דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 172 - מתכונת 9 ברמת בגרות

3 יח"ל · שאלון 035172 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 172 (3 יח"ל), ברמת בגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · גרף דרך-זמן: אוטובוס ומונית

אוטובוס ומונית יצאו מאותה תחנה ונסעו באותו כביש לאותו יעד.

המונית יצאה לדרך שעתיים אחרי שהאוטובוס יצא.

גרפים I-II בסרטוט שלפניכם מתארים את אורך הדרך שעברו האוטובוס והמונית (בקילומטרים) לפי הזמן שעבר מהרגע שהאוטובוס יצא לדרך (בשעות).

‫זמן (שעות)‬‫אורך הדרך (קילומטרים)‬012345678020406080100120140160180200220
א.

איזה מן הגרפים I-II מתאר את הנסיעה של האוטובוס, ואיזה מהם מתאר את הנסיעה של המונית?

ב.

מה היה המרחק של האוטובוס מן התחנה שעתיים אחרי שיצא לדרך?

ג.

כמה שעות אחרי שיצא לדרך היה האוטובוס במרחק 120 ק"מ מן התחנה?

ד.

מה היה המרחק בין האוטובוס למונית 5 שעות אחרי שהאוטובוס יצא לדרך?

ה.

האם האוטובוס והמונית נפגשו בדרך? אם כן, מהו המרחק בין נקודת המפגש לבין התחנה? אם לא, נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

גרף I מתאר את הנסיעה של האוטובוס, וגרף II מתאר את הנסיעה של המונית

גרף I מתחיל בראשית (0,0)(0,0) - הרכב שלו יצא בזמן 0, כשהאוטובוס יצא.

גרף II מתחיל בנקודה (2,0)(2,0) - הרכב שלו יצא שעתיים אחר כך.

המונית יצאה שעתיים אחרי האוטובוס, ולכן גרף II מתאר את המונית וגרף I מתאר את האוטובוס.

טעות נפוצה: לבחור לפי מי שהגיע ראשון ליעד (210 ק"מ) - גרף II מגיע ראשון - ולענות שגרף II הוא האוטובוס "כי הוא יצא ראשון". מי שיצא ראשון הוא מי שהגרף שלו מתחיל ראשון על ציר הזמן.

סעיף ב

תשובה:

100 ק"מ

האוטובוס הוא גרף I (סעיף א). מעל x=2x=2 גרף I נמצא בגובה y=100y=100 (שם הקו משנה את השיפוע שלו).

לכן שעתיים אחרי שיצא היה האוטובוס 100 ק"מ מן התחנה.

טעות נפוצה: לקרוא את גרף II ב-x=2x=2 ולענות 0 ק"מ - זו המונית, שבדיוק אז יוצאת לדרך.

סעיף ג

תשובה:

3 שעות

מחפשים בגרף I (האוטובוס) את הנקודה שבה y=120y=120.

בין x=2x=2 ל-x=5x=5 גרף I עולה מ-100 ל-160 ק"מ, 20 ק"מ בכל שעה: 100→120→140→160100\to120\to140\to160.

הגרף מגיע לגובה 120 מעל x=3x=3, כלומר 3 שעות אחרי שהאוטובוס יצא.

טעות נפוצה: לקרוא את הגרף התלול, גרף II, בגובה 120 ולענות 2+12070=267≈3.712+\frac{120}{70}=\frac{26}{7}\approx3.71 שעות - זה הזמן שבו המונית הייתה 120 ק"מ מן התחנה.

סעיף ד

תשובה:

50 ק"מ (המונית לפני האוטובוס)

5 שעות אחרי שהאוטובוס יצא - זה x=5x=5.

האוטובוס (גרף I) ב-x=5x=5: 160 ק"מ.

המונית (גרף II) ב-x=5x=5: 210 ק"מ - בדיוק אז היא מגיעה ליעד.

210−160=50210-160=50

המונית נמצאת 50 ק"מ לפני האוטובוס.

טעות נפוצה: לקרוא רק את גרף האוטובוס ב-x=5x=5 ולענות 160 ק"מ - זה המרחק של האוטובוס מן התחנה, לא המרחק בין שני כלי הרכב.

