בגרות בלשון הבנה והבעה 011282 - קיץ 2023, מועד ב'
הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · קיץ, מועד ב' · 15 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בלשון, קיץ 2023, מועד ב', כל 15 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
עברית: הבנה, הבעה ולשון
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק ראשון – הבנת הנקרא – 60 נקודות
פרק שני – הבעה בכתב – 40 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראה מיוחדת: יש לקרוא את המאמרים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – הבנת הנקרא (60 נקודות)
ההוראות לחלק זה
לפניכם שני מאמרים.
קראו אותם, וענו על השאלות בשאלון המחברת המצורף.
קראו את המאמרים 1–2 שבנספח המצורף, וענו על כל השאלות 1–13.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
שאלה 1 · מטרת הכותבת
מהי מטרתה המרכזית של כותבת מאמר 1?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) להשוות בין תוכניות ריאליטי לכתבות תחקיר מנקודת מבט קולנועית.
(2) לעודד צפייה בסרטי תעודה ולצמצם את הצפייה בתוכניות ריאליטי ובכתבות תחקיר.
(3) להבליט את יתרונותיהן של תוכניות הריאליטי על סרטי התעודה.
(4) לעודד אנשים לספר את הסיפור האמיתי על חייהם – בסרטי תעודה, בתוכניות ריאליטי ובכתבות תחקיר.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
(2)
התשובה: (2) – לעודד צפייה בסרטי תעודה ולצמצם את הצפייה בתוכניות ריאליטי ובכתבות תחקיר.
איך מגיעים לתשובה: שאלה על מטרה מרכזית בודקת את המאמר כולו, ולא פסקה אחת. עוברים על המאמר ושואלים: מה הכותבת רוצה שהקורא יחשוב או יעשה בעקבות הקריאה?
המאמר הוא אפוא מאמר עמדה שנועד לשכנע את הקורא בעדיפותם של סרטי התעודה – כלומר לעודד צפייה בהם על חשבון שתי הסוגות האחרות.
מדוע לא שאר התשובות:
(1) ההשוואה המרכזית במאמר היא בין סרטי תעודה לבין כל אחת מן הסוגות האחרות, ולא בין ריאליטי לכתבות תחקיר; וההשוואה היא אמצעי, לא המטרה.
(3) ההפך מעמדת הכותבת – היא מבליטה את חסרונות הריאליטי.
(4) המשפט "אנשים חיים את הסיפור של עצמם" הוא ההגדרה שהכותבת דחתה בפתיחה, ואין במאמר קריאה לאנשים לספר את סיפורם.
טעות נפוצה: לבחור בתשובה (1) בגלל המילה "להשוות". מאמר עמדה משווה כדי לשכנע; לכן מטרתו היא השכנוע עצמו.
שאלה 2 · תפקיד הצופה: סרט תעודה מול ריאליטי
על פי מאמר 1, ציינו מהו ההבדל בין תפקיד הצופה בסרטי תעודה ובין תפקידו בתוכניות ריאליטי.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
בסרטי תעודה הצופה הוא צופה פעיל ובן חורין: אין בידיו לקבוע את גורל הגיבורים, אבל הוא מפרש את מה שהוא רואה בעזרת הדמיון, המחשבה והרגש ומגבש עמדה ביקורתית. לעומת זאת, בתוכניות ריאליטי הצופה הוא "מציצן" שמקבל אשליה של שליטה – הוא מחליט בשליחת מסרון מי יודח ומי יישאר, אבל למעשה הוא נשלט בידי בעלי הכוח (המנגנון הטלוויזיוני), ואינו נדרש לחשוב.
התשובה המלאה צריכה להציג את שני הצדדים של ההשוואה ולנסח את ההבדל באמצעות מילת ניגוד ("לעומת זאת", "ואילו"):
הצופה בתוכניות ריאליטי (שורות 41–46): "העולם התחרותי... הוא דרך מתוחכמת להשלות את הצופה שיש בידיו כוח. במחי שליחת מסרון אחד מישהו יוצא מן המשחק"; "ממקומו בכורסה הצופה יכול לברוא ולהרוס עולמות". אבל זו אשליה: "המנצח האמיתי בתוכניות אלה הוא המנגנון השולט בצופה, שחושב שהוא השולט בדמויות". נוסף על כך הצופה "מוזמן להציץ" בחיי הדמויות כאילו הוא "צופה בחרקים" (שורות 18, 23–24). כלומר: תפקידו לשלוט (לכאורה) ולהציץ.
הצופה בסרטי תעודה (שורות 49–54): "אין כאן יחסי שליטה, אלא שימוש באמצעי עשיר הרבה יותר – הדמיון"; "גורל גיבורי הסרט אינו בידי הצופה, אלא רק האופן שבו הוא מפרש גורל זה, ובכך מתבטאת חירותו"; "סרט תעודה קורא לצפייה אקטיבית, כי הוא מעורר למחשבה ולביקורת". גם בשורות 66–68: "הצופה נדרש לעבודה ביקורתית באמצעות הרגש והמחשבה". כלומר: תפקידו לפרש, לחשוב ולהרגיש.
