בגרות בלשון הבנה והבעה 011282 - קיץ 2025, מועד ב'
הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · קיץ, מועד ב' · 15 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בלשון, קיץ 2025, מועד ב', כל 15 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
עברית: הבנה, הבעה ולשון
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק ראשון – הבנת הנקרא – 60 נקודות
פרק שני – הבעה בכתב – 40 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראה מיוחדת: יש לקרוא את המאמרים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – הבנת הנקרא (60 נקודות)
ההוראות לחלק זה
לפניכם שני מאמרים. קראו אותם, וענו על השאלות בשאלון המחברת המצורף.
קראו את המאמרים 1–2 שבנספח המצורף, וענו על כל השאלות 1–13.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
שאלה 1 · הטענה המרכזית של מאמר 1
מהי טענתו המרכזית של כותב מאמר 1?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) תעשיית הפרסומות מפירה את הדיבר העשירי, ומטרתה לגרום לציבור לחמוד מוצרי צריכה.
(2) חמדנות היא אידיאל כלכלי נאור המקדם צמיחה כלכלית, המועילה לכולם.
(3) לתרבות הצריכה יש השפעות שליליות על הפרט, על החברה ועל העולם.
(4) הקושי בהתמודדות עם תרבות הצריכה נובע משני התפקודים שלנו – היותנו אזרחים והיותנו צרכנים.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
(3) לתרבות הצריכה יש השפעות שליליות על הפרט, על החברה ועל העולם.
מהי טענה מרכזית? הרעיון שכל חלקי המאמר משרתים אותו – לא פרט מפסקה אחת.
איך מוצאים: קוראים את הפתיחה ואת המשפטים המסכמים. הכותב מצהיר: "במאמר זה אנסה לנתח כמה מן הבעיות הסביבתיות והערכיות, הנובעות מהתפתחות חברת שפע ומן המרכזיוּת של צריכה חומרית" (שורות 5–6). שאלת המפתח של המאמר חוזרת על אותם שלושה תחומים: "כיצד אפשר להתמודד עם ההשפעות השליליות של תרבות הצריכה על הפרט, על החברה ועל העולם הסובב אותנו?" (שורות 56–57). גוף המאמר מפרט את הנזק לסביבה ("כלכלת חללית", שורות 22–31), לפרט (מעגל הקסמים, הפנאי שפוחת, שורות 41–55) ולחברה (ערכים, סדנאות יזע, שורות 58–64), והסיום מציע דרכי התמודדות.
פסילת המסיחים:
(1) – זו טענת הפתיחה בלבד (שורות 1–4), שמשמשת "פתיח" מושך תשומת לב; הפרסומת היא רק אחד המנגנונים של תרבות הצריכה (שורה 36).
(2) – זו העמדה שהכותב מבקר (שורות 15–17: "במקום לגַנותהּ משום היותה מידה רעה"), כלומר ההפך מעמדתו.
(4) – זה פרט נכון מן המאמר (שורות 58–59), אך הוא מסביר רק מדוע קשה להתמודד, ואינו הטענה הכוללת.
טעות נפוצה: לבחור את (1) משום שהיא מופיעה בפתיחה. פתיחה של מאמר עמדה היא לעיתים "וו" רטורי, ולא הטענה המרכזית.
שאלה 2 · כלכלת בוקרים וכלכלת חללית
במאמר 1 יש הבחנה בין "כלכלת בוקרים" ובין "כלכלת חללית".
לפניכם טבלה המציגה השוואה בין שני סוגי הכלכלות. השלימו את הטבלה.
| הקריטריונים | "כלכלת בוקרים" | "כלכלת חללית" |
|---|---|---|
| התקופה | ||
| המשאבים | ||
| ההשפעה על הסביבה |
כיצד יש להבין את הציווי "לא תחמוד" ב"כלכלת בוקרים", וכיצד יש להבין אותו ב"כלכלת חללית"?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
| הקריטריונים | "כלכלת בוקרים" | "כלכלת חללית" |
|---|---|---|
| התקופה | העבר – תקופת "הבוקר של פעם" (למשל ימי אדם סמית, המאה ה־18), לפני ההתפתחות המדעית־טכנולוגית וגידול האוכלוסייה | ההווה – ימינו, שבהם מיליארדי בני אדם חיים על פני כדור הארץ, אחרי מאתיים שנות התפתחות מדעית־טכנולוגית |
| המשאבים | שפע כמעט בלתי מוגבל של משאבים טבעיים; "אופקיו בלתי מוגבלים" | משאבים מוגבלים ומדודים; מי שתייה טהורים ואוויר צח כבר אינם משאבי חינם |
| ההשפעה על הסביבה | השפעה מעטה: לא היה קושי להיפטר מפסולת | השפעה מכרעת: כל פעולה אנושית משפיעה על תנאי החיים; פסולת תעשייתית מזהמת את האוויר וגורמת להתחממות כדור הארץ |
ניקוד: נקודה לכל תא (6 תאים). בכל תא כותבים מידע מן המאמר בניסוח קצר, ולא העתקה של פסקה שלמה.
היכן במאמר:
איך עובדים עם טבלת השוואה: לכל קריטריון מחפשים את שני הצדדים, כך שבכל שורה יש ניגוד ברור (עבר/הווה, שפע/מוגבל, השפעה מעטה/מכרעת). המילה "אבל" (שורות 18, 22) מסמנת במאמר את המעבר מצד אחד של ההשוואה לצד האחר.
למה דווקא חללית? בחללית המשאבים (חמצן, מים, דלק) קצובים, וכל תקלה מסכנת את כולם – וכך גם כדור הארץ כיום.
