מתכונת 6 בלשון ובעברית (שאלון 011282) - פתרון מלא
הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · במבנה של הבגרות · 14 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בלשון במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
עברית: הבנה, הבעה ולשון
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק ראשון – הבנת הנקרא – 60 נקודות
פרק שני – הבעה בכתב – 40 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראה מיוחדת: יש לקרוא את המאמרים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – הבנת הנקרא (60 נקודות)
ההוראות לחלק זה
קראו את המאמרים 1–2 שבנספח המצורף, וענו על כל השאלות 1–12.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
שאלה 1 · הרעיון המרכזי המשותף לשני המאמרים
מהו הרעיון המרכזי המשותף ששני המאמרים 1 ו־2 עוסקים בו?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) הרכב האוטונומי נעזר במצלמות, במכ"ם ובחיישני לייזר, ולכן הוא מזהה את סביבתו טוב יותר מנהג אנושי.
(2) הרכב האוטונומי עשוי להפחית את מספר התאונות, אך הסכנה העיקרית בו היא פריצה של האקרים למערכותיו.
(3) התועלת של הרכב האוטונומי מוטלת בספק, ובכל זאת חברות רבות משקיעות בפיתוחו סכומי עתק.
(4) הרכב האוטונומי עשוי לשנות את התחבורה ולהביא עימו יתרונות רבים, אך הוא כרוך גם בחששות ובסכנות שיש להיערך להם.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
(4)
איך מוצאים רעיון מרכזי משותף: מחפשים את מה שנכון לגבי שני המאמרים ולגבי כל חלקיהם, ולא פרט שמופיע רק באחד מהם.
תשובה (4) מכילה את שני הצדדים – יתרונות לצד חששות וסכנות – ולכן היא הרעיון המשותף.
פסילת המסיחים:
(1) החלק הראשון הוא פרט ממאמר 1 בלבד (פסקה א), והחלק השני ("טוב יותר מנהג אנושי") אינו נטען באף אחד מן המאמרים.
(2) תקיפות סייבר הן אחת מכמה סכנות במאמר 2, ואינן מוזכרות כלל במאמר 1; אף מאמר אינו קובע שזו הסכנה העיקרית (מאמר 2 אומר רק "ואולי המפחידה מכולן").
(3) שני המאמרים אינם מטילים ספק בתועלת – שניהם מציגים יתרונות ממשיים. ההשקעה בסכומי עתק היא פרט מפסקה א של מאמר 2.
טעות נפוצה: לבחור תשובה שחלקה נכון (כמו (2)) אך מתמקדת בפרט ולא ברעיון המרכזי של שני המאמרים.
שאלה 2 · ביסוס יתרונות ממאמר 2 במשפטים ממאמר 1
לפניכם משפט ממאמר 2 (פסקה א).
"ההבטחה גדולה: פחות תאונות דרכים, עצמאות בתנועה לאנשים שאינם יכולים לנהוג, וזמן נסיעה שאפשר לנצל לעבודה או למנוחה."
העתיקו ממאמר 1 משפט המבסס כל אחד מן היתרונות המסומנים במשפט זה (סך הכול – שלושה משפטים).
פחות תאונות דרכים ______
עצמאות בתנועה לאנשים שאינם יכולים לנהוג ______
זמן נסיעה שאפשר לנצל ______
◂ פתרון מלא לשאלה 2
פחות תאונות דרכים: "מחשב אינו מתעייף, אינו שותה אלכוהול ואינו מתפתה לקרוא הודעות בזמן הנהיגה, ולכן הוא עשוי למנוע חלק ניכר מן התאונות" (פסקה ג).
(מתקבל גם: "התומכים ברכב האוטונומי מציינים קודם כול את התרומה הצפויה שלו לבטיחות בדרכים" (פסקה ג).)
עצמאות בתנועה לאנשים שאינם יכולים לנהוג: "הוא יכול להעניק עצמאות לאנשים שאינם יכולים לנהוג, כמו קשישים ואנשים עם מוגבלות, ולאפשר להם להגיע לעבודה, לטיפול רפואי או למפגש עם חברים בלי להיות תלויים באחרים" (פסקה ד).
זמן נסיעה שאפשר לנצל: "זמן הנסיעה, שהיום מתבזבז בעיניים נעוצות בכביש, יוכל לשמש את הנוסעים לקריאה, לעבודה או למנוחה" (פסקה ד).
מה נדרש: שלושה משפטים מועתקים ממאמר 1 (3 נקודות לכל יתרון), ולכל יתרון משפט שמתאים לו בדיוק. משפט מועתק הוא משפט שלם, מתחילת המשפט ועד הנקודה, במדויק – לא סיכום במילים שלכם.
איך מוצאים: היתרונות מופיעים בפסקות ג–ד של מאמר 1. מחפשים מילת מפתח המקבילה לכל יתרון:
טעות נפוצה: להעתיק לביסוס היתרון הראשון את המשפט "על פי ארגון הבריאות העולמי, יותר ממיליון בני אדם נהרגים..." – משפט זה מתאר את הבעיה (מספר ההרוגים וגורמי התאונות), אך אינו אומר שהרכב האוטונומי יפחית אותן. טעות נוספת: להעתיק את המשפט על הפקקים וצריכת הדלק – זה יתרון אחר, שאינו מסומן במשפט.
שאלה 3 · ניסוי המוניות האוטונומיות וההתמודדות עם סכנות
לפניכם קטע מהודעה שפרסמה עירייה לתושביה:
"בחודש הבא יתחיל בעיר ניסוי של שלוש מוניות אוטונומיות. המוניות ייסעו במסלול קבוע בין תחנת הרכבת לבית החולים העירוני, ובכל מונית ישב נהג בטיחות מוסמך, שיוכל להשתלט על ההגה בכל רגע או לעצור את המונית באמצעות בלם חירום ידני שאינו מחובר לרשת." (במסגרת)
על פי מאמר 2, כתבו שתי סכנות שונות של רכבים אוטונומיים שהעירייה ניסתה להתמודד איתן בניסוי זה.
