דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 172 - מתכונת 11 בדרך לבגרות

3 יח"ל · שאלון 035172 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 172 (3 יח"ל), בדרך לבגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · סקר חיות מחמד: טבלת שכיחויות וממוצע

רכזת השכבה ערכה סקר בקרב תלמידי כיתה ח'2 בנוגע למספר חיות המחמד שיש להם בבית.

תוצאות הסקר מוצגות בטבלה שלפניכם.

מספר חיות המחמד0123
מספר התלמידים8732
א.

מצאו כמה תלמידים השתתפו בסקר.

ב.

מצאו את הממוצע של מספר חיות המחמד לתלמיד.

ג.

מצאו את אחוז התלמידים שיש להם לפחות 2 חיות מחמד.

ד.

תלמיד חדש שהצטרף לכיתה השתתף גם הוא בסקר. יש לו 2 חיות מחמד.

מצאו את הממוצע של מספר חיות המחמד לתלמיד אחרי ההצטרפות.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

20 תלמידים

סכום השורה "מספר התלמידים":

8+7+3+2=208+7+3+2=20

טעות נפוצה: לחבר את השורה העליונה, 0+1+2+3=60+1+2+3=6, ולענות 6 תלמידים.

סעיף ב

תשובה:

0.95

מכפילים כל מספר חיות במספר התלמידים שיש להם מספר כזה, ומחברים - זה מספר חיות המחמד של כל התלמידים יחד:

0⋅8+1⋅7+2⋅3+3⋅2=0+7+6+6=190\cdot8+1\cdot7+2\cdot3+3\cdot2=0+7+6+6=19

מחלקים במספר התלמידים (20, סעיף א):

xˉ=1920=0.95\bar{x}=\frac{19}{20}=0.95

טעות נפוצה: לחשב ממוצע של ארבעת הערכים, 0+1+2+34=1.5\frac{0+1+2+3}{4}=1.5, בלי להתחשב במספר התלמידים בכל ערך.

סעיף ג

תשובה:

25%25\%

"לפחות 2" פירושו 2 או יותר, כלומר הערכים 2 ו-3.

מספר התלמידים: 3+2=53+2=5.

520⋅100=25%\frac{5}{20}\cdot100=25\%

טעות נפוצה: לספור רק את התלמידים שיש להם יותר מ-2 חיות (הערך 3), ולקבל 220⋅100=10%\frac{2}{20}\cdot100=10\%. "לפחות 2" כולל גם את 2.

סעיף ד

תשובה:

1

סך חיות המחמד לפני ההצטרפות הוא 19 (סעיף ב). עם החיות של התלמיד החדש:

19+2=2119+2=21

מספר התלמידים גדל ל-20+1=2120+1=21, ולכן:

xˉ=2121=1\bar{x}=\frac{21}{21}=1

הממוצע גדל מ-0.95 ל-1, כי לתלמיד החדש יש יותר חיות מהממוצע הקודם.

טעות נפוצה: להוסיף את החיות של התלמיד החדש אבל לחלק במספר התלמידים הישן, 2120=1.05\frac{21}{20}=1.05.

שאלה 2 · הסתברות: פתקים של שני ילדים, טבלת תוצאות

לאביב יש 3 פתקים וגם לליאור יש 3 פתקים. על הפתקים של כל אחד מהם כתובים המספרים 1, 2, 3.

123

כל אחד מהם בוחר באקראי אחד מן הפתקים שלו. תוצאה של הניסוי היא זוג: (המספר של אביב, המספר של ליאור).

א.

רשמו את כל התוצאות האפשריות של הניסוי. כמה תוצאות יש?

ב.

מהי ההסתברות שאביב בוחר את המספר 1 וליאור בוחר את המספר 3?

ג.

מהי ההסתברות שסכום שני המספרים שנבחרו יהיה 4?

ד.

