בגרות בלשון הבנה והבעה 011282 - חורף 2020
הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · חורף · 14 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בלשון, חורף 2020, כל 14 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
עברית: הבנה, הבעה ולשון
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק ראשון — הבנת הנקרא — 70 נקודות
פרק שני — הבעה בכתב — 30 נקודות
סך הכול — 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראה מיוחדת: יש לקרוא את המאמרים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
פרק ראשון — הבנת הנקרא (70 נקודות)
ההוראות לחלק זה
לפניך שני מאמרים. קרא אותם וענה על השאלות בשאלון המחברת המצורף.
קרא את המאמרים 1–2 שבנספח המצורף, וענה על השאלות בפרקים שלפניך.
הקפד על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
בפרק זה ענה על כל השאלות 1–12.
שאלה 1 · נושא המאמרים, מטרת מאמר 1 והטענה המרכזית של מאמר 2
מאמרים 1–2 עוסקים בתחום התיירות, אבל כל אחד מהם מדגיש היבט אחר בתחום זה.
איזה מן המאמרים עוסק בעיקר בתיירות המייצגת תופעה אנושית כללית, ואיזה מהם עוסק בעיקר בתופעה השלילית הנלווית לתחום זה, תופעת "תיירות היתר"? (4 נקודות)
מהי המטרה העיקרית של מאמר 1? הקף את התשובה הנכונה. (4 נקודות)
(1) להביע עמדה בנוגע לתופעת "תיירות היתר".
(2) להציג עמדות שונות בנוגע לענף התיירות.
(3) לתאר את תופעת "תיירות היתר".
(4) לחנך את התיירים להתנהגות הולמת.
כתוב את הטענה המרכזית של כותב מאמר 2. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
מאמר 2 עוסק בעיקר בתיירות כתופעה אנושית כללית – "התנועה האנושית הגדולה ביותר בעולם".
מאמר 1 עוסק בעיקר בתופעה השלילית – "תיירות היתר", כלומר בהשפעות השליליות של עודף תיירים על ערים.
מה נדרש: לשייך כל היבט למאמר המתאים – שני שיוכים, 2 נקודות לכל אחד.
איך מכריעים: בודקים את הכותרת ואת רוב הפסקות של כל מאמר.
טעות נפוצה: לענות לפי פרט אחד (למשל: "מאמר 1 מדבר על כלכלה") ולא לפי העיקר. המילה בעיקר מכוונת לנושא המרכזי של המאמר כולו.
סעיף ב
(3) לתאר את תופעת "תיירות היתר".
ההכרעה: מאמר 1 הוא מאמר מידע. הוא מגדיר את המושג "תיירות יתר", מסביר את הגורמים לה (האינטרנט, טיסות זולות, השכרת דירות – שורות 20–31), מתאר את תוצאותיה לתושבים (שורות 32–40) ומציג את דרכי ההתמודדות של הרשויות (שורות 41–57). הכותב אינו מביע דעה משלו. לכן מטרתו היא לתאר את התופעה.
פסילת המסיחים:
(1) להביע עמדה – אין במאמר דברים בגוף ראשון ואין הכרעה בשאלה אם התופעה טובה או רעה. דברים כמו "זהו הצעד האחרון לפני שניהפך לדיסנילנד" הם ציטוט של מתכנן העיר, ולא עמדת הכותב.
(2) להציג עמדות שונות – המאמר אמנם מזכיר גם את התועלת הכלכלית (שורות 15–19), אבל זו פסקה אחת. רוב המאמר עוסק בתיירות היתר, ולא בעמדות על ענף התיירות כולו.
(4) לחנך את התיירים – המאמר פונה לקורא כללי ואינו נותן הנחיות התנהגות לתיירים. ההתנהגות השלילית מתוארת כחלק מן הבעיה (שורות 48–54).
סעיף ג
התיירות היא התנועה האנושית הגדולה והמשמעותית ביותר, מהפכה שמשנה סדרי עולם, אך ממעיטים בחשיבותה. לכן כדאי להיות תייר, כדי להיות חלק מן התנועה האנושית הגדולה הזאת.
מהי טענה מרכזית? הרעיון שהכותב רוצה לשכנע בו את הקוראים, וכל שאר המאמר משרת אותו. היא נכתבת כמשפט טענה שלם, ולא כנושא ("המאמר עוסק בתיירות" אינו טענה).
היכן היא מופיעה:
איך מנסחים: מצרפים את שני הרכיבים החוזרים – (1) התיירות היא תנועה/מהפכה אנושית חשובה מאוד שממעיטים בערכה; (2) ולכן צריך להיות תייר ולהיות חלק ממנה. משפטים כמו "יותר מ־1.4 מיליארד תיירים סבבו בעולם" (שורה 25) הם נימוקים ועובדות התומכים בטענה, ולא הטענה עצמה.
טעות נפוצה: לכתוב פרט מתוך הסיפור האישי (החופשה בלונדון) או את הטענה על הכתבות על "תיירות יתר" – אלה רכיבים משניים.