סכנה 1: ______
סכנה 2: ______
העתיקו מן ההודעה את המילים שבאמצעותן ניסתה העירייה להתמודד עם סכנות אלה.
האם דרך ההתמודדות של העירייה עם הסכנות של רכבים אוטונומיים עולה בקנה אחד עם ההמלצות להתמודדות עם סכנות אלה במאמר 2? בססו את תשובתכם על מאמר 2.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
סכנה 1: "מקרי קצה" – הרכב עלול להיתקל במצב נדיר ובלתי צפוי שהמערכת לא למדה להתמודד איתו (למשל ילד שרודף אחרי כדור או שוטר המכוון את התנועה בידיו), ואז לבלום בלי סיבה באמצע צומת או להמשיך לנסוע כאילו לא קרה דבר.
סכנה 2: תקיפת סייבר – האקרים עלולים לנצל פרצות באבטחה של הרכב המחובר לרשת, להשתלט עליו ולשבש את פעולתו, לנעול את הנוסעים או לגרום לתאונה.
מה נדרש: שתי סכנות שונות מתוך מאמר 2 (3 נקודות לכל אחת), שהאמצעים שבהודעה מתאימים להתמודד איתן.
איך מזהים: שואלים מה תפקידו של נהג הבטיחות ומה מיוחד בבלם החירום.
טעות נפוצה: לציין סכנות שהניסוי אינו מתמודד איתן, כמו פגיעה בפרנסת הנהגים, הוואקום המשפטי או שחיקת מיומנויות הנהיגה של נהגים פרטיים, או לכתוב את אותה סכנה פעמיים במילים שונות ("מצב בלתי צפוי" ו"תקלה במערכת").
סעיף ב
"ובכל מונית ישב נהג בטיחות מוסמך, שיוכל להשתלט על ההגה בכל רגע או לעצור את המונית באמצעות בלם חירום ידני שאינו מחובר לרשת"
ההסבר: המילים "נהג בטיחות... שיוכל להשתלט על ההגה בכל רגע" מתמודדות עם המצבים הבלתי צפויים: אדם יכול להתערב כשהמערכת אינה יודעת מה לעשות. המילים "בלם חירום ידני שאינו מחובר לרשת" מתמודדות עם תקיפות הסייבר: אמצעי עצירה שאינו מחובר לרשת אינו חשוף לפריצה מרחוק.
אפשר לקבל גם את המילים "במסלול קבוע" כתוספת לסכנת מקרי הקצה (מסלול קבוע ומוכר מצמצם הפתעות), אך עיקר התשובה הוא נהג הבטיחות ובלם החירום. יש להעתיק במדויק מן ההודעה, לא מן המאמר.
ניקוד: תשובה מלאה (2 נקודות) כוללת מילים המתמודדות עם כל אחת משתי הסכנות שבסעיף א: למקרי הקצה – "נהג בטיחות מוסמך, שיוכל להשתלט על ההגה בכל רגע" (או "במסלול קבוע"); לתקיפות הסייבר – "בלם חירום ידני שאינו מחובר לרשת". מי שהעתיק מילים המתאימות לסכנה אחת בלבד (למשל רק "נהג בטיחות מוסמך", או רק "בלם חירום ידני" בלי "שאינו מחובר לרשת") – נקודה אחת. מילים כמו "שלוש מוניות" או "בין תחנת הרכבת לבית החולים" אינן מתמודדות עם סכנה ואינן מזכות בניקוד.
סעיף ג
כן. דרך ההתמודדות של העירייה עולה בקנה אחד עם ההמלצה בפסקה ב של מאמר 2: "יש להכניס את הרכבים האוטונומיים לכבישים בהדרגה: תחילה באזורים מוגדרים שמופו לעומק, במהירות נמוכה ובליווי נהג בטיחות שיוכל להשתלט על הרכב בכל רגע". העירייה מפעילה בשלב ראשון רק שלוש מוניות, במסלול קבוע ומוגדר, ובכל מונית יושב נהג בטיחות שיכול להשתלט על ההגה בכל רגע – בדיוק כפי שהמאמר ממליץ.
(אפשר גם: המאמר ממליץ בפסקה ג "להפריד בין המערכות השולטות בהגה ובבלמים לבין מערכות... המחוברות לרשת", והעירייה התקינה בלם חירום ידני "שאינו מחובר לרשת".)
מבנה תשובה מלאה: (1) הכרעה – "כן"; (2) ההמלצה מן המאמר, בציטוט או בניסוח קרוב, עם הפניה לפסקה; (3) קישור מפורש בין ההמלצה לבין פרט בהודעת העירייה.
איפה במאמר: בסוף פסקה ב (מקרי קצה) המאמר ממליץ על הכנסה הדרגתית: אזורים מוגדרים, מהירות נמוכה ונהג בטיחות. בסוף פסקה ג (סייבר) הוא ממליץ להפריד בין מערכות ההגה והבלמים לבין המערכות המחוברות לרשת. הניסוי של העירייה מקיים את שתי ההמלצות; די באחת מהן, בתנאי שהקישור לפרט בהודעה מפורש.
טעות נפוצה: לענות "כן" ולצטט את ההמלצה בלי להראות איזה פרט בהודעה מממש אותה. טעות נוספת: לבחור המלצה שהעירייה לא יישמה, כמו בדיקות חדירה של גוף ממשלתי (פסקה ג) או התקנת "קופסה שחורה" (פסקה ה) – ההודעה אינה מזכירה אותן.
