דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 471 - מתכונת 15 מעל רמת בגרות

4 יח"ל · שאלון 035471 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 471 (4 יח"ל), מעל רמת בגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · התפלגות נורמלית: סטיית תקן מאחוז נתון והישג סף

בתחרות ספורט בין-בית-ספרית נמדדו ההישגים בשחיית 100 מטר ובזריקת כדור. שני ההישגים מתפלגים נורמלית.

זמן השחייה הממוצע היה 80 שניות, ו-20%20\% מהמשתתפים שחו בפחות מ-76.64 שניות.

בזריקת כדור המרחק הממוצע היה 25 מטר וסטיית התקן 4 מטר.

בשחייה, ככל שהזמן קטן יותר, ההישג טוב יותר; בזריקה, ככל שהמרחק גדול יותר, ההישג טוב יותר.

א.

מצאו את סטיית התקן של זמני השחייה.

ב.

דן שחה 100 מטר ב-77.6 שניות. מה צריך להיות המרחק המינימלי שדן יזרוק את הכדור, כדי שההישג שלו בזריקה יהיה טוב יותר, יחסית למשתתפים, מההישג שלו בשחייה?

ג.

משתתף עולה לגמר השחייה אם ההישג שלו בשחייה טוב מההישג של 90%90\% מהמשתתפים. מהו הזמן הארוך ביותר שבו משתתף יכול לשחות 100 מטר ועדיין לעלות לגמר?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

4 שניות

P(X<76.64)=0.2P(X<76.64)=0.2. בטבלה הערך הקרוב ביותר ל-0.2 הוא Φ(−0.84)=0.2005\Phi(-0.84)=0.2005, ולכן z=−0.84z=-0.84.

76.64−80σ=−0.84⇒σ=−3.36−0.84=4\frac{76.64-80}{\sigma}=-0.84\quad\Rightarrow\quad\sigma=\frac{-3.36}{-0.84}=4

טעות נפוצה: לבודד את σ\sigma הפוך ולכתוב σ=0.843.36=0.25\sigma=\frac{0.84}{3.36}=0.25.

סעיף ב

תשובה:

יותר מ-27.4 מטר

ציון התקן בשחייה: z=77.6−804=−0.6z=\frac{77.6-80}{4}=-0.6. ההישג של דן בשחייה טוב מזה של 1−Φ(−0.6)=Φ(0.6)=72.57%1-\Phi(-0.6)=\Phi(0.6)=72.57\% מהמשתתפים.

בזריקה, הישג טוב מזה של 72.57%72.57\% מהמשתתפים הוא מרחק שמתחתיו 72.57%72.57\%, כלומר ציון תקן 0.60.6:

x=25+0.6⋅4=27.4x=25+0.6\cdot4=27.4

כדי שההישג בזריקה יהיה טוב יותר, דן צריך לזרוק יותר מ-27.4 מטר.

טעות נפוצה: להעתיק את ציון התקן −0.6-0.6 כמו שהוא לזריקה ולקבל 25−2.4=22.625-2.4=22.6 מטר - אבל בזריקה ציון תקן שלילי הוא הישג חלש.

סעיף ג

תשובה:

74.88 שניות

הישג טוב מזה של 90%90\% מהמשתתפים - 90%90\% שחו לאט יותר, כלומר רק 10%10\% שחו מהר יותר: P(X<t)=0.1P(X<t)=0.1.

בטבלה Φ(−1.28)=0.1003\Phi(-1.28)=0.1003, ולכן z=−1.28z=-1.28.

t=80−1.28⋅4=74.88t=80-1.28\cdot4=74.88

יש לשחות ב-74.88 שניות לכל היותר.

טעות נפוצה: לקחת z=+1.28z=+1.28 (כמו בהישג שבו ערך גדול טוב) ולקבל 80+5.12=85.1280+5.12=85.12 שניות - זמן איטי מהממוצע.

