בגרות בלשון הבנה והבעה 011282 - חורף 2019
הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · חורף · 10 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בלשון, חורף 2019, כל 10 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
עברית: הבנה, הבעה ולשון
הוראות לנבחן
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק ראשון — הבנת הנקרא — 70 נקודות
פרק שני — הבעה בכתב — 30 נקודות
סה"כ — 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראות מיוחדות:
(1) יש לקרוא את המאמרים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
(2) לכתיבת טיוטה אפשר להשתמש בעמודים האחרונים (13–14) של השאלון.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
פרק ראשון — הבנת הנקרא (70 נקודות)
ההוראות לחלק זה
לפניך שני מאמרים. קרא אותם וענה על השאלות בשאלון המחברת המצורף.
קרא את המאמרים 1–2 שבנספח המצורף, וענה על השאלות בפרקים שלפניך.
הקפד על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
בפרק זה ענה על כל השאלות 1–8.
שאלה 1 · הטענה המשותפת לשני המאמרים
מהי הטענה המשותפת לשני המאמרים?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
שני המאמרים טוענים שהחלוקה המגדרית הסטראוטיפית של הצעצועים – "צעצועים לבנים" ו"צעצועים לבנות" – משפיעה על הבחירות המקצועיות של הילדים בבגרותם: היא מרחיקה בנות מתחומי המדע והטכנולוגיה ומכוונת אותן למקצועות טיפוליים, וכך מנציחה את אי־השוויון בין נשים לגברים (גם בשכר).
מה נדרש: טענה אחת המשותפת לשני המאמרים, בניסוח כללי ובמשפט שלם. לא די לכתוב את הנושא ("צעצועים ומגדר") – צריך לכתוב מה הכותבות טוענות על הנושא: סיבה (חלוקת הצעצועים) ← תוצאה (בחירת מקצוע ואי־שוויון).
היכן זה מופיע:
איך מגיעים לתשובה: קוראים את פתיחת כל מאמר (שם בדרך כלל מוצגת הטענה המרכזית) ומחפשים את הרעיון החוזר בשניהם. שני המאמרים מזכירים גם את הזיקה הטכנולוגית של צעצועי הבנים ואת הפגיעה בבנות.
טעות נפוצה: לכתוב טענה של מאמר אחד בלבד (למשל, "יצרני הצעצועים מעודדים את החלוקה משיקולים מסחריים" – מופיע רק במאמר 2), או לכתוב פרט ("צעצועים טכנולוגיים משווקים לבנים") במקום הטענה הכללית.
שאלה 2 · טענת נגד והפרכתה
בשורות 41–59 במאמר 1 הכותבת מביאה טענת נגד לדבריה ומפריכה אותה.
מהי טענת הנגד?
מהי ההפרכה של טענת הנגד?
הסבר לשם מה הובאו טענת הנגד והפרכתה.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
טענת הנגד: יש סיבות אחרות (שאינן הצעצועים והסטראוטיפים מן הילדות) לתת־ייצוג של נשים בהיי־טק, כמו שעות העבודה שאינן מותאמות לאימהות, או המחסור במודלים לחיקוי שיגרמו לנשים להיחשף לתחומים אלה.
היכן: שורות 46–48: "אפשר כמובן לטעון שיש סיבות אחרות לתת־ייצוג של נשים בהיי־טק, כמו שעות העבודה שאינן מותאמות לאימהוֹת או המחסור במודלים לחיקוי...".
סימני הלשון: "אפשר כמובן לטעון" מציג עמדה של אחרים, שהכותבת אינה מקבלת; מיד אחריה בא "אבל" – המעבר להפרכה.
מה צריך לכלול: את עיקר הטענה (יש סיבות אחרות לתת־ייצוג) ולפחות דוגמה אחת מן השתיים. התשובה המלאה מנוסחת כך שברור שהיא מתנגדת לטענת הכותבת – שהצעצועים והמסרים מן הילדות הם הסיבה.
טעות נפוצה: להעתיק את ההפרכה ("גם הסיבות האלה נוגעות למסרים...") כאילו היא טענת הנגד.
סעיף ב
ההפרכה: גם הסיבות האחרות נובעות מן המסרים שהוחדרו לנו בילדות המוקדמת, בין השאר באמצעות המשחק – ובעיקר המסר שתפקידה העיקרי של האישה הוא להיות אם. מסרים אלה הסלילו נשים למקצועות הטיפול וגברים לטכנולוגיה, ואפילו תנאי העבודה והשעות בהיי־טק נקבעו מתוך התפיסה שהתחום מיועד לגברים. כלומר, הסיבות ה"אחרות" הן בעצמן תוצאה של הסטראוטיפים.
היכן: שורות 48–53: "אבל גם הסיבות האלה נוגעות למסרים שהוחדרו לנו בילדותנו המוקדמת, בין השאר באמצעות המשחק, והבולט שבהם הוא שהתפקיד העיקרי של האישה הוא להיות אֵם... אנחנו נוטים לחשוב שהתנאים והשעות בהיי־טק נגזרו מעצם טבעו של התחום, ולא מעלים בדעתנו שהם נגזרו מעצם התפיסה שתחום זה מיועד לגברים."
