בגרות בלשון הבנה והבעה 011282 - חורף 2020

הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · חורף · 14 שאלות · שעתיים

בחינת הבגרות בלשון, חורף 2020, כל 14 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.

הוראות הבחינה (כמו בשאלון)

עברית: הבנה, הבעה ולשון
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק ראשון — הבנת הנקרא — 70 נקודות
פרק שני — הבעה בכתב — 30 נקודות
סך הכול — 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראה מיוחדת: יש לקרוא את המאמרים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.

נספח

מאמר 1 · מאמר מידע

צאו לנו מהחיים: לערים פופולריות בעולם נמאס מתיירים

אחרי שבמשך כמה עשורים התאמצה עיריית ונציה למשוך תיירים לעיר, בזמן האחרון בשל כמות התיירים הגדולה, היא בוחנת מחדש את גישתה בעניין זה. העירייה החליטה להציב שערים בכניסות לרובע ההיסטורי, לסגור אותם כשקהל המבקרים רב מדי, ולהתיר כניסה רק למקומיים שיש להם אישור מיוחד לכך. "זהו הצעד האחרון לפני שניהפך לדיסנילנד", אומר אחד ממתכנני העיר.

אולם לא רק הוונציאנים מתלוננים על כמות התיירים בעיר שלהם. גם תושבי אמסטרדם סובלים מכך — נמאס להם מן המסיבות שהתיירים עורכים בעירם ומכמויות הפסולת שהם משאירים. בכמה מקומות בספרד תקפו מקומיים קבוצות של תיירים שטיילו באוטובוסים, ובברצלונה אף ריססו כתובת גרפיטי: "תיירים — לכו הביתה".

ללקסיקון התיירות העולמי התווסף מושג חדש — "תיירוּת יֶתֶר" (Overtourism), והוא משמש לתיאור ההשפעות השליליות של עודף תיירים על עיר מסוימת. נשיא הפיליפינים למשל אסר כניסת תיירים לאי בורוקאי למשך שישה חודשים, משום שהתשתיות באי אינן מותאמות למבקרים כה רבים. ערים בכל רחבי אירופה בוחנות דרכים להילחם בצפיפות הרבה בהן ובהתנהגות התיירים ברחובותיהן.

ההתנגדות הזאת נשמעת קצת משונה. לפי מועצת התיירות העולמית, כמעט שלושה אחוזים מהתמ"ג⁽¹⁾ העולמי הוא מתיירות, ועל כל חמש מִשׂרות חדשות בעולם משרה אחת נוצרת בזכות התיירות. לתיירות יש השפעה חיובית על הכלכלה גם במדינות עניות. בהשוואה לקידוחי נפט או לכריית פחם, שמצריכים מעט כוח אדם, בענף התיירות מועסקים עובדים רבים, לכן התיירות יכולה לסייע לכלכלה להתפתח.

המיאוס של תושבים מקומיים בתיירים הוא תוצאה של גידול יוצא דופן במספר התיירים בעולם. לדברי מומחים בתחום, הבעיה היא שרוב התיירים מבקרים באותם המקומות. עובדה זו מפתיעה. לכאורה השימוש הגובר באינטרנט היה אמור לסייע בפיזור תיירים בכל רחבי העולם מכיוון שהרשת מקילה עליהם לגלות מקומות מוכרים פחות. אם כן, מדוע קרה ההפך? מומחים מייחסים זאת לפופולריות ברשת של רשימות שהכותרת שלהן היא "מקומות שחייבים לראות". רשימות אלה מכַוונות תיירים לאותם המקומות. גם החלום של רבים על "התמונה המושלמת" באינסטגרם על רקע אתר תיירות מפורסם תורם לכך במידה רבה.

יש סיבות נוספות לעלייה במספר התיירים. בעבר היו הטיסות יקרות מאוד, אך כיום חברות תעופה רבות מציעות טיסות במחירים נמוכים. כמו כן עלייתם של אתרי אינטרנט שבאמצעותם המקומיים יכולים להשכיר את בתיהם לתיירים, הרחיבו את אפשרויות הלינה בערים.

את המחיר של צפיפות התיירים בערים משלמים התושבים המקומיים. אלה מגלים שהמדרכות עמוסות, והכבישים ושבילי האופניים שלהם פקוקים. בערים כמו אמסטרדם ופראג שבהן תיירים נוהגים להשתתף במסיבות עד השעות הקטנות של הלילה, התושבים צריכים להתמודד עם התנהגות אלימה ורעש.

עניין נוסף שמדאיג את תושבי הערים המתוירות הוא שהעלייה במספר התיירים גורמת לעלייה ביוקר המחיה בעיר משום שתיירים מביאים עימם כסף, והסוחרים מעלים את המחירים. התוצאה היא שהמקומיים מתקשים לעמוד במחירים הגבוהים ונדחקים החוצה. בוונציה למשל הצטמצמה האוכלוסייה המקומית כמעט במחצית בשלושים השנים האחרונות.

הרשויות המקומיות מנסות להתמודד עם המצב בדרכים שונות. הדרכים הקיצוניות הן לאסור כליל כניסה של תיירים או להגביל את מספרם. ערי נמל רבות מגבילות את מספר ספינות התיירים שיכולות לעגון בהן, ובערים אחרות קוראים להגביל את מספר האוטובוסים של התיירים באמצעות צמצום שטחי החניה המוקצים להם.

דרך מתונה יותר של הרשויות המקומיות להתמודד עם הבעיה היא גביית מיסים מן התיירים. למשל, באדינבורו שבסקוטלנד העירייה שוקלת לגבות מן התיירים מס, שישמש אותה להוצאות על איסוף אשפה או שיפור התשתיות.

ערים רבות נוקטות צעדים לטיפול בבעיית ההתנהגות השלילית של התיירים. בוונציה סבורים שסוג התיירים שבאים לעיר השתנה, ולכן התושבים המקומיים סובלים יותר מבעבר מן התיירים הרבים הפוקדים את עירם. בשנות השבעים והשמונים רוב התיירים באו לוונציה כדי לאכול במסעדות ולבקר במוזאונים לאומנות. כיום רוב התיירים שוהים באתרי נופש ברחבי איטליה ובאים לוונציה ליום או ליומיים בלבד. הם יושבים בצפיפות על המדרכות בעיר ואוכלים ארוחות שהביאו עימם במקום להוציא את כספם בחנויות ובמסעדות המקומיות.

כיום עיריית ונציה מגבשת תוכנית שנועדה לגרום לתיירים לרצות להישאר זמן רב יותר בעיר. מטרת התוכנית היא לשפר את התשתיות בעיר ולעודד את התיירים לבקר בעוד מקומות מלבד באתרים המרכזיים.

(1) תמ"ג — תוצר מקומי גולמי — מונח בתחום הכלכלה המציין את הערך הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו באזור מסוים.

מעובד על פי צאו לנו מהחיים: לערים פופולריות בעולם נמאס מתיירים (3/11/2018). מתוך האתר דה־מרקר, על פי אקונומיסט.

מאמר 2 · מאמר עמדה (אישי)

שִׁכחו מהמהפכות: התיירות היא התנועה האנושית הגדולה מכולן

דרור פויר

אחת התכונות שאני עדיין מחבב אצלי היא הנטייה שלי אל המכנה המשותף, אל התמונה הגדולה, אל התת־מודע הקולקטיבי, אל רוח התקופה. פעם רציתי יותר להיות שונה ומיוחד. היום אני מוצא שמחה ושלווה דווקא כשאני כמו כולם.

קצת משונה להרגיש כך כשהעולם נע דווקא לכיוון ההפוך — לשבטיוּת, ללאומנוּת ולהתבדלוּת וכולם עסוקים בפוליטיקת הזהויות⁽¹⁾ שלהם שהולכת ומצטמצמת לזהות הנשקפת במראה.