שאלה 4 · הסכנה שבמצבים בלתי מוכרים
נניח שבזמן נסיעת ניסוי נתקל רכב אוטונומי באדם שדחף באמצע הכביש עגלת קניות עמוסה בשקיות. המערכת לא זיהתה את העגלה לא כהולך רגל ולא כרכב, ולכן הרכב בלם בפתאומיות, ומיד אחר כך ניסה לעקוף את העגלה במהירות.
על פי שני המאמרים, הסבירו מהי הסכנה הבאה לידי ביטוי במקרה זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
הסכנה היא שהרכב האוטונומי לא יידע להתמודד עם מצב נדיר ובלתי צפוי שלא למד להכיר, ויגיב בדרך מסוכנת. על פי מאמר 1, מערכות הנהיגה לומדות ממיליוני קילומטרים של נסיעות מתועדות, אך "הן עלולות להתקשות במצבים שלא נתקלו בהם" (פסקה ה). על פי מאמר 2, אלה "מקרי קצה": המערכת מזהה היטב רק את מה שכבר ראתה, וכשמיליוני רכבים נוסעים מדי יום, מצבים נדירים הופכים לעניין שבשגרה. מחשב שאינו מבין את ההקשר "עלול לבלום בלי סיבה באמצע צומת, או גרוע מכך – להמשיך בנסיעה כאילו לא קרה דבר" (פסקה ב).
במקרה שבשאלה באה לידי ביטוי בדיוק סכנה זו: עגלת קניות באמצע הכביש אינה חלק מן הנתונים שהמערכת למדה, ולכן היא בלמה בפתאומיות (וסיכנה את הנוסעים ואת הרכבים שמאחור) ומיד ניסתה לעקוף במהירות – תגובה שעלולה לפגוע באדם שדחף את העגלה.
מה נדרש: לזהות את הסכנה (קושי להתמודד עם מצבים לא מוכרים – "מקרי קצה"), להסביר אותה על פי שני המאמרים, ולקשור אותה לפרטי המקרה.
מאמר 1 מסביר את הסיבה: המערכת לומדת מנסיעות מתועדות, ולכן היא מתקשה "במצבים שלא נתקלו בהם"; הדוגמה שם היא פועל כבישים המסמן לעקוף דרך הנתיב הנגדי (פסקה ה). מאמר 2 מוסיף את השם ("מקרי קצה"), את ההסבר מדוע מצבים נדירים אינם נדירים כשיש מיליוני נסיעות, ואת התוצאה: בלימה בלי סיבה או המשך נסיעה כאילו לא קרה דבר (פסקה ב).
הקישור למקרה: שתי התגובות המסוכנות שבמאמר 2 מופיעות במקרה: בלימה פתאומית, ואחריה תמרון שאינו מתחשב במצב – "מחשב שאינו מבין את מה שהוא רואה".
טעות נפוצה: להסתמך על מאמר אחד בלבד, לתאר את המקרה ("הרכב בלם ועקף") בלי לנסח את הסכנה, או לייחס את התקלה לתקיפת סייבר – אין במקרה כל רמז לפריצה.
שאלה 5 · התאמת הצעות התמודדות לחששות
בשני המאמרים מוצגים חששות מפני הכנסת רכבים אוטונומיים לכבישים.
לפניכם הצעות להתמודדות עם חששות אלה.
על פי המאמרים, ציינו ליד כל הצעה את החשש שעימו היא מנסה להתמודד.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
מה נדרש: חשש אחד מתאים לכל הצעה (2 נקודות לכל אחת). כדאי לנסח את החשש כצירוף שמני מדויק ("החשש מ...").
איפה במאמרים:
1. פיצוי מן היצרן – מאמר 1: "לא ברור מי יישא באחריות כשרכב בלי נהג יהיה מעורב בתאונה" (פסקה ה); מאמר 2: "הוואקום המשפטי" ו"על המחוקק לקבוע מראש כי... האחריות מוטלת על היצרן" (פסקה ה).
2. מחיקת נתוני מיקום – מאמר 1: "חשש אחר נוגע לפרטיות: הרכב אוסף ושומר מידע על כל מקום שנסענו אליו" (פסקה ה). (מאמר 2 מזכיר בפסקה ג גנבה של "המידע שהרכב אוסף על נסיעותיהם" – גם זו פגיעה בפרטיות.)
3. שיעור נהיגה מעשי – מאמר 2, פסקה ד: "שחיקה של מיומנויות הנהיגה", והנהג "ברגע האמת אינו מוכן להשתלט על ההגה"; המאמר עצמו ממליץ על "קורסי רענון".
4. מרכזי הכשרה – מאמר 1: "רבים חוששים לפרנסתם של נהגי משאיות, אוטובוסים ומוניות" (פסקה ה); מאמר 2: נהגים "עלולים להיפלט משוק העבודה", והמלצה על "תוכניות הסבה מקצועית" (פסקה ו).
טעות נפוצה: לכתוב חשש כללי ("הסכנות של הרכב האוטונומי"), לחזור על ההצעה עצמה במקום לציין את החשש, או להתאים את ההצעה השנייה להשתלטות האקרים על הרכב – מחיקת נתונים אינה מונעת השתלטות, אלא מגינה על המידע האישי. (תשובה המציינת את החשש שהאקרים יגנבו את המידע שהרכב אוסף על נסיעות הנוסעים – מאמר 2, פסקה ג – מתקבלת, כי גם היא חשש לפגיעה בפרטיות.)
שאלה 6 · פירוש צירוף: טעות אנוש
לפניכם משפט ממאמר 1 (פסקה ג), ובו מודגש צירוף.