שאלה 2 · ישר הרגרסיה: ציון חסר, מקדם המתאם ותלמיד נוסף

בטבלה שלפניכם מוצגים הציונים של חמישה תלמידים במבחן בהיסטוריה (המשתנה xx) ובמבחן באזרחות (המשתנה yy). הציון של התלמיד השלישי באזרחות אינו מוצג.

ציון בהיסטוריה (xx)ציון באזרחות (yy)
6260
6463
66?
7067
7869

המורה חישבה את ישר הרגרסיה לניבוי yy על פי xx. בעבור x=60x=60 מנובא הערך y=61y=61, ובעבור x=80x=80 מנובא הערך y=71y=71.

א.

מצאו את משוואת ישר הרגרסיה.

ב.

מצאו את הציון של התלמיד השלישי באזרחות.

ג.

חשבו את מקדם המתאם בין הציונים בהיסטוריה לציונים באזרחות.

ד.

לכיתה הצטרף תלמיד שישי. הציון שלו בהיסטוריה הוא 68 והציון שלו באזרחות הוא 65. האם משוואת ישר הרגרסיה תשתנה? האם מקדם המתאם ישתנה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

y^=0.5x+31\hat y=0.5x+31

שתי נקודות על ישר הרגרסיה: (60,61)(60,61) ו-(80,71)(80,71).

m=71−6180−60=1020=0.5m=\frac{71-61}{80-60}=\frac{10}{20}=0.5
y^−61=0.5(x−60)⇒y^=0.5x+31\hat y-61=0.5(x-60)\quad\Rightarrow\quad\hat y=0.5x+31

טעות נפוצה: לחלק את הפרש ה-xx בהפרש ה-yy: m=2010=2m=\frac{20}{10}=2, ולקבל y^=2x−59\hat y=2x-59.

סעיף ב

תשובה:

66

הציונים המנובאים שנתונים אינם בנקודת הממוצעים, ולכן מחשבים את xˉ\bar x:

xˉ=62+64+66+70+785=3405=68\bar x=\frac{62+64+66+70+78}{5}=\frac{340}{5}=68

ישר הרגרסיה עובר דרך (xˉ,yˉ)(\bar x,\bar y): yˉ=0.5⋅68+31=65\bar y=0.5\cdot68+31=65.

60+63+y3+67+69=5⋅65=325⇒y3=6660+63+y_3+67+69=5\cdot65=325\quad\Rightarrow\quad y_3=66

טעות נפוצה: להציב x=66x=66 בישר ולענות y^=64\hat y=64 - זה הציון המנובא לתלמיד, לא הציון שלו.

סעיף ג

תשובה:

r=25≈0.894r=\frac{2}{\sqrt5}\approx0.894

שיפוע ישר הרגרסיה הוא b=r⋅SySxb=r\cdot\frac{S_y}{S_x}, ולכן r=b⋅SxSyr=b\cdot\frac{S_x}{S_y}. מחשבים את שתי סטיות התקן.

סטיות מהממוצע של xx: −6,−4,−2,2,10-6,-4,-2,2,10:

Sx2=36+16+4+4+1005=1605=32S_x^2=\frac{36+16+4+4+100}{5}=\frac{160}{5}=32

סטיות מהממוצע של yy (עם y3=66y_3=66): −5,−2,1,2,4-5,-2,1,2,4:

Sy2=25+4+1+4+165=505=10S_y^2=\frac{25+4+1+4+16}{5}=\frac{50}{5}=10
r=0.5⋅3210=0.53.2=25≈0.894r=0.5\cdot\frac{\sqrt{32}}{\sqrt{10}}=0.5\sqrt{3.2}=\frac{2}{\sqrt5}\approx0.894

טעות נפוצה: להפוך את היחס, r=b⋅SySx=0.5⋅1032≈0.28r=b\cdot\frac{S_y}{S_x}=0.5\cdot\frac{\sqrt{10}}{\sqrt{32}}\approx0.28.

