בגרות בלשון הבנה והבעה 011282 - חורף 2023
הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · חורף · 16 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בלשון, חורף 2023, כל 16 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
עברית: הבנה, הבעה ולשון
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק ראשון – הבנת הנקרא – 60 נקודות
פרק שני – הבעה בכתב – 40 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראה מיוחדת: יש לקרוא את המאמרים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – הבנת הנקרא (60 נקודות)
ההוראות לחלק זה
לפניכם שני מאמרים. קראו אותם וענו על השאלות בשאלון המחברת המצורף.
קראו את המאמרים 1–2 שבנספח המצורף, וענו על השאלות בפרקים שלפניכם.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
בפרק זה ענו על כל השאלות 1–14.
שאלה 1 · ההתמודדות עם תופעת ההעתקות
בתחילתו של מאמר 1 מוצגות שיטות רוֹוחות להתמודדות עם תופעת ההעתקות.
מהי הביקורת על השיטות האלה?
על פי מאמר 1 כולו, מה הן לדעת הכותבת הדרכים הטובות ביותר להתמודדות עם תופעת ההעתקות?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
הביקורת: (1) השיטות האלה (ענישה חמורה, סילוק מהלימודים ותוכנות מחשב המאתרות העתקות) אולי צמצמו מעט את התופעה, אך ודאי לא הצליחו למגר אותה – כלומר הן אינן יעילות מספיק.
(2) יתר על כן, יש הטוענים שהשימוש באמצעים אלה דווקא מסיר מן הסטודנט את האחריות האישית לנהוג ביושרה ובאמינות.
התשובה המלאה: שתי טענות ביקורת:
1. יעילות מוגבלת – "הניסיון מלמד שהשימוש בתוכנות אלה וכן באמצעי הענישה השונים, אולי תרם מעט לצמצום התופעה אך ודאי שלא הצליח למגר אותה" (שורות 5–6).
2. פגיעה באחריות האישית – "יש הטוענים כי שימוש באמצעים אלה דווקא מסיר מן הסטודנט את האחריות האישית לנהוג ביושרה ובאמינות" (שורות 6–7). כלומר, כשהמוסד "שומר" על הסטודנט, הסטודנט כבר אינו מרגיש שהיושר הוא עניין שלו.
איך מוצאים: קודם מזהים את השיטות (שורות 2–4: ענישה חמורה, סילוק, תוכנות לאיתור העתקות). מילת הניגוד "עם זאת" (שורה 5) מסמנת שמכאן מתחילה הביקורת, והביטוי "יתר על כן" (שורה 6) מוסיף טענת ביקורת שנייה.
טעות נפוצה: לפרט את השיטות עצמן במקום את הביקורת עליהן, או להסתפק בטענה אחת – נדרשות שתיהן כדי לקבל ניקוד מלא.
סעיף ב
לדעת הכותבת, מיגור התופעה צריך להיות יעד חינוכי־ערכי של מערכת החינוך כולה, ובשלב הראשון יש לנקוט שתי דרכים במקביל:
(1) להעלות על נס (לשבח ולהציג כדוגמה) את הסטודנטים ששומרים על טוהר הבחינות.
(2) לנקוט אמצעים שיקשו על המעתיקים להעתיק או אף לא יאפשרו להם לעשות זאת – למשל לאפשר לסטודנטים להשתמש בחומר הלימוד בזמן הבחינה ולנסח שאלות המותאמות לכך.
איפה בטקסט: דעת הכותבת מופיעה בפסקת הסיום (שורות 29–33): "מיגור התופעה חייב להיות יעד חינוכי־ערכי של מערכת החינוך כולה. בשלב הראשון חשוב להעלות על נס את הסטודנטים ששומרים על טוהר הבחינות, ובד בבד לנקוט אמצעים שיקשו על המעתיקים להעתיק... לדוגמה, לאפשר לסטודנטים שימוש בחומר הלימוד בזמן הבחינה ולנסח שאלות המותאמות לכך".
למה זו התשובה: השאלה מבקשת את דעת הכותבת, ולא את השיטות הרווחות שהיא מבקרת בפתיחה. הכותבת מציעה גישה כפולה: חינוכית־ערכית (חיזוק הסטודנטים הישרים) ומעשית (בחינות שבהן אין טעם להעתיק). הדוגמה של שימוש בחומר הלימוד מוכיחה שהיא אינה מסתפקת בעונשים אלא משנה את אופי הבחינה עצמה.
התשובה המלאה כוללת שתי דרכים: שבח לסטודנטים הישרים + אמצעים המקשים על ההעתקה (עם הדוגמה).
טעות נפוצה: לענות "ענישה חמורה" או "תוכנות מחשב" – אלה השיטות שהכותבת מבקרת, לא אלה שהיא ממליצה עליהן.
שאלה 2 · היעזרות בחומר הלימוד – השוואה
במאמר 1 ההיעזרות בחומר הלמידה בזמן מבחן מוזכרת פעמיים: בשורה 11 ובשורה 32.
מהו ההבדל בין ההיעזרות המוזכרת בשורה 11 לבין זו המוזכרת בשורה 32?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
בשורה 11 ההיעזרות בחומרי הלמידה הייתה אסורה – זו הייתה העתקה: הסטודנטים נעזרו בחומרי הקורס בזמן מבחן מרחוק שבו הדבר לא הותר, ובזכות זה קיבלו כולם ציון 100 שלא שיקף את הידע שלהם.