סעיף ה

תשובה:

כן; נקודת המפגש במרחק 140 ק"מ מן התחנה (4 שעות אחרי שהאוטובוס יצא)

שני הגרפים נחתכים בנקודה (4,140)(4,140): 4 שעות אחרי שהאוטובוס יצא, שני כלי הרכב נמצאים 140 ק"מ מן התחנה.

לפני הנקודה הזו האוטובוס היה לפני המונית (גרף I מעל גרף II), ואחריה המונית עקפה אותו.

לכן הם נפגשו, 140 ק"מ מן התחנה.

טעות נפוצה: לחשוב שהם נפגשו ביעד, 210 ק"מ מן התחנה, כי שני הגרפים מגיעים לגובה 210 - אבל המונית הגיעה ל-210 אחרי 5 שעות והאוטובוס אחרי 6. מפגש הוא אותו מקום באותו זמן, כלומר נקודת חיתוך של הגרפים.

שאלה 2 · גרף מרחק-זמן: שתי משאיות שיצאו ממחסן

משאית א' ומשאית ב' יצאו ממחסן ונסעו באותו כביש ישר.

הגרפים מתארים את המרחק של כל אחת מן המשאיות מן המחסן, לפי הזמן.

במשאית ב' נמשכה העמסת הסחורה זמן רב, ולכן היא יצאה מן המחסן לאחר צאתה של משאית א'.

(בגרף ציר הזמן מסומן בדקות אחרי השעה 8:00: 00 היא השעה 8:00, 6060 היא השעה 9:00, 180180 היא השעה 11:00. הגרפים אינם מסומנים בשם המשאית.)

‫הזמן (דקות)‬‫המרחק מנקודת היציאה (ק"מ)‬0153045607590105120135150165180020406080100120140160
א.

באיזו שעה יצאה משאית א' מן המחסן ובאיזו שעה יצאה משאית ב'?

ב.

מה היה המרחק בין המשאיות בשעה 10:30?

ג.

מה היה המרחק שעברה כל אחת מן המשאיות מזמן יציאתה מן המחסן ועד השעה 11:00?

ד.

איזו משאית מהירה יותר, משאית א' או משאית ב'? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

משאית א' בשעה 8:00, משאית ב' בשעה 9:00

כל גרף מתחיל על ציר הזמן (מרחק 0) בשעת היציאה: גרף אחד ב-00 דקות (8:00) והשני ב-6060 דקות (9:00).

משאית ב' יצאה מאוחר יותר, ולכן הגרף שמתחיל ב-9:00 הוא שלה.

משאית א' יצאה בשעה 8:00, ומשאית ב' בשעה 9:00.

טעות נפוצה: לזהות את משאית א' לפי הגרף הגבוה יותר בסוף (160 ק"מ) "כי היא יצאה ראשונה" - הזיהוי נעשה לפי שעת היציאה, והגרף הגבוה יותר הוא דווקא של משאית ב'.

סעיף ב

תשובה:

20 ק"מ

השעה 10:30 היא 150150 דקות אחרי 8:00.

משאית א': 100100 ק"מ מן המחסן. משאית ב': 120120 ק"מ מן המחסן.

120−100=20120-100=20

המרחק בין המשאיות היה 20 ק"מ (משאית ב' כבר עקפה את משאית א').

טעות נפוצה: לענות 120120 ק"מ - המרחק של משאית ב' מן המחסן, ולא המרחק בין שתי המשאיות.

סעיף ג

תשובה:

משאית א' 120 ק"מ, משאית ב' 160 ק"מ

בשעה 11:00 (180180 דקות) קוראים את גובה כל גרף:

משאית א': 120120 ק"מ. משאית ב': 160160 ק"מ.

טעות נפוצה: לענות רק את ההפרש 160−120=40160-120=40 ק"מ - הסעיף מבקש את המרחק של כל משאית.

סעיף ד

תשובה:

משאית ב': 80 קמ"ש לעומת 40 קמ"ש

מהירות = דרך חלקי זמן.