סעיף ד

תשובה:

שניהם לא משתנים

הנקודה (68,65)(68,65) היא בדיוק נקודת הממוצעים. לכן הממוצעים נשארים 68 ו-65.

הסטיות של הנקודה החדשה מהממוצעים הן 00 ו-00, ולכן היא לא מוסיפה דבר לסכומים ∑(x−xˉ)2\sum(x-\bar x)^2, ∑(y−yˉ)2\sum(y-\bar y)^2 ו-∑(x−xˉ)(y−yˉ)\sum(x-\bar x)(y-\bar y).

השיפוע הוא ∑(x−xˉ)(y−yˉ)∑(x−xˉ)2\frac{\sum(x-\bar x)(y-\bar y)}{\sum(x-\bar x)^2} - לא משתנה, והישר עדיין עובר דרך אותה נקודת ממוצעים: הישר לא משתנה.

גם r=∑(x−xˉ)(y−yˉ)∑(x−xˉ)2⋅∑(y−yˉ)2r=\frac{\sum(x-\bar x)(y-\bar y)}{\sqrt{\sum(x-\bar x)^2\cdot\sum(y-\bar y)^2}} לא משתנה. (סטיות התקן עצמן קטנות, כי מחלקים ב-6 במקום ב-5, אבל היחס ביניהן נשמר.)

טעות נפוצה: לטעון ש-rr גדל כי "נוספה נקודה שנמצאת בדיוק על הישר" - נקודה על הישר מחזקת את הקשר רק אם היא מוסיפה פיזור לאורכו; נקודה בנקודת הממוצעים לא מוסיפה דבר.

שאלה 3 · הסתברות: טבלה דו-ממדית עם פרמטר

בסקר בקרב תושבי עיר (צעירים ומבוגרים) נבדק מי משתמש בתחבורה ציבורית. נמצא שמספר המבוגרים שאינם משתמשים בתחבורה ציבורית גדול פי 3 ממספר הצעירים שאינם משתמשים בה, ושווה למספר הצעירים שמשתמשים בה.

נסמן ב-xx את ההסתברות לבחור באקראי מבין כל המשתתפים צעיר שאינו משתמש בתחבורה ציבורית.

א.

הביעו באמצעות xx את ההסתברות לבחור באקראי מבוגר, ואת ההסתברות לבחור באקראי מבוגר שמשתמש בתחבורה ציבורית.

ב.

ידוע שמחצית מהמבוגרים משתמשים בתחבורה ציבורית. מצאו את xx ואת ההסתברות לבחור באקראי צעיר.

ג.

בוחרים באקראי תושב שאינו משתמש בתחבורה ציבורית. מהי ההסתברות שהוא צעיר? האם התשובה תלויה בנתון שבסעיף ב? נמקו.

ד.

בלי הנתון שבסעיף ב: מהו האחוז הגדול ביותר האפשרי של צעירים מבין משתתפי הסקר?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

P(מבוגר)=1−4xP(\text{מבוגר})=1-4x, P(מבוגר משתמש)=1−7xP(\text{מבוגר משתמש})=1-7x

צעיר שאינו משתמש: xx; מבוגר שאינו משתמש: 3x3x; צעיר שמשתמש: 3x3x.

הצעירים: x+3x=4xx+3x=4x, ולכן P(מבוגר)=1−4xP(\text{מבוגר})=1-4x.

מבוגר שמשתמש = כל המבוגרים פחות המבוגרים שאינם משתמשים:

P(מבוגר משתמש)=(1−4x)−3x=1−7xP(\text{מבוגר משתמש})=(1-4x)-3x=1-7x

טעות נפוצה: לשכוח את הצעירים שמשתמשים ולכתוב P(מבוגר)=1−xP(\text{מבוגר})=1-x, ואז P(מבוגר משתמש)=1−4xP(\text{מבוגר משתמש})=1-4x.

