דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 172 - מתכונת 10 ברמת בגרות

3 יח"ל · שאלון 035172 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 172 (3 יח"ל), ברמת בגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · הסתברות: כדורים בשלושה צבעים - בחירה אחת ושתי בחירות עם החזרה

בקופסה יש כדורים בשלושה צבעים. סך הכול יש בקופסה 50 כדורים.

10 מן הכדורים אדומים, 25 מהם כחולים, וכל שאר הכדורים ירוקים.

בוחרים באקראי כדור אחד מן הקופסה.

א.

מהי ההסתברות שהכדור שנבחר הוא ירוק?

בוחרים באקראי כדור אחד מן הקופסה ומחזירים אותו לקופסה. לאחר מכן שוב בוחרים באקראי כדור אחד מן הקופסה.

ב.

מהי ההסתברות ששני הכדורים שנבחרו הם כחולים?

ג.

מהי ההסתברות ששני הכדורים שנבחרו הם באותו צבע?

ד.

מהי ההסתברות ששני הכדורים שנבחרו הם בצבעים שונים?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

1550=0.3\frac{15}{50}=0.3

מספר הכדורים הירוקים: 50−10−25=1550-10-25=15.

P=1550=0.3P=\frac{15}{50}=0.3

טעות נפוצה: לחסר רק את האדומים, 50−10=4050-10=40, ולקבל 4050=0.8\frac{40}{50}=0.8.

סעיף ב

תשובה:

0.5⋅0.5=0.250.5\cdot0.5=0.25

ההסתברות לכדור כחול בבחירה אחת: 2550=0.5\frac{25}{50}=0.5.

הכדור מוחזר, ולכן בבחירה השנייה ההסתברות שוב 0.50.5:

P=0.5⋅0.5=0.25P=0.5\cdot0.5=0.25

טעות נפוצה: להתעלם מההחזרה ולחשב 2550⋅2449=1249≈0.245\frac{25}{50}\cdot\frac{24}{49}=\frac{12}{49}\approx0.245 - אבל הכדור הראשון חזר לקופסה.

סעיף ג

תשובה:

0.04+0.25+0.09=0.380.04+0.25+0.09=0.38

שלוש אפשרויות זרות: שניהם אדומים, שניהם כחולים או שניהם ירוקים.

שניהם אדומים: 0.2⋅0.2=0.040.2\cdot0.2=0.04.

שניהם כחולים: 0.5⋅0.5=0.250.5\cdot0.5=0.25 (סעיף ב).

שניהם ירוקים: 0.3⋅0.3=0.090.3\cdot0.3=0.09.

P=0.04+0.25+0.09=0.38P=0.04+0.25+0.09=0.38

טעות נפוצה: לכפול את שלוש ההסתברויות, 0.2⋅0.5⋅0.3=0.030.2\cdot0.5\cdot0.3=0.03, במקום לחבר את שלוש האפשרויות.

סעיף ד

תשובה:

1−0.38=0.621-0.38=0.62

"בצבעים שונים" הוא המשלים של "באותו צבע":

P=1−0.38=0.62P=1-0.38=0.62

טעות נפוצה: לחשב 1−0.25=0.751-0.25=0.75 - המשלים של "שניהם כחולים" בלבד.

שאלה 2 · גלגל וקובייה: הסתברות במאורע דו-שלבי

במשחק מזל מסובבים גלגל ומטילים קובייה.

הגלגל מחולק לחמש גזרות שוות, ועל הגזרות כתובים המספרים 2, 4, 6, 8, 10 - על כל גזרה מספר אחר.

הקובייה רגילה ומאוזנת, ועל פאותיה המספרים 1 עד 6.

בכל תור המשתתף מסובב את הגלגל ומטיל את הקובייה, ורושם את המספר שהגלגל מצביע עליו ואת המספר שהקובייה מראה.

א.

מהי ההסתברות שבאותו התור גם הגלגל וגם הקובייה יראו את המספר 6?

ב.