טעות נפוצה: לכתוב בשורת "התקופה" "בעבר הייתה כלכלת בוקרים" בלי לפרט, או לערבב בין השורות – למשל לכתוב בשורת המשאבים את עניין הפסולת, ששייך להשפעה על הסביבה.
סעיף ב
ב"כלכלת בוקרים" הציווי "לא תחמוד" נועד להגן על זכויות הקניין של היחיד: אסור לחמוד את רכושו של הזולת (למשל את הקרקעות והעדרים שלו). כלומר, האיסור עוסק ביחסים שבין אדם לחברו.
ב"כלכלת חללית" יש להבין את הציווי כאיסור על החמדנות עצמה: השאיפה להשיג עוד ועוד וטיפוח תרבות צריכה שאינה יודעת שובע הרסניים ליחיד, לחברה ולכדור הארץ, ולכן על האדם להגביל את רצונותיו ואת צריכתו – גם כשאינו פוגע ברכוש של אדם אחר.
היכן: שורות 32–35: "בעולם הבוקרים הציווי המקראי... נועד להגן על זכויות הקִניין של היחיד (לדוגמה, על קרקעות ועדרים). בעולמנו, הדומה יותר לחללית, יש להבין ציווי זה באופן שונה: אסור לחמוד מכיוון שהשאיפה להשיג עוד ועוד וכן טיפוח תרבות צריכה שאינה יודעת שובע, הם הרסניים ליחיד, לחברה ולכדור הארץ".
מבנה התשובה: שני חלקים, כל אחד מנוסח במילים שלכם:
1. בוקרים – מה אסור (לחמוד את רכוש הזולת) ולמה (להגן על הקניין שלו).
2. חללית – מה אסור (החמדנות והצריכה המופרזת עצמן) ולמה (משום שהן הורסות את הפרט, את החברה ואת כדור הארץ, שמשאביו מוגבלים).
ההבדל העקרוני: בעולם של שפע הבעיה היא רק הפגיעה ברכוש של אחר; בעולם מוגבל כמו חללית, עצם הרצון לצרוך יותר ויותר מסכן את כולם. הניגוד מסומן במאמר במילים "יש להבין ציווי זה באופן שונה".
טעות נפוצה: להסתפק בציטוט הפסוק או לכתוב רק "בכלכלת חללית אסור לחמוד" בלי להסביר מה השתנה בהבנת הציווי ומדוע.
שאלה 3 · השפעת תרבות הצריכה על האדם
על פי מאמר 1, הסבירו כיצד תרבות הצריכה משפיעה על האדם.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
תרבות הצריכה יוצרת אצל האדם מצב נפשי של חמדנות ושל אי־שביעות רצון ממה שיש לו וממי שהוא. הפרסומות גורמות לו להרגיש חֶסֶר ולהאמין שאינו שלם כל עוד לא קנה מוצר מסוים, ולכן הוא נכנס ל"מעגל קסמים": הוא קונה, הסיפוק מתפוגג במהרה, והוא מחפש את המוצר הבא – וכך נשללת ממנו שלוות הנפש.
נוסף על כך, תרבות הצריכה משנה את אורח חייו: כדי להרוויח כסף לקניות הוא עובד יותר שעות, הפנאי שלו מצטמצם, ומה שנשאר ממנו מוקדש ל"שופינג" במקום לקריאת ספר, לטיול בטבע או להאזנה למוזיקה. כלומר, האדם מתאים את חייו לתפקידו כצרכן.
התשובה המלאה מציגה לפחות שתי השפעות, כל אחת עם הסבר (ולא רשימת מילים):
1. השפעה נפשית – חמדנות ואי־שביעות רצון: "יצירת מצב נפשי של חמדנות, של רציית־יתר, אי־שביעות רצון ממה שיש לנו וממה שאנו" (שורות 10–11).
2. תחושת חסר ומעגל קסמים: "הפרסום המתמקד בתדמית מייצר תחושה של חֶסֶר" (שורות 43–44); "הסיפוק מן הרכישה מתפוגג, ואנו מחפשים את המוצר הבא" (שורות 45–46); "מטרת הפרסום למנוע מאיתנו שלוות נפש: לשכנע אותנו שאיננו יצורים שלמים" (שורות 47–48).
3. שינוי אורח החיים: "אנו עובדים יותר שעות, ובעקבות זאת הפנאי פוחת" (שורות 52–53); "אנו משנים את אורח חיינו כדי להתאימו לתפקידנו כצרכנים" (שורות 54–55).
4. (אפשרות נוספת) חיפוש סיפוק רגשי בחומר: "חיפוש סיפוקים רגשיים בעולם החומר, בצבירת רכוש" (שורות 50–51).
איך מוצאים: השאלה עוסקת באדם (בפרט), ולא בסביבה. לכן מדלגים על פסקות "כלכלת החללית" (שורות 18–35) ומחפשים את הפסקות על המצב הנפשי ועל הפרסומת והשופינג.
טעות נפוצה: לכתוב על נזקי תרבות הצריכה לכדור הארץ (זיהום, התחממות) – זו השפעה על הסביבה, לא על האדם.
שאלה 4 · דרכי ההתמודדות שמציע הכותב
כיצד כותב מאמר 1 מציע להתמודד עם ההשפעות של תרבות הצריכה?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
הכותב מציע כמה דרכים:
הכותב מדגיש שאין הכוונה לחזור לחיי עוני ומחסור, אלא לצרוך במידה – כמו באמרה "איזהו עשיר? השמח בחלקו".
