בגרות בלשון הבנה והבעה 011282 - קיץ 2022, מועד ב'
הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · קיץ, מועד ב' · 13 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בלשון, קיץ 2022, מועד ב', כל 13 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
עברית: הבנה, הבעה ולשון
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק ראשון – הבנת הנקרא – 60 נקודות
פרק שני – הבעה בכתב – 40 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראה מיוחדת: יש לקרוא את המאמרים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה לפי ההוראות.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – הבנת הנקרא (60 נקודות)
ההוראות לחלק זה
לפניכם שני מאמרים. קראו אותם, וענו על השאלות בשאלון המחברת המצורף.
קראו את המאמרים 1–2 שבנספח המצורף, וענו על השאלות בפרקים שלפניכם.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
ענו על כל השאלות 1–11.
שאלה 1 · הטענה הרווחת ונימוקה
במאמר 1 הכותבת מפריכה טענה רווחת.
ציינו מהי הטענה הרווחת.
על פי שורות 1–8 במאמר 1, כתבו את הנימוק לטענה הרווחת.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
הטענה הרווחת היא שבתקופת העלייה השנייה (והשלישית) הושג שוויון בין המינים, ושבתקופה זו מילאו הנשים תפקיד חשוב בחברה.
היכן: שורות 6–8: "משום כך מקובל לחשוב שבתקופת העלייה השנייה הושג שוויון בין המינים, וכי בתקופה זו מילאו הנשים תפקיד חשוב, אולם הנחות אלה מעולם לא נבדקו במחקר שיטתי".
איך מזהים טענה רווחת: מחפשים ביטויים כמו "מקובל לחשוב", "רבים סבורים", "נהוג לומר". מיד אחריהם בא כאן "אולם" – סימן שהכותבת מתכוונת לערער על הטענה. ואכן, בסוף המאמר היא קובעת: "כל המתואר כאן מערער את המיתוס על השוויון בין המינים שהושג בימי העלייה השנייה והשלישית" (שורות 57–58). המילה "מיתוס" מאשרת שזו הטענה שהמאמר מפריך.
תשובה מלאה: שני הרכיבים – (1) הושג שוויון בין המינים, (2) הנשים מילאו תפקיד חשוב – וציון התקופה (העלייה השנייה).
טעות נפוצה: לכתוב את ההפרכה ("הנשים הופלו") במקום את הטענה הרווחת עצמה, או לכתוב רק "שוויון" בלי לציין במה ומתי.
סעיף ב
רוב העולים בתקופה זו היו צעירים ורווקים, ולכן המגבלות והחובות שקושרות נשים לתפקידים ביתיים ולתחומי פעילות מסוימים לא חלו עליהם. בכך צומצמו המכשולים לשינוי, ונוצרה הזדמנות להגדיר מחדש את התפקידים המסורתיים ואת היחסים בין גברים לנשים – ומכאן ההנחה שהושג שוויון.
היכן: שורות 3–6: "בתקופה זו צומצמו רבים מן המכשולים שהפריעו לעצב מחדש את תפקידי שני המינים. רוב העולים היו צעירים, רווקים, והמגבלות והחובות הקושרות נשים לתפקידים ביתיים ולתחומי פעילות מסוימים לא חלו עליהם, ונוצרה הזדמנות להגדיר מחדש את התפקידים המסורתיים...". מיד אחר כך בא "משום כך מקובל לחשוב..." (שורות 6–7).
איך מוצאים: מילת הקישור "משום כך" מסמנת קשר של סיבה ותוצאה: מה שנאמר לפניה הוא הסיבה (הנימוק), ומה שאחריה – התוצאה (הטענה הרווחת).
מבנה תשובה מומלץ: עובדה (העולים צעירים ורווקים) ← משמעותה (לא היו כבולים לתפקידים ביתיים, המכשולים צומצמו) ← התוצאה (הזדמנות להגדיר מחדש את תפקידי המינים).
טעות נפוצה: להסתפק ב"העולים היו צעירים ורווקים" בלי להסביר מדוע עובדה זו מובילה לשוויון.
שאלה 2 · מדוע לא התממשו ציפיות העולות
על פי מאמר 1, הסבירו מדוע לא התממשו הציפיות של העולות בעלייה השנייה והשלישית.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
הציפיות של העולות לשוויון ולשותפות מלאה לא התממשו משום שהגברים והחברה כולה המשיכו להחזיק בתפיסה המסורתית של תפקידי המינים, למרות אידאולוגיית השוויון:
1. האיכרים סירבו להעסיק נשים וראו בדרישתן לעבוד ב"עבודות של גברים" דרישה "בלתי טבעית"; גם בקבוצות נשלחו הנשים אוטומטית לעבודה במטבח ובמכבסה, והחרישה והעמסת היבול נחשבו קשות ומזיקות להן.