מהי ההסתברות שבאותו התור הגלגל והקובייה יראו את אותו המספר?

ג.

מהי ההסתברות שסכום המספרים שיראו הגלגל והקובייה באותו התור יהיה גדול מ־12?

שני ועידן משחקים במשחק.

שני תזכה בנקודה אם סכום המספרים בתור שלה יהיה 5.

עידן יזכה בנקודה אם סכום המספרים בתור שלו יהיה 10.

ד.

למי יש סיכוי גדול יותר לזכות בנקודה, לשני או לעידן? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

130≈0.033\frac{1}{30}\approx0.033

כל תוצאה של תור היא זוג: (המספר בגלגל, המספר בקובייה). יש 5⋅6=305\cdot6=30 זוגות, וכולם שווי הסתברות.

רק הזוג (6,6)(6,6) מתאים:

P=130≈0.033P=\frac{1}{30}\approx0.033

טעות נפוצה: לחבר את ההסתברויות, 15+16=1130\frac15+\frac16=\frac{11}{30} - אבל צריך ששניהם יראו 6 באותו תור, ויש לכך רק תוצאה אחת מתוך 30.

סעיף ב

תשובה:

330=110=0.1\frac{3}{30}=\frac{1}{10}=0.1

המספרים שמופיעים גם בגלגל וגם בקובייה הם 2, 4, 6. לכן הזוגות המתאימים: (2,2)(2,2), (4,4)(4,4), (6,6)(6,6).

P=330=110=0.1P=\frac{3}{30}=\frac{1}{10}=0.1

טעות נפוצה: לקחת כמרחב המדגם את מספר האפשרויות בגלגל ובקובייה יחד, 5+6=115+6=11, ולענות 311\frac{3}{11}. כל תוצאה היא זוג, ולכן יש 5⋅6=305\cdot6=30 תוצאות.

סעיף ג

תשובה:

630=15=0.2\frac{6}{30}=\frac15=0.2

טבלת הסכומים של 30 התוצאות:

גלגל / קובייה123456
2345678
45678910
6789101112
891011121314
10111213141516

סכום גדול מ-12: (8,5)(8,5), (8,6)(8,6), (10,3)(10,3), (10,4)(10,4), (10,5)(10,5), (10,6)(10,6) - שש תוצאות.

P=630=15=0.2P=\frac{6}{30}=\frac15=0.2

טעות נפוצה: לספור גם את הסכום 12 בדיוק, (6,6),(8,4),(10,2)(6,6),(8,4),(10,2), ולקבל 930=0.3\frac{9}{30}=0.3. "גדול מ-12" לא כולל את 12.

סעיף ד

תשובה:

לעידן: 330\frac{3}{30} לעומת 230\frac{2}{30} לשני

סכום 5 (שני): (2,3)(2,3), (4,1)(4,1) - שתי תוצאות, P=230P=\frac{2}{30}.

סכום 10 (עידן): (4,6)(4,6), (6,4)(6,4), (8,2)(8,2) - שלוש תוצאות, P=330P=\frac{3}{30}.

330>230\frac{3}{30}>\frac{2}{30}, ולכן לעידן יש סיכוי גדול יותר לזכות בנקודה.

טעות נפוצה: לחשוב ש-(4,6)(4,6) ו-(6,4)(6,4) הן אותה תוצאה, לספור לעידן רק שתי תוצאות ולענות שהסיכויים שווים. ב-(4,6)(4,6) הגלגל מראה 4 והקובייה 6, וב-(6,4)(6,4) להפך - אלה שתי תוצאות שונות.

שאלה 3 · שטח עיגול וטבעת: בריכת נוי עם אי במרכזה

בגינה ציבורית בנו בריכת נוי עגולה. אורך הרדיוס של הבריכה הוא 2.52.5 מטרים.

OAB
א.

מצאו את שטח הבריכה.

במרכז הבריכה (השטח הצבוע בסרטוט) בנו אי עגול, ובשאר הבריכה (השטח הלבן בסרטוט) יש מים.

