימודים הבאה יחל פרויקט חדש, ובו יִצֹּר כל תלמיד סמלי אמוג'י חדשים. | ▒ | |||
| אנשים מכל העולם מִשְׁתַּמְּשִׁים יום־יום באמוג'י. | ▒ | |||
| כיום נִתֶּנֶת האפשרות להביע משמעות דרך סמלים. | ▒ | ▒ | ||
| נְאַרְגֵּן את הודעות הטקסט לפי נושאים. |
◂ פתרון מלא לשאלה 10
| הפועל | השורש | הבניין | שם הפועל | שם הפעולה |
|---|---|---|---|---|
| נִתְקַלְתִּי | ת-ק-ל | נפעל | לְהִתָּקֵל | הִתָּקְלוּת |
| מַצִּיגָה | י-צ-ג (גם: נ-צ-ג) | הפעיל | לְהַצִּיג | הַצָּגָה |
| יִצֹּר | י-צ-ר | קל (פעל) | — | יְצִירָה |
| מִשְׁתַּמְּשִׁים | ש-מ-ש | התפעל | לְהִשְׁתַּמֵּשׁ | — |
| נִתֶּנֶת | נ-ת-ן | נפעל | — | — |
| נְאַרְגֵּן | א-ר-ג-ן | פיעל | לְאַרְגֵּן | אִרְגּוּן |
שיטה לכל פועל: (1) מסירים את אותיות התחילית והסופית של הזמן והגוף; (2) מזהים את סימני הבניין (תנועות, דגש, ת' או נ' של הבניין); (3) משחזרים את השורש לפי הגזרה; (4) גוזרים שם פועל ושם פעולה לפי תבנית הבניין: קל – קְטִילָה ועוד; נפעל – לְהִקָּטֵל, הִקָּטְלוּת; פיעל – לְקַטֵּל, קִטּוּל; הפעיל – לְהַקְטִיל, הַקְטָלָה; התפעל – לְהִתְקַטֵּל, הִתְקַטְּלוּת.
טעות נפוצה: לזהות את "נתקלתי" כהתפעל בגלל הת', ואת "נְאַרְגֵּן" כנפעל בגלל הנ' – הנ' כאן היא תחילית העתיד בגוף מדברים, והתנועות (שווא, פתח, צירי) הן של פיעל.
שאלה 11 · סביל ופעיל; פעלים הומוניים; שמות פעולה ובניינים
לפניך משפטים, ובהם פעלים סבילים מודגשים.
— הדימויים שבשפת האמוג'י לְקוּחִים מעולם הטבע והחי.
— לוח האמוג'י מֻכָּר היטב לכל מי שמתכתב ב"וואטסאפ".
— הספר "מוֹבִּי דִּיק" תֻּרְגַּם לשפת האמוג'י.
— מאמרים רבים נִכְתְּבוּ על השימוש ב"סלנג הרשת".
בטבלה שלפניך כתוב את השורש, הבניין והזמן של כל אחד מן הפעלים הסבילים, וכתוב כל פועל בצורתו הפעילה. שמור על הזמן ועל הגוף של הפועל.
| הפועל הסביל | השורש | הבניין | הזמן | הצורה הפעילה |
|---|---|---|---|---|
| לְקוּחִים | ||||
| מֻכָּר | ||||
| תֻּרְגַּם | ||||
| נִכְתְּבוּ |
לפניך שני משפטים, ובהם פעלים מודגשים.
I. בראשית ימי האינטרנט תִּקְשְׁרוּ בני הנוער זה עם זה ב"סלנג רשת".
II. אל תִּקְשְׁרוּ את החבילה חזק מדי.
בטבלה שלפניך נתח את שני הפעלים.
| הפועל | השורש | הבניין | הגוף | הזמן |
|---|---|---|---|---|
| I. תִּקְשְׁרוּ | ||||
| II. תִּקְשְׁרוּ |
לפניך חמישה זוגות של שמות פעולה. הקף את הזוג שבו שמות הפעולה אינם מאותו בניין.
