בגרות בלשון הבנה והבעה 011282 - חורף 2025
הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · חורף · 14 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בלשון, חורף 2025, כל 14 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
עברית: הבנה, הבעה ולשון
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק ראשון – הבנת הנקרא – 60 נקודות
פרק שני – הבעה בכתב – 40 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראה מיוחדת: יש לקרוא את המאמרים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – הבנת הנקרא (60 נקודות)
ההוראות לחלק זה
לפניכם שני מאמרים. קראו אותם, וענו על השאלות בשאלון המחברת המצורף.
קראו את המאמרים 1–2 שבנספח המצורף, וענו על כל השאלות 1–12.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
שאלה 1 · הרעיון המרכזי המשותף לשני המאמרים
מהו הרעיון המרכזי המשותף ששני המאמרים 1 ו־2 עוסקים בו?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) כלי הבינה המלאכותית מאומנים על מערך נתונים גדול, ולכן אפשר להשתמש בהם למגוון משימות.
(2) הבינה המלאכותית מְחקה את דפוסי החשיבה האנושית, אך הסכנה העיקרית בה היא הטיה וחוסר שוויון.
(3) תרומתה של הבינה המלאכותית בתחום החינוך מוטלת בספק, עם זאת רבים משתמשים בה.
(4) השימוש בבינה המלאכותית יכול לחולל שינוי בתחום החינוך ולשפר תהליכים בו, אך שימוש זה כרוך בחששות, באתגרים ובסיכונים.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
(4)
איך מוצאים רעיון מרכזי משותף: מחפשים את מה שנכון לגבי שני המאמרים ולגבי כולם, לא פרט שמופיע רק באחד מהם.
תשובה (4) מכילה את שני הצדדים – שיפור בתחום החינוך ולצידו חששות וסיכונים – ולכן היא הרעיון המשותף.
פסילת המסיחים:
(1) פרט מתוך מאמר 1 בלבד (שורות 6–8), ואינו עוסק בחינוך.
(2) הטענה שהטיה וחוסר שוויון הם "הסכנה העיקרית" אינה מופיעה; שני המאמרים מציגים כמה סכנות.
(3) המאמרים אינם מטילים ספק בתרומת הבינה המלאכותית – שניהם קובעים שיש לה יתרונות רבים.
טעות נפוצה: לבחור תשובה שנכונה כשלעצמה (כמו (1)) אך מתארת פרט ולא את הרעיון המרכזי של שני המאמרים.
שאלה 2 · ביסוס יתרונות ממאמר 2 במשפטים ממאמר 1
לפניכם משפט ממאמר 2.
"הבינה המלאכותית (AI) היא כלי שחשיבותו בתחום החינוך הולכת וגדלה. לטכנולוגיה זו יתרונות רבים – למידה מותאמת אישית [לתלמיד], חיסכון בזמן למורים ולתלמידים והעשרת החוויה החינוכית" (שורות 1–3).
העתיקו ממאמר 1 משפט המבסס כל אחד מן היתרונות המסומנים במשפט זה (סך הכול – שלושה משפטים).
למידה מותאמת אישית ______
חיסכון בזמן למורים ______
העשרת החוויה החינוכית ______
◂ פתרון מלא לשאלה 2
למידה מותאמת אישית: "היכולת לנתח נתונים על פי הביצועים וההעדפות של התלמידים, ולהתאים לכל תלמיד את חוויית הלמידה, כלומר לבנות לו משימות ומערכי שיעור על פי נקודות החוזק והחולשה שלו ועל פי ההעדפות שלו – היא אחד היתרונות העיקריים של הבינה המלאכותית" (שורות 11–14).
חיסכון בזמן למורים: "נוסף על כך הבינה המלאכותית יכולה לבצע משימות מנהליות כגון מתן ציונים ומתן משוב במקום המורים, כדי שהמורים יהיו פנויים להתמקד בהיבטים חשובים אחרים של ההוראה" (שורות 14–16).
העשרת החוויה החינוכית: "טכנולוגיות וכלים המבוססים על הבינה המלאכותית כמו שימוש במציאות מדומה יכולים להפוך את הלמידה לאינטראקטיבית וסוחפת" (שורות 16–17).
או: "אפשר להשתמש בבינה המלאכותית ליצירת חידונים ומשחקים המותאמים אישית לתלמידים, וכך לסייע להם ללמוד את החומר בצורה מהנה ואינטראקטיבית" (שורות 18–19).
מה נדרש: שלושה משפטים מועתקים ממאמר 1 (3 נקודות לכל יתרון), ולכל יתרון משפט שמתאים לו בדיוק. משפט מועתק פירושו משפט שלם מן הנקודה עד הנקודה, במדויק – לא סיכום במילים שלכם.