מהי ההסתברות שסכום שני המספרים שנבחרו יהיה מספר אי-זוגי?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

9 תוצאות: (1,1),(1,2),(1,3),(2,1),(2,2),(2,3),(3,1),(3,2),(3,3)(1,1),(1,2),(1,3),(2,1),(2,2),(2,3),(3,1),(3,2),(3,3)

לכל אחד מ-3 המספרים של אביב יכול להתאים כל אחד מ-3 המספרים של ליאור:

(1,1),(1,2),(1,3)(1,1),(1,2),(1,3)

(2,1),(2,2),(2,3)(2,1),(2,2),(2,3)

(3,1),(3,2),(3,3)(3,1),(3,2),(3,3)

סך הכול 3⋅3=93\cdot3=9 תוצאות, וכולן בעלות אותה הסתברות.

טעות נפוצה: לחבר במקום לכפול, 3+3=63+3=6, ולענות 6 תוצאות.

סעיף ב

תשובה:

19\frac{1}{9}

מתאימה תוצאה אחת: (1,3)(1,3), מתוך 9.

P=19P=\frac{1}{9}

טעות נפוצה: לספור גם את (3,1)(3,1) ולקבל 29\frac{2}{9}. כאן נקבע שאביב בוחר 1 וליאור 3.

סעיף ג

תשובה:

39=13\frac{3}{9}=\frac{1}{3}

התוצאות שסכומן 4: (1,3),(2,2),(3,1)(1,3),(2,2),(3,1) - 3 תוצאות מתוך 9.

P=39=13P=\frac{3}{9}=\frac{1}{3}

טעות נפוצה: לחלק ב-6 (לחשוב שיש 3+33+3 תוצאות) ולקבל 36=12\frac{3}{6}=\frac{1}{2}.

סעיף ד

תשובה:

49\frac{4}{9}

הסכומים האי-זוגיים האפשריים הם 3 ו-5.

סכום 3: (1,2),(2,1)(1,2),(2,1). סכום 5: (2,3),(3,2)(2,3),(3,2). סך הכול 4 תוצאות מתוך 9.

P=49P=\frac{4}{9}

טעות נפוצה: לחשוב שכל הסכומים 2, 3, 4, 5, 6 בעלי אותה הסתברות, ולכן 2 סכומים אי-זוגיים מתוך 5: 25\frac{2}{5}. הסכום 4 מתקבל ב-3 דרכים והסכום 2 בדרך אחת - הם לא שווי הסתברות.

שאלה 3 · משולשים ישרי זווית לכרטיס ברכה

דנה גזרה מקרטון שלושה משולשים ישרי זווית זהים, כדי להדביק אותם על כרטיס ברכה.

בכל משולש אורכי הניצבים הם 9 ס"מ ו-12 ס"מ (ראו סרטוט).

ABC
א.

מהו אורך היתר (הצלע הארוכה) של כל משולש?

ב.

מהו השטח הכולל של שלושת המשולשים?

ג.

דנה רוצה להדביק חוט זהב לאורך כל הצלעות של כל משולש.

מחיר חוט הזהב 15 שקלים למטר.

(1)

מהו אורך החוט הדרוש למשולש אחד?

(2)

מהו מחיר החוט הדרוש לשלושת המשולשים?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

15 ס"מ

במשולש ישר זווית, לפי משפט פיתגורס, ריבוע היתר שווה לסכום ריבועי הניצבים:

c2=92+122=81+144=225c^2=9^2+12^2=81+144=225
c=225=15c=\sqrt{225}=15

טעות נפוצה: לחבר את אורכי הניצבים, 9+12=219+12=21 ס"מ - במשולש כל צלע קצרה מסכום שתי האחרות, ומפיתגורס מחברים את הריבועים.

סעיף ב

תשובה:

162 סמ"ר

במשולש ישר זווית הניצבים מאונכים זה לזה, ולכן אחד מהם הוא הגובה לשני:

S1=9⋅122=54S_1=\frac{9\cdot12}{2}=54
S=3⋅54=162S=3\cdot54=162

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-2 ולקבל 3⋅9⋅12=3243\cdot9\cdot12=324 סמ"ר - זה שטח של שלושה מלבנים.

סעיף ג(1)

תשובה:

36 ס"מ

החוט מודבק לאורך כל שלוש הצלעות - זה היקף המשולש, עם היתר מסעיף א:

9+12+15=369+12+15=36

טעות נפוצה: לחבר רק את שני הניצבים, 9+12=219+12=21 ס"מ, ולשכוח את היתר.