סעיף ב

תשובה:

x=0.1x=0.1, P(צעיר)=0.4P(\text{צעיר})=0.4

"מחצית מהמבוגרים" היא הסתברות מותנית - מבין המבוגרים בלבד:

1−7x1−4x=12⇒2−14x=1−4x⇒x=0.1\frac{1-7x}{1-4x}=\frac12\quad\Rightarrow\quad 2-14x=1-4x\quad\Rightarrow\quad x=0.1
P(צעיר)=4x=0.4P(\text{צעיר})=4x=0.4

טעות נפוצה: לפרש את המחצית כחלק מכל המשתתפים, 1−7x=0.51-7x=0.5, ולקבל x=114x=\frac{1}{14} ו-P(צעיר)=27P(\text{צעיר})=\frac27.

סעיף ג

תשובה:

14\frac14; לא תלויה

זו הסתברות מותנית, מבין מי שאינם משתמשים:

P(צעיר∣לא משתמש)=xx+3x=x4x=14P(\text{צעיר}\mid\text{לא משתמש})=\frac{x}{x+3x}=\frac{x}{4x}=\frac14

xx מצטמצם, ולכן התשובה היא 14\frac14 לכל ערך של xx - היא נובעת רק מהיחס "פי 3" ולא מהנתון שבסעיף ב.

טעות נפוצה: לחשב את היחס בין הצעירים למבוגרים שאינם משתמשים, x3x=13\frac{x}{3x}=\frac13, במקום את חלקם של הצעירים מכלל מי שאינם משתמשים (xx+3x\frac{x}{x+3x}), ולענות 13\frac13.

סעיף ד

תשובה:

47≈57.1%\frac47\approx57.1\%

כל ההסתברויות בטבלה חייבות להיות אי-שליליות. הצעירים והמבוגרים שאינם משתמשים חיוביים לכל x>0x>0, אבל:

P(מבוגר משתמש)=1−7x≥0⇒x≤17P(\text{מבוגר משתמש})=1-7x\ge0\quad\Rightarrow\quad x\le\frac17

לכן P(צעיר)=4x≤47≈0.571P(\text{צעיר})=4x\le\frac47\approx0.571. הערך מתקבל כשאף מבוגר אינו משתמש בתחבורה ציבורית.

האחוז הגדול ביותר של צעירים: כ-57.1%.

טעות נפוצה: לדרוש רק P(מבוגר)=1−4x≥0P(\text{מבוגר})=1-4x\ge0, לקבל x≤14x\le\frac14 ולהסיק שכל המשתתפים יכולים להיות צעירים (100%).

שאלה 4 · משולש שווה שוקיים במערכת צירים: מאמצע צלע לשטח

בסרטוט שלפניכם משולש שווה שוקיים ABCABC (AB=ACAB=AC). הקודקוד BB נמצא על החלק השלילי של ציר ה-xx. הנקודה DD נמצאת על ציר ה-xx כך ש-CDCD מאונך ל-ACAC. נתון כי הנקודה E(3,19)E(3,19) היא אמצע הצלע ACAC, וכי משוואת הישר CDCD היא: y=−x+32y=-x+32.

ABCDExy
א.
(1)

מצאו את משוואת הישר ACAC.

(2)

מצאו את שיעורי הקודקוד CC.

ב.
(1)

מצאו את אורך הצלע ABAB.

(2)

מצאו את שיעורי הקודקוד BB.

ג.

מצאו את גודל הזווית ABDABD ואת גודל הזווית CBDCBD.

ד.

חשבו את שטח המשולש ABCABC.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א(1)

תשובה:

y=x+16y=x+16

שיפוע CDCD הוא −1-1, ו-AC⊥CDAC\perp CD, ולכן שיפוע ACAC הוא −1−1=1-\frac{1}{-1}=1.

