בגרות בלשון הבנה והבעה 011282 - קיץ 2025
הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · קיץ · 15 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בלשון, קיץ 2025, כל 15 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
עברית: הבנה, הבעה ולשון
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק ראשון – הבנת הנקרא – 60 נקודות
פרק שני – הבעה בכתב – 40 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראה מיוחדת: יש לקרוא את המאמרים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – הבנת הנקרא (60 נקודות)
ההוראות לחלק זה
קראו את המאמרים 1–2 שבנספח המצורף, וענו על כל השאלות 1–13.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
שאלה 1 · טענות נגד החינוך הביתי והפרכתן
על פי מאמר 1, מדוע לטענתם של מתנגדי החינוך הביתי נפגעת ההתפתחות החברתית של הילדים בחינוך זה? ציינו שתי סיבות.
ציינו ממאמר 1 שתי הפרכות לטענה זו.
הפרכה: ______
הפרכה: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
סיבה אחת: ילדים בחינוך ביתי נמצאים בבידוד חברתי, ולכן לא ירכשו את הכלים הדרושים להשתלבות בחברה וייאלצו להשתלב בה בלי כלים מתאימים.
סיבה שנייה: בחינוך הביתי לא מתאפשרות לילד ההתנסויות החברתיות שילד חווה בבית הספר (המפגש היום־יומי עם בני גילו).
התשובה המלאה: שתי סיבות שונות, כל אחת במשפט שלם ומנומק:
1. בידוד חברתי וחוסר כלים – לטענת החוקרת לילך מרום, ילדים בחינוך ביתי "נמצאים בבידוד חברתי וייאלצו להשתלב בחברה בלי כלים מתאימים, מכיוון שלא רכשו אותם בבית הספר" (שורות 10–12). לכן הם עלולים להיות "מבודדים, סגורים, אנוכיים ומנוכרים לחברה" (שורות 12–13).
2. היעדר התנסויות חברתיות – מדלין מביאה ביקורת שלפיה בחינוך הביתי "לא מתאפשרות בו ההתנסויות החברתיות שילד חווה בבית הספר, ולפיכך החינוך הביתי פוגע בהתפתחות החברתית של הילד" (שורות 22–24).
איך מוצאים: השאלה עוסקת רק בהתפתחות החברתית, לכן מחפשים במאמר את הפסקות שמציגות את הביקורת (פסקה 3, שורות 10–14, ופסקה 5, שורות 22–24). שימו לב שבשורות 13–14 מופיעות גם טענות על פערי למידה ועל נזק נפשי – הן אינן עוסקות בהתפתחות החברתית ולכן אינן תשובה מתאימה.
טעות נפוצה: לכתוב פעמיים את אותה סיבה במילים אחרות (למשל "הם מבודדים" ו"הם סגורים") – אלה תוצאות של אותה סיבה. נדרשות שתי סיבות נפרדות: היעדר כלים בגלל בידוד, והיעדר ההתנסויות החברתיות של בית הספר.
סעיף ב
הפרכה: הורים בחינוך הביתי טוענים שדווקא בבית הספר הילד חשוף להשפעה חברתית שלילית: יחסי החברות בקבוצת השווים הם לעיתים קרובות עוינים או מניפולטיביים, ולכן ילדים עלולים להפוך לתלותיים, לחסרי ביטחון ואף לאנטי־חברתיים.
הפרכה: מסקירת המחקרים של מדלין עולה כי ילדי החינוך הביתי אינם מבודדים – הם משתתפים בפעילויות בקהילותיהם ומתקשרים עם אנשים בכל הגילים, יש להם הערכה עצמית טובה, הם נוטים פחות לבעיות התנהגות ומראים בגרות חברתית וכישורי מנהיגות טובים מאלה של ילדים אחרים.
מהי הפרכה? טענה או ממצא שמראים שהטענה המקורית (החינוך הביתי פוגע בהתפתחות החברתית) אינה נכונה.
הפרכות אפשריות במאמר (יש לבחור שתיים):
1. טענת ההורים (שורות 24–27): דווקא בבית הספר הילד "חשוף להשפעה חברתית שלילית": יחסי החברות בקבוצת השווים "עוינים או מניפולטיביים", ולכן הילדים עלולים להפוך "לתלותיים, לחסרי ביטחון ואפילו לאנטי־חברתיים". כלומר, בית הספר אינו בהכרח מקום טוב יותר להתפתחות חברתית.
2. ממצאי מדלין (שורות 27–30): ילדי החינוך הביתי "אינם מבודדים, אלא משתתפים בפעילויות בקהילותיהם ומתַקשרים עם מגוון אנשים בלא הבדל גיל"; יש להם הערכה עצמית טובה והם נוטים פחות לפתח בעיות התנהגות.
3. ממצאים נוספים (שורות 31–33): ילדי החינוך הביתי "מראים בגרות חברתית וכישורי מנהיגות טובים מאלה של ילדים אחרים", וכישוריהם החברתיים "טובים לא פחות מאלה של ילדי בית הספר".
כל אחת מן השלוש מתקבלת; ממצאים 2 ו־3 מגיעים מאותה סקירה, ולכן מומלץ לבחור את הפרכה 1 ועוד אחת מהן, כדי שיהיו שתי הפרכות שונות באופיין (טענת נגד + ממצא מחקרי).
