דילוג לתוכן המרכזי

בגרות במתמטיקה 372 - חורף 2023

3 יח"ל · שאלון 035372 · תשפ"ג · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

כאן תמצאו את בחינת הבגרות במתמטיקה בשאלון 372 (3 יח"ל), מועד חורף 2023 (תשפ"ג), כל 5 השאלות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · התפלגות נורמלית וציון תקן: יבול התפוחים במטע

במטע תפוחים גדול, כמות התפוחים שמניב כל אחד מן העצים מתפלגת נורמלית.

כל עץ במטע מניב בממוצע 80 ק"ג תפוחים, וסטיית התקן היא 12.

לפניכם גרף ההתפלגות הנורמלית מדף הנוסחאות. השתמשו בו בחישוביכם.

0.5%1.5%5%9%15%19%19%15%9%5%1.5%0.5%μ−3σμ−2σμ−σμμ+σμ+2σμ+3σ
א.

מהו אחוז העצים במטע שכל אחד מהם מניב יותר מ-92 ק"ג תפוחים?

במטע התפוחים יש 48 עצים שכל אחד מהם מניב יותר מ-92 ק"ג תפוחים.

ב.

על פי גרף ההתפלגות הנורמלית, כמה עצים יש במטע?

לצורך מחקר בחרו באקראי שני עצים מן המטע.

העץ הראשון שנבחר מניב 95 ק"ג תפוחים.

ג.

מהו ציון התקן של כמות התפוחים שמניב העץ הראשון שנבחר?

ציון התקן של כמות התפוחים שמניב העץ השני שנבחר הוא 2.

ד.

מהי כמות התפוחים שמניב העץ השני שנבחר?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

16%

נמקם את 92 על שנתות הגרף: 92−80=1292-80=12, כלומר 92 נמצא בדיוק סטיית תקן אחת מעל הממוצע (xˉ+S\bar x+S).

העצים שמניבים יותר מ-92 ק"ג נמצאים מימין לשנתה xˉ+S\bar x+S. סוכמים את כל הרצועות שמימין לה:

9%+5%+1.5%+0.5%=16%9\%+5\%+1.5\%+0.5\%=16\%

טעות נפוצה: לסכום את הרצועות שבין הממוצע ל-92 (19%+15%19\%+15\%) ולענות 34% - זה אחוז העצים שמניבים בין 80 ל-92 ק"ג, ולא יותר מ-92 ק"ג.

סעיף ב

תשובה:

300 עצים

לפי סעיף א, 48 העצים האלה הם 16% מכל העצים במטע. נסמן ב-NN את מספר העצים במטע:

0.16⋅N=48⇒N=480.16=3000.16\cdot N=48\quad\Rightarrow\quad N=\frac{48}{0.16}=300

במטע יש 300 עצים.

טעות נפוצה: לכפול במקום לחלק, 48⋅0.16≈7.748\cdot0.16\approx7.7 - תוצאה קטנה מ-48 עצמם, ולכן ברור שהפעולה הפוכה.

סעיף ג

תשובה:

z=1.25z=1.25

z=x−xˉS=95−8012=1512=1.25z=\frac{x-\bar x}{S}=\frac{95-80}{12}=\frac{15}{12}=1.25

ציון התקן חיובי: העץ מניב יותר מהממוצע, ב-1.25 סטיות תקן.

טעות נפוצה: להחליף את סדר החיסור במונה, 80−9512\frac{80-95}{12}, ולקבל −1.25-1.25 - ציון תקן שלילי, שמתאים לעץ שמניב פחות מהממוצע.

סעיף ד

תשובה:

104 ק"ג

מציבים בנוסחת ציון התקן ומחלצים את xx:

2=x−8012⇒x−80=24⇒x=1042=\frac{x-80}{12}\quad\Rightarrow\quad x-80=24\quad\Rightarrow\quad x=104

העץ השני מניב 104 ק"ג תפוחים.

טעות נפוצה: לחשב רק 2⋅12=242\cdot12=24 ולשכוח להוסיף את הממוצע - 24 ק"ג הוא המרחק מהממוצע, לא כמות התפוחים.

שאלה 2 · תכנון ליניארי: תפריט של מנות בשר וסלט

רונן מתאמן בחדר כושר. מאמן הכושר ממליץ לו לאכול לפי תפריט מיוחד כדי להעלות את מסת השריר שלו.