ACAC עובר דרך E(3,19)E(3,19):

y−19=1⋅(x−3)⇒y=x+16y-19=1\cdot(x-3)\quad\Rightarrow\quad y=x+16

טעות נפוצה: לחשוב שישר מאונך לישר עם שיפוע −1-1 הוא בעל אותו שיפוע (כי "ההופכי של 1 הוא 1") ולשכוח להפוך את הסימן: y=−x+22y=-x+22 - ישר מקביל ל-CDCD.

סעיף א(2)

תשובה:

C(8,24)C(8,24)

x+16=−x+32⇒2x=16⇒x=8x+16=-x+32\quad\Rightarrow\quad2x=16\quad\Rightarrow\quad x=8

y=8+16=24y=8+16=24, ולכן C(8,24)C(8,24).

טעות נפוצה: לחבר במקום להחסיר, x+x=32+16x+x=32+16, ולקבל x=24x=24, C(24,40)C(24,40) - נקודה שאינה על CDCD.

סעיף ב(1)

תשובה:

AB=200=102≈14.14AB=\sqrt{200}=10\sqrt2\approx14.14

A=2E−C=(2⋅3−8, 2⋅19−24)=(−2,14)A=2E-C=(2\cdot3-8,\ 2\cdot19-24)=(-2,14).

AC=(8−(−2))2+(24−14)2=100+100=200AC=\sqrt{(8-(-2))^2+(24-14)^2}=\sqrt{100+100}=\sqrt{200}

AB=AC=200=102≈14.14AB=AC=\sqrt{200}=10\sqrt2\approx14.14.

טעות נפוצה: לחשב את AA כאמצע ECEC, A(5.5,21.5)A(5.5,21.5), ולקבל AB=AC=12.5≈3.54AB=AC=\sqrt{12.5}\approx3.54.

סעיף ב(2)

תשובה:

B(−4,0)B(-4,0)

B(b,0)B(b,0) ו-AB2=200AB^2=200:

(b+2)2+142=200⇒(b+2)2=4(b+2)^2+14^2=200\quad\Rightarrow\quad(b+2)^2=4

b=0b=0 או b=−4b=-4. הנקודה (0,0)(0,0) היא הראשית ואינה על החלק השלילי של הציר, ולכן B(−4,0)B(-4,0).

טעות נפוצה: לבחור b=0b=0 ולענות B(0,0)B(0,0) - הראשית אינה על החלק השלילי של ציר ה-xx.

סעיף ג

תשובה:

∠ABD≈81.87∘\angle ABD\approx81.87^\circ, ∠CBD≈63.43∘\angle CBD\approx63.43^\circ

שיפוע ABAB: 14−0−2−(−4)=7\frac{14-0}{-2-(-4)}=7, ולכן tan⁡∠ABD=7\tan\angle ABD=7, ∠ABD≈81.87∘\angle ABD\approx81.87^\circ.

שיפוע BCBC: 24−08−(−4)=2\frac{24-0}{8-(-4)}=2, ולכן tan⁡∠CBD=2\tan\angle CBD=2, ∠CBD≈63.43∘\angle CBD\approx63.43^\circ.

טעות נפוצה: לחשב שיפוע כהפרש ה-xx חלקי הפרש ה-yy: ל-ABAB מתקבל 27\frac27 ו-∠ABD≈15.95∘\angle ABD\approx15.95^\circ.

סעיף ד

תשובה:

SABC=60S_{ABC}=60

∠ABC=∠ABD−∠CBD≈81.87∘−63.43∘=18.43∘\angle ABC=\angle ABD-\angle CBD\approx81.87^\circ-63.43^\circ=18.43^\circ.

AB=200AB=\sqrt{200}, BC=122+242=720BC=\sqrt{12^2+24^2}=\sqrt{720}.