2. משיקולים כלכליים נשמרה חלוקת העבודה המסורתית: החלוצים החשיבו את הנשים ליצרניות פחות וחששו שהשתתפותן בחקלאות תגרום לגירעון, והנשים גם לא קיבלו הדרכה מאגרונומים – ולכן הפער רק גדל.
3. עבודות הבית נחשבו בעיני החלוצים לעבודה "לא יצרנית" שערכה פחוּת, ולנשים לא ניתנו מעמד רשמי וחברוּת מלאה בקבוצה; הן זכו ליחס מפלה, לביטול וללעג.
מה נדרש: הסבר – לא רק תיאור של מה שקרה, אלא הסיבות לכך שהציפיות (להיות "שותפות מלאות בחיי החברה" ולהשפיע "על החברה כולה, כמו הגברים", שורות 14–16) לא התממשו. ב־6 נקודות מצופות שתיים–שלוש סיבות שונות, מנוסחות במילים שלכם.
הסיבות במאמר:
המסקנה של הכותבת (שורות 58–59): "הרעיונות המהפכניים של החלוצים לא יושמו בהגדרה של תפקידי המינים" – כלומר הפער בין האידאולוגיה המוצהרת לבין המעשים הוא הגורם המרכזי.
שימו לב: כדאי לפתוח בהקשר – הציפיות נוצרו בגלל אידאולוגיית השוויון של תנועת העבודה בחוץ לארץ (שורות 9–13) – ואז להסביר מה מנע את מימושן.
טעות נפוצה: להעתיק רשימה של ציטוטים בלי לנסח סיבה, או לחזור על אותה סיבה פעמיים (למשל "נשלחו למטבח" ו"עבדו במכבסה" – זו אותה סיבה).
שאלה 3 · סולם הערכים של החלוצים
על פי שורות 39–46 במאמר 1, הקיפו את המשפט שהנאמר בו נכון.
(1) עבודות כגון בישול וכביסה נחשבו לעבודות יצרניות.
(2) מתן שירותים לחברי הקבוצה נחשב לעבודה בעלת ערך רב יותר מעבודה יצרנית.
(3) עבודה יצרנית – ערכה היה נמוך בעיני החלוצים.
(4) תרומתן של עבודות הבית, כמו בישול וכביסה, לבניין הארץ נחשבה לתרומה עקיפה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
(4) תרומתן של עבודות הבית, כמו בישול וכביסה, לבניין הארץ נחשבה לתרומה עקיפה.
היכן: שורות 42–44: "הטבחית בקבוצה נחשבה לחלוצה בדרגה נמוכה יותר מן החקלאי, מאחר שתרומתה לבניין הארץ הייתה עקיפה. היא שירתה את החלוץ, והחלוץ בנה את הארץ". הבישול והכביסה הם עבודות הבית, ולכן משפט (4) נכון.
פסילת המסיחים:
(1) שגוי – עבודה יצרנית היא "עבודה שהפיקה מוצרים בני שיווק" (שורה 41); בישול וכביסה אינם מפיקים מוצרים כאלה, ולכן הם עבודה "לא יצרנית".
(2) שגוי – הפוך מן הכתוב: עבודה יצרנית "נחשבה לבעלת ערך רב יותר מעבודה לא יצרנית, כמו מתן שירותים לחברי הקבוצה" (שורות 41–42).
(3) שגוי – גם הוא הפוך: ערכה של העבודה היצרנית היה רב, ואילו ערכן של עבודות הבית "היה פחוּת בעיני החלוצים" (שורות 39–40).
דרך עבודה: בשאלת "איזה משפט נכון" בודקים כל מסיח מול הטקסט ומחפשים היפוך (יותר/פחות, יצרנית/לא יצרנית) – זה המלכוד הנפוץ ביותר.
שאלה 4 · הפער בין החוק למציאות וסיבותיו
על פי מאמר 2, תארו את הפער בין החוק ובין המציאות.