מה לעשות? להרגיש כמו פתית שלג יחיד וחד־פעמי שיורד ברכּוּת על האדמה כבר לא מספיק לי, מצטער. אני רוצה להרגיש כמו כל פתיתי השלג יחד, כשהם בעין הסערה, טסים במהירות מסחררת.

אף שאת רוב ימיי אני מבלה בגפי, סָפוּן בחדר עבודתי ומחפש את השאלות לתשובות הגדולות של החיים, הרי שמה שאני הכי אוהב לעשות בעולם הוא לצאת אליו, לנוע בזרם האין־סופי של התנועה האנושית, להרגיש חלק מהמון אנשים שהם חסרי פנים בשבילי כשם שאני חסר פנים בשבילם: חולפים זה על פני זה בשדות תעופה, ממהרים אל האוטובוס, עוברים בשער כלשהו, מחכים למישהו, מדברים בשפות שונות — וכולם חלק מאותה רוח גדולה, מאותה סערה שלא נגמרת. לדעתי, אלה הם רגעים של התעלוּת אנושית אמיתית.

כדי להגיע לרגעים כאלה צריך להיות תייר, וזה מה שהייתי השבוע. כמו ישראלים רבים חזרתי גם אני מחופשה משפחתית בלונדון. זו הייתה אחת החופשות המוצלחות שהיו לי. הימים נמרחו בשוטטות ולא מיהרתי לשום מקום, ובכל זאת את המנה שלי קיבלתי כמו שאני אוהב: מטוסים ורכבות ומעבורות. לכמה ימים הייתי טיפה במפל האנושי. עכשיו אני יכול לחזור לחדרי.

"צריך להיות תייר" — זה משפט משונה מעט, נכון, אבל תנו לי להסביר. צריך להיות תייר לא כי זה כיף או זול או כי רואים מקומות חדשים. צריך להיות תייר כי המשמעות של להיות תייר היא להיות חלק מן התנועה האנושית הגדולה ביותר בעולם מאז ומתמיד: התיירות.

יותר מ־1.4 מיליארד תיירים סבבו בעולם בשנת 2018, ובתוך עשר שנים מספר זה צפוי לעלות עד כמעט שני מיליארד — ללא ספק התנועה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. בשבעים השנים האחרונות גדלה תנועת התיירות בעולם כמעט פי שישים.

כשדנים בשאלה מהי המהפכה שהשפיעה ביותר על העולם בעשורים האחרונים ושינתה אותו, מציינים את מהפכת הטלוויזיה, האינטרנט, המהפכה הפמיניסטית ועוד מגמות חשובות. אבל תמיד יש לי הרגשה שמזניחים את החשיבות של השפעת התיירות ומזלזלים בה. בעיניי לא נותנים לה את הכבוד הראוי לה — תנועה המשנה סדרי עולם.

מוזר, לא? הרי בזכות התיירות נחקקו על לוח ליבו של כל אחד מאיתנו כמה מהחוויות המשמעותיות ביותר. בזכותה העולם נהפך לקטן ולמוּכר יותר, ואין ספק שבזכותה יש לנו נקודת מבט טובה יותר על החיים. התיירות והמסעות הם לא רק חתימות בדרכון, הם מטביעים את חותמם על נפש האדם.

אם כן, מדוע ממעיטים בחשיבות היותה של התיירות מהפכה? אחת הסיבות לכך לדעתי היא שכל אחד אוהב לטייל, אבל איש אינו אוהב תיירים. לא תיירים שבאים לעירו, ולא תיירים שחולקים איתו את המרחב כשהוא עצמו תייר.

האדם קורא כתבות על "תיירות יתר". רבות מהן מתארות את התייר כפולש, מזיק ומזהם. יש כתבות המציינות רשימות של נזקים שתיירים עושים ויש המציינות מחאות של תושבים נגד תיירים. בשל כך האדם מעריך פחות מדי את השפעת התיירות על החברה, מתרכז בחוויה הפרטית שלו, וברוב המקרים כושל לראות את היופי ואת העוצמה של התנועה האנושית האדירה והיפה הזו שאנחנו שותפים לה. אנחנו רואים את עצמנו פתיתי שלג מיוחדים וחד־פעמיים, אבל הסוּפה חשובה יותר, עצומה ונהדרת. הסוּפה היא החוויה עצמה, אין כמו להתמסר לה ולהתפעל ממנה.

ואז, כשאתה מתמסר, נובטת בך אמפתיה לתיירי העולם, פתאום אתה חלק מהתמונה הגדולה, שותף לרוח התקופה ולתנועה האנושית הגדולה ביותר מאז ומעולם. וזה לא יכול לקרות אם נשארים בבית. כדי שזה יקרה צריך להיות תייר.

(1) פוליטיקה של זהויות היא מונח המתאר את הדגשת הייחודיות של קבוצות בעלות זהוּת משותפת בחברה למען קידום האינטרסים של קבוצות אלה.

מעובד על פי פויר, ד' (27/4/2019). שכחו מהמהפכות: התיירות היא התנועה האנושית הגדולה מכולן. מתוך האתר גלובס.

פרק ראשון — הבנת הנקרא (70 נקודות)

ההוראות לחלק זה

לפניך שני מאמרים. קרא אותם וענה על השאלות בשאלון המחברת המצורף.
קרא את המאמרים 1–2 שבנספח המצורף, וענה על השאלות בפרקים שלפניך.
הקפד על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
בפרק זה ענה על כל השאלות 1–12.

שאלה 1 · נושא המאמרים, מטרת מאמר 1 והטענה המרכזית של מאמר 2

הבנת הנקרא13 נקודותמאמר 1 מאמר 2

א.

מאמרים 1–2 עוסקים בתחום התיירות, אבל כל אחד מהם מדגיש היבט אחר בתחום זה.
איזה מן המאמרים עוסק בעיקר בתיירות המייצגת תופעה אנושית כללית, ואיזה מהם עוסק בעיקר בתופעה השלילית הנלווית לתחום זה, תופעת "תיירות היתר"? (4 נקודות)

ב.

מהי המטרה העיקרית של מאמר 1? הקף את התשובה הנכונה. (4 נקודות)
(1) להביע עמדה בנוגע לתופעת "תיירות היתר".
(2) להציג עמדות שונות בנוגע לענף התיירות.
(3) לתאר את תופעת "תיירות היתר".
(4) לחנך את התיירים להתנהגות הולמת.

ג.

כתוב את הטענה המרכזית של כותב מאמר 2. (5 נקודות)

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה

מאמר 2 עוסק בעיקר בתיירות כתופעה אנושית כללית – "התנועה האנושית הגדולה ביותר בעולם".
מאמר 1 עוסק בעיקר בתופעה השלילית – "תיירות היתר", כלומר בהשפעות השליליות של עודף תיירים על ערים.

מה נדרש: לשייך כל היבט למאמר המתאים – שני שיוכים, 2 נקודות לכל אחד.

איך מכריעים: בודקים את הכותרת ואת רוב הפסקות של כל מאמר.

•מאמר 1 – כבר הכותרת "לערים פופולריות בעולם נמאס מתיירים" מציגה בעיה. המאמר מגדיר את המושג "תיירות יתר" (שורות 10–11), מתאר את נזקיה (צפיפות, רעש, יוקר מחיה – שורות 32–40) ואת דרכי ההתמודדות של הרשויות (שורות 41–57). ההשפעה החיובית של התיירות מוזכרת רק בפסקה אחת (שורות 15–19).