היכן:
איך מוצאים: במאמר עמדה הפתרון בא בדרך כלל אחרי שאלה מנחה. כאן השאלה מופיעה בשורות 56–57 ("אם כן, כיצד אפשר להתמודד...?"), והתשובה בפסקות שאחריה; הצירוף "התשובה צריכה להיות" (שורה 69) מסמן אותה במפורש.
לתשובה מלאה: שתי דרכים לפחות, מוסברות. אפשר להוסיף את ההסתייגות של הכותב ("אין אני מציע לחזור למערות", שורה 65) כדי להראות שההצעה היא צריכה מתונה, לא ויתור מוחלט.
טעות נפוצה: לענות בפתרון של מאמר 2 (קנייה של מוצרים "מוסריים") – השאלה עוסקת במאמר 1 בלבד.
שאלה 5 · הפרסום בעבר ובימינו
על פי מאמר 1, מהו ההבדל בין הפרסום בעבר ובין הפרסום בימינו?
לפניכם פרסומת.
(במסגרת)
נכסים שמדברים יוקרה
מבחר דירות אטרקטיביות
ומתוכננות היטב ברחבי תל אביב
(מעובד על פי פרסומת של חברה לשיווק דירות)
על פי מאמר 1, הסבירו כיצד פרסומת זו מנסה להשפיע על הצרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
בעבר הפרסום התמקד במתן מידע על מוצרים: הוא עדכן על קיומו של מוצר חדש ותיאר מה הוא עושה או ממה הוא עשוי.
בימינו (מאז התקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה) מטרת הפרסום היא לשנות את הרגלי הצריכה ולייצר תשוקה וביקוש למוצרים: הוא מעניק למוצר הילה של זוהר, משווק מותג ותדמית – שחשובים יותר מן המוצר עצמו – ויוצר אצל הצרכן תחושת חֶסֶר ואי־שביעות רצון.
היכן: שורות 36–40: "בעבר התמקד הפרסום במתן מידע על מוצרים: יש מוצר חדש – והוא עושה כך וכך... אך בתקופת ההתאוששות שלאחר מלחמת העולם הראשונה חל שינוי מהותי במטרת הפרסום והשיווק: ממתן מידע על מוצרים – לשינוי הרגלי הצריכה של ההמונים, ליצירת תשוקה וביקוש למוצרים". ובשורות 41–44: הענקת "הילה של זוהר", "משווקות מותג", "התדמית חשובה מן המוצר עצמו", "תחושה של חֶסֶר".
מבנה תשובת השוואה: מציגים את שני הצדדים לפי אותו קריטריון (מטרת הפרסום ותוכנו) ומחברים במילת ניגוד: "בעבר... ואילו בימינו...". סימני הניגוד בטקסט: "בעבר" – "אך".
טעות נפוצה: לתאר רק את הפרסום של ימינו ולהשאיר את ההשוואה "פתוחה".
סעיף ב
הפרסומת אינה נותנת כמעט מידע ממשי על הדירות (גודל, מספר חדרים, מחיר, מיקום מדויק), אלא מעניקה להן "הילה של זוהר" ומשווקת תדמית של יוקרה: "נכסים שמדברים יוקרה". היא מנסה לשכנע את הצרכן שקניית דירה כזאת תעניק לו מעמד ויוקרה, וכך יוצרת אצלו תחושת חֶסֶר – כאילו בלי הדירה הזאת הוא אינו שלם. זו בדיוק דרכו של הפרסום בימינו כפי שהיא מתוארת במאמר: התדמית חשובה מן המוצר עצמו, ומטרת הפרסום היא ליצור תשוקה וביקוש.
שלב 1 – מה יש בפרסומת: כותרת בולטת ומודגשת על יוקרה ("נכסים שמדברים יוקרה" – הנכסים "מדברים", כלומר משדרים מעמד), ותיאורים כלליים וחיוביים ("אטרקטיביות", "מתוכננות היטב") בלי נתונים עובדתיים.
שלב 2 – הקישור למאמר 1: "את הביקוש הפרסומת יוצרת באמצעות הענקת הילה של זוהר למוצרים" (שורה 41); "מרכזיותו של המותג מעידה על היותה של התדמית חשובה מן המוצר עצמו. הפרסום המתמקד בתדמית מייצר תחושה של חֶסֶר" (שורות 42–44); "לשכנע אותנו שאיננו יצורים שלמים כל עוד לא קנינו את המוצר" (שורה 48).
שלב 3 – ההסבר: הפרסומת מוכרת חלום ומעמד, לא דירה; היא פונה לרגש ולרצון להשתייך לקבוצה יוקרתית, ולא לשיקול הדעת.
לתשובה מלאה: תיאור האמצעי שבפרסומת (תדמית/יוקרה, היעדר מידע) + הקישור לטענה מן המאמר (הילת זוהר, תדמית, חסר).
טעות נפוצה: לתאר את הפרסומת בלי לקשר אותה למאמר 1, או לטעון שהיא "נותנת מידע על דירות בתל אביב" – המידע שבה כללי מאוד, ועיקרה התדמית.
שאלה 6 · המתח בין האזרח לצרכן
"מתח גדל והולך בין שני תפקודים שונים שלנו – היותנו אזרחים והיותנו צרכנים"
(מאמר 1, שורות 58–59).