משאית א': 120120 ק"מ ב-33 שעות (8:00 עד 11:00):

v=1203=40v=\frac{120}{3}=40

כלומר 40 קמ"ש.

משאית ב': 160160 ק"מ ב-22 שעות (9:00 עד 11:00):

v=1602=80v=\frac{160}{2}=80

כלומר 80 קמ"ש.

משאית ב' מהירה יותר (פי 2), וגם הקו שלה בגרף תלול יותר.

טעות נפוצה: לחלק את 160160 ב-33 שעות (כל חלון הזמן), 1603≈53.33\frac{160}{3}\approx53.33 קמ"ש - משאית ב' נסעה רק שעתיים.

שאלה 3 · היקף מעגל: הגלגלים של טרקטור

לטרקטור 2 גלגלים אחוריים גדולים וזהים ו-2 גלגלים קדמיים קטנים וזהים (ראו סרטוט).

נתון כי אורך הרדיוס של הגלגל האחורי הוא 70 ס"מ.

א.

חשבו את היקף הגלגל האחורי.

נתון כי ההיקף של הגלגל הקדמי הוא 98π98\pi ס"מ.

ב(1).

מצאו את אורך הרדיוס של הגלגל הקדמי.

ב(2).

מצאו בכמה אחוזים קטן הרדיוס של הגלגל הקדמי מן הרדיוס של הגלגל האחורי.

ביום מסוים נסע הטרקטור בשדה.

מתחילת הנסיעה ועד סופה הסתובב הגלגל הקדמי 500 פעמים.

ג.

מצאו כמה מטרים עבר הטרקטור.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

140π≈439.82140\pi\approx439.82 ס"מ

P=2πr=2π⋅70=140π≈439.82P=2\pi r=2\pi\cdot70=140\pi\approx439.82

היקף הגלגל האחורי הוא 140π140\pi ס"מ, כ-439.82 ס"מ.

טעות נפוצה: להשתמש בנוסחת השטח, π⋅702=4900π\pi\cdot70^2=4900\pi.

סעיף ב(1)

תשובה:

4949 ס"מ

2πr=98π⇒r=98π2π=492\pi r=98\pi\quad\Rightarrow\quad r=\frac{98\pi}{2\pi}=49

אורך הרדיוס של הגלגל הקדמי הוא 49 ס"מ.

טעות נפוצה: לחלק רק ב-π\pi ולקבל 98 ס"מ - זה הקוטר.

סעיף ב(2)

תשובה:

ב-30%

ההפרש בין הרדיוסים: 70−49=2170-49=21 ס"מ.

משווים לרדיוס של הגלגל האחורי ("מן הרדיוס של הגלגל האחורי"):

2170⋅100=30\frac{21}{70}\cdot100=30

הרדיוס של הגלגל הקדמי קטן ב-30%.

טעות נפוצה: לחלק ברדיוס של הגלגל הקדמי, 2149⋅100≈42.9%\frac{21}{49}\cdot100\approx42.9\%.

סעיף ג

תשובה:

490π≈1539.4490\pi\approx1539.4 מטרים

בכל סיבוב הגלגל הקדמי מתקדם מרחק השווה להיקף שלו, 98π98\pi ס"מ.

500⋅98π=49000π500\cdot98\pi=49000\pi

זה המרחק בסנטימטרים; מחלקים ב-100 כדי לעבור למטרים:

49000π100=490π≈1539.4\frac{49000\pi}{100}=490\pi\approx1539.4

הטרקטור עבר 490π490\pi מטרים, כ-1539.4 מטרים.

טעות נפוצה: להשתמש בהיקף של הגלגל האחורי, 500⋅140π=70000π500\cdot140\pi=70000\pi ס"מ, ולקבל 700π≈2199.1700\pi\approx2199.1 מטרים.

שאלה 4 · טרפז שווה שוקיים: חלון - פיתגורס, קטעים, שטח מלבן ושטח טרפז

אדריכלית תכננה חלון בצורת טרפז שווה שוקיים ABCDABCD (AB∥CDAB\parallel CD).

הנקודות KK ו-LL נמצאות על הבסיס CDCD כך שהמרובע ABLKABLK הוא מלבן (ראו סרטוט).