שאלה 2 · השפעות חיוביות של התיירות
ציין על פי כל אחד מן המאמרים שתי השפעות חיוביות שונות שיש לתיירות על בני האדם ועל החברה. (4 נקודות)
מאמר 1: השפעה 1: ______
השפעה 2: ______
מאמר 2: השפעה 1: ______
השפעה 2: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 2
מאמר 1:
השפעה 1: התיירות תורמת לכלכלה העולמית – כמעט שלושה אחוזים מן התמ"ג העולמי הם מתיירות.
השפעה 2: התיירות יוצרת מקומות עבודה רבים (משרה אחת מכל חמש משרות חדשות), ולכן היא מסייעת לכלכלה להתפתח, גם במדינות עניות.
מאמר 2:
השפעה 1: התיירות מעניקה לאדם חוויות משמעותיות ונקודת מבט טובה יותר על החיים.
השפעה 2: התיירות הופכת את העולם לקטן ולמוכר יותר ומעוררת אמפתיה לבני אדם אחרים – האדם מרגיש חלק מן התמונה הגדולה, ולא רק חלק מקבוצה מצומצמת.
ניקוד: נקודה לכל השפעה; שתי ההשפעות מכל מאמר צריכות להיות שונות זו מזו.
מאמר 1 – השפעות כלכליות (פסקה 4, שורות 15–19):
(מתקבל גם: תיירים מביאים עימם כסף לעיר – שורה 37, ותשלום מס שישמש לשיפור התשתיות – שורות 46–47.)
מאמר 2 – השפעות אישיות וחברתיות:
טעות נפוצה: לכתוב שתי השפעות שהן בעצם אותו רעיון ("תורמת לכלכלה" ו"מכניסה כסף למדינה"). כדי להבחין, אפשר להפריד בין התרומה לכלכלה הכללית (תמ"ג) לבין יצירת מקומות עבודה.
שאלה 3 · השפעות שליליות של "תיירות היתר"
איזו השפעה שלילית של "תיירות היתר" מוזכרת בשני המאמרים 1 ו־2? (4 נקודות)
ציין השפעה שלילית נוספת של תופעת "תיירות היתר" שמוזכרת במאמר 1 ואינה מוזכרת במאמר 2. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
התיירים מזיקים לערים ומזהמים אותן, ולכן התושבים המקומיים מוחים נגדם.
(כל אחד משני הרכיבים מתקבל: זיהום ונזק – או מחאת התושבים נגד התיירים.)
איך מוצאים: זו שאלת מיזוג – מחפשים קודם את ההשפעות השליליות במאמר 2 (שם יש מעט), ואז בודקים אילו מהן מופיעות גם במאמר 1.
מאמר 2 (שורות 39–41): הכתבות על "תיירות יתר" "מתארות את התייר כפולש, מזיק ומזהם. יש כתבות המציינות רשימות של נזקים שתיירים עושים ויש המציינות מחאות של תושבים נגד תיירים".
מאמר 1:
תשובה מלאה מציינת את ההשפעה במשפט שלם; אפשר להוסיף את המקום בכל מאמר.
טעות נפוצה: לכתוב השפעה שמופיעה רק במאמר 1 (למשל יוקר מחיה). במאמר 2 אין אזכור ליוקר מחיה או לצפיפות.
סעיף ב
העלייה במספר התיירים גורמת לעלייה ביוקר המחיה בעיר: הסוחרים מעלים את המחירים, והתושבים המקומיים מתקשים לעמוד בהם ונדחקים החוצה (בוונציה האוכלוסייה המקומית הצטמצמה כמעט במחצית).
השפעות אפשריות במאמר 1 שאינן במאמר 2 (די באחת):
יש לוודא שההשפעה שונה מזו שנכתבה בסעיף א (זיהום או מחאות), אחרת לא תינתן עליה נקודה.
שאלה 4 · הציפיות מן האינטרנט בתחום התיירות
על פי מאמר 1 הסבר מה היו הציפיות מן האינטרנט בתחום התיירות, ומדוע ציפיות אלה לא התממשו. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
הציפייה: ציפו שהשימוש הגובר באינטרנט יסייע לפזר את התיירים בכל רחבי העולם, משום שהרשת מקילה עליהם לגלות מקומות מוכרים פחות, וכך יפחת העומס על המקומות המפורסמים.
מדוע לא התממשה: קרה ההפך – ברשת פופולריות רשימות של "מקומות שחייבים לראות", והן מכַוונות את התיירים לאותם המקומות. גם החלום של רבים לצלם "תמונה מושלמת" לאינסטגרם על רקע אתר תיירות מפורסם מרכז את התיירים באותם האתרים.
מבנה התשובה: שני חלקים – (1) הציפייה, (2) הסיבה שלא התממשה. כל חלק במשפט שלם.