טעות נפוצה: להביא כ"הפרכה" את ממצאי ההישגים הלימודיים (קולום, שורות 36–38) – הם אינם עוסקים בהתפתחות החברתית.
שאלה 2 · הסתייגויות מממצאי המחקרים
במאמר 1 מוצגות שלוש הסתייגויות מממצאי המחקרים התומכים בחינוך ביתי.
(1) כתבו את ההסתייגויות. (6 נקודות)
הסתייגות: ______
הסתייגות: ______
הסתייגות: ______
(2) על פי אחת מן ההסתייגויות, הסבירו מדוע ממצאי המחקר מוטלים בספק. (3 נקודות)
ציינו איזו מן ההסתייגויות שבמאמר 1 מוצגת גם במאמר 2.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1)
הסתייגות: אמינות המחקרים בנושא אינה גבוהה, משום שרבים מהם נשענים רק על דיווחי ההורים.
הסתייגות: יש הבדלים מהותיים בין הגישות של ההורים בחינוך הביתי – סביר להניח שהילדים שניגשו למבחנים באים בעיקר ממשפחות שדוגלות בחינוך ביתי הדומה לבית הספר, ולכן אי אפשר להסיק שהחינוך הביתי כולו מפיק הישגים גבוהים.
הסתייגות: המשפחות שבוחרות בחינוך ביתי הן ממעמד גבוה יותר ובעלות השכלה והכנסה גבוהות מן הממוצע.
(2) (דוגמה – על פי ההסתייגות הראשונה) המחקרים נשענים רק על דיווחי ההורים, והורים שבחרו בחינוך ביתי מעוניינים להראות שבחירתם הצליחה. לכן הדיווח שלהם אינו אובייקטיבי, ועלול לתאר את מצב הילדים טוב יותר מן המציאות. מכאן שאי אפשר לסמוך על הממצאים בוודאות.
סעיף (1) – 6 נקודות (2 לכל הסתייגות)
מהי הסתייגות? הגבלה של טענה או של ממצא – "נכון, אבל...". סימני לשון המובילים אליה: עם זאת, אף על פי כן, כמו כן (המוסיף הסתייגות נוספת).
היכן במאמר:
1. שורות 33–35: "עם זאת ציינה מדלין כי האמינות של המחקרים בנושא אינה גבוהה, משום שרבים מן המחקרים נשענים רק על דיווחי ההורים" – הסתייגות מן הממצאים על הכישורים החברתיים.
2. שורות 38–41: "אף על פי כן אי אפשר להסיק מכך כי החינוך הביתי כולו מפיק בעקביות ובשיטתיות הישגים לימודיים גבוהים כיוון שיש הבדלים מהותיים בין הגישות השונות של ההורים..." – הסתייגות מן הממצאים על ההישגים הלימודיים.
3. שורות 41–43: "כמו כן כמה מן המחקרים... הראו שמשפחות שבוחרות בחינוך ביתי הן ממעמד גבוה יותר ובעלות השכלה והכנסה גבוהות מן הממוצע".
כל הסתייגות נכתבת כמשפט שלם, בניסוח עצמי, ולא כמילת מפתח בלבד ("דיווחי ההורים" לבד אינו תשובה מלאה).
סעיף (2) – 3 נקודות
מה נדרש: לא לחזור על ההסתייגות, אלא להסביר את ההיגיון שבגללו היא מערערת את הממצאים. אפשר לבחור כל אחת מן השלוש:
מבנה מומלץ: הסתייגות ← מה היא גורמת (מדגם לא מייצג / דיווח מוטה / גורם אחר) ← לכן הממצאים מוטלים בספק.
סעיף ב
ההסתייגות שלפיה המשפחות הבוחרות בחינוך ביתי הן בעלות השכלה והכנסה גבוהות מן הממוצע (קבוצה פריווילגית).
מאמר 1 (שורות 41–43): משפחות שבוחרות בחינוך ביתי "הן ממעמד גבוה יותר ובעלות השכלה והכנסה גבוהות מן הממוצע".
מאמר 2 (שורות 41–44): "אך חשוב גם לציין כי ילדים בחינוך ביתי נוטים במידת מה להיות קבוצה פריווילגית – חוקרים רבים מוצאים כי בדרך כלל הוריהם של ילדים אלה הם בעלי השכלה והכנסה גבוהות מן הממוצע".
המילה "אך" במאמר 2 מסמנת שגם שם זו הסתייגות מן הממצאים המעודדים. זו שאלת מיזוג מידע: מחפשים את הרעיון המשותף לשני הטקסטים.
שאלה 3 · עמדת הכותבת
כותבת מאמר 1 מציגה מחקרים ודעות של חוקרים בנוגע לחינוך הביתי ולחינוך הבית ספרי.
האם אפשר לקבוע באיזה סוג חינוך הכותבת מצדדת – בחינוך הביתי או בחינוך הבית ספרי?
הוכיחו את תשובתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
כן. אפשר לקבוע שהכותבת מצדדת בחינוך הביתי.
הוכחה 1: היא מפריכה בעצמה טענה נגד החינוך הביתי ומביעה עמדה אישית בגוף ראשון: "מעולם לא הבנתי מדוע ילד שסובל חרמות ועלבונות בבית הספר צריך להתמודד עם המצב במקום לחפש מקום טוב יותר" (שורות 57–58).