על פי מאמר 2, ציינו שתי סיבות לפער הזה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
על פי החוק, לנשים יש שוויון זכויות מלא: מגילת העצמאות, קווי היסוד של הממשלה הראשונה, "חוק שיווי זכויות האישה" (1951) וחוקים נוספים מעגנים את שוויון האישה ואוסרים להַפְלות נשים בקבלה לעבודה ובשכר. אולם במציאות החוקים לא יושמו ברוב הארגונים והמוסדות: בשנות החמישים והשישים מעמד הנשים לא השתפר מבחינה מעשית ואף הורע – האישה טיפלה בילדים והגבר יצא לעבודה. גם אחרי חוק "הזדמנות שווה בתעסוקה" (1981) נשים ממשיכות להיות מופלות כבר בשלב הזימון לראיון עבודה, ורק מעטות תובעות את מעסיקיהן.
מה נדרש: "פער" כולל שני צדדים: מה קובע החוק (3 נקודות) ומה קורה בפועל (3 נקודות). תשובה שמתארת רק צד אחד אינה מלאה.
צד החוק:
צד המציאות:
סימני לשון: "למרבה הצער", "אולם", "אבל גם חוק זה לא הגן לגמרי" – מילות ניגוד שמסמנות את המעבר מן החוק למציאות.
טעות נפוצה: להעתיק את כל רשימת החוקים בלי לנסח את הפער עצמו במשפט מסכם ("החוק מבטיח שוויון, אך בפועל הנשים מופלות").
סעיף ב
סיבה אחת: מאות אלפי העולים שהגיעו בשנות החמישים והשישים היו ברובם בעלי השקפה ואורח חיים מסורתיים, ובעיניהם השוויון בין המינים היה נושא שולי ואף מנוגד להלכה היהודית ולמורשת התרבותית שלהם.
סיבה שנייה: התנאים הקשים של הקליטה הראשונית בארץ הפכו את חלוקת העבודה המסורתית לכמעט בלתי נמנעת – האישה טיפלה בילדים והגבר יצא לעבודה.
(גם מתקבל: החוק מ־1981 אינו אוסר מפורשות להעדיף גברים בזימון לראיון עבודה, ורק נשים מעטות מימשו את זכותן לתבוע מעסיקים; וכן – באותה תקופה רוב הנשים בעולם קיבלו בהבנה את תפקיד האם ועקרת הבית.)
היכן:
כל שתיים שונות מקבלות ניקוד מלא (3 נקודות לכל סיבה). כל סיבה נכתבת במשפט שלם ומוסבר: מה הגורם, ולמה הוא מונע את יישום החוק.
טעות נפוצה: לכתוב את התוצאה ("נשים לא עבדו", "החוקים לא יושמו") במקום את הסיבה. שאלו את עצמכם: "למה זה קרה?" – התשובה היא הסיבה.
שאלה 5 · כורח המציאות כגורם לשינוי
לעיתים כורח המציאות הוא הגורם לשינוי.
על פי מאמר 2, הדגימו טענה זו בנוגע למעמד האישה בישראל.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
לאחר מלחמת יום הכיפורים נוצר בארץ מחסור חמור בכוח העבודה, ובמקביל עלתה רמת החיים; שני אלה הצריכו כוח עבודה רב, ו"החיזוק הגיע מן הנשים". כלומר, לא החוקים ולא האידאולוגיה, אלא הצורך הכלכלי (כורח המציאות) הוא שהביא לשינוי במעמד האישה: נשים רבות נכנסו לשוק העבודה, בייחוד בשירות המדינה, ואחרי 1975 שיעור השתתפותן בכוח העבודה עלה בקצב מהיר.
היכן: שורות 26–35: "בישראל החל תהליך זה אחרי מלחמת ששת הימים, והוא הואץ אחרי מלחמת יום הכיפורים. המחסור החמור שנוצר בכוח העבודה בארץ לאחר מלחמת יום הכיפורים והעלייה ברמת החיים הצריכו כוח עבודה רב, והחיזוק הגיע מן הנשים"; "אחרי 1975 הוסיף שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה לעלות בקצב מהיר".
איך בונים תשובת "הדגימו": שלושה רכיבים –
1. כורח המציאות – המחסור בכוח עבודה אחרי המלחמה והעלייה ברמת החיים (הצורך).
2. השינוי – כניסה מואצת של נשים לשוק העבודה.
3. הקישור – הצורך הוא שגרם לשינוי, ולא החקיקה; ההשוואה לשנות החמישים–השישים, שבהן היו חוקים אך לא היה שינוי מעשי, מחזקת את הטענה.
טעות נפוצה: להביא כדוגמה את חקיקת החוקים או את חתימת האמנה (1980) – אלה אינם "כורח המציאות" אלא יוזמה חוקית. גם התנועה הפמיניסטית אינה כורח מציאות אלא רעיון חברתי.