•מאמר 2 – הכותרת "התיירות היא התנועה האנושית הגדולה מכולן" מציגה את התיירות כתופעה אנושית רחבה. הכותב מתאר את התחושה להיות "חלק מהמון אנשים" (שורה 12), מביא את מספר התיירים בעולם (שורות 25–27) וטוען שהתיירות היא מהפכה "המשנה סדרי עולם" (שורה 31). "תיירות היתר" נזכרת אצלו רק בשולי הדברים (שורה 39).

טעות נפוצה: לענות לפי פרט אחד (למשל: "מאמר 1 מדבר על כלכלה") ולא לפי העיקר. המילה בעיקר מכוונת לנושא המרכזי של המאמר כולו.

סעיף ב

תשובה

(3) לתאר את תופעת "תיירות היתר".

ההכרעה: מאמר 1 הוא מאמר מידע. הוא מגדיר את המושג "תיירות יתר", מסביר את הגורמים לה (האינטרנט, טיסות זולות, השכרת דירות – שורות 20–31), מתאר את תוצאותיה לתושבים (שורות 32–40) ומציג את דרכי ההתמודדות של הרשויות (שורות 41–57). הכותב אינו מביע דעה משלו. לכן מטרתו היא לתאר את התופעה.
פסילת המסיחים:
(1) להביע עמדה – אין במאמר דברים בגוף ראשון ואין הכרעה בשאלה אם התופעה טובה או רעה. דברים כמו "זהו הצעד האחרון לפני שניהפך לדיסנילנד" הם ציטוט של מתכנן העיר, ולא עמדת הכותב.
(2) להציג עמדות שונות – המאמר אמנם מזכיר גם את התועלת הכלכלית (שורות 15–19), אבל זו פסקה אחת. רוב המאמר עוסק בתיירות היתר, ולא בעמדות על ענף התיירות כולו.
(4) לחנך את התיירים – המאמר פונה לקורא כללי ואינו נותן הנחיות התנהגות לתיירים. ההתנהגות השלילית מתוארת כחלק מן הבעיה (שורות 48–54).

סעיף ג

תשובה

התיירות היא התנועה האנושית הגדולה והמשמעותית ביותר, מהפכה שמשנה סדרי עולם, אך ממעיטים בחשיבותה. לכן כדאי להיות תייר, כדי להיות חלק מן התנועה האנושית הגדולה הזאת.

מהי טענה מרכזית? הרעיון שהכותב רוצה לשכנע בו את הקוראים, וכל שאר המאמר משרת אותו. היא נכתבת כמשפט טענה שלם, ולא כנושא ("המאמר עוסק בתיירות" אינו טענה).

היכן היא מופיעה:

•בכותרת: "שִׁכחו מהמהפכות: התיירות היא התנועה האנושית הגדולה מכולן".

•שורות 22–24: "צריך להיות תייר כי המשמעות של להיות תייר היא להיות חלק מן התנועה האנושית הגדולה ביותר בעולם מאז ומתמיד: התיירות".

•שורות 30–31: "מזניחים את החשיבות של השפעת התיירות ומזלזלים בה... תנועה המשנה סדרי עולם".

•הסיום (שורה 48): "כדי שזה יקרה צריך להיות תייר".

איך מנסחים: מצרפים את שני הרכיבים החוזרים – (1) התיירות היא תנועה/מהפכה אנושית חשובה מאוד שממעיטים בערכה; (2) ולכן צריך להיות תייר ולהיות חלק ממנה. משפטים כמו "יותר מ־1.4 מיליארד תיירים סבבו בעולם" (שורה 25) הם נימוקים ועובדות התומכים בטענה, ולא הטענה עצמה.

טעות נפוצה: לכתוב פרט מתוך הסיפור האישי (החופשה בלונדון) או את הטענה על הכתבות על "תיירות יתר" – אלה רכיבים משניים.

שאלה 2 · השפעות חיוביות של התיירות

הבנת הנקרא4 נקודותמאמר 1 מאמר 2

ציין על פי כל אחד מן המאמרים שתי השפעות חיוביות שונות שיש לתיירות על בני האדם ועל החברה. (4 נקודות)
מאמר 1: השפעה 1: ______
השפעה 2: ______
מאמר 2: השפעה 1: ______
השפעה 2: ______

◂ פתרון מלא לשאלה 2

תשובה

מאמר 1:
השפעה 1: התיירות תורמת לכלכלה העולמית – כמעט שלושה אחוזים מן התמ"ג העולמי הם מתיירות.
השפעה 2: התיירות יוצרת מקומות עבודה רבים (משרה אחת מכל חמש משרות חדשות), ולכן היא מסייעת לכלכלה להתפתח, גם במדינות עניות.
מאמר 2:
השפעה 1: התיירות מעניקה לאדם חוויות משמעותיות ונקודת מבט טובה יותר על החיים.
השפעה 2: התיירות הופכת את העולם לקטן ולמוכר יותר ומעוררת אמפתיה לבני אדם אחרים – האדם מרגיש חלק מן התמונה הגדולה, ולא רק חלק מקבוצה מצומצמת.

ניקוד: נקודה לכל השפעה; שתי ההשפעות מכל מאמר צריכות להיות שונות זו מזו.

מאמר 1 – השפעות כלכליות (פסקה 4, שורות 15–19):

•"כמעט שלושה אחוזים מהתמ"ג העולמי הוא מתיירות".

•"על כל חמש מִשׂרות חדשות בעולם משרה אחת נוצרת בזכות התיירות" – תעסוקה.

•"לתיירות יש השפעה חיובית על הכלכלה גם במדינות עניות... בענף התיירות מועסקים עובדים רבים".

(מתקבל גם: תיירים מביאים עימם כסף לעיר – שורה 37, ותשלום מס שישמש לשיפור התשתיות – שורות 46–47.)

מאמר 2 – השפעות אישיות וחברתיות:

•חוויות משמעותיות שנחקקות בלב (שורות 32–33).

•העולם נעשה "קטן ומוּכר יותר" (שורה 33).

•"נקודת מבט טובה יותר על החיים" (שורה 34); הטבעת חותם על נפש האדם (שורה 35).

•תחושת שייכות לאנושות ורגעים של "התעלוּת אנושית אמיתית" (שורות 12–15).

•אמפתיה לתיירי העולם (שורה 46) – ניגוד לשבטיות ולהתבדלות (שורות 4–5).

טעות נפוצה: לכתוב שתי השפעות שהן בעצם אותו רעיון ("תורמת לכלכלה" ו"מכניסה כסף למדינה"). כדי להבחין, אפשר להפריד בין התרומה לכלכלה הכללית (תמ"ג) לבין יצירת מקומות עבודה.

שאלה 3 · השפעות שליליות של "תיירות היתר"

הבנת הנקרא8 נקודותמאמר 1 מאמר 2

א.

איזו השפעה שלילית של "תיירות היתר" מוזכרת בשני המאמרים 1 ו־2? (4 נקודות)

ב.

ציין השפעה שלילית נוספת של תופעת "תיירות היתר" שמוזכרת במאמר 1 ואינה מוזכרת במאמר 2. (4 נקודות)

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה

התיירים מזיקים לערים ומזהמים אותן, ולכן התושבים המקומיים מוחים נגדם.
(כל אחד משני הרכיבים מתקבל: זיהום ונזק – או מחאת התושבים נגד התיירים.)

איך מוצאים: זו שאלת מיזוג – מחפשים קודם את ההשפעות השליליות במאמר 2 (שם יש מעט), ואז בודקים אילו מהן מופיעות גם במאמר 1.

מאמר 2 (שורות 39–41): הכתבות על "תיירות יתר" "מתארות את התייר כפולש, מזיק ומזהם. יש כתבות המציינות רשימות של נזקים שתיירים עושים ויש המציינות מחאות של תושבים נגד תיירים".
מאמר 1:

•נזק וזיהום: לתושבי אמסטרדם "נמאס... מכמויות הפסולת שהם משאירים" (שורות 7–8); מס שישמש "להוצאות על איסוף אשפה" (שורה 47).