הוכחה 2: היא משתמשת בשאלות רטוריות המערערות על יתרונות בית הספר: "אך האם בית הספר באמת מכין טוב יותר לחיים?" (שורה 45), ובסיום מטילה ספק אם המדדים של בית הספר מהותיים להצלחה בחיים ואם סביבת בית הספר מכינה טוב יותר מן הסביבה הביתית (שורות 62–65).
שלב 1 – הכרעה: יש לענות במפורש "כן" ולציין את סוג החינוך – החינוך הביתי. תשובה בלי הכרעה אינה מקבלת ניקוד מלא.
שלב 2 – הוכחות מן הטקסט (שתיים לפחות, עם ציטוט או הפניה לשורות):
למה זו עמדה ולא רק מידע: בחלקו הראשון המאמר מציג גם טענות נגד החינוך הביתי ואף הסתייגויות, אבל בחלק האחרון הכותבת עוברת מדיווח לשכנוע: שאלות רטוריות, גוף ראשון ומילות הערכה ("בהחלט", "באמת").
טעות נפוצה: לענות "אי אפשר לקבוע כי היא מביאה את שני הצדדים". הצגת שני הצדדים אינה מבטלת עמדה; יש לבדוק את אמצעי השכנוע בחלקו השני של המאמר.
שאלה 4 · בחינת טענה לאור מאמר אחר
אחת הטענות המובאות במאמר 1 נגד החינוך הביתי היא שילדים בחינוך ביתי עלולים להינזק נפשית (שורות 13–14).
על פי מאמר 2, האם טענה זו מוצדקת? בססו את דבריכם על הכתוב.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
לא, על פי מאמר 2 הטענה אינה מוצדקת. במחקרם של דרנובסקי וכהן נמצא כי סטודנטים בוגרי החינוך הביתי דיווחו פחות על דיכאון ויותר על הצלחה אקדמית, ונטו להעריך באופן חיובי יותר את החוויה החינוכית שלהם (שורות 28–30). גם מחקרה של ריילי הראה כי אצל מתבגרים בחינוך הביתי יש רמות גבוהות יותר של שביעות רצון במסוגלות ובאוטונומיה (שורות 37–40).
שלב 1 – הכרעה: "לא מוצדקת".
שלב 2 – ביסוס: ממצא אחד לפחות ממאמר 2 שנוגע למצב הנפשי:
למה זה מפריך: הטענה במאמר 1 היא השערה ("עלולים להינזק"), ואילו מאמר 2 מביא ממצאים מחקריים המראים מצב נפשי טוב באותה מידה או טוב יותר.
טעות נפוצה: לבסס את התשובה על מאמר 1 (למשל ממצאי מדלין) – השאלה דורשת במפורש את מאמר 2.
שאלה 5 · בעיה מנקודת מבט אחרת והכותרת
במאמר 2 הכותבת מציגה בעיה הקשורה לחינוך הביתי, שאינה מנקודת המבט של הילדים.
ציינו מאיזו נקודת מבט מוצגת בעיה זו, ומהי הבעיה.
הסבירו כיצד הכותרת של המאמר "שניצל, כביסה ואלגברה" משקפת בעיה זו.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נקודת המבט: של ההורים – ובעיקר של האימהות המחנכות את ילדיהן בחינוך ביתי.
הבעיה: שחיקה – הצורך לאזן בין תפקיד המורה לבין שאר המטלות בהורות ובבית הוביל את האימהות, שהיו אופטימיות בהתחלה, לתחושת שחיקה.
היכן: שורות 13–16: "כיצד ההורים תופסים את החינוך הביתי? זאת שאלה שעשויה להיות קשורה גם בחוויות השחיקה שלהם. החוקרת ג'יניפר לויס מצאה כי רוב האימהות בחינוך הביתי הרגישו בהתחלה אופטימיות, אך עם הזמן האיזון שנדרש בין תפקיד המורה לבין שאר המטלות בהורות ובבית הוביל אותן לתחושת שחיקה".
שני רכיבים נדרשים (2 נקודות לכל אחד): (1) נקודת המבט – ההורים/האימהות; (2) הבעיה – השחיקה, וגם הסיבה לה: ריבוי התפקידים (מורה + אם + עקרת בית).
טעות נפוצה: לכתוב רק "שחיקה" בלי להסביר ממה היא נובעת, או לציין את הפתרון ("הרמוניה בתפקידים") במקום את הבעיה.
סעיף ב
הכותרת מצרפת יחד שלוש מטלות מתחומים שונים: "שניצל" (בישול) ו"כביסה" מייצגים את עבודות הבית ואת הטיפול במשפחה, ואילו "אלגברה" מייצגת את ההוראה – תפקיד המורה. הצירוף של מטלות שונות כל כך ברשימה אחת משקף את ריבוי התפקידים שההורה בחינוך ביתי (בעיקר האם) נדרש למלא בעת ובעונה אחת, והקושי לאזן ביניהם הוא שמוביל לשחיקה.
שלב 1 – פירוק הכותרת: שניצל = בישול, כביסה = עבודות בית ← תפקיד "עקרת הבית" וההורות; אלגברה = מקצוע לימוד ← תפקיד המורה.