בשורה 32 ההיעזרות בחומר הלימוד מותרת ומתוכננת מראש: הכותבת מציעה לאפשר אותה באופן רשמי ולנסח שאלות המותאמות לכך, כך שההיעזרות אינה רמאות, והיא אף אמצעי למנוע העתקות (אין טעם להעתיק כשהחומר פתוח והשאלות דורשות חשיבה).
שלב 1 – קוראים את שני המקומות בהקשרם:
שלב 2 – מנסחים את ההבדל לפי אותו קריטריון בשני הצדדים: חוקי/אסור; רמאות/פתרון לרמאות.
ניסוח מלא: בשורה 11 – שימוש אסור, בניגוד לכללי המבחן, ולכן העתקה; בשורה 32 – שימוש מותר שהמרצה מתכנן מראש, והשאלות בנויות כך שחומר הלימוד אינו נותן את התשובה מוכנה.
טעות נפוצה: לתאר רק צד אחד ("בשורה 32 זה מותר") בלי להשוות במפורש לשורה 11. בשאלת השוואה יש לכתוב את שני הצדדים.
שאלה 3 · אווירה הגורמת להעתקות
במאמר 2 כתוב: "מעשי רמייה של תלמידים הם ביטוי לאווירת למידה פסולה" (שורה 12).
מהי אותה אווירה שגורמת למעשי הרמייה הבאים לידי ביטוי בהעתקות במבחנים?
◂ פתרון מלא לשאלה 3
זוהי אווירה של תחרותיות ולחץ: כבר מן השנים הראשונות בבית הספר נוצרת תחרות, שהולכת וגוברת עם השנים. ההורים והמורים מעבירים לילדים מסר שחשוב להצליח ולקבל ציונים גבוהים, והמבחנים – ובייחוד אלה הקובעים לאיזו מגמה או לאיזה בית ספר יתקבל הילד – מגבירים את התחרות. תלמיד שמרגיש לחץ או איום וחושב שלא יצליח להשיג את מטרתו ביושר – בוחר להעתיק.
איפה בטקסט: המשפט המצוטט (שורה 12) מסכם את שתי הפסקות שלפניו (שורות 4–11):
התשובה המלאה: שם האווירה (תחרות ולחץ להישגים) + מקורותיה (מסר ההורים והמורים, מבחנים מכריעים) + הקשר להעתקה (תלמיד לחוץ שחושב שלא יצליח ביושר).
טעות נפוצה: לכתוב רק "אווירה פסולה" או "אווירה של העתקות" – זה חוזר על השאלה ואינו מסביר מהי האווירה.
שאלה 4 · היבטים המשפיעים על ההחלטה להעתיק
לפי דברי אנדרמן המובאים במאמר 2, אֵילו מן התלמידים המתוארים להלן, סביר שיעתיקו במבחן? הקיפו את שתי התשובות הנכונות.
(1) תלמידים שדעת הסביבה על הגינותם חשובה להם.
(2) תלמידים שיודעים שלא ייענשו בחומרה אם יעתיקו.
(3) תלמידים שסומכים על עצמם שיצליחו.
(4) תלמידים שהציונים חשובים להם יותר מן הלימוד עצמו.
(5) תלמידים שחוששים שההעתקה תפגע באופן שבו הם רואים את עצמם.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
(2), (4)
(4) נכונה – לפי ההיבט הראשון, "המטרות של התלמיד": "תלמידים מוכווני הישגים נוטים להעתיק במבחנים יותר מאחרים" (שורות 38–39). תלמיד שהציונים חשובים לו יותר מן הלימוד הוא "מוכוון הישג".
(2) נכונה – לפי ההיבט השלישי, "המחיר שמשלם מי שנתפס מעתיק": ההתנהגות מושפעת "מן החשש להיתפס או להיענש ומחומרת העונש הצפוי" (שורות 43–44). מי שיודע שהעונש יהיה קל – החשש שלו קטן, ולכן סביר שיעתיק.
למה האחרות שגויות:
(1) – החשש מן הבושה ומדעת הסביבה הוא חלק מן ה"מחיר הפסיכולוגי" (שורות 44–45) ולכן מרתיע מהעתקה.
(3) – תחושת מסוגלות עצמית גבוהה מקטינה את הסיכוי להעתיק: "ככל שיש לתלמיד יותר תחושת מסוגלות עצמית, כך הסיכוי שיעתיק נמוך יותר" (שורות 41–42).
(5) – החשש לפגיעה ב"דימוי העצמי" (שורות 45–46) גם הוא חלק מן המחיר, ולכן מרתיע.
שיטה: לכל אפשרות מוצאים את ההיבט המתאים מבין השלושה ושואלים: האם הוא מגדיל או מקטין את הנטייה להעתיק?
שאלה 5 · פגיעה בתלמידים הישרים
במאמר 2 הכותבת טוענת שרמאות אקדמית פוגעת בתלמידים הישרים (על פי שורות 69–70).
הביאו ממאמר 1 דוגמה אפשרית לפגיעה כזאת.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
באחת האוניברסיטאות, לאחר שהתגלו העתקות במבחן, הוגשה תלונה לוועדת המשמעת נגד שני שלישים מן הסטודנטים, והקורס נפסל לכל הנבחנים – כך שגם הסטודנטים שלא העתיקו נענשו (עונש קולקטיבי).