היכן במאמר (פסקה 5, שורות 20–27):
הקשר לבעיה: לפי המומחים, הבעיה היא "שרוב התיירים מבקרים באותם המקומות" (שורות 21–22) – לכן הציפייה לפיזור הייתה פתרון אפשרי, והאינטרנט דווקא החריף את הריכוז.
טעות נפוצה: לכתוב רק "האינטרנט היה אמור לעזור לתיירות" בלי לפרט במה (פיזור התיירים), או לציין סיבה אחת בלי להסביר שהרשימות מכַוונות לאותם המקומות.
שאלה 5 · בחירת הפתרון הטוב ביותר לתיירות היתר
במאמר 1 מתוארים כמה ניסיונות לפתרון בעיית "תיירות היתר".
ציין איזה מן הניסיונות המובאים במאמר 1 הוא הטוב ביותר בעיניך לפתרון בעיה זו, והסבר מדוע הוא עדיף על פתרונות אחרים. נמק את תשובתך.
כתוב בהיקף של 5–6 שורות. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
לדעתי הפתרון הטוב ביותר הוא התוכנית שמגבשת עיריית ונציה: לשפר את התשתיות בעיר ולעודד את התיירים להישאר בה זמן רב יותר ולבקר במקומות נוספים מלבד האתרים המרכזיים. לפי המאמר, הבעיה העיקרית היא שרוב התיירים מבקרים באותם המקומות, ותוכנית זו מטפלת בשורש הבעיה – היא מפזרת את התיירים ומפחיתה את הצפיפות. נוסף על כך, תייר שנשאר זמן רב יותר מוציא את כספו בחנויות ובמסעדות המקומיות, ולכן העיר אינה מוותרת על התועלת הכלכלית של התיירות. לעומת זאת, איסור כניסה או הגבלת מספר התיירים פוגעים בהכנסות ובמקומות העבודה, וגביית מס אמנם מממנת ניקיון ותשתיות, אך אינה מפחיתה את הצפיפות באתרים המפורסמים.
מה נדרש (6 נקודות): (1) לבחור פתרון מתוך המאמר ולתאר אותו; (2) לנמק מדוע הוא טוב; (3) להשוות לפחות לפתרון אחר אחד ולהסביר מדוע הוא עדיף. כל בחירה מתקבלת אם הנימוק סביר ומבוסס על המאמר.
הפתרונות במאמר (פסקות 9–12):
נימוקים אפשריים לבחירות אחרות:
מבנה מומלץ: עמדה (הפתרון שבחרתי) ← נימוק מן המאמר ← השוואה ("לעומת זאת...") ← משפט מסכם. יש להקפיד על היקף של 5–6 שורות.
טעות נפוצה: להציע פתרון שאינו מופיע במאמר, או לנמק מדוע הפתרון טוב בלי להשוות אותו לפתרון אחר – והשאלה דורשת במפורש "מדוע הוא עדיף על פתרונות אחרים".
שאלה 6 · עמדת כותב מאמר 2 כלפי הכתבות על תיירות היתר
מהי עמדתו של כותב מאמר 2 בנוגע לכתבות הרבות המתפרסמות בעניין תופעת "תיירות היתר"?
הסבר את תשובתך. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
העמדה: הכותב מתייחס לכתבות אלה בביקורת (באופן שלילי). לדעתו הן מציגות תמונה חד־צדדית ומזיקה של התיירות.
הסבר: הכתבות מתארות את התייר כ"פולש, מזיק ומזהם" ומתמקדות בנזקים ובמחאות של התושבים. בשל כך הקוראים מעריכים פחות מדי את השפעת התיירות על החברה, מתרכזים בחוויה הפרטית שלהם ואינם רואים את היופי והעוצמה של התנועה האנושית הגדולה. לכן, לדעתו, הכתבות הן אחת הסיבות לכך שממעיטים בחשיבותה של התיירות כמהפכה.
מה נדרש: (1) לציין את העמדה (ביקורתית/שלילית); (2) להסביר אותה – מה הכתבות עושות ומה התוצאה שלהן לדעת הכותב.
היכן במאמר (פסקה 11, שורות 39–45):
איך מסיקים את העמדה: הכותב אינו כותב במפורש "אני מתנגד לכתבות", אבל מבנה הטיעון מלמד זאת: הפסקה הקודמת שואלת "מדוע ממעיטים בחשיבות היותה של התיירות מהפכה?" (שורה 36), והכתבות מוצגות כחלק מן התשובה. מילים כמו "מעריך פחות מדי" ו"כושל לראות" מבטאות שיפוט שלילי.
טעות נפוצה: לכתוב את תוכן הכתבות ("הכתבות אומרות שתיירים מזהמים") כאילו זו עמדת הכותב. הכותב אינו מסכים עם הכתבות – הוא מבקר אותן.