•מחאות: "בכמה מקומות בספרד תקפו מקומיים קבוצות של תיירים... ובברצלונה אף ריססו כתובת גרפיטי: 'תיירים — לכו הביתה'" (שורות 8–9).

תשובה מלאה מציינת את ההשפעה במשפט שלם; אפשר להוסיף את המקום בכל מאמר.

טעות נפוצה: לכתוב השפעה שמופיעה רק במאמר 1 (למשל יוקר מחיה). במאמר 2 אין אזכור ליוקר מחיה או לצפיפות.

סעיף ב

תשובה

העלייה במספר התיירים גורמת לעלייה ביוקר המחיה בעיר: הסוחרים מעלים את המחירים, והתושבים המקומיים מתקשים לעמוד בהם ונדחקים החוצה (בוונציה האוכלוסייה המקומית הצטמצמה כמעט במחצית).

השפעות אפשריות במאמר 1 שאינן במאמר 2 (די באחת):

•יוקר מחיה ודחיקת התושבים – שורות 36–40.

•צפיפות ועומס תנועה – "המדרכות עמוסות, והכבישים ושבילי האופניים שלהם פקוקים" (שורות 32–33).

•התנהגות אלימה ורעש של תיירים במסיבות לילה (שורות 33–35).

•עומס על תשתיות שאינן מותאמות למבקרים רבים (האי בורוקאי, שורות 11–13).

•ירידה בהכנסה לעסקים המקומיים – תיירי יום אוכלים ארוחות שהביאו איתם במקום לקנות בחנויות ובמסעדות (שורות 51–54).

יש לוודא שההשפעה שונה מזו שנכתבה בסעיף א (זיהום או מחאות), אחרת לא תינתן עליה נקודה.

שאלה 4 · הציפיות מן האינטרנט בתחום התיירות

הבנת הנקרא5 נקודותמאמר 1

על פי מאמר 1 הסבר מה היו הציפיות מן האינטרנט בתחום התיירות, ומדוע ציפיות אלה לא התממשו. (5 נקודות)

◂ פתרון מלא לשאלה 4

תשובה

הציפייה: ציפו שהשימוש הגובר באינטרנט יסייע לפזר את התיירים בכל רחבי העולם, משום שהרשת מקילה עליהם לגלות מקומות מוכרים פחות, וכך יפחת העומס על המקומות המפורסמים.
מדוע לא התממשה: קרה ההפך – ברשת פופולריות רשימות של "מקומות שחייבים לראות", והן מכַוונות את התיירים לאותם המקומות. גם החלום של רבים לצלם "תמונה מושלמת" לאינסטגרם על רקע אתר תיירות מפורסם מרכז את התיירים באותם האתרים.

מבנה התשובה: שני חלקים – (1) הציפייה, (2) הסיבה שלא התממשה. כל חלק במשפט שלם.

היכן במאמר (פסקה 5, שורות 20–27):

•הציפייה: "לכאורה השימוש הגובר באינטרנט היה אמור לסייע בפיזור תיירים בכל רחבי העולם מכיוון שהרשת מקילה עליהם לגלות מקומות מוכרים פחות" (שורות 22–23). המילה לכאורה מסמנת שזו ציפייה שהתבדתה.

•הסיבה: "מומחים מייחסים זאת לפופולריות ברשת של רשימות שהכותרת שלהן היא 'מקומות שחייבים לראות'. רשימות אלה מכַוונות תיירים לאותם המקומות. גם החלום של רבים על 'התמונה המושלמת' באינסטגרם..." (שורות 24–27).

הקשר לבעיה: לפי המומחים, הבעיה היא "שרוב התיירים מבקרים באותם המקומות" (שורות 21–22) – לכן הציפייה לפיזור הייתה פתרון אפשרי, והאינטרנט דווקא החריף את הריכוז.

טעות נפוצה: לכתוב רק "האינטרנט היה אמור לעזור לתיירות" בלי לפרט במה (פיזור התיירים), או לציין סיבה אחת בלי להסביר שהרשימות מכַוונות לאותם המקומות.

שאלה 5 · בחירת הפתרון הטוב ביותר לתיירות היתר

הבנת הנקרא6 נקודותמאמר 1

במאמר 1 מתוארים כמה ניסיונות לפתרון בעיית "תיירות היתר".
ציין איזה מן הניסיונות המובאים במאמר 1 הוא הטוב ביותר בעיניך לפתרון בעיה זו, והסבר מדוע הוא עדיף על פתרונות אחרים. נמק את תשובתך.
כתוב בהיקף של 5–6 שורות. (6 נקודות)

◂ פתרון מלא לשאלה 5

תשובה

לדעתי הפתרון הטוב ביותר הוא התוכנית שמגבשת עיריית ונציה: לשפר את התשתיות בעיר ולעודד את התיירים להישאר בה זמן רב יותר ולבקר במקומות נוספים מלבד האתרים המרכזיים. לפי המאמר, הבעיה העיקרית היא שרוב התיירים מבקרים באותם המקומות, ותוכנית זו מטפלת בשורש הבעיה – היא מפזרת את התיירים ומפחיתה את הצפיפות. נוסף על כך, תייר שנשאר זמן רב יותר מוציא את כספו בחנויות ובמסעדות המקומיות, ולכן העיר אינה מוותרת על התועלת הכלכלית של התיירות. לעומת זאת, איסור כניסה או הגבלת מספר התיירים פוגעים בהכנסות ובמקומות העבודה, וגביית מס אמנם מממנת ניקיון ותשתיות, אך אינה מפחיתה את הצפיפות באתרים המפורסמים.

מה נדרש (6 נקודות): (1) לבחור פתרון מתוך המאמר ולתאר אותו; (2) לנמק מדוע הוא טוב; (3) להשוות לפחות לפתרון אחר אחד ולהסביר מדוע הוא עדיף. כל בחירה מתקבלת אם הנימוק סביר ומבוסס על המאמר.

הפתרונות במאמר (פסקות 9–12):

•הדרכים הקיצוניות – איסור כניסה מוחלט או הגבלת מספר התיירים: שערים ברובע ההיסטורי של ונציה (שורות 2–4), סגירת האי בורוקאי (שורות 11–13), הגבלת ספינות ואוטובוסים (שורות 42–44).

•דרך מתונה – גביית מס מן התיירים, למשל באדינבורו (שורות 45–47).

•תוכנית ונציה – הארכת השהייה ועידוד ביקור במקומות נוספים (שורות 55–57).

נימוקים אפשריים לבחירות אחרות:

•מס – אינו מונע תיירות ולכן אינו פוגע בכלכלה; מי שגורם לנזק משלם עליו; הכסף משמש לאיסוף אשפה ולשיפור תשתיות.

•הגבלת מספר התיירים – פתרון מיידי ויעיל לצפיפות, לרעש ולעומס בתשתיות; מגן על איכות החיים של התושבים.

מבנה מומלץ: עמדה (הפתרון שבחרתי) ← נימוק מן המאמר ← השוואה ("לעומת זאת...") ← משפט מסכם. יש להקפיד על היקף של 5–6 שורות.

טעות נפוצה: להציע פתרון שאינו מופיע במאמר, או לנמק מדוע הפתרון טוב בלי להשוות אותו לפתרון אחר – והשאלה דורשת במפורש "מדוע הוא עדיף על פתרונות אחרים".