האי הוא בצורת עיגול שהרדיוס שלו 1 מטר.

ב(1).

מצאו את שטח האי.

ב(2).

מצאו את השטח שבו יש מים.

בגינה אחרת רוצים לבנות בריכה עגולה שנייה.

קוטר הבריכה השנייה גדול ב-30% מקוטר הבריכה הראשונה.

את הבריכה השנייה רוצים לבנות בתוך חלקה בצורת ריבוע.

הסרטוטים 1-3 שלפניכם מתארים חלקות בגדלים שונים: אורך הצלע של חלקה 1 הוא 6 מטרים, של חלקה 2 - 7 מטרים, ושל חלקה 3 - 6.46.4 מטרים.

123
ג.

בחרו מבין הסרטוטים 1-3 את החלקה שגודלה מתאים לבריכה השנייה.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

6.25π≈19.636.25\pi\approx19.63 מ"ר

הבריכה היא עיגול שרדיוסו 2.52.5 מ'. שטח עיגול: S=πr2S=\pi r^2.

S=π⋅2.52=6.25π≈19.63S=\pi\cdot2.5^2=6.25\pi\approx19.63

שטח הבריכה הוא כ-19.63 מ"ר.

טעות נפוצה: לחשב היקף במקום שטח, 2π⋅2.5=5π≈15.712\pi\cdot2.5=5\pi\approx15.71.

סעיף ב(1)

תשובה:

π≈3.14\pi\approx3.14 מ"ר

האי הוא עיגול שרדיוסו 1 מ':

S=π⋅12=π≈3.14S=\pi\cdot1^2=\pi\approx3.14

שטח האי הוא כ-3.14 מ"ר.

טעות נפוצה: להציב בנוסחה את הקוטר (2 מ') במקום את הרדיוס ולקבל π⋅22=4π≈12.57\pi\cdot2^2=4\pi\approx12.57.

סעיף ב(2)

תשובה:

5.25π≈16.495.25\pi\approx16.49 מ"ר

שטח המים הוא הטבעת שבין העיגול הגדול לאי: שטח הבריכה פחות שטח האי.

S=6.25π−π=5.25π≈16.49S=6.25\pi-\pi=5.25\pi\approx16.49

השטח שבו יש מים הוא כ-16.49 מ"ר.

טעות נפוצה: לחסר את הרדיוסים ולהעלות בריבוע, π(2.5−1)2=2.25π≈7.07\pi(2.5-1)^2=2.25\pi\approx7.07.

סעיף ג

תשובה:

חלקה 2 (צלע 7 מ')

קוטר הבריכה הראשונה: 2⋅2.5=52\cdot2.5=5 מ'.

קוטר הבריכה השנייה גדול ב-30%, כלומר פי 1.31.3:

5⋅1.3=6.55\cdot1.3=6.5

בריכה עגולה נכנסת בחלקה ריבועית אם הקוטר שלה אינו גדול מצלע הריבוע.

חלקה 1 (6 מ') וחלקה 3 (6.46.4 מ') קטנות מ-6.56.5 מ' - הבריכה לא תיכנס. חלקה 2 (7 מ') גדולה מ-6.56.5 - הבריכה נכנסת.

החלקה המתאימה היא חלקה 2.

טעות נפוצה: להגדיל את הרדיוס ב-30% במקום את הקוטר, 2.5⋅1.3=3.252.5\cdot1.3=3.25 מ', להשוות אותו לצלעות ולבחור את החלקה הקטנה ביותר, חלקה 1.

שאלה 4 · פיתגורס, היקף ושטח: אריחים בקיר המטבח

קיר המטבח של משפחת אלון מחופה בשני סוגים של אריחים:

אריח לבן בצורת מלבן, ואריח כחול בצורת ריבוע (ראו סרטוט).

נתון כי האורך של הצלע הארוכה של האריח הלבן הוא 48 ס"מ, והאורך של האלכסון שלו הוא 52 ס"מ.

אריח לבןאריח כחולABCDEFGH
א.

מצאו את האורך של הצלע הקצרה של האריח הלבן.