הבסיס להשוואה: שליטה מדומה ומציצנות מול פרשנות חופשית ומחשבה ביקורתית.
טעות נפוצה: לתאר רק צד אחד (למשל רק "בריאליטי הצופה מצביע") – בשאלת "מהו ההבדל" חייבים את שני הצדדים. טעות נוספת: לכתוב שבריאליטי הצופה "באמת שולט" – הכותבת מדגישה שזו אשליה.
שאלה 3 · שיקוף המציאות בתוכניות הריאליטי
לדעת כותבת מאמר 1, כיצד משתקפת המציאות בתוכניות הריאליטי?
ציינו שלושה מאפיינים.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
מאפיין 1: המציאות מלאכותית וסגורה – המשתתפים כלואים בחלל סגור (וילה מרוחקת, אולם חזרות) שהטלוויזיה עצמה יצרה ושמרושת במצלמות, ולכן אפשרויותיהם מוגבלות מראש, כמו ב"עולם הנמלים".
מאפיין 2: המציאות תחרותית ואכזרית – "אדם לאדם זאב": אין בה אחווה ושיתוף, אלא רק תחרות שבה כל האמצעים כשרים, והקונפליקט היחיד הוא אדם נגד רעהו.
מאפיין 3: המציאות מדומה ושטחית – זו אשליה של תיעוד, "ראייה דלה ושטחית של החיים" המתקרבת לסרטי הבדיון, ואין בה מקום לחלשים ולאנשי השוליים אלא רק לדימוי מצליחני.
התשובה המלאה: שלושה מאפיינים שונים, כל אחד במשפט מנומק. המאפיינים שאפשר לציין (כל שלושה מתקבלים):
1. חלל סגור ומלאכותי: "תוכניות אלה מאופיינות בדרך כלל בחלל סגור" – "וילה מרוחקת, אולם חזרות, חדר ישיבות" (שורות 16–17); הטלוויזיה "נהפכת לחלון לעולם שהיא עצמה יוצרת – יְקוּם מסוגר" (שורה 20).
2. מעקב מצלמות ומציצנות: "החלל מרושת כולו במצלמות, חלקן נסתרות, והצופה מוזמן להציץ" (שורות 17–18); המשתתפים חשים "רדיפה מוצדקת מפני המצלמות" (שורות 24–25).
3. אפשרויות מוגבלות מראש: כמו ב"עולם הנמלים" – "האפשרויות של כל נמלה מוגבלות מלכתחילה" (שורות 21–22).
4. תחרות בלבד, אדם לאדם זאב: "אין מקום לאחווה ולשיתוף, אלא רק לתחרות, שבה כל אמצעי הלחימה כשרים" (שורות 29–30); הקונפליקט מצומצם ל"אדם נגד רעהו" (שורה 39).
5. ראייה דלה ושטחית: "זו ראייה דלה ושטחית של החיים" (שורה 40).
6. דימוי מצליחני: אין בהן מקום לחלשים ולאנשי השוליים (שורות 32–34, בניגוד לסרטי התעודה).
7. מציאות מדומה: "נוצרת אשליה של תיעוד מציאות, אך למעשה מציאות זו מדומה לחלוטין" (שורה 47).
איך עונים: שואלים "איזו מציאות מוצגת?" ומחפשים תיאורים של העולם שבתוך התוכנית. כדאי לבחור מאפיינים מתחומים שונים (המקום, היחסים בין המשתתפים, אמיתות התמונה) כדי שלא יחפפו.
טעות נפוצה: לציין את מאפיין 1 ואת מאפיין 3 כשני מאפיינים נפרדים כשהם מנוסחים כמעט זהה, או לכתוב מאפיינים של הצופה (שליחת מסרון) במקום מאפיינים של המציאות המשתקפת.
שאלה 4 · המשותף לריאליטי ולכתבות תחקיר
לדעת כותבת מאמר 1, מה משותף לתוכניות ריאליטי ולכתבות תחקיר?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
גם תוכניות הריאליטי וגם כתבות התחקיר מציגות "אנשים החיים את הסיפור של עצמם", ולכן נדמה שהן סרטי תעודה, אבל לדעת הכותבת שתיהן אינן סרטי תעודה: שתיהן אינן מותירות לצופה "מקום של כבוד" – אינן מזמינות אותו לצפייה אקטיבית וביקורתית באמצעות הרגש והמחשבה (בריאליטי הוא נשלט ומקבל אשליה של כוח, ובכתבת התחקיר אומרים לו מה לראות ומה להסיק).