שלב 2 – קישור לבעיה: הבעיה היא "האיזון שנדרש בין תפקיד המורה לבין שאר המטלות בהורות ובבית" (שורות 15–16). הכותרת ממחישה את האיזון הזה: באותו יום, ואולי באותה שעה, האם מטגנת שניצל, מכבסת ומלמדת אלגברה.
שלב 3 – ההשפעה: הרשימה המהירה ומעורבת התחומים יוצרת תחושה של עומס ושל ריבוי משימות – ומכאן השחיקה.
תשובה מלאה כוללת את שני הצדדים: מה מייצג כל רכיב בכותרת, ואיך הצירוף שלהם מבטא את הבעיה. כתיבה כללית ("הכותרת מתארת את החינוך הביתי") אינה מספיקה.
שאלה 6 · פירוש ביטוי: קוראים תיגר
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו ביטוי מודגש.
"הורים בחינוך ביתי קוראים תיגר על החשיבות של המערכת החינוכית להתפתחות הילד" (שורות 6–7).
מה פירוש הביטוי "קוראים תיגר"? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) מהללים
(2) מפקפקים
(3) מתריסים
(4) מפגינים
◂ פתרון מלא לשאלה 6
(2) מפקפקים
הפירוש: "קרא תיגר על דבר" – יצא נגדו וערער על תקפותו. בהקשר זה ההורים מערערים על החשיבות של המערכת החינוכית, כלומר מטילים בה ספק.
איך מכריעים מן ההקשר: הביטוי מופיע לצד "ותוהים גם על חשיבות ההשכלה הגבוהה" (שורה 7) – "תוהים" הוא פועל של ספק, ולכן גם "קוראים תיגר" כאן מבטא ערעור וספק: ההורים מפקפקים בחשיבות המערכת.
פסילת המסיחים: (1) מהללים – משבחים, ההפך מן הכוונה. (3) מתריסים – מגיבים בחוצפה ובהתרסה כלפי מישהו; הביטוי קרוב במשמעותו הכללית, אך בהקשר המשפט מדובר בערעור על חשיבות ("מפקפקים בחשיבות"), ולא בהתרסה כלפי אדם. (4) מפגינים – מוחים בפומבי, אין לכך זכר בהקשר.
בדיקה: הצבה במשפט – "הורים בחינוך ביתי מפקפקים בחשיבות של המערכת החינוכית" – המשפט שומר על משמעותו.
שאלה 7 · החלפת ביטוי: יהיו למעמסה
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו ביטוי מודגש.
"ילדים בחינוך ביתי עלולים לפתח פערי למידה או להינזק נפשית, ולפיכך הם יהיו למעמסה על החברה בבגרותם" (שורות 13–14).
הציעו מילה או מילים שיכולות להחליף את הביטוי המודגש במשפט. ______
◂ פתרון מלא לשאלה 7
יהוו נטל (גם: יהיו נטל / יכבידו / יהיו עול)
הפירוש: "מעמסה" (מן השורש ע־מ־ס, כמו "עומס") – משא כבד; בהשאלה: דבר המכביד ומטריד. "יהיו למעמסה על החברה" = החברה תצטרך לשאת בהם ולדאוג להם.
הצבה במשפט: "ולפיכך הם יהוו נטל על החברה בבגרותם" / "ולפיכך הם יכבידו על החברה בבגרותם".
שימו לב: התחליף חייב להשתלב במשפט מבחינה תחבירית – לכן כותבים צורת פועל בעתיד ובגוף רבים ("יהוו", "יכבידו"), ולא שם עצם לבדו ("נטל") ולא צורה בזמן אחר.
שאלה 8 · הגדרת המילה חממה בהקשר
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו ביטוי מודגש.
"בחינוך הביתי הילדים מתחנכים בתנאי חממה" (שורות 44–45).
לפניכם הגדרות שונות למילה "חממה". מהי ההגדרה המתאימה ביותר למילה "חממה" בביטוי המודגש במשפט זה? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) מבנה שנשמר בו חום המותאם לגידול צמחים
(2) בית שקירותיו מזכוכית
(3) ענף כלכלי הזוכה לזכויות מיוחדות ולהגנה ממשלתית
(4) מקום או סביבה המטפחים משהו
◂ פתרון מלא לשאלה 8
(4) מקום או סביבה המטפחים משהו
ההקשר: מבקרי החינוך הביתי טוענים ש"בית הספר מכין לחיים, ואילו בחינוך הביתי הילדים מתחנכים בתנאי חממה" (שורות 44–45). המילה "ואילו" מציבה ניגוד: בית הספר חושף את הילד לחיים האמיתיים, ואילו הבית הוא סביבה מוגנת ומטופחת, כמו חממה שבה מגדלים צמחים בתנאים מבוקרים, הרחק מן הסביבה הקשה שבחוץ.
למה (4): זו המשמעות המושאלת של "חממה" – סביבה שבה מטפחים ומגדלים משהו (כמו בצירוף "חממה טכנולוגית"). היא מתאימה לילדים המתחנכים בבית.
פסילת המסיחים: (1) ו־(2) הן משמעויות מילוליות (מבנה פיזי לגידול צמחים או בית מזכוכית) – אין במשפט מבנה ממשי. (3) מתארת ענף כלכלי מוגן – משמעות מתחום הכלכלה שאינה קשורה לחינוך ילדים.