(דוגמה אפשרית נוספת: בקורס אחר ביקשו סטודנטים ישרים פקטור בגלל שאלה לא הוגנת, אך המעתיקים התנגדו, והמרצה דחה את הבקשה בטענה שסטודנטים רבים ענו נכון – תשובות שהושגו בהעתקה. כך נפגעו הישרים.)
שלב 1 – מבינים את הטענה במאמר 2: הרמאות "פוגעת בתלמידים האחרים בכיתה – בתלמידים הישרים, שעלולים להיענש עונש קולקטיבי" (שורות 69–70).
שלב 2 – מחפשים במאמר 1 מקרה שבו סטודנט ישר נפגע בגלל המעתיקים:
שתי הדוגמאות מתקבלות; הראשונה היא המובהקת ביותר. יש לתאר את המקרה ולהראות במפורש מה הייתה הפגיעה בתלמידים הישרים.
טעות נפוצה: להביא את המבחן שבו כולם קיבלו 100 (שורות 9–10) – שם לא מתוארת פגיעה בסטודנטים ישרים.
שאלה 6 · הדאגה מהשפעות ההעתקות בעתיד
בשני המאמרים מובעת דאגה מתופעת ההעתקות, לא רק בשל מעשה הרמייה במבחנים אלא גם בגלל השפעותיה העתידיות.
העתיקו מכל מאמר משפט אחד המוכיח דאגה זו.
מאמר 1: ______
מאמר 2: ______
כותבת מאמר 2 מביעה הסתייגויות בנוגע לדאגה זו. ציינו מהי ההסתייגות.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
מאמר 1: "סטודנטים כאלה יהיו המהנדסים, הרופאים וגם המורים של המחר, וכולנו צריכים להיות מוטרדים מנורמות המוסר שעל פיהן הם מתנהגים, ממידת כשירותם ומן הרמה המקצועית שתהיה כשייקלטו בשוק התעסוקה" (שורות 13–15).
מאמר 2: "יש סיכוי שהתנהגויות דומות יִשָּׁנוּ בעתיד, כלומר, תלמיד שמעתיק במבחנים בהיותו בבית הספר עשוי להיהפך לאדם המרמה בפרטים שהוא מציג בקורות החיים שלו, משקר בעבודה, גונב קרדיט מעמיתים ואף יותר מזה" (שורות 64–66).
(אפשר גם, ממאמר 2: "המסר הזה מלווה את בוגרי מערכת החינוך כשהם יוצאים אל החיים: אל הצבא, העבודה וההשכלה הגבוהה", שורות 15–16.)
מה מחפשים: משפט שמדבר על העתיד – מה יקרה למעתיקים או לחברה אחרי הלימודים – ולא על המעשה עצמו.
מאמר 1: מילות המפתח "של המחר", "כשייקלטו בשוק התעסוקה" (שורות 13–15) – הכותבת מודאגת מן המוסר ומן הכשירות המקצועית של מהנדסים, רופאים ומורים בעתיד.
מאמר 2: "יישנו בעתיד", "עשוי להיהפך" (שורות 64–66) – הכותבת חוששת שהמעתיק בבית הספר יהיה אדם שמרמה בעבודה. משפט אפשרי נוסף: המסר שהעתקה מקובלת "מלווה את בוגרי מערכת החינוך כשהם יוצאים אל החיים" (שורות 15–16).
שימו לב: "העתיקו" פירושו לצטט את המשפט כלשונו, במירכאות. משפט שלם – לא חלק ממנו.
טעות נפוצה: לצטט משפט על הפגיעה בהווה (למשל "היא פוגעת בתלמיד – בתחושת הערך העצמי שלו") – הוא אינו עוסק בהשפעות העתידיות.
סעיף ב
הכותבת מסתייגת וטוענת שמי שמעתיק במבחנים לא בהכרח יהפוך לאדם לא מוסרי. החשש הוא רק שאם התלמיד לא יפנים שהתנהגות כזו אינה נאותה ואף פוגענית, יש סיכוי (ולא ודאות) שהתנהגויות דומות יחזרו בעתיד.
איפה בטקסט: "במאמר זה איני טוענת שמי שמעתיק במבחנים יהפוך בהכרח להיות אדם לא מוסרי. אבקש לטעון כי ללא הפנמה שהתנהגות כזו אינה נאותה ושהיא אפילו פוגענית, יש סיכוי שהתנהגויות דומות יִשָּׁנוּ בעתיד" (שורות 62–64).
מהי הסתייגות? הגבלה של הטענה – הכותבת מצמצמת את היקפה כדי שלא תהיה מוחלטת. כאן יש שני רכיבים:
1. שלילת ההכללה: "איני טוענת... בהכרח" – לא כל מעתיק יהיה אדם לא מוסרי.
2. תנאי והסתברות: רק "ללא הפנמה" יש "סיכוי" שההתנהגות תחזור.
תשובה מלאה מציגה את שני הרכיבים. המילים "בהכרח", "ללא" ו"יש סיכוי" הן הסימנים הלשוניים של ההסתייגות.
טעות נפוצה: לכתוב שהכותבת "לא מודאגת" – היא מודאגת, אבל מגבילה את הטענה שלה.
שאלה 7 · תחושות ומצבים המשפיעים על ההעתקות
לפניכם מילים המציינות תחושות ומצבים המוזכרים במאמר 2:
אמון, תחרותיות, שייכות, יושרה, בושה, לחץ, הישגיות, מוגנות, עניין.