איך מוצאים: כל שלושת היתרונות מופיעים בפסקה הרביעית של מאמר 1 (שורות 9–19). מחפשים מילת מפתח המקבילה לכל יתרון:
טעות נפוצה: להעתיק את המשפט הראשון של מאמר 1 ("כדי לשפר את החוויה החינוכית") כביסוס להעשרת החוויה – הוא מציג את המגמה הכללית ואינו מראה איך הבינה המלאכותית מעשירה את הלמידה. טעות נוספת: להעתיק משפט אחד לשני יתרונות.
שאלה 3 · משימת המורה וההתמודדות עם סכנות הבינה המלאכותית
לפניכם משימה שהטילה מורה למדעים על תלמידיה:
"נסחו שאלת מחקר העוסקת בקשר בין ההתחממות הגלובלית ובין אחד מהרגלי החיים שלכם או של בני משפחתכם". (במסגרת)
על פי מאמר 2, כתבו שתי סכנות שונות של שימוש בבינה המלאכותית שהמורה ניסתה למנוע במשימה זו.
סכנה 1: ______
סכנה 2: ______
העתיקו מן המשימה את המילים שבאמצעותן ניסתה המורה למנוע סכנות אלה.
האם דרך ההתמודדות של המורה עם הסכנות של השימוש בבינה המלאכותית עולה בקנה אחד עם ההמלצות להתמודדות עם סכנות אלה במאמר 2? בססו את תשובתכם על מאמר 2.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
סכנה 1: ניצול לרעה של הבינה המלאכותית (הגנרטיבית) להעתקה במטלות לימודיות – התלמידים יגישו עבודה שנכתבה בידי הבינה המלאכותית, וההערכה של הישגיהם האישיים תאבד את משמעותה.
סכנה 2: פגיעה במיומנויות החשיבה העצמית של התלמידים – התבססות יתר על תשובות "מוכנות" תוביל לפסיביות ולתלות בטכנולוגיה, ותפגע בסקרנות ובחשיבה העצמאית.
מה נדרש: שתי סכנות שונות מתוך מאמר 2 (3 נקודות לכל אחת), שהמשימה של המורה מתאימה למנוע.
איך מזהים: שואלים מה מיוחד במשימה – היא אישית ("הרגלי החיים שלכם") והיא דורשת לנסח שאלת חקר בעצמכם.
טעות נפוצה: לציין סכנות שהמשימה אינה קשורה אליהן, כמו פגיעה בפרטיות או חוסר שוויון בין בתי ספר, או לכתוב פעמיים את אותה סכנה במילים שונות ("העתקה" ו"גנבה ספרותית").
סעיף ב
"אחד מהרגלי החיים שלכם או של בני משפחתכם"
ההסבר: המילים האלה הופכות את המשימה לאישית: התשובה תלויה בחייו של כל תלמיד, ולכן הבינה המלאכותית אינה יכולה לספק אותה מוכנה. כך נמנעת ההעתקה, והתלמיד נאלץ לחשוב בעצמו.
אפשר להעתיק גם רק "שלכם או של בני משפחתכם" – אלה מילות המפתח. יש להעתיק במדויק מן המשימה, לא מן המאמר.
סעיף ג
כן. דרך ההתמודדות של המורה עולה בקנה אחד עם המלצה ממאמר 2: "יש לפתח מטלות הדורשות חשיבה יצירתית ועבודה אישית של התלמידים, שהבינה המלאכותית לא יכולה לחקות" (שורות 59–60). המורה בנתה משימה אישית, הקשורה להרגלי החיים של התלמיד ושל משפחתו – מידע שאין לבינה המלאכותית, ולכן היא אינה יכולה לבצע את המשימה במקומו.
(אפשר גם: המאמר ממליץ "לעודד בתלמידים את יצר הסקרנות – שיבררו ויציגו שאלות חקר" (שורות 40–41), והמורה ביקשה מן התלמידים לנסח בעצמם שאלת מחקר.)
מבנה תשובה מלאה: (1) הכרעה – "כן"; (2) ההמלצה מן המאמר, בציטוט או בניסוח קרוב עם הפניה לשורות; (3) קישור מפורש בין ההמלצה לבין פרט במשימה.
איפה במאמר: בפסקה על העתקות (שורות 53–62) המאמר ממליץ על שינוי בדרכי ההוראה וההערכה – מטלות של "עבודה אישית" שהבינה המלאכותית "לא יכולה לחקות". בפסקה על החשיבה העצמית (שורות 39–41) הוא ממליץ שהבינה המלאכותית "לא תשמש תחליף" ושהתלמידים יבררו ויציגו שאלות חקר. משימת המורה מקיימת את שתי ההמלצות; די באחת מהן.
טעות נפוצה: לענות "כן" ולצטט את ההמלצה בלי להראות איזה פרט במשימה מממש אותה. טעות נוספת: לבחור המלצה שאינה קשורה למשימה, כמו שילוב טכנולוגיות להשוואת טקסטים (שורות 61–62) – המורה לא עשתה זאת.
