דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 172 - מתכונת 12 בדרך לבגרות

3 יח"ל · שאלון 035172 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 172 (3 יח"ל), בדרך לבגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · גרף מרחק-זמן: הליכה לפארק וחזרה

תמר יצאה מביתה בשעה 16:00 והלכה ברגל אל פארק, לאורך רחוב ישר. בפארק היא נחה, ואחר כך חזרה הביתה באותה הדרך.

בגרף שלפניכם מתואר המרחק של תמר מביתה, לפי הזמן.

‫השעה‬‫מרחק (ק"מ)‬151617181920211234567
א.

מה היה המרחק של תמר מביתה בשעה 18:30?

ב.

כמה זמן נחה תמר בפארק?

ג.

כמה קילומטרים הלכה תמר סך הכול?

ד.

מה הייתה המהירות של תמר בדרך חזרה הביתה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

4.5 ק"מ

בשעה 18:30 תמר נמצאת על הקטע היורד שבין 18:00 ל-20:00 - בדרך חזרה הביתה.

בדרך חזרה היא הלכה 6 ק"מ בשעתיים, כלומר 3 ק"מ בשעה. מ-18:00 עד 18:30 עברה חצי שעה, ובה התקרבה לבית ב-1.5 ק"מ:

6−1.5=4.56-1.5=4.5

בשעה 18:30 תמר הייתה במרחק 4.5 ק"מ מביתה.

טעות נפוצה: לבלבל בין המרחק מהבית לבין הדרך שתמר כבר הלכה, ולענות 6+1.5=7.56+1.5=7.5 ק"מ. הגרף מראה כמה תמר רחוקה מהבית, לא כמה הלכה.

סעיף ב

תשובה:

חצי שעה (30 דקות), מ-17:30 עד 18:00

המנוחה היא הקטע האופקי בגרף: המרחק נשאר 6 ק"מ מ-17:30 עד 18:00.

מ-17:30 עד 18:00 עוברת חצי שעה, כלומר 30 דקות.

טעות נפוצה: לחסר את השעות כמו מספרים עשרוניים, 18.00−17.30=0.7018.00-17.30=0.70, ולענות 70 דקות. בשעה יש 60 דקות, ולא 100.

סעיף ג

תשובה:

12 ק"מ

תמר הלכה 6 ק"מ עד הפארק (המרחק הגדול ביותר מהבית), וחזרה את אותם 6 ק"מ הביתה.

6+6=126+6=12

תמר הלכה סך הכול 12 ק"מ.

טעות נפוצה: לענות 6 ק"מ - המרחק הגדול ביותר מהבית - ולשכוח את הדרך חזרה.

סעיף ד

תשובה:

3 קמ"ש

בדרך חזרה (מ-18:00 עד 20:00) תמר הלכה 6 ק"מ בשעתיים.

v=st=62=3v=\frac{s}{t}=\frac{6}{2}=3

המהירות בדרך חזרה הייתה 3 קמ"ש.

טעות נפוצה: למדוד את הזמן מ-17:30, כולל המנוחה, ולחלק ב-2.5 שעות: 62.5=2.4\frac{6}{2.5}=2.4 קמ"ש. בזמן המנוחה תמר לא הלכה.

שאלה 2 · הסתברות: הוצאת כדור מכד פעמיים עם החזרה

בכד יש 4 כדורים זהים בגודלם: אדום, כחול, ירוק וצהוב.

יעל מוציאה כדור מהכד באקראי, רושמת את צבעו ומחזירה אותו לכד. אחר כך היא מוציאה שוב כדור באקראי ורושמת את צבעו.

א.

מהי ההסתברות שהכדור הראשון שיעל תוציא יהיה אדום?

ב.

מהי ההסתברות שהכדור הראשון יהיה אדום והכדור השני יהיה כחול?

ג.

מהי ההסתברות ששני הכדורים שיעל תוציא יהיו אדומים?

ד.

הראו שההסתברות שיעל תוציא כדור אדום אחד וכדור כחול אחד (בסדר כלשהו) היא 18\frac{1}{8}.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

14\frac{1}{4}

בכד 4 כדורים ולכולם אותו סיכוי. כדור אדום אחד מתוך 4:

P=14P=\frac{1}{4}

טעות נפוצה: לחלק את מספר הכדורים האדומים במספר הכדורים שאינם אדומים, 13\frac{1}{3}. במכנה צריך את מספר כל הכדורים, 4.