שאלה 7 · התיירות כממתנת שבטיות ולאומנות
על פי מאמר 2, הסבר כיצד התיירות ממתנת את מגמת השבטיות, הלאומנות וההתבדלות הרווחת בעולמנו היום. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
שבטיות, לאומנות והתבדלות פירושן הסתגרות בתוך הזהות הצרה של הקבוצה. התיירות פועלת בכיוון ההפוך: התייר יוצא מן העולם הסגור שלו ונע בתוך המון אנשים מארצות שונות, המדברים בשפות שונות, וכולם חלק מאותה "רוח גדולה". כך הוא מרגיש חלק מן המכנה המשותף ומן התמונה הגדולה של האנושות, ולא רק חלק מקבוצה אחת. נוסף על כך, בזכות התיירות העולם נעשה קטן ומוכר יותר, ובתייר נובטת אמפתיה לתיירי העולם. תחושת השייכות לאנושות כולה והאמפתיה לאחרים ממתנות את ההתבדלות ואת הלאומנות.
מה נדרש: להראות את הקשר בין התיירות לבין ההפך מן השבטיות – כלומר להסביר מה התיירות עושה לאדם, ולמה זה מחליש את ההתבדלות.
היכן במאמר:
איך בונים הסבר: מגדירים בקצרה את המגמה (הסתגרות בזהות צרה) ← מה התיירות מעניקה (מפגש עם המון אנשים שונים, שייכות, אמפתיה) ← לכן היא ממתנת את המגמה. התשובה צריכה לכלול לפחות שני רכיבים מן המאמר.
טעות נפוצה: לכתוב רק "התיירות מחברת בין אנשים" בלי הסבר ובלי ביסוס מן המאמר, או לתאר את השבטיות בלי לקשר אותה לתיירות.
שאלה 8 · שיבוץ הביטוי "בעין הסערה"
לפניך משפט ממאמר 2, ובו ביטוי מודגש.
"אני רוצה להרגיש כמו כל פתיתי השלג יחד, כשהם בעין הסערה". (מאמר 2, שורה 8)
באיזה מן המשפטים שלפניך מתאים לשבץ את הביטוי המודגש? (4 נקודות)
כתוב את הביטוי במשפט המתאים.
(1) לפני שתפרוש לגימלאות, מצא לך תעסוקה לשעות הפנאי, כדי שלא תמצא את עצמך ______ .
(2) מכיוון שהחברה נקלעה לקשיים כלכליים, היא פנתה לציבור לקוחותיה וביקשה מהם ______ לרכוש את מוצריה.
(3) מעשיו של איש הציבור עוררו מחלוקת רבה בעם והעמידו את איש הציבור ______ .
(4) בסין הוקמה ספרייה במבנה מרהיב, שנראה מבחוץ כמו עין ענקית ומותיר את מבקריו ______ .
◂ פתרון מלא לשאלה 8
(3) מעשיו של איש הציבור עוררו מחלוקת רבה בעם והעמידו את איש הציבור בעין הסערה.
הפירוש: "עין הסערה" היא מרכז הסערה. בהשאלה – "בעין הסערה" פירושו במרכז של סערה ציבורית, במוקד של מחלוקת, התרגשות או מאבק. במאמר הכותב רוצה להיות במרכז ההמולה של התנועה האנושית, כמו פתיתי השלג הטסים בתוך הסערה.
ההכרעה: במשפט (3) המעשים "עוררו מחלוקת רבה בעם" – זו בדיוק סערה ציבורית, ואיש הציבור נמצא במרכזה: "העמידו את איש הציבור בעין הסערה".
פסילת המסיחים:
(1) הפורש עלול למצוא את עצמו משועמם או בטל ("בחוסר מעש") – ההפך מסערה.
(2) החברה מבקשת מן הלקוחות לרכוש את מוצריה "בהתגייסות" / "בנדיבות" – אין כאן מוקד של מחלוקת.
(4) מלכודת: המילה "עין" מופיעה במשפט ("עין ענקית"), אבל המבנה מותיר את מבקריו "פעורי פה" / "נפעמים". יש להבין את הביטוי כולו, ולא להתפתות למילה דומה.
בדיקה: מציבים את הביטוי במשפט ובודקים שהמשמעות והתחביר תקינים.
טעות נפוצה: לבחור את משפט (4) בגלל המילה "עין".
שאלה 9 · זוג מילים נרדף: בגפי, סָפון
לפניך משפט ממאמר 2, ובו זוג מילים מודגשות.
"את רוב ימיי אני מבלה בגפי, סָפוּן בחדר עבודתי" (מאמר 2, שורה 10).
לפניך ארבעה משפטים. הקף את המשפט שבו זוג המילים המודגשות יכול להחליף את המילים בגפי, ספון במשפט מן המאמר בלי לשנות את משמעותו. (4 נקודות)
(1) את רוב ימיי אני מבלה בשקט, גנוז בחדר עבודתי.
(2) את רוב ימיי אני מבלה לבדי, סגור בחדר עבודתי.
(3) את רוב ימיי אני מבלה לתומי, טמון בחדר עבודתי.