שאלה 4 · הסכנה שבתוצאות חיפוש מוטות
כאשר מבקשים "תמונות של סטודנטים מצליחים למדעי המחשב" באחת מתוכנות הבינה המלאכותית, רוב התוצאות הן תמונות של גברים בהירים לבושים בחליפה ובעניבה.
על פי שני המאמרים, הסבירו מהי הסכנה הבאה לידי ביטוי בתוצאות אלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
הסכנה היא שהבינה המלאכותית תנציח דעות קדומות ותגרום לאפליה. על פי מאמר 1, מערכת הבינה המלאכותית ניזונה מן המידע ברשת, שלא אחת הוא מוטה, ולכן היא מנציחה דעות קדומות בנוגע לסוגי אוכלוסייה – למשל קישור הגבר למתמטיקה ולהנדסה (שורות 21–26). על פי מאמר 2, הטיות שקיימות בנתונים יוטמעו במערכת ויבואו לידי ביטוי בתוצריה, והתוצאה עלולה להיות אפליה בין תלמידים על רקע גזע או מין: קבוצות מסוימות יסבלו מקיפוח ומצמצום הזדמנויות (שורות 16–23).
בתוצאות החיפוש באה לידי ביטוי בדיוק הטיה כזו: הן משדרות שהצלחה במדעי המחשב שמורה לגברים לבנים, וכך עלולות להרתיע נשים ובני קבוצות אחרות מלימוד התחום ולפגוע בשוויון ההזדמנויות שלהם.
מה נדרש: לזהות את הסכנה (הטיה, דעות קדומות ואפליה), להסביר אותה על פי שני המאמרים, ולקשור אותה לדוגמה שבשאלה.
הקישור לדוגמה: התוצאות מציגות רק גברים, ורק בהירי עור – הטיה על פי מין ועל פי גזע/מוצא. זה מקביל לדוגמה במאמר 1 ("גבר" מוביל למתמטיקה ולמקצועות ההנדסה) ולמילים במאמר 2 "דעות קדומות בנוגע לרקע, לגזע או למין מסוים" (שורות 20–21).
מאמר 1 מסביר את הסיבה: המערכת "ניזונה מן המידע המצוי ברשת, שלא אחת הוא מידע מוטֶה" (שורות 23–24). מאמר 2 מוסיף את התוצאה בחינוך: "אפליה בין תלמידים", "קיפוח ומצמצום הזדמנויות" (שורות 21–22), בניגוד "לערכי השוויון והצדק החברתי" (שורה 24).
טעות נפוצה: להסתמך על מאמר אחד בלבד, או לתאר את הדוגמה ("יש רק גברים") בלי לנסח את הסכנה – הנצחת דעות קדומות ואפליה.
שאלה 5 · התאמת הצעות התמודדות לחששות
בשני המאמרים מוצגים חששות מפני השימוש בבינה המלאכותית.
לפניכם הצעות להתמודדות עם חששות אלה.
על פי המאמרים, ציינו ליד כל הצעה את החשש שעימו היא מנסה להתמודד.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
מה נדרש: חשש אחד מתאים לכל הצעה (2 נקודות לכל אחת). כדאי לנסח את החשש כשם עצם מדויק ("החשש מ...").
איפה במאמרים:
1. סבסוד – מאמר 2, פסקת "סוגיית השוויון" (שורות 42–52): יש בתי ספר ש"נאלצים להסתפק במשאבים דלים ומוגבלים", והמאמר ממליץ על "הקצאת משאבים ותקציבים".
2. סדנה על מידע אישי – מאמר 1: "חוששים מפגיעה בפרטיות התלמידים ובאבטחת הנתונים" (שורות 26–27); מאמר 2: סיכון של "דליפת מידע שעלולה להוביל לפגיעה בפרטיות ואפילו לגנֵבת זהות" (שורות 10–11).
3. שילוב עם שיטות מסורתיות – מאמר 2: "חשוב שכלי הבינה המלאכותית לא ישמשו תחליף לתהליך הלמידה האנושי המסורתי, אלא ישלימו אותו" (שורות 39–40), כדי למנוע פגיעה בחשיבה העצמית (שורות 29–36). (תשובה אפשרית נוספת: החשש מצמצום מקומות עבודה למחנכים – מאמר 1, שורות 29–30 – שכן שילוב שיטות מסורתיות שומר על תפקיד המורה. התשובה העיקרית היא החשש לחשיבה העצמית.)
4. זכויות יוצרים ויושרה אקדמית – מאמר 1: "קשה לזהות גנֵבה ספרותית" (שורה 29); מאמר 2: תלמידים "ינצלו לרעה כלי זה כדי להעתיק" (שורות 54–55).
טעות נפוצה: לכתוב חשש כללי ("סכנות של בינה מלאכותית") או לחזור על ההצעה עצמה במקום לציין את החשש.
