דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 172 - מתכונת 10 בדרך לבגרות

3 יח"ל · שאלון 035172 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 172 (3 יח"ל), בדרך לבגרות: 6 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · גרף דרך-זמן: מיכל ויונתן בשביל

מיכל ויונתן הלכו בשביל באורך 18 ק"מ. שניהם יצאו מאותה נקודה, אבל לא באותה שעה.

בסרטוט שלפניכם מתוארים אורך הדרך שעבר כל אחד מהם (בק"מ) לפי הזמן שעבר מהרגע שמיכל יצאה לדרך (בשעות). כל גרף מסומן בשם של ההולך.

מיכליונתן
‫זמן (שעות)‬‫אורך הדרך (קילומטרים)‬012345602468101214161820
א.

כמה זמן אחרי מיכל יצא יונתן לדרך?

ב.

מה היה המרחק של מיכל מנקודת היציאה שעתיים אחרי שיצאה לדרך?

ג.

כמה שעות אחרי שיצאה לדרך הייתה מיכל במרחק 16 ק"מ מנקודת היציאה?

ד.

יונתן השיג את מיכל בדרך. כמה שעות אחרי שמיכל יצאה זה קרה, ובאיזה מרחק מנקודת היציאה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

שעה אחת

הגרף של מיכל מתחיל בנקודה (0,0)(0,0), והגרף של יונתן מתחיל בנקודה (1,0)(1,0) - שם הוא מתחיל לעבור דרך.

לכן יונתן יצא לדרך שעה אחת אחרי מיכל.

טעות נפוצה: להשוות את זמני הסיום - מיכל מסיימת ב-x=4.5x=4.5 ויונתן ב-x=4x=4 - ולענות "חצי שעה". שעת היציאה נקראת בתחילת הגרף, על ציר הזמן.

סעיף ב

תשובה:

8 ק"מ

בגרף של מיכל, מעל x=2x=2, הגרף נמצא בגובה y=8y=8.

לכן שעתיים אחרי שיצאה הייתה מיכל 8 ק"מ מנקודת היציאה.

טעות נפוצה: לקרוא את הגרף של יונתן ב-x=2x=2 ולענות 6 ק"מ.

סעיף ג

תשובה:

4 שעות

מחפשים בגרף של מיכל את הנקודה שבה y=16y=16. מיכל עוברת 4 ק"מ בכל שעה: 4→8→12→164\to8\to12\to16.

הגרף מגיע לגובה 16 מעל x=4x=4, ולכן מיכל הייתה 16 ק"מ מנקודת היציאה 4 שעות אחרי שיצאה.

טעות נפוצה: לקרוא את הגרף של יונתן בגובה 16 ולענות כ-3233\frac23 שעות - זה הזמן של יונתן.

סעיף ד

תשובה:

3 שעות אחרי שמיכל יצאה, 12 ק"מ מנקודת היציאה

כשיונתן משיג את מיכל, שניהם באותו מקום באותו זמן - זו נקודת החיתוך של שני הגרפים.

הגרפים נחתכים בנקודה (3,12)(3,12): מיכל עברה 4⋅3=124\cdot3=12 ק"מ, ויונתן עבר 6⋅2=126\cdot2=12 ק"מ.

לכן יונתן השיג את מיכל 3 שעות אחרי שמיכל יצאה, 12 ק"מ מנקודת היציאה.

טעות נפוצה: למדוד את הזמן מהרגע שיונתן יצא ולענות "שעתיים" - השאלה מודדת את הזמן מהרגע שמיכל יצאה, כמו ציר הזמן בסרטוט.

שאלה 2 · גרף מרחק-זמן: שני רוכבי אופניים (גרפים מסומנים)

רוכב א' ורוכב ב' יצאו מאותו כפר ורכבו באותה דרך ישרה.

הגרפים שלפניכם מתארים את המרחק של כל רוכב מן הכפר, לפי הזמן. ציר הזמן מסומן בדקות אחרי השעה 7:00 (00 היא השעה 7:00, 6060 היא השעה 8:00, 120120 היא השעה 9:00).

רוכב א'רוכב ב'
‫הזמן (דקות)‬‫המרחק מנקודת היציאה (ק"מ)‬01530456075901051205101520253035404550
א.