הסבירו מהו מתח זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
המתח הוא סתירה בין שני הרצונות שלנו. כאזרחים אנו רוצים לנהוג באופן ערכי ומוסרי: יחס הוגן ושוויוני לבני אדם, דאגה לדורות הבאים ושמירה על הסביבה. כצרכנים אנו רוצים לממש את רצונותינו בכל עת, ולקבל מוצרים זמינים ובמחירים נמוכים. שני הרצונות מתנגשים, משום שהמוצרים הזולים והזמינים מיוצרים לעיתים קרובות בניצול עובדים ובפגיעה בסביבה. למשל, כאזרח אדם כותב מכתבים נגד סדנאות יזע בעולם השלישי, אבל כצרכן הוא קונה את החולצה הזולה ביותר, בלי לברר כיצד יוצרה.
היכן: שורות 58–63: "האזרח רוצה יחס ערכי ומוסרי כלפי האדם והסביבה: יחס הוגן ושוויוני כלפי אנשים ודאגה לדורות הבאים... הצרכן רוצה שתהיה לו יכולת למלא את מאווייו בכל עת וזמינות מקסימלית של מוצרים... כאזרח פעיל ואכפתי אכתוב מכתבים נגד סדנאות יֶזַע בעולם השלישי; כצרכן אקנה את החולצה הכי זולה, בלי לברר כיצד יוּצרה".
מבנה התשובה: (1) מה רוצה האזרח; (2) מה רוצה הצרכן; (3) למה הם סותרים – זה עיקר ה"מתח"; (4) דוגמה (החולצה וסדנאות היזע).
הערה: "תפקודים" כאן פירושו התפקידים שאנו ממלאים בחברה – אזרח וצרכן.
טעות נפוצה: לתאר כל צד לחוד בלי להסביר מדוע הם מתנגשים. "מתח" פירושו משיכה לשני כיוונים מנוגדים באותו זמן.
שאלה 7 · הפתרון המוצע במאמר 2
במאמר 1 בשורה 56 כתוב: "כיצד אפשר להתמודד עם ההשפעות השליליות של תרבות הצריכה...?"
מהו הפתרון המוצע במאמר 2 לכמה מן הבעיות הנובעות מ"תרבות הצריכה"?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
הפתרון במאמר 2 הוא צרכנות מוסרית ("קניות במצפון נקי"): במקום לנסות למנוע מן הצרכנים לקנות, הארגונים הירוקים מנסים לשכנע אותם לבחור מוצרים שאינם פוגעים בטבע ובאדם. לשם כך הופץ "מדריך הקניות הטובות", המשווה בין מותגים של מוצרים יום־יומיים לפי קטגוריות: זיהום הסביבה, היחס לבעלי חיים ושמירה על זכויות העובדים. כך הצרכן יכול להעדיף מותג "מוסרי" על פני מותג המזהם את הסביבה ומנצל את עובדיו.
פתרון זה מתמודד עם חלק מן הבעיות שמתוארות במאמר 1 – הפגיעה בסביבה וניצול העובדים (כמו בסדנאות היזע), כלומר הוא מצמצם את המתח בין האזרח לצרכן – אך אינו פותר את החמדנות ואת הצריכה המופרזת עצמה.
היכן במאמר 2: שורות 1–3: "כבר הבינו שלא יוכלו לנצח את חדוות הקניות של הצרכנים. במקום זאת הם מנסים לשכנע את הצרכנים להתמקד במוצרים שאינם פוגעים בטבע ובאדם"; שורות 6–11: המדריך והקטגוריות (סביבה, בעלי חיים, בני אדם); שורות 12–15: "ביסקוויטים מוסריים" לעומת "ביסקוויטים רעים".
הקישור למאמר 1: במאמר 1 הבעיות הן גם סביבתיות (זיהום, שורות 22–31) וגם ערכיות – הצרכן קונה "את החולצה הכי זולה, בלי לברר כיצד יוּצרה" (שורות 62–63). המדריך במאמר 2 מאפשר בדיוק "לברר כיצד יוצרה" – וכך לקנות בלי לוותר על הערכים של האזרח.
למה "לכמה מן הבעיות": מאמר 2 אינו מנסה לצמצם את הצריכה ("לא יוכלו לנצח את חדוות הקניות"), ולכן הוא אינו עונה על החמדנות, על מעגל הקסמים ועל אובדן הפנאי – בעיות שמאמר 1 מציע להן הגבלה עצמית והסתפקות.
לתשובה מלאה: מהו הפתרון (צרכנות מוסרית/בחירת מוצרים) + כיצד הוא מתבצע (המדריך וקטגוריותיו). הקישור לבעיות שבמאמר 1 מחזק את התשובה.
טעות נפוצה: לכתוב את הפתרון של מאמר 1 (הגבלה עצמית, פשטות) – השאלה מבקשת את הפתרון של מאמר 2.
שאלה 8 · משמעות הכותרת "הביסקוויט המוסרי"
כותרת מאמר 2 היא "הביסקוויט המוסרי".
הסבירו מה מייצג "הביסקוויט המוסרי".
◂ פתרון מלא לשאלה 8
"הביסקוויט המוסרי" מייצג מוצר צריכה שיוצר בלי לפגוע בסביבה, בבעלי חיים ובבני אדם – כלומר מוצר שהחברה המייצרת אותו אינה מזהמת את הסביבה ואינה מנצלת את עובדיה. הוא מסמל את רעיון הצרכנות המוסרית: הצרכן ממשיך לקנות, אבל בוחר מוצרים לפי שיקולים מוסריים ויכול לקנות "במצפון נקי". הביסקוויט – מוצר פשוט ויום־יומי – מראה שגם לקנייה הקטנה והשגרתית ביותר יש משמעות מוסרית.