שאלה 6 · פירוש צירוף: גנבה ספרותית
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מודגש צירוף.
"לעיתים קרובות אי אפשר לדעת מאילו מקורות נלקחו התשובות שמספקת הבינה המלאכותית, ולכן קשה לזהות גנֵבה ספרותית" (שורות 27–29).
מהו פירוש הביטוי "גנֵבה ספרותית"?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) גנֵבת ספרים מן הספרייה.
(2) העתקת רעיונות או טקסטים בלי לציין את שם היוצר.
(3) חתימה בשם בדוי.
(4) הורדת ספרים דיגיטליים בלי תשלום.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
(2) העתקת רעיונות או טקסטים בלי לציין את שם היוצר.
הפירוש: "גנֵבה ספרותית" (פלגיאט) – הצגת דברים שכתב אדם אחר כאילו הם שלך, בלי לציין את המקור.
איך מכריעים מן ההקשר: המשפט מסביר את הקושי: "אי אפשר לדעת מאילו מקורות נלקחו התשובות" – כלומר הבעיה היא היעדר ציון המקור. מכאן שהגנבה היא של תוכן (רעיונות, טקסטים), לא של חפצים.
פסילת המסיחים: (1) ו־(4) מתייחסים לגנבה של ספרים כחפצים או כקבצים – פירוש מילולי של המילה "ספרותית". (3) חתימה בשם בדוי היא הסתרת זהות הכותב, ולא לקיחת דברים של אחר.
בדיקה: "ולכן קשה לזהות העתקה של טקסטים בלי ציון המקור" – המשפט שומר על משמעותו.
שאלה 7 · כוונת המשפט: אינו חף מחששות
לפניכם משפט ממאמר 2.
"השימוש בה [בבינה המלאכותית] בכיתה אינו חף מחששות ומסיכונים" (שורות 3–4).
למה התכוון כותב המאמר במשפט זה?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) השימוש בבינה המלאכותית נטול חששות וסיכונים.
(2) השימוש בבינה המלאכותית כרוך בחששות ובסיכונים.
(3) ייתכן שהשימוש בבינה המלאכותית ילווה בחששות ובסיכונים.
(4) בשימוש בבינה המלאכותית יש חששות וסיכונים רבים מאוד.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
(2) השימוש בבינה המלאכותית כרוך בחששות ובסיכונים.
הפירוש: "חף מ..." – נקי מ..., פטור מ... . "אינו חף מחששות" – אינו נקי מחששות, כלומר יש בו חששות. שלילה של שלילה יוצרת קביעה חיובית (לשון המעטה).
איך מכריעים מן ההקשר: המשפט פותח ב"אך" אחרי רשימת היתרונות, ובהמשך המאמר מפרט את הסיכונים בוודאות ("יש סכנה ממשית", שורה 18). לכן הכוונה היא קביעה: השימוש כרוך בחששות.
פסילת המסיחים: (1) ההפך – "נטול" = חף מ. (3) "ייתכן" מחליש את הקביעה לאפשרות בלבד, והמשפט אינו מסויג. (4) "רבים מאוד" מגזים; הביטוי קובע שיש חששות, אך אינו אומר דבר על כמותם.
טעות נפוצה: להתבלבל בגלל המילה "אינו" ולבחור ב־(1).
שאלה 8 · מילה שאינה מבטאת את המילה מרקם
במאמר 2, בשורה 5 מוזכר הצירוף "המרקם החברתי".
איזו מן המילים שלפניכם אינה מבטאת את משמעות המילה "מרקם" בצירוף זה?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) מארג
(2) צביון
(3) הרכב
(4) שוויון
◂ פתרון מלא לשאלה 8
(4) שוויון
הפירוש: "מרקם" (מן השורש ר־ק־ם, כמו ריקמה) – אופן השזירה של חלקים זה בזה. "המרקם החברתי" – האופן שבו קבוצות ואנשים בחברה מחוברים זה לזה, והאופי המיוחד שנוצר מכך.
בדיקת האפשרויות:
(1) מארג – דבר ארוג משזירת חוטים; מקביל ישיר ל"מרקם" ("המארג החברתי").
(2) צביון – אופי, תכונה מאפיינת; "הצביון החברתי" מבטא את האופי שנוצר מן המרקם.
(3) הרכב – החלקים שמהם עשוי דבר; "ההרכב החברתי".
(4) שוויון – יחס זהה לכולם; זה ערך ולא מבנה. "השוויון החברתי" משנה את משמעות הצירוף.
שימו לב: השאלה מבקשת את המילה שאינה מבטאת – לכן התשובה היא (4).
שאלה 9 · זוג מילים: זדוניות – הונאה
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו שתי מילים מודגשות.
"תקיפות סייבר של גורמים עבריינים שרוצים לגנוב מידע רגיש ולהשתמש בו למטרות זדוניות כמו סחיטה והונאה" (שורות 12–13).