היגיון ההפרכה: הכותבת אינה מכחישה שהסיבות האחרות קיימות; היא מראה שהן אינן סיבות נפרדות, אלא נובעות מאותו שורש – הסטראוטיפים שנלמדים בילדות. כך טענת הנגד מתבטלת, וטענת הכותבת אף מתחזקת.
כדאי לקשר כל חלק בהפרכה לחלק בטענת הנגד: שעות העבודה ← נקבעו מתוך התפיסה שההיי־טק "לגברים"; המחסור במודלים לחיקוי ← נשים הוסללו מילדות למקצועות הטיפול.
סעיף ג
טענת הנגד והפרכתה הובאו כדי לחזק את עמדת הכותבת ולשכנע את הקוראים: הכותבת מראה שהיא מכירה את ההסבר האחר לתת־ייצוג של נשים בהיי־טק ושקלה אותו, ואז מוכיחה שגם הוא מוביל בסופו של דבר לטענתה – שהסטראוטיפים המגדריים מן הילדות (ובהם חלוקת הצעצועים) הם השורש לבעיה. כך היא מנטרלת התנגדות אפשרית של הקורא מראש, וטיעונה נראה הוגן, מבוסס ומשכנע יותר.
מה נשאל: לא מה נאמר, אלא מה התפקיד של המהלך במבנה הטיעון.
שלושה רכיבים בתשובה מלאה:
1. התפקיד הכללי – לחזק את הטענה ולשכנע.
2. איך זה פועל – הכותבת מקדימה תשובה להתנגדות שהקורא עשוי להעלות, ומראה שהיא שוקלת עמדות אחרות (הטיעון נראה הוגן ואמין).
3. הקשר לטענה המרכזית של מאמר 1 – גם הסיבות ה"אחרות" נובעות מן המסרים שבילדות, ולכן הטענה שהצעצועים והסטראוטיפים הם שורש האי־שוויון נשארת עומדת ואף מתחזקת.
טעות נפוצה: תשובה כללית בלבד ("כדי לשכנע") בלי לציין איזו טענה מתחזקת – כך מאבדים חלק מן הנקודות.
שאלה 3 · הקושי לשנות תפיסות חברתיות
מן המאמרים ניכר כי קשה לשנות תפיסות חברתיות.
הבא משורות 20–31 במאמר 2 גורם אחד שעלול לעכב ניסיונות לשינוי התפיסות או למנוע אותם.
מה דעתה של כותבת מאמר 1 בנוגע לאפשרות לשנות את התפיסות בחברה בישראל?
הסבר את קביעתך.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
גורם אחד: רצונם של ההורים שילדיהם יתאימו להבניה המגדרית המצופה מהם בחברה – הורים אינם רוצים שילדיהם יחוו הצקות או שלא יהיו מקובלים, ולכן הם מעודדים אותם להתנהג, לשחק ולהתלבש כמצופה מן המגדר שלהם (שורות 28–31). כך ההורים עצמם משמרים את התפיסות הישנות.
(תשובות נוספות שמתקבלות: חוסר מודעות של ההורים, שמתייחסים לבנות אחרת מלבנים ובכך משמרים את חוסר השוויון (שורות 26–28); דפוסי ההורות – הנטייה לגונן על הבנות ולעודד את הבנים להפגין כוח, למשל לשלוח בן לג'ודו ובת לבלט (שורות 20–24).)
מה נדרש: גורם אחד, מן השורות שצוינו בלבד (20–31), ובנוסף הסבר קצר איך הוא מעכב שינוי.
היכן:
למה זה מעכב: כל אחד מן הגורמים מראה שגם הורים שרוצים בשוויון ממשיכים – מתוך הרגל, חוסר מודעות או חשש לילדם – להעביר את המסרים הישנים לדור הבא.
טעות נפוצה: להביא את השיקולים המסחריים של יצרני הצעצועים (שורות 14–19) – גורם נכון בפני עצמו, אבל אינו בטווח השורות שבשאלה.
סעיף ב
כותבת מאמר 1 ספקנית בנוגע לאפשרות לשנות את המצב בישראל: לדעתה, הפרויקטים הנערכים בישראל לחשיפת נשים למדע ולהיי־טק אינם מספיקים, וקשה להאמין שפערי השכר בין גברים לנשים יצטמצמו של ממש בלי שינוי מהותי בתפיסות הסטראוטיפיות שאנחנו סופגים מילדות. כלומר, שינוי אפשרי רק אם יתחיל בשורש – בתפיסות המגדריות שמוקנות בילדות (בצעצועים ובמשחק) – ולא בפעולות נקודתיות בבגרות.
הסבר: היא כותבת "בישראל נערכים פרויקטים שונים... אבל קשה להאמין שנראה צמצום של ממש בפערי השכר... בלי שינוי מהותי בתפיסות הסטראוטיפיות המלוות אותנו כבר מילדוּת" (שורות 56–59). הביטוי "קשה להאמין" מבטא ספק, ו"אבל" מסייג את ערכם של הפרויקטים.
שלב 1 – הקביעה: הכותבת פסימית/ספקנית – שינוי של ממש קשה, ולא יתרחש בלי שינוי מהותי בתפיסות מן הילדות.