באיזו שעה יצא כל אחד מן הרוכבים מן הכפר?

ב.

מה היה המרחק בין הרוכבים בשעה 8:00?

ג.

באיזו שעה השיג רוכב ב' את רוכב א', ובאיזה מרחק מן הכפר?

ד.

חשבו את המהירות של כל אחד מן הרוכבים. מי מהם מהיר יותר?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

רוכב א' בשעה 7:00, רוכב ב' בשעה 7:30

הגרף של רוכב א' מתחיל ב-00 דקות, כלומר בשעה 7:00.

הגרף של רוכב ב' מתחיל על ציר הזמן ב-3030 דקות, כלומר בשעה 7:30.

טעות נפוצה: לקרוא את נקודת ההתחלה של רוכב ב' בקו הרשת הקודם, 1515 דקות, ולענות 7:15 - קווי הרשת על ציר הזמן הם כל 1515 דקות, והגרף של רוכב ב' יוצא מציר הזמן ב-3030 דקות.

סעיף ב

תשובה:

5 ק"מ

השעה 8:00 היא 6060 דקות אחרי 7:00.

רוכב א': 2020 ק"מ. רוכב ב': 1515 ק"מ.

20−15=520-15=5

המרחק בין הרוכבים היה 5 ק"מ.

טעות נפוצה: לענות 2020 ק"מ - המרחק של רוכב א' מן הכפר, לא המרחק בין הרוכבים.

סעיף ג

תשובה:

בשעה 8:30, במרחק 30 ק"מ מן הכפר

רוכב ב' משיג את רוכב א' כששניהם באותו מרחק מן הכפר באותו זמן - נקודת החיתוך של הגרפים.

נקודת החיתוך: 9090 דקות אחרי 7:00, כלומר בשעה 8:30, במרחק 3030 ק"מ מן הכפר.

טעות נפוצה: לענות "בשעה 9:00" - בסוף הגרף רוכב ב' גבוה יותר, אבל זה לא הרגע שבו הם נפגשו; הפגישה היא בנקודת החיתוך.

סעיף ד

תשובה:

רוכב א' 20 קמ"ש, רוכב ב' 30 קמ"ש; רוכב ב' מהיר יותר

מהירות = דרך חלקי זמן.

רוכב א': עד השעה 9:00 עבר 4040 ק"מ ב-22 שעות:

v=402=20v=\frac{40}{2}=20

כלומר 20 קמ"ש.

רוכב ב': עד השעה 9:00 עבר 4545 ק"מ ב-1.51.5 שעות (7:30 עד 9:00):

v=451.5=30v=\frac{45}{1.5}=30

כלומר 30 קמ"ש.

רוכב ב' מהיר יותר, ולכן הקו שלו תלול יותר.

טעות נפוצה: לחלק את 4545 ק"מ ב-22 שעות, 452=22.5\frac{45}{2}=22.5 קמ"ש - רוכב ב' רכב רק שעה וחצי.

שאלה 3 · מגרש חניה ריבועי: שטח, אלכסון והגדלה

מגרש חניה בצורת ריבוע. אורך צלע המגרש הוא 30 מטרים.

א.

מצאו את שטח המגרש.

ב.

מצאו את אורך האלכסון של המגרש.

ג.

הרחיבו את המגרש: הגדילו כל אחת מצלעות המגרש ב-10%, כך שנוצר מגרש חדש בצורת ריבוע.

מצאו את אורך הצלע של המגרש החדש.

ד.

חשבו את שטח המגרש החדש. האם שטח המגרש גדל ב-10%? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

900 מ"ר

שטח ריבוע הוא צלע כפול צלע:

30⋅30=90030\cdot30=900

שטח המגרש 900 מ"ר.

טעות נפוצה: לחבר את ארבע הצלעות, 4⋅30=1204\cdot30=120 - זה ההיקף במטרים, לא השטח.

סעיף ב

תשובה:

302≈42.4330\sqrt{2}\approx42.43 מטרים

האלכסון הוא יתר במשולש ישר זווית שניצביו שתי צלעות של 30 מטרים:

d2=302+302=1,800d^2=30^2+30^2=1{,}800
d=1,800≈42.43d=\sqrt{1{,}800}\approx42.43

טעות נפוצה: לחבר את שתי הצלעות ולקבל 60 מטרים.