(4) את רוב ימיי אני מבלה בדד, חשוף בחדר עבודתי.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
(2) את רוב ימיי אני מבלה לבדי, סגור בחדר עבודתי.
הפירוש: "בגפי" – לבדי, בלי איש איתי. "סָפון" – סגור ומסוגר בתוך מקום, מתבודד בו (מן המילה "ספון" – מכוסה, חבוי).
לכן הזוג המתאים הוא לבדי, סגור.
פסילת המסיחים (בכל זוג יש לבדוק את שתי המילים):
(1) "בשקט" אינו "לבד" (אפשר להיות בשקט בחברת אחרים); "גנוז" – שמור בארכיון, מוסתר כחפץ, ואינו מתאים לאדם השוהה בחדר.
(3) "לתומי" – בתמימות, בלי כוונה; "טמון" – קבור או מוסתר. שתיהן אינן במשמעות הנדרשת.
(4) "בדד" מתאים ל"בגפי", אבל "חשוף" הוא ההפך מ"ספון" (גלוי, לא מוסתר) – לכן הזוג כולו פסול.
טעות נפוצה: לבחור תשובה שבה רק מילה אחת מתאימה (כמו "בדד" בתשובה 4).
שאלה 10 · הביטוי "מטביעים את חותמם על"
לפניך משפט ממאמר 2, ובו ביטוי מודגש.
"התיירות והמסעות הם לא רק חתימות בדרכון, הם מטביעים את חותמם על נפש האדם".
(מאמר 2, שורות 34–35)
איזה מן הפעלים שלפניך יכול להחליף את הביטוי המודגש במשפט?
הקף את התשובה הנכונה. (3 נקודות)
(1) מגלים על
(2) מלמדים על
(3) משפיעים על
(4) מזהמים את
העתק משורות 32–35 שבמאמר 2, ביטוי נוסף שהכותב משתמש בו כדי להביע משמעות דומה לזו של הביטוי "מטביעים את חותמם". (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(3) משפיעים על
הפירוש: "הטביע את חותמו על דבר" – השאיר בו סימן קבוע, השפיע עליו השפעה ניכרת ומתמשכת (כמו חותם שמוטבע בשעווה ונשאר בה).
בדיקה במשפט: "התיירות והמסעות... משפיעים על נפש האדם" – המשמעות נשמרת. הכותב משחק במילים: לא רק חתימות בדרכון, אלא חותם בנפש.
פסילת המסיחים: "מגלים על" ו"מלמדים על" – מוסרים מידע על דבר, אין כאן השפעה; "מזהמים את" – השפעה שלילית, ההפך מכוונת הכותב, שמהלל את התיירות.
סעיף ב
"נחקקו על לוח ליבו"
היכן: שורות 32–33: "הרי בזכות התיירות נחקקו על לוח ליבו של כל אחד מאיתנו כמה מהחוויות המשמעותיות ביותר".
מדוע הוא דומה: דבר ש"נחקק" נחרת ונשאר לתמיד, כמו כתובת החקוקה באבן. "על לוח ליבו" – בזיכרון ובנפש. כמו "מטביעים את חותמם", גם ביטוי זה מתאר רושם עמוק וקבוע שנשאר באדם.
שימו לב: השאלה דורשת להעתיק ביטוי מן השורות המצוינות, ולא להסביר. יש להעתיק במדויק ולסמן במירכאות.
שאלה 11 · משמעות המילים "כליל" ו"מוקצים"
לפניך משפט ממאמר 1, ובו מילה מודגשת.
"הדרכים הקיצוניות הן לאסור כליל כניסה של תיירים או להגביל את מספרם".
(מאמר 1, שורות 41–42)
החלף את המילה "כליל" במילה אחרת (או בצירוף אחר) בעלת אותה משמעות. ______ (3 נקודות)
לפניך משפט ממאמר 1, ובו מילה מודגשת.
"בערים אחרות קוראים להגביל את מספר האוטובוסים של התיירים באמצעות צמצום שטחי החניה המוקצים להם". (מאמר 1, שורות 43–44)
לפניך שני פירושים למילה "מוקצה". הקף את הפירוש המתאים ביותר למשמעות המילה במשפט. (3 נקודות)
(1) מיועד למטרה מסוימת
(2) אסור בשימוש
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
לגמרי (מתקבל גם: לחלוטין / באופן מוחלט / לגמרי ולתמיד).
הפירוש: "כליל" – לגמרי, באופן מוחלט, עד הסוף.
רמז מן ההקשר: המשפט מבחין בין שתי אפשרויות: "לאסור כליל" לבין "להגביל את מספרם". הגבלה היא צעד חלקי, ולכן "כליל" מציין את הצעד המוחלט – איסור מלא. גם המילה "הקיצוניות" מחזקת זאת.
בדיקה: "הדרכים הקיצוניות הן לאסור לחלוטין כניסה של תיירים" – המשמעות נשמרת.