שאלה 6 · נשים במקצועות מסורתיים – השוואה בין תקופות
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2013 איישו הנשים את רוב המקצועות המוגדרים "נשיים מסורתיים".
על פי מאמר 1 ועל פי מאמר 2, האם תיאור זה משקף מצב דומה בתקופות אחרות בארץ?
הביאו ציטוט ממאמר 1 וציטוט ממאמר 2 לביסוס תשובתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
כן. התיאור משקף מצב דומה גם בתקופות קודמות: גם בתקופת העלייה השנייה והשלישית וגם בשנות השישים–השבעים עסקו הנשים בעיקר בעבודות ובמקצועות הנחשבים "נשיים מסורתיים" – עבודות הבית והשירותים.
ציטוט ממאמר 1: "הנשים בקבוצות נשלחו אוטומטית לעבודה במטבח ובמכבסה" (שורה 24).
ציטוט ממאמר 2: "הגידול במספר הנשים העובדות היה בייחוד בשירות המדינה, בעיקר במקצועות המוגדרים עיסוקים נשיים 'מסורתיים'" (שורות 29–30).
שלב 1 – הכרעה: "כן, המצב דומה". (2 נקודות)
שלב 2 – ציטוט מכל מאמר (2 נקודות לכל ציטוט). ציטוטים אפשריים:
כללי ציטוט: מעתיקים מילה במילה, בתוך מירכאות, ומציינים את מספרי השורות. ציטוט צריך להיות ממוקד – משפט אחד או חלקו – ולהוכיח בדיוק את הטענה.
הסבר קצר מחבר: בשלוש התקופות (העלייה השנייה, אחרי מלחמת יום הכיפורים, 2013) הנשים מרוכזות בתחומי העבודה הקשורים לטיפול, לשירות ולמשק הבית. כך מתברר שהמגמה עקבית לאורך כמאה שנה.
טעות נפוצה: להביא שני ציטוטים מאותו מאמר, או לנסח את הדברים במילים שלכם במקום לצטט – השאלה דורשת במפורש ציטוט מכל אחד מן המאמרים.
שאלה 7 · ההוכחות שבמאמרים
כותבי המאמרים, דפנה יזרעאלי (מאמר 1) ועוז אלמוג (מאמר 2), מסתמכים על הוכחות כדי לבסס את טענותיהם.
ציינו מה הן ההוכחות שבכל אחד מן המאמרים.
מאמר 1: ______
מאמר 2: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 7
מאמר 1: עדויות אישיות של חלוצות מן התקופה – ציטוטים מדבריהן של תחיה ליברזון, עליזה שידלובסקי ושרה מלכין, המתארות בגוף ראשון את היחס המפלה ואת המניעה מעבודת האדמה.
מאמר 2: מסמכים רשמיים וחוקים – ציטוטים ממגילת העצמאות, מקווי היסוד של הממשלה הראשונה ומחוק "הזדמנות שווה בתעסוקה", ולצידם עובדות היסטוריות מתוארכות (1951, 1975, 1980, 1981).
מה זו הוכחה: החומר שעליו נשען הכותב כדי לשכנע שטענתו נכונה – עדות, ציטוט ממסמך, נתון, דוגמה, דעת מומחה.
מאמר 1: יזרעאלי טוענת שהשוויון בעלייה השנייה הוא "מיתוס", ומוכיחה זאת בעדויות של החלוצות עצמן:
העדויות מובאות כציטוטים מודגשים מן התקופה – מקור ראשון שקשה להפריך.
מאמר 2: אלמוג מתאר את הפער בין החוק למציאות, ומוכיח את צד החוק בציטוטים ממסמכים רשמיים ומחוקים: מגילת העצמאות (שורות 4–5), קווי היסוד של הממשלה הראשונה (שורות 6–7), חוק "הזדמנות שווה בתעסוקה" (שורות 39–40); וכן בעובדות היסטוריות ותאריכים (חוקקה ב־1951, חתימה על האמנה ב־1980, עלייה בשיעור התעסוקה אחרי 1975).
ניקוד: 3 נקודות לכל מאמר. יש לציין את סוג ההוכחה (עדויות / מסמכים וחוקים) ולהדגים אותה.
טעות נפוצה: לכתוב את הטענה עצמה ("הנשים הופלו") במקום את סוג ההוכחה, או לכתוב "ציטוטים" בשני המאמרים בלי להבחין: במאמר 1 – ציטוטים של אנשים (עדויות), במאמר 2 – ציטוטים של מסמכים.
שאלה 8 · משמעות המילה לכאורה
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מילה מודגשת.