נתון כי ההיקף של האריח הכחול קטן ב-72 ס"מ מן ההיקף של האריח הלבן.

ב.

מצאו את אורך הצלע של האריח הכחול.

ג.

מצאו פי כמה גדול השטח של האריח הלבן מן השטח של האריח הכחול.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

20 ס"מ

האלכסון הוא היתר במשולש ישר הזווית שהוא יוצר עם שתי צלעות המלבן.

a2+482=522a^2+48^2=52^2
a2=2704−2304=400a^2=2704-2304=400
a=400=20a=\sqrt{400}=20

אורך הצלע הקצרה הוא 20 ס"מ.

טעות נפוצה: לחבר את הריבועים, 522+482≈70.77\sqrt{52^2+48^2}\approx70.77 - צלע שארוכה מן האלכסון, וזה בלתי אפשרי.

סעיף ב

תשובה:

16 ס"מ

ההיקף של האריח הלבן: 2⋅(48+20)=1362\cdot(48+20)=136 ס"מ.

ההיקף של האריח הכחול: 136−72=64136-72=64 ס"מ.

אורך הצלע של הריבוע: 644=16\frac{64}{4}=16 ס"מ.

טעות נפוצה: לחבר במקום לחסר, 136+72=208136+72=208, ולקבל צלע של 52 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

פי 3.75

שטח האריח הלבן: 48⋅20=96048\cdot20=960 סמ"ר. שטח האריח הכחול: 16⋅16=25616\cdot16=256 סמ"ר.

960256=3.75\frac{960}{256}=3.75

טעות נפוצה: לחלק את ההיקפים, 13664=2.125\frac{136}{64}=2.125.

שאלה 5 · מכירת משקאות: דיאגרמת עיגול והכנסות

מועצת התלמידים מכרה משקאות ביום הספורט כדי לקנות ציוד לחדר המועצה.

הם הכינו 4 סוגי משקאות: לימונדה, תה קר, מיץ תפוזים ושוקו.

המועצה הכינה 250 כוסות משקה סך הכול ומכרה את כולן.

לפניכם דיאגרמת עיגול המתארת את התפלגות אחוז הכוסות שנמכרו מכל סוג, מתוך כל הכוסות.

28%?24%12%‫לימונדה (28)‬‫תה קר‬‫מיץ תפוזים (24)‬‫שוקו (12)‬
א.

מצאו את אחוז כוסות התה הקר שנמכרו מתוך כל הכוסות.

ב.

מהו סוג המשקה הנמכר ביותר?

ג.

מצאו כמה כוסות נמכרו מכל אחד מארבעת הסוגים.

בטבלה שלפניכם מוצגים מחירי המשקאות.

סוג המשקהלימונדהתה קרמיץ תפוזיםשוקו
מחיר כוס אחת (בשקלים)5467

המחיר של הציוד הוא 1,250 שקלים.

ד.

האם הסכום הכולל ממכירת כל המשקאות יספיק לקניית הציוד? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

36%36\%

100%−28%−24%−12%=36%100\%-28\%-24\%-12\%=36\%

טעות נפוצה: לשכוח להחסיר את אחת הגזרות (למשל שוקו), 100−28−24=48%100-28-24=48\%.

סעיף ב

תשובה:

תה קר

משווים את האחוזים: לימונדה 28%28\%, תה קר 36%36\% (סעיף א), מיץ תפוזים 24%24\%, שוקו 12%12\%.

האחוז הגדול ביותר הוא 36%36\%, ולכן התה הקר נמכר הכי הרבה.

טעות נפוצה: לבחור את האחוז הגדול ביותר מבין האחוזים שכתובים בדיאגרמה ולענות לימונדה (28%28\%) - בלי להתחשב בגזרה של התה הקר, שאחוזה חושב בסעיף א.