התפריט כולל רק מנות בשר ומנות סלט ירוק.

בטבלה שלפניכם נתונים מספר הקלוריות וכמות החלבון במנת בשר ובמנת סלט ירוק.

סוג המנהמספר הקלוריותכמות החלבון (בגרם)
מנת בשר22445
מנת סלט ירוק5615

מאמן הכושר החליט שעל רונן לצרוך ביום אחד 1,792 קלוריות לכל היותר, ו-135 גרם חלבון לפחות.

סמנו ב-xx את מספר מנות הבשר וב-yy את מספר מנות הסלט הירוק.

א.

כתבו את מערכת האילוצים של הבעיה.

ב.

סרטטו את התחום האפשרי של הבעיה.

המחיר של מנת בשר אחת הוא 26 שקלים, והמחיר של מנת סלט ירוק אחת הוא 12 שקלים.

ג.

כתבו את פונקציית המטרה.

רונן רוצה להעלות את מסת השריר שלו ולשלם בעבור המנות את המחיר הנמוך ביותר.

ד.

מצאו כמה מנות בשר וכמה מנות סלט ירוק רונן צריך לאכול ביום אחד.

המחיר של מנת בשר עלה, וכעת מחירה הוא 37 שקלים. המחיר של מנת סלט ירוק נשאר ללא שינוי.

ה.

האם חל שינוי בכמות מנות הבשר ובכמות מנות הסלט הירוק שרונן צריך לאכול ביום אחד כדי שיצליח להעלות את מסת השריר שלו ולשלם בעבור המנות את המחיר הנמוך ביותר? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

224x+56y≤1792224x+56y\le1792 (כלומר 4x+y≤324x+y\le32), 45x+15y≥13545x+15y\ge135 (כלומר 3x+y≥93x+y\ge9), x≥0x\ge0, y≥0y\ge0

כל משאב נותן אי-שוויון: מספר המנות כפול הכמות במנה אחת, מכל סוג.

קלוריות - "לכל היותר" 1,792, ומחלקים ב-56:

224x+56y≤1792⇒4x+y≤32224x+56y\le1792\quad\Rightarrow\quad 4x+y\le32

חלבון - "לפחות" 135, ומחלקים ב-15:

45x+15y≥135⇒3x+y≥945x+15y\ge135\quad\Rightarrow\quad 3x+y\ge9

מספר מנות אינו שלילי: x≥0x\ge0, y≥0y\ge0 (ו-xx, yy שלמים).

טעות נפוצה: להפוך את כיוון אי-השוויון של החלבון ולכתוב 45x+15y≤13545x+15y\le135 (כלומר 3x+y≤93x+y\le9) - "לפחות" פירושו ≥\ge.

סעיף ב

תשובה:

המרובע שבין הישרים 3x+y=93x+y=9 ו-4x+y=324x+y=32 ברביע הראשון, שקדקודיו (3,0)(3,0), (8,0)(8,0), (0,32)(0,32), (0,9)(0,9)

מסרטטים כל ישר לפי נקודות החיתוך שלו עם הצירים:

4x+y=324x+y=32 עובר דרך (8,0)(8,0) ו-(0,32)(0,32); 3x+y=93x+y=9 עובר דרך (3,0)(3,0) ו-(0,9)(0,9).

בוחרים צד בעזרת הראשית (0,0)(0,0): 4⋅0+0≤324\cdot0+0\le32 נכון, ולכן התחום מתחת לישר 4x+y=324x+y=32 (בצד של הראשית); 3⋅0+0≥93\cdot0+0\ge9 לא נכון, ולכן התחום מעל הישר 3x+y=93x+y=9.

יחד עם x≥0x\ge0, y≥0y\ge0 התחום הוא המרובע שבין שני הישרים ברביע הראשון:

24681051015202530(3,0)(8,0)(0,32)(0,9)

קדקודי התחום: (3,0)(3,0), (8,0)(8,0), (0,32)(0,32), (0,9)(0,9).

טעות נפוצה: לסמן את הצד של הראשית גם עבור 3x+y≥93x+y\ge9, ולקבל את המשולש שקדקודיו (0,0)(0,0), (3,0)(3,0), (0,9)(0,9) - תפריטים שאין בהם מספיק חלבון.