מבין זוגות המילים שלפניכם, מהו הזוג המבטא את משמעויות המילים "זדוניות – הונאה" המודגשות במשפט? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) שטניות – חבלה
(2) פליליות – אִיום
(3) רעות – מִרמה
(4) מזדמנות – רווח
◂ פתרון מלא לשאלה 9
(3) רעות – מִרמה
הפירוש: "זדוניות" – שנעשות בכוונה רעה, במזיד (מן "זדון"). "הונאה" – רמאות, הטעיה של אדם כדי להפיק ממנו תועלת.
בדיקת הזוגות: צריך ששתי המילים יתאימו, כל אחת לבת זוגה.
(1) "שטניות" קרובה לזדוניות, אבל "חבלה" היא גרימת נזק, לא הטעיה.
(2) "פליליות" – עבירות על החוק, לא בהכרח כוונה רעה; "איום" – הפחדה, קרוב יותר לסחיטה מאשר להונאה.
(3) "רעות" = זדוניות; "מרמה" = הונאה – שתי המילים מתאימות.
(4) "מזדמנות" מזכירה את "זדון" רק בצליל (שורש ז־מ־ן), ו"רווח" הוא תועלת, לא הטעיה.
טעות נפוצה: לבחור ב־(4) בגלל הדמיון הצלילי בין "זדוניות" ל"מזדמנות".
שאלה 10 · משמעות המילה משנה בצירוף משנה זהירות
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מודגש ביטוי.
"על כל הצדדים המעורבים לנקוט מִשְׁנֶה זהירות בעת חשיפת מידע רגיש למערכות אלה" (שורות 13–14).
באיזה מן הצירופים שלפניכם המשמעות של המילה "מִשְׁנֶה" זהה למשמעותה בצירוף "משנה זהירות"?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) משנה תוקף
(2) כותרת משנה
(3) המשנה לנשיאת בית המשפט
(4) ועדת משנה
◂ פתרון מלא לשאלה 10
(1) משנה תוקף
הפירוש: "מִשְׁנֶה" (מן "שניים") משמש בשתי משמעויות עיקריות:
ההכרעה: רק בתשובה (1) "משנה" פירושו תוספת וכפל, כמו ב"משנה זהירות".
בדיקה: "לנקוט זהירות יתרה" / "תוקף מוגבר" – ההחלפה עובדת בשניהם, ואילו "כותרת יתרה" או "ועדה יתרה" חסרות משמעות.
שאלה 11 · שימוש שגוי במילה תפוקה
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מודגשת מילה.
"אחד האתגרים העיקריים בפיתוח ויישום של מערכות הבינה המלאכותית הוא למנוע חדירת דעות קדומות והטיות לא רצויות אל המערכת ואל התפוקות שלה" (שורות 16–17).
באיזה מן המשפטים שלפניכם השימוש במילה "תפוקה" אינו נכון?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) הרפתן דיווח על עלייה ניכרת בתפוקת החלב לאחר השינוי בתזונת הפרות.
(2) המנהל שיבח את העובדים על הגדלת התפוקה במחלקת הייצור ברבעון האחרון.
(3) החוקרים בדקו בתנאי מעבדה את תפוקת האנרגייה של התאים הסולָריים החדשים.
(4) תפוקת השחיין שמתאמן לקראת האולימפיאדה השתפרה מאוד במשׂחה האחרון.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
(4) תפוקת השחיין שמתאמן לקראת האולימפיאדה השתפרה מאוד במשׂחה האחרון.
הפירוש: "תפוקה" – מה שמופק או מיוצר: כמות התוצרים שמפיקים מערכת, מפעל, מכונה או עובד (במאמר: התוצרים של מערכת הבינה המלאכותית).
בדיקת המשפטים:
(1) תפוקת החלב – כמות החלב שהפרות מפיקות. נכון.
(2) התפוקה במחלקת הייצור – כמות המוצרים שיוצרו. נכון.
(3) תפוקת האנרגייה של התאים הסולריים – כמות האנרגייה שהם מפיקים. נכון.
(4) שחיין אינו "מפיק" דבר בשחייה; מה שהשתפר הוא הביצועים או ההישג שלו. לכן השימוש שגוי.
בדיקה: במשפט הנכון אפשר לשאול "כמה הופק?" (כמה חלב, כמה מוצרים, כמה אנרגייה). על שחייה אי אפשר לשאול זאת.
שימו לב: מבקשים את המשפט שהשימוש בו אינו נכון.
שאלה 12 · פירוש ביטוי: הקצאת משאבים
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מודגש ביטוי.
"נדרשת מעורבות של הרשויות והקצאת משאבים" (שורה 50).