טעות נפוצה: לכתוב "כלל" ("לא לאסור כלל") – זו מילה אחרת שמשמעותה שונה בהקשר זה.
סעיף ב
(1) מיועד למטרה מסוימת
שתי משמעויות: "מוקצה" (מן הפועל "הקצה") – דבר שהועמד וייועד למטרה מסוימת או לאדם מסוים. בלשון ההלכה "מוקצה" הוא חפץ שאסור לטלטלו בשבת – ומכאן המשמעות "אסור בשימוש".
ההכרעה מן ההקשר: מדובר בשטחי חניה שנועדו לאוטובוסים של התיירים. אם יצמצמו את השטחים שיועדו להם, פחות אוטובוסים יוכלו להגיע. לו הפירוש היה "אסור בשימוש", לא היה טעם לצמצם אותם.
בדיקה: "צמצום שטחי החניה המיועדים להם" – המשמעות נשמרת.
שאלה 12 · לשון אינפורמטיבית לעומת לשון אישית ורגשית
מאמרים 1–2 שונים זה מזה בלשונם ובסגנון הכתיבה שלהם — מאמר 1 כתוב בלשון אינפורמטיבית ועיונית, ואילו מאמר 2 כתוב בלשון אישית וִרגשית.
הבא מכל מאמר הוכחה אחת המעידה על לשונו. (4 נקודות)
הוכחה ממאמר 1: ______
הוכחה ממאמר 2: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 12
הוכחה ממאמר 1: הכותב מביא נתונים ועובדות בגוף שלישי ובלי להביע רגשות, למשל: "לפי מועצת התיירות העולמית, כמעט שלושה אחוזים מהתמ"ג העולמי הוא מתיירות" (שורות 15–16).
הוכחה ממאמר 2: הכותב כותב בגוף ראשון ומשתף ברגשותיו ובחוויותיו, למשל: "אני רוצה להרגיש כמו כל פתיתי השלג יחד, כשהם בעין הסערה" (שורה 8).
מה נחשב הוכחה: מאפיין לשוני (גוף ראשון/שלישי, נתונים, מילות רגש, דימויים, שאלות רטוריות) וגם דוגמה מן הטקסט. מומלץ לכתוב את שניהם.
מאפיינים של מאמר 1 (אינפורמטיבי ועיוני):
מאפיינים של מאמר 2 (אישי ורגשי):
טעות נפוצה: להביא ציטוט בלי לציין מה בו מעיד על הלשון, או להביא ממאמר 2 משפט עובדתי (כמו מספר התיירים בשורה 25) שאינו מעיד על לשון רגשית.
פרק שני — הבעה בכתב (30 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחר באחד מן הנושאים 13–14, וכתוב עליו מאמר בהיקף של 200–300 מילים לפי ההוראות.
תוכל לכתוב טיוטה בעמודים 11–12.
שאלה 13 · מאמר טיעון: טיולי תגלית ומסע – רק הפנים היפים?
ארגונים תיירותיים־חינוכיים שונים, כגון פרויקט "תגלית", תוכנית "מסע ישראל" ו"החוויה הישראלית", מציעים לצעירים יהודים מן התפוצות טיולים ברחבי הארץ שמטרתם להראות את פניה היפים של ישראל. יש המסתייגים מן הטיולים האלה בטענה שהם אינם חושפים את הצעירים גם לפנים האחרים של ישראל.
כתוב מאמר טיעון, והבע בו את דעתך על הסתייגות זו. נמק את דבריך ובסס אותם על דוגמאות.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 13
להכיר את הארץ על כל פניה
ארגונים כמו "תגלית" ו"מסע ישראל" מביאים לארץ אלפי צעירים יהודים מן התפוצות, ומראים להם בעיקר את פניה היפים: נופים מרהיבים, אתרים היסטוריים וערים תוססות. יש המסתייגים מכך וטוענים שהטיולים מציגים תמונה חלקית. לדעתי, הסתייגות זו מוצדקת, ועל הטיולים לחשוף את הצעירים גם לקשיים ולמחלוקות של החברה הישראלית.
ראשית, קשר אמיתי נבנה על היכרות כנה. צעיר שראה רק חופים ואתרי מורשת עלול להתאכזב כשיקרא בעיתון על עוני, על פערים חברתיים או על מתחים בין קבוצות. לעומת זאת, צעיר שביקר, למשל, בשכונה מוחלשת ושוחח עם תושביה, יבין שישראל היא מדינה אמיתית עם אתגרים, ולא גלויה מצוירת. הבנה כזאת תחזק את הקשר שלו לארץ, ולא תחליש אותו, כי אדם אוהב באמת רק את מה שהוא מכיר לעומק – על מעלותיו ועל חסרונותיו.
שנית, חשיפה לקשיים יכולה לעורר מעורבות. כשהצעירים פוגשים עמותות המסייעות לעולים, לקשישים או לנוער בסיכון, הם רואים כיצד הם עצמם יכולים לתרום. כך הם הופכים ממבקרים פסיביים לשותפים פעילים, שאולי אף יתנדבו בעתיד או יעלו לארץ. טיול שמציג רק את היופי מזמין את הצעירים להתפעל, אך אינו מזמין אותם לקחת אחריות.