סעיף ג

תשובה:

P=26x+12yP=26x+12y (מחפשים מינימום)

המחיר הכולל הוא מספר מנות הבשר כפול 26 ועוד מספר מנות הסלט כפול 12:

P=26x+12yP=26x+12y

רונן רוצה לשלם כמה שפחות, ולכן מחפשים את הערך המינימלי של PP.

טעות נפוצה: להחליף בין המקדמים ולכתוב P=12x+26yP=12x+26y. xx הוא מספר מנות הבשר, ולכן הוא מוכפל במחיר של מנת בשר.

סעיף ד

תשובה:

3 מנות בשר ו-0 מנות סלט ירוק (המחיר 78 שקלים)

התחום סגור, ולכן הערך הנמוך ביותר של PP מתקבל באחד מקדקודי התחום. מציבים:

קדקודP=26x+12yP=26x+12y
(3,0)(3,0)78
(8,0)(8,0)208
(0,32)(0,32)384
(0,9)(0,9)108

המחיר הנמוך ביותר, 78 שקלים, מתקבל בקדקוד (3,0)(3,0): 3 מנות בשר ו-0 מנות סלט ירוק.

טעות נפוצה: להציב גם את הראשית (0,0)(0,0) ולקבל מחיר 0 שקלים - אבל (0,0)(0,0) אינה בתחום האפשרי, כי אין בה חלבון כלל.

סעיף ה

תשובה:

כן: עכשיו רונן צריך לאכול 0 מנות בשר ו-9 מנות סלט ירוק (108 שקלים)

פונקציית המטרה החדשה: P=37x+12yP=37x+12y. האילוצים לא השתנו, ולכן התחום והקדקודים אותם קדקודים. מציבים שוב:

קדקודP=37x+12yP=37x+12y
(3,0)(3,0)111
(8,0)(8,0)296
(0,32)(0,32)384
(0,9)(0,9)108

המינימום עבר לקדקוד (0,9)(0,9), 108 שקלים. כן, חל שינוי: רונן צריך לאכול 0 מנות בשר ו-9 מנות סלט ירוק.

טעות נפוצה: לחשב מחדש רק את הקדקוד הקודם (3,0)(3,0) (111 שקלים) ולהסיק שהתפריט לא השתנה ורק המחיר עלה. שינוי בפונקציית המטרה מחייב להשוות מחדש את כל הקדקודים.

שאלה 3 · משולש ישר זווית ושווה שוקיים במערכת צירים

בסרטוט שלפניכם מתואר משולש ישר זווית ABDABD (∠ABD=90∘\angle ABD=90^\circ).

קודקוד AA נמצא על ציר ה-xx, וקודקוד BB נמצא על ציר ה-yy.

משוואת הצלע ABAB היא y=14x+2y=\frac14x+2.

ABDEM
א.

מצאו את שיעורי הקודקודים AA ו-BB.

ב.

מצאו את משוואת הצלע BDBD.

שיעור ה-xx של קודקוד DD הוא −2-2.

ג(1).

מצאו את שיעור ה-yy של קודקוד DD.

ג(2).

הוכיחו כי משולש ABDABD הוא שווה שוקיים.

דרך קודקוד DD העבירו ישר המקביל לצלע ABAB. הישר הזה חותך את ציר ה-yy בנקודה EE.

ד.

מצאו את שיעורי הנקודה EE.

הנקודה MM היא אמצע הקטע DBDB.

ה.

מצאו את שטח המשולש BMEBME.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

A(−8,0)A(-8,0), B(0,2)B(0,2)

AA על ציר ה-xx, ולכן y=0y=0: 14x+2=0\frac14x+2=0, 14x=−2\frac14x=-2, x=−8x=-8. כלומר A(−8,0)A(-8,0).

BB על ציר ה-yy, ולכן x=0x=0: y=14⋅0+2=2y=\frac14\cdot0+2=2. כלומר B(0,2)B(0,2).

טעות נפוצה: לפתור 14x=−2\frac14x=-2 כ-x=−12x=-\frac12 (לחלק ב-4 במקום לכפול), ולקבל A(−12,0)A\left(-\frac12,0\right).

