מתכונת 3 בלשון ובעברית (שאלון 011282) - פתרון מלא
הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · במבנה של הבגרות · 15 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בלשון במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
עברית: הבנה, הבעה ולשון
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק ראשון – הבנת הנקרא – 60 נקודות
פרק שני – הבעה בכתב – 40 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראה מיוחדת: יש לקרוא את המאמרים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – הבנת הנקרא (60 נקודות)
ההוראות לחלק זה
קראו את המאמרים 1–2 שבנספח המצורף, וענו על כל השאלות 1–13.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
שאלה 1 · התפיסה הרווחת שהמאמרים מפריכים
בשני המאמרים הכותבים מפריכים תפיסה רווחת משותפת הנוגעת להשפעת המוזיקה על הלמידה.
כתבו מהי התפיסה הרווחת המשותפת שבשני המאמרים.
ציינו מכל אחד מן המאמרים ביטוי או צירוף מילים המוכיחים שמדובר בתפיסה רווחת.
מאמר 1: ______
מאמר 2: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
התפיסה הרווחת היא שהאזנה למוזיקה בזמן הלמידה (מוזיקה ברקע, באוזניות) עוזרת להתרכז ומשפרת את הלמידה.
התשובה המלאה: ניסוח אחד כללי שמתאים לשני המאמרים: מוזיקה המושמעת בזמן הלמידה משפרת את הריכוז ואת הלמידה.
איפה זה מופיע:
איך מגיעים לתשובה: מחפשים בפתיחת כל מאמר את הדעה שהכותב מציג כדי לסתור אותה. במאמר 1 מדובר ב"מוזיקה ברקע", ובמאמר 2 ב"מוזיקה באוזניות" – לכן מנסחים מושג כולל: האזנה למוזיקה בזמן הלמידה.
טעות נפוצה: לכתוב את הטענה של הכותבים ("מוזיקה ברקע פוגעת בריכוז") במקום את התפיסה שהם מפריכים; או לכתוב רק "מוזיקה קלאסית הופכת ילדים לחכמים יותר" – רעיון שמופיע רק במאמר 1 ולכן אינו משותף.
סעיף ב
מאמר 1: "רבים משוכנעים" (פסקה א).
מאמר 2: "האמונה הנפוצה בקרב בני נוער" (פסקה א).
מה מחפשים? מילים שמראות שרבים חושבים כך – כלומר שזו דעה נפוצה ולא דעה של אדם אחד.
טעות נפוצה: להעתיק משפט שמציג את תוכן התפיסה ("מוזיקה באוזניות עוזרת להתרכז") – השאלה מבקשת את הביטוי שמעיד על היותה רווחת.
שאלה 2 · הטענה המרכזית המשותפת
משני המאמרים עולה טענה מרכזית משותפת.
כתבו את הטענה המרכזית המשותפת העולה משני המאמרים. תוכלו להעתיק אותה מאחד המאמרים.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
מוזיקה המושמעת בזמן הלמידה – ובמיוחד שירים עם מילים – אינה משפרת את הריכוז ואת הלמידה, ואף פוגעת בהם, גם כאשר הלומדים מרגישים שהיא עוזרת להם.
או בהעתקה: "מוזיקה המושמעת ברקע בזמן הלמידה אינה משפרת את הריכוז, ולעיתים קרובות אף פוגעת בו" (מאמר 1, פסקה א).
התשובה המלאה צריכה לכלול: (1) על מה מדובר – מוזיקה בזמן הלמידה; (2) מה הטענה – היא אינה משפרת את הריכוז/ההבנה, ולעיתים אף פוגעת בהם.
איפה זה מופיע:
הקשר לשאלה 1: הטענה המרכזית היא ההיפוך של התפיסה הרווחת – אם בשאלה 1 כתבתם "מוזיקה עוזרת להתרכז", כאן כותבים "מוזיקה אינה עוזרת להתרכז ואף פוגעת בריכוז".
טעות נפוצה: לכתוב ממצא מסוים ("התלמידים ענו נכון על כ־15 אחוזים פחות שאלות") או דוגמה ("אפקט מוצרט") במקום הטענה הכללית; או לכתוב "מוזיקה מזיקה" בלי לציין שמדובר בזמן הלמידה.
שאלה 3 · ההסתייגות של יעל ששון
במאמר 2 החוקרת יעל ששון מסתייגת מן הטענה המרכזית המשותפת העולה משני המאמרים.
מבין המשפטים שלפניכם הקיפו שני משפטים המבטאים את ההסתייגות שלה.
– כל מוזיקה מזיקה ללמידה.
– יש מטלות לימודיות שבהן מוזיקה שקטה עשויה להועיל.
– יש להחרים את האוזניות בזמן הלמידה.