"שוויון הנשים בהם היה לכאורה מובן מאליו" (שורות 10–11).
מהי משמעות המילה לכאורה במשפט זה? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) הלכה למעשה
(2) למראית עין
(3) מעל לכל ספק
(4) באופן מפתיע
◂ פתרון מלא לשאלה 8
(2) למראית עין
הפירוש: "לכאורה" – כך זה נראה מבחוץ, אך לא בהכרח כך במציאות.
ההקשר: הארגונים "הכריזו על אידאולוגיה של שוויון", אך בהמשך המאמר מתברר שבארץ־ישראל הנשים הופלו. כלומר, השוויון היה מובן מאליו רק במראית עין – בהצהרות – ולא במעשים.
פסילת המסיחים: (1) הלכה למעשה – בפועל, ההפך מ"לכאורה". (3) מעל לכל ספק – ודאות, גם הוא הפוך. (4) באופן מפתיע – אין קשר למשמעות.
בדיקה בהצבה: "שוויון הנשים בהם היה למראית עין מובן מאליו" – המשמעות נשמרת.
טעות נפוצה: לבחור (1) או (3) מתוך קריאה מהירה של "מובן מאליו". המילה "לכאורה" דווקא מסייגת את הוודאות.
שאלה 9 · משמעות המילה מיתוס
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מילה מודגשת.
"כל המתואר כאן מערער את המיתוס על השוויון בין המינים" (שורה 57).
מהי משמעות המילה מיתוס במשפט זה? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) מוסר השכל
(2) עלילה
(3) סוגיה
(4) אמונה רווחת
◂ פתרון מלא לשאלה 9
(4) אמונה רווחת
הפירוש: "מיתוס" במשמעותו המודרנית – אמונה או סיפור שרבים מקבלים כאמת, אף שאינם מבוססים על עובדות.
ההקשר: בפתיחת המאמר נאמר "מקובל לחשוב שבתקופת העלייה השנייה הושג שוויון בין המינים... אולם הנחות אלה מעולם לא נבדקו" (שורות 6–8). המשפט המסכם חוזר לאותה טענה וקורא לה "מיתוס" – אמונה רווחת שהמאמר מערער עליה.
פסילת המסיחים: (1) מוסר השכל – לקח מסיפור. (2) עלילה – משמעות ספרותית של "מיתוס" (סיפור אגדי על אלים וגיבורים), אך לא במשפט זה. (3) סוגיה – שאלה לדיון; אין "לערער" על סוגיה.
טעות נפוצה: לבחור (2) – זו המשמעות המקורית של "מיתוס" בתחום הספרות, אך כאן מדובר על אמונה מקובלת שאינה נכונה.
שאלה 10 · משמעות המילה ביעור
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מילה מודגשת.
"ב־1980 חתמה ישראל על האמנה הבין־לאומית בדבר 'ביעור כל צורות האפליה נגד נשים' " (שורות 36–37).
מהי משמעות המילה ביעור במשפט זה? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) ספירת
(2) שינוי
(3) חיסול
(4) ריכוז
◂ פתרון מלא לשאלה 10
(3) חיסול
הפירוש: "ביעור" (מן השורש ב־ע־ר, כמו ב"ביעור חמץ") – הוצאה מן העולם, השמדה, סילוק גמור.
ההקשר: אמנה נגד אפליה שואפת לבטל ולסלק את כל צורות האפליה – כלומר לחסל אותן.
פסילת המסיחים: (1) ספירת – מנייה; אמנה אינה נועדה לספור את צורות האפליה. (2) שינוי – חלש מדי: שינוי אינו מבטל. (4) ריכוז – איסוף למקום אחד, אין לכך משמעות כאן.
בדיקה בהצבה: "האמנה בדבר חיסול כל צורות האפליה נגד נשים" – המשפט שומר על משמעותו.
רמז מוכר: "ביעור חמץ" לפני פסח – שריפת החמץ וסילוקו המוחלט.
שאלה 11 · משמעות המילה מחמת
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מילה מודגשת.
"מחמת מינו או מחמת היותו נשוי או הורה" (שורה 40).
מהי משמעות המילה מחמת במשפט זה? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) בשל
(2) על אף
(3) בניגוד ל
(4) על פי
◂ פתרון מלא לשאלה 11
(1) בשל
הפירוש: "מחמת" – מילת יחס של סיבה: בגלל, בשל, מפני.
ההקשר: החוק קובע ש"לא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה... מחמת מינו" – כלומר אסור לסרב לקבל אדם לעבודה בגלל מינו או בגלל היותו נשוי או הורה.