סעיף ב

תשובה:

y=−4x+2y=-4x+2

BD⊥ABBD\perp AB, ולכן מכפלת השיפועים היא −1-1. השיפוע של ABAB הוא 14\frac14, ולכן:

mBD=−114=−4m_{BD}=-\frac{1}{\frac14}=-4

הישר עובר דרך B(0,2)B(0,2), שהיא נקודת החיתוך שלו עם ציר ה-yy:

y=−4x+2y=-4x+2

טעות נפוצה: לקחת רק את ההופכי בלי לשנות סימן, m=4m=4, ולקבל y=4x+2y=4x+2 - שני ישרים עם שיפועים חיוביים אינם מאונכים.

סעיף ג(1)

תשובה:

D(−2,10)D(-2,10)

DD על הצלע BDBD, ולכן מציבים x=−2x=-2 במשוואה y=−4x+2y=-4x+2:

y=−4⋅(−2)+2=8+2=10y=-4\cdot(-2)+2=8+2=10

D(−2,10)D(-2,10).

טעות נפוצה: להציב את x=−2x=-2 במשוואת ABAB, y=14⋅(−2)+2=1.5y=\frac14\cdot(-2)+2=1.5 - אבל DD אינו על הצלע ABAB.

סעיף ג(2)

תשובה:

AB=BD=68AB=BD=\sqrt{68}

מחשבים את אורכי הניצבים בנוסחת המרחק:

AB=(0−(−8))2+(2−0)2=64+4=68AB=\sqrt{(0-(-8))^2+(2-0)^2}=\sqrt{64+4}=\sqrt{68}
BD=(−2−0)2+(10−2)2=4+64=68BD=\sqrt{(-2-0)^2+(10-2)^2}=\sqrt{4+64}=\sqrt{68}

AB=BDAB=BD, ולכן המשולש ABDABD שווה שוקיים.

טעות נפוצה: לחשב (−2−0)2=−4(-2-0)^2=-4 ולקבל BD=60BD=\sqrt{60}, ואז להסיק שהמשולש אינו שווה שוקיים. ריבוע של מספר שלילי הוא חיובי.

סעיף ד

תשובה:

E(0,10.5)E(0,10.5)

ישר המקביל ל-ABAB שיפועו 14\frac14. הוא עובר דרך D(−2,10)D(-2,10):

y−10=14(x+2)⇒y=14x+10.5y-10=\frac14(x+2)\quad\Rightarrow\quad y=\frac14x+10.5

נקודת החיתוך עם ציר ה-yy (x=0x=0): E(0,10.5)E(0,10.5).

טעות נפוצה: לטעות בסימן ולכתוב y−10=14(x−2)y-10=\frac14(x-2), ואז y=14x+9.5y=\frac14x+9.5 ו-E(0,9.5)E(0,9.5). הנקודה היא (−2,10)(-2,10), ולכן בסוגריים x−(−2)=x+2x-(-2)=x+2.

סעיף ה

תשובה:

4.25

אמצע הקטע DBDB:

M=(−2+02, 10+22)=(−1,6)M=\left(\frac{-2+0}{2},\ \frac{10+2}{2}\right)=(-1,6)

הצלע BEBE מונחת על ציר ה-yy: BE=10.5−2=8.5BE=10.5-2=8.5.

הגובה לצלע BEBE הוא המרחק של MM מציר ה-yy, כלומר ∣xM∣=1|x_M|=1.

SBME=8.5⋅12=4.25S_{BME}=\frac{8.5\cdot1}{2}=4.25

טעות נפוצה: לקחת כגובה את שיעור ה-yy של MM (66) ולקבל 8.5⋅62=25.5\frac{8.5\cdot6}{2}=25.5. הגובה לצלע שעל ציר ה-yy הוא מרחק אופקי.

שאלה 4 · חרוט: גביעי גלידה

בגלידרייה משפחתית מייצרים גלידה. הגלידה מוגשת בגביע נייר בצורת חרוט.

בגלידרייה יש גביעים בשני גדלים: גביע רגיל וגביע אקסטרים.

הרדיוס של בסיס הגביע הרגיל הוא 4 ס"מ, וגובהו של הגביע הרגיל הוא 12 ס"מ (ראו סרטוט: הגביע הרגיל מימין, גביע האקסטרים משמאל).

OSPQNTKL
א.

חשבו את נפח הגלידה הדרוש למילוי גביע רגיל אחד.

ב.

חשבו את אורך הקו היוצר של גביע רגיל.

ג.

מהו שטח הנייר שנדרש ליצירת גביע רגיל אחד של גלידה?

לצורך כיבוד במסיבת סיום הזמינה הנהלת בית הספר מן הגלידרייה 48 גלידות בגביעי אקסטרים בלבד.