איך מוצאים: מחפשים את המקום שבו הכותבת מזכירה את שתי הסוגות יחד:
התשובה המלאה כוללת את שני הרכיבים: (א) שתיהן מציגות אנשים אמיתיים ונראות כמו תיעוד, (ב) אבל שתיהן אינן סרטי תעודה, כי אינן מעניקות לצופה צפייה אקטיבית, חופשית וביקורתית. כדאי להוסיף כיצד הדבר מתבטא בכל אחת (שליטה מדומה בריאליטי; קריינות המפרשת הכול בכתבת התחקיר, שורות 59–61).
טעות נפוצה: לכתוב רק את הרכיב הראשון ("שתיהן מראות אנשים החיים את סיפורם") – זה מה שגורם להן להיראות כמו סרטי תעודה, אך הכותבת מדגישה מה שחסר בשתיהן.
שאלה 5 · הבעת עמדה: אחריות היוצרים
לדעת כותבת מאמר 1, בתוכנית ריאליטי הבמאי, התסריטאי או היוצר אינם נושאים באחריות אישית כלשהי (על פי שורות 12–14).
יש במאים המתנגדים לעמדה זו. הביעו את עמדתכם בעניין זה, ונמקו אותה (תוכלו להיעזר במאמרים).
◂ פתרון מלא לשאלה 5
לדעתי, יוצרי תוכנית ריאליטי נושאים באחריות אישית למה שמוצג בה. אמנם אין בתוכנית תסריט כתוב, אבל היוצרים הם שבוחרים את המשתתפים, בונים את החלל הסגור וקובעים את חוקי התחרות, ולכן הם מעצבים מראש את ההתרחשות. יתרה מזו, כפי שמראה מאמר 2, כל תיעוד עובר עריכה: העורך בוחר מתוך שעות צילום רבות אילו קטעים ייכנסו ובאיזה סדר, וכך הוא יוצר משמעות ("לקחנו את המציאות ועשינו בה כרצוננו"). בתוכנית ריאליטי העורכים יכולים להציג משתתף כנבל או כקורבן, ולכן עליהם לשאת באחריות לפגיעה בו ולתמונה שמקבלים הצופים.
מה נדרש: (1) עמדה ברורה – מסכימים או מתנגדים לכותבת; (2) נימוק אחד לפחות, מפותח ומשכנע, רצוי עם דוגמה; אפשר להיעזר במאמרים.
מבנה התשובה לדוגמה: פתיחה בעמדה ("לדעתי..."), נימוק ראשון (היוצרים מעצבים את המסגרת: בחירת משתתפים, חלל, חוקים – על פי שורות 16–17 במאמר 1), נימוק שני מתוך מאמר 2 (העריכה יוצרת משמעות – שורות 7–8, 19–22), ומסקנה.
גם העמדה ההפוכה מתקבלת, אם היא מנומקת, למשל: אכן אין יוצר אחד שאחראי – ההתרחשות נוצרת מהתנהגות המשתתפים ומהצבעות הצופים, התוצר הוא פרי עבודה של צוות גדול וגופי שידור מסחריים, ואין "אמירה אישית" של במאי כמו בסרט תעודה (שורות 12–13: "מוצרים יתומים מאב ואם").
איך נבדק: בהירות העמדה, איכות הנימוק והקשר שלו לשאלה, וניסוח תקין. ציטוט של המאמר בלי הסבר כיצד הוא תומך בעמדה אינו מספיק.
טעות נפוצה: לחזור על דברי הכותבת בלי להביע עמדה אישית, או להביע עמדה בלי נימוק ("אני חושב שהם אחראים כי זה נכון").
שאלה 6 · ניסוח הכותרות
מה מייחד את ניסוח הכותרות של שני המאמרים?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
שתי הכותרות בנויות על ניגוד בין אמת לבין שקר: "אמת התיעוד, שקר הריאליטי" (אמת ↔ שקר) ו"אמת וזיוף על שולחן העריכה" (אמת ↔ זיוף). בשתיהן המילה "אמת" פותחת את הכותרת ומוצמדת למילה בעלת משמעות הפוכה, וכך הכותרת מציגה כבר בתחילה את שאלת המאמר – עד כמה התמונה המוצגת לצופה אמיתית.
מה מייחד: שימוש בצמד מילים מנוגדות (אנטיתזה):
התשובה המלאה מציינת את המאפיין המשותף (ניגוד אמת–שקר/זיוף, שתיהן פותחות במילה "אמת") ומדגימה אותו משתי הכותרות. אפשר להוסיף שהניגוד מבליט את נושא המאמרים – היחס בין אמת לבדיון בתיעוד – ומושך את תשומת לב הקורא.
טעות נפוצה: לכתוב מה אומרת כל כותרת (נושא) במקום מה מייחד את הניסוח שלה (המבנה הלשוני).
שאלה 7 · סרטי תעודה והחיים האמיתיים: שתי עמדות
שני כותבי המאמרים מתמודדים עם השאלה: באיזו מידה סרטי תעודה משקפים את "החיים האמיתיים"?