SABC=12⋅200⋅720⋅sin⁡18.43∘≈60S_{ABC}=\frac12\cdot\sqrt{200}\cdot\sqrt{720}\cdot\sin18.43^\circ\approx60

בדיקה: המרחק מ-B(−4,0)B(-4,0) לישר x−y+16=0x-y+16=0 הוא ∣−4+16∣2=122\frac{|-4+16|}{\sqrt2}=\frac{12}{\sqrt2}, ו-12⋅200⋅122=60\frac12\cdot\sqrt{200}\cdot\frac{12}{\sqrt2}=60.

טעות נפוצה: להציב את ∠ABD\angle ABD במקום ∠ABC\angle ABC ולקבל 12⋅200⋅720⋅sin⁡81.87∘≈188\frac12\cdot\sqrt{200}\cdot\sqrt{720}\cdot\sin81.87^\circ\approx188.

שאלה 5 · מיתרים נחתכים: יחס שטחים כפונקציה של זווית

במעגל שמשוואתו (x−4)2+(y+3)2=25(x-4)^2+(y+3)^2=25 המיתרים ACAC ו-BDBD נפגשים בנקודה EE. הנקודות AA ו-BB הן נקודות החיתוך של המעגל עם ציר ה-yy (BB מעל AA), והנקודות CC ו-DD נמצאות על הקשת שמימין לציר ה-yy, כמתואר באיור. נסמן ∠CAD=α\angle CAD=\alpha.

ABCDExy
א.

מצאו את שיעורי הנקודות AA ו-BB.

ב.

הוכיחו כי △ABE∼△DCE\triangle ABE\sim\triangle DCE, והביעו באמצעות α\alpha את היחס SABESDCE\frac{S_{ABE}}{S_{DCE}}.

ג.

מצאו את α\alpha (זווית חדה) שבעבורה המשולשים ABEABE ו-DCEDCE חופפים.

ד.

האם ייתכן ששטח המשולש DCEDCE יהיה גדול פי 4 משטח המשולש ABEABE? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

A(0,−6)A(0,-6), B(0,0)B(0,0)

16+(y+3)2=25⇒(y+3)2=9⇒y=0 או y=−616+(y+3)^2=25\quad\Rightarrow\quad(y+3)^2=9\quad\Rightarrow\quad y=0\ \text{או}\ y=-6

B(0,0)B(0,0) (המעגל עובר בראשית), A(0,−6)A(0,-6).

טעות נפוצה: להציב y=0y=0 ולקבל (x−4)2=16(x-4)^2=16, כלומר (0,0)(0,0) ו-(8,0)(8,0) - נקודות החיתוך עם ציר ה-xx.

סעיף ב

תשובה:

SABESDCE=925sin⁡2α\frac{S_{ABE}}{S_{DCE}}=\frac{9}{25\sin^2\alpha}

∠BAC=∠BDC\angle BAC=\angle BDC (היקפיות על הקשת BCBC) ו-∠AEB=∠DEC\angle AEB=\angle DEC (קודקודיות), ולכן △ABE∼△DCE\triangle ABE\sim\triangle DCE ו-ABAB, DCDC צלעות מתאימות.

AB=6AB=6. CDCD הוא מיתר שהזווית ההיקפית α\alpha נשענת עליו, ולפי משפט הסינוסים במשולש ACDACD: CD=2Rsin⁡α=10sin⁡αCD=2R\sin\alpha=10\sin\alpha.

SABESDCE=(610sin⁡α)2=36100sin⁡2α=925sin⁡2α\frac{S_{ABE}}{S_{DCE}}=\left(\frac{6}{10\sin\alpha}\right)^2=\frac{36}{100\sin^2\alpha}=\frac{9}{25\sin^2\alpha}

טעות נפוצה: לעצור ביחס הדמיון ולענות 35sin⁡α\frac{3}{5\sin\alpha}.