נתון: אורך הצלע BCBC הוא 50 ס"מ.

אורך הקטע LCLC הוא 14 ס"מ.

DKLCAB
א.

מצאו את אורך הקטע BLBL.

נתון: אורך הצלע DCDC הוא 0.840.84 מטרים.

ב.

מצאו את אורך הקטע KLKL.

ג.

מצאו את שטח המלבן ABLKABLK.

את המלבן ABLKABLK עשו מזכוכית שקופה, ואת שאר החלון - מזכוכית צבעונית.

ד.

פי כמה גדול שטח החלון ABCDABCD משטח הזכוכית השקופה?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

48 ס"מ

ABLKABLK מלבן, ולכן BL⊥CDBL\perp CD והמשולש BLCBLC ישר זווית (∠BLC=90∘\angle BLC=90^\circ), עם היתר BCBC.

BL2=BC2−LC2=502−142=2500−196=2304BL^2=BC^2-LC^2=50^2-14^2=2500-196=2304
BL=2304=48BL=\sqrt{2304}=48

אורך הקטע BLBL הוא 48 ס"מ.

טעות נפוצה: לחבר את הריבועים, 502+142=2696≈51.92\sqrt{50^2+14^2}=\sqrt{2696}\approx51.92 ס"מ - יוצא ניצב ארוך מהיתר.

סעיף ב

תשובה:

56 ס"מ

0.840.84 מטרים הם 8484 ס"מ.

בטרפז שווה שוקיים הגבהים AKAK ו-BLBL חותכים מהבסיס הגדול קטעים שווים: DK=LC=14DK=LC=14 ס"מ.

KL=DC−DK−LC=84−14−14=56KL=DC-DK-LC=84-14-14=56

אורך הקטע KLKL הוא 56 ס"מ.

טעות נפוצה: לחסר רק את LCLC, 84−14=7084-14=70 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

2,688 סמ"ר

SABLK=KL⋅BL=56⋅48=2688S_{ABLK}=KL\cdot BL=56\cdot48=2688

שטח המלבן הוא 2,688 סמ"ר.

טעות נפוצה: לכפול בשוק BCBC במקום בגובה, 56⋅50=280056\cdot50=2800 סמ"ר.

סעיף ד

תשובה:

פי 1.251.25

AB=KL=56AB=KL=56 ס"מ (צלעות נגדיות במלבן), והגובה BL=48BL=48 ס"מ.

SABCD=(56+84)⋅482=3360S_{ABCD}=\frac{(56+84)\cdot48}{2}=3360
33602688=1.25\frac{3360}{2688}=1.25

שטח החלון גדול פי 1.251.25 משטח הזכוכית השקופה.

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-2 בשטח הטרפז, 140⋅48=6720140\cdot48=6720, ולענות פי 2.52.5.

שאלה 5 · גרף מדרגות: משלוח בחברת שליחויות לפי ק"ג

הגרף שלפניכם מתאר את המחיר (בשקלים) של משלוח חבילה בחברת שליחויות, לפי המשקל (בקילוגרמים).

‫המשקל (ק"ג)‬‫המחיר (שקלים)‬12345678910510152025303540
א.

רון רוצה לשלוח חבילה שמשקלה 4 ק"ג.

מהו המחיר של משלוח חבילה זו?

ב.

מהו המשקל הגבוה ביותר של חבילה שמחיר המשלוח שלה 25 שקלים?

מאיה רוצה לשלוח שתי חבילות: חבילה אחת שמשקלה 0.8 ק"ג וחבילה נוספת שמשקלה 2.5 ק"ג.

כדי לשלם פחות היא החליטה לאחד את שתי החבילות ולשלוח אותן במשלוח אחד.

ג.

כמה שקלים חסכה מאיה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

30 שקלים

4 ק"ג נמצא בין 3 ל-5, והמדרגה בתחום הזה נמצאת בגובה 30.

לכן המחיר 30 שקלים.

טעות נפוצה: לקרוא את המדרגה שמסתיימת ב-3 ק"ג ולענות 25 שקלים. 4 גדול מ-3, ולכן הוא במדרגה הבאה.