טעות נפוצה: לבחור (1) משום שזו ההגדרה המוכרת ביותר. השאלה מבקשת את ההגדרה המתאימה במשפט זה, ולכן יש לבדוק את ההקשר.
שאלה 9 · מילה מנוגדת: תהייה
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מילה מודגשת.
"כמו כן עולה התהייה אם אכן סביבת בית הספר יכולה לספק טוב יותר את הכישורים הנדרשים להצלחה בחיים הבוגרים בהשוואה לסביבה הביתית" (שורות 63–65).
איזו מבין המילים שלפניכם מנוגדת למילה "תהייה"? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) השתוממות
(2) ביטחון
(3) מחשבה
(4) חשש
◂ פתרון מלא לשאלה 9
(2) ביטחון
הפירוש: "תהייה" (מן הפועל "תָּהָה") – ספק, שאלה, חוסר ודאות. במשפט הכותבת מטילה ספק אם בית הספר אכן מכין טוב יותר לחיים.
ההפך של ספק הוא ודאות – "ביטחון" (במובן: ודאות, בטחה בדבר). לכן (2).
פסילת המסיחים: (1) השתוממות – פליאה, קרובה במשמעותה ל"תהייה" (מילה נרדפת חלקית, לא מנוגדת). (3) מחשבה – מושג כללי, אינו הפך. (4) חשש – פחד מפני דבר, גם הוא כרוך באי־ודאות ואינו הפך.
טעות נפוצה: לבחור (1) – יש לשים לב שהשאלה מבקשת מילה מנוגדת (מודגש בשאלה) ולא נרדפת.
שאלה 10 · החלפת מילה: פדגוגיים
לפניכם משפט ממאמר 2 ובו מודגשת מילה.
"הורים שבחרו בחינוך ביתי משיקולים פדגוגיים בלבד" (שורה 8).
כתבו מילה מתאימה במקום המילה המודגשת במשפט. ______
◂ פתרון מלא לשאלה 10
חינוכיים (גם: לימודיים / הוראתיים)
הפירוש: "פדגוגיה" היא תורת החינוך וההוראה; "פדגוגי" = הקשור לחינוך ולהוראה.
רמז מן ההקשר: בשורות 8–10 השיקולים הפדגוגיים מנוגדים לשיקולים "משפחתיים, כלומר מתוך רצון להדק את מערכות היחסים בתוך התא המשפחתי". לכן הפדגוגיים הם השיקולים הנוגעים לחינוך ולהוראה עצמם.
הצבה: "הורים שבחרו בחינוך ביתי משיקולים חינוכיים בלבד".
התאם: המילה המחליפה צריכה להיות שם תואר בזכר רבים, כדי להתאים ל"שיקולים" (חינוכיים, לא "חינוך").
שאלה 11 · שימוש נכון במילה לתעדף
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מודגשת מילה.
"הן [האימהות] מצאו דרכים לשלב בין תפקידיהן השונים ולתעדף אותם" (שורות 17–18).
באיזה מבין המשפטים שלפניכם השימוש במילה "לתעדף" אינו נכון?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) יש לתעדף את המשימות לפי חשיבותן ודחיפותן.
(2) כיצד אפשר לתעדף משימה אם הכול חשוב?
(3) יש סיבות רבות לתעדף את תוכנית א במקום תוכנית ב.
(4) באירוע רב־נפגעים חשוב מאוד לתעדף את הטיפול.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
(3)
הפירוש: "לתעדף" (מן "תעדוף", שנגזר מ"סדר עדיפויות") – לקבוע סדר עדיפויות בין כמה דברים: מה קודם ומה אחר כך. באימהות במאמר: הן קבעו איזה תפקיד חשוב יותר (תפקיד האם על פני תפקיד עקרת הבית).
בדיקת המשפטים:
(1) קובעים סדר בין משימות לפי חשיבותן – שימוש נכון.
(2) קביעת מקומה של משימה בסדר העדיפויות – שימוש נכון.
(3) כאן הכוונה לבחור באפשרות אחת במקום האחרת – זו משמעות הפועל "להעדיף" ("להעדיף את תוכנית א על פני תוכנית ב"), ולא קביעת סדר עדיפויות. לכן השימוש ב"לתעדף" אינו נכון.
(4) באירוע רב־נפגעים קובעים את סדר הטיפול בנפגעים לפי חומרת מצבם – שימוש נכון.
טעות נפוצה: לבלבל בין "לתעדף" (לקבוע סדר עדיפויות) ובין "להעדיף" (לבחור באחד על פני אחר).
שאלה 12 · פירוש ביטוי: חותרים תחתיה
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו ביטוי מודגש.
"... ל'גורמים חברתיים וסביבתיים המעודדים מוטיבציה פנימית בילדים אלה ולא חותרים תחתיה' " (שורות 32–33).
מהו פירוש הביטוי "חותרים תחתיה"? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) פועלים נגדה
(2) מפליגים לקראתה
(3) משתדלים לקדם אותה
(4) שואפים למטרה
◂ פתרון מלא לשאלה 12
(1) פועלים נגדה
הפירוש: "חתר תחת דבר" – פעל בסתר לערער אותו ולהחליש אותו (כמו מי שחופר מתחת ליסודות של בניין).