– לא בכל מצב מוזיקה פוגעת בלמידה.
– שקט מוחלט הוא התנאי היחיד להצלחה בלימודים.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
"יש מטלות לימודיות שבהן מוזיקה שקטה עשויה להועיל."
"לא בכל מצב מוזיקה פוגעת בלמידה."
מהי הסתייגות? הגבלה של טענה: מקבלים אותה באופן עקרוני, אבל מציינים שהיא אינה נכונה תמיד או במלואה.
איפה זה מופיע: בפסקה ה: "אינני טוענת שכל מוזיקה מזיקה, וחשוב לי שלא יסיקו מן המחקר שיש להחרים את האוזניות. במטלות פשוטות וחוזרות... מוזיקה שקטה עשויה דווקא להקל ולהפיג את השעמום".
ניתוח המשפטים:
טעות נפוצה: לסמן את "יש להחרים את האוזניות" כי המילים מופיעות בדבריה – אבל הן מופיעות אצלה בשלילה ("חשוב לי שלא יסיקו... שיש להחרים את האוזניות").
שאלה 4 · דוגמאות ומסקנות; הבסיס לטענה
במאמר 1 הכותבת מחזקת את טענתה המרכזית באמצעות דוגמאות.
ציינו שלוש דוגמאות, וכתבו מהי המסקנה העולה מכל דוגמה.
המסקנה: ______
המסקנה: ______
המסקנה: ______
ציינו על מה מתבססת הטענה המרכזית במאמר 2.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
המסקנה: האזנה למוזיקה אינה משפרת את היכולת השכלית; לכל היותר היא משפרת לזמן קצר את מצב הרוח ואת העירנות.
המסקנה: שירים עם מילים ברקע פוגעים בזכירה ובלמידה, כי המוח אינו יכול לסנן מילים.
המסקנה: מוזיקה ברקע פוגעת בהבנת הנקרא, ותחושת הריכוז של הלומד אינה מעידה על הבנה אמיתית.
מבנה התשובה: לכל דוגמה שני רכיבים (3 נקודות לכל זוג): (1) הדוגמה – מה נבדק ומה התברר, בקיצור; (2) המסקנה – מה הדוגמה מוכיחה ביחס לטענה המרכזית (מוזיקה אינה משפרת את הלמידה ואף פוגעת בה).
איפה מופיעות הדוגמאות:
1. אפקט מוצרט – פסקה ב: "השיפור היה צנוע, והוא נמשך כרבע שעה בלבד"; "רבים מהם לא מצאו את האפקט כלל"; "ההשפעה הייחודית של המוזיקה עצמה התבררה כזניחה".
2. ניסויי הזכירה – פסקה ג: "דיבור ברקע ושירים עם מילים פוגעים בזכירה, גם כאשר הנבדקים התבקשו להתעלם מהם לחלוטין".
3. הניסוי בכיתה – פסקה ד: "הציונים סיפרו סיפור אחר: הם ענו נכון על פחות שאלות".
איך מנסחים מסקנה: שואלים "מה הדוגמה הזאת מלמדת על מוזיקה ולמידה?" ועונים במשפט כללי, בלי לחזור על פרטי הדוגמה. כל מסקנה צריכה להתאים לדוגמה שלה: באפקט מוצרט – מוזיקה אינה מחכימה; בניסויי הזכירה – מילים ברקע פוגעות בזכירה; בכיתה – התחושה מטעה, וההבנה נפגעת.
טעות נפוצה: להביא כדוגמה את הצעתו של מושל ג'ורג'יה לחלק תקליטורים לתינוקות – זו דוגמה להתפשטות התפיסה הרווחת, ולא ראיה לטענת הכותבת; או להביא את ההמלצות שבפסקה ו ("האזינו לשיר... בהפסקות") – אלה עצות, לא דוגמאות.
סעיף ב
הטענה מתבססת על מחקר של ד"ר יעל ששון: 240 תלמידי כיתות י"א קראו שלושה קטעי מידע – בשקט, עם מוזיקה כלית ועם שירי פופ בעברית – וענו על שאלות הבנה. כשהתנגנו שירים עם מילים הם ענו נכון על כ־15 אחוזים פחות שאלות מאשר בשקט, אף שדירגו את הריכוז שלהם כגבוה ביותר.
התשובה: על מחקר – כלומר על ניסוי מבוקר ועל נתונים מספריים, ולא על דעה אישית או על סיפור של אדם אחד.
איפה זה מופיע: פסקה ב מתארת את המחקר: "במחקר השתתפו 240 תלמידי כיתות י"א"; "קטע אחד קרא בשקט, קטע שני בליווי מוזיקה כלית, ואת השלישי – בליווי שירי פופ". פסקה ג מציגה את הממצאים: "ענו התלמידים נכון על כ־15 אחוזים פחות שאלות מאשר בשקט".