גובהו של גביע אקסטרים גדול פי 1.25 מגובהו של גביע רגיל.

הרדיוס של גביע אקסטרים שווה לרדיוס של גביע רגיל.

ד.

חשבו את נפח הגלידה הדרוש למילוי כל הגביעים שבהזמנה זו.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

64π≈201.0664\pi\approx201.06 סמ"ק

נפח חרוט: V=πr2h3V=\frac{\pi r^2h}{3}. מציבים r=4r=4, h=12h=12:

V=π⋅42⋅123=192π3=64π≈201.06V=\frac{\pi\cdot4^2\cdot12}{3}=\frac{192\pi}{3}=64\pi\approx201.06

דרושים כ-201.06 סמ"ק גלידה.

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-3 (נוסחת הגליל) ולקבל 192π≈603.19192\pi\approx603.19 סמ"ק - פי 3 מהנפח.

סעיף ב

תשובה:

160≈12.65\sqrt{160}\approx12.65 ס"מ

הרדיוס, הגובה והקו היוצר יוצרים משולש ישר זווית, והקו היוצר הוא היתר:

ℓ=r2+h2=42+122=160≈12.65\ell=\sqrt{r^2+h^2}=\sqrt{4^2+12^2}=\sqrt{160}\approx12.65

טעות נפוצה: לחסר במקום לחבר, 122−42=128≈11.31\sqrt{12^2-4^2}=\sqrt{128}\approx11.31 - אבל הקו היוצר הוא היתר, ולכן הוא הצלע הארוכה ביותר במשולש.

סעיף ג

תשובה:

π⋅4⋅160≈158.95\pi\cdot4\cdot\sqrt{160}\approx158.95 סמ"ר

הגביע פתוח מלמעלה (שם מכניסים את הגלידה), ולכן הנייר הוא רק מעטפת החרוט, בלי בסיס.

S=πrℓ=π⋅4⋅160≈158.95S=\pi r\ell=\pi\cdot4\cdot\sqrt{160}\approx158.95

טעות נפוצה: לחשב שטח פנים - להוסיף את שטח הבסיס π⋅42≈50.27\pi\cdot4^2\approx50.27 - ולקבל כ-209.22 סמ"ר. לגביע אין מכסה.

סעיף ד

תשובה:

3840π≈12,063.73840\pi\approx12{,}063.7 סמ"ק

הגובה של גביע אקסטרים: 12⋅1.25=1512\cdot1.25=15 ס"מ, והרדיוס 4 ס"מ.

Vאקסטרים=π⋅42⋅153=80π≈251.33V_{\text{אקסטרים}}=\frac{\pi\cdot4^2\cdot15}{3}=80\pi\approx251.33

בהזמנה 48 גביעים:

48⋅80π=3840π≈12,063.748\cdot80\pi=3840\pi\approx12{,}063.7

טעות נפוצה: לעצור אחרי הנפח של גביע אחד ולענות כ-251.33 סמ"ק - השאלה היא על כל 48 הגביעים.

שאלה 5 · מבני קוביות: מבטים ותרשים מספרים

בסרטוטים שלפניכם מתוארים מבנים מקוביות: מבנה 1 ומבנה 2.

החץ בסרטוטים מייצג את המבט מלפנים.

כל קובייה במבנה מונחת על המשטח או על קובייה אחרת.

‫מבנה 1‬מלפנים
‫מבנה 2‬מלפנים

התרשים שלפניכם מייצג מבט אפשרי בעבור כל אחד מן המבנים 1 ו-2.

א.

עבור כל אחד מן המבנים 1 ו-2, קבעו אם התרשים יכול לייצג מבט מלפנים או מבט מימין.

ענו על הסעיפים ב-ד עבור מבנה 2 בלבד.

ב.

סרטטו תרשים מספרים של מבנה 2.

ג.

סרטטו תרשים שמייצג מבט משמאל של מבנה 2.

נתון כי הנפח של כל הקוביות שבמבנה 2 הוא 216 סמ"ק סך הכול.

ד(1).

מהו הנפח של קובייה אחת במבנה 2?

ד(2).