רמז מן ההקשר: במשפט יש ניגוד בין "המעודדים מוטיבציה פנימית" ובין "ולא חותרים תחתיה". ההפך מעידוד הוא פגיעה – ולכן "חותרים תחתיה" = פועלים נגד המוטיבציה ומחלישים אותה.
פסילת המסיחים: (2) מפליגים לקראתה – משחק על המשמעות המילולית של "לחתור" (בסירה). (3) משתדלים לקדם אותה ו־(4) שואפים למטרה – מבוססים על הצירוף "לחתור למטרה", שמשמעותו הפוכה ("לחתור ל־" = לשאוף, "לחתור תחת" = לערער).
טעות נפוצה: לבלבל בין "חותרים ל־" (שואפים) ובין "חותרים תחת" (מערערים). מילת היחס משנה את המשמעות.
שאלה 13 · המושג פריווילגי
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מילה מודגשת.
"ילדים בחינוך ביתי נוטים במידת מה להיות קבוצה פריווילגית" (שורה 42).
איזה מן המאפיינים שלפניכם אינו מגדיר את המושג "פריווילגי"?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) בעל זכויות יתר
(2) בעל מעמד מועדף
(3) בעל יתרונות
(4) בעייתי
◂ פתרון מלא לשאלה 13
(4) בעייתי
הפירוש: "פריווילגיה" (מלטינית) – זכות יתר, יתרון שיש לאדם או לקבוצה על פני אחרים. "קבוצה פריווילגית" = קבוצה בעלת זכויות יתר ומעמד מועדף.
ההקשר מאשר זאת: מיד לאחר מכן מוסבר: "הוריהם של ילדים אלה הם בעלי השכלה והכנסה גבוהות מן הממוצע" (שורה 43) – כלומר יש להם יתרונות.
בדיקה: (1), (2) ו־(3) הם הגדרות נכונות של המושג. (4) "בעייתי" אינו קשור למשמעות המילה – ולכן זו התשובה הנדרשת.
טעות נפוצה: לא לשים לב למילה "אינו" ולסמן הגדרה נכונה.
פרק שני – הבעה בכתב (40 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחרו באחד מן הנושאים 14–15, וכתבו עליו מאמר בהיקף של כ־300 מילים לפי ההוראות.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
תוכלו לכתוב טיוטה בעמודים 10–11.
שאלה 14 · מאמר טיעון: האחריות לחינוך הילדים
על מי צריכה להיות מוטלת האחריות לחינוך הילדים?
בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר הילדים שלומדים בחינוך ביתי.
תופעה זו מעלה את השאלה: על מי צריכה להיות מוטלת האחריות לחינוך ולהשכלה של הילדים ובני הנוער – על ההורים או על המדינה?
כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את עמדתכם בשאלה זאת. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 14
חינוך הוא משימה לאומית
בשנים האחרונות גדל מספר המשפחות הבוחרות לחנך את ילדיהן בבית. מגמה זו מחדדת שאלה עקרונית: על מי מוטלת האחריות לחינוך הילדים – על ההורים, המכירים אותם יותר מכול, או על המדינה? לדעתי, האחריות העיקרית צריכה להיות מוטלת על המדינה, ואילו ההורים צריכים להיות שותפים חשובים לה, אך לא תחליף.
ראשית, רק המדינה יכולה להבטיח לכל ילד חינוך הוגן, בלי קשר למצבה של משפחתו. לא לכל ההורים יש השכלה, זמן או אמצעים ללמד את ילדיהם. קאתי גילברט מציינת במאמרה כי ילדי החינוך הביתי הם במידה מסוימת קבוצה פריווילגית, שהוריה בעלי השכלה והכנסה גבוהות מן הממוצע. אם האחריות תוטל על ההורים בלבד, ילדים ממשפחות מבוססות ייהנו מחינוך טוב, ואילו ילדים ממשפחות מוחלשות יישארו מאחור. מסיבה זו נחקק בישראל חוק לימוד חובה, המחייב את המדינה לספק חינוך חינם לכל ילד.
שנית, חינוך אינו רק העברת ידע, אלא גם הכנה לחיים בחברה. בבית הספר הילד פוגש בני נוער מרקעים שונים, לומד לעבוד בצוות ולהתמודד עם דעות שונות משלו. אבישג אדרי מביאה במאמרה את טענת המבקרים, שלפיה ילדים בחינוך ביתי עלולים להיות מבודדים ולהשתלב בחברה בלי כלים מתאימים. תוכנית לימודים משותפת מאפשרת למדינה להקנות לכל הילדים ערכים כמו סובלנות ואזרחות. בחברה דמוקרטית, שבה אנשים שונים חיים זה לצד זה, למסגרת משותפת כזאת יש חשיבות רבה.
מצדדי החינוך הביתי טוענים כי ההורים מכירים את ילדם טוב מכול, ולכן הם המתאימים ביותר להחליט מה ילמד. אכן, להורים תפקיד חיוני: עליהם לעודד את הילד, לעקוב אחר לימודיו ולשתף פעולה עם בית הספר. עם זאת, היכרות אישית אינה מחליפה ידע מקצועי בהוראה. גם הורים מסורים מתקשים: החוקרת ג'יניפר לויס מצאה כי אימהות רבות בחינוך ביתי נשחקו בגלל הצורך לשלב בין תפקיד המורה לבין מטלות הבית.