סעיף ג

תשובה:

33 מטרים

10% מ-30 הם 30⋅0.1=330\cdot0.1=3 מטרים, ולכן הצלע החדשה:

30+3=3330+3=33

(או בבת אחת: 30⋅1.1=3330\cdot1.1=33.)

טעות נפוצה: להוסיף 10 מטרים במקום 10%, ולקבל 40 מטרים.

סעיף ד

תשובה:

1,0891{,}089 מ"ר; לא - השטח גדל ב-21%

שטח המגרש החדש: 33⋅33=1,08933\cdot33=1{,}089 מ"ר.

אילו השטח היה גדל ב-10%, הוא היה 900⋅1.1=990900\cdot1.1=990 מ"ר. אבל 1,089>9901{,}089>990.

השטח גדל ב-1,089−900=1891{,}089-900=189 מ"ר, כלומר 189900⋅100%=21%\frac{189}{900}\cdot100\%=21\%.

לכן השטח לא גדל ב-10% אלא ב-21%: שתי הצלעות גדלו, כל אחת ב-10%.

טעות נפוצה: לענות 'כן, ב-10%' בלי לחשב, כי כל צלע גדלה ב-10%.

שאלה 4 · טרפז שווה שוקיים: בסיס, גובה, שטח מלבן ושטח טרפז

בסרטוט שלפניכם טרפז שווה שוקיים ABCDABCD (AB∥CDAB\parallel CD). AEAE ו-BMBM הם גבהים בטרפז, ולכן ABMEABME מלבן.

נתון: AB=40AB=40 ס"מ, DE=MC=9DE=MC=9 ס"מ, BC=15BC=15 ס"מ.

DEMCAB
א.

מצאו את אורך הבסיס DCDC.

ב.

המשולש BMCBMC הוא משולש ישר זווית (∠BMC=90∘\angle BMC=90^\circ). מצאו את אורך הגובה BMBM.

ג.

מצאו את שטח המלבן ABMEABME.

ד.

מצאו את שטח הטרפז ABCDABCD.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

58 ס"מ

EM=AB=40EM=AB=40 ס"מ (צלעות נגדיות במלבן). הבסיס DCDC מורכב משלושה קטעים:

DC=DE+EM+MC=9+40+9=58DC=DE+EM+MC=9+40+9=58

טעות נפוצה: להוסיף רק קטע אחד של 9, 40+9=4940+9=49 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

12 ס"מ

היתר הוא BC=15BC=15 (מול הזווית הישרה), וניצב אחד הוא MC=9MC=9:

BM=152−92=225−81=144=12BM=\sqrt{15^2-9^2}=\sqrt{225-81}=\sqrt{144}=12

טעות נפוצה: לחבר את הריבועים, 152+92=306≈17.49\sqrt{15^2+9^2}=\sqrt{306}\approx17.49 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

480 סמ"ר

S=AB⋅BM=40⋅12=480S=AB\cdot BM=40\cdot12=480

טעות נפוצה: לכפול בשוק במקום בגובה, 40⋅15=60040\cdot15=600 סמ"ר.

סעיף ד

תשובה:

588 סמ"ר

S=(AB+DC)⋅BM2=(40+58)⋅122=588S=\frac{(AB+DC)\cdot BM}{2}=\frac{(40+58)\cdot12}{2}=588

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-2, (40+58)⋅12=1176(40+58)\cdot12=1176 סמ"ר.

שאלה 5 · ממוצע, הנחה והכנסה: בית קפה

בבית קפה מוכרים ארבעה סוגי משקאות. בטבלה שלפניכם מוצגים המחירים של המשקאות.

המשקהאספרסוקפוצ'ינומיץשייק
המחיר (בשקלים)8121525
א.

מצאו את המחיר הממוצע של ארבעת המשקאות שבטבלה.

ב.

בשבוע מסוים נמכר השייק בהנחה של 20%. מה היה המחיר של שייק בשבוע זה?

ג.