סעיף ב

תשובה:

116\frac{1}{16}

יעל מחזירה את הכדור, ולכן בהוצאה השנייה שוב 4 כדורים, וההוצאות אינן תלויות זו בזו.

ההסתברות לאדום ואחריו כחול:

14⋅14=116\frac{1}{4}\cdot\frac{1}{4}=\frac{1}{16}

טעות נפוצה: לחבר את ההסתברויות, 14+14=12\frac{1}{4}+\frac{1}{4}=\frac{1}{2}.

סעיף ג

תשובה:

116\frac{1}{16}

גם כאן שתי הוצאות בלתי תלויות, ובכל אחת ההסתברות לאדום היא 14\frac{1}{4}:

ההסתברות לאדום ואחריו שוב אדום:

14⋅14=116\frac{1}{4}\cdot\frac{1}{4}=\frac{1}{16}

טעות נפוצה: לשכוח שהכדור הוחזר ולחשב כאילו בהוצאה השנייה יש רק 3 כדורים, 14⋅13=112\frac{1}{4}\cdot\frac{1}{3}=\frac{1}{12}. הכדור מוחזר, ולכן בהוצאה השנייה שוב יש 4 כדורים.

סעיף ד

תשובה:

116+116=216=18\frac{1}{16}+\frac{1}{16}=\frac{2}{16}=\frac{1}{8}

"אדום אחד וכחול אחד" יכול לקרות בשני סדרים שונים: קודם אדום ואחר כך כחול, או קודם כחול ואחר כך אדום.

אדום ואחריו כחול:

14⋅14=116\frac{1}{4}\cdot\frac{1}{4}=\frac{1}{16}

כחול ואחריו אדום:

14⋅14=116\frac{1}{4}\cdot\frac{1}{4}=\frac{1}{16}

שני הסדרים אינם יכולים לקרות יחד, ולכן מחברים:

116+116=216=18\frac{1}{16}+\frac{1}{16}=\frac{2}{16}=\frac{1}{8}

טעות נפוצה: לספור את זוגות הצבעים בלי סדר - יש 10 זוגות כאלה (6 זוגות של שני צבעים שונים ו-4 של אותו צבע פעמיים) - ולענות 110\frac{1}{10}. הזוגות האלה אינם שווי סיכוי: לזוג אדום-כחול שני סדרים, ולזוג אדום-אדום רק סדר אחד.

שאלה 3 · ריצוף מחסן באריחים ריבועיים מצבע אחד

מרצפים רצפת מחסן מלבנית באריחים ריבועיים זהים. אורך כל צלע של אריח הוא 0.5 מטר.

מידות רצפת המחסן הן 8 מטר על 10 מטר, כמתואר בציור.

8 מטר10 מטרABCD
א.

מהו השטח של אריח אחד?

ב.

חשבו את שטח רצפת המחסן.

ג.

כמה אריחים דרושים לריצוף כל רצפת המחסן?

ד.

מחיר כל אריח הוא 6 שקלים. כמה שקלים יעלו כל האריחים הדרושים?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

0.25 מ"ר

0.5⋅0.5=0.250.5\cdot0.5=0.25

שטח אריח אחד הוא 0.25 מ"ר.

טעות נפוצה: לכתוב 0.5⋅0.5=0.0250.5\cdot0.5=0.025 - טעות במקום העשרוני.

סעיף ב

תשובה:

80 מ"ר

8⋅10=808\cdot10=80

שטח הרצפה הוא 80 מ"ר.

טעות נפוצה: לחשב היקף, 2⋅(8+10)=362\cdot(8+10)=36 מטר.

סעיף ג

תשובה:

320 אריחים

שטח הרצפה חלקי שטח אריח אחד:

800.25=320\frac{80}{0.25}=320

(בדיקה: 8:0.5=168:0.5=16 אריחים לרוחב, 10:0.5=2010:0.5=20 לאורך, 16⋅20=32016\cdot20=320.)

דרושים 320 אריחים.