בחרו מן הרשימה שתי מילים המציינות תחושות או מצבים העשויים למנוע את תופעת ההעתקות, לפי מאמר 2. ______ ______
בחרו מן הרשימה שתי מילים המציינות תחושות או מצבים העשויים להגביר את תופעת ההעתקות, לפי מאמר 2. ______ ______
בחרו מילה אחת שכתבתם בסעיף א ומילה אחת שכתבתם בסעיף ב, ונסחו באמצעותן משפט אחד שיביע את עמדתה של כותבת מאמר 2.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
שתיים מתוך: אמון, שייכות, מוגנות, עניין, יושרה, בושה. (למשל: אמון, שייכות)
איפה בטקסט: בפסקה "אין 'תרופת פלא'..." (שורות 47–55): "תשתית של יחסי אמון וקרבה בין מורים לתלמידים... היא מתכון להצלחה"; יש ליצור אווירה ש"מגבירה את תחושת השייכות"; כאשר תלמידים "מרגישים מוגנים, שייכים... מפתחים מוטיבציה... כמו למידה ופיתוח תחומי עניין. כך גם אפשר לצמצם התנהגויות שאינן נאותות".
גם יושרה – "קוד של כבוד" שבו מנוסחים ערכי היושרה מפחית העתקות (שורות 32–35); ובושה – החשש מן הבושה הוא חלק מן ה"מחיר" שמרתיע מהעתקה (שורות 43–45).
כל זוג מתוך שש המילים האלה נכון; המובהקות ביותר הן אמון ושייכות.
סעיף ב
שתיים מתוך: תחרותיות, לחץ, הישגיות.
איפה בטקסט: "נוצרת תחרותיות, והיא הולכת וגוברת" (שורה 4); המסר שחשוב לקבל ציונים גבוהים – "אלה הם גורמי לחץ" (שורה 6); "העתקה... מאפיינות... התמודדות עם תחרות, כשתלמיד מרגיש לחץ או איום" (שורות 8–9); "תלמידים מוכווני הישגים נוטים להעתיק במבחנים יותר מאחרים" (שורה 39).
טעות נפוצה: לבחור "בושה" כגורם מגביר – במאמר הבושה היא מחיר שהתלמיד חושש ממנו, ולכן היא מרתיעה מהעתקה.
סעיף ג
דוגמה: כדי לצמצם את תופעת ההעתקות, על בית הספר להפחית את הלחץ להישגים שהתלמידים חווים ולבנות יחסי אמון בין המורים לתלמידים.
(ניסוח אפשרי נוסף: במקום לעודד תחרותיות בין התלמידים, על בית הספר לחזק את תחושת השייכות שלהם, וכך יפחתו ההעתקות.)
מהי עמדת הכותבת? אין "תרופת פלא", אבל אפשר לצמצם את ההעתקות אם בית הספר ייצור אווירה שמפחיתה לחץ ותחרות ומחזקת אמון ושייכות, ויתמקד בתהליך הלמידה ולא בהישגים (שורות 47–60).
דרישות המשפט:
1. שתי מילים – אחת מכל סעיף – משולבות בו.
2. המשפט מביע עמדה (המלצה או טענה של הכותבת), ולא רק עובדה: "יש ל...", "על בית הספר ל...", "במקום... יש...".
3. היחס בין המילים נכון: את הגורם המגביר (לחץ/תחרותיות/הישגיות) צריך להפחית, ואת הגורם המונע (אמון/שייכות...) צריך לחזק.
4. משפט אחד, תקין ושלם.
טעות נפוצה: משפט שמתאר רק את התופעה ("לחץ גורם להעתקות, ואמון מונע אותן") בלי לנסח את המסקנה – מה צריך לעשות. משפט כזה מקבל ניקוד חלקי.
שאלה 8 · מילה שאינה יכולה להחליף: למגר
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מילה מודגשת.
"השימוש בתוכנות אלה וכן באמצעי הענישה השונים, אולי תרם מעט לצמצום התופעה אך ודאי שלא הצליח למגר אותה" (שורות 5–6).
מבין המילים שלפניכם, הקיפו את המילה שאינה יכולה להחליף את המילה "למגר" במשפט זה.
(1) לדכא
(2) להשמיד
(3) לחסל
(4) לקלקל
◂ פתרון מלא לשאלה 8
(4)
פירוש: "למגר" = לבער, להשמיד לגמרי, לחסל עד היסוד. בהקשר – הענישה והתוכנות אולי צמצמו את התופעה, אבל לא הצליחו לבטל אותה לגמרי (ראו גם "מיגור התופעה", שורה 29).
בדיקה בהצבה:
(1) "לא הצליח לדכא אותה" – לדכא תופעה = להכניע אותה, לבלום אותה; מתאים.
(2) "לא הצליח להשמיד אותה" – מתאים.
(3) "לא הצליח לחסל אותה" – מתאים.
(4) "לא הצליח לקלקל אותה" – לקלקל = לגרום שמשהו יפסיק לפעול כראוי או יהיה פגום; אין זה ביטול של התופעה. אינו מתאים.
שימו לב: השאלה מבקשת את המילה שאינה יכולה להחליף.
שאלה 9 · פירוש הצירוף: לאין ערוך
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו צירוף מודגש.
