דילוג לתוכן המרכזי

בגרות במתמטיקה 372 - קיץ 2022 מועד א'

3 יח"ל · שאלון 035372 · תשפ"ב · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

כאן תמצאו את בחינת הבגרות במתמטיקה בשאלון 372 (3 יח"ל), מועד קיץ 2022 מועד א' (תשפ"ב), כל 5 השאלות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · התפלגות נורמלית: משקל תינוקות בלידה

המשקל של תינוקות בלידתם בבית חולים מתפלג נורמלית. המשקל הממוצע שלהם הוא 3,500 גרם. 0.5% מן התינוקות נולדים פגים במשקל של פחות מ-2,000 גרם.

לפניכם גרף ההתפלגות הנורמלית מדף הנוסחאות. השתמשו בו בחישוביכם.

0.5%1.5%5%9%15%19%19%15%9%5%1.5%0.5%μ−3σμ−2σμ−σμμ+σμ+2σμ+3σ
א.

מצאו את סטיית התקן.

בחודש שעבר נולדו בבית חולים מסוים 400 תינוקות.

ב.

על פי גרף ההתפלגות הנורמלית, כמה מהם נולדו במשקל גבוה מ-2,600 גרם ונמוך מ-4,100 גרם?

2% מן התינוקות, אלה שנולדים במשקלים הגבוהים ביותר, צריכים להיות במעקב רפואי.

ג.

החל מאיזה משקל התינוקות צריכים להיות במעקב רפואי?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

600 גרם

0.5% מן התינוקות שוקלים פחות מ-2,000 גרם. בגרף, 0.5% הוא הזנב השמאלי הקיצוני - השטח שמתחת לשנתה xˉ−2.5S\bar x-2.5S.

לכן 2,000 נמצא 2.5 סטיות תקן מתחת לממוצע:

3500−2.5S=20003500-2.5S=2000
2.5S=1500⇒S=6002.5S=1500\quad\Rightarrow\quad S=600

סטיית התקן: 600 גרם.

טעות נפוצה: לקחת את הקצה של רצועת ה-1.5% במקום את הקצה של רצועת ה-0.5%, כלומר לחשוב ש-2,000 נמצא 2 סטיות תקן מתחת לממוצע: 2S=15002S=1500, ומקבלים S=750S=750.

סעיף ב

תשובה:

308 תינוקות

ממקמים את שני הערכים על שנתות הגרף בעזרת S=600S=600:

2600=3500−900=xˉ−1.5S,4100=3500+600=xˉ+S2600=3500-900=\bar x-1.5S,\qquad 4100=3500+600=\bar x+S

בין xˉ−1.5S\bar x-1.5S ל-xˉ+S\bar x+S יש חמש רצועות של חצי סטיית תקן:

9%+15%+19%+19%+15%=77%9\%+15\%+19\%+19\%+15\%=77\%

מספר התינוקות: 0.77⋅400=3080.77\cdot400=308.

טעות נפוצה: לספור את רצועת ה-19% רק פעם אחת, כאילו יש רצועה אחת סביב הממוצע: 9%+15%+19%+15%=58%9\%+15\%+19\%+15\%=58\%, ומקבלים 0.58⋅400=2320.58\cdot400=232 תינוקות.

סעיף ג

תשובה:

4,700 גרם

התינוקות הכבדים ביותר נמצאים בזנב הימני של הגרף. צוברים רצועות מהקצה הימני עד שמגיעים ל-2%:

0.5%+1.5%=2%0.5\%+1.5\%=2\%

שתי הרצועות האלה נמצאות מעל השנתה xˉ+2S\bar x+2S, ולכן הסף הוא:

xˉ+2S=3500+2⋅600=4700\bar x+2S=3500+2\cdot600=4700

החל ממשקל 4,700 גרם.

טעות נפוצה: לחפש את הסף בצד השמאלי של הגרף ולענות xˉ−2S=2300\bar x-2S=2300 גרם - מתחת ל-2,300 נמצאים 2% הקלים ביותר, לא הכבדים ביותר.

שאלה 2 · תכנון ליניארי: פיצות משפחתיות ואישיות

נדב פתח בביתו פיצרייה משפחתית קטנה. בשעות אחר הצהריים הוא מכין פיצות משפחתיות ואישיות.