היכן: שורות 13–15: "יוכל הצרכן להעדיף קניית 'ביסקוויטים מוסריים', המיוצרים על ידי חברה מסוימת, על פני 'ביסקוויטים רעים', המיוצרים על ידי חברה אחרת, המזהמת את הסביבה ומנצלת את העובדים". הניגוד "מוסריים" / "רעים" מלמד מה מייצג הביסקוויט המוסרי: מוצר של חברה שאינה מזהמת ואינה מנצלת.
פרשנות הכותרת: ביסקוויט כשלעצמו אינו יכול להיות מוסרי או לא מוסרי – הצירוף מפתיע (מוצר מזון + תכונה מוסרית). הכוונה למוסריות של תהליך הייצור ושל החברה המייצרת. הכותרת מסכמת כך את רעיון המאמר כולו: "מדריך הקניות הטובות – המדריך שלכם לקניות במצפון נקי" (שורות 4–5).
לתשובה מלאה: (1) מה מייצג הביסקוויט – מוצר שיוצר בלי פגיעה בטבע ובאדם; (2) הרעיון הכללי – צרכנות מוסרית/קנייה במצפון נקי.
טעות נפוצה: לכתוב רק "ביסקוויט שטוב לבריאות" או "ביסקוויט טעים" – המילה "מוסרי" מתייחסת לסביבה ולאנשים, לא לצרכן עצמו.
שאלה 9 · פירוש המילה ראוותנות
לפניכם כותרת מאמר 1, ובה מילה מודגשת.
"ראוותנות ורעבתנות"
מה פירוש המילה "ראוותנות"? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) חמדנות ותאוותנות
(2) גנדרנות ועשיית רושם
(3) תשוקה ותאווה
(4) פשטוּת וענוותנות
◂ פתרון מלא לשאלה 9
(2) גנדרנות ועשיית רושם
הפירוש: "ראוותנות" – הצגה של דבר לראווה, כדי שאחרים יראו ויתרשמו; התגנדרות והתהדרות. המילה קשורה ל"ראווה" (חלון ראווה – חלון שבו מציגים סחורה כדי למשוך את העין).
הקשר במאמר: המאמר עוסק בפרסומות שמשווקות תדמית ו"הילה של זוהר" (שורה 41), ובשופינג כאמצעי "לגעת בעושר" (שורה 51) – כלומר בקנייה כדי להיראות ולהרשים.
פסילת המסיחים: (1) חמדנות ותאוותנות – קרובה למשמעות של "רעבתנות" (המילה השנייה בכותרת: רצון לבלוע עוד ועוד), לא של ראוותנות. (3) תשוקה ותאווה – רצון חזק, ולא הצגה לפני אחרים. (4) פשטוּת וענוותנות – ההפך מראוותנות.
טעות נפוצה: לבחור (1) משום שהמאמר מדבר הרבה על חמדנות. יש לפרש את המילה עצמה, לא את נושא המאמר.
שאלה 10 · משמעות הביטוי אין עוררין
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מודגש ביטוי.
"אין עוררין שיש צורך בסיסי בצריכה" (שורות 6–7).
מה משמעות הביטוי "אין עוררין"? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) אין שום רע בדבר
(2) אין איש אשר עֵר לבעיה
(3) אין מי שחולק על הדבר
(4) אין ברירה, זהו מחיר שיש לשלמו
◂ פתרון מלא לשאלה 10
(3) אין מי שחולק על הדבר
הפירוש: "עוררין" – ערעורים, השגות (מן "ערעור"). "אין עוררין" = אין מי שמערער על כך; הדבר מוסכם על כולם.
בדיקה במשפט: "אין מי שחולק על כך שיש צורך בסיסי בצריכה" – מתאים להקשר: הכותב מודה תחילה בדבר המוסכם (כל יצור חי צורך חמצן, מים ומזון) ורק אחר כך מבקר את ה"צרכנות". זו טכניקה של ויתור לפני טיעון.
פסילת המסיחים: (1) אין רע בדבר – הערכה מוסרית, לא הסכמה. (2) משחק על הצליל: "עוררין" מזכירה "עֵר"/"התעורר", אך אין קשר במשמעות. (4) אין ברירה – משמעות של כורח, לא של הסכמה.
טעות נפוצה: להתפתות ל־(2) בגלל הדמיון בצליל בין "עוררין" ל"ער".
שאלה 11 · משמעות הביטוי מעגל קסמים
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מודגש ביטוי.
"נוצר מעגל קסמים הרסני" (שורה 44).
מה משמעות הביטוי "מעגל קסמים"? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) סיפור דמיוני
(2) אורח חיים מקובל
(3) בועה שבתוכה כולנו נמצאים
(4) מצב שאין ממנו מוצָא
◂ פתרון מלא לשאלה 11
(4) מצב שאין ממנו מוצָא
הפירוש: "מעגל קסמים" – רצף של סיבה ותוצאה שחוזר על עצמו, כך שכל תוצאה מחזירה להתחלה, ואי אפשר לצאת ממנו.
ההקשר מגדיר את הביטוי: מיד אחריו הכותב מפרט את המעגל: הפרסומת משכנעת לקנות ← סיפוק קצר ← הסיפוק מתפוגג ← מחפשים את המוצר הבא; "מסר–קנייה–סיפוק מיידי אך קצר טווח (אם בכלל)–אי־שביעות רצון חוזרת" (שורות 44–47). המילה "הרסני" מדגישה שזה מצב שלילי שקשה להשתחרר ממנו.