כַּפָּרָה — מִסְגּוּר
הִמָּנְעוּת — הִצְטַבְּרוּת
נְסִיעָה — דְּאָגָה
הִתְמַסְּרוּת — הִזְדַּמְּנוּת
הַצָּעָה — הֶשֵּׂג
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
| הפועל הסביל | השורש | הבניין | הזמן | הצורה הפעילה |
|---|---|---|---|---|
| לְקוּחִים | ל-ק-ח | קל (בינוני פעול) | הווה | לוֹקְחִים |
| מֻכָּר | נ-כ-ר | הופעל | הווה | מַכִּיר |
| תֻּרְגַּם | ת-ר-ג-ם | פועל (פֻּעַל) | עבר | תִּרְגֵּם |
| נִכְתְּבוּ | כ-ת-ב | נפעל | עבר | כָּתְבוּ |
זוגות סביל–פעיל: קל (פָּעוּל / נפעל) ← קל; פֻּעַל ← פיעל; הֻפְעַל ← הפעיל.
בצורה הפעילה שומרים על אותו זמן, גוף, מין ומספר; רק הבניין מתחלף לבן הזוג הפעיל.
טעות נפוצה: לכתוב ל"מוכר" את השורש מ-כ-ר ("מוכר בחנות") – הקובוץ והדגש מראים שזה הופעל מ־נ-כ-ר, ובהקשר המשמעות היא "ידוע"; לכתוב ל"לקוחים" את הבניין "נפעל".
סעיף ב
| הפועל | השורש | הבניין | הגוף | הזמן |
|---|---|---|---|---|
| I. תִּקְשְׁרוּ | ת-ק-ש-ר | פיעל | נסתרים (הם) | עבר |
| II. תִּקְשְׁרוּ | ק-ש-ר | קל (פעל) | נוכחים (אתם) | עתיד |
איך מבחינים בין צורות זהות בכתיבתן? לפי ההקשר התחבירי:
טעות נפוצה: לנתח את שני הפעלים באותו אופן; לציין ב־II "ציווי" – הצורה היא צורת עתיד (הציווי השלילי בעברית נבנה מ"אל" + עתיד). מי שכותב "עתיד (המשמש לציווי שלילי)" – מדויק.
סעיף ג
הִמָּנְעוּת — הִצְטַבְּרוּת
בודקים את משקל שם הפעולה של כל מילה:
טעות נפוצה: לחשוב ש"המנעות" ו"הצטברות" מאותו בניין בגלל הפתיחה ב־הִ והסיומת ־וּת; הסימן המבדיל הוא הת' (המשוכלת והמוחלפת ל־ט) של התפעל.
שאלה 12 · דרכי תצורה: שורש ומשקל, בסיס וצורן, הלחם; משקל מקום
לפניך רשימת שמות. מיין אותם בטבלה שלפניך, לפי דרך התצורה שלהם.
תִּקְשֹׁרֶת, מַהוּת, מִגְבָּלָה, מִיָּדִי,
תַּחְלִיף, מַסָּע, פַּרְשָׁנוּת, רִגְשׁוֹן
| שורש ומשקל | בסיס וצורן סופי |
|---|---|
במה שונה המילה הִיסְטוֹרְיָה מן המילים שבראש השאלה? ______
לפניך חמישה צירופים.
(1) הקף את הצירופים ששתי המילים בהם נוצרו באותה דרך תצורה.
כְּתָב קָדוּם
מַחְשָׁבָה שִׁטְחִית
שַׂחְקַן כַּדּוּרְסַל
עִתּוֹן יוֹמִי
מִדְרְחוֹב עִירוֹנִי
(2) העתק את הצירופים שהקפת (כל צירוף בשורה חדשה) וציין מהי דרך התצורה המשותפת לשתי המילים בכל אחד מן הצירופים.
לפניך שני משפטים, ובהם שמות מודגשים.
— לפסנתר יש מִנְעָד רחב.
— הלכנו במורד הנהר לכיוון המַפָּל.
(1) ציין את דרך התצורה של כל אחד מן השמות.
מִנְעָד ______
מַפָּל ______
(2) ליד כל אחד מן השמות האלה כתוב דוגמה לשם אחר שנוצר באותה דרך תצורה.
מִנְעָד ______
מַפָּל ______
במשפט שלפניך הקף את הצורה הנכונה של שם העצם המודגש, ונמק את תשובתך.
הסַפָּר הידוע התחיל לעבוד במִסְפָּרָה / מַסְפֵּרָה של ירון.