הסבירו את עמדתו של כל אחד מהם.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
כותבת מאמר 1 (שירי צור): סרטי תעודה משקפים את החיים האמיתיים במידה רבה. הם פותחים חלון לעולם האמיתי, שקיים גם בלי שיצפו בו; הם מספקים "עדות" ומלמדים על החיים; הם מתעדים ברגישות גם חלשים ואנשי שוליים, וגם סיפורים שאינם מסתיימים בסוף טוב – למשל מאבקן הכושל של פועלות הטקסטיל. לכן העולם המוצג בהם מורכב ומפתיע כמו המציאות עצמה.
כותב מאמר 2 (רון גולדמן): סרטי תעודה משקפים את המציאות רק באופן חלקי, כי העורך משנה אותה ויוצר אותה מחדש. ה"שוטים" אמיתיים, אבל הבחירה ביניהם והחיבור ביניהם בעריכה יוצרים משמעות שאינה בהכרח אמיתית – למשל, שיחה נעימה של בני זוג הוצגה רק דרך הריב, וסדר הריב וההשלמה שונה כדי לשרת את הסיפור ("לקחנו את המציאות ועשינו בה כרצוננו").
מה נדרש: עמדה של כל כותב + הסבר/ביסוס מן המאמר (4 נקודות לכל כותב).
מאמר 1 – סרט התעודה כחלון לחיים האמיתיים:
מאמר 2 – סרט התעודה כמציאות ערוכה:
הבסיס להשוואה: צור רואה בסרט התעודה שיקוף נאמן של המציאות (בעיקר בהשוואה לריאליטי); גולדמן, שעובד בעריכה, מראה שגם סרט תעודה הוא ייצוג מעוצב, שבו האמת נאבקת בצורכי הסיפור.
טעות נפוצה: לכתוב שגולדמן חושב שסרטי תעודה "משקרים" לגמרי – הוא מדגיש שהחומרים אמיתיים ושהבעיה היא בבחירה ובחיבור, כלומר השיקוף חלקי. טעות נוספת: להציג רק את ביקורת צור על הריאליטי, בלי לומר מה עמדתה על סרטי התעודה.
שאלה 8 · פירוש מילה: לתומי
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מילה מודגשת.
"חשבתי לתומי שמדובר בהגדרה בהירה" (שורה 3).
מבין המילים שלפניכם הקיפו את המילה המבטאת את משמעות המילה "לתומי" במשפט זה.
(1) לעצמי
(2) לצערי
(3) לבסוף
(4) בתמימותי
◂ פתרון מלא לשאלה 8
(4)
התשובה: (4) בתמימותי.
הסבר: "לתומי" נגזרת מן המילה "תום" – תמימות, יושר בלי כוונה נסתרת (מאותו שורש ת-מ-ם כמו "תמים"). "חשבתי לתומי" = חשבתי בתמימות, בלי לחשוד שהדבר אינו כך.
בדיקה בהקשר: הכותבת חשבה שההגדרה בהירה, "אך הרעיון החזיק מעמד זמן קצר בלבד" (שורה 4) – כלומר מחשבתה התבררה כתמימה. מציבים: "חשבתי בתמימותי שמדובר בהגדרה בהירה" – המשמעות נשמרת.
מדוע לא: (1) "לעצמי" – אמנם אפשר "חשבתי לעצמי", אך זו אינה משמעות "לתומי"; (2) "לצערי" – אין במילה ביטוי לצער; (3) "לבסוף" – מילת זמן שאינה קשורה.
טעות נפוצה: לבחור ב־(1) בגלל הצירוף המוכר "חשבתי לעצמי".
שאלה 9 · פירוש ביטוי: אדם לאדם זאב
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו צירוף מודגש.
"בעולם הנשקף ממסך הריאליטי אדם לאדם זאב" (שורה 29).
מבין הפירושים שלפניכם הקיפו את הפירוש הנכון לביטוי "אדם לאדם זאב".
(1) בני האדם יכולים לשלוט בגורלם בלי תלות בסביבתם.
(2) בני האדם עוינים זה לזה מעצם טבעם.
(3) בני האדם מגלים אומץ לב בהגנה על הזולת.
(4) בני האדם נועדו לעבוד קשה כדי לשרוד.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
(2)
התשובה: (2) בני האדם עוינים זה לזה מעצם טבעם.
הסבר: הביטוי (מלטינית, Homo homini lupus) מדמה את האדם לזאב טורף כלפי אדם אחר: כל אחד מאיים על רעהו ופועל נגדו לטובת עצמו.
בדיקה בהקשר: ההמשך מפרש את הביטוי: "זוהי מציאות שבה אין מקום לאחווה ולשיתוף, אלא רק לתחרות, שבה כל אמצעי הלחימה כשרים" (שורות 29–30), ומיד אחר כך "במבוך הזאבים הזה". כלומר – עוינות ותחרות בין בני אדם.