כמות הבצק לפיצה, זמן האפייה והרווח הנקי ממנה נתונים בטבלה שלהלן, לפי גודל הפיצה:

סוג הפיצהכמות בצק לפיצהזמן אפייהרווח נקי לפיצה
פיצה משפחתית300 גרם12 דקות25 שקלים
פיצה אישית100 גרם8 דקות18 שקלים

נדב יכול להתחיל לאפות פיצה חדשה רק אחרי שמסתיימת אפיית הפיצה הקודמת.

ביום מסוים היו לנדב 2,700 גרם בצק לכל היותר ו-120 דקות של אפייה לכל היותר.

סמנו ב-xx את מספר הפיצות המשפחתיות שהכין נדב ביום זה.

סמנו ב-yy את מספר הפיצות האישיות שהכין נדב ביום זה.

א(1).

רשמו את מערכת האילוצים של הבעיה.

א(2).

סרטטו את התחום האפשרי של הבעיה.

ב.

רשמו את פונקציית המטרה של הבעיה.

ג.

מהו הרווח המקסימלי האפשרי ביום זה ממכירת כל הפיצות?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א(1)

תשובה:

300x+100y≤2700300x+100y\le2700, 12x+8y≤12012x+8y\le120, x≥0x\ge0, y≥0y\ge0

אילוץ הבצק: פיצה משפחתית צורכת 300 גרם, פיצה אישית 100 גרם, ויש לכל היותר 2,700 גרם:

300x+100y≤2700⇔3x+y≤27300x+100y\le2700\quad\Leftrightarrow\quad 3x+y\le27

אילוץ הזמן: הפיצות נאפות בזו אחר זו, ולכן זמני האפייה מצטברים:

12x+8y≤120⇔3x+2y≤3012x+8y\le120\quad\Leftrightarrow\quad 3x+2y\le30

מספר הפיצות אינו שלילי: x≥0x\ge0, y≥0y\ge0.

טעות נפוצה: לחשוב שאפשר לאפות את שני הסוגים במקביל ולכתוב שני אילוצי זמן נפרדים, 12x≤12012x\le120 ו-8y≤1208y\le120. המשפט "רק אחרי שמסתיימת אפיית הפיצה הקודמת" אומר שהזמנים מצטברים לאילוץ אחד.

סעיף א(2)

תשובה:

מרובע שקדקודיו (0,0)(0,0), (9,0)(9,0), (8,3)(8,3), (0,15)(0,15)

מסרטטים כל ישר לפי נקודות החיתוך שלו עם הצירים:

3x+y=273x+y=27 עובר דרך (9,0)(9,0) ו-(0,27)(0,27); 3x+2y=303x+2y=30 עובר דרך (10,0)(10,0) ו-(0,15)(0,15).

הנקודה (0,0)(0,0) מקיימת את שני האי-שוויונות, ולכן התחום נמצא מתחת לשני הישרים, ברביע הראשון.

הקדקוד הפנימי הוא נקודת החיתוך של הישרים. מחסרים את המשוואות:

(3x+2y)−(3x+y)=30−27⇒y=3,3x=24,x=8(3x+2y)-(3x+y)=30-27\quad\Rightarrow\quad y=3,\quad 3x=24,\quad x=8

התחום האפשרי הוא מרובע שקדקודיו (0,0)(0,0), (9,0)(9,0), (8,3)(8,3), (0,15)(0,15):

246810121416510152025(0,0)(9,0)(8,3)(0,15)

טעות נפוצה: לקחת על כל ציר את נקודת החיתוך הרחוקה יותר, (10,0)(10,0) ו-(0,27)(0,27), ולסרטט מרובע גדול מדי. התחום המשותף מוגבל על כל ציר על ידי הישר הקרוב יותר לראשית: (9,0)(9,0) ו-(0,15)(0,15).

סעיף ב

תשובה:

P=25x+18yP=25x+18y (מחפשים מקסימום)

המטרה היא הרווח הנקי: 25 שקלים לכל פיצה משפחתית ו-18 שקלים לכל פיצה אישית.