שימו לב להשוואה עם מאמר 1: מאמר 1 מבסס את טענתו על כמה דוגמאות (מחקרים שונים וניסוי כיתתי), ואילו מאמר 2 מבסס אותה על מחקר אחד שמתואר בפירוט. די לכתוב "מחקר של ד"ר יעל ששון" עם פירוט קצר שלו.
טעות נפוצה: לכתוב "על בתה של החוקרת" – הבת היא רק הסיבה שבגללה החלה ששון לחקור את הנושא, ולא הבסיס לטענה.
שאלה 5 · הדימוי: אלומת הפנס
בפסקה ה במאמר 1 הכותבת מדמה את הקשב שלנו לאלומת האור של פנס בחדר חשוך.
הסבירו את הדמיון בין הקשב לבין אלומת האור של פנס.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
אלומת פנס בחדר חשוך מאירה בכל רגע רק נקודה אחת, וכדי לראות דבר אחר צריך להסיט אותה, ואז המקום הקודם נשאר בחושך. כך גם הקשב: הוא יכול להתמקד בכל רגע בדבר אחד בלבד. כשאנחנו קוראים ושיר אהוב מתנגן באוזניים, השיר מושך אליו את הקשב שוב ושוב, ובכל פעם חלק מן הטקסט "נשאר בחושך" – כלומר אינו נקלט. ומכיוון שהקשב חוזר מהר אל הטקסט, איננו מרגישים במה שהחמצנו.
איך עונים על שאלת דימוי: (1) מתארים את התכונה של הפנס (הדבר שאליו משווים); (2) מראים שאותה תכונה קיימת בקשב; (3) קושרים לטענה המרכזית.
נקודות הדמיון:
הקשר לטענה המרכזית: הדימוי מסביר מדוע מוזיקה פוגעת בלמידה ומדוע איננו חשים בנזק.
טעות נפוצה: לכתוב רק "הקשב הוא כמו פנס" – זו חזרה על דברי הכותבת ולא הסבר. יש לפרט מה מאפיין את אלומת הפנס ולהראות שזה מאפיין גם את הקשב.
שאלה 6 · המלצות הנובעות מן המחקר
מטרתם של חוקרים היא שמסקנות ממחקריהם יוכלו לתרום לשיפור חיי היום־יום.
על פי מאמר 2, כתבו שתי המלצות הנובעות ממחקרה של יעל ששון ויכולות לתרום לשיפור חיי היום־יום.
המלצה 1: ______
המלצה 2: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 6
המלצה 1: תלמידים צריכים לקרוא ולשנן חומר חדש בשקט, או לכל היותר עם מוזיקה בלי מילים, ולשמור את השירים שהם אוהבים להפסקות.
המלצה 2: בתי הספר צריכים להימנע מהשמעת שירים בכיתה בזמן קריאה ועבודה עצמית, ולהקצות לתלמידים פינות למידה שקטות.
איפה זה מופיע: בפסקה האחרונה (פסקה ז), אחרי השאלה "מה המשמעות המעשית של המחקר?":
1. "תלמידים יכולים להיעזר בממצאים כדי לתכנן את הלמידה שלהם: לקרוא ולשנן חומר חדש בשקט, או לכל היותר עם מוזיקה בלי מילים, ולשמור את השירים האהובים להפסקות".
2. "גם בתי הספר יכולים ללמוד מכך: כדאי להימנע מהשמעת שירים בכיתה בזמן קריאה ועבודה עצמית, ולהקצות לתלמידים פינות למידה שקטות".
(מתקבלת גם: לא לסמוך רק על תחושת הריכוז, אלא לבדוק אם הבנו באמת.)
איך מנסחים המלצה: מי צריך לפעול ומה עליו לעשות ("תלמידים צריכים...", "בתי הספר צריכים..."). כל המלצה – 3 נקודות.
טעות נפוצה: לכתוב את ממצא המחקר ("שירים עם מילים פוגעים בהבנה") במקום המלצה; או לכתוב שתי המלצות שהן בעצם אחת ("ללמוד בשקט" ו"לא לשמוע שירים בזמן הלמידה" – אותה המלצה לתלמידים).
שאלה 7 · מילה שאינה נרדפת: זניחה
לפניכם צירוף ממאמר 1 ובו מילה מודגשת.
"ההשפעה הייחודית של המוזיקה עצמה התבררה כזניחה" (פסקה ב).
איזו מן המילים שלפניכם אינה יכולה להחליף את המילה "זניחה" בצירוף זה?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) שולית
(2) מזערית
(3) מכרעת
(4) קלושה
◂ פתרון מלא לשאלה 7
(3) מכרעת
פירוש המילה: "זניחה" (מן השורש ז-נ-ח, "זנח" = עזב, הזניח) – קטנה כל כך שאפשר להתעלם ממנה, חסרת חשיבות.