שאלה 6 · עמדת כותב מאמר 2 כלפי הכתבות על תיירות היתר

הבנת הנקרא5 נקודותמאמר 2

מהי עמדתו של כותב מאמר 2 בנוגע לכתבות הרבות המתפרסמות בעניין תופעת "תיירות היתר"?
הסבר את תשובתך. (5 נקודות)

◂ פתרון מלא לשאלה 6

תשובה

העמדה: הכותב מתייחס לכתבות אלה בביקורת (באופן שלילי). לדעתו הן מציגות תמונה חד־צדדית ומזיקה של התיירות.
הסבר: הכתבות מתארות את התייר כ"פולש, מזיק ומזהם" ומתמקדות בנזקים ובמחאות של התושבים. בשל כך הקוראים מעריכים פחות מדי את השפעת התיירות על החברה, מתרכזים בחוויה הפרטית שלהם ואינם רואים את היופי והעוצמה של התנועה האנושית הגדולה. לכן, לדעתו, הכתבות הן אחת הסיבות לכך שממעיטים בחשיבותה של התיירות כמהפכה.

מה נדרש: (1) לציין את העמדה (ביקורתית/שלילית); (2) להסביר אותה – מה הכתבות עושות ומה התוצאה שלהן לדעת הכותב.

היכן במאמר (פסקה 11, שורות 39–45):

•"רבות מהן מתארות את התייר כפולש, מזיק ומזהם" (שורות 39–40).

•"בשל כך האדם מעריך פחות מדי את השפעת התיירות על החברה, מתרכז בחוויה הפרטית שלו, וברוב המקרים כושל לראות את היופי ואת העוצמה של התנועה האנושית האדירה והיפה הזו" (שורות 41–43). צירוף הקישור בשל כך מראה שהכותב רואה בכתבות סיבה לתוצאה שלילית.

איך מסיקים את העמדה: הכותב אינו כותב במפורש "אני מתנגד לכתבות", אבל מבנה הטיעון מלמד זאת: הפסקה הקודמת שואלת "מדוע ממעיטים בחשיבות היותה של התיירות מהפכה?" (שורה 36), והכתבות מוצגות כחלק מן התשובה. מילים כמו "מעריך פחות מדי" ו"כושל לראות" מבטאות שיפוט שלילי.

טעות נפוצה: לכתוב את תוכן הכתבות ("הכתבות אומרות שתיירים מזהמים") כאילו זו עמדת הכותב. הכותב אינו מסכים עם הכתבות – הוא מבקר אותן.

שאלה 7 · התיירות כממתנת שבטיות ולאומנות

הבנת הנקרא5 נקודותמאמר 2

על פי מאמר 2, הסבר כיצד התיירות ממתנת את מגמת השבטיות, הלאומנות וההתבדלות הרווחת בעולמנו היום. (5 נקודות)

◂ פתרון מלא לשאלה 7

תשובה

שבטיות, לאומנות והתבדלות פירושן הסתגרות בתוך הזהות הצרה של הקבוצה. התיירות פועלת בכיוון ההפוך: התייר יוצא מן העולם הסגור שלו ונע בתוך המון אנשים מארצות שונות, המדברים בשפות שונות, וכולם חלק מאותה "רוח גדולה". כך הוא מרגיש חלק מן המכנה המשותף ומן התמונה הגדולה של האנושות, ולא רק חלק מקבוצה אחת. נוסף על כך, בזכות התיירות העולם נעשה קטן ומוכר יותר, ובתייר נובטת אמפתיה לתיירי העולם. תחושת השייכות לאנושות כולה והאמפתיה לאחרים ממתנות את ההתבדלות ואת הלאומנות.

מה נדרש: להראות את הקשר בין התיירות לבין ההפך מן השבטיות – כלומר להסביר מה התיירות עושה לאדם, ולמה זה מחליש את ההתבדלות.

היכן במאמר:

•הניגוד מוצג בשורות 4–6: העולם נע "לשבטיוּת, ללאומנוּת ולהתבדלוּת", ואילו הכותב נמשך "אל המכנה המשותף, אל התמונה הגדולה" (שורות 1–2).

•שורות 11–15: לנוע "בזרם האין־סופי של התנועה האנושית... מדברים בשפות שונות — וכולם חלק מאותה רוח גדולה".

•שורה 33: "בזכותה העולם נהפך לקטן ולמוּכר יותר".

•שורות 46–47: "נובטת בך אמפתיה לתיירי העולם, פתאום אתה חלק מהתמונה הגדולה".

איך בונים הסבר: מגדירים בקצרה את המגמה (הסתגרות בזהות צרה) ← מה התיירות מעניקה (מפגש עם המון אנשים שונים, שייכות, אמפתיה) ← לכן היא ממתנת את המגמה. התשובה צריכה לכלול לפחות שני רכיבים מן המאמר.

טעות נפוצה: לכתוב רק "התיירות מחברת בין אנשים" בלי הסבר ובלי ביסוס מן המאמר, או לתאר את השבטיות בלי לקשר אותה לתיירות.

שאלה 8 · שיבוץ הביטוי "בעין הסערה"

הבנת הנקרא4 נקודותמאמר 2

לפניך משפט ממאמר 2, ובו ביטוי מודגש.
"אני רוצה להרגיש כמו כל פתיתי השלג יחד, כשהם בעין הסערה". (מאמר 2, שורה 8)
באיזה מן המשפטים שלפניך מתאים לשבץ את הביטוי המודגש? (4 נקודות)
כתוב את הביטוי במשפט המתאים.
(1) לפני שתפרוש לגימלאות, מצא לך תעסוקה לשעות הפנאי, כדי שלא תמצא את עצמך ______ .
(2) מכיוון שהחברה נקלעה לקשיים כלכליים, היא פנתה לציבור לקוחותיה וביקשה מהם ______ לרכוש את מוצריה.
(3) מעשיו של איש הציבור עוררו מחלוקת רבה בעם והעמידו את איש הציבור ______ .
(4) בסין הוקמה ספרייה במבנה מרהיב, שנראה מבחוץ כמו עין ענקית ומותיר את מבקריו ______ .

◂ פתרון מלא לשאלה 8

תשובה

(3) מעשיו של איש הציבור עוררו מחלוקת רבה בעם והעמידו את איש הציבור בעין הסערה.

הפירוש: "עין הסערה" היא מרכז הסערה. בהשאלה – "בעין הסערה" פירושו במרכז של סערה ציבורית, במוקד של מחלוקת, התרגשות או מאבק. במאמר הכותב רוצה להיות במרכז ההמולה של התנועה האנושית, כמו פתיתי השלג הטסים בתוך הסערה.
ההכרעה: במשפט (3) המעשים "עוררו מחלוקת רבה בעם" – זו בדיוק סערה ציבורית, ואיש הציבור נמצא במרכזה: "העמידו את איש הציבור בעין הסערה".
פסילת המסיחים:
(1) הפורש עלול למצוא את עצמו משועמם או בטל ("בחוסר מעש") – ההפך מסערה.
(2) החברה מבקשת מן הלקוחות לרכוש את מוצריה "בהתגייסות" / "בנדיבות" – אין כאן מוקד של מחלוקת.
(4) מלכודת: המילה "עין" מופיעה במשפט ("עין ענקית"), אבל המבנה מותיר את מבקריו "פעורי פה" / "נפעמים". יש להבין את הביטוי כולו, ולא להתפתות למילה דומה.
בדיקה: מציבים את הביטוי במשפט ובודקים שהמשמעות והתחביר תקינים.

טעות נפוצה: לבחור את משפט (4) בגלל המילה "עין".