P=25x+18yP=25x+18y

מחפשים את הערך המקסימלי של PP.

טעות נפוצה: להחליף בין המקדמים ולכתוב P=18x+25yP=18x+25y - xx הוא מספר הפיצות המשפחתיות, ולכן המקדם שלו הוא הרווח מפיצה משפחתית, 25.

סעיף ג

תשובה:

270 שקלים (0 פיצות משפחתיות ו-15 פיצות אישיות)

התחום סגור, ולכן המקסימום מתקבל באחד הקדקודים. מציבים את הקדקודים בפונקציית המטרה:

קדקודP=25x+18yP=25x+18y
(0,0)(0,0)0
(9,0)(9,0)225
(8,3)(8,3)200+54=254200+54=254
(0,15)(0,15)270

הרווח המקסימלי הוא 270 שקלים, כשנדב מכין 15 פיצות אישיות ואף פיצה משפחתית.

טעות נפוצה: להניח שהמקסימום תמיד בנקודת החיתוך של שני הישרים ולענות 254 שקלים, בלי להציב את כל הקדקודים.

שאלה 3 · משולש במערכת צירים: קדקודים, משוואת צלע, אנכיות ושטח

נתון משולש ABCABC.

משוואת הצלע ACAC היא y=−13x−2y=-\frac13x-2.

משוואת הצלע ABAB היא y=2x−9y=2x-9.

הקודקוד CC נמצא על ציר ה-xx (ראו סרטוט).

ABCE
א.

מצאו את שיעורי הקודקוד CC.

ב.

מצאו את שיעורי הקודקוד AA.

נתון כי שיעור ה-xx של הקודקוד BB הוא 8.

ג.

מצאו את שיעור ה-yy של הקודקוד BB.

ד.

מצאו את משוואת הצלע BCBC.

הנקודה EE היא נקודת החיתוך של הישר BCBC עם ציר ה-yy.

ה(1).

מצאו את שיעורי הנקודה EE.

ה(2).

הראו שהישר AEAE מאונך לצלע BCBC.

ו.

חשבו את שטח המשולש ACEACE.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

C(−6,0)C(-6,0)

CC נמצא על ציר ה-xx, ולכן y=0y=0. מציבים במשוואת ACAC:

0=−13x−2⇒13x=−2⇒x=−60=-\frac13x-2\quad\Rightarrow\quad \frac13x=-2\quad\Rightarrow\quad x=-6

C(−6,0)C(-6,0).

טעות נפוצה: להציב x=0x=0 במקום y=0y=0 ולקבל (0,−2)(0,-2) - זו נקודת החיתוך של ACAC עם ציר ה-yy.

סעיף ב

תשובה:

A(3,−3)A(3,-3)

AA היא נקודת החיתוך של ACAC ו-ABAB. משווים:

−13x−2=2x−9-\frac13x-2=2x-9

כופלים את שני האגפים ב-3:

−x−6=6x−27⇒21=7x⇒x=3-x-6=6x-27\quad\Rightarrow\quad 21=7x\quad\Rightarrow\quad x=3

y=2⋅3−9=−3y=2\cdot3-9=-3, ולכן A(3,−3)A(3,-3).

טעות נפוצה: לכפול ב-3 רק את האגף השמאלי: −x−6=2x−9-x-6=2x-9, ומקבלים x=1x=1 ו-A(1,−7)A(1,-7).

סעיף ג

תשובה:

y=7y=7, כלומר B(8,7)B(8,7)

BB נמצא על הצלע ABAB, ולכן מציבים x=8x=8 במשוואת ABAB:

y=2⋅8−9=7y=2\cdot8-9=7

B(8,7)B(8,7).

טעות נפוצה: להציב במשוואת ACAC ולקבל y=−83−2=−143y=-\frac83-2=-\frac{14}3 - BB אינו נמצא על ACAC.

סעיף ד

תשובה:

y=12x+3y=\frac12x+3

שיפוע BCBC לפי B(8,7)B(8,7) ו-C(−6,0)C(-6,0):

mBC=7−08−(−6)=714=12m_{BC}=\frac{7-0}{8-(-6)}=\frac7{14}=\frac12

משוואת ישר דרך C(−6,0)C(-6,0):

y−0=12(x+6)⇒y=12x+3y-0=\frac12(x+6)\quad\Rightarrow\quad y=\frac12x+3

טעות נפוצה: לחלק את הפרש ה-xx בהפרש ה-yy (147=2\frac{14}7=2) ולקבל y=2x+12y=2x+12.