"הפיתוי לרמות בבחינה מרחוק גדול לאין ערוך" (שורה 17).
איזה מן הצירופים שלפניכם מתאים להחליף את הביטוי "לאין ערוך" במשפט זה?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) מעט יותר
(2) מעט פחות
(3) הרבה יותר
(4) הרבה פחות
◂ פתרון מלא לשאלה 9
(3)
פירוש: "לאין ערוך" = במידה שאין אפשרות להשוות או להעריך ("ערוך" – ערך, השוואה); כלומר הרבה מאוד, הרבה יותר.
בהקשר: בבחינה מרחוק אין משגיח בחדר, ולכן הפיתוי לרמות גדול בהרבה מאשר בבחינה רגילה. הצבה: "הפיתוי... גדול הרבה יותר" – מתאים.
(1) "מעט יותר" – מחליש את הביטוי; (2), (4) – הופכים את המשמעות.
שאלה 10 · שימוש שגוי בפועל: פושה
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מילה מודגשת.
"הבחינות הנערכות מרחוק תורמות לקלות הבלתי נתפסת של ההעתקות וחושפות את נורמות המוסר הפגומות הפושות באקדמיה" (שורות 27–28).
מבין המשפטים שלפניכם, הקיפו את המשפט שבו השימוש בפועל "פושה" או בנטיותיו אינו נכון.
(1) המגפה פשתה במהירות בעולם כולו.
(2) החולייה פשתה בשטח הפתוח.
(3) האלימות פושה בחברה כולה.
(4) הנגע פושה בכל החלקות החקלאיות באזור.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
(2)
פירוש: "פושה" (שורש פ-ש-ה) = מתפשט, הולך ומתרחב – בדרך כלל על דבר שלילי המתפשט מעצמו: מחלה, נגע, תופעה רעה. בהקשר: נורמות מוסר פגומות שהתפשטו באקדמיה.
בדיקה:
(1) מגפה פשתה – מחלה התפשטה; נכון.
(3) אלימות פושה בחברה – תופעה שלילית מתפשטת; נכון.
(4) נגע פושה בחלקות – מחלת צמחים מתפשטת; נכון.
(2) "חולייה" היא קבוצה קטנה של חיילים או אנשים; קבוצה הנעה בשטח "מתפרסת" או "מתפזרת", ולא "פושה". השימוש שגוי.
טעות נפוצה: לבלבל בין "חולייה" (יחידה, קבוצה; גם חוליה בשרשרת) לבין "חולי/מחלה" ולכן לחשוב שהמשפט תקין.
שאלה 11 · זוג ביטויים: להעלות על נס, בד בבד
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו שני ביטויים מודגשים.
"חשוב להעלות על נס את הסטודנטים ששומרים על טוהר הבחינות, ובד בבד לנקוט אמצעים שיקשו על המעתיקים" (שורות 30–31).
איזה זוג מבין הזוגות שלפניכם יכול להחליף את הביטויים "להעלות על נס" ו"בד בבד"?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) לא לשכוח – תוך כדי
(2) להלל – מצד אחר
(3) לזכור – באופן שווה
(4) לשבח – בה בעת
◂ פתרון מלא לשאלה 11
(4)
פירוש הביטויים:
בדיקת הזוגות – שני הרכיבים צריכים להתאים:
(1) "לא לשכוח" אינו שבח.
(2) "להלל" מתאים, אבל "מצד אחר" מציין ניגוד, לא זמן משותף.
(3) "לזכור" אינו שבח; "באופן שווה" אינו "במקביל".
(4) "לשבח – בה בעת" – שני הרכיבים מתאימים. נכון.
טעות נפוצה: לבחור (2) כי "להלל" נכון – בשאלת זוגות יש לבדוק את שני חלקי הזוג.
שאלה 12 · מילה חלופית: לאמוד
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מילה מודגשת.
"קשה לאמוד במדויק את היקף תופעת ההעתקות" (שורה 17).
כתבו מילה שיכולה להחליף את המילה "לאמוד" במשפט זה. ______
◂ פתרון מלא לשאלה 12
להעריך (גם: לשער, לחשב, למדוד, לקבוע)
פירוש: "לאמוד" = להעריך את הגודל או הכמות של דבר מה, לשער בקירוב (מכאן "אומדן" – הערכה).
בהקשר: המשך המשפט מסביר מדוע קשה לאמוד: "רוב הסקרים שנערכו בנושא מבוססים על דיווח עצמי" (שורות 17–18) – ולכן קשה להעריך כמה תלמידים מעתיקים באמת.
בדיקה בהצבה: "קשה להעריך במדויק את היקף תופעת ההעתקות" – המשפט נשאר תקין וזהה במשמעותו.
שימו לב: התשובה צריכה להיות פועל בצורת שם פועל ("ל..."), כדי שתשתלב במשפט.
טעות נפוצה: לבלבל עם "לעמוד" (בעי"ן) ולכתוב "להתייצב" – "לאמוד" נכתב באל"ף ומשמעותו שונה לגמרי.
שאלה 13 · משמעות הביטוי: תמרור אזהרה
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו ביטוי מודגש.
"תופעת הרמאות במבחנים היא תמרור אזהרה אחד מיני רבים" (שורה 61).