שאלה 9 · זוג מילים נרדף: בגפי, סָפון

הבנת הנקרא4 נקודותמאמר 2

לפניך משפט ממאמר 2, ובו זוג מילים מודגשות.
"את רוב ימיי אני מבלה בגפי, סָפוּן בחדר עבודתי" (מאמר 2, שורה 10).
לפניך ארבעה משפטים. הקף את המשפט שבו זוג המילים המודגשות יכול להחליף את המילים בגפי, ספון במשפט מן המאמר בלי לשנות את משמעותו. (4 נקודות)
(1) את רוב ימיי אני מבלה בשקט, גנוז בחדר עבודתי.
(2) את רוב ימיי אני מבלה לבדי, סגור בחדר עבודתי.
(3) את רוב ימיי אני מבלה לתומי, טמון בחדר עבודתי.
(4) את רוב ימיי אני מבלה בדד, חשוף בחדר עבודתי.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

תשובה

(2) את רוב ימיי אני מבלה לבדי, סגור בחדר עבודתי.

הפירוש: "בגפי" – לבדי, בלי איש איתי. "סָפון" – סגור ומסוגר בתוך מקום, מתבודד בו (מן המילה "ספון" – מכוסה, חבוי).
לכן הזוג המתאים הוא לבדי, סגור.
פסילת המסיחים (בכל זוג יש לבדוק את שתי המילים):
(1) "בשקט" אינו "לבד" (אפשר להיות בשקט בחברת אחרים); "גנוז" – שמור בארכיון, מוסתר כחפץ, ואינו מתאים לאדם השוהה בחדר.
(3) "לתומי" – בתמימות, בלי כוונה; "טמון" – קבור או מוסתר. שתיהן אינן במשמעות הנדרשת.
(4) "בדד" מתאים ל"בגפי", אבל "חשוף" הוא ההפך מ"ספון" (גלוי, לא מוסתר) – לכן הזוג כולו פסול.

טעות נפוצה: לבחור תשובה שבה רק מילה אחת מתאימה (כמו "בדד" בתשובה 4).

שאלה 10 · הביטוי "מטביעים את חותמם על"

הבנת הנקרא6 נקודותמאמר 2

לפניך משפט ממאמר 2, ובו ביטוי מודגש.
"התיירות והמסעות הם לא רק חתימות בדרכון, הם מטביעים את חותמם על נפש האדם".
(מאמר 2, שורות 34–35)

א.

איזה מן הפעלים שלפניך יכול להחליף את הביטוי המודגש במשפט?
הקף את התשובה הנכונה. (3 נקודות)
(1) מגלים על
(2) מלמדים על
(3) משפיעים על
(4) מזהמים את

ב.

העתק משורות 32–35 שבמאמר 2, ביטוי נוסף שהכותב משתמש בו כדי להביע משמעות דומה לזו של הביטוי "מטביעים את חותמם". (3 נקודות)

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה

(3) משפיעים על

הפירוש: "הטביע את חותמו על דבר" – השאיר בו סימן קבוע, השפיע עליו השפעה ניכרת ומתמשכת (כמו חותם שמוטבע בשעווה ונשאר בה).
בדיקה במשפט: "התיירות והמסעות... משפיעים על נפש האדם" – המשמעות נשמרת. הכותב משחק במילים: לא רק חתימות בדרכון, אלא חותם בנפש.
פסילת המסיחים: "מגלים על" ו"מלמדים על" – מוסרים מידע על דבר, אין כאן השפעה; "מזהמים את" – השפעה שלילית, ההפך מכוונת הכותב, שמהלל את התיירות.

סעיף ב

תשובה

"נחקקו על לוח ליבו"

היכן: שורות 32–33: "הרי בזכות התיירות נחקקו על לוח ליבו של כל אחד מאיתנו כמה מהחוויות המשמעותיות ביותר".
מדוע הוא דומה: דבר ש"נחקק" נחרת ונשאר לתמיד, כמו כתובת החקוקה באבן. "על לוח ליבו" – בזיכרון ובנפש. כמו "מטביעים את חותמם", גם ביטוי זה מתאר רושם עמוק וקבוע שנשאר באדם.

שימו לב: השאלה דורשת להעתיק ביטוי מן השורות המצוינות, ולא להסביר. יש להעתיק במדויק ולסמן במירכאות.

שאלה 11 · משמעות המילים "כליל" ו"מוקצים"

הבנת הנקרא6 נקודותמאמר 1

לפניך משפט ממאמר 1, ובו מילה מודגשת.

א.

"הדרכים הקיצוניות הן לאסור כליל כניסה של תיירים או להגביל את מספרם".
(מאמר 1, שורות 41–42)
החלף את המילה "כליל" במילה אחרת (או בצירוף אחר) בעלת אותה משמעות. ______ (3 נקודות)

ב.

לפניך משפט ממאמר 1, ובו מילה מודגשת.
"בערים אחרות קוראים להגביל את מספר האוטובוסים של התיירים באמצעות צמצום שטחי החניה המוקצים להם". (מאמר 1, שורות 43–44)
לפניך שני פירושים למילה "מוקצה". הקף את הפירוש המתאים ביותר למשמעות המילה במשפט. (3 נקודות)
(1) מיועד למטרה מסוימת
(2) אסור בשימוש

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה

לגמרי (מתקבל גם: לחלוטין / באופן מוחלט / לגמרי ולתמיד).

הפירוש: "כליל" – לגמרי, באופן מוחלט, עד הסוף.
רמז מן ההקשר: המשפט מבחין בין שתי אפשרויות: "לאסור כליל" לבין "להגביל את מספרם". הגבלה היא צעד חלקי, ולכן "כליל" מציין את הצעד המוחלט – איסור מלא. גם המילה "הקיצוניות" מחזקת זאת.
בדיקה: "הדרכים הקיצוניות הן לאסור לחלוטין כניסה של תיירים" – המשמעות נשמרת.

טעות נפוצה: לכתוב "כלל" ("לא לאסור כלל") – זו מילה אחרת שמשמעותה שונה בהקשר זה.

סעיף ב

תשובה

(1) מיועד למטרה מסוימת

שתי משמעויות: "מוקצה" (מן הפועל "הקצה") – דבר שהועמד וייועד למטרה מסוימת או לאדם מסוים. בלשון ההלכה "מוקצה" הוא חפץ שאסור לטלטלו בשבת – ומכאן המשמעות "אסור בשימוש".
ההכרעה מן ההקשר: מדובר בשטחי חניה שנועדו לאוטובוסים של התיירים. אם יצמצמו את השטחים שיועדו להם, פחות אוטובוסים יוכלו להגיע. לו הפירוש היה "אסור בשימוש", לא היה טעם לצמצם אותם.
בדיקה: "צמצום שטחי החניה המיועדים להם" – המשמעות נשמרת.

שאלה 12 · לשון אינפורמטיבית לעומת לשון אישית ורגשית

הבנת הנקרא4 נקודותמאמר 1 מאמר 2

מאמרים 1–2 שונים זה מזה בלשונם ובסגנון הכתיבה שלהם — מאמר 1 כתוב בלשון אינפורמטיבית ועיונית, ואילו מאמר 2 כתוב בלשון אישית וִרגשית.
הבא מכל מאמר הוכחה אחת המעידה על לשונו. (4 נקודות)
הוכחה ממאמר 1: ______
הוכחה ממאמר 2: ______

◂ פתרון מלא לשאלה 12

תשובה

הוכחה ממאמר 1: הכותב מביא נתונים ועובדות בגוף שלישי ובלי להביע רגשות, למשל: "לפי מועצת התיירות העולמית, כמעט שלושה אחוזים מהתמ"ג העולמי הוא מתיירות" (שורות 15–16).
הוכחה ממאמר 2: הכותב כותב בגוף ראשון ומשתף ברגשותיו ובחוויותיו, למשל: "אני רוצה להרגיש כמו כל פתיתי השלג יחד, כשהם בעין הסערה" (שורה 8).

מה נחשב הוכחה: מאפיין לשוני (גוף ראשון/שלישי, נתונים, מילות רגש, דימויים, שאלות רטוריות) וגם דוגמה מן הטקסט. מומלץ לכתוב את שניהם.