סעיף ה(1)

תשובה:

E(0,3)E(0,3)

EE על ציר ה-yy, ולכן x=0x=0. מציבים במשוואת BCBC: y=12⋅0+3=3y=\frac12\cdot0+3=3.

E(0,3)E(0,3).

טעות נפוצה: להציב x=0x=0 במשוואת ABAB במקום BCBC ולקבל (0,−9)(0,-9).

סעיף ה(2)

תשובה:

mAE=−2m_{AE}=-2, mBC=12m_{BC}=\frac12, ומכפלת השיפועים היא −1-1

שיפוע AEAE לפי A(3,−3)A(3,-3) ו-E(0,3)E(0,3):

mAE=3−(−3)0−3=6−3=−2m_{AE}=\frac{3-(-3)}{0-3}=\frac6{-3}=-2
mAE⋅mBC=−2⋅12=−1m_{AE}\cdot m_{BC}=-2\cdot\frac12=-1

מכפלת השיפועים היא −1-1, ולכן AE⊥BCAE\perp BC.

טעות נפוצה: לערבב את סדר הנקודות בין המונה למכנה, 3−(−3)3−0=2\frac{3-(-3)}{3-0}=2, ולקבל מכפלה 2⋅12=12\cdot\frac12=1 - "לא מאונך".

סעיף ו

תשובה:

22.5

EE נמצאת על BCBC, ולכן לפי ה(2) AE⊥CEAE\perp CE: המשולש ACEACE ישר זווית ב-EE, ו-AEAE, CECE הם הניצבים.

AE=(3−0)2+(−3−3)2=45,CE=(0+6)2+(3−0)2=45AE=\sqrt{(3-0)^2+(-3-3)^2}=\sqrt{45},\qquad CE=\sqrt{(0+6)^2+(3-0)^2}=\sqrt{45}
SACE=AE⋅CE2=45⋅452=452=22.5S_{ACE}=\frac{AE\cdot CE}2=\frac{\sqrt{45}\cdot\sqrt{45}}2=\frac{45}2=22.5

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-2 ולענות 45 - מכפלת הניצבים היא שטח המלבן שהמשולש הוא חציו.

שאלה 4 · חרוט: קו יוצר, מעטפת, נפח ושינוי ממדים באחוזים

במאפייה משתמשים בתבנית מתכת בצורה של חרוט, כדי להכין חרוטי בצק חלולים.

קוטר הבסיס של חרוט המתכת (BCBC) הוא 2.4 ס"מ, וגובה החרוט (ADAD) הוא 9 ס"מ (ראו סרטוט).

ABCD
א(1).

מצאו את האורך של הקו היוצר של החרוט (ACAC).

א(2).

מהו שטח המעטפת של החרוט?

כדי להכין את חרוט הבצק עוטפים את תבנית המתכת בבצק. לאחר האפייה מחלצים את תבנית המתכת מן הבצק האפוי וממלאים את הבצק האפוי בקרם.

ב.

מהו נפח הקרם הדרוש למילוי חרוט בצק אחד?

בעל המאפייה קנה תבנית מתכת חדשה בצורה של חרוט. קוטר הבסיס של התבנית החדשה גדול ב-10% מן הקוטר של בסיס התבנית שהייתה לו, וגובה התבנית החדשה קטן ב-10% מגובה התבנית שהייתה לו.

ג(1).

חשבו את קוטר הבסיס של תבנית החרוט החדשה.

ג(2).

חשבו את הגובה של תבנית החרוט החדשה.

ד.

מרים, לקוחה קבועה, טוענת שהנפח של המאפה העשוי בתבנית החדשה גדול יותר מנפחו של המאפה המקורי. האם מרים צודקת? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א(1)

תשובה:

82.44≈9.08\sqrt{82.44}\approx9.08 ס"מ

רדיוס הבסיס הוא חצי מהקוטר: DC=1.2DC=1.2 ס"מ.