סעיף ג

תשובה:

לימונדה 70, תה קר 90, מיץ תפוזים 60, שוקו 30

לימונדה: 0.28⋅250=700.28\cdot250=70

תה קר: 0.36⋅250=900.36\cdot250=90

מיץ תפוזים: 0.24⋅250=600.24\cdot250=60

שוקו: 0.12⋅250=300.12\cdot250=30

בדיקה: 70+90+60+30=25070+90+60+30=250.

טעות נפוצה: לחלק שווה בשווה, 2504=62.5\frac{250}{4}=62.5 כוסות מכל סוג - מספר לא שלם של כוסות, וגם מתעלם מהדיאגרמה.

סעיף ד

תשובה:

כן; הסכום הכולל הוא 1,280 שקלים

לימונדה: 70⋅5=35070\cdot5=350

תה קר: 90⋅4=36090\cdot4=360

מיץ תפוזים: 60⋅6=36060\cdot6=360

שוקו: 30⋅7=21030\cdot7=210

350+360+360+210=1280350+360+360+210=1280

1280≥12501280\ge1250, ולכן הסכום יספיק.

טעות נפוצה: להכפיל את האחוזים במחירים במקום את מספרי הכוסות: 28⋅5+36⋅4+24⋅6+12⋅7=512<125028\cdot5+36\cdot4+24\cdot6+12\cdot7=512<1250 - ולהסיק שהסכום לא יספיק.

שאלה 6 · מכון כושר: מנוי שנתי או תשלום לכניסה

מכון כושר מציע שתי אפשרויות תשלום לשנה:

אפשרות א': מנוי שנתי בסכום כולל של 2,940 שקלים, ללא הגבלת מספר הכניסות.

אפשרות ב': סכום של 35 שקלים לכל כניסה.

א.

מהו המחיר של 24 כניסות למכון לפי אפשרות ב'?

דני מתכנן להגיע למכון הכושר 90 פעמים בשנה.

ב.

מהי אפשרות התשלום המשתלמת ביותר לדני, אפשרות א' או אפשרות ב'?

מיכל התאמנה במכון הכושר במשך שנה ובחרה לשלם לפי אפשרות ב'.

נסמן ב-xx את מספר הכניסות של מיכל למכון בשנה זו.

ג(1).

בטאו באמצעות xx את הסכום ששילמה מיכל בשנה זו.

ג(2).

הסכום ששילמה מיכל לפי אפשרות ב' שווה למחיר המנוי השנתי לפי אפשרות א'.

מצאו את xx.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

840 שקלים

לפי אפשרות ב' כל כניסה עולה 35 שקלים:

24⋅35=84024\cdot35=840

טעות נפוצה: לחלק את מחיר המנוי במספר הכניסות, 2,94024=122.5\frac{2{,}940}{24}=122.5 - זה המחיר לכניסה במנוי, לא המחיר לפי אפשרות ב'.

סעיף ב

תשובה:

אפשרות א'

לפי אפשרות א' דני ישלם 2,940 שקלים.

לפי אפשרות ב': 90⋅35=3,15090\cdot35=3{,}150 שקלים.

3,150>2,9403{,}150>2{,}940, ולכן אפשרות א' משתלמת יותר לדני (הוא חוסך 210 שקלים).

טעות נפוצה: לבחור באפשרות ב' בלי לחשב, כי 'משלמים רק על מה שמשתמשים'. עבור 90 כניסות התשלום לכל כניסה יקר יותר.

סעיף ג(1)

תשובה:

35x35x

כל כניסה עולה 35 שקלים, ולכן על xx כניסות מיכל שילמה:

35x35x

טעות נפוצה: לכתוב 35+x35+x - מוסיפים את מספר הכניסות במקום לכפול בו.

סעיף ג(2)

תשובה:

x=84x=84

משווים את הסכום לפי אפשרות ב' למחיר לפי אפשרות א':

35x=2,94035x=2{,}940
x=2,94035=84x=\frac{2{,}940}{35}=84

בדיקה: 84⋅35=2,94084\cdot35=2{,}940.

טעות נפוצה: לחסר במקום לחלק, x=2,940−35=2,905x=2{,}940-35=2{,}905.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.