"רוב התאונות נגרמות בשל טעות אנוש: מהירות מופרזת, עייפות, נהיגה בשכרות או מבט חטוף בטלפון."
מהו פירוש הצירוף "טעות אנוש"?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) תקלה במערכת המחשב של הרכב.
(2) שגיאה הנובעת ממעשה או ממחדל של אדם.
(3) טעות חמורה וקטלנית שאין ממנה דרך חזרה.
(4) טעות שעושים בעיקר נהגים חדשים.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
(2) שגיאה הנובעת ממעשה או ממחדל של אדם.
הפירוש: "אנוש" כאן פירושו אדם (כמו ב"אנושי", "אנושות"). "טעות אנוש" – טעות שעושה בן אדם, להבדיל מתקלה טכנית או מאסון טבע.
איך מכריעים מן ההקשר: אחרי הנקודתיים באות דוגמות: "מהירות מופרזת, עייפות, נהיגה בשכרות או מבט חטוף בטלפון" – כולן מעשים או מחדלים של הנהג. גם המשפט הבא מנגיד: "מחשב אינו מתעייף...", כלומר הטעויות הן של האדם ולא של המכונה.
פסילת המסיחים: (1) תקלה במחשב היא ההפך – זו בדיוק הטעות שאינה "של אנוש". (3) מסיח המבוסס על משמעות אחרת של המילה "אָנוּשׁ" – פצוע קשה, מסוכן ("פצע אנוש", "מצבו אנוש"); אך כאן הצירוף אינו מתאר את חומרת הטעות אלא את מקורה. (4) הצירוף אינו מוגבל לנהגים חדשים, ובדוגמות יש מצבים שכל נהג עלול להיקלע אליהם.
בדיקה: "רוב התאונות נגרמות בשל טעויות של בני אדם" – המשפט שומר על משמעותו.
טעות נפוצה: לבחור ב־(3) בגלל הצירופים המוכרים "פצע אנוש" ו"מצב אנוש".
שאלה 7 · כוונת הביטוי: לא מן הנמנע
לפניכם משפט ממאמר 2 (פסקה א).
"יש המעריכים כי לא מן הנמנע שבתוך שני עשורים רוב הנסיעות בערים הגדולות ייעשו ברכבים שנוהגים בעצמם."
למה התכוון כותב המאמר בביטוי המודגש?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) אין כל סיכוי שהדבר יקרה.
(2) ודאי לחלוטין שהדבר יקרה.
(3) ייתכן בהחלט שהדבר יקרה.
(4) יש לעשות הכול כדי למנוע את הדבר.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
(3) ייתכן בהחלט שהדבר יקרה.
הפירוש: "נִמְנָע" – דבר שאינו אפשרי. "לא מן הנמנע" – אינו בלתי אפשרי, כלומר אפשרי. שלילה של שלילה יוצרת קביעה חיובית מסויגת (לשון המעטה).
איך מכריעים מן ההקשר: המשפט פותח ב"יש המעריכים" – הערכה, לא ודאות – והוא עוסק בעתיד ("בתוך שני עשורים"). לכן הכוונה היא שהדבר אפשרי וסביר.
פסילת המסיחים: (1) ההפך – "נמנע" לבדו פירושו בלתי אפשרי, אבל המילה "לא" שוללת אותו. (2) הביטוי מציין אפשרות ולא ודאות; גם "יש המעריכים" מראה שאין כאן קביעה מוחלטת. (4) מסיח המבוסס על הפועל "למנוע" (לעצור, לסכל); הכותב אינו קורא למנוע את המגמה, ובהמשך המאמר הוא מבקש להיערך אליה.
טעות נפוצה: להתבלבל בגלל המילה "לא" ולבחור ב־(1), או לקשר את "הנמנע" ל"מניעה" ולבחור ב־(4).
שאלה 8 · מילה שאינה מבטאת את המילה ספקנות
במאמר 2, בפסקה ה, מוזכר הצירוף "ספקנות הציבור".
איזו מן המילים שלפניכם אינה מבטאת את משמעות המילה "ספקנות" בצירוף זה?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) חשדנות
(2) פקפוק
(3) הסתייגות
(4) אדישות
◂ פתרון מלא לשאלה 8
(4) אדישות
הפירוש: "ספקנות" (מן "ספק") – נטייה לפקפק, לא להאמין בקלות ולא לסמוך על דבר בלי הוכחה. "ספקנות הציבור" – חוסר האמון של הציבור במערכות הנהיגה העצמית. ההקשר מבהיר זאת: "אנשים אינם מוכנים להפקיד את חייהם בידי מערכת...".
בדיקת האפשרויות:
(1) חשדנות – נטייה לחשוד, לא לתת אמון; קרובה מאוד לספקנות ("חשדנות הציבור").
(2) פקפוק – הטלת ספק; זו בדיוק המשמעות.
(3) הסתייגות – יחס של חוסר הסכמה מלאה, של שמירת מרחק; מבטאת את חוסר האמון ("הסתייגות הציבור").
(4) אדישות – חוסר עניין, יחס של "לא אכפת לי". אדם אדיש אינו חושד ואינו מפקפק – הוא פשוט אינו מתעניין. "אדישות הציבור" משנה את משמעות הצירוף.
שימו לב: השאלה מבקשת את המילה שאינה מבטאת – לכן התשובה היא (4).
שאלה 9 · זוג מילים: פרצות – לשבש
לפניכם משפט ממאמר 2 (פסקה ג), ובו שתי מילים מודגשות.
"עבריינים יכולים לנצל פרצות באבטחה כדי לשבש את פעולת המערכת."