מהו פירוש הביטוי "הקצאת משאבים"?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) תשלום חובות
(2) חלוקת מקורות
(3) בזבוז אמצעים
(4) מכירת תוצרים
◂ פתרון מלא לשאלה 12
(2) חלוקת מקורות
הפירוש: "הקצאה" (מן "הקצה") – ייעוד חלק מתוך כלל לצורך מסוים, חלוקה. "משאבים" – אמצעים, כסף, ציוד, מקורות שאפשר להשתמש בהם. "הקצאת משאבים" = חלוקת המקורות (הכסף והאמצעים) למטרה מסוימת.
איך מכריעים מן ההקשר: המשפט ממשיך: "והקצאת משאבים ותקציבים כדי להקים תשתיות טכנולוגיות מתאימות לכל מוסדות החינוך" (שורות 50–51) – כלומר יש לחלק כסף ואמצעים גם לבתי הספר שחסרים להם.
פסילת המסיחים: (1) תשלום חובות – החזרת כסף שנלקח, לא חלוקה. (3) בזבוז אמצעים – שימוש לשווא, ההפך מהכוונה. (4) מכירת תוצרים – הכנסת כסף, לא חלוקתו.
בדיקה: "נדרשת מעורבות של הרשויות וחלוקת מקורות" – המשפט שומר על משמעותו.
פרק שני – הבעה בכתב (40 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחרו באחד מן הנושאים 13–14, וכתבו עליו מאמר בהיקף של כ־300 מילים לפי ההוראות.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
תוכלו לכתוב טיוטה בעמודים 12–13.
שאלה 13 · מאמר טיעון: הבינה המלאכותית ומקצוע ההוראה
השימוש בבינה המלאכותית עלול להוביל לצמצום מקומות עבודה בתחומים רבים.
האם, לדעתכם, השימוש בבינה המלאכותית יערער את מקצוע ההוראה ואת תפקיד המורה או יעצים אותם?
כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את עמדתכם בנוגע להשפעת הבינה המלאכותית על תחום ההוראה. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 13
המורה של עידן הבינה המלאכותית
בשנים האחרונות נכנסה הבינה המלאכותית כמעט לכל תחום בחיינו, ורבים חוששים שהיא תחליף בני אדם במקומות עבודה רבים. גם בעולם החינוך נשמעת השאלה: האם תוכנות כמו ChatGPT ייקחו את מקומו של המורה? לדעתי, השימוש בבינה המלאכותית לא יערער את מקצוע ההוראה, אלא יעצים אותו ויעניק למורה תפקיד חשוב עוד יותר.
ראשית, הבינה המלאכותית יכולה לשחרר את המורה מעבודה טכנית ולאפשר לו להתמקד בעיקר. כיום מורים מקדישים שעות רבות לבדיקת מבחנים, להקלדת ציונים ולהכנת דפי עבודה. ג'ורג' פרץ מציין במאמרו כי הבינה המלאכותית יכולה לבצע משימות מנהליות כמו מתן ציונים ומשוב, כדי שהמורים יתפנו להיבטים חשובים אחרים של ההוראה. מורה שחוסך זמן כזה יכול לשוחח עם תלמיד מתקשה, לעודד תלמיד מתוסכל או לתכנן שיעור יצירתי. במילים אחרות, המכונה לוקחת את המטלות השגרתיות, והמורה נשאר עם הלב של ההוראה.
שנית, דווקא בעידן שבו כל תשובה זמינה בלחיצת כפתור, התלמידים זקוקים יותר מתמיד למבוגר שילמד אותם לחשוב. אייל עזרא מזהיר במאמרו מפני דור של תלמידים שמתרגלים לתשובות "מוכנות" ומאבדים את יכולת החשיבה העצמאית. תוכנה אינה יכולה ללמד ביקורתיות כלפי עצמה; רק מורה יכול להראות לתלמידים איך בודקים מקור, מזהים מידע מוטה ומנסחים שאלה טובה. כך הופך המורה ממי שמוסר ידע למי שמנחה ומכוון את הלמידה.
יש הטוענים כי מכונה שזמינה עשרים וארבע שעות ביממה ומתאימה את החומר לכל תלמיד תייתר את המורים, ובתי הספר יעדיפו לחסוך בשכרם. אכן, ייתכן שחלק מן המשימות שמורים מבצעים היום יעברו למחשב. עם זאת, חינוך אינו רק העברת מידע: הוא מבוסס על קשר אישי, על אמון ועל דוגמה אישית. תוכנה אינה מבחינה שתלמיד עצוב, אינה מטפחת ערכים ואינה יוצרת כיתה שבה תלמידים מכבדים זה את זה.
לסיכום, הבינה המלאכותית אינה איום על מקצוע ההוראה, אלא הזדמנות לחדש אותו. אם המורים יאמצו אותה בתבונה ויכשירו את עצמם להשתמש בה, היא תהיה כלי עזר נאמן, והם יוכלו להקדיש את זמנם למה שאף מכונה אינה יודעת לעשות – לחנך.
(מספר מילים: 297, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מרמזת על העמדה (המורה ממשיך להתקיים ומשתנה), ואינה מעתיקה את ניסוח הנושא.