בדיקת האפשרויות – מציבים כל מילה במקום "זניחה":
(1) "התבררה כשולית" – מתאים: לא מרכזית, לא חשובה.
(2) "התבררה כמזערית" – מתאים: קטנה ביותר.
(3) "התבררה כמכרעת" – "מכרעת" פירושה קובעת, חשובה ביותר – ההפך מ"זניחה". לא מתאים – זו התשובה.
(4) "התבררה כקלושה" – מתאים: חלשה, דלה.
ההקשר מאשר זאת: השיפור היה "צנוע" ו"נמשך כרבע שעה בלבד", ונמצא גם בהאזנה לסיפור (פסקה ב).
טעות נפוצה: לא לשים לב למילה "אינה" ולסמן מילה נרדפת.
שאלה 8 · שימוש לא מתאים בשורש ס-ח-ף
לפניכם משפט ממאמר 1 ובו מילה מודגשת.
"הייתי בטוחה שאני מבינה הכול, אבל בעצם נסחפתי אחרי המנגינה ושרתי בלב את הפזמון" (פסקה ד).
באיזה מן המשפטים שלפניכם השימוש בפועל מן השורש של הפועל "נסחפתי" אינו מתאים?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) הסירה הקטנה נסחפה בזרם אל הים הפתוח.
(2) הקהל נסחף אחרי נאומו הנלהב של המועמד.
(3) אל תיסחפו אחרי כל מבצע שאתם רואים בחנות.
(4) היא נסחפה אחרי החלטה שקיבלה בשיקול דעת קר.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
(4)
פירוש הפועל: "נסחף" (שורש ס-ח-ף) – נגרר בכוח שאין לו שליטה עליו, כמו חפץ שהזרם נושא; בהשאלה – נמשך אחרי רגש או השפעה בלי לשלוט בעצמו. התלמידה "נסחפה" אחרי המנגינה – הקשב שלה נמשך אליה בלי שהתכוונה.
בדיקת המשפטים:
(1) "הסירה... נסחפה בזרם" – המשמעות המוחשית: הזרם נשא אותה. מתאים.
(2) "הקהל נסחף אחרי נאומו הנלהב" – נמשך אחרי ההתלהבות בלי לבחון את הדברים. מתאים.
(3) "אל תיסחפו אחרי כל מבצע" – אל תקנו מתוך דחף, בלי לחשוב. מתאים.
(4) "נסחפה אחרי החלטה שקיבלה בשיקול דעת קר" – היסחפות היא היעדר שליטה ומחשבה, ואילו "שיקול דעת קר" הוא ההפך הגמור; הצירוף סותר את עצמו. לא מתאים – זו התשובה. (הפועל המתאים: "דבקה בהחלטה".)
טעות נפוצה: לבחור ב־(1) כי אין בו משמעות של רגש – אבל זו המשמעות הבסיסית והמוחשית של הפועל, והיא תקינה.
שאלה 9 · החלפת צירוף: הכתה גלים
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו צירוף מילים מודגש.
"הידיעה על 'אפקט מוצרט' הכתה גלים ברחבי העולם" (פסקה ב).
החליפו את הצירוף המודגש במילה מתאימה אחרת. ______
◂ פתרון מלא לשאלה 9
התפשטה ("הידיעה... התפשטה ברחבי העולם"). מתקבל גם: נפוצה, התפרסמה, הדהדה.
פירוש הצירוף: "הכה גלים" – ניב שפירושו עורר הדים, התפשט ונודע ברבים (כמו אבן שנזרקת למים ויוצרת גלים שמתרחבים והולכים).
בדיקה בהקשר: "הידיעה על 'אפקט מוצרט' התפשטה ברחבי העולם" – המשמעות נשמרת. המשפט הבא במאמר מאשר זאת: "בתוך שנים ספורות נמכרו תקליטורים 'לפיתוח המוח'" – הרעיון הגיע לקהל רחב.
שימו לב: המילה צריכה להיות באותה צורה דקדוקית (פועל, עבר, נקבה יחידה – כי הנושא הוא "הידיעה") ולהתאים לצירוף "ברחבי העולם".
טעות נפוצה: לפרש את הצירוף פשוטו כמשמעו ולכתוב "פגעה", או לכתוב צירוף של כמה מילים ("עוררה עניין רב") – נדרשת מילה אחת.
שאלה 10 · משמעות הצירוף: כחוט השני
לפניכם משפט ממאמר 1 ובו צירוף מילים מודגש.
"המשפט 'דווקא עם מוזיקה התרכזתי יותר' עבר כחוט השני בדבריהם" (פסקה ד).