מבין זוגות המילים שלפניכם, מהו הזוג המבטא את משמעויות המילים "פרצות – לשבש" המודגשות במשפט? הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) התפרצויות – לעכב
(2) חולשות – לקלקל
(3) מחסומים – לחסום
(4) מתקפות – לבחון
◂ פתרון מלא לשאלה 9
(2) חולשות – לקלקל
הפירוש: "פִּרְצָה" – פתח, סדק או נקודת תורפה שדרכה אפשר לחדור ("פרצה באבטחה" – חולשה במערכת ההגנה). "לְשַׁבֵּשׁ" – לגרום לתקלה, לקלקל את הסדר התקין, לפגוע בפעולה הרגילה.
בדיקת הזוגות: צריך ששתי המילים יתאימו, כל אחת לבת זוגה.
(1) "התפרצויות" – פרצי זעם או אש ("התפרצות הר געש"), לא חולשות; "לעכב" – להאט, לא לקלקל.
(2) "חולשות" = פרצות; "לקלקל" = לשבש – שתי המילים מתאימות.
(3) "מחסומים" הם ההפך מפרצות – אמצעים לחסום כניסה; "לחסום" אינו לשבש.
(4) "מתקפות" הן מעשי התקפה של העבריינים עצמם, ולא חולשה במערכת שהם מנצלים; "לבחון" – לבדוק, בלי כל משמעות של נזק. המסיח מבוסס על ההקשר של תקיפות סייבר ושל "בדיקות חדירה" באותה פסקה.
בדיקה: "לנצל חולשות באבטחה כדי לקלקל את פעולת המערכת" – המשפט שומר על משמעותו.
טעות נפוצה: לבחור ב־(4) משום שהמילה "מתקפות" מתאימה לנושא הפסקה – אך יש לבדוק את משמעות המילה במשפט, ולא רק את התחום שהיא שייכת אליו.
שאלה 10 · משמעות המילה חזית בצירוף בחזית הפיתוח
לפניכם משפט ממאמר 2 (פסקה א), ובו מודגשת מילה.
"חברות ישראליות רבות נמצאות בחזית הפיתוח של חיישנים ושל תוכנות לזיהוי הדרך."
באיזה מן הצירופים שלפניכם המשמעות של המילה "חזית" זהה למשמעותה במשפט זה?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) חזית הבניין
(2) בחזית המחקר הרפואי
(3) חזית קרה
(4) חזית משותפת נגד ההצעה
◂ פתרון מלא לשאלה 10
(2) בחזית המחקר הרפואי
הפירוש: למילה "חזית" (מן "חזה" – החלק הקדמי) כמה משמעויות:
ההכרעה: רק בתשובה (2) "חזית" פירושה מקום מוביל ומתקדם, כמו בצירוף שבמאמר.
בדיקה: "חברות ישראליות נמצאות בין המובילות בפיתוח" / "בין המובילים במחקר הרפואי" – ההחלפה עובדת בשניהם, ואילו "המובילים של הבניין" או "חזית מובילה קרה" חסרי משמעות.
שאלה 11 · שימוש שגוי במילה הסתברות
לפניכם משפט ממאמר 2 (פסקה ב), ובו מודגשת מילה.
"ההסתברות שרכב ייתקל במצב כזה בנסיעה מסוימת נמוכה, אך כאשר מיליוני רכבים נוסעים מדי יום, המצבים הנדירים הופכים לעניין שבשגרה."
באיזה מן המשפטים שלפניכם השימוש במילה "הסתברות" אינו נכון?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) ההסתברות לזכות בפרס הגדול בהגרלה נמוכה מאוד, ובכל זאת רבים קונים כרטיסים.
(2) החזאי העריך שההסתברות לגשם בסוף השבוע היא שלושים אחוז.
(3) הרופאה הסבירה כי פעילות גופנית סדירה מקטינה את ההסתברות לחלות במחלות לב.
(4) ההסתברות של התלמיד במבחן הייתה גבוהה מאוד, והוא קיבל את הציון הטוב ביותר בכיתה.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
(4) ההסתברות של התלמיד במבחן הייתה גבוהה מאוד, והוא קיבל את הציון הטוב ביותר בכיתה.
הפירוש: "הסתברות" – הסיכוי שדבר מסוים יתרחש, מידת האפשרות שאירוע עתידי או לא ידוע יקרה (במאמר: הסיכוי שרכב ייתקל במצב נדיר).
בדיקת המשפטים:
(1) ההסתברות לזכות – הסיכוי לזכות. נכון.
(2) ההסתברות לגשם – הסיכוי שירד גשם. נכון.
(3) ההסתברות לחלות – הסיכוי לחלות. נכון.
(4) המשפט מתאר הישג שכבר הושג ("קיבל את הציון הטוב ביותר"), ולא סיכוי שמשהו יקרה. הכוונה היא ל"הצלחה" או ל"הישג" של התלמיד, ולכן השימוש שגוי.
בדיקה: במשפט נכון אפשר להחליף את "הסתברות" ב"סיכוי ש...": "הסיכוי לזכות", "הסיכוי לגשם", "הסיכוי לחלות". "הסיכוי של התלמיד במבחן הייתה גבוהה, והוא קיבל..." – חסר משמעות.
שימו לב: מבקשים את המשפט שהשימוש בו אינו נכון.
שאלה 12 · פירוש ביטוי: לתת את הדין
לפניכם משפט ממאמר 2 (פסקה ה), ובו מודגש ביטוי.
"כשנהג אנושי גורם לתאונה, ברור מי ייתן את הדין."
מהו פירוש הביטוי "ייתן את הדין"?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) יפסוק בבית המשפט
(2) יישא באחריות ובעונש
(3) ידווח על המקרה
(4) יחוקק חוק חדש
◂ פתרון מלא לשאלה 12
(2) יישא באחריות ובעונש
הפירוש: "לתת את הדין" (על מעשה) – להיות אחראי לו, להיענש או לשלם עליו, להידרש להסביר את מעשיו לפני מי שמוסמך לשפוט.