מדוע לא: (1) שליטה בגורל – אין קשר; (3) אומץ והגנה על הזולת – ההפך מן הביטוי; (4) עבודה קשה לשם הישרדות – הביטוי עוסק ביחסים בין בני אדם, לא בעבודה.
שאלה 10 · פירוש ביטוי: מסך העשן
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו צירוף מודגש.
"אשליית הכוח היא לב ליבה של הפופולריות... מסך העשן של בעלי הכוח האמיתי" (שורות 44–45).
מבין הפירושים שלפניכם הקיפו את הפירוש המתאים לביטוי "מסך העשן".
(1) כינוי למדיניות המונעת מעבר של אנשים ומידע ממוסד למוסד.
(2) אמצעים גלויים ומתוכננים לשליטה באנשים באמצעות הטלוויזיה.
(3) כינוי לצפייה בתוכניות ריאליטי ובכתבות תחקיר.
(4) אמצעים שנועדו להסוות מידע או פעולות שונות.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
(4)
התשובה: (4) אמצעים שנועדו להסוות מידע או פעולות שונות.
הסבר: במקור, מסך עשן הוא עשן שמפזרים בשדה הקרב כדי שהאויב לא יראה את תנועת הכוחות. בהשאלה – פעולה שמטרתה להסתיר מן הציבור את מה שקורה באמת.
בדיקה בהקשר: אשליית הכוח של הצופה ("בקליק אחד") מסתירה ממנו את העובדה ש"בעלי הכוח האמיתי" – "השולטים בערוצי הצפייה ובפרסומות" – הם ששולטים בו (שורות 45–46). האשליה משמשת אפוא הסוואה.
מדוע לא: (2) מסך עשן אינו אמצעי גלוי – כל מהותו הסתרה; (1) מתאר מחסום בין מוסדות; (3) אינו פירוש של הביטוי.
טעות נפוצה: לבחור ב־(2) כי היא מזכירה שליטה בצופים בטלוויזיה – אבל המילה "גלויים" סותרת את משמעות הביטוי.
שאלה 11 · פירוש מילה: אדנות
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מילה מודגשת.
"איזו אדנות!" (שורה 43).
מבין המילים שלפניכם הקיפו את המילה שמבטאת את משמעות המילה "אדנות" במשפט זה.
(1) מעורבוּת
(2) תחכום
(3) שליטה
(4) חוויה
◂ פתרון מלא לשאלה 11
(3)
התשובה: (3) שליטה.
הסבר: "אדנות" נגזרת מ"אדון" (בתוספת הסופית ־ות, המציינת שם מופשט) – מעמד של אדון, שלטון ושררה על אחרים.
בדיקה בהקשר: לפני כן: "ואנו נעיף או נחזיר, נחיה או נמית", ואחרי כן: "הצופה יכול לברוא ולהרוס עולמות, בקליק אחד" (שורות 43–44) – הצופה מרגיש שהוא שולט בגורל המשתתפים. מציבים: "איזו שליטה!" – מתאים.
מדוע לא: (1) מעורבות – השתתפות, לא שלטון; (2) תחכום – הכותבת אמנם מכנה את השיטה "מתוחכמת" (שורה 41), אך זו אינה משמעות "אדנות"; (4) חוויה – כללי מדי.
שאלה 12 · פירוש מילה: קולחת
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מילה מודגשת.
"השיחה הייתה נעימה וקולחת" (שורה 11).
מבין המילים שלפניכם הקיפו את המילה שמבטאת את משמעות המילה "קולחת" במשפט זה.
(1) שוטפת
(2) מעניינת
(3) חרישית
(4) קולנית
◂ פתרון מלא לשאלה 12
(1)
התשובה: (1) שוטפת.
הסבר: הפועל ק-ל-ח פירושו זרימה (מים קולחים = מים זורמים). שיחה קולחת היא שיחה שזורמת בקלות, בלי עצירות ובלי מכשולים – שיחה שוטפת.
בדיקה בהקשר: המשפט מתאר את רוב השיחה כרגועה, בניגוד לוויכוח הקולני האחד (שורה 11) ולמציאות ה"רגועה יותר" (שורה 14). "נעימה ושוטפת" – מתאים.
מדוע לא: (4) קולנית – ההפך: הקולניות יוחסה דווקא לוויכוח; (3) חרישית – שקטה מאוד, ואין לכך רמז; (2) מעניינת – אינה משמעות המילה.
טעות נפוצה: לבחור ב־(4) בגלל הדמיון הצלילי בין "קולחת" ל"קול" – אין ביניהן קשר בשורש (ק-ל-ח לעומת ק-ו-ל).
שאלה 13 · מילה חלופית: למעט
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מילה מודגשת.
"למעט ויכוח קולני אחד" (שורה 11).