לאיזו מן המילים שלפניכם יש אותה המשמעות כמו של הביטוי "תמרור אזהרה" במשפט זה?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) התרעה
(2) הַתָּרָה
(3) קריאה
(4) זעקה
◂ פתרון מלא לשאלה 13
(1)
פירוש: "תמרור אזהרה" הוא כאן ביטוי מושאל: כמו שלט דרכים המזהיר נהגים מפני סכנה, הרמאות במבחנים היא סימן מוקדם המזהיר מפני בעיה באופיו של אדם ("שיכול להעיד על אופיו של אדם", שורות 61–62).
בדיקה:
(1) התרעה = אזהרה מפני סכנה קרבה (שורש ת-ר-ע, כמו "מערכת התרעה"). נכון.
(2) הַתָּרָה (שורש נ-ת-ר) = מתן היתר, או פתיחה של קשר – משמעות אחרת לגמרי; הניקוד בא להבדיל אותה מן המילה "הַתְרָאָה" (אזהרה).
(3) קריאה – פנייה בקול או קריאת טקסט, לא אזהרה.
(4) זעקה – צעקה של כאב או מצוקה, לא אזהרה.
טעות נפוצה: לבחור (2) מתוך בלבול עם "התראה" – שימו לב לניקוד: הַתָּרָה היא מתן רשות.
שאלה 14 · מילה חלופית: יִשָּׁנוּ
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מילה מודגשת.
"יש סיכוי שהתנהגויות דומות יִשָּׁנוּ בעתיד" (שורה 64).
הקיפו את המילה שיכולה להחליף את המילה "יישנו" במשפט זה.
(1) ישננו
(2) ישתנו
(3) יחזרו
(4) יתיישנו
◂ פתרון מלא לשאלה 14
(3)
פירוש: "יִשָּׁנוּ" (שורש ש-נ-ה, "לשנות" במובן לחזור על דבר, כמו "שנה ושילש"; בבניין נפעל – "נִשְׁנָה", כלומר נעשה שוב) = יחזרו על עצמם, יקרו שוב.
בהקשר: ההמשך מבהיר זאת – "כלומר, תלמיד שמעתיק במבחנים... עשוי להיהפך לאדם המרמה... משקר בעבודה" (שורות 64–66): אותה התנהגות תחזור בבגרות.
בדיקה:
(1) ישננו – יחזרו על חומר כדי לזכור אותו (שינון); הפועל דורש מושא, ואינו מתאים.
(2) ישתנו – יהיו שונים; ההפך מן הכוונה.
(3) יחזרו – יקרו שוב. נכון.
(4) יתיישנו – יהיו ישנים, יאבדו את תוקפם.
טעות נפוצה: לבחור (2) בגלל הדמיון לשורש "שנה" במובן "שינוי" – הניקוד יִשָּׁנוּ (נפעל) והמשך המשפט מראים שהכוונה לחזרה.
פרק שני – הבעה בכתב (40 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחרו באחד מן הנושאים 15–16, וכתבו עליו מאמר בהיקף של כ־300 מילים לפי ההוראות.
תוכלו לכתוב טיוטה בעמודים 12–13.
שאלה 15 · מאמר טיעון: תוכנת מעקב בבחינות מקוונות
כיום יש מוסדות לימוד אקדמיים המשתמשים בתוכנה שעוקבת אחר הסטודנטים בזמן בחינות מקוונות כדי למנוע העתקות. התוכנה מתעדת את המתרחש בחדר שבו הסטודנט יושב. יש סטודנטים שהשימוש בתוכנה זו גורם להם לחשוש להיבחן מכיוון שהם מרגישים פגיעה בזכותם לפרטיות.
כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את דעתכם בעניין השימוש בתוכנה. נמקו את דבריכם, ובססו אותם על דוגמאות.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 15
מצלמה פקוחה – מחיר הוגן לבחינה הוגנת
עם המעבר ללמידה מרחוק גברה תופעת ההעתקות בבחינות, ומוסדות אקדמיים רבים החלו להשתמש בתוכנות העוקבות אחר הסטודנט ומתעדות את המתרחש בחדרו בזמן בחינה מקוונת. יש סטודנטים המתנגדים לכך, משום שלדעתם התוכנה פוגעת בפרטיותם. אני סבור שהשימוש בתוכנה מוצדק, ובלבד שייעשה לפי כללים ברורים.
ראשית, התוכנה שומרת על ערכו של התואר. תעודה אקדמית מעידה שבעליה רכש ידע ומיומנויות. אם אפשר לקבל ציון גבוה בעזרת חברים או חומרים אסורים, הציון מאבד את משמעותו, ואיש אינו יכול לסמוך עליו. מעסיקים, ועדות קבלה ומוסדות אחרים מסתמכים על הציונים כדי לבחור עובדים ותלמידים, ולכן ציון שאינו משקף ידע אמיתי פוגע גם בהם. עידית חזות מתארת במאמרה מבחן מרחוק שבו קיבלו כל הסטודנטים ציון מאה, אף שרובם נעזרו בחומרי הקורס ואף שילמו לאחרים שיענו במקומם. האם נרצה להיות מטופלים בידי רופא שעבר כך את בחינותיו?
שנית, הפיקוח מגן דווקא על הסטודנטים הישרים. כאשר רבים מעתיקים, מי שמתאמץ ביושר נפגע: ציוניו נראים נמוכים בהשוואה לאחרים, ולעיתים הוא אף נענש יחד עם כולם. תוכנת מעקב מבטיחה שכל הנבחנים יתמודדו באותם תנאים, ולכן היא מקדמת צדק ושוויון. נוסף על כך, הידיעה שיש פיקוח מרתיעה מראש סטודנטים מלנסות להעתיק, וכך היא מחזקת נורמה של יושר במוסד כולו.