איך מכריעים מן ההקשר: המשפט הבא שואל: "אבל מי אחראי כשרכב בלי נהג פוגע בהולך רגל?", והפסקה כולה עוסקת בשאלה על מי תוטל האחריות. לכן "ייתן את הדין" = יישא באחריות (ובעונש).
פסילת המסיחים: (1) מי שפוסק בבית המשפט הוא השופט – הוא "דן" ו"פוסק דין", ואילו "נותן את הדין" הוא הנשפט; המסיח מבוסס על המילה "דין". (3) דיווח על המקרה אינו נשיאה באחריות. (4) חקיקה היא תפקיד המחוקק, שמוזכר בסוף הפסקה, אך לא בביטוי זה.
בדיקה: "כשנהג אנושי גורם לתאונה, ברור מי יישא באחריות" – המשפט שומר על משמעותו.
טעות נפוצה: לבחור ב־(1) בגלל הצירופים "פסק דין" ו"בית דין".
פרק שני – הבעה בכתב (40 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחרו באחד מן הנושאים 13–14, וכתבו עליו מאמר בהיקף של כ־300 מילים לפי ההוראות.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
תוכלו לכתוב טיוטה בעמודים 10–11.
שאלה 13 · מאמר טיעון: תחבורה ציבורית אוטונומית
רכבים אוטונומיים מבטיחים בטיחות ונוחות, אך הם מעוררים גם חששות רבים.
האם, לדעתכם, יש להתיר בישראל כבר בשנים הקרובות הפעלה של תחבורה ציבורית אוטונומית – אוטובוסים ומוניות בלי נהג – או שמא יש להמתין?
כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את עמדתכם בשאלה זו. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 13
הגיע הזמן לאוטובוס בלי נהג
תאונות הדרכים גובות בישראל מדי שנה מאות הרוגים, ורובן נגרמות בשל טעות של אדם. בעולם כבר פועלות מוניות בלי נהג, ובישראל מתנהל ויכוח: האם להתיר תחבורה ציבורית אוטונומית כבר בשנים הקרובות, או להמתין עד שהטכנולוגיה תבשיל? לדעתי, יש להתחיל להפעיל אוטובוסים ומוניות אוטונומיים כבר עכשיו, בהדרגה ובפיקוח צמוד.
ראשית, הפעלה כזאת עשויה להציל חיים. נועה ברקוביץ מציינת במאמרה כי רוב התאונות נגרמות בשל טעות אנוש, כמו עייפות או הצצה בטלפון. נהג אוטובוס שעובד משמרת של עשר שעות מתעייף בסופה, ואילו מחשב נשאר ערני גם בנסיעה האחרונה של הלילה. יתרה מזו, מחשב אינו ממהר כדי לעמוד בלוח הזמנים ואינו מאבד את סבלנותו בפקק, ולכן הוא שומר על מהירות מותרת ועל מרחק בטוח לאורך כל המסלול. כל שנה שבה אנו דוחים את המעבר היא שנה שבה ממשיכות להתרחש תאונות שאפשר היה למנוע.
שנית, תחבורה ציבורית אוטונומית תעניק עצמאות למי שתלויים כיום באחרים. קשישה שהפסיקה לנהוג, או נער מיישוב קטן שהאוטובוס מגיע אליו פעמיים ביום, יוכלו להזמין מונית זולה בכל שעה. גם חייל שחוזר הביתה במוצאי שבת או עובדת במשמרת לילה לא יצטרכו עוד לחכות שעה ארוכה בתחנה. כיום מחסור בנהגים הוא אחת הסיבות לכך שקווים מתבטלים או שתדירותם נמוכה, ומערכת שאינה תלויה בנהגים תוכל לשרת גם אזורים מרוחקים.
מנגד, יש הטוענים כי הטכנולוגיה עדיין אינה בשלה. אורי שטרנברג מזהיר במאמרו מפני מצבים בלתי צפויים ומפני תקיפות סייבר. אכן, אלה סכנות ממשיות שאין לזלזל בהן. עם זאת, שטרנברג עצמו אינו מציע לוותר על הרכב האוטונומי, אלא להכניס אותו בהדרגה – באזורים ממופים, בליווי נהג בטיחות ובבדיקות אבטחה בלתי תלויות. תחבורה ציבורית מתאימה לכך במיוחד, משום שהיא נוסעת במסלולים קבועים שאפשר למפות לעומק.
לסיכום, ההמתנה לטכנולוגיה מושלמת אינה הבחירה הבטוחה יותר, שכן גם לכביש של היום יש מחיר כבד. אם נתחיל כבר עכשיו בקווים מוגדרים ובפיקוח הדוק, נוכל ללמוד מן הניסיון, לתקן את הטעויות ולהרחיב את השירות ככל שיוכח שהוא בטוח.
(מספר מילים: 297, בלי הכותרת)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מבטאת את העמדה ("הגיע הזמן"), ואינה מעתיקה את ניסוח הנושא.