שלב 2 – ההסבר והביסוס: סוף המאמר (שורות 56–59). שימו לב למבנה "יש X – אבל קשה להאמין ש־Y – בלי Z": יש פרויקטים, אבל הם לבדם לא ישנו את המצב, ושינוי מותנה בשינוי עמוק בתפיסות.
אפשר להוסיף: הכותבת מטילה אחריות לשינוי על ההורים, על משווקי הצעצועים ועל מנועי החיפוש (שורות 32–35) – כלומר, לדעתה השינוי אינו בלתי אפשרי, אבל הוא מחייב פעולה כבר בגיל הילדות. כמו כן היא מציינת שהתופעה "מתרחשת גם בארץ" (שורה 41): אף שבנות לומדות מתמטיקה ברמה גבוהה כמעט כמו בנים, הן אינן ממשיכות למקצועות אלה באקדמיה.
תשובה מלאה כוללת: קביעה ברורה + ציטוט או הפניה לשורות + הסבר מילות המפתח ("קשה להאמין", "שינוי מהותי", "מילדות").
טעות נפוצה: לכתוב שהכותבת "אופטימית כי יש פרויקטים בישראל" – ההפך מן הכתוב; הפרויקטים מוזכרים רק כדי לומר שאינם מספיקים.
שאלה 4 · תרשים: משלחי יד של אקדמאים לפי מגדר
לפניך תרשים ובו נתונים על התפלגות של סוגי משלח יד (מקצועות) בקֶרב נשים וגברים אקדמאים בני 30–54, בשנים נבחרות.
התפלגות של סוגי משלח יד ומגדר בקרב בעלי השכלה אקדמית,
בשנים 2000, 2011, 2015
הערה: בשנת 2012 נערכו שינויים נרחבים בשיטת הסקר.
(מקור: הדס פוקס, פערים מגדריים בשוק העבודה: שכר וקיטוב תעסוקתי, מרכז טאוב.
נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם)
הסבר את הקשר בין תרשים זה למאמר 1.
העתק ממאמר 1 משפט התומך בדבריך שבסעיף א.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
התרשים ממחיש ומבסס בנתונים את טענת מאמר 1 שנשים מוסללות למקצועות הטיפול וגברים למקצועות הטכנולוגיה, ושנשים מיוצגות בחסר בתחומי המדע וההיי־טק. בכל השנים רק 10% מן הנשים האקדמאיות עובדות במדע וטכנולוגיה, לעומת 25%–30% מן הגברים; ואילו בחינוך עובדות 26%–29% מן הנשים לעומת 7%–8% מן הגברים, ובבריאות – 12% מן הנשים לעומת 6%–8% מן הגברים. הפער כמעט לא השתנה בין 2000 ל־2015, וזה מתאים לטענת הכותבת שבלי שינוי בתפיסות הסטראוטיפיות קשה לצפות לשינוי של ממש.
איך קוראים את התרשים: כל עמודה היא 100% מן האקדמאים מאותו מגדר באותה שנה, והיא מחולקת לחמישה תחומים (המקרא מימין). משווים נשים מול גברים באותה שנה, ואחר כך את השינוי לאורך השנים.
| תחום | נשים (2000 / 2011 / 2015) | גברים (2000 / 2011 / 2015) |
|---|---|---|
| מדע וטכנולוגיה | 10 / 10 / 10 | 25 / 30 / 28 |
| חינוך | 29 / 26 / 26 | 7 / 7 / 8 |
| בריאות | 12 / 12 / 12 | 8 / 7 / 6 |
הקישור למאמר 1:
מבנה התשובה: טענה מן המאמר ← נתונים מספריים מן התרשים שמוכיחים אותה (השוואה נשים–גברים) ← מסקנה. תשובה בלי מספרים אינה מלאה.
טעות נפוצה: לתאר את התרשים בלי לקשר אותו לטענה מן המאמר, או לקרוא את המספרים כאחוז מכלל העובדים בתחום (למשל "10% מן העובדים במדע הן נשים") – זה אחוז מן הנשים האקדמאיות.
סעיף ב
"באמצעות מסרים אלה הוסללו נשים למקצועות בתחום הטיפול וגברים למקצועות בתחום הטכנולוגיה." (שורות 50–51)
(מתקבל גם: "נשים אינן ממשיכות ללימודים בתחומים כמו הנדסה, מדעי המחשב או מתמטיקה." (שורות 43–44), או משפט אחר התומך במה שנכתב בסעיף א.)
מה נדרש: משפט שלם, מועתק מילה במילה בתוך מירכאות, שתוכנו תואם בדיוק את הקשר שתיארתם בסעיף א.
למה המשפט הזה: הוא מציג את שני הצדדים שבתרשים – נשים במקצועות הטיפול (חינוך ובריאות) וגברים בטכנולוגיה (מדע וטכנולוגיה). אם בסעיף א הדגשתם את מיעוט הנשים במדע, מתאים גם המשפט משורות 43–44.
טעות נפוצה: להעתיק משפט שאינו קשור לתשובה בסעיף א, או להעתיק חלק ממשפט בלבד.
שאלה 5 · התוכנית "מדעניות העתיד" ותקרת הזכוכית
קרא את הקטע שלפניך על אודות התוכנית "מדעניות העתיד" שמקדם משרד המדע והטכנולוגיה.
"משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל שם לו למטרה לקדם את האוכלוסיות המודרות מתחומי המדעים המדויקים, ההנדסה והטכנולוגיה במדינת ישראל, שכן קידומן הוא הכרחי למדינת ישראל. בשנת 2012 הקים המשרד בשיתוף עמותת ידידי עתידים את תוכנית 'מדעניות העתיד' למימוש הפוטנציאל ללימודי מדעים מדויקים, טכנולוגיה והנדסה. התוכנית מעודדת מצוינות בקרב בנות הנוער בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים, מעניקה להן תמונת עתיד ומקנה להן כלים שיאפשרו להן 'לסדוק את תקרת הזכוכית' ולהתקבל לפקולטות היוקרתיות באוניברסיטאות השונות בתחומים אלו".
(מעובד על פי אתר האינטרנט של משרד המדע והטכנולוגיה)
לדעתך, האם יוזמה כזאת ויוזמות אחרות דומות לה עשויות לשפר את סיכוייהן של נשים להשתלב במקצועות טכנולוגיים? נמק את דבריך.
על פי הקטע, התוכנית תקנה לנערות כלים שיאפשרו להן "לסדוק את תקרת הזכוכית".
על פי אחד מן המאמרים שקראת, כתוב מהי אותה "תקרת זכוכית" שיסדקו הנערות.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
כן, לדעתי יוזמה כזאת עשויה לשפר את סיכוייהן של נשים להשתלב במקצועות טכנולוגיים, אף שהיא לבדה אינה מספיקה.
נימוק ראשון: לפי מאמר 1, הפער בין בנים לבנות נוצר דווקא במעבר להשכלה הגבוהה – מספר הבנות הלומדות חמש יחידות במתמטיקה מתקרב למספר הבנים, אבל נשים אינן ממשיכות ללימודי הנדסה, מדעי המחשב ומתמטיקה (שורות 41–44). התוכנית פונה בדיוק לנקודה הזאת: היא מעודדת בנות מצטיינות ומכינה אותן להתקבל לפקולטות היוקרתיות.
נימוק שני: אחת הסיבות לתת־ייצוג של נשים בהיי־טק היא המחסור במודלים לחיקוי (שורות 46–48). תוכנית שמעניקה לבנות "תמונת עתיד" ומפגישה אותן עם התחום ועם נשים שעוסקות בו מחזקת את הביטחון שלהן ואת התחושה שהתחום שייך גם להן.
עם זאת, כותבת מאמר 1 מזכירה שבלי שינוי בתפיסות הסטראוטיפיות שמוקנות כבר בילדות, קשה לצפות לשינוי של ממש (שורות 56–59); לכן יוזמות כאלה יועילו יותר אם ילוו בשינוי בחינוך ובמשחק בגיל הרך.
מה נדרש: עמדה ברורה (כן / לא / כן בהסתייגות) ושני נימוקים מבוססים. מותר ורצוי להיעזר במאמרים – שאלה כזאת בודקת יישום של המידע שבמאמרים על מצב חדש.
עמדה מנוגדת – גם היא מתקבלת אם היא מנומקת: "לא, יוזמות כאלה אינן מספיקות", כי לפי מאמר 1 שורש הבעיה הוא בתפיסות מן הילדות המוקדמת – בצעצועים ובמשחק – ובנערות בגיל התיכון הסטראוטיפים כבר מושרשים; וכי הכותבת עצמה כותבת שעל אף הפרויקטים בישראל "קשה להאמין שנראה צמצום של ממש" בפערים (שורות 56–59). אפשר להוסיף שהתוכנית פונה רק לבנות מצטיינות, ולא משנה את תנאי העבודה בהיי־טק שאינם מותאמים לאימהות (שורות 46–47, 51–53).
מבנה מומלץ: עמדה ← נימוק 1 + ביסוס (מן הקטע או מן המאמרים) ← נימוק 2 + ביסוס ← (הסתייגות קצרה). כל נימוק – רעיון שונה.
טעות נפוצה: לכתוב עמדה בלי נימוק, או "נימוק" שהוא חזרה על מטרת התוכנית ("כן, כי התוכנית מעודדת בנות") בלי להסביר למה העידוד הזה ישפר את הסיכויים.
סעיף ב
"תקרת זכוכית" היא מחסום סמוי – בלתי נראה, כמו זכוכית, אך ממשי – שמונע מנשים להתקדם, אף שאין שום איסור רשמי.
על פי מאמר 1, המחסום הוא התפיסות הסטראוטיפיות המגדריות שמוחדרות לנו כבר בילדות, בין השאר באמצעות הצעצועים והמשחק: המסר שמדע וטכנולוגיה הם תחומים "לגברים" ושתפקידה העיקרי של האישה הוא להיות אם. בגלל התפיסות האלה נשים מוסללות למקצועות הטיפול, אינן ממשיכות ללימודי הנדסה ומדעי המחשב, ונשארות מחוץ למקצועות ההיי־טק שבהם השכר גבוה (שורות 41–59).