סעיף ג(2)

תשובה:

16.20 שקלים

לשלושה משולשים: 3⋅36=1083\cdot36=108 ס"מ =1.08=1.08 מטר.

1.08⋅15=16.21.08\cdot15=16.2

מחיר החוט 16.20 שקלים.

טעות נפוצה: לא להמיר למטרים ולחשב 108⋅15=1,620108\cdot15=1{,}620 שקלים. המחיר הוא למטר, ולכן מכפילים את האורך במטרים.

שאלה 4 · חלון קשתי: שטח ומסגרת

חלון בנוי ממלבן ABCDABCD ומחצי עיגול שמעליו.

רוחב המלבן AB=60AB=60 ס"מ וגובהו AD=100AD=100 ס"מ.

הצלע CDCD היא קוטר של חצי העיגול, ולכן הרדיוס של חצי העיגול הוא 30 ס"מ.

ABCD
א.

מצאו את שטח החלון כולו.

ב.

מצאו את אורך הקשת של חצי העיגול.

ג.

רוצים להתקין מסגרת אלומיניום סביב החלון כולו. מצאו את אורך המסגרת.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

6,000+450π≈7,413.726{,}000+450\pi\approx7{,}413.72 סמ"ר

שטח המלבן: 60⋅100=6,00060\cdot100=6{,}000 סמ"ר.

שטח חצי העיגול: π⋅3022=450π≈1,413.72\frac{\pi\cdot30^2}{2}=450\pi\approx1{,}413.72 סמ"ר.

6,000+1,413.72=7,413.726{,}000+1{,}413.72=7{,}413.72

טעות נפוצה: לחבר את שטח העיגול השלם, 6,000+2,827.43=8,827.436{,}000+2{,}827.43=8{,}827.43 סמ"ר.

סעיף ב

תשובה:

30π≈94.2530\pi\approx94.25 ס"מ

היקף מעגל שלם ברדיוס 30: 2π⋅30=60π2\pi\cdot30=60\pi. הקשת היא חצי ממנו:

60π2=30π≈94.25\frac{60\pi}{2}=30\pi\approx94.25

טעות נפוצה: לחשב את היקף המעגל השלם, 60π≈188.560\pi\approx188.5 ס"מ, ולשכוח לחלק ב-2.

סעיף ג

תשובה:

≈354.25\approx354.25 ס"מ

המסגרת עוברת לאורך הצלעות DADA, ABAB, BCBC ולאורך הקשת. הקטע CDCD נמצא בתוך החלון ואין עליו מסגרת.

100+60+100+94.25=354.25100+60+100+94.25=354.25

טעות נפוצה: להוסיף גם את CDCD, ולקבל 414.25414.25 ס"מ.

שאלה 5 · מודל ליניארי: מחיר נסיעה בשתי חברות מוניות

חברת מוניות א גובה 12 שקלים בתחילת כל נסיעה, ועוד 2 שקלים עבור כל קילומטר נסיעה.

חברת מוניות ב אינה גובה תשלום בתחילת הנסיעה, אבל גובה 3 שקלים עבור כל קילומטר נסיעה.

א.

הראו שמחיר נסיעה של 10 קילומטרים בחברה א הוא 32 שקלים.

ב.

מהו המחיר של נסיעה של 10 קילומטרים בחברה ב? באיזו חברה זול יותר לנסוע 10 קילומטרים?

ג.

בסרטוט שלפניכם הגרפים I ו-II מתארים את מחיר הנסיעה בשתי החברות לפי מרחק הנסיעה.

‫מרחק הנסיעה (ק"מ)‬‫מחיר הנסיעה (שקלים)‬III

איזה מן הגרפים I ו-II מתאר את מחיר הנסיעה בחברה א? נמקו.

ד.

נסיעה בחברה א עלתה 52 שקלים. כמה קילומטרים נמשכה הנסיעה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

12+2⋅10=3212+2\cdot10=32

12+2⋅10=12+20=3212+2\cdot10=12+20=32

טעות נפוצה: לכפול גם את 12 במרחק, (12+2)⋅10=140(12+2)\cdot10=140.