לסיכום, האחריות העיקרית לחינוך הילדים צריכה להיות מוטלת על המדינה, שתבטיח לכל ילד חינוך איכותי ושוויוני, וההורים יהיו שותפים פעילים בתהליך, אך אין להטיל עליהם את כל הנטל. רק שיתוף פעולה כזה יבטיח שכל ילד יקבל הזדמנות הוגנת להצליח.
(מספר מילים: 304, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ("חינוך הוא משימה לאומית"), ולא כהעתקת שם הנושא.
2. פתיחה – הצגת התופעה (גידול בחינוך הביתי), ניסוח השאלה השנויה במחלוקת והצגת העמדה במפורש: האחריות העיקרית – על המדינה, וההורים שותפים.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – שוויון הזדמנויות: לא לכל ההורים יש אמצעים; דוגמה ממאמר 2 (קבוצה פריווילגית) ומחוק לימוד חובה.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – הכנה לחיים בחברה משותפת; דוגמה מן הביקורת המובאת במאמר 1.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("מצדדי החינוך הביתי טוענים... אכן... עם זאת") – הצגה הוגנת של הטענה שההורים מכירים את ילדם, הודאה חלקית בה, והפרכה בעזרת מחקר לויס (שחיקת האימהות).
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה בניסוח חדש ומסר מסכם, בלי נימוקים חדשים.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); ואילו (ניגוד); אם... (תנאי); מסיבה זו, ולכן (סיבה ותוצאה); אכן... עם זאת (ויתור והסתייגות); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה ששני הנימוקים וההפרכה משרתים אותה; כל רעיון בפסקה נפרדת ומפותחת. פתיחה וסיום – הולמים מאמר טיעון: הצגת הסוגיה והעמדה, וסיכום המחזק אותה. מודעות לנמען – המושג "חינוך ביתי" והשאלה מוצגים כך שקורא שלא ראה את הנושא יבין במה מדובר. רלוונטיות – אין סטייה לנושאים צדדיים. קישוריות – מילות קישור ומאזכרים ("מגמה זו", "שיתוף פעולה כזה"). ארגון – חמש פסקות ברורות.
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא קשור למאמרים, ולכן מותר (ולא חובה) להיעזר בהם. כשמשתמשים במידע מהם, מביאים את הדברים בשם אומרם ("קאתי גילברט מציינת במאמרה", "החוקרת ג'יניפר לויס מצאה") בדיבור עקיף, בלי להעתיק משפטים שלמים. אין חובה לכתוב רשימת מקורות.
לשון ומבע: משפטים שלמים ותקינים; התאם במין ובמספר ("האחריות... צריכה להיות מוטלת", "המשפחות הבוחרות"); משלב רשמי ואחיד לכל אורך המאמר, בלי סלנג ובלי פנייה ישירה לקורא בגוף שני; אוצר מילים עשיר ומדויק; פיסוק נכון – נקודתיים לפני פירוט, פסיק לפני "ואילו" ואחרי מילות קישור הפותחות משפט; כתיב מלא תקני.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון שהאחריות על ההורים (למשל: ההורים מכירים את צורכי ילדם; ממצאי המחקרים במאמרים מראים שילדי החינוך הביתי אינם נופלים מילדי בית הספר; זכות ההורים לבחור את דרך החינוך), ואז להפריך את טענת השוויון או את טענת הבידוד החברתי. הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: כתיבת סקירה של המאמרים במקום הבעת עמדה; עמדה מתנדנדת ("גם וגם") בלי הכרעה ברורה; נימוקים בלי דוגמות; העתקה של קטעים ארוכים מן הנספח; סיום שמוסיף נימוק חדש; היקף קצר בהרבה מכ־300 מילים או ארוך בהרבה ממנו.
שאלה 15 · מאמר טיעון: שנת שירות
שנת שירות
בוגרי תיכון רבים בוחרים להתנדב במסגרת שנת שירות במהלך השנה שלפני גיוסם לצה"ל. במסגרת זו הם פועלים למען הקהילה – בפנימיות, בבתי ספר שדה, בתנועות נוער ובשכונות בפריפריה. יש המציעים לחייב את כל הצעירים לעסוק בפעילות למען הקהילה במסגרת שנת שירות לפני הגיוס לצה"ל.
כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את עמדתכם בנוגע להצעה זו. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 15
התנדבות – רק מבחירה
בכל שנה בוחרים אלפי בוגרי תיכון לדחות את גיוסם לצה"ל ולהתנדב בשנת שירות: הם מדריכים בתנועות נוער, מסייעים לילדים בפנימיות ופועלים בשכונות בפריפריה. לאחרונה עלתה הצעה לחייב את כל הצעירים בשנת שירות כזאת לפני הגיוס. אף שאני מעריך מאוד את המתנדבים, אני מתנגד להצעה, שכן חובה עלולה לפגוע דווקא בערכים שהיא באה לקדם.
ראשית, מהות ההתנדבות היא בחירה חופשית. כוחה של שנת השירות נובע מכך שהצעירים בחרו בה מתוך רצון לתרום. מתנדב שבחר בדרכו משקיע את כל מרצו, יוזם ומתמיד גם ברגעים הקשים. לעומת זאת, צעיר שנכפתה עליו המשימה עלול לראות בה "עוד שנה שצריך לעבור" ולמלא אותה בלי מוטיבציה. ילדים בפנימייה או בשכונה מוחלשת זקוקים למדריך שאכפת לו, ולא למי שסופר את הימים עד הגיוס. דווקא שם, מול ילדים שחוו קשיים רבים, נדרשות מחויבות וסבלנות שאי אפשר לכפות.