לאיזו מן המילים והצירופים שלפניכם יש משמעות זהה למשמעות של הצירוף המודגש?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) לסירוגין
(2) כנושא חוזר וקבוע
(3) בעקיפין
(4) באופן מפתיע
◂ פתרון מלא לשאלה 10
(2) כנושא חוזר וקבוע
פירוש הצירוף: "עבר כחוט השני" – חזר שוב ושוב והיה משותף לכל חלקי הדברים, כמו חוט אדום ("שני" = צבע אדום) שנמשך לכל אורך האריג ונראה בכל מקום.
בדיקת האפשרויות:
(1) לסירוגין – פעם כן ופעם לא; זה ההפך מרצף קבוע.
(2) כנושא חוזר וקבוע – חוזר לאורך כל הדברים. זהה במשמעות.
(3) בעקיפין – לא במישרין, ברמז; משמעות אחרת.
(4) באופן מפתיע – משמעות אחרת לגמרי.
ההקשר תומך: הכותבת מתארת תגובה משותפת לחברי הקבוצה – כולם חזרו על אותה תחושה.
טעות נפוצה: לחשוב ש"שני" הוא המספר 2 ולבחור ב"לסירוגין" (פעם אחת ופעם שנייה).
שאלה 11 · מילים קרובות במשמעות: שלווה ושקט נפשי
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מודגשות שתי מילים וצירוף.
"תלמידים רבים מספרים שהשירים באוזניות מעניקים להם שלווה, מיקוד ושקט נפשי" (פסקה א).
מבין המילים והצירוף המודגשים במשפט זה – ציינו את השניים שמשמעותם דומה.
______ ______
◂ פתרון מלא לשאלה 11
שלווה, שקט נפשי
פירוש המילים:
לכן "שלווה" ו"שקט נפשי" כמעט נרדפות – שתיהן מתארות מצב רגשי רגוע, ואילו "מיקוד" מתאר מצב של הקשב: אפשר להיות ממוקד מאוד גם במצב של לחץ (למשל לפני בחינה).
טעות נפוצה: לבחור "מיקוד" ו"שקט נפשי" כי שתיהן קשורות ללמידה טובה. כדאי לשאול: האם המילה מתארת רגש או קשב?
שאלה 12 · מילה נרדפת: לפיכך
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מילה מודגשת.
"'רציתי לדעת אם היא צודקת', היא מספרת. לפיכך החליטה לבדוק מה עדיף ללמידה" (פסקה א).
מבין האפשרויות שלפניכם הקיפו את האפשרות שיכולה להחליף את המילה "לפיכך" במשפט בלי לשנות את משמעותו.
(1) על כן
(2) אף על פי כן
(3) לעומת זאת
(4) כמו כן
◂ פתרון מלא לשאלה 12
(1) על כן
פירוש המילה: "לפיכך" – מילת קישור שפירושה לכן, משום כך. היא מציינת קשר של סיבה ותוצאה: הרצון לדעת אם הבת צודקת (סיבה) הביא להחלטה לערוך מחקר (תוצאה).
בדיקת האפשרויות:
(1) על כן – לכן: קשר של סיבה ותוצאה. מתאים.
(2) אף על פי כן – קשר של ניגוד/ויתור: התוצאה מתרחשת למרות הנאמר קודם.
(3) לעומת זאת – קשר של ניגוד בין שני דברים.
(4) כמו כן – קשר של הוספה.
טעות נפוצה: לבחור ב"כמו כן", כאילו ההחלטה לבדוק היא עוד פרט שנוסף לסיפור – אבל ההחלטה נובעת מן הרצון לדעת, ולכן הקשר הוא של תוצאה.
שאלה 13 · מילים קרובות במשמעות: אשליה
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מילה מודגשת.
"התחושה שהשירים עוזרים ללמוד היא במידה רבה אשליה" (פסקה ג).
מבין המילים והצירופים שלפניכם הקיפו את ארבעת אלה שהמשמעות שלהם דומה למשמעות המילה "אשליה".
תעתוע, מציאות, אחיזת עיניים, השערה, מקסם שווא, ממצא, דמיון שווא
◂ פתרון מלא לשאלה 13
תעתוע, אחיזת עיניים, מקסם שווא, דמיון שווא
פירוש המילה: "אשליה" – תפיסה מוטעית של המציאות; דבר שנראה או מורגש כאמיתי אך אינו כזה. התלמידים מרגישים שהשירים עוזרים, אך הממצאים מראים שההבנה נפגעה.
בדיקת המילים (נקודה לכל מילה נכונה):
טעות נפוצה: לבחור "השערה", כי גם היא אינה ודאית. אבל השערה היא ניחוש שעשוי להתברר כנכון, ואילו אשליה היא דבר שמטעה אותנו.