(מתקבל גם על פי מאמר 2: החלוקה המגדרית של הצעצועים, שבגללה בנות רואות מגיל צעיר בתחומים המדעיים תחומים "גבריים" ומכוונות למקצועות טיפוליים שאינם מתאפיינים במשכורות גבוהות (שורות 2–13).)
שני רכיבים בתשובה מלאה:
1. פירוש המטפורה: "תקרה" – גבול עליון להתקדמות; "זכוכית" – שקופה, בלתי נראית. כלומר מחסום שאינו כתוב בשום חוק, אבל בפועל עוצר נשים.
2. מהו המחסום לפי מאמר – כאן לא מגדירים את הביטוי באופן כללי בלבד, אלא מזהים במאמר מה עוצר את הנשים: הסטראוטיפים המגדריים מן הילדות (צעצועים, משחק, המסר "תפקיד האישה – להיות אם"), וגם התוצאות שלהם – תנאי העבודה בהיי־טק שנקבעו מתוך התפיסה שהתחום מיועד לגברים (מאמר 1, שורות 51–53).
היכן במאמרים: מאמר 1, שורות 19–22, 46–53, 56–59; מאמר 2, שורות 2–13.
טעות נפוצה: להסתפק בהגדרה מילונית של "תקרת זכוכית" בלי לקשר אותה לתוכן המאמר, או לכתוב רק "אפליה" בלי לפרט מה הגורם לה לפי המאמר.
שאלה 6 · אוצר מילים: מניאים, בחזקת
במאמר 1 בשורות 29–30 כתוב: "הם (צעצועים ממוגדרים) מניאים בנות מלחתור לקריירה בהנדסה ובטכנולוגיה".
מבין האפשרויות שלפניך, הקף את המילה שיכולה להחליף את המילה "מניאים" במשפט.
— מעודדים
— מפחיתים
— מעכבים
— דואגים (ל)
במאמר 2 בשורה 10 כתוב: "וכך התחומים המדעיים נשארים בחזקת הבנים".
מבין האפשרויות שלפניך, הקף את המילה שיכולה להחליף את המילה "בחזקת" במשפט.
— בבעלות
— בתוקף
— בהכפלת מספר בעצמו
— בכוח
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
מעכבים
הפירוש: "הֵנִיא" (שורש נ־ו־א, בניין הפעיל) – הרתיע, גרם למישהו לחזור בו מכוונתו, מנע ממנו. "מניאים בנות מלחתור" = מונעים מהן, מרתיעים אותן מלשאוף לקריירה.
בדיקה בהצבה: "הם מעכבים בנות מלחתור לקריירה בהנדסה" – המשפט שומר על משמעותו ועל מבנהו (עיכב את־... מ־...).
פסילת המסיחים: מעודדים – ההפך הגמור. מפחיתים – אין "מפחיתים בנות מלחתור"; הפועל אינו מתאים למבנה ולמשמעות. דואגים (ל) – משמעות אחרת לגמרי.
רמז מן ההקשר: החוקרים "מזהירים" מפני הפרדת הצעצועים – משמע שתוצאתה שלילית: היא מרחיקה בנות מן ההנדסה.
סעיף ב
בבעלות
הפירוש: "חֲזָקָה" – החזקה ברשות, בעלות על דבר. "נשארים בחזקת הבנים" = נשארים שייכים לבנים, נתונים לרשותם.
בדיקה בהצבה: "וכך התחומים המדעיים נשארים בבעלות הבנים" – המשפט שומר על משמעותו.
פסילת המסיחים: "בתוקף" – בשל, מכוח ("בתוקף תפקידו"), או בתוקף חוקי; "בהכפלת מספר בעצמו" – משמעות מתמטית של "חזקה" (2 בחזקת 3), שאינה מתאימה להקשר; "בכוח" – משמעות של חוזק או של כפייה.
טעות נפוצה: לבחור "בהכפלת מספר בעצמו" בגלל ההקשר המדעי של המשפט – המילה "חזקה" רב־משמעית, ויש לבחור את המשמעות המתאימה להקשר.
שאלה 7 · הביטוי "לחשוב מחוץ לקופסה הוורודה והכחולה"
כותבת מאמר 1 קוראת להורים "לחשוב מחוץ לקופסה הוורודה והכחולה" כאשר הם רוכשים צעצועים לילדיהם. (שורה 33)
מהי המשמעות של הביטוי "לחשוב מחוץ לקופסה"?
מהי התרומה של התוספת "הוורודה והכחולה" לביטוי המקורי? בתשובתך התייחס להֶקְשֵׁר של המאמר כולו.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
"לחשוב מחוץ לקופסה" פירושו לחשוב באופן יצירתי ומקורי, לא לפי דפוסי החשיבה המקובלים והקבועים; להשתחרר מן המוסכמות ולחפש פתרונות חדשים ושונים.
הסבר המטפורה: "הקופסה" מסמלת את גבולות החשיבה המוכרת – ההרגלים, המוסכמות והדרך שבה "כולם" חושבים. מי שחושב "מחוץ לקופסה" יוצא מן הגבולות האלה ומעז לחשוב אחרת.
תשובה מלאה: שני צדדים – ממה משתחררים (דפוסים מקובלים, מוסכמות) ומה עושים במקום (חשיבה יצירתית, מקורית, חדשנית).