מאפיינים של מאמר 1 (אינפורמטיבי ועיוני):

•נתונים מספריים ומקורות: "על כל חמש מִשׂרות חדשות בעולם משרה אחת נוצרת בזכות התיירות" (שורות 16–17); "הצטמצמה האוכלוסייה המקומית כמעט במחצית" (שורה 39).

•הסתמכות על מומחים: "לדברי מומחים בתחום" (שורה 21).

•מונחים מקצועיים והגדרות: "תיירוּת יֶתֶר" (Overtourism), תמ"ג עם הערת שוליים.

•גוף שלישי, בלי "אני" ובלי מילות רגש.

מאפיינים של מאמר 2 (אישי ורגשי):

•גוף ראשון וחוויה אישית: "חזרתי גם אני מחופשה משפחתית בלונדון" (שורה 17).

•דימויים ומטפורות: "פתית שלג יחיד וחד־פעמי" (שורה 7), "הייתי טיפה במפל האנושי" (שורה 19).

•שאלות רטוריות ופנייה לקורא: "מוזר, לא?" (שורה 32), "תנו לי להסביר" (שורה 21).

•מילות הערכה ורגש: "היופי ואת העוצמה של התנועה האנושית האדירה והיפה" (שורות 42–43), "לדעתי" (שורה 15).

טעות נפוצה: להביא ציטוט בלי לציין מה בו מעיד על הלשון, או להביא ממאמר 2 משפט עובדתי (כמו מספר התיירים בשורה 25) שאינו מעיד על לשון רגשית.

פרק שני — הבעה בכתב (30 נקודות)

ההוראות לחלק זה

בחר באחד מן הנושאים 13–14, וכתוב עליו מאמר בהיקף של 200–300 מילים לפי ההוראות.
תוכל לכתוב טיוטה בעמודים 11–12.

שאלה 13 · מאמר טיעון: טיולי תגלית ומסע – רק הפנים היפים?

מאמר טיעון30 נקודות

ארגונים תיירותיים־חינוכיים שונים, כגון פרויקט "תגלית", תוכנית "מסע ישראל" ו"החוויה הישראלית", מציעים לצעירים יהודים מן התפוצות טיולים ברחבי הארץ שמטרתם להראות את פניה היפים של ישראל. יש המסתייגים מן הטיולים האלה בטענה שהם אינם חושפים את הצעירים גם לפנים האחרים של ישראל.
כתוב מאמר טיעון, והבע בו את דעתך על הסתייגות זו. נמק את דבריך ובסס אותם על דוגמאות.

◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 13

מאמר לדוגמה בציון מלא

להכיר את הארץ על כל פניה

ארגונים כמו "תגלית" ו"מסע ישראל" מביאים לארץ אלפי צעירים יהודים מן התפוצות, ומראים להם בעיקר את פניה היפים: נופים מרהיבים, אתרים היסטוריים וערים תוססות. יש המסתייגים מכך וטוענים שהטיולים מציגים תמונה חלקית. לדעתי, הסתייגות זו מוצדקת, ועל הטיולים לחשוף את הצעירים גם לקשיים ולמחלוקות של החברה הישראלית.

ראשית, קשר אמיתי נבנה על היכרות כנה. צעיר שראה רק חופים ואתרי מורשת עלול להתאכזב כשיקרא בעיתון על עוני, על פערים חברתיים או על מתחים בין קבוצות. לעומת זאת, צעיר שביקר, למשל, בשכונה מוחלשת ושוחח עם תושביה, יבין שישראל היא מדינה אמיתית עם אתגרים, ולא גלויה מצוירת. הבנה כזאת תחזק את הקשר שלו לארץ, ולא תחליש אותו, כי אדם אוהב באמת רק את מה שהוא מכיר לעומק – על מעלותיו ועל חסרונותיו.

שנית, חשיפה לקשיים יכולה לעורר מעורבות. כשהצעירים פוגשים עמותות המסייעות לעולים, לקשישים או לנוער בסיכון, הם רואים כיצד הם עצמם יכולים לתרום. כך הם הופכים ממבקרים פסיביים לשותפים פעילים, שאולי אף יתנדבו בעתיד או יעלו לארץ. טיול שמציג רק את היופי מזמין את הצעירים להתפעל, אך אינו מזמין אותם לקחת אחריות.

אומנם יש הטוענים כי בטיול קצר צריך ליצור חוויה חיובית, כדי שהצעירים יתאהבו בארץ וירצו לחזור אליה. אכן, החוויה החיובית חשובה, ואין לוותר על הנופים ועל האתרים המרגשים. עם זאת, צעירים בני ימינו חשופים לרשתות החברתיות ויודעים לזהות תעמולה. דווקא הצגה חד־צדדית עלולה לעורר בהם חשדנות ולגרום להם לפקפק בכל מה שראו בטיול.

לסיכום, הטיולים צריכים להראות לצעירים את ישראל על כל פניה – היפים והמורכבים. רק היכרות כנה תיצור קשר עמוק ויציב בין צעירי התפוצות לבין מדינת ישראל.

(מספר מילים: 247, בלי הכותרת ורשימת המקורות)

מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ("להכיר את הארץ על כל פניה").
2. פתיחה – הצגת התוכניות ומטרתן, הצגת ההסתייגות, ועמדה מפורשת: ההסתייגות מוצדקת.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – קשר אמיתי נבנה על היכרות כנה; דוגמה: ביקור בשכונה מוחלשת לעומת אכזבה מן החדשות.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – חשיפה לקשיים מעוררת מעורבות; דוגמה: מפגש עם עמותות.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("אומנם... אכן... עם זאת") – הצורך בחוויה חיובית בטיול קצר; הודאה חלקית והפרכה: הצגה חד־צדדית מעוררת חשדנות.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה ומסר מסכם.

מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); לעומת זאת (ניגוד); למשל (דוגמה); כך (תוצאה); אומנם... אכן... עם זאת (ויתור והסתייגות); דווקא; לסיכום.

שימו לב לניסוח המשימה: יש להביע דעה על ההסתייגות – האם היא מוצדקת – ולא לכתוב באופן כללי בעד טיולים או נגדם.

איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה, ששני הנימוקים וההפרכה משרתים אותה; כל רעיון בפסקה נפרדת ומפותחת. פתיחה וסיום – הפתיחה מציגה את הסוגיה ואת העמדה, והסיום חוזר על העמדה בניסוח חדש בלי להוסיף נימוק. מודעות לנמען – הסוגיה מוסברת כך שקורא שלא ראה את הנושא יבין במה מדובר. נימוקים ודוגמות – לכל נימוק דוגמה מוחשית. קישוריות – מילות קישור ומאזכרים ("הסתייגות זו", "הבנה כזאת", "כך הם הופכים").
לשון ומבע: משפטים שלמים ותקינים; התאם במין ובמספר; משלב רשמי ואחיד, בלי סלנג ובלי פנייה ישירה לקורא; אוצר מילים מדויק; פיסוק נכון – פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט, נקודתיים לפני פירוט; כתיב מלא תקני. ההיקף בתוך הטווח הנדרש (200–300 מילים).

עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון שההסתייגות אינה מוצדקת: מטרת הטיול הקצר היא לעורר אהבה וזיקה ראשונית לארץ; הצעירים נחשפים לבעיות ישראל ממילא בתקשורת וברשתות; ההיכרות עם המורכבות יכולה לבוא בשלב מאוחר יותר (למשל בתוכניות ארוכות). לאחר מכן מפריכים את טענת "התמונה החלקית". הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.

טעויות נפוצות: תיאור הטיולים במקום הבעת עמדה; עמדה מתנדנדת בלי הכרעה; נימוקים בלי דוגמות; סיום המוסיף נימוק חדש; חריגה מן הטווח 200–300 מילים.