פרק שני – הבעה בכתב (40 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחרו באחד מן הנושאים 14–15, וכתבו עליו מאמר בהיקף של כ־300 מילים לפי ההוראות.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
תוכלו לכתוב טיוטה בעמודים 10–11.
שאלה 14 · מאמר טיעון: מוזיקה באוזניות בזמן עבודה עצמית בכיתה
בבתי ספר רבים אסור לתלמידים להשתמש באוזניות במהלך השיעורים. יש המציעים לאפשר לתלמידים להאזין למוזיקה באוזניות בזמן עבודה עצמית בכיתה – קריאה, כתיבה ופתרון תרגילים – בטענה שהדבר יעזור להם להתרכז ויהפוך את הלמידה לנעימה יותר.
כתבו מאמר טיעון בהיקף של כ־300 מילים, והביעו בו את דעתכם על הצעה זו. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 14
אוזניות בכיתה – בהפסקה, לא בזמן הלמידה
בבתי ספר רבים אסור להשתמש באוזניות במהלך השיעור. לאחרונה הוצע לאפשר לתלמידים להאזין למוזיקה באוזניות בזמן עבודה עצמית בכיתה, כמו קריאה, כתיבה ופתרון תרגילים, כדי שיתרכזו טוב יותר ויהנו מן הלמידה. לדעתי, זו הצעה שגויה, ומקומן של האוזניות בזמן השיעור הוא בתיק.
ראשית, מוזיקה אינה משפרת את הריכוז, אלא פוגעת בו, בעיקר כשמדובר בשירים עם מילים. במאמרה "שקט, לומדים!" מסבירה נעמה לוינסון כי המוח אינו יכול לסנן את המילים שבשיר, והן מתחרות על המשאבים הדרושים לקריאה. גם במחקרה של ד"ר יעל ששון, שעליו מדווח עומר דהן, ענו תלמידים נכון על כ־15 אחוזים פחות שאלות כאשר שמעו שירים. מכיוון שרוב בני הנוער מאזינים דווקא לשירים עם מילים, ההצעה תפגע בהבנת הנקרא שלהם. תלמיד שקורא סיפור לשיעור ספרות או מקור לשיעור היסטוריה זקוק לכל הקשב שלו.
שנית, התלמידים עצמם אינם חשים בנזק, ולכן אי אפשר להשאיר את ההחלטה בידיהם. לפי המחקר של ששון, התלמידים דירגו את ריכוזם כגבוה ביותר דווקא כשהבינו פחות. גם לוינסון מתארת ניסוי שערכה בכיתתה, ובו תלמידה הודתה שהייתה בטוחה שהבינה הכול, אך בעצם שרה בלבה את הפזמון. נוסף על כך, האוזניות מנתקות את התלמיד מן הכיתה: הוא אינו שומע את הערות המורה, וקשה לו לשאול חבר שאלה. כך עבודה עצמית, שאמורה להיות זמן של למידה פעילה, הופכת לבידוד.
תומכי ההצעה טוענים כי המוזיקה משפרת את מצב הרוח ומסייעת לתלמידים שהרעש בכיתה מפריע להם. אכן, כיתה רועשת מקשה על הריכוז, ומוזיקה עשויה להפיג שעמום במטלות פשוטות, כפי שמציינת גם ששון. אך הפתרון לרעש הוא כיתה שקטה יותר, ולא רעש נוסף באוזניים. אפשר, למשל, להקצות בכיתה פינת למידה שקטה ולאפשר מוזיקה בהפסקות. כמו כן, מורה יכול להתיר לתלמיד מסוים מוזיקה כלית שקטה בזמן פתרון תרגילים חוזרים.
לסיכום, הרצון להנעים לתלמידים את הלמידה ראוי, אך ההצעה משיגה את ההפך: תחושה נעימה של ריכוז במקום הבנה אמיתית. בית ספר שרוצה שתלמידיו ילמדו טוב יותר צריך להעניק להם שקט ולשמור את המוזיקה להפסקה.
(מספר מילים: 300, בלי הכותרת)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ("אוזניות בכיתה – בהפסקה, לא בזמן הלמידה").
2. פתיחה – הצגת המצב הקיים ואת ההצעה כך שגם קורא שלא ראה את הנושא יבין, והצגת העמדה במפורש: ההצעה שגויה.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – מוזיקה, ובעיקר שירים עם מילים, פוגעת בריכוז; דוגמאות מן המאמרים שבנספח (הסבר של לוינסון, ממצא המחקר של ששון).