המתנגדים טוענים כי מצלמה המצלמת את חדרו של הסטודנט חודרת לתחום הפרטי שלו. אכן, הבית הוא מרחב אישי, ויש להתחשב ברגישות זו. עם זאת, הפגיעה מוגבלת לשעות הבחינה בלבד, וגם בבחינה רגילה עוקב משגיח אחר הנבחנים באולם. יתרה מזו, אפשר לצמצם את הפגיעה: לקבוע שהצילומים יישמרו זמן קצר וימחקו לאחר בדיקתם, להתיר לסטודנט לבחור את הפינה המצולמת, ולאפשר למי שאינו רוצה להיבחן בביתו להגיע למבחן בכיתה.
לסיכום, הזכות לפרטיות חשובה, אך אינה מוחלטת. כאשר עומדים מולה ערכים כמו יושרה, צדק כלפי הסטודנטים הישרים ואמון הציבור בתארים האקדמיים, יש להעדיף פיקוח מוגבל וזהיר. לכן על מוסדות הלימוד להמשיך להשתמש בתוכנה, אך לעגן בתקנון את זכויות הסטודנטים ולהקפיד על שמירתן.
(מספר מילים: 295, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ("מצלמה פקוחה – מחיר הוגן לבחינה הוגנת").
2. פתיחה – הצגת הרקע (העתקות בבחינות מרחוק), התוכנה והמחלוקת, ועמדה ברורה: השימוש מוצדק, בכפוף לכללים.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – שמירה על ערכו של התואר; דוגמה מן המבחן שבו כולם קיבלו 100 (מאמר 1) ושאלה רטורית על הרופא.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית", "נוסף על כך") – הגנה על הסטודנטים הישרים ושוויון תנאים; הרתעה.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("המתנגדים טוענים... אכן... עם זאת... יתרה מזו") – הודאה בחשיבות הפרטיות, והפרכה: הפגיעה מוגבלת בזמן, דומה למשגיח, ואפשר לצמצם אותה בהצעות מעשיות.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה בניסוח חדש: הפרטיות אינה זכות מוחלטת; המלצה מעשית.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); נוסף על כך, יתרה מזו (הוספה); ולכן, וכך (תוצאה); אכן... עם זאת (ויתור); אך (ניגוד); ובלבד ש־ (תנאי); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: עמדה אחת ברורה (בעד השימוש), שני נימוקים נפרדים, כל אחד מבוסס על דוגמה; טיעון נגדי מוצג בהגינות ומופרך; פתיחה וסיום הולמים; קורא שלא ראה את הנושא מבין במה מדובר; פסקות מאורגנות ומקושרות.
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא קשור למאמרים, ולכן מותר להיעזר בהם. הדוגמה ממאמר 1 מובאת בשם אומרה ("עידית חזות מתארת במאמרה") ובדיבור עקיף, בלי להעתיק משפטים. אין חובה לכתוב רשימת מקורות.
לשון ומבע: משלב רשמי ואחיד; התאם דקדוקי ("תוכנה... שומרת", "הצילומים יישמרו"); אוצר מילים מדויק (פיקוח, הרתעה, לעגן בתקנון); פיסוק נכון – נקודתיים לפני פירוט, פסיקים אחרי מילות קישור.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר להתנגד לשימוש בתוכנה: הבית הוא מרחב פרטי (בני משפחה, תנאי מגורים) שאסור לחשוף; המצלמה יוצרת לחץ שפוגע בהישגים; ואפשר למנוע העתקות בדרכים אחרות – בחינות עם חומר פתוח ושאלות חשיבה (כהצעת כותבת מאמר 1) או יחסי אמון (מאמר 2). הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: סיכום המאמרים במקום הבעת עמדה; עמדה לא מוכרעת; נימוקים בלי דוגמות; התעלמות מן הטיעון הנגדי (הפרטיות) שמוזכר בנושא עצמו; העתקת קטעים מן הנספח; סטייה מן ההיקף.
שאלה 16 · מאמר טיעון: ציד מבוקר של חיות בר בערים
בעת האחרונה אנו עדים לתופעה ולפיה בעלי חיים, כמו תנים וחזירי בר, פולשים אל המרחב העירוני ומשוטטים בשטחי הערים. מומחים מזהירים שהכניסה של חיות בר ליישובים מסוכנת לאדם וגם לטבע, ולכן הם פועלים בשיטות שונות כדי לדלל את אוכלוסיית חיות הבר בערים, בין השאר באמצעות צַיִד מבוקר שלהן.
כתבו מאמר טיעון, ובו הביעו את דעתכם בשאלה אם יש לאפשר צַיִד חוקי ומבוקר של חיות בר הפולשות למרחבים עירוניים ומזיקות לאדם ולטבע. נמקו את דבריכם, ובססו אותם על דוגמאות.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 16
העיר היא לא ג'ונגל
בשנים האחרונות מסתובבים ברחובותינו תנים, חזירי בר ושועלים, ומראה של להקת חזירים הנוברת בפחי האשפה שוב אינו מפתיע איש. תושבים רבים חוששים לצאת בערב, והורים מודאגים מפני מפגש של ילדיהם עם חיות אלה. מומחים מזהירים כי הנוכחות של חיות הבר בעיר מסוכנת, ולכן יש המציעים לדלל את אוכלוסייתן בעזרת ציד מבוקר. לדעתי, יש להתיר ציד כזה כאמצעי אחרון ובפיקוח הדוק.