אומנם יש הטוענים כי בטיול קצר צריך ליצור חוויה חיובית, כדי שהצעירים יתאהבו בארץ וירצו לחזור אליה. אכן, החוויה החיובית חשובה, ואין לוותר על הנופים ועל האתרים המרגשים. עם זאת, צעירים בני ימינו חשופים לרשתות החברתיות ויודעים לזהות תעמולה. דווקא הצגה חד־צדדית עלולה לעורר בהם חשדנות ולגרום להם לפקפק בכל מה שראו בטיול.
לסיכום, הטיולים צריכים להראות לצעירים את ישראל על כל פניה – היפים והמורכבים. רק היכרות כנה תיצור קשר עמוק ויציב בין צעירי התפוצות לבין מדינת ישראל.
(מספר מילים: 247, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ("להכיר את הארץ על כל פניה").
2. פתיחה – הצגת התוכניות ומטרתן, הצגת ההסתייגות, ועמדה מפורשת: ההסתייגות מוצדקת.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – קשר אמיתי נבנה על היכרות כנה; דוגמה: ביקור בשכונה מוחלשת לעומת אכזבה מן החדשות.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – חשיפה לקשיים מעוררת מעורבות; דוגמה: מפגש עם עמותות.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("אומנם... אכן... עם זאת") – הצורך בחוויה חיובית בטיול קצר; הודאה חלקית והפרכה: הצגה חד־צדדית מעוררת חשדנות.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה ומסר מסכם.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); לעומת זאת (ניגוד); למשל (דוגמה); כך (תוצאה); אומנם... אכן... עם זאת (ויתור והסתייגות); דווקא; לסיכום.
שימו לב לניסוח המשימה: יש להביע דעה על ההסתייגות – האם היא מוצדקת – ולא לכתוב באופן כללי בעד טיולים או נגדם.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה, ששני הנימוקים וההפרכה משרתים אותה; כל רעיון בפסקה נפרדת ומפותחת. פתיחה וסיום – הפתיחה מציגה את הסוגיה ואת העמדה, והסיום חוזר על העמדה בניסוח חדש בלי להוסיף נימוק. מודעות לנמען – הסוגיה מוסברת כך שקורא שלא ראה את הנושא יבין במה מדובר. נימוקים ודוגמות – לכל נימוק דוגמה מוחשית. קישוריות – מילות קישור ומאזכרים ("הסתייגות זו", "הבנה כזאת", "כך הם הופכים").
לשון ומבע: משפטים שלמים ותקינים; התאם במין ובמספר; משלב רשמי ואחיד, בלי סלנג ובלי פנייה ישירה לקורא; אוצר מילים מדויק; פיסוק נכון – פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט, נקודתיים לפני פירוט; כתיב מלא תקני. ההיקף בתוך הטווח הנדרש (200–300 מילים).
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון שההסתייגות אינה מוצדקת: מטרת הטיול הקצר היא לעורר אהבה וזיקה ראשונית לארץ; הצעירים נחשפים לבעיות ישראל ממילא בתקשורת וברשתות; ההיכרות עם המורכבות יכולה לבוא בשלב מאוחר יותר (למשל בתוכניות ארוכות). לאחר מכן מפריכים את טענת "התמונה החלקית". הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: תיאור הטיולים במקום הבעת עמדה; עמדה מתנדנדת בלי הכרעה; נימוקים בלי דוגמות; סיום המוסיף נימוק חדש; חריגה מן הטווח 200–300 מילים.
שאלה 14 · מאמר טיעון: גבולות המחאה בחברה דמוקרטית
בעת האחרונה אנו עדים לגלי מחאה ולהפגנות של קבוצות בציבור המבקשות למחות על עוולות שנעשות להן. פעמים רבות גלי המחאה האלה מלווים בסגירת כבישים, בשיבוש אורחות החיים של הציבור ואף באלימות.
כתוב מאמר טיעון, והבע בו את דעתך בשאלה מה הם גבולות המחאה בחברה דמוקרטית.
נמק את דבריך ובסס אותם על דוגמאות.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 14
מחאה – כן, אלימות – לא
בשנים האחרונות אנו עדים לגלי מחאה רבים של קבוצות המרגישות שנעשה להן עוול. לעיתים המחאה מלווה בחסימת כבישים, בשיבוש חיי היום־יום ואף באלימות. לדעתי, המחאה היא זכות יסוד בחברה דמוקרטית, אך גבולה ברור: אסור שתהיה אלימה, ואסור שתפגע באופן ממושך בזכויותיהם של אזרחים אחרים.