שאלה 14 · מאמר טיעון: גבולות המחאה בחברה דמוקרטית

מאמר טיעון30 נקודות

בעת האחרונה אנו עדים לגלי מחאה ולהפגנות של קבוצות בציבור המבקשות למחות על עוולות שנעשות להן. פעמים רבות גלי המחאה האלה מלווים בסגירת כבישים, בשיבוש אורחות החיים של הציבור ואף באלימות.
כתוב מאמר טיעון, והבע בו את דעתך בשאלה מה הם גבולות המחאה בחברה דמוקרטית.
נמק את דבריך ובסס אותם על דוגמאות.

◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 14

מאמר לדוגמה בציון מלא

מחאה – כן, אלימות – לא

בשנים האחרונות אנו עדים לגלי מחאה רבים של קבוצות המרגישות שנעשה להן עוול. לעיתים המחאה מלווה בחסימת כבישים, בשיבוש חיי היום־יום ואף באלימות. לדעתי, המחאה היא זכות יסוד בחברה דמוקרטית, אך גבולה ברור: אסור שתהיה אלימה, ואסור שתפגע באופן ממושך בזכויותיהם של אזרחים אחרים.

ראשית, הזכות למחות היא מיסודות הדמוקרטיה. באמצעות הפגנות, עצומות ושביתות יכולים אזרחים להשמיע את קולם בין מערכת בחירות אחת לבאה. מחאות רבות הביאו לשינוי חיובי, כמו מחאת יוקר המחיה בשנת 2011, שהובילה לדיון ציבורי נרחב ולהקמת ועדה ממשלתית. מכאן שאסור למדינה להשתיק מחאה רק משום שהיא אינה נוחה לשלטון, וחובתה לאפשר לכל קבוצה, גם לקבוצה קטנה ושנויה במחלוקת, להביע את עמדתה בפומבי.

שנית, אלימות סותרת את עקרונות הדמוקרטיה עצמה. בחברה דמוקרטית מכריעים מחלוקות בוויכוח ובהצבעה, ולא בכוח. מפגין שתוקף שוטר או מצית צמיגים כופה את רצונו על אחרים ומסכן חיים. יתרה מזו, האלימות פוגעת במחאה עצמה: הציבור מתרכז בתמונות של הרס ושוכח את הטענות הצודקות של המוחים, ואף מי שתמך בהם בתחילה מתרחק מהם.

יש הטוענים שבלי שיבוש של ממש איש אינו מקשיב למוחים, ולכן חסימת כבישים מוצדקת. אכן, מחאה צריכה להיות נראית ומורגשת. עם זאת, חסימה ממושכת עלולה למנוע מאמבולנס להגיע לחולה או מעובד להגיע לעבודתו. לכן אפשר לקיים צעדות והפגנות גדולות בתיאום עם המשטרה, בלי לשתק את חייהם של אזרחים שאינם צד בסכסוך. מחאה כזאת נראית היטב בתקשורת, וגם זוכה לאהדת הציבור.

לסיכום, מחאה היא כלי חיוני לשמירה על הדמוקרטיה, אך היא חייבת להתנהל בדרכי שלום ובכבוד לזכויות הזולת. רק כך היא תשיג את מטרותיה בלי לפגוע בחברה שהיא מבקשת לתקן.

(מספר מילים: 247, בלי הכותרת ורשימת המקורות)

מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ("מחאה – כן, אלימות – לא").
2. פתיחה – הצגת התופעה (גלי מחאה, חסימות, אלימות) ועמדה מפורשת: מחאה היא זכות, וגבולה – אי־אלימות ואי־פגיעה ממושכת בזכויות אחרים.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – המחאה היא מיסודות הדמוקרטיה; דוגמה: מחאת יוקר המחיה בשנת 2011.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית", "יתרה מזו") – אלימות סותרת את הדמוקרטיה ואף פוגעת במחאה עצמה; דוגמה: תקיפת שוטר, הצתת צמיגים.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("יש הטוענים... אכן... עם זאת") – בלי שיבוש לא מקשיבים; הודאה חלקית והפרכה: חסימה ממושכת מסכנת חיים, ויש חלופות מתואמות.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה ומסר מסכם.

מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); מכאן ש־ (מסקנה); יתרה מזו (הוספה והעצמה); ולכן (תוצאה); אכן... עם זאת (ויתור והסתייגות); לסיכום.

שימו לב לניסוח המשימה: השאלה היא "מה הם גבולות המחאה" – לכן אין די בכתיבה "בעד מחאה" או "נגד מחאה"; יש להגדיר במפורש היכן עובר הגבול ולנמק מדוע דווקא שם.

איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה, ששני הנימוקים וההפרכה משרתים אותה; כל רעיון בפסקה נפרדת ומפותחת. פתיחה וסיום – הפתיחה מציגה את הסוגיה ואת העמדה, והסיום חוזר על העמדה בניסוח חדש בלי להוסיף נימוק. מודעות לנמען – הסוגיה מוסברת כך שקורא שלא ראה את הנושא יבין במה מדובר. נימוקים ודוגמות – לכל נימוק דוגמה מוחשית. קישוריות – מילות קישור ומאזכרים ("מחאה כזאת", "חובתה", "מכאן ש־").
לשון ומבע: משפטים שלמים ותקינים; התאם במין ובמספר; משלב רשמי ואחיד, בלי סלנג ובלי פנייה ישירה לקורא; אוצר מילים מדויק; פיסוק נכון – פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט, נקודתיים לפני פירוט; כתיב מלא תקני. ההיקף בתוך הטווח הנדרש (200–300 מילים).

עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון לגבולות רחבים יותר – למשל שחסימת כבישים ושיבוש סדר יום מוצדקים כשקבוצה חלשה אינה נשמעת בדרכים אחרות, וכי מחאה שאינה מפריעה לאיש אינה משיגה דבר (דוגמות היסטוריות של מרי אזרחי לא אלים). גם בעמדה זו יש לשרטט גבול ברור (למשל: אלימות כלפי אדם פסולה תמיד). הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.

טעויות נפוצות: תיאור של מחאה מסוימת במקום דיון עקרוני בגבולות; עמדה כללית בלי הגדרה של הגבול; נימוקים בלי דוגמות; סיום המוסיף נימוק חדש; חריגה מן הטווח 200–300 מילים.

פרק ראשון — הבנת הנקרא (70 נקודות)

שאלה 1 · נושא המאמרים, מטרת מאמר 1 והטענה המרכזית של מאמר 2

סעיף א

סעיף ב

סעיף ג

שאלה 2 · השפעות חיוביות של התיירות

שאלה 3 · השפעות שליליות של "תיירות היתר"

סעיף א

סעיף ב

שאלה 4 · הציפיות מן האינטרנט בתחום התיירות

שאלה 5 · בחירת הפתרון הטוב ביותר לתיירות היתר

שאלה 6 · עמדת כותב מאמר 2 כלפי הכתבות על תיירות היתר

שאלה 7 · התיירות כממתנת שבטיות ולאומנות

שאלה 8 · שיבוץ הביטוי "בעין הסערה"

שאלה 9 · זוג מילים נרדף: בגפי, סָפון

שאלה 10 · הביטוי "מטביעים את חותמם על"

סעיף א

סעיף ב

שאלה 11 · משמעות המילים "כליל" ו"מוקצים"

סעיף א

סעיף ב

שאלה 12 · לשון אינפורמטיבית לעומת לשון אישית ורגשית

פרק שני — הבעה בכתב (30 נקודות)

שאלה 13 · מאמר טיעון: טיולי תגלית ומסע – רק הפנים היפים?

שאלה 14 · מאמר טיעון: גבולות המחאה בחברה דמוקרטית

רוצים להשלים את חוויית הלמידה?

כל האתר במבט אחד