טעות נפוצה: לכפול במקום לחלק, 80⋅0.25=2080\cdot0.25=20 אריחים.

סעיף ד

תשובה:

1,920 שקלים

320⋅6=1920320\cdot6=1920

כל האריחים יעלו 1,920 שקלים.

טעות נפוצה: לכפול את המחיר בשטח במקום במספר האריחים, 80⋅6=48080\cdot6=480 שקלים.

שאלה 4 · משטח דשא בחצר: שטח, אחוזים והיקף

החצר של גן ילדים היא בצורת מלבן ABCDABCD (ראו סרטוט). אורכי צלעות המלבן הם 12 מטרים ו-9 מטרים.

בפינת החצר יש משטח דשא בצורת ריבוע (השטח הצבוע בסרטוט). אורך הצלע של משטח הדשא הוא 5 מטרים.

ABCD
א.

מצאו את שטח החצר.

ב.

מצאו את השטח של משטח הדשא.

ג.

איזה אחוז משטח החצר הוא משטח הדשא?

ד.

מקיפים את משטח הדשא בגדר נמוכה. המחיר של מטר אחד של גדר הוא 120 שקלים.

כמה תעלה הגדר?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

108 מ"ר

SABCD=12⋅9=108S_{ABCD}=12\cdot9=108

טעות נפוצה: לחבר את הצלעות, 12+9=2112+9=21.

סעיף ב

תשובה:

25 מ"ר

שטח ריבוע הוא צלע כפול צלע:

5⋅5=255\cdot5=25

טעות נפוצה: לחשב את ההיקף במקום את השטח, 4⋅5=204\cdot5=20.

סעיף ג

תשובה:

23.15%23.15\% (בקירוב)

מחלקים את החלק (הדשא) בשלם (החצר) וכופלים ב-100:

25108⋅100≈23.15%\frac{25}{108}\cdot100\approx23.15\%

טעות נפוצה: לחלק צלע בצלע, 512⋅100≈41.67%\frac{5}{12}\cdot100\approx41.67\%. השאלה היא על השטח, והיחס בין הצלעות אינו היחס בין השטחים.

סעיף ד

תשובה:

2,400 שקלים

אורך הגדר הוא ההיקף של משטח הדשא:

P=4⋅5=20P=4\cdot5=20
20⋅120=240020\cdot120=2400

טעות נפוצה: להכפיל את השטח במחיר, 25⋅120=300025\cdot120=3000. הגדר נמדדת במטרים לאורך השוליים, ולכן משתמשים בהיקף.

שאלה 5 · מודל ליניארי: קופת מסיבה בשתי כיתות

לקראת מסיבת סוף השנה, כל כיתה קיבלה סכום מבית הספר, וכל תלמיד בכיתה שילם סכום קבוע.

הסכום yy (בשקלים) שנאסף בכיתה א כאשר משלמים xx תלמידים הוא y=30x+500y=30x+500, ובכיתה ב הוא y=40x+300y=40x+300.

לפניכם סרטוט שני הישרים (I ו-II) המתארים את הסכומים.

‫מס' התלמידים‬‫סכום (שקלים)‬
א.

כמה כסף נאסף בכל כיתה אם בכל אחת מהן שילמו 15 תלמידים?

ב.

בכמה שקלים חותך כל ישר את ציר yy? היעזרו בזה כדי לקבוע איזה ישר בסרטוט (I או II) מתאר את כיתה א ואיזה את כיתה ב.

ג.

פתרו את המשוואה 30x+500=40x+30030x+500=40x+300. מה המשמעות של הפתרון בסיפור?

ד.

בכיתה ב נאספו בסך הכול 1,500 שקלים. כמה תלמידים שילמו בכיתה ב?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

בכיתה א 950 שקלים; בכיתה ב 900 שקלים

מציבים x=15x=15 בכל תבנית:

כיתה א: 30⋅15+500=95030\cdot15+500=950 שקלים.

כיתה ב: 40⋅15+300=90040\cdot15+300=900 שקלים.

טעות נפוצה: לחשב רק את תשלומי התלמידים, 30⋅15=45030\cdot15=450 ו-40⋅15=60040\cdot15=600, ולשכוח את הסכום שנתן בית הספר.