הנימוק העיקרי הוא שמירה על ביטחון התושבים. חזיר בר בוגר שוקל עשרות קילוגרמים, וכאשר הוא חש מאוים הוא עלול לתקוף. בכמה ערים דווחו תאונות דרכים שנגרמו בשל חיות שחצו את הכביש בלילה, ותושבים ננשכו בידי תנים. נוסף על כך, חיות הבר עלולות להעביר מחלות, ובהן כלבת, לבני אדם ולחיות מחמד. גם הרכוש נפגע: החיות הופכות פחים, מפזרות אשפה ברחובות וחופרות בגינות ציבוריות ופרטיות. כאשר מדובר בבריאותם של ילדים וקשישים, אין להמתין עד שיקרה אסון.
נימוק נוסף נוגע לבעלי החיים עצמם ולטבע. החיים בעיר אינם מתאימים לחיות בר: הן ניזונות מפסולת, נפגעות מכלי רכב ומאבדות את פחדן הטבעי מבני אדם. מכיוון שבעיר יש להן מזון בשפע ואין להן טורפים, הן מתרבות מהר, וכך נפגע האיזון הטבעי. באזורים החקלאיים הסמוכים לערים חזירי הבר אף הורסים שדות ומטעים וגורמים לחקלאים נזקים כבדים. דילול מבוקר, הנעשה בידי אנשי מקצוע, יכול להחזיר את האוכלוסייה לגודל סביר.
המתנגדים לציד טוענים שהאדם הוא שפלש לשטחי המחיה של החיות, ולכן אין זה מוסרי להרוג אותן. יש בדבריהם מן האמת, ולכן ראוי להתחיל באמצעים אחרים: לסגור את פחי האשפה, להרחיק את החיות ולעקר חלק מהן. אולם אמצעים אלה איטיים ויקרים, ובמקומות שבהם האוכלוסייה כבר גדולה מאוד הם אינם מספיקים. במצב כזה הציד המבוקר הוא הפתרון האחראי.
לסיכום, אין לאפשר לכל אדם לצוד חיות בעיר, אך אסור גם להפקיר את ביטחון התושבים. ציד מבוקר, הנעשה בידי פקחים מוסמכים לצד אמצעים מונעים, יגן הן על האדם הן על הטבע.
(מספר מילים: 288, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מבטאת עמדה ("העיר היא לא ג'ונגל").
2. פתיחה – תיאור התופעה (תנים וחזירי בר ברחובות), הצגת ההצעה לציד מבוקר והעמדה: בעד, כאמצעי אחרון ובפיקוח.
3. נימוק ראשון + דוגמאות ("הנימוק העיקרי") – ביטחון התושבים ובריאותם: תקיפות, תאונות דרכים, נשיכות, כלבת, נזק לרכוש.
4. נימוק שני + דוגמאות ("נימוק נוסף") – טובת החיות והאיזון בטבע: התרבות מהירה בלי טורפים, נזק לחקלאות.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("המתנגדים טוענים... יש בדבריהם מן האמת... אולם") – הודאה חלקית (האדם פלש לשטחי המחיה; כדאי להתחיל באמצעים אחרים) והפרכה (אמצעים אלה איטיים ואינם מספיקים).
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה המסויגת: ציד בידי פקחים מוסמכים לצד אמצעי מניעה.
מילות קישור: ולכן, וכך (תוצאה); נוסף על כך, גם, אף (הוספה); מכיוון ש־ (סיבה); אולם (ניגוד); הן... הן (צירוף); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: עמדה אחת ברורה ומנומקת; כל נימוק בפסקה נפרדת עם דוגמאות קונקרטיות; טיעון נגדי מוצג והפרכתו משכנעת; הסיום מסכם בלי נימוק חדש; ההסבר בפתיחה מאפשר לקורא שלא ראה את הנושא להבין את הסוגיה.
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא אינו קשור למאמרים שבנספח, ולכן הטיעון נשען על ידע כללי ועל דוגמאות מן המציאות.
לשון ומבע: משלב רשמי; התאם ("חזיר בר בוגר שוקל", "החיות הופכות"); אוצר מילים מדויק (דילול, איזון טבעי, פקחים מוסמכים); פיסוק נכון. הכותרת היא הביטוי הקליל היחיד, והיא מקובלת בכותרת.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר להתנגד לציד: זו פגיעה מוסרית בבעלי חיים שהאדם הוא שפלש לשטחם; ציד באזור מגורים מסוכן לתושבים; הוא אינו פותר את שורש הבעיה (פסולת זמינה), וחיות חדשות יגיעו במקום אלה שניצודו; עדיף לטפל בפחי אשפה, בגידור, בעיקור ובהעתקה. הציון נקבע לפי איכות הטיעון.
טעויות נפוצות: תיאור התופעה בלי עמדה; נימוקים כלליים בלי דוגמאות; התעלמות מן הטיעון המוסרי נגד הציד; סיום שמוסיף רעיון חדש; היקף קצר בהרבה מכ־300 מילים.