פסילת המסיחים: (2) על אף – מילת ויתור, ההפך מסיבה. (3) בניגוד ל – מילת ניגוד. (4) על פי – בהתאם ל־; "לסרב על פי מינו" אינו מבטא את הסיבה בצורה מדויקת.
בדיקה בהצבה: "בשל מינו או בשל היותו נשוי או הורה" – המשמעות נשמרת.
טעות נפוצה: לבחור (4) – "על פי" מבטא התאמה ולא סיבה.
פרק שני – הבעה בכתב (40 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחרו באחד מן הנושאים 12–13, וכתבו עליו מאמר בהיקף של כ־300 מילים לפי ההוראות.
תוכלו לכתוב טיוטה בעמודים 9–10.
שאלה 12 · מאמר טיעון: נשים ביחידות מובחרות
בעת האחרונה בוחנים בצה"ל אפשרות לשלב נשים בתפקידי לוחמה ביחידות המובחרות.
כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את דעתכם על אפשרות זו. נמקו את דבריכם ובססו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 12
לפי היכולת, לא לפי המין
בעת האחרונה בוחן צה"ל אפשרות לשלב נשים בתפקידי לוחמה ביחידות המובחרות, כגון סיירות ויחידות קומנדו. ההצעה מעוררת ויכוח סוער: יש הרואים בה צעד מתבקש לקראת שוויון, ויש החוששים שהיא תפגע בכושר המבצעי של היחידות. לדעתי, יש לאפשר לנשים להתקבל ליחידות המובחרות, בתנאי שיעמדו בדיוק באותן דרישות שנדרשים בהן הגברים.
ראשית, בחברה דמוקרטית יש לשפוט כל אדם על פי כישוריו ולא על פי מינו. ההחלטה מי ישרת ביחידה מובחרת צריכה להתקבל לפי תוצאות המיונים: כושר גופני, עמידות נפשית ויכולת לקבל החלטות תחת לחץ. אם לוחמת עומדת בכל המבחנים, אין סיבה הוגנת לסגור בפניה את הדלת. מגילת העצמאות קובעת כי המדינה תקיים שוויון זכויות "בלי הבדל דת, גזע ומין", אך כפי שמראה עוז אלמוג במאמרו, הצהרות על שוויון אינן מספיקות כל עוד אינן מיושמות בפועל.
שנית, הניסיון מראה שנשים מסוגלות למלא תפקידי לחימה תובעניים. בשנים האחרונות משרתות לוחמות בגדודים מעורבים, במערך ההגנה האווירית ובתפקידי טיס, ורבות מהן הוכיחו מקצועיות ונחישות. שילוב כזה גם מרחיב את מאגר המועמדים: הצבא יכול לבחור את המתאימים ביותר מקרב כל המתגייסים ולא רק ממחציתם. זאת ועוד, צבא שמשקף את החברה כולה ומאפשר לכל אחד לממש את יכולותיו מחזק את הלכידות החברתית ואת אמון הציבור בו.
מתנגדי ההצעה טוענים כי רוב הנשים אינן מסוגלות לשאת משקל רב לאורך זמן, וכי הורדת הדרישות למענן תסכן חיי אדם. טענה זו ראויה להתייחסות רצינית, שכן ביחידה מובחרת אין מקום להקלות. אולם הפתרון אינו לפסול את כל הנשים מראש, אלא לשמור על רף אחיד ומחמיר. ייתכן שרק מעטות יעמדו בו, אבל את המעטות האלה אין סיבה לדחות. יתרה מזו, ביחידות רבות נדרשים כיום גם כישורים טכנולוגיים, יכולת ניווט וחשיבה מהירה, ולא רק כוח פיזי.
לסיכום, שילוב נשים ביחידות המובחרות הוא ביטוי ממשי לשוויון ההזדמנויות שהחברה הישראלית מצהירה עליו. כל עוד הדרישות נשארות זהות לכולם, היחידות לא ייפגעו, ואף ירוויחו לוחמים ולוחמות מצוינים. הגיע הזמן שהיכולת, ולא המין, תקבע מי ישרת בחזית.
(מספר מילים: 299, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ("לפי היכולת, לא לפי המין").
2. פתיחה – הצגת ההצעה, המחלוקת סביבה (שני הצדדים במשפט אחד), והעמדה במפורש – בעד, בתנאי של דרישות זהות.
3. נימוק ראשון + ביסוס ("ראשית") – עיקרון השוויון והשיפוט לפי כישורים; ביסוס במגילת העצמאות ובמאמרו של עוז אלמוג (פער בין הצהרה ליישום).