2. פתיחה – רקע (מספר ההרוגים וגורם התאונות), הצגת השאלה השנויה במחלוקת והעמדה במפורש: יש להתחיל כבר עכשיו, בהדרגה ובפיקוח.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – הצלת חיים; ביסוס במאמר 1 (טעות אנוש) ודוגמה מוחשית: נהג אוטובוס בסוף משמרת ארוכה לעומת מחשב שאינו מתעייף.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – עצמאות למי שתלויים באחרים (על פי מאמר 1, פסקה ד); דוגמות: קשישה שהפסיקה לנהוג, נער מיישוב קטן, קווים שמתבטלים בשל מחסור בנהגים.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("מנגד, יש הטוענים... אכן... עם זאת") – הצגה הוגנת של הטענה שהטכנולוגיה אינה בשלה (על פי מאמר 2), הודאה חלקית, והפרכה: מאמר 2 עצמו ממליץ על הכנסה הדרגתית, ותחבורה ציבורית במסלולים קבועים מתאימה לכך.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה בניסוח חדש (גם להמתנה יש מחיר) ודרך פעולה, בלי נימוק חדש.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); ואילו (ניגוד); יתרה מזו (הוספה והעצמה); ולכן (תוצאה); או (חלופה); מנגד (הצגת עמדה נגדית); אכן... עם זאת (ויתור והסתייגות); לא... אלא (ניגוד); משום ש... (סיבה); שכן (סיבה); אם... (תנאי); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה (להתחיל עכשיו, בזהירות), ושני הנימוקים וההפרכה משרתים אותה. העמדה אינה מתנדנדת: "בהדרגה" הוא האופן, לא הסתייגות מן ההכרעה. פתיחה וסיום – הולמים מאמר טיעון. מודעות לנמען – הסוגיה מוצגת כך שגם מי שלא קרא את הנושא יבין אותה. רלוונטיות – המאמר עוסק בתחבורה ציבורית אוטונומית, כפי שמבקש הנושא, ולא ברכב האוטונומי בכלל. קישוריות וארגון – חמש פסקות, מילות קישור ומאזכרים ("הפעלה כזאת", "לכך").
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא קשור למאמרים, ולכן אפשר להיעזר בהם. כשמשתמשים במידע מהם, מציינים את שם הכותב ("נועה ברקוביץ מציינת במאמרה", "אורי שטרנברג מזהיר במאמרו") ומנסחים במילים שלכם, בלי להעתיק משפטים שלמים. ההפרכה חזקה במיוחד משום שהיא נשענת על המקור שממנו נלקח הטיעון הנגדי עצמו.
לשון ומבע: משלב רשמי ואחיד, בלי פנייה לקורא בגוף שני; התאם במין ובמספר ("תאונות... שאפשר היה למנוע", "תחבורה ציבורית... תעניק"); אוצר מילים מדויק ("תבשיל", "פיקוח צמוד", "בשלה"); פיסוק נכון – נקודתיים לפני הצגת השאלה, קו מפריד לפני פירוט, פסיק אחרי מילות קישור בפתיחת משפט.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון שיש להמתין: המערכות עדיין מתקשות במצבים בלתי צפויים, ובאוטובוס הומה נוסעים טעות אחת עלולה לעלות בחיים רבים (מאמר 2, פסקה ב); צי של כלי רכב ציבוריים המחוברים לרשת הוא יעד נוח לתקיפת סייבר שעלולה לשתק עיר (מאמר 2, פסקה ג); עדיין אין חוק הקובע מי אחראי בתאונה (מאמר 1, פסקה ה; מאמר 2, פסקה ה); ונהגי אוטובוסים ומוניות רבים יאבדו את פרנסתם (מאמר 2, פסקה ו). בהפרכה מודים שהטכנולוגיה עשויה להציל חיים בעתיד, אך טוענים שאת תחבורת ההמונים יש להפקיד בידיה רק אחרי שתוכיח את עצמה ברכבים פרטיים. הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: כתיבת סקירה של יתרונות הרכב האוטונומי וחסרונותיו במקום הבעת עמדה; עמדה מתנדנדת בלי הכרעה; עיסוק ברכב פרטי במקום בתחבורה ציבורית; נימוקים בלי דוגמות; העתקת משפטים מן המאמרים; סיום שמוסיף נימוק חדש; היקף רחוק מ־300 מילים.
שאלה 14 · מאמר טיעון: שמירה על מסורות משפחתיות בעידן המודרני – חובה או בחירה?
במשפחות רבות נהוגות מסורות שעוברות מדור לדור – ארוחה משותפת בסוף השבוע, מתכון של סבתא, טיול שנתי או שיר ששרים יחד בחג. בעידן המודרני, שבו בני המשפחה עסוקים, גרים לעיתים הרחק זה מזה ומבלים זמן רב מול מסכים, יש הרואים בשמירה על מסורות אלה חובה, ויש הסבורים שזוהי בחירה של כל אחד.
כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את דעתכם בשאלה: שמירה על מסורות משפחתיות בעידן המודרני – חובה או בחירה?
נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 14
מסורת שבוחרים בה היא מסורת שנשמרת
בכל משפחה יש מסורות קטנות וגדולות: ארוחת שישי שכל בני המשפחה מתכנסים אליה, עוגה שסבתא אופה בכל יום הולדת, טיול שנתי למקום קבוע או שיר ששרים יחד בחג. בעבר עברו מסורות אלה מדור לדור כמעט מאליהן, אך כיום, כשבני המשפחה עסוקים, מפוזרים בין ערים ובין מדינות ומחוברים למסכים, רבים שואלים אם עדיין חובה לשמור עליהן. לדעתי, שמירה על מסורת משפחתית צריכה להיות בחירה ולא חובה, ודווקא הבחירה היא שתשמור עליה בחיים.
ראשית, מסורת שנכפית מאבדת את משמעותה. מסורת משפחתית נועדה לקרב בין בני המשפחה ולהעניק להם תחושת שייכות. נער שמחייבים אותו להגיע לארוחת שישי בכל שבוע, גם כשהוא מעדיף להיפגש עם חבריו, יושב ליד השולחן כשעיניו נעוצות בטלפון ומחכה שהארוחה תסתיים. הוא אומנם נוכח, אך המסורת אינה ממלאת את תפקידה, ואף עלולה לעורר מתח וכעס. לעומת זאת, כשהוא בוחר להגיע, הוא משתתף בשיחה ותורם לה.