טעות נפוצה: לפרש את הביטוי במשמעותו המילולית (לחשוב על דברים שמחוץ לאריזה), או רק במשמעות שבהקשר המאמר ("לא לקנות לפי מגדר") – זה נדרש בסעיף ב; כאן נדרשת המשמעות הכללית של הביטוי.
סעיף ב
ורוד וכחול הם הצבעים הסטראוטיפיים של בנות ושל בנים. התוספת "הוורודה והכחולה" הופכת את הביטוי הכללי לביטוי שקשור ישירות לנושא המאמר: "הקופסה" שממנה יש לצאת היא החלוקה המגדרית הסטראוטיפית – ורוד לבנות וכחול לבנים. המאמר טוען שחלוקת הצעצועים לפי מגדר (בחנויות צבע ורוד מסמן את צעצועי הבנות – שורות 9–11) מלמדת ילדים מה מתאים להם ומשפיעה על בחירת המקצוע שלהם, ובעיקר מרחיקה בנות מן הטכנולוגיה. לכן הכותבת קוראת להורים להשתחרר מן החלוקה הזאת ולבחור צעצועים לפי תחומי העניין של הילד ולא לפי מינו. יש בביטוי גם משחק כפול: "קופסה" היא גם אריזת הצעצוע עצמה, ה"אריזה החמודה" שמסתירה את המחיר הכבד (שורות 4–5).
שלושה רכיבים בתשובה מלאה:
1. מה מסמלים הצבעים – ורוד = בנות, כחול = בנים (סטראוטיפ מגדרי מוכר).
2. מה התוספת משנה – הביטוי הכללי ("חשיבה יצירתית") מקבל משמעות ממוקדת: יציאה מן הסטראוטיפים המגדריים.
3. הקשר למאמר כולו – טענת המאמר שחלוקת הצעצועים לבנים ולבנות מעצבת את תפקידי המגדר ואת הבחירות המקצועיות (שורות 12–22), והקריאה להורים לשנות את דפוסי הקנייה (שורות 32–35).
היכן הצבעים במאמר: "בכל צבע אפשרי (בתנאי שאינו ורוד)" (שורות 9–10); "בצבע ורוד על כל גווניו" (שורה 11).
האמצעי הרטורי: חידוש של ביטוי שגור – הכותבת לוקחת צירוף מוכר ומוסיפה לו מילים, וכך מושכת את תשומת לב הקורא ומחברת את הביטוי לנושא בצורה תמציתית וציורית.
טעות נפוצה: להסביר רק מה מסמלים הצבעים, בלי לקשר לטענת המאמר ולקריאה להורים.
שאלה 8 · החלפת הצירוף "רוח גבית"
לפניך משפט מתוך מאמר 2: "החלוקה לצעצועים של בנים ולצעצועים של בנות מקבלת רוח גַבִּית מיצרני הצעצועים". (שורה 14)
כתוב את המשפט מחדש. הָמֵר בו את הצירוף "רוח גבית" במילה או בצירוף אחר בלי לשנות את משמעות המשפט.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
"החלוקה לצעצועים של בנים ולצעצועים של בנות מקבלת חיזוק מיצרני הצעצועים."
(מתקבלות גם: תמיכה, עידוד, גיבוי, דחיפה.)
הפירוש: "רוח גבית" – רוח שנושבת מאחור ודוחפת קדימה (למשל ספינה או רץ). בהשאלה: תמיכה, עידוד וחיזוק שעוזרים למשהו להתקדם.
איך מכריעים מן ההקשר: ההמשך – "כיוון שכך היקף המכירות הפוטנציאלי שלהם מוכפל" (שורה 15) – מסביר למה היצרנים תומכים בחלוקה: היא משתלמת להם.
מה נדרש: לכתוב את המשפט כולו מחדש, ולא רק מילה; לשמור על התאם התחבירי – "מקבלת חיזוק / תמיכה / עידוד מ־".
טעות נפוצה: לכתוב רק את המילה החלופית בלי המשפט, או להחליף ב"התנגדות" / "ביקורת" – פירוש הפוך.
פרק שני — הבעה בכתב (30 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחר באחד מן הנושאים 9–10, וכתוב עליו מאמר בהיקף של 200–300 מילים לפי ההוראות.
תוכל לכתוב טיוטה בעמודים 13–14.
שאלה 9 · מאמר טיעון: דמויות נשים בספרי ילדים
בספרי ילדים רבים מוצגות דמויות הנשים בתפקידים מסורתיים, כגון עיסוק בעבודות בית, בטיפול בילדים וכו'. בזמן האחרון יש ניסיון לשנות מגמה זו ולהציג נשים גם בתפקידים שבעבר לא יועדו לנשים.
כתוב מאמר טיעון, והבע בו את דעתך כיצד ראוי להציג דמויות של נשים בספרי ילדים בימינו. נמק את דבריך ובסס אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 9
גם הנסיכה יכולה להיות מהנדסת
ספרי הילדים הם בין הדברים הראשונים שמעצבים את תמונת העולם של ילד. במשך שנים הוצגו בהם נשים בעיקר כאימהות ועקרות בית, ובשנים האחרונות יש ניסיון לשנות זאת. לדעתי, ראוי להציג בספרי הילדים דמויות של נשים במגוון רחב של תפקידים, ובכללם תפקידים שבעבר לא יועדו לנשים, כגון מדענית, טייסת או ראש עירייה.