2. פתיחה – הצגת הרקע (חשש מצמצום מקומות עבודה), ניסוח השאלה השנויה במחלוקת והצגת העמדה במפורש: הבינה המלאכותית תעצים את ההוראה.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – שחרור המורה ממשימות טכניות; דוגמה מבדיקת מבחנים והקלדת ציונים, וביסוס במאמר 1 (משימות מנהליות).
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – בעידן של תשובות מוכנות דרוש מורה שילמד לחשוב; ביסוס במאמר 2 (פגיעה בחשיבה העצמית) ודוגמה: בדיקת מקור, זיהוי מידע מוטה.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("יש הטוענים... אכן... עם זאת") – הצגה הוגנת של הטענה שהמכונה תייתר את המורים, הודאה חלקית, והפרכה: חינוך מבוסס על קשר אישי ודוגמה אישית.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה בניסוח חדש ותנאי להצלחה (הכשרת המורים), בלי נימוק חדש.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); כדי ש... (תכלית); במילים אחרות (הבהרה); דווקא (ניגוד לציפייה); כך (תוצאה); אכן... עם זאת (ויתור והסתייגות); אם... (תנאי); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה, ושני הנימוקים וההפרכה משרתים אותה. פתיחה וסיום – הולמים מאמר טיעון. מודעות לנמען – הסוגיה מוצגת כך שגם מי שלא קרא את הנושא יבין אותה. רלוונטיות – כל פסקה עוסקת בתפקיד המורה, בלי סטייה לסכנות אחרות של הבינה המלאכותית. קישוריות וארגון – חמש פסקות, מילות קישור ומאזכרים ("זמן כזה", "אותה").
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא קשור למאמרים, ולכן אפשר (לא חובה) להיעזר בהם. כשמשתמשים במידע מהם, מציינים את שם הכותב ("ג'ורג' פרץ מציין במאמרו", "אייל עזרא מזהיר") ומנסחים במילים שלכם, בלי להעתיק משפטים שלמים.
לשון ומבע: משלב רשמי ואחיד, בלי פנייה לקורא בגוף שני; התאם במין ובמספר ("הבינה המלאכותית... תהיה", "המורים יאמצו אותה"); אוצר מילים מדויק ("יעצים", "תייתר"); פיסוק נכון – נקודתיים לפני הסבר, נקודה־פסיק בין שני משפטים קשורים, פסיק אחרי מילות קישור בפתיחת משפט.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון שהבינה המלאכותית תערער את מקצוע ההוראה: מכונה זמינה בכל שעה ומתאימה את החומר לכל תלמיד (מאמר 1, שורות 9–14); משימות כמו מתן ציונים ומשוב יעברו אליה, ובתי ספר יעדיפו לחסוך בכוח אדם (מאמר 1, שורות 29–30); ותלמידים שמקבלים תשובות מן המחשב יפסיקו לראות במורה מקור ידע. בהפרכה מודים שהמורה עדיין נדרש לחינוך ערכי, אך מראים שהיקף המשרות יצטמצם. הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: כתיבת סקירה של יתרונות הבינה המלאכותית וחששותיה במקום הבעת עמדה בשאלה על תפקיד המורה; עמדה מתנדנדת בלי הכרעה; נימוקים בלי דוגמות; העתקת משפטים מן המאמרים; סיום שמוסיף נימוק חדש; היקף רחוק מ־300 מילים.
שאלה 14 · מאמר טיעון: הלמידה ההיברידית
במוסדות אקדמיים רבים נהוגה כיום שיטת הלמידה ההיברידית – שילוב בין שני סוגים של למידה: למידה בכיתה בהוראת מרצה ולמידה מקוונת.
כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את דעתכם בנוגע לשיטת הלמידה ההיברידית.
נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 14
הטוב שבשני העולמות
בעקבות מגפת הקורונה התרגלו סטודנטים רבים ללמוד מול מסך, וכיום מוסדות אקדמיים רבים משלבים בין שיעורים בכיתה לבין שיעורים מקוונים. שיטה זו, הנקראת למידה היברידית, מעוררת ויכוח: יש הרואים בה קידמה, ויש החוששים שהיא פוגעת באיכות הלימודים. לדעתי, הלמידה ההיברידית היא הדרך הנכונה ללמוד באקדמיה כיום, משום שהיא משלבת את יתרונות שתי השיטות.
ראשית, הלמידה ההיברידית חוסכת זמן ומאפשרת גמישות. סטודנטים רבים עובדים לפרנסתם, מגדלים ילדים או גרים הרחק מן המוסד שבו הם לומדים. סטודנטית מהגליל הלומדת בירושלים, למשל, עשויה לבזבז שעות ארוכות בנסיעות. כאשר חלק מן השיעורים מתקיימים מרחוק, היא יכולה להקדיש את הזמן הזה ללמידה עצמה. נוסף על כך, בהרצאה מוקלטת אפשר לצפות שוב לקראת המבחן, לעצור כדי לרשום ולחזור על קטע שלא הובן. כך כל סטודנט לומד בקצב המתאים לו, ולא בקצב שמכתיב המרצה לכל האולם.