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – התלמידים אינם חשים בנזק, והאוזניות מנתקות אותם מן המורה ומן החברים.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("תומכי ההצעה טוענים... אכן... אך") – מצב רוח ורעש בכיתה; הודאה חלקית והפרכה, והצעת פתרון חלופי.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה בניסוח חדש, בלי נימוק חדש.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); אלא, אך (ניגוד); מכיוון ש־, ולכן, כך (סיבה ותוצאה); גם, נוסף על כך, כמו כן (הוספה); למשל (הדגמה); אכן... אך (ויתור); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה שכל הפסקות משרתות; כל נימוק בפסקה נפרדת עם הסבר ודוגמה. פתיחה וסיום הולמים מאמר טיעון. מודעות לנמען – ההצעה מוצגת בפתיחה במילים שלי. קישוריות וארגון – מילות קישור ומאזכרים ("זו הצעה", "ההחלטה").
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא קשור למאמרים שבנספח, ולכן כדאי להיעזר בהם. מביאים את הדברים בשם אומרם ("במאמרה... מסבירה נעמה לוינסון", "במחקרה של ד"ר יעל ששון, שעליו מדווח עומר דהן") בדיבור עקיף, בלי להעתיק משפטים שלמים. שימו לב שגם ההסתייגות של ששון משמשת בפסקת הטיעון הנגדי.
לשון ומבע: משלב רשמי ואחיד; משפטים שלמים; התאם ("מוזיקה אינה משפרת", "התלמידים... אינם חשים"); פיסוק – פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט, נקודתיים לפני פירוט; כתיב מלא תקני.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לתמוך בהצעה: תלמידים רבים מרגישים רגועים יותר עם מוזיקה; מוזיקה כלית שקטה כמעט אינה פוגעת בהבנה (לפי מאמר 2), ואפשר להתיר רק אותה; האוזניות מבודדות את התלמיד מרעש הכיתה; האמון שבית הספר נותן בתלמידים מחנך לאחריות. ההפרכה: את הסכנה שבשירים עם מילים אפשר לפתור בהדרכה ולא באיסור. הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: סיכום של המאמרים במקום הבעת עמדה; העתקת משפטים מן המאמרים בלי ציון שם הכותב; עמדה מתנדנדת בלי הכרעה; נימוקים בלי דוגמות; סיום שמוסיף נימוק חדש; היקף רחוק מכ־300 מילים.
שאלה 15 · מאמר טיעון: לגדול בעיר גדולה או ביישוב קטן
יש הטוענים כי ילדים ובני נוער הגדלים בעיר גדולה זוכים ליתרונות רבים: מגוון של בתי ספר וחוגים, מוסדות תרבות ואפשרויות רבות לעתיד. אחרים טוענים כי דווקא ביישוב קטן – במושב, בקיבוץ או בעיירה – טוב יותר לגדול, בזכות הקהילה הקרובה, השקט והמרחבים הפתוחים.
היכן, לדעתכם, טוב יותר לגדול – בעיר גדולה או ביישוב קטן?
כתבו מאמר טיעון בהיקף של כ־300 מילים, והביעו בו את דעתכם בשאלה זו. התייחסו להיבטים כגון חינוך, פנאי, קהילה והזדמנויות. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 15
יישוב קטן – בית גדול לילדים
הורים שבוחרים מקום מגורים בוחרים גם את הסביבה שבה יגדלו ילדיהם. יש המעדיפים עיר גדולה, עם מגוון בתי הספר, החוגים ומוסדות התרבות שבה, ויש הבוחרים ביישוב קטן, כמו מושב, קיבוץ או עיירה. לדעתי, טוב יותר לגדול ביישוב קטן, משום שהוא מעניק לילדים את מה שהם זקוקים לו יותר מכול: קהילה תומכת וחופש לגדול בביטחון.
ראשית, ביישוב קטן הילד אינו אלמוני. השכנים, המורים והמדריכים מכירים אותו ואת משפחתו, ומי שמתקשה בלימודים או עובר תקופה קשה אינו נבלע בהמון. בבית ספר קטן, למשל, מורה יכולה לשים לב שתלמיד שקט מן הרגיל ולפנות אליו כבר באותו היום. בבית ספר עירוני גדול, לעומת זאת, שבו לומדים מאות תלמידים בכל שכבה, ילד עלול להפוך לעוד שם ברשימה, ואיש אינו מבחין במצוקתו בזמן. גם הקשר בין המורים להורים קל יותר ביישוב קטן, כי כולם נפגשים במכולת, בגן השעשועים ובאירועי היישוב.
שנית, ביישוב קטן ילדים זוכים לעצמאות כבר בגיל צעיר. הם הולכים לבדם לבית הספר ולחוגים ומשחקים בחוץ עד שעות הערב, בלי שהוריהם ילוו אותם לכל מקום. כך הם לומדים לקבל החלטות ולשאת באחריות. נוסף על כך, הפנאי ביישוב קטן אינו נקנה בכסף: במקום קניון ובית קולנוע יש שדות, תנועות נוער ופעילויות קהילתיות, שבהן ילדים בכל הגילים מארגנים יחד חגים ומתנדבים למען השכנים.