המשולש ADCADC ישר זווית ב-DD (הגובה מאונך לבסיס). לפי משפט פיתגורס:

AC=AD2+DC2=92+1.22=82.44≈9.08AC=\sqrt{AD^2+DC^2}=\sqrt{9^2+1.2^2}=\sqrt{82.44}\approx9.08

טעות נפוצה: להציב את הקוטר במקום הרדיוס: 81+2.42=86.76≈9.31\sqrt{81+2.4^2}=\sqrt{86.76}\approx9.31 ס"מ.

סעיף א(2)

תשובה:

≈34.23\approx34.23 סמ"ר

שטח המעטפת של חרוט: M=πrlM=\pi rl, כאשר ll הוא הקו היוצר.

M=π⋅1.2⋅82.44≈34.23M=\pi\cdot1.2\cdot\sqrt{82.44}\approx34.23

שטח המעטפת: כ-34.23 סמ"ר.

טעות נפוצה: להוסיף את שטח הבסיס (π⋅1.22≈4.52\pi\cdot1.2^2\approx4.52) ולענות כ-38.75 סמ"ר - זה שטח הפנים, ולא שטח המעטפת.

סעיף ב

תשובה:

4.32π≈13.574.32\pi\approx13.57 סמ"ק

החלל שבתוך חרוט הבצק הוא בדיוק הצורה של תבנית המתכת, ולכן נפח הקרם שווה לנפח החרוט:

V=13πr2h=13π⋅1.22⋅9=4.32π≈13.57V=\frac13\pi r^2h=\frac13\pi\cdot1.2^2\cdot9=4.32\pi\approx13.57

נפח הקרם: כ-13.57 סמ"ק.

טעות נפוצה: לשכוח את 13\frac13 (לחשב כמו נפח גליל): π⋅1.44⋅9≈40.72\pi\cdot1.44\cdot9\approx40.72 סמ"ק.

סעיף ג(1)

תשובה:

2.64 ס"מ

"גדול ב-10%" פירושו 110% מהקוטר הקודם, כלומר כפול 1.1:

2.4⋅1.1=2.642.4\cdot1.1=2.64

טעות נפוצה: לחשב את ה-10% מהרדיוס (1.2⋅0.1=0.121.2\cdot0.1=0.12) ולהוסיף לקוטר: 2.4+0.12=2.522.4+0.12=2.52 ס"מ - האחוז נמדד מהקוטר עצמו.

סעיף ג(2)

תשובה:

8.1 ס"מ

"קטן ב-10%" פירושו 90% מהגובה הקודם, כלומר כפול 0.9:

9⋅0.9=8.19\cdot0.9=8.1

טעות נפוצה: לחלק ב-1.1 במקום לכפול ב-0.9 ("קטן ב-10%" כהפך של "גדול ב-10%"): 9:1.1≈8.189:1.1\approx8.18 ס"מ.

סעיף ד

תשובה:

כן: הנפח החדש כ-14.78 סמ"ק, גדול מ-13.57 סמ"ק

רדיוס התבנית החדשה: 2.642=1.32\frac{2.64}2=1.32 ס"מ. הנפח החדש:

Vnew=13π⋅1.322⋅8.1≈14.78V_{new}=\frac13\pi\cdot1.32^2\cdot8.1\approx14.78

14.78>13.5714.78>13.57, ולכן מרים צודקת.

הסבר: הרדיוס מופיע בנוסחה בריבוע, ולכן הגדלה של 10% ברדיוס מגדילה את הנפח פי 1.12=1.211.1^2=1.21, וההקטנה של הגובה מקטינה רק פי 0.9: 1.21⋅0.9=1.089>11.21\cdot0.9=1.089>1.

טעות נפוצה: לחשוב ש"10% יותר ו-10% פחות מתקזזים", ולכן הנפח לא השתנה ומרים אינה צודקת - הרדיוס משפיע על הנפח בריבוע.

שאלה 5 · מבנה קוביות: מבטים, תרשים מספרים והוספת קובייה

בסרטוט שלהלן מתואר מבנה מקוביות הניצב על משטח.

החץ בסרטוטים שבשאלה מייצג את המבט מלפנים.