סעיף ב

תשובה:

כיתה א חותכת ב-500 - ישר II; כיתה ב חותכת ב-300 - ישר I

נקודת החיתוך עם ציר yy היא הערך כש-x=0x=0 - הסכום שנתן בית הספר: בכיתה א 500500, בכיתה ב 300300.

בסרטוט ישר II מתחיל גבוה יותר, ולכן הוא של כיתה א; ישר I מתחיל נמוך יותר, והוא של כיתה ב. זה מתאים גם לתלילות: בכיתה ב כל תלמיד משלם יותר (40 לעומת 30), ולכן ישר I תלול יותר.

טעות נפוצה: לקבוע שהישר התלול (I) הוא של כיתה א כי הסכום של בית הספר בה גדול יותר - הסכום הקבוע קובע מאיפה הישר מתחיל, לא כמה הוא תלול.

סעיף ג

תשובה:

x=20x=20: אם בכל כיתה משלמים 20 תלמידים, בשתי הכיתות נאסף אותו סכום (1,100 שקלים)

30x+500=40x+30030x+500=40x+300
500−300=40x−30x⇒200=10x⇒x=20500-300=40x-30x\quad\Rightarrow\quad 200=10x\quad\Rightarrow\quad x=20

המשמעות: כש-20 תלמידים משלמים בכל כיתה, הסכום בשתי הכיתות שווה: 30⋅20+500=110030\cdot20+500=1100 שקלים. זו נקודת החיתוך של שני הישרים, (20, 1100)(20,\,1100).

טעות נפוצה: לחבר את הקבועים במקום לחסר, 500+300=10x500+300=10x, ולקבל x=80x=80.

סעיף ד

תשובה:

30 תלמידים

מציבים y=1500y=1500 בתבנית של כיתה ב:

40x+300=1500⇒40x=1200⇒x=3040x+300=1500\quad\Rightarrow\quad 40x=1200\quad\Rightarrow\quad x=30

שילמו 30 תלמידים.

טעות נפוצה: לחלק את כל הסכום בתשלום לתלמיד, 150040=37.5\frac{1500}{40}=37.5, בלי להפחית את 300 השקלים של בית הספר.

שאלה 6 · השכרת קיאק: כרטיס יומי מול גרף מדרגות

באגם משכירים קיאקים בשתי אפשרויות תשלום.

אפשרות א': כרטיס יומי במחיר 60 שקלים, בלי קשר למשך ההשכרה.

אפשרות ב': תשלום לפי משך ההשכרה, כמתואר בגרף שלפניכם.

‫משך ההשכרה (שעות)‬‫מחיר (בשקלים)‬0123401020304050607080
א.

כמה עולה לפי אפשרות ב' השכרה של שעה וחצי?

ב.

כמה עולה לפי אפשרות ב' השכרה של שעתיים בדיוק? היעזרו בנקודה המלאה ובנקודה הריקה שבגרף.

ג.

יואב רוצה לשכור קיאק ל-3 שעות. איזו אפשרות זולה יותר עבורו, ובכמה שקלים?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

50 שקלים

שעה וחצי נמצאת במדרגה שמעל שעה אחת ועד שעתיים, שגובהה 50.

טעות נפוצה: לקרוא את המדרגה הראשונה (30 שקלים) - היא מסתיימת בשעה אחת, ושעה וחצי כבר מעבר לה.

סעיף ב

תשובה:

50 שקלים

ב-2 שעות הנקודה של המדרגה 50 מלאה (2 שעות שייכות למדרגה הזאת), והנקודה של המדרגה 70 ריקה.

לכן השכרה של שעתיים עולה 50 שקלים.

טעות נפוצה: לבחור את המדרגה שבה הנקודה ריקה ולענות 70 שקלים.

סעיף ג

תשובה:

אפשרות א', זולה ב-10 שקלים

לפי אפשרות ב': 3 שעות נמצאות במדרגה שמעל 2 ועד 4 שעות - 70 שקלים.

לפי אפשרות א': 60 שקלים.

70−60=1070-60=10: אפשרות א' זולה יותר ב-10 שקלים.

טעות נפוצה: לקרוא ב-3 שעות את המדרגה של 50 שקלים ולהסיק שאפשרות ב' זולה ב-10 שקלים.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.