פסילת המסיחים: (1) "קסמים" אינם כאן קסם או דמיון. (2) אורח חיים מקובל – אין בו רעיון של חזרה ושל לכידה. (3) בועה – מקום סגור, אבל לא תהליך שחוזר על עצמו.
טעות נפוצה: לפרש את "קסמים" במשמעותה המילולית ולבחור (1).
שאלה 12 · מילה חלופית למאווייו
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מודגשת מילה.
"הצרכן רוצה שתהיה לו יכולת למלא את מאווייו בכל עת" (שורות 60–61).
הציעו מילה שיכולה להחליף את המילה המודגשת במשפט. ______
◂ פתרון מלא לשאלה 12
רצונותיו (גם: משאלותיו / תשוקותיו / תאוותיו / חשקיו)
הפירוש: "מאוויים" (מן השורש א־ו־ה, כמו "תאווה", "התאווה") – רצונות, משאלות, דברים שאדם משתוקק אליהם. "מאווייו" = הרצונות שלו.
הצבה במשפט: "הצרכן רוצה שתהיה לו יכולת למלא את רצונותיו בכל עת" – המשפט שומר על משמעותו.
שימו לב לצורה: המילה המודגשת היא שם עצם ברבים עם כינוי שייכות לנסתר ("שלו"). לכן התחליף צריך להיות באותה צורה: רצונותיו, משאלותיו – ולא "רצון" או "לרצות".
טעות נפוצה: לכתוב "צרכיו" – צורך הוא דבר הכרחי, ואילו המאמר מבחין בין צורך בסיסי (צריכה) לבין רצון בלתי מוגבל (צרכנות). "צרכיו" משנה את המשמעות.
שאלה 13 · פירוש המילה התרפקות
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מודגשת מילה.
"אין כאן גם הצעה להתרפקות נוסטלגית" (שורה 66).
מה פירוש המילה "התרפקות" במשפט זה? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) געגועים
(2) נחמה
(3) אדישוּת
(4) עצבוּת
◂ פתרון מלא לשאלה 13
(1) געגועים
הפירוש: "התרפק" – נשען באהבה על מישהו או על משהו; בהשאלה: נאחז בגעגועים בזיכרון. "התרפקות נוסטלגית" = היאחזות מתוך געגועים בעבר.
ההקשר: "אין כאן גם הצעה להתרפקות נוסטלגית על חיי פשטות וטוהר" (שורה 66). המילה "נוסטלגית" (געגועים לעבר) והמשך המשפט – "על חיי פשטות וטוהר" של פעם – מראים שהכותב אינו מציע להתגעגע לעבר ולחזור אליו, כפי שאמר גם קודם: "אין אני מציע לחזור למערות" (שורה 65).
פסילת המסיחים: (2) נחמה – הקלה על צער, לא היאחזות בעבר. (3) אדישוּת – חוסר עניין, ההפך מן הקשר הרגשי שבהתרפקות. (4) עצבוּת – רגש שיכול להתלוות לגעגועים, אך אינו פירוש המילה.
טעות נפוצה: לבחור (4) משום שגעגועים כרוכים לעיתים בעצב.
פרק שני – הבעה בכתב (40 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחרו באחד מן הנושאים 14–15, וכתבו עליו מאמר בהיקף של כ־300 מילים לפי ההוראות.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
תוכלו לכתוב טיוטה בעמודים 10–11.
שאלה 14 · מאמר טיעון: פרסום המותאם אישית
פרסום המותאם אישית לצרכן
בשנים האחרונות חל שינוי בתחום הפרסום: נוסף על הפרסומות הכלליות המשודרות בטלוויזיה וברדיו, לכל גולש ברשת משוּוק תוכן פרסומי המותאם לו אישית, והוא מבוסס על נתונים שנאספו על הגולש, כגון היסטוריית רכישות, תחומי עניין וכדומה. לרוב האיסוף נעשה ללא ידיעתו של הגולש.
כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את דעתכם בנוגע ל"פרסום המותאם אישית". נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 14
כשהפרסומת יודעת עלינו יותר מדי
בעבר פנו הפרסומות אל כולם באותו מסר: מודעה בעיתון או תשדיר ברדיו. כיום, כשאנו גולשים ברשת, אנו נתקלים בפרסומות שנבחרו במיוחד בשבילנו, על סמך נתונים שנאספו עלינו – לרוב בלי ידיעתנו. יש הרואים בכך שירות נוח לצרכן, אך לדעתי הפרסום המותאם אישית מזיק, ויש להגביל אותו.
ראשית, הפרסום המותאם אישית פוגע בפרטיות. החברות עוקבות אחר כל חיפוש, כל קנייה וכל קישור שאנו לוחצים עליו, ובונות מהם פרופיל מפורט של תחומי העניין וההרגלים שלנו. מידע זה נאסף בלי שהגולש נתן את הסכמתו, ולעיתים הוא אף נמכר לחברות אחרות. אדם שחיפש ברשת מידע על מחלה, למשל, עלול לגלות שפרסומות לתרופות רודפות אחריו בכל אתר, כאילו מישהו קרא את מחשבותיו. מידע רגיש כזה עלול אף להגיע לידי מעסיקים או חברות ביטוח, ולפגוע בו.
שנית, פרסום כזה מנצל את חולשותיו של הצרכן ומגביר את תרבות הצריכה. ג'רמי בנשטיין טוען במאמרו "ראוותנות ורעבתנות" כי הפרסומת מייצרת תחושת חסר, ויוצרת מעגל של קנייה ואי־שביעות רצון. הפרסום המותאם אישית מחזק את המעגל הזה, משום שהוא פוגע בדיוק בנקודה הרגישה: נער שבדק פעם נעלי ספורט יקרות יראה אותן שוב ושוב, עד שירגיש שאינו יכול בלעדיהן. כך נשחקת היכולת שלנו להחליט בחופשיות מה אנו באמת צריכים.