ראשית, הזכות למחות היא מיסודות הדמוקרטיה. באמצעות הפגנות, עצומות ושביתות יכולים אזרחים להשמיע את קולם בין מערכת בחירות אחת לבאה. מחאות רבות הביאו לשינוי חיובי, כמו מחאת יוקר המחיה בשנת 2011, שהובילה לדיון ציבורי נרחב ולהקמת ועדה ממשלתית. מכאן שאסור למדינה להשתיק מחאה רק משום שהיא אינה נוחה לשלטון, וחובתה לאפשר לכל קבוצה, גם לקבוצה קטנה ושנויה במחלוקת, להביע את עמדתה בפומבי.
שנית, אלימות סותרת את עקרונות הדמוקרטיה עצמה. בחברה דמוקרטית מכריעים מחלוקות בוויכוח ובהצבעה, ולא בכוח. מפגין שתוקף שוטר או מצית צמיגים כופה את רצונו על אחרים ומסכן חיים. יתרה מזו, האלימות פוגעת במחאה עצמה: הציבור מתרכז בתמונות של הרס ושוכח את הטענות הצודקות של המוחים, ואף מי שתמך בהם בתחילה מתרחק מהם.
יש הטוענים שבלי שיבוש של ממש איש אינו מקשיב למוחים, ולכן חסימת כבישים מוצדקת. אכן, מחאה צריכה להיות נראית ומורגשת. עם זאת, חסימה ממושכת עלולה למנוע מאמבולנס להגיע לחולה או מעובד להגיע לעבודתו. לכן אפשר לקיים צעדות והפגנות גדולות בתיאום עם המשטרה, בלי לשתק את חייהם של אזרחים שאינם צד בסכסוך. מחאה כזאת נראית היטב בתקשורת, וגם זוכה לאהדת הציבור.
לסיכום, מחאה היא כלי חיוני לשמירה על הדמוקרטיה, אך היא חייבת להתנהל בדרכי שלום ובכבוד לזכויות הזולת. רק כך היא תשיג את מטרותיה בלי לפגוע בחברה שהיא מבקשת לתקן.
(מספר מילים: 247, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ("מחאה – כן, אלימות – לא").
2. פתיחה – הצגת התופעה (גלי מחאה, חסימות, אלימות) ועמדה מפורשת: מחאה היא זכות, וגבולה – אי־אלימות ואי־פגיעה ממושכת בזכויות אחרים.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – המחאה היא מיסודות הדמוקרטיה; דוגמה: מחאת יוקר המחיה בשנת 2011.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית", "יתרה מזו") – אלימות סותרת את הדמוקרטיה ואף פוגעת במחאה עצמה; דוגמה: תקיפת שוטר, הצתת צמיגים.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("יש הטוענים... אכן... עם זאת") – בלי שיבוש לא מקשיבים; הודאה חלקית והפרכה: חסימה ממושכת מסכנת חיים, ויש חלופות מתואמות.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה ומסר מסכם.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); מכאן ש־ (מסקנה); יתרה מזו (הוספה והעצמה); ולכן (תוצאה); אכן... עם זאת (ויתור והסתייגות); לסיכום.
שימו לב לניסוח המשימה: השאלה היא "מה הם גבולות המחאה" – לכן אין די בכתיבה "בעד מחאה" או "נגד מחאה"; יש להגדיר במפורש היכן עובר הגבול ולנמק מדוע דווקא שם.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה, ששני הנימוקים וההפרכה משרתים אותה; כל רעיון בפסקה נפרדת ומפותחת. פתיחה וסיום – הפתיחה מציגה את הסוגיה ואת העמדה, והסיום חוזר על העמדה בניסוח חדש בלי להוסיף נימוק. מודעות לנמען – הסוגיה מוסברת כך שקורא שלא ראה את הנושא יבין במה מדובר. נימוקים ודוגמות – לכל נימוק דוגמה מוחשית. קישוריות – מילות קישור ומאזכרים ("מחאה כזאת", "חובתה", "מכאן ש־").
לשון ומבע: משפטים שלמים ותקינים; התאם במין ובמספר; משלב רשמי ואחיד, בלי סלנג ובלי פנייה ישירה לקורא; אוצר מילים מדויק; פיסוק נכון – פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט, נקודתיים לפני פירוט; כתיב מלא תקני. ההיקף בתוך הטווח הנדרש (200–300 מילים).
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון לגבולות רחבים יותר – למשל שחסימת כבישים ושיבוש סדר יום מוצדקים כשקבוצה חלשה אינה נשמעת בדרכים אחרות, וכי מחאה שאינה מפריעה לאיש אינה משיגה דבר (דוגמות היסטוריות של מרי אזרחי לא אלים). גם בעמדה זו יש לשרטט גבול ברור (למשל: אלימות כלפי אדם פסולה תמיד). הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: תיאור של מחאה מסוימת במקום דיון עקרוני בגבולות; עמדה כללית בלי הגדרה של הגבול; נימוקים בלי דוגמות; סיום המוסיף נימוק חדש; חריגה מן הטווח 200–300 מילים.