לפניכם דיאגרמה המתארת את מספר הכוסות שנמכרו מכל משקה, ביום רגיל (בלי הנחות) בבית הקפה.

0510152025303025105‫אספרסו‬‫קפוצ'ינו‬‫מיץ‬‫שייק‬‫מספר הכוסות‬

מהו המשקה השכיח שנמכר ביום זה?

ד.

מצאו את ההכנסה סך הכול של בית הקפה ביום זה ממכירת המשקאות.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

15 שקלים

8+12+15+254=604=15\frac{8+12+15+25}{4}=\frac{60}{4}=15

טעות נפוצה: לענות את החציון, 12+152=13.5\frac{12+15}{2}=13.5, במקום הממוצע.

סעיף ב

תשובה:

20 שקלים

הנחה של 20% פירושה שמשלמים 80% מן המחיר:

25⋅0.8=2025\cdot0.8=20

טעות נפוצה: להוריד 20 שקלים במקום 20 אחוזים, 25−20=525-20=5 שקלים.

סעיף ג

תשובה:

אספרסו

העמודה הגבוהה ביותר בדיאגרמה היא של האספרסו (30 כוסות), ולכן המשקה השכיח הוא אספרסו.

טעות נפוצה: לענות 30 - זה מספר הכוסות (השכיחות), לא המשקה.

סעיף ד

תשובה:

815 שקלים

אספרסו 8⋅30=2408\cdot30=240, קפוצ'ינו 12⋅25=30012\cdot25=300, מיץ 15⋅10=15015\cdot10=150, שייק 25⋅5=12525\cdot5=125.

240+300+150+125=815240+300+150+125=815

טעות נפוצה: לכפול את מספר הכוסות (70) במחיר הממוצע (15) ולקבל 1,050 שקלים.

שאלה 6 · מנוי לחדר כושר: מודל ליניארי והשוואה

חדר כושר מציע שני מסלולי מנוי.

במסלול א' משלמים דמי הרשמה של 150 שקלים פעם אחת, ועוד 90 שקלים לכל חודש.

א.

מה המחיר הכולל של מנוי במסלול א' ל-4 חודשים?

ב.

נסמן ב-xx את מספר החודשים.

כתבו ביטוי אלגברי שמייצג את המחיר הכולל של מנוי במסלול א' ל-xx חודשים.

ג.

במסלול ב' אין דמי הרשמה, ומשלמים 120 שקלים לכל חודש.

איזה מסלול זול יותר למנוי של 4 חודשים? נמקו.

ד.

הראו שבעבור מנוי של 5 חודשים המחיר הכולל של שני המסלולים זהה.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

510 שקלים

150+90⋅4=150+360=510150+90\cdot4=150+360=510

טעות נפוצה: לשלם את דמי ההרשמה בכל חודש, (150+90)⋅4=960(150+90)\cdot4=960.

סעיף ב

תשובה:

150+90x150+90x

90 שקלים לכל אחד מ-xx החודשים, ועוד 150 שקלים פעם אחת:

150+90x150+90x

בדיקה מול סעיף א: 150+90⋅4=510150+90\cdot4=510.

טעות נפוצה: לכתוב 90+150x90+150x - עבור 4 חודשים זה נותן 690, ולא 510.

סעיף ג

תשובה:

מסלול ב' (480 שקלים לעומת 510)

מסלול א' ל-4 חודשים: 510 שקלים (סעיף א).

מסלול ב' ל-4 חודשים: 120⋅4=480120\cdot4=480 שקלים.

480<510480<510, ולכן מסלול ב' זול יותר.

טעות נפוצה: להשוות רק את התשלום החודשי (90 לעומת 120) ולענות שמסלול א' זול יותר - בלי לזכור את דמי ההרשמה של מסלול א'.

סעיף ד

תשובה:

בשני המסלולים 600 שקלים

מסלול א': 150+90⋅5=150+450=600150+90\cdot5=150+450=600.

מסלול ב': 120⋅5=600120\cdot5=600.

המחירים שווים - 600 שקלים בכל מסלול.

טעות נפוצה: לשכוח את דמי ההרשמה במסלול א', לקבל 90⋅5=45090\cdot5=450 ולהסיק שהמחירים שונים.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.