סעיף ג

תשובה:

sin⁡α=35\sin\alpha=\frac35, α≈36.87∘\alpha\approx36.87^\circ

משולשים דומים חופפים כשיחס הדמיון הוא 1, כלומר CD=AB=6CD=AB=6.

10sin⁡α=6⇒sin⁡α=35⇒α≈36.87∘10\sin\alpha=6\quad\Rightarrow\quad\sin\alpha=\frac35\quad\Rightarrow\quad\alpha\approx36.87^\circ

טעות נפוצה: לכתוב CD=Rsin⁡α=5sin⁡αCD=R\sin\alpha=5\sin\alpha ולקבל sin⁡α=65\sin\alpha=\frac65, ומכאן "אין זווית כזאת".

סעיף ד

תשובה:

לא; היחס SDCESABE\frac{S_{DCE}}{S_{ABE}} הוא לכל היותר 259\frac{25}{9}

לפי סעיף ב: SDCESABE=25sin⁡2α9\frac{S_{DCE}}{S_{ABE}}=\frac{25\sin^2\alpha}{9}.

כדי שהיחס יהיה 4 צריך sin⁡2α=3625\sin^2\alpha=\frac{36}{25}, כלומר sin⁡α=65>1\sin\alpha=\frac65>1 - אין זווית כזאת.

במילים: CDCD לא יכול להיות ארוך מהקוטר 10, ולכן CDAB≤106\frac{CD}{AB}\le\frac{10}{6} ויחס השטחים לכל היותר (106)2=259<4\left(\frac{10}{6}\right)^2=\frac{25}{9}<4.

טעות נפוצה: להפוך את היחס ולפתור 925sin⁡2α=4\frac{9}{25\sin^2\alpha}=4, כלומר sin⁡α=0.3\sin\alpha=0.3, α≈17.46∘\alpha\approx17.46^\circ - זה המצב שבו ABEABE גדול פי 4 מ-DCEDCE, ולא להפך.

שאלה 6 · שיקוף והזזה של 1/x²: חקירה, משיק ושטח

נתונה הפונקציה g(x)=−1x2g(x)=-\frac{1}{x^2}.

א.
(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה ואת האסימפטוטות של הפונקציה המאונכות לצירים.

(2)

מצאו את תחומי עלייה וירידה של הפונקציה.

(3)

שרטטו סקיצה של גרף הפונקציה.

ב.

נתונה הפונקציה f(x)=3−1(x+1)2f(x)=3-\frac{1}{(x+1)^2}.

(1)

שרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x) (היעזרו בתוצאות של סעיף א').

(2)

רשמו את האסימפטוטות המאונכות לצירים של f(x)f(x) ואת תחומי העלייה והירידה של f(x)f(x).

ג.

העבירו משיק לגרף הפונקציה f(x)f(x) בנקודה בה x=1x=1.

(1)

מצאו את משוואת המשיק.

(2)

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה f(x)f(x), על ידי המשיק ועל ידי ציר ה-yy.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א(1)

תשובה:

x≠0x\ne0; x=0x=0, y=0y=0

התחום: x≠0x\ne0. ליד x=0x=0, g(x)→−∞g(x)\to-\infty: אסימפטוטה x=0x=0. כש-x→±∞x\to\pm\infty, g(x)→0g(x)\to0: אסימפטוטה y=0y=0.

טעות נפוצה: לטעון שאין אסימפטוטה אופקית כי g(x)≠0g(x)\ne0 לכל xx, ולענות רק x=0x=0.

סעיף א(2)

תשובה:

עלייה: x>0x>0; ירידה: x<0x<0

g(x)=−x−2⇒g′(x)=2x−3=2x3g(x)=-x^{-2}\quad\Rightarrow\quad g'(x)=2x^{-3}=\frac{2}{x^3}

כש-x<0x<0: g′(x)<0g'(x)<0 - ירידה. כש-x>0x>0: g′(x)>0g'(x)>0 - עלייה.