מצדדי הפרסום המותאם אישית טוענים שהוא חוסך לגולש זמן, משום שהוא מציג לו רק מוצרים שמעניינים אותו. אכן, יש נוחות בכך שאין צורך לראות פרסומות לא רלוונטיות. עם זאת, הנוחות הזאת נקנית במחיר כבד: אנו מוותרים על הפרטיות שלנו ומאפשרים לחברות מסחריות לכוון את רצונותינו. זאת ועוד, את אותה תועלת אפשר להשיג גם בדרך הוגנת – אם הגולש יבחר בעצמו, ביודעין, אילו תחומים מעניינים אותו.
לסיכום, הפרסום המותאם אישית אינו שירות תמים, אלא כלי המשתמש במידע אישי כדי לדחוף אותנו לקנות עוד ועוד. לכן יש לחייב את החברות לבקש את הסכמת הגולש לפני כל איסוף מידע, ולאפשר לו לסרב בקלות. רק כך נוכל ליהנות מן הרשת בלי להפוך בעצמנו לסחורה.
(מספר מילים: 295, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ("כשהפרסומת יודעת עלינו יותר מדי"), ולא כהעתקת שם הנושא.
2. פתיחה – הצגת התופעה (מעבר מפרסום כללי לפרסום אישי המבוסס על נתונים שנאספו בלי ידיעת הגולש) והצגת העמדה במפורש: הפרסום המותאם אישית מזיק ויש להגבילו.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – פגיעה בפרטיות; דוגמת החיפוש על מחלה.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – ניצול חולשות הצרכן והגברת תרבות הצריכה; ביסוס על מאמר 1 (תחושת חסר, מעגל הקנייה) ודוגמת נעלי הספורט.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("מצדדי... טוענים... אכן... עם זאת... זאת ועוד") – הצגה הוגנת של טענת הנוחות, הודאה חלקית בה והפרכה בשני שלבים.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה והצעה מעשית (חובת הסכמה), בלי נימוק חדש.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); אך (ניגוד); למשל (הדגמה); משום ש (סיבה); כך (תוצאה); אכן... עם זאת (ויתור והסתייגות); זאת ועוד (הוספה); לכן (מסקנה); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה, ששני הנימוקים וההפרכה משרתים אותה; כל רעיון בפסקה נפרדת ומפותחת. פתיחה וסיום – הפתיחה מציגה את הסוגיה ואת העמדה, והסיום מחזק אותה בלי להוסיף נימוק חדש. מודעות לנמען – הנושא מוצג כך שקורא שלא ראה את השאלון יבין במה מדובר. רלוונטיות – אין סטייה לנושאים צדדיים. קישוריות – מילות קישור ומאזכרים. ארגון – חמש פסקות ברורות.
לשון ומבע: משפטים שלמים ותקינים; התאם במין ובמספר; משלב רשמי ואחיד, בלי סלנג; אוצר מילים מדויק; פיסוק נכון – נקודתיים לפני פירוט, פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט; כתיב מלא תקני.
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא קשור למאמר 1, ולכן מותר (לא חובה) להיעזר בו. כשמשתמשים בו, מביאים את הדברים בשם אומרם ("ג'רמי בנשטיין טוען במאמרו...") בדיבור עקיף, בלי להעתיק משפטים שלמים. אין חובה ברשימת מקורות.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לתמוך בפרסום המותאם אישית: הוא חוסך זמן ומציג לגולש מוצרים רלוונטיים; הוא מאפשר לעסקים קטנים להגיע לקהל מדויק בעלות נמוכה; והוא מממן שירותים חינמיים ברשת. במקרה זה מפריכים את טענת הפרטיות (למשל: הגולש יכול לשנות את הגדרות הפרטיות). הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: תיאור הטכנולוגיה במקום הבעת עמדה; עמדה מתנדנדת בלי הכרעה; נימוקים בלי דוגמות; סיכום של מאמר 1 במקום שימוש בו כראיה; היקף רחוק מכ־300 מילים.
שאלה 15 · מאמר טיעון: הצבת גבולות
הצבת גבולות
הצבת גבולות בתחומים שונים בחיים (כגון: תזונה, צרכנות, מערכות יחסים) חיונית לאדם, משום שהיא מאפשרת לו שמירה על איזון. אולם יש הטוענים כי אם הגבולות נוקשים מדי, הדבר עלול להזיק לו.
כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את עמדתכם בנוגע להצבת גבולות. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 15
גבולות שמשחררים
אדם שאוכל כל מה שמתחשק לו, קונה כל מה שהוא רואה ונענה לכל בקשה של אחרים, עלול לגלות יום אחד שאיבד שליטה על חייו. משום כך יש הסבורים שהצבת גבולות חיונית, ואילו אחרים חוששים שגבולות נוקשים מדי מזיקים. לדעתי, הצבת גבולות היא צורך בסיסי של כל אדם, והיא אינה מגבילה אותו אלא דווקא מעניקה לו חופש.