נימוק: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
| שורש ומשקל | בסיס וצורן סופי |
|---|---|
| תִּקְשֹׁרֶת, מִגְבָּלָה, תַּחְלִיף, מַסָּע | מַהוּת, מִיָּדִי, פַּרְשָׁנוּת, רִגְשׁוֹן |
הִיסְטוֹרְיָה היא מילה שאולה (לועזית) – היא לא נוצרה בעברית בדרכי התצורה העבריות (לא משורש ומשקל ולא מבסיס עברי וצורן), אלא נשאלה כמות שהיא משפה זרה (מיוונית).
שיטה: בכל מילה בודקים אם אפשר לזהות בה מילה שלמה קיימת + סיומת (בסיס וצורן), או שורש שהוכנס לתבנית (שורש ומשקל).
שורש ומשקל:
בסיס וצורן סופי:
היסטוריה: מילה שאולה מיוונית (דרך לטינית). אין לה שורש עברי ומשקל, והסיומת ־יָה בה אינה צורן עברי שנוסף לבסיס עברי.
טעות נפוצה: למיין את "פרשנות" ו"תקשורת" יחד בגלל ה־ת בסופן – ב"תקשורת" הת' הסופית היא חלק מן המשקל (וגם הת' התחילית), וב"פרשנות" ־וּת נוסף לבסיס "פרשן"; למיין "מגבלה" כבסיס "מגבל" + ־ה.
סעיף ב
(1) יש להקיף: כְּתָב קָדוּם; עִתּוֹן יוֹמִי.
(2) כְּתָב קָדוּם – שורש ומשקל (תצורה מסורגת).
עִתּוֹן יוֹמִי – בסיס וצורן סופי (תצורה קווית).
ניתוח כל צירוף:
טעות נפוצה: לזהות את "שחקן" כבסיס "שחק" + ־ן – אין בסיס עצמאי "שחק" במשמעות זו; זו תבנית קַטְלָן.
סעיף ג
(1) מִנְעָד – הלחם בסיסים: מִן + עַד.
מַפָּל – שורש ומשקל: נ-פ-ל במשקל מַקְטָל (בגזרת פ"נ: מַנְפָּל ← מַפָּל).
(2) הלחם: מִדְרְחוֹב / רַמְזוֹר / קַרְנַף / מִגְדָּלוֹר.
שורש ומשקל (מַקְטָל): מַסָּע / מַטָּע / מַגָּע (או כל שם בתבנית שורש ומשקל, כמו מִשְׂחָק).
מִנְעָד = "מִן" + "עַד" – שתי מילים שלמות שהולחמו למילה אחת: הטווח שבין הצליל הנמוך לגבוה, "מן... ועד". זו דוגמה להלחם בסיסים, כמו רַמְזוֹר (רמז + אור), מִדְרְחוֹב (מדרכה + רחוב).
מַפָּל – השורש נ-פ-ל (נפילת מים). במשקל מַקְטָל הנ' (פ' הפועל) נטמעת באות שאחריה, ובמקומה בא דגש בפ' (מַנְפָּל ← מַפָּל), כמו מַסָּע, מַטָּע, מַגָּע (מ־נ-ג-ע). זו תצורה של שורש ומשקל.
בסעיף (2) יש לבחור שם שנוצר באותה דרך: להלחם – כל הלחם בסיסים; לשורש ומשקל – רצוי מאותו משקל (מַקְטָל), אך כל שם בשורש ומשקל מתקבל.
טעות נפוצה: לנתח את "מנעד" כשורש נ-ע-ד במשקל מִקְטָל – אין שורש כזה; ואת "מפל" כשורש פ-ל-ל.
סעיף ד
מִסְפָּרָה. נימוק: משקל מִקְטָלָה מציין מקום (כמו מִסְעָדָה, מִכְבָּסָה, מִרְפָּאָה), והמספרה היא המקום שבו מספרים. משקל מַקְטֵלָה מציין בדרך כלל כלי או מכשיר (כמו מַזְמֵרָה, מַחְרֵשָׁה, מַצְלֵמָה).
השורש: ס-פ-ר (תספורת). ההבחנה בין המשקלים:
במשפט מדובר במקום עבודה ("התחיל לעבוד ב..."), ולכן הצורה התקנית היא מִסְפָּרָה.
טעות נפוצה: לבחור "מַספֵּרה" בהשפעת ההגייה הרווחת בדיבור. ההגייה התקנית: מִסְפָּרָה (mispara).