נתון שכל קובייה בסרטוט מונחת על קובייה אחרת או על המשטח.

מלפנים

בתרשים המספרים ובמבט מלמעלה השורה התחתונה היא השורה הקדמית - הקרובה לחץ.

מלאו את תרשימי המבטים (1)-(2) שלפניכם:

א(1).

מבט מלפנים של המבנה.

א(2).

מבט מלמעלה של המבנה.

ב.

מלאו את תרשים המספרים של המבנה בתבנית שלפניכם.

ג.

האם אפשר להוסיף קובייה למבנה כך שגם המבט מלמעלה וגם המבט מלפנים לא ישתנו? אם כן - תנו דוגמה לתרשים מספרים כזה בתבנית שלפניכם. אם לא - נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

גובהי העמודות משמאל לימין: 3, 2, 1

מסתכלים בכיוון החץ. בכל אחת משלוש העמודות (שמאל, אמצע, ימין) רואים את הגובה של הערימה הגבוהה ביותר בעמודה:

בעמודה השמאלית הערימה האחורית בגובה 3; בעמודה האמצעית הערימה האמצעית בגובה 2; בעמודה הימנית הערימות בגובה 1.

מבט מלפנים

טעות נפוצה: לסכם את כל הקוביות שבעמודה ולצייר עמודות בגובה 7, 2, 2 - מלפנים רואים בכל קומה רק את הקובייה הקדמית, והקוביות שמאחוריה מוסתרות.

סעיף א(2)

תשובה:

אחורית: מלא, ריק, ריק; אמצעית: מלא, מלא, מלא; קדמית: מלא, ריק, מלא

מלמעלה רואים כל משבצת שעומדת עליה לפחות קובייה אחת, בלי קשר לגובה. משבצות ריקות: באמצע של השורה הקדמית, ובאמצע ובימין של השורה האחורית.

מבט מלמעלה

טעות נפוצה: לצייר את המבט כשהשורה הקדמית למעלה (כך שהשורה העליונה בתבנית היא "מלא, ריק, מלא") - בתבנית השורה התחתונה היא זו שקרובה לחץ.

סעיף ב

תשובה:

אחורית: 3, 0, 0; אמצעית: 2, 2, 1; קדמית: 2, 0, 1 (11 קוביות)

בכל משבצת רושמים כמה קוביות יש בערימה שעומדת עליה, כולל קוביות שמוסתרות בסרטוט. כיוון שכל קובייה מונחת על קובייה אחרת או על המשטח, ערימה שהקובייה העליונה שלה בקומה 3 מכילה 3 קוביות.

322121מבט מלמעלה

סך הכול 3+2+2+2+1+1=113+2+2+2+1+1=11 קוביות.

טעות נפוצה: לרשום 2 בערימה האחורית-שמאלית כי רואים בה רק שתי קוביות - הקובייה התחתונה מוסתרת מאחורי הערימות שלפניה, אבל בלעדיה הקוביות שמעליה היו מרחפות. כך מקבלים 10 קוביות במקום 11.

סעיף ג

תשובה:

כן. למשל: ערימה קדמית-שמאלית בגובה 3 (אחורית: 3, 0, 0; אמצעית: 2, 2, 1; קדמית: 3, 0, 1)

כדי שהמבט מלמעלה לא ישתנה, מוסיפים את הקובייה רק על ערימה קיימת (קובייה על משבצת ריקה מוסיפה משבצת למבט מלמעלה).

כדי שהמבט מלפנים לא ישתנה, הערימה החדשה לא יכולה להיות גבוהה מהגובה של העמודה שלה במבט מלפנים (3, 2, 1).

בעמודה השמאלית הגובה במבט מלפנים הוא 3, והערימות הקדמית והאמצעית בה בגובה 2 - אפשר להגביה אחת מהן ל-3. דוגמה (הערימה הקדמית-שמאלית):

322131מבט מלמעלה

(אפשרות נוספת: הערימה האמצעית-שמאלית מ-2 ל-3.)

טעות נפוצה: להוסיף קובייה על הערימה האמצעית של העמודה האמצעית (מ-2 ל-3) - כך העמודה האמצעית במבט מלפנים גדלה מ-2 ל-3.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.