כתבו מילה או צירוף שיכולים להחליף את המילה "למַעֵט" במשפט זה ולשמור על משמעות המשפט.
______
◂ פתרון מלא לשאלה 13
חוץ מ־ ("חוץ מוויכוח קולני אחד"). מתקבלות גם: פרט ל־, מלבד, להוציא.
התשובה: "חוץ מ־" – "השיחה הייתה נעימה וקולחת, חוץ מוויכוח קולני אחד". חלופות נכונות: "פרט ל־", "מלבד", "להוציא".
הסבר: "לְמַעֵט" (מן השורש מ-ע-ט, כמו "מעט", "מיעוט") פירושו להוציא מן הכלל: כל השיחה הייתה נעימה, והוויכוח הוא היוצא מן הכלל. לכן החלופה צריכה להיות מילת יחס של הוצאה מן הכלל.
בדיקה: מציבים את החלופה במשפט וקוראים אותו כולו – המשמעות צריכה להישאר זהה, והמשפט צריך להיות תקין ("פרט לויכוח", "חוץ מויכוח" – שימו לב למילת היחס הצמודה).
טעות נפוצה: לכתוב "בעיקר" או "מלבד זאת" – "בעיקר" משנה את המשמעות, ו"מלבד זאת" (= נוסף על כך) היא מילת קישור של הוספה ולא של הוצאה מן הכלל.
פרק שני – הבעה בכתב (40 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחרו באחד מן הנושאים 14–15, וכתבו עליו מאמר בהיקף של כ־300 מילים לפי ההוראות.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
תוכלו לכתוב טיוטה בעמודים 10–11.
שאלה 14 · מאמר טיעון: תוכניות ריאליטי
תוכניות ריאליטי
תוכניות הריאליטי נהפכו לסוגה טלוויזיונית פופולרית, ויש להן אחוזי צפייה גבוהים. אולם הביקורת על תוכניות אלה היא לעיתים שלילית והטיעונים לכך מגוונים. למשל שהעריכה שלהן מגמתית; שהמשתתפים בהן נפגעים הן ממשתתפים אחרים הן מן השופטים; שהתכנים בהן לעיתים בוטים ושהשפה בהן נמוכה ואינה מכובדת.
כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את עמדתכם בנוגע לסוגת תוכניות הריאליטי. נמקו את דבריכם, ובססו אותם על דוגמאות.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 14
בידור זול במחיר יקר
תוכניות הריאליטי ממלאות כיום את מסך הטלוויזיה בשעות הצפייה המרכזיות, ומיליוני צופים עוקבים אחריהן בכל שבוע. תומכי הסוגה רואים בהן בידור תמים, המשקף את החיים כפי שהם. לדעתי, נזקן של תוכניות אלה גדול מתועלתן, משום שהן מציגות מציאות מעוותת ופוגעות הן במשתתפים הן בצופים.
ראשית, תוכניות הריאליטי מציגות מצג שווא של "מציאות". המשתתפים נסגרים בבית או באולפן, תחת עינן של עשרות מצלמות, ופועלים לפי חוקים שהמפיקים קבעו מראש. במצב מלאכותי כזה אנשים אינם מתנהגים כפי שהם מתנהגים בחייהם הרגילים. נוסף על כך, העורכים בוחרים מתוך שעות צילום רבות את הרגעים הסוערים ביותר ומחברים אותם כרצונם. הצופה, הסבור שהוא רואה אנשים אמיתיים, נחשף בפועל לעלילה מבוימת, ועלול לאמץ ממנה דפוסי התנהגות מוגזמים. יתרה מזו, תוכניות אלה מרגילות את הצופים להציץ בחייהם הפרטיים של אחרים, כאילו פרטיות אינה ערך.
שנית, תוכניות אלה מעודדות ערכים שליליים. כדי לנצח, המשתתפים כורתים בריתות, מרכלים זה על זה ומשפילים את יריביהם, והתוכנית מתגמלת אותם על כך בזמן מסך ובפופולריות. כאשר בני נוער רואים שוב ושוב כי תחמנות וגסות רוח מובילות להצלחה, המסר הזה עלול לחלחל אל חייהם. כך, למשל, ביטויים בוטים שנשמעו בתוכנית פופולרית הופכים לעיתים לשפה שגורה בחצר בית הספר.
תומכי הריאליטי טוענים שהתוכניות מעניקות במה לאנשים רגילים ומאפשרות להם להגשים חלום. אכן, יש משתתפים שזכו בזכות התוכנית בקריירה מוצלחת. עם זאת, מדובר במיעוט קטן. רבים אחרים נחשפים בפני כל המדינה ברגעיהם הקשים ביותר, וחלקם מדווחים לאחר מכן על בושה ועל פגיעה נפשית. ההבטחה לפרסום מהיר מפתה צעירים רבים לחשוף את עצמם בלי להבין את ההשלכות לטווח הארוך. הזדמנות שמחירה ויתור על כבוד האדם אינה מצדיקה את קיומה של הסוגה במתכונתה הנוכחית.