ראשית, ילדים לומדים מן הסיפורים מה מצופה מהם. נועה בנוש מסבירה במאמרה כי דרך המשחק ילדות לומדות שאחריותן המרכזית היא הבית והמשפחה, וכי המסרים האלה משפיעים בהמשך על בחירת המקצוע. ספרים פועלים בדיוק כמו צעצועים: ילדה שקוראת רק על אימהות שמבשלות תתקשה לדמיין את עצמה בונה גשר או מתכנתת מחשב.
שנית, ספר ילדים צריך לשקף את המציאות של ימינו. כיום נשים משמשות שופטות, רופאות, טייסות ושרות, אבל ספרים רבים עדיין מציגים עולם שבו האבא יוצא לעבודה והאימא נשארת בבית. ילד שגדל על ספרים כאלה מקבל תמונה מיושנת, שאינה מכינה אותו לחיים בחברה שוויונית. יתרה מזו, גם בנים מפסידים מכך: הם לומדים שאסור להם להביע רגשות או להיראות חלשים, כפי שמציינת מיכל גולדן המצוטטת במאמרה של הללי סמדר.
יש הטוענים כי שינוי כזה מזלזל בתפקיד המסורתי של האם, וכי אין פסול בדמות של אישה שמטפלת בילדיה. אכן, אימהות היא תפקיד חשוב, ואין סיבה להעלים אותה מן הספרים. עם זאת, הבעיה אינה בדמות האם עצמה, אלא בכך שזו כמעט הדמות הנשית היחידה. כשהקוראים פוגשים גם אימא שהיא חוקרת וגם אבא שמכין ארוחת ערב, הם לומדים שהבחירה פתוחה לכולם.
לסיכום, ספרי ילדים צריכים להציג נשים במגוון תפקידים, המסורתיים והחדשים כאחד. כך נעניק לבנות ולבנים כאחד את החופש לחלום על כל עתיד, בלי שהמגדר יקבע אותו מראש.
(מספר מילים: 254, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה וברמז לנושא ("גם הנסיכה יכולה להיות מהנדסת"), ולא כהעתקת הנושא.
2. פתיחה – הצגת הסוגיה (ספרים מעצבים את תמונת העולם; המגמה המסורתית והניסיון לשנותה) והעמדה במפורש: להציג נשים במגוון תפקידים, גם לא מסורתיים.
3. נימוק ראשון + ביסוס ("ראשית") – ילדים לומדים מן הסיפורים מה מצופה מהם; ביסוס ממאמר 1 (המשחק מלמד בנות שאחריותן הבית) והשוואה בין ספרים לצעצועים.
4. נימוק שני + ביסוס ("שנית", "יתרה מזו") – הספרים צריכים לשקף את המציאות; דוגמות של נשים בתפקידים שונים; גם בנים מפסידים (ממאמר 2).
5. טיעון נגדי והפרכתו ("יש הטוענים... אכן... עם זאת") – הטענה שהשינוי מזלזל באימהות; הודאה חלקית והפרכה: הבעיה היא שהאם היא כמעט הדמות היחידה.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה בניסוח חדש ומסר לעתיד, בלי נימוק חדש.
מילות קישור: ראשית, שנית, יתרה מזו (מנייה והוספה); אבל, עם זאת (ניגוד והסתייגות); אכן (ויתור); כך (תוצאה); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: עמדה אחת ברורה ששני הנימוקים וההפרכה משרתים; כל רעיון בפסקה נפרדת; פתיחה המציגה את הסוגיה ואת העמדה, וסיום מסכם. הקורא מבין במה מדובר גם בלי לראות את הנושא.
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא קשור למאמרים, ולכן אפשר להיעזר בהם – בשם אומרם ("נועה בנוש מסבירה במאמרה") ובדיבור עקיף, בלי העתקה. אין חובה ברשימת מקורות.
לשון: משלב רשמי ואחיד, משפטים שלמים, התאם במין ובמספר ("דמויות של נשים... יועדו"), אוצר מילים מגוון (מיושנת, שוויונית, יתרה מזו), פיסוק תקין.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון שאין צורך לשנות את הספרים או שיש להיזהר בשינוי: ספרי ילדים הם ספרות ולא כלי חינוכי־פוליטי; תפקיד האם המטפלת הוא ערך חשוב שאין להצניע; ושינוי מלאכותי עלול לפגוע בסיפור. גם כאן צריך להציג את הטיעון הנגדי ולהפריך אותו.
טעויות נפוצות: כתיבת סקירה של המאמרים במקום הבעת עמדה; התמקדות בצעצועים במקום בספרי ילדים (סטייה מן הנושא); נימוקים בלי דוגמות; עמדה מתנדנדת; היקף מחוץ לטווח 200–300 מילים.
שאלה 10 · מאמר טיעון: הפרדה מגדרית בשיעורים הריאליים
ניסיונות שנערכו לאחרונה בכמה בתי ספר מראים כי הפרדה בין בנים לבנות בכיתות הלימוד במקצועות הריאליים כמו מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב משפרת מאוד את הישגיהם של התלמידים (הן של הבנות הן של הבנים).