ראשית, גבולות שומרים על הבריאות ועל היציבות האישית. מי שקובע לעצמו כללים בתזונה, למשל להימנע ממזון מעובד ולהקפיד על שעות שינה, מגן על גופו מפני מחלות. גם בתחום הכספי גבולות חיוניים: נער שמחליט מראש כמה כסף יוציא בכל חודש לא ימצא את עצמו בחובות. ג'רמי בנשטיין מציין במאמרו "ראוותנות ורעבתנות" כי התשובה לתרבות הצריכה היא הגבלה עצמית והסתפקות במה שיש, ומזכיר את דברי חז"ל: "איזהו עשיר? השמח בחלקו".
שנית, גבולות הם הבסיס למערכות יחסים בריאות. כשאדם יודע לומר "לא" לחבר שמבקש ממנו להעתיק את שיעורי הבית שלו, או להתרחק מקבוצה שפוגעת בו, הוא שומר על כבודו ועל ערכיו. חברים אמיתיים מכבדים את הגבולות שלנו, ואילו מי שאינו מציב גבולות עלול להיות מנוצל. נערה שמסכימה תמיד לוותר על זמנה כדי לעזור לאחרים, למשל, עלולה לגלות שלא נשאר לה זמן ללימודים ולמנוחה, ושחבריה התרגלו לנצל את טוב ליבה.
יש הטוענים כי גבולות נוקשים עלולים להזיק: מי שמקפיד על דיאטה חמורה עלול לפגוע בבריאותו, ומי שמסרב לכל בקשה עלול להישאר בודד. אכן, קיצוניות בכל תחום היא בעייתית. אולם הבעיה אינה בעצם הצבת הגבולות, אלא באופן שבו הם מוצבים. גבול טוב הוא גבול שהאדם קובע לעצמו מתוך מחשבה, ושאפשר לשנות אותו כשהנסיבות משתנות. מי שאוכל בריא במשך השבוע ומרשה לעצמו פרוסת עוגה ביום הולדת אינו מפר את הגבולות שלו – הוא פשוט מפעיל שיקול דעת. כשם שגדר סביב גינה אינה כלא, אלא מגינה על הצמחים שבתוכה, כך גם גבול נבון מגן על האדם.
לסיכום, הצבת גבולות היא כלי חיוני לשמירה על הבריאות, על הכבוד העצמי ועל האיזון בחיים. מי שלומד להציב לעצמו גבולות גמישים ומתאימים אינו מוותר על חירותו – הוא מרוויח אותה.
(מספר מילים: 313, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ובצורת פרדוקס ("גבולות שמשחררים"), שמושכת את הקורא.
2. פתיחה – דוגמה פותחת של אדם בלי גבולות, הצגת המחלוקת (חיוניות מול נוקשות) והעמדה במפורש: הצבת גבולות היא צורך בסיסי ומעניקה חופש.
3. נימוק ראשון + דוגמות ("ראשית") – בריאות ויציבות: תזונה, ניהול כסף; ביסוס על מאמר 1 (הגבלה עצמית, "השמח בחלקו").
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – מערכות יחסים: לומר "לא" לחבר, להתרחק מקבוצה פוגענית.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("יש הטוענים... אכן... אולם") – הנוקשות עלולה להזיק; הודאה בכך שקיצוניות בעייתית, והפרכה: הבעיה אינה בגבולות אלא באופן הצבתם – גבול נבון הוא גמיש. האנלוגיה לגדר סביב גינה ממחישה את הרעיון.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה ושיבה אל רעיון הכותרת (חירות).
שימו לב: בנושא הזה העמדה "גבולות חיוניים" אינה "גם וגם". הכותב מכריע בעד הצבת גבולות, ומשלב את הטענה הנגדית רק כדי להפריך אותה. זה ההבדל בין עמדה מורכבת לעמדה מתנדנדת.
מילות קישור: משום כך, ואילו (ניגוד), ראשית, שנית, למשל, גם, כש־ (זמן/תנאי), אכן... אולם (ויתור והסתייגות), כשם ש... כך (השוואה), לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה, ששני הנימוקים וההפרכה משרתים אותה; כל רעיון בפסקה נפרדת ומפותחת. פתיחה וסיום – הפתיחה מציגה את הסוגיה ואת העמדה, והסיום מחזק אותה בלי להוסיף נימוק חדש. מודעות לנמען – הנושא מוצג כך שקורא שלא ראה את השאלון יבין במה מדובר. רלוונטיות – אין סטייה לנושאים צדדיים. קישוריות – מילות קישור ומאזכרים. ארגון – חמש פסקות ברורות.
לשון ומבע: משפטים שלמים ותקינים; התאם במין ובמספר; משלב רשמי ואחיד, בלי סלנג; אוצר מילים מדויק; פיסוק נכון – נקודתיים לפני פירוט, פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט; כתיב מלא תקני.
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא נוגע ברעיון הגבולות שבסוף מאמר 1 (שורות 69–74), ולכן אפשר להיעזר בו, בשם אומרו ובדיבור עקיף. השימוש במאמר אינו חובה.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון שגבולות מוגדרים מראש מזיקים יותר משהם מועילים: הם מעוררים תחושת אשמה כשהם נפרצים, מגבילים ספונטניות ויצירתיות, ועלולים להוביל להתנהגות קיצונית (דיאטות נוקשות, ריחוק חברתי); ואז יש להפריך את טענת האיזון. הציון נקבע לפי איכות הטיעון.
טעויות נפוצות: רשימה של תחומים (תזונה, צרכנות, יחסים) בלי פיתוח של נימוק בכל פסקה; העתקת הדוגמות מן השאלה בלי להוסיף דוגמות משלכם; עמדה כללית מדי ("צריך גבולות, אבל לא יותר מדי") בלי הכרעה ובלי הסבר.