שנית, הבחירה מאפשרת למסורת להתחדש ולהתאים את עצמה לחיים המודרניים. מסורת שנשמרת מתוך חובה נוטה לקפוא בצורתה הישנה, ומי שאינו יכול לקיים אותה בדיוק כפי שהייתה מרגיש שנכשל. משפחה שחלק מבניה גרים בחו"ל יכולה לבחור לשיר את שירי החג יחד בשיחת וידאו, ונכדה שהפכה לטבעונית יכולה להכין את העוגה של סבתה בגרסה חדשה. כך המסורת אינה נעלמת, אלא עוברת לדור הבא בצורה שהוא יכול לאמץ.
מנגד, יש הטוענים שבלי מחויבות המסורות ייעלמו, משום שבעידן של עומס ושל מסכים תמיד יימצא עיסוק דחוף יותר, והדור הצעיר יאבד את הקשר לשורשיו. אכן, יש ממש בחשש הזה, ומסורות רבות כבר נשכחו. עם זאת, מה שמשמר מסורת לאורך זמן אינו האיסור לוותר עליה, אלא החוויה שהיא מעניקה. משפחה שמזמינה את ילדיה ומקפידה שהמפגש יהיה נעים ומשמעותי תגלה שהם חוזרים אליו מרצונם, גם כשהם כבר בוגרים ויש להם משפחות משלהם.
לסיכום, מסורת משפחתית אינה רשימה של חובות, אלא מתנה שעוברת מדור לדור. כדי שהדור הבא ירצה לקבל אותה, עלינו להציע אותה ולא לכפות אותה, ולתת לכל אחד מבני המשפחה את החופש לבחור בה ולהפוך אותה לשלו.
(מספר מילים: 306, בלי הכותרת)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מבטאת את העמדה (מסורת שבוחרים בה נשמרת), ואינה מעתיקה את ניסוח הנושא.
2. פתיחה – רקע: דוגמות למסורות משפחתיות ומה השתנה בעידן המודרני (עומס, מרחק, מסכים); הצגת השאלה; העמדה במפורש: בחירה ולא חובה.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – מסורת שנכפית מאבדת את משמעותה; דוגמה: נער שמחויב להגיע לארוחת שישי ויושב מול הטלפון, לעומת נער שבוחר להגיע ומשתתף בשיחה.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – הבחירה מאפשרת למסורת להתחדש; דוגמות: שירי החג בשיחת וידאו עם בני משפחה בחו"ל, העוגה של סבתא בגרסה טבעונית.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("מנגד, יש הטוענים... אכן... עם זאת") – בלי מחויבות המסורות ייעלמו; הודאה חלקית; הפרכה: מה שמשמר מסורת הוא החוויה שהיא מעניקה, ולא האיסור לוותר עליה.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה בניסוח חדש (מסורת כמתנה ולא כרשימת חובות), בלי נימוק חדש.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); אך (ניגוד); ודווקא (ניגוד לציפייה); אומנם... אך (ויתור); ואף (הוספה והעצמה); לעומת זאת (ניגוד); כך (תוצאה); לא... אלא (ניגוד); מנגד (הצגת עמדה נגדית); משום ש... (סיבה); אכן... עם זאת (ויתור והסתייגות); כדי ש... (תכלית); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה (בחירה ולא חובה), ושני נימוקים שונים זה מזה (משמעות המסורת מול יכולתה להתחדש); גם ההפרכה משרתת את אותה עמדה. פתיחה וסיום – הולמים מאמר טיעון. מודעות לנמען – הפתיחה מסבירה מהן מסורות משפחתיות ומה השתנה בעידן המודרני, כך שגם מי שלא קרא את הנושא יבין את הסוגיה. רלוונטיות – המאמר עוסק במסורות משפחתיות ובשאלת החובה והבחירה, ולא במסורת בכלל. קישוריות וארגון – חמש פסקות, מילות קישור ומאזכרים ("מסורות אלה", "בחשש הזה", "אותה").
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא אינו קשור למאמרים שבנספח, ולכן הנימוקים והדוגמות נלקחים מן הידע ומן הניסיון של הכותב; אין צורך בנתונים או בעובדות חיצוניות.
לשון ומבע: משלב רשמי ואחיד, בלי פנייה לקורא בגוף שני; התאם במין ובמספר ("מסורת שנכפית מאבדת", "משפחה... יכולה", "נכדה שהפכה"); אוצר מילים מדויק ("תחושת שייכות", "לכפות", "מחויבות"); פיסוק נכון – נקודתיים לפני רשימת הדוגמות, פסיק אחרי מילות קישור בפתיחת משפט.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון שהשמירה על מסורות משפחתיות היא חובה: המסורות הן החוט המקשר בין הדורות ומעניקות לילדים זהות ושורשים; בעידן של עומס ומסכים, בלי מחויבות תמיד יימצא תירוץ לוותר; ומחויבות משותפת מלמדת ילדים להתחשב במשפחה ולא רק ברצונם. בהפרכה מודים שכפייה עלולה לעורר התנגדות, אך טוענים שגם חובה יכולה להיות נעימה, ושמי שמוותר היום לא ימצא מחר מה להעביר לילדיו. הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: תיאור המסורות של משפחת הכותב (חיבור אישי) במקום הבעת עמדה בשאלת החובה והבחירה; עמדה מתנדנדת ("גם חובה וגם בחירה") בלי הכרעה; מעבר לדיון במסורת לאומית או דתית במקום במסורת המשפחתית; נימוקים בלי דוגמות; טיעון נגדי בלי הפרכה; סיום שמוסיף נימוק חדש; היקף רחוק מ־300 מילים.