שנית, לחובה כזאת יהיה מחיר אישי וחברתי כבד. הצעירים בישראל משרתים ממילא בצבא כמה שנים, ושנת חובה נוספת תדחה עוד יותר את לימודיהם, את כניסתם לעבודה ואת הקמת משפחתם. יש צעירים, למשל ממשפחות במצוקה כלכלית, שאינם יכולים להרשות לעצמם שנה נוספת בלי הכנסה, והחובה תפגע דווקא בהם. זאת ועוד, שנת שירות לכל בני הנוער תחייב משאבים עצומים – מקומות התנדבות, הדרכה ופיקוח – שהמדינה תתקשה לספק. קשה לדמיין כיצד יימצאו בכל שנה עשרות אלפי תפקידים משמעותיים באמת.
תומכי ההצעה טוענים כי שנת שירות לכולם תחזק את הסולידריות החברתית ותבגר את הצעירים לפני הצבא. זו מטרה ראויה, אך אפשר להשיג אותה בלי כפייה: המדינה יכולה לעודד התנדבות באמצעות מלגות לימודים, הכרה בשנת השירות לצורך זכויות ופרסום רחב של המסגרות הקיימות. כך יגדל מספר המתנדבים, ואיכות ההתנדבות תישמר.
לסיכום, שנת השירות היא מפעל חשוב, אך ערכה טמון בכך שהיא נבחרת מרצון. במקום לחייב את כל הצעירים, ראוי שהמדינה תעודד את מי שרוצה לתרום ותסיר את המכשולים העומדים בדרכו. רק כך תישאר ההתנדבות מעשה של נתינה אמיתית ולא עוד חובה שיש למלא בלית ברירה.
(מספר מילים: 298, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מבטאת את העמדה ("התנדבות – רק מבחירה").
2. פתיחה – תיאור קצר של שנת השירות (לנמען שאינו מכיר אותה), הצגת ההצעה, והעמדה במפורש: התנגדות לחובה, תוך הערכה למתנדבים.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – מהות ההתנדבות היא בחירה; ניגוד בין מתנדב מרצון למי שנכפה עליו ("לעומת זאת"), ודוגמה – הילדים בפנימייה ובשכונה המוחלשת.
4. נימוק שני + דוגמות ("שנית", "זאת ועוד") – המחיר האישי (דחיית לימודים ועבודה, צעירים ממשפחות במצוקה) והמחיר הלאומי (משאבים).
5. טיעון נגדי והפרכתו ("תומכי ההצעה טוענים... זו מטרה ראויה, אך...") – הודאה בחשיבות הסולידריות והצעת חלופה: עידוד במקום כפייה.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה והמלצה מעשית.
מילות קישור: אף ש־ (ויתור); שכן (סיבה); ראשית, שנית, זאת ועוד (מנייה והוספה); לעומת זאת (ניגוד); למשל (הדגמה); אך (הסתייגות); כך (תוצאה); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – כל הפסקות משרתות עמדה אחת; פתיחה וסיום – הולמים את סוג הכתיבה; מודעות לנמען – הפתיחה מסבירה מהי שנת שירות; רלוונטיות – אין גלישה לדיון כללי על הצבא או על החינוך; קישוריות – מילות קישור מגוונות ומאזכרים ("הצעה", "חובה כזאת", "מטרה ראויה"); ארגון – חמש פסקות.
זיקה לטקסטים: נושא זה אינו קשור למאמרים שבנספח, ולכן הטיעונים והדוגמות נשענים על ידע עולם ועל היגיון. אין להמציא נתונים מספריים מדויקים או מחקרים; דוגמות כלליות ומציאותיות מספיקות.
לשון ומבע: משפטים שלמים ותקינים; התאם במין ובמספר ("מהות ההתנדבות היא", "ילדים... זקוקים", "שנת שירות... תחייב משאבים"); משלב רשמי ואחיד לכל אורך המאמר, בלי סלנג ובלי פנייה ישירה לקורא בגוף שני; אוצר מילים עשיר ומדויק ("סולידריות", "מחויבות", "בלית ברירה"); פיסוק נכון – נקודתיים לפני פירוט ("בלי כפייה: המדינה יכולה לעודד..."), פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט ("ראשית,", "לעומת זאת,", "לסיכום,"), מירכאות לציטוט ביטוי ("עוד שנה שצריך לעבור"); כתיב מלא תקני.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לתמוך בחובה (חיזוק הלכידות החברתית, תרומה לפריפריה, התבגרות ובחירה מושכלת יותר של מסלול בצבא) ולהפריך את טענת הפגיעה בערך ההתנדבות (למשל: גם שירות חובה יכול לעורר מחויבות, כפי שקורה בשירות הצבאי).
טעויות נפוצות: תיאור אישי של שנת שירות ("אחי היה בשנת שירות...") במקום טיעון; אי־הבחנה בין התנדבות בכלל ובין ההצעה לחייב – העמדה צריכה להתייחס לחובה; טיעון נגדי שמוצג ואינו מופרך; משלב דיבורי; היעדר חלוקה לפסקות.