4. נימוק שני + דוגמות ("שנית", "זאת ועוד") – הניסיון המוכח של לוחמות (גדודים מעורבים, הגנה אווירית, טיס) ותועלת לצבא (מאגר מועמדים רחב, לכידות חברתית).
5. טיעון נגדי והפרכתו ("מתנגדי ההצעה טוענים... טענה זו ראויה... אולם... יתרה מזו") – הודאה בחשיבות הכושר הפיזי, והפרכה: שמירה על רף אחיד במקום פסילה גורפת, ולחימה מודרנית דורשת יותר מכוח פיזי.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה בניסוח חדש ומשפט סיכום חזק, בלי נימוק חדש.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); זאת ועוד, יתרה מזו (הוספה); אם... (תנאי); אך, אולם (ניגוד); שכן (סיבה); כל עוד (תנאי); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה (בעד, בתנאי של רף אחיד) שכל הפסקות משרתות; פתיחה וסיום הולמים; מודעות לנמען – ההצעה מוצגת כך שגם מי שלא קרא את הנושא מבין במה מדובר; רלוונטיות – אין גלישה לדיון כללי על שירות נשים בצבא או על גיוס בכלל; קישוריות – מילות קישור ומאזכרים ("ההצעה", "שילוב כזה", "טענה זו"); ארגון – חמש פסקות.
זיקה לטקסטים: הנושא קשור למאמרים (שוויון בין המינים ופער בין הצהרה למציאות), ולכן מותר – לא חובה – להיעזר בהם. המאמר מזכיר את עוז אלמוג בשמו ומוסר את רעיונו בדיבור עקיף, בלי להעתיק משפטים. אין חובה ברשימת מקורות.
לשון ומבע: משפטים שלמים ותקינים; התאם במין ובמספר; משלב רשמי ואחיד, בלי סלנג ובלי פנייה ישירה לקורא בגוף שני; אוצר מילים עשיר ומדויק; פיסוק נכון – נקודתיים לפני פירוט, פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט, מירכאות לציטוט; כתיב מלא תקני.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר להתנגד (למשל: הבדלים פיזיולוגיים מעלים את שיעור הפציעות אצל לוחמות; ביחידות קטנות הפועלות בתנאי קיצון כל פער בכושר מסכן את הצוות; יש לשלב נשים בתפקידים שבהם יתרמו יותר) ולהפריך את טענת השוויון (שוויון אינו זהות, וההחלטה צריכה להתבסס על צורכי היחידה). הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: כתיבה על שירות נשים בצה"ל באופן כללי ולא על היחידות המובחרות; עמדה מתנדנדת; נימוקים בלי דוגמות; טיעון נגדי בלי הפרכה; הכללות פוגעניות ("נשים חלשות") במקום טיעון ענייני; סיום שמוסיף נימוק חדש.
שאלה 13 · מאמר טיעון: יום שני ללא בשר
התנועה "יום שני ללא בשר" מנסה לעודד הימנעות מאכילת בשר יום אחד בשבוע, כלומר לעבור לתפריט צמחוני ביום זה.
כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את דעתכם על יוזמה זו. נמקו את דבריכם ובססו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 13
יום אחד בשבוע – צעד קטן עם השפעה גדולה
התנועה "יום שני ללא בשר" קוראת לציבור להימנע מאכילת בשר יום אחד בשבוע ולעבור באותו יום לתפריט צמחוני. בניגוד לקריאות לצמחונות מלאה, היוזמה אינה דורשת שינוי קיצוני באורח החיים, אלא הרגל קטן וקבוע. לדעתי, זו יוזמה ראויה שכדאי לאמץ, הן בבית והן במוסדות הציבוריים.
ראשית, הפחתה בצריכת הבשר תורמת לשמירה על הסביבה. גידול בעלי חיים למאכל מצריך שטחי מרעה עצומים, כמויות גדולות של מים ומזון לבהמות, והוא אחד הגורמים לפליטת גזי חממה. ייצור קילוגרם של בשר בקר מצריך פי כמה וכמה מים ושטח מאשר ייצור קילוגרם של קטניות. אם מיליוני אנשים יוותרו על בשר רק יום אחד בשבוע, יחסכו כמויות גדולות של מים ושל משאבים. כך כל אחד מאיתנו יכול לתרום תרומה ממשית למאבק במשבר האקלים, בלי מאמץ רב.