שנית, השיטה שומרת על מה שאי אפשר לוותר עליו – המפגש האנושי. בשיעורים בכיתה הסטודנטים מתווכחים, שואלים שאלות בזמן אמת ומכירים זה את זה ואת המרצה. בניסויים במעבדה, בסדנאות ובדיונים פתוחים אין תחליף למפגש פנים אל פנים. הלמידה ההיברידית מאפשרת להקדיש את הזמן בקמפוס בדיוק לפעילויות האלה, ואת ההרצאות הפרונטליות הארוכות להעביר למסך. כך המפגש בכיתה הופך לפעיל ומשמעותי יותר, ואינו מסתכם בהקשבה פסיבית.
מתנגדי השיטה טוענים כי בשיעור מקוון קל להסיח את הדעת, וכי סטודנטים רבים מדליקים את המחשב ועוסקים בדברים אחרים. אכן, הלמידה המקוונת דורשת משמעת עצמית רבה, ולא כולם ניחנו בה. עם זאת, גם בהרצאה פרונטלית באולם של מאות סטודנטים רבים מתעסקים בטלפון. הפתרון אינו לוותר על השיטה, אלא לבנות שיעורים מקוונים פעילים, הכוללים שאלות, משימות קצרות ועבודה בקבוצות.
לסיכום, אני משוכנע כי הלמידה ההיברידית אינה פשרה, אלא שיטה המנצלת את הטוב שבשני העולמות: את הגמישות של הלמידה מרחוק ואת הקשר האנושי של הכיתה. על המוסדות האקדמיים להמשיך לפתח אותה, כדי שההשכלה הגבוהה תהיה נגישה ואיכותית יותר.
(מספר מילים: 288, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מבטאת את העמדה (השיטה משלבת יתרונות), ואינה מעתיקה את שם הנושא.
2. פתיחה – רקע (מגפת הקורונה), הגדרת המושג "למידה היברידית" לנמען, הצגת המחלוקת והעמדה במפורש: השיטה היא הדרך הנכונה.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – גמישות וחיסכון בזמן; דוגמה מוחשית (סטודנטית מהגליל הלומדת בירושלים) ויתרון ההרצאה המוקלטת.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – השיטה שומרת על המפגש האנושי; דוגמות: מעבדה, סדנאות, דיונים.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("מתנגדי השיטה טוענים... אכן... עם זאת") – הסחת דעת בשיעור מקוון; הודאה חלקית; הפרכה בהשוואה להרצאה גדולה באולם והצעת פתרון.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה בניסוח חדש וקריאה למוסדות, בלי נימוק חדש.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); למשל (דוגמה); נוסף על כך (הוספה); כאשר (זמן ותנאי); כך (תוצאה); אכן... עם זאת (ויתור והסתייגות); לא... אלא (ניגוד); כדי ש... (תכלית); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת, ושני נימוקים שונים זה מזה (גמישות מול מפגש אנושי) המצטרפים לרעיון "הטוב שבשני העולמות". פתיחה וסיום – הולמים מאמר טיעון. מודעות לנמען – המושג מוסבר בפתיחה. רלוונטיות – המאמר עוסק בלמידה האקדמית, כפי שמבקש הנושא. קישוריות וארגון – חמש פסקות ומילות קישור.
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא אינו קשור ישירות למאמרים שבנספח, ולכן הנימוקים והדוגמות נלקחים מן הידע ומן הניסיון של הכותב. אין צורך ברשימת מקורות.
לשון ומבע: משלב רשמי ואחיד; התאם ("הלמידה ההיברידית... משלבת", "השיעורים מתקיימים"); אוצר מילים מדויק ("גמישות", "פסיבית", "משמעת עצמית"); פיסוק נכון – נקודתיים לפני פירוט, קו מפריד לפני הבהרה ("– המפגש האנושי").
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר להתנגד לשיטה: בלמידה מקוונת קל להסיח את הדעת ונדרשת משמעת עצמית שאין לכולם; הקשר עם המרצה ועם הסטודנטים האחרים נחלש, והחיים החברתיים בקמפוס נפגעים; ויש סטודנטים שאין להם מחשב טוב או חיבור יציב לרשת. בהפרכה מודים שהשיטה גמישה, אך טוענים שהגמישות באה על חשבון איכות הלמידה. הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: תיאור השיטה במקום הבעת עמדה; עיסוק בלמידה בבית הספר או בתקופת הקורונה בלבד, במקום במוסדות אקדמיים; רשימה של יתרונות בלי פיתוח ודוגמה; התעלמות מטיעון נגדי; היקף רחוק מ־300 מילים.