סעיף ב

תשובה:

3 ק"ג

המדרגה בגובה 25 מתחילה ב-1 ק"ג (נקודה ריקה) ומסתיימת ב-3 ק"ג (נקודה מלאה).

הנקודה המלאה ב-3 אומרת שמשלוח של 3 ק"ג עולה 25 שקלים, ולכן המשקל הגבוה ביותר הוא 3 ק"ג.

טעות נפוצה: לענות 1 ק"ג, המשקל שבו מתחילה המדרגה. שם הנקודה ריקה, וממילא זה הקצה הנמוך של המדרגה.

סעיף ג

תשובה:

10 שקלים

בנפרד: חבילה של 0.8 ק"ג (בין 0 ל-1) עולה 15 שקלים, וחבילה של 2.5 ק"ג (בין 1 ל-3) עולה 25 שקלים. סך הכול 15+25=4015+25=40 שקלים.

במשלוח אחד: 0.8+2.5=3.30.8+2.5=3.3 ק"ג, בין 3 ל-5, ולכן המחיר 30 שקלים.

החיסכון: 40−30=1040-30=10 שקלים.

טעות נפוצה: לקרוא את 3.3 ק"ג במדרגה של 25 שקלים, כאילו הוא עדיין עד 3 ק"ג, ולקבל חיסכון של 40−25=1540-25=15 שקלים. 3.3 גדול מ-3, ולכן המשלוח המאוחד במדרגה של 30 שקלים.

שאלה 6 · השכרת אופניים: מודל ליניארי והשוואת מחירים

חנות להשכרת אופניים חשמליים מציעה מסלול א' ומסלול ב'.

המחיר של כל אחד מהמסלולים כולל דמי פתיחה ותשלום בעבור כל שעת רכיבה.

המחיר של מסלול א' כולל 40 שקלים דמי פתיחה, ועוד 35 שקלים בעבור כל שעת רכיבה.

א.

מצאו את המחיר הכולל של מסלול א' ל-3 שעות רכיבה.

עידו שכר אופניים במסלול א' ושילם 320 שקלים סך הכול.

ב.

מצאו כמה שעות רכב עידו.

נסמן ב-xx את מספר שעות הרכיבה.

ג.

כתבו ביטוי אלגברי שמייצג את המחיר הכולל של מסלול א' בעבור xx שעות רכיבה.

המחיר של מסלול ב' כולל 100 שקלים דמי פתיחה, ועוד 25 שקלים בעבור כל שעת רכיבה.

ד.

מצאו את הערך של xx שבעבורו המחיר הכולל של מסלול א' זהה למחיר הכולל של מסלול ב'.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

145 שקלים

40+35⋅3=40+105=14540+35\cdot3=40+105=145

טעות נפוצה: לשלם את דמי הפתיחה בעבור כל שעה, (40+35)⋅3=225(40+35)\cdot3=225.

סעיף ב

תשובה:

8 שעות

320−40=280320-40=280
28035=8\frac{280}{35}=8

בדיקה: 40+35⋅8=32040+35\cdot8=320.

טעות נפוצה: לחלק את כל הסכום ב-35 בלי להוריד את דמי הפתיחה: 32035≈9.14\frac{320}{35}\approx9.14.

סעיף ג

תשובה:

40+35x40+35x

40+35x40+35x

בדיקה מול סעיף א: 40+35⋅3=14540+35\cdot3=145.

טעות נפוצה: לכתוב 35+40x35+40x - עבור 3 שעות זה נותן 155, ולא 145.

סעיף ד

תשובה:

x=6x=6

המחיר של מסלול ב': 100+25x100+25x.

40+35x=100+25x40+35x=100+25x
10x=60⇒x=610x=60\quad\Rightarrow\quad x=6

בדיקה: 40+35⋅6=25040+35\cdot6=250 ו-100+25⋅6=250100+25\cdot6=250.

טעות נפוצה: להעביר אגפים עם סימן שגוי, 10x=100+40=14010x=100+40=140, ולקבל x=14x=14 - אבל עבור 14 שעות המחירים שונים (530 לעומת 450).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.