מהו אורך המקצוע של קובייה אחת במבנה 2?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

מבנה 1: מבט מימין (לא מבט מלפנים); מבנה 2: מבט מלפנים (לא מבט מימין)

במבט מלפנים רואים בכל עמודה (שמאלית, אמצעית, ימנית) את הגובה המרבי לאורך כל העומק. במבט מימין רואים בכל שורה את הגובה המרבי, והצופה שעומד מימין רואה את השורה הקדמית בצד שמאל של התרשים.

התרשים מתאר גבהים 1, 2, 1 (משמאל לימין).

במבנה 1 חלק מהשורה האחורית מוסתר מאחורי העמודות של 2 קוביות, אבל אילו היו שם 2 קוביות או יותר, היינו רואים אותן מעל השורה האמצעית; לכן יש שם לכל היותר קובייה אחת, והיא לא משנה אף מבט.

מבנה 1: מלפנים - עמודה שמאלית 2, אמצעית 1, ימנית 2, כלומר 2, 1, 2; מימין - שורה קדמית 1, אמצעית 2, אחורית 1, כלומר 1, 2, 1 (משמאל לימין בתרשים).

מבנה 2: מלפנים - עמודה שמאלית 1, אמצעית 2, ימנית 1, כלומר 1, 2, 1; מימין - שורה קדמית 1, אמצעית 1, אחורית 2, כלומר 1, 1, 2 (משמאל לימין בתרשים).

לכן במבנה 1 התרשים הוא מבט מימין ואינו מבט מלפנים, ובמבנה 2 הוא מבט מלפנים ואינו מבט מימין.

טעות נפוצה: לקבוע את המבט מלפנים רק לפי השורה הקדמית. במבנה 2 השורה הקדמית היא 1, 0, 1, ומכאן המסקנה השגויה שהתרשים אינו מבט מלפנים של מבנה 2 - אבל העמודה הגבוהה שבשורה האחורית נראית מלפנים מעל המשבצת הריקה.

סעיף ב

תשובה:

שורה אחורית: 1, 2, 0; שורה אמצעית: 1, 1, 1; שורה קדמית: 1, 0, 1 (בכל שורה משמאל לימין)

בתרשים מספרים כותבים בכל משבצת כמה קוביות מונחות בה זו על זו. קוראים את מבנה 2 מהסרטוט, שורה אחרי שורה:

שורה קדמית: קובייה בעמודה השמאלית ובעמודה הימנית; המשבצת האמצעית ריקה - רואים בה את המשטח.

שורה אמצעית: קובייה אחת בכל משבצת.

שורה אחורית: בעמודה השמאלית קובייה אחת, באמצעית עמודה של 2 קוביות, והמשבצת הימנית ריקה.

1211111מבט מלמעלה

סך הכול 8 קוביות.

טעות נפוצה: לכתוב 1 בכל משבצת שיש בה קובייה - זה מבט מלמעלה, ולא תרשים מספרים; כך הקובייה השנייה בעמודה האמצעית-אחורית נעלמת.

סעיף ג

תשובה:

גבהים 2, 1, 1 (משמאל לימין בתרשים)

במבט משמאל רואים בכל שורה את הגובה המרבי שלה: שורה אחורית 2, שורה אמצעית 1, שורה קדמית 1.

הצופה עומד משמאל למבנה ופניו ימינה, ולכן השורה האחורית נמצאת בצד שמאל שלו והשורה הקדמית בצד ימין.

מבט משמאל

טעות נפוצה: לסדר את השורות כמו במבט מימין (הקדמית משמאל) ולקבל גבהים 1, 1, 2 - זה המבט מימין, שהוא תמונת ראי של המבט משמאל.

סעיף ד(1)

תשובה:

27 סמ"ק

לפי תרשים המספרים יש במבנה 2 8 קוביות זהות.

2168=27\frac{216}{8}=27

הנפח של קובייה אחת: 27 סמ"ק.

טעות נפוצה: לספור את המשבצות התפוסות (7) במקום את הקוביות, ולקבל 2167≈30.86\frac{216}{7}\approx30.86 סמ"ק - בעמודה של שתי קוביות יש שתי קוביות.

סעיף ד(2)

תשובה:

3 ס"מ

נפח קובייה הוא a3a^3, ולכן a3=27a^3=27:

a=273=3a=\sqrt[3]{27}=3

טעות נפוצה: להוציא שורש ריבועי, 27≈5.2\sqrt{27}\approx5.2 ס"מ. שורש ריבועי מתאים לשטח של פאה, ולנפח מתאים שורש שלישי.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.