שנית, ליוזמה יש יתרונות בריאותיים. רופאים ותזונאים ממליצים זה מכבר להרבות בירקות, בקטניות ובדגנים מלאים ולהפחית באכילת בשר מעובד. יום צמחוני קבוע מעודד אותנו לגוון את התפריט ולהכיר מאכלים חדשים, כמו תבשילי עדשים, מג'דרה או סלטים עשירים. ילדים שיתרגלו לכך בגיל צעיר עשויים לאמץ הרגלי אכילה בריאים יותר לכל חייהם. נוסף על כך, ארוחה צמחונית זולה בדרך כלל מארוחה בשרית, ולכן היוזמה אף חוסכת כסף למשפחות.
מתנגדי היוזמה טוענים כי בשר הוא מקור חשוב לחלבון ולברזל, וכי אין זה מתפקידה של תנועה ציבורית להתערב במה שאדם אוכל. אכן, הבחירה בתפריט היא עניין אישי, והבשר מספק רכיבים תזונתיים חשובים. עם זאת, ויתור על בשר יום אחד בשבוע אינו פוגע בתזונה מאוזנת, שכן קטניות, ביצים ומוצרי חלב מספקים חלבון רב. זאת ועוד, היוזמה אינה כופה דבר על איש, אלא מציעה בחירה ומעודדת מודעות.
לסיכום, "יום שני ללא בשר" היא דרך פשוטה ונגישה לשפר את בריאותנו ולהקטין את הנזק לסביבה. שינוי קטן שנעשה בידי רבים יכול להצטבר להשפעה גדולה. לכן ראוי שגם בתי ספר, צבא ומקומות עבודה יציעו לפחות יום אחד בשבוע תפריט צמחוני מגוון ומזין.
(מספר מילים: 292, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מבטאת את העמדה ("צעד קטן עם השפעה גדולה").
2. פתיחה – הסבר קצר על היוזמה (לנמען שאינו מכיר אותה), הבחנה בינה לבין צמחונות מלאה, והעמדה במפורש – בעד.
3. נימוק ראשון + ביסוס ("ראשית") – הסביבה: צריכת מים ושטח, גזי חממה; השוואה בין בשר בקר לקטניות.
4. נימוק שני + דוגמות ("שנית", "נוסף על כך") – בריאות (המלצות תזונאים, דוגמות למאכלים), חינוך הילדים להרגלים טובים, וחיסכון כספי.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("מתנגדי היוזמה טוענים... אכן... עם זאת... זאת ועוד") – שתי טענות (חלבון וברזל; התערבות בחופש הבחירה), הודאה חלקית והפרכה של כל אחת.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה והמלצה מעשית למוסדות.
מילות קישור: בניגוד ל־ (ניגוד); ראשית, שנית (מנייה); נוסף על כך, זאת ועוד (הוספה); אם... (תנאי); כך, ולכן (תוצאה); כמו (הדגמה); אכן... עם זאת (ויתור); שכן (סיבה); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה; פתיחה וסיום הולמים מאמר טיעון; מודעות לנמען – הפתיחה מסבירה מהי התנועה; רלוונטיות – הדיון ממוקד ביוזמה של יום אחד בשבוע ולא בשאלת הצמחונות בכלל; קישוריות – מילות קישור מגוונות ומאזכרים ("היוזמה", "שינוי קטן"); ארגון – חמש פסקות.
זיקה לטקסטים: נושא זה אינו קשור למאמרים שבנספח, ולכן הנימוקים נשענים על ידע עולם ועל היגיון. אין להמציא מחקרים או נתונים מספריים מדויקים; השוואות כלליות ("פי כמה וכמה") ודוגמות מחיי היום־יום מספיקות.
לשון ומבע: משפטים שלמים ותקינים; התאם במין ובמספר; משלב רשמי ואחיד, בלי סלנג ובלי פנייה ישירה לקורא בגוף שני; אוצר מילים עשיר ומדויק; פיסוק נכון – נקודתיים לפני פירוט, פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט, מירכאות לציטוט; כתיב מלא תקני.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר להתנגד (למשל: התערבות בבחירה אישית ובמסורת אכילה משפחתית; ההשפעה של יום אחד שולית לעומת גורמי זיהום אחרים; פגיעה בחקלאים ובענף המזון) ולהפריך את טענת הבריאות (תזונה מאוזנת יכולה לכלול בשר). הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: מאמר על צמחונות או טבעונות בכלל במקום על היוזמה של יום אחד; טיעון רגשי בלבד ("מסכנות החיות") בלי ביסוס; תיאור הרגלי האכילה האישיים במקום טיעון; משלב דיבורי; היעדר חלוקה לפסקות.