כתוב מאמר טיעון, ודון בו בשאלה אם ראוי לערוך הפרדה מגדרית כזאת. נמק את דבריך ובסס אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 10
לומדים יחד, מצליחים יחד
בכמה בתי ספר נערכו לאחרונה ניסיונות להפריד בין בנים לבנות בשיעורי מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב, ונמצא כי הישגי התלמידים השתפרו. בעקבות זאת יש המציעים להנהיג הפרדה כזאת בכל בתי הספר. לדעתי, אין לערוך הפרדה מגדרית בכיתות הלימוד, משום שהיא עלולה להזיק יותר משהיא מועילה.
ראשית, ההפרדה מחזקת את המסר שבנים ובנות שונים ביכולותיהם. נועה בנוש מראה במאמרה כי החלוקה לצעצועים "של בנים" ו"של בנות" מלמדת ילדים מגיל צעיר שיש תחומים השייכים רק למגדר אחד, וכך בנות מתרחקות מן ההנדסה ומן הטכנולוגיה. כיתה נפרדת לבנות במקצועות הריאליים משדרת מסר דומה: כאילו בנות זקוקות למסגרת מיוחדת כדי להצליח בתחומים "גבריים".
שנית, בית הספר צריך להכין את התלמידים לחיים. במקומות העבודה, במעבדות ובחברות ההיי־טק גברים ונשים עובדים יחד בצוותים מעורבים. תלמידה שלמדה מתמטיקה רק בין בנות לא תתרגל להשמיע את קולה בקבוצה מעורבת, ודווקא שם היא תצטרך לבטא את עצמה בביטחון. גם הבנים יפסידו, כי לא ילמדו לראות בבנות שותפות שוות בפתרון בעיות מדעיות.
תומכי ההפרדה יטענו כי הניסיונות מוכיחים שההישגים השתפרו. אכן, אין להתעלם מן הנתונים. עם זאת, ייתכן שהשיפור נבע מגורמים אחרים, כמו כיתות קטנות יותר, יחס אישי או מורים מצטיינים שליוו את הניסוי. אם זו הסיבה, אפשר לאמץ את הגורמים האלה גם בכיתות מעורבות, בלי להפריד בין התלמידים.
לסיכום, הפרדה מגדרית בשיעורים הריאליים אינה הפתרון. במקום להפריד, עלינו לשנות את התפיסות: לעודד בנות לבחור במקצועות המדעיים, להציג להן נשים מדעניות לחיקוי וליצור כיתה שבה כל תלמיד ותלמידה מרגישים שהתחום שייך גם להם.
(מספר מילים: 232, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מבטאת את העמדה ("לומדים יחד, מצליחים יחד").
2. פתיחה – הצגת התופעה (הניסיונות וההצעה להרחיבם) והעמדה במפורש: אין לערוך הפרדה.
3. נימוק ראשון + ביסוס ("ראשית") – ההפרדה מחזקת את המסר שבנים ובנות שונים ביכולותיהם; ביסוס ממאמר 1 (חלוקת הצעצועים מלמדת שיש תחומים "של בנים").
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – בית הספר מכין לחיים בצוותים מעורבים; דוגמה של תלמידה ושל בנים.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("תומכי ההפרדה יטענו... אכן... עם זאת") – הנתונים על שיפור ההישגים; הודאה חלקית והצעת הסבר חלופי (כיתות קטנות, יחס אישי) שאפשר ליישם גם בכיתה מעורבת.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה והצעה מעשית חלופית (עידוד בנות, מודלים לחיקוי).
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); בעקבות זאת (תוצאה); משום ש־ (סיבה); עם זאת, במקום (ניגוד); אכן (ויתור); אם... (תנאי); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: עמדה ברורה שאינה מתעלמת מן הנתונים שבנושא, אלא מתמודדת איתם; שני נימוקים שונים; פסקות ברורות.
כתיבה בזיקה למקורות: שימוש ברעיון ממאמר 1 בשם הכותבת ובניסוח עצמי, ומירכאות סביב מונחים שנלקחו מן המאמר.
לשון: משלב רשמי, התאם דקדוקי, אוצר מילים מדויק (הנהיג, מסגרת, לחיקוי), פיסוק תקין – פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט, נקודתיים לפני הסבר.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: בעד הפרדה: הנתונים מראים שיפור אצל בנות ובנים כאחד; בכיתה נפרדת בנות משתתפות בלי חשש מסטראוטיפים ומ"תחרות" עם הבנים ומפתחות ביטחון במקצועות הריאליים – וכך אולי יותר נשים יגיעו להנדסה ולהיי־טק (מאמר 1, שורות 41–45); אפשר להפריד רק בשיעורים מסוימים ולא בכל בית הספר. ואז להפריך את הטענה שההפרדה מנציחה סטראוטיפים.
טעויות נפוצות: התעלמות מן הנתון שבנושא (שההישגים השתפרו) – מאמר טיעון טוב מתמודד עם הנתון; כתיבה על הפרדה בכלל (בבתי ספר דתיים, למשל) במקום על השיעורים הריאליים; עמדה לא ברורה; היקף מחוץ לטווח 200–300 מילים.