תומכי העיר הגדולה טוענים כי רק בה יש מגוון אמיתי של אפשרויות: בתי ספר ייחודיים, חוגים מקצועיים, תיאטראות ומוזיאונים, ובעתיד גם מקומות לימוד ועבודה. אכן, בעיר הבחירה רחבה יותר, ונער שחולם להיות רקדן מקצועי ימצא בה בקלות רבה יותר סטודיו מתאים. עם זאת, מגוון אינו מבטיח מימוש. את מה שחסר ביישוב אפשר להשלים בנסיעה לעיר או בלמידה מקוונת, ואילו תחושת שייכות וקהילה קרובה אי אפשר לקנות ואי אפשר להשלים בנסיעה.
לסיכום, העיר הגדולה מציעה לילדים הרבה, אך היישוב הקטן מעניק להם דבר יסודי יותר: ביטחון, עצמאות וקהילה שרואה כל אחד מהם. ילד שגדל בתוך קהילה כזאת יוכל לבחור בבגרותו לחיות בכל מקום, והוא ייקח עמו את השורשים שקיבל.
(מספר מילים: 304, בלי הכותרת)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ("יישוב קטן – בית גדול לילדים").
2. פתיחה – הצגת שתי האפשרויות כך שגם קורא שלא ראה את הנושא יבין במה מדובר, והצגת העמדה במפורש: טוב יותר לגדול ביישוב קטן.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – היבט החינוך והקהילה: ביישוב קטן הילד מוכר ואינו נבלע בהמון; דוגמה: מורה בבית ספר קטן שמבחינה בתלמיד שקט מן הרגיל, לעומת בית ספר עירוני גדול.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – היבט הפנאי והעצמאות: ילדים הולכים לבדם ומשחקים בחוץ; פנאי קהילתי (תנועות נוער, חגים, התנדבות) במקום פנאי שנקנה בכסף.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("תומכי העיר הגדולה טוענים... אכן... עם זאת") – היבט ההזדמנויות: מגוון האפשרויות בעיר; הודאה חלקית (דוגמת הנער שחולם להיות רקדן) והפרכה: מגוון אינו מבטיח מימוש, ואת החסר אפשר להשלים, ואילו קהילה אי אפשר לקנות.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה בניסוח חדש ומבט קדימה (השורשים שהילד ייקח עמו), בלי נימוק חדש.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); לעומת זאת, ואילו, אך (ניגוד); משום ש־, כי (סיבה); כך (תוצאה); נוסף על כך, גם (הוספה); למשל (הדגמה); אכן... עם זאת (ויתור); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה שכל הפסקות משרתות; כל נימוק מוסבר ומודגם בפסקה משלו, וההיבטים שבהוראות (חינוך, פנאי, קהילה, הזדמנויות) כולם נדונים. פתיחה וסיום הולמים מאמר טיעון. מודעות לנמען – שתי האפשרויות מוצגות בפתיחה במילים שלי. קישוריות וארגון – חמש פסקות, מילות קישור מגוונות ומאזכרים ("קהילה כזאת", "בה").
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא אינו קשור למאמרים שבנספח, ולכן אין צורך להיעזר בהם; הדוגמאות לקוחות מחיי היום־יום ומן הידע הכללי.
לשון ומבע: משלב רשמי ואחיד; משפטים שלמים; התאם במין ובמספר ("מורה יכולה", "ילדים... מארגנים", "היישוב הקטן מעניק"); אוצר מילים מדויק ("אלמוני", "מצוקה", "מימוש", "שייכות"); פיסוק – פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט, נקודתיים לפני פירוט; כתיב מלא תקני.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון שטוב יותר לגדול בעיר גדולה: מגוון בתי ספר, מגמות וחוגים שמאפשר לכל ילד למצוא את תחומו; נגישות לתרבות, לספריות ולמוזיאונים; מפגש עם אנשים מרקעים שונים שמחנך לפתיחות; קרבה למקומות לימוד ועבודה בעתיד. ההפרכה של הצד השני: קהילה אפשר למצוא גם בעיר – בשכונה, בבית הספר ובתנועת הנוער – ואילו הזדמנויות שאינן בהישג יד קשה להשלים. הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: רשימת יתרונות וחסרונות של שני המקומות בלי הכרעה ("בכל מקום יש טוב ורע"); סיפור אישי על היישוב או העיר של הכותב במקום נימוקים כלליים המודגמים; התייחסות להיבט אחד בלבד מן ההיבטים שבהוראות; הכללות פוגעניות על תושבי העיר או היישוב; סיום שמוסיף נימוק חדש; היקף רחוק מכ־300 מילים.