לסיכום, תוכניות הריאליטי אינן בידור תמים. הן מטשטשות את הגבול בין מציאות לבדיון ומקדמות תחרותיות ואכזריות. לכן ראוי שערוצי הטלוויזיה יצמצמו את מקומן בלוח השידורים ויקבעו כללי אתיקה מחייבים להגנה על המשתתפים, וראוי שאנו הצופים נבחר בתבונה במה לצפות.
(מספר מילים: 296, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה וכניגוד ("בידור זול במחיר יקר").
2. פתיחה – הצגת התופעה (פופולריות הריאליטי), הצגת העמדה הנגדית בקצרה, והעמדה במפורש: נזקן גדול מתועלתן.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – הריאליטי מציג מציאות מבוימת: חלל סגור, חוקי מפיקים, עריכה סלקטיבית; נוסף על כך – הרגלת הצופים למציצנות.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – עידוד ערכים שליליים (תחמנות, השפלה), ודוגמה מן השפה בחצר בית הספר.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("תומכי הריאליטי טוענים... אכן... עם זאת") – במה לאנשים רגילים; הודאה חלקית והפרכה: מדובר במיעוט, והמחיר הוא פגיעה בכבוד האדם.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה בניסוח חדש והצעה מעשית (צמצום שידורים, כללי אתיקה, צפייה מושכלת).
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); נוסף על כך, יתרה מזו (הוספה); כך, למשל (הדגמה); אכן... עם זאת (ויתור והסתייגות); לכן (מסקנה); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה שכל הנימוקים משרתים; כל נימוק בפסקה נפרדת ומפותחת עם דוגמה. פתיחה וסיום הולמים מאמר טיעון. מודעות לנמען – הסוגיה מוצגת כך שגם מי שלא קרא את הנושא יבין אותה. רלוונטיות – אין סטייה לנושאים צדדיים. קישוריות – מילות קישור ומאזכרים ("תוכניות אלה", "המסר הזה"). ארגון – חמש פסקות.
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא קרוב למאמרים שבנספח, ומותר להיעזר ברעיונותיהם (למשל: החלל הסגור והמצלמות, העריכה שמשנה את המציאות), אך יש לנסח אותם במילים שלכם ולא להעתיק משפטים. אם מזכירים את הכותבים – בשמם ("כפי שכותבת שירי צור").
לשון ומבע: משלב רשמי ואחיד; התאם ("תוכניות הריאליטי ממלאות", "נזקן... גדול"); מבנה "הן... הן" תקין; אוצר מילים עשיר (מצג שווא, מתגמלת, לחלחל); פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט; נקודתיים לפני פירוט.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון בעד תוכניות הריאליטי – הן בידור לגיטימי ומשפחתי, נותנות במה לאנשים מכל שכבות החברה ומגשימות חלומות (תוכניות שירה ובישול), והצופים מבינים שמדובר בתוכנית ערוכה ולא בתיעוד; ואז להפריך את טענת הנזק בטענה שהאחריות על הצופה ועל ההורים. הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: סיכום המאמרים שבנספח במקום טיעון אישי; עמדה לא ברורה ("יש יתרונות ויש חסרונות") בלי הכרעה; דוגמות כלליות בלי פירוט; משלב דיבורי ("התוכניות האלה סתם מטומטמות"); היקף קצר בהרבה מכ־300 מילים.
שאלה 15 · מאמר טיעון: תחרות
תחרות
אפשר לטעון כי לתחרות (בין פרטים, קבוצות, ארגונים, מדינות וכדומה) שתי פנים:
מצד אחד – תחרות מדרבנת להתקדמות, ומצד אחר עלולות להיות לה השפעות שליליות.
כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את עמדתכם בנוגע לתחרות. בססו את דבריכם על דוגמאות.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 15
תחרות – מנוע של קידמה
מרגע שאנחנו נכנסים לבית הספר אנחנו נמדדים: בציונים, במבחני קבלה, במגרש הספורט ובשוק העבודה. יש הרואים בתחרות מקור ללחץ, לקנאה ולפגיעה ביחסים בין בני אדם. אף שיש לה מחירים, אני סבור כי התחרות היא כוח חיובי, משום שהיא מדרבנת אנשים להשתפר ומקדמת את החברה כולה.
ראשית, התחרות מניעה את הפרט למצות את יכולותיו. כאשר אדם יודע שהוא נמדד מול אחרים, הוא משקיע יותר, מתאמן יותר ומחפש דרכים יצירתיות להצליח. ספורטאים רבים מעידים כי דווקא היריב החזק ביותר הוא שגרם להם לשבור את שיאיהם האישיים. גם תלמיד המשתתף באולימפיאדה במתמטיקה לומד, תוך כדי ההתכוננות לה, הרבה יותר מן הנדרש בכיתה. נוסף על כך, התחרות מלמדת אותנו להתמודד עם כישלון: מי שהפסיד פעם אחת לומד מטעויותיו ומתכונן טוב יותר לפעם הבאה.