סעיף ב

תשובה:

30 שקלים; בחברה ב

3⋅10=303\cdot10=30

30<3230<32, ולכן נסיעה של 10 ק"מ זולה יותר בחברה ב.

טעות נפוצה: להשוות רק את המחיר לקילומטר (2<32<3) ולענות שחברה א זולה יותר - בלי לזכור את 12 השקלים שמשלמים בתחילת הנסיעה.

סעיף ג

תשובה:

גרף II

בחברה א משלמים 12 שקלים כבר בתחילת הנסיעה, כלומר עבור 0 ק"מ המחיר הוא 12. לכן הגרף של חברה א חותך את ציר ה-yy מעל הראשית - גרף II.

גרף I יוצא מהראשית: בחברה ב נסיעה של 0 ק"מ עולה 0 שקלים.

טעות נפוצה: לבחור את גרף I, התלול יותר, כי "חברה א מתחילה יקרה יותר" - אבל התלילות היא המחיר לקילומטר, והוא גדול יותר בחברה ב.

סעיף ד

תשובה:

20 קילומטרים

12+2x=52⇒2x=40⇒x=2012+2x=52\quad\Rightarrow\quad2x=40\quad\Rightarrow\quad x=20

טעות נפוצה: לחלק את כל המחיר ב-2 בלי להוריד את התשלום ההתחלתי, 522=26\frac{52}{2}=26 ק"מ.

שאלה 6 · דיאגרמת עיגול: דמי הכיס של עומר

בדיאגרמת העיגול מתוארת חלוקת דמי הכיס החודשיים של עומר: 45%45\% על אוכל, 25%25\% על בילויים, 20%20\% לחיסכון, והשאר, y%y\%, על תחבורה.

45%25%20%?‫אוכל (45)‬‫בילויים (25)‬‫חיסכון (20)‬‫תחבורה‬

בחודש מסוים קיבל עומר 600 שקלים דמי כיס.

א.

איזה אחוז מדמי הכיס מוציא עומר על תחבורה?

ב.

כמה שקלים הוציא עומר על אוכל בחודש שבו קיבל 600 שקלים?

ג.

באותו חודש, בכמה שקלים ההוצאה של עומר על אוכל גדולה מההוצאה שלו על בילויים?

ד.

בחודש אחר הוציא עומר 50 שקלים על תחבורה. השלימו: 10%10\% מדמי הכיס הם 50 שקלים, ולכן 100%100\% מדמי הכיס הם ___ שקלים. כמה דמי כיס קיבל עומר באותו חודש?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

10%10\%

כל הגזרות יחד הן 100%100\%:

y=100−45−25−20=10y=100-45-25-20=10

טעות נפוצה: לשכוח את החיסכון, כי הוא לא הוצאה, ולקבל 100−45−25=30%100-45-25=30\%.

סעיף ב

תשובה:

270 שקלים

45%45\% מ-600:

600⋅0.45=270600\cdot0.45=270

טעות נפוצה: לכתוב 45%45\% כ-0.0450.045 ולקבל 600⋅0.045=27600\cdot0.045=27 שקלים. 45%45\% הם 45100=0.45\frac{45}{100}=0.45.

סעיף ג

תשובה:

ב-120 שקלים

ההוצאה על בילויים: 600⋅0.25=150600\cdot0.25=150 שקלים. על אוכל (סעיף ב): 270 שקלים.

270−150=120270-150=120

ההוצאה על אוכל גדולה ב-120 שקלים.

טעות נפוצה: לחסר את האחוזים, 45−25=2045-25=20, ולענות "ב-20 שקלים". ההפרש באחוזים הוא 20%20\%, ובשקלים הוא 20%20\% מ-600, כלומר 120.

סעיף ד

תשובה:

500 שקלים

100%100\% הם פי 10 מ-10%10\%:

50⋅10=50050\cdot10=500

(או: 500.1=500\frac{50}{0.1}=500.) עומר קיבל באותו חודש 500 שקלים.

טעות נפוצה: לחשב 10%10\% מ-50 במקום למצוא את השלם, 50⋅0.1=550\cdot0.1=5 שקלים.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.