שנית, התחרות בין חברות, ארגונים ומדינות מביאה תועלת לציבור כולו. כאשר כמה חברות מתחרות על לקוחות, הן נאלצות להוזיל מחירים ולשפר את איכות מוצריהן. כך קרה, למשל, בשוק הטלפונים הסלולריים בישראל: כניסתן של חברות חדשות הורידה את מחירי השיחות בצורה דרמטית. גם המרוץ בין מעבדות בעולם לפיתוח חיסון נגד הקורונה קיצר תהליך שנמשך בדרך כלל שנים רבות.
המתנגדים לתחרות טוענים שהיא מעוררת קנאה ואף מעודדת רמאות, כמו שימוש בסמים אסורים בספורט או העתקה במבחנים. אכן, תחרות פרועה, שאין לה גבולות, עלולה להוציא מבני האדם את הגרוע שבהם. אולם הפתרון אינו לוותר על התחרות, אלא לקבוע לה כללים הוגנים ולאכוף אותם. כך, למשל, בדיקות סמים קפדניות ועונשים חמורים צמצמו את התופעה בענפי ספורט רבים. התחרות עצמה אינה האשמה; האחריות מוטלת על מי שמפר את הכללים.
לסיכום, התחרות היא מנוע רב עוצמה של התפתחות אישית וחברתית. במקום להימנע ממנה, עלינו ללמוד להתחרות בהגינות: לכבד את היריב, לשמור על הכללים ולמדוד את ההצלחה גם לפי ההתקדמות האישית ולא רק לפי מקום על הפודיום. תחרות כזאת לא רק מקדמת אותנו, היא גם מחנכת אותנו.
(מספר מילים: 289, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מבטאת את העמדה ("תחרות – מנוע של קידמה").
2. פתיחה – הצגת התופעה מעולמו של הכותב (נמדדים מגיל צעיר), הצגת הטענה הנגדית, והעמדה: התחרות היא כוח חיובי.
3. נימוק ראשון + דוגמות ("ראשית") – התחרות ברמת הפרט: מיצוי יכולות (ספורטאים, אולימפיאדה) ולמידה מכישלון.
4. נימוק שני + דוגמות ("שנית") – התחרות ברמת החברה: חברות מתחרות מוזילות מחירים (השוק הסלולרי), מרוץ המעבדות לחיסון.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("המתנגדים טוענים... אכן... אולם") – קנאה ורמאות; הודאה חלקית והפרכה: הפתרון הוא כללים ואכיפה, עם דוגמה.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה והרחבתה למסר: תחרות הוגנת מחנכת.
שימו לב: הנושא מגדיר תחרות "בין פרטים, קבוצות, ארגונים, מדינות" – לכן המאמר מביא דוגמות מכמה רמות (תלמיד, ספורטאי, חברות, מעבדות בעולם). כך הוא נענה לנושא במלואו.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); נוסף על כך (הוספה); כך קרה, למשל (הדגמה); אף ש... (ויתור); אכן... אולם (הסתייגות); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: עמדה אחת ברורה; כל נימוק מבוסס על דוגמה מוחשית; פתיחה וסיום הולמים; הצגה הוגנת של הצד השני והפרכתו. ארגון – חמש פסקות, כל אחת עם משפט מפתח בפתיחתה.
כתיבה בזיקה למקורות: נושא זה אינו קשור למאמרים שבנספח, ולכן הטיעון נשען על ידע כללי ועל ניסיון. אפשר להזכיר רעיון מן המאמרים (למשל, ביקורתה של צור על התחרות בריאליטי) – אבל זו אינה חובה.
לשון ומבע: משלב רשמי; התאם ("התחרות... מביאה", "חברות... נאלצות"); מבנה "לא רק... (אלא) גם"; אוצר מילים מגוון (מדרבנת, למצות, להוזיל, לאכוף); נקודה ופסיק ונקודתיים לפי כללי הפיסוק.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון שהתחרות מזיקה – היא יוצרת לחץ ושחיקה (מירוץ הציונים בבית הספר), פוגעת בשיתוף הפעולה ובחברות, מגדילה פערים בין חזקים לחלשים ומעודדת רמאות; ואז להפריך את טענת הקידמה בטענה ששיתוף פעולה (למשל מחקר מדעי משותף) מקדם יותר. הציון נקבע לפי איכות הטיעון.
טעויות נפוצות: כתיבת חיבור "בעד ונגד" בלי הכרעה; דוגמות כלליות ("בכל מקום יש תחרות") במקום דוגמות ממשיות; עיסוק רק בתחום אחד (ספורט) כשהנושא רחב; סיום שמביא נימוק חדש.