טעות נפוצה: להסתכל רק על המונה החיובי 2 ולקבוע שהפונקציה עולה לכל x≠0x\ne0.

סעיף א(3)

תשובה:

שני ענפים מתחת לציר ה-xx, סימטריים לציר ה-yy, שואפים ל-−∞-\infty ליד x=0x=0 ול-0 בקצוות

g(x)<0g(x)<0 לכל x≠0x\ne0, gg זוגית, יורדת ב-x<0x<0 ועולה ב-x>0x>0, אסימפטוטות x=0x=0, y=0y=0.

טעות נפוצה: לסרטט את הענף הימני מעל ציר ה-xx (כמו בגרף של −1x-\frac1x) - אבל −1x2<0-\frac{1}{x^2}<0 לכל xx.

סעיף ב(1)

תשובה:

הגרף של gg מוזז 1 שמאלה ו-3 למעלה: אסימפטוטות x=−1x=-1, y=3y=3, כולו מתחת ל-y=3y=3

f(x)=g(x+1)+3f(x)=g(x+1)+3: הזזה של gg ביחידה אחת שמאלה וב-3 יחידות למעלה. האסימפטוטות: x=−1x=-1, y=3y=3; הגרף מתחת ל-y=3y=3 ועובר בנקודה (0,2)(0,2).

טעות נפוצה: להזיז ימינה (כי כתוב +1+1) ולסרטט אסימפטוטה ב-x=1x=1.

סעיף ב(2)

תשובה:

x=−1x=-1, y=3y=3; ירידה: x<−1x<-1; עלייה: x>−1x>-1

x=0x=0 עוברת ל-x=−1x=-1, ו-y=0y=0 עוברת ל-y=3y=3. gg יורדת ב-x<0x<0 ועולה ב-x>0x>0, ולכן ff יורדת ב-x<−1x<-1 ועולה ב-x>−1x>-1.

טעות נפוצה: לשכוח את ה-3 ולכתוב אסימפטוטה אופקית y=0y=0.

סעיף ג(1)

תשובה:

y=14x+52y=\frac14x+\frac52

f(1)=3−14=114f(1)=3-\frac14=\frac{11}{4}: נקודת ההשקה (1,114)\left(1,\frac{11}{4}\right).

f′(x)=2(x+1)3⇒f′(1)=28=14f'(x)=\frac{2}{(x+1)^3}\quad\Rightarrow\quad f'(1)=\frac28=\frac14
y−114=14(x−1)⇒y=14x+52y-\frac{11}{4}=\frac14(x-1)\quad\Rightarrow\quad y=\frac14x+\frac52

טעות נפוצה: לשכוח שהמינוס שלפני השבר הופך את סימן הנגזרת, לכתוב f′(x)=−2(x+1)3f'(x)=-\frac{2}{(x+1)^3} ולקבל y=−14x+3y=-\frac14x+3.

סעיף ג(2)

תשובה:

18\frac18

השטח בין x=0x=0 ל-x=1x=1. כאן המשיק מעל הגרף (ב-x=0x=0: המשיק 2.52.5 ו-f(0)=2f(0)=2):

S=∫01(14x+52−3+1(x+1)2)dx=[18x2−12x−1x+1]01S=\int_0^1\left(\frac14x+\frac52-3+\frac{1}{(x+1)^2}\right)dx=\left[\frac18x^2-\frac12x-\frac{1}{x+1}\right]_0^1
=(18−12−12)−(−1)=18=\left(\frac18-\frac12-\frac12\right)-(-1)=\frac18

טעות נפוצה: לטעות בסימן הפונקציה הקדומה של 1(x+1)2\frac{1}{(x+1)^2} ולכתוב +1x+1+\frac{1}{x+1}; מתקבל −78-\frac78, ואחרי "תיקון" הסימן השטח 78\frac78.

שאלה 7 · שטח בין שתי פרבולות עד ישר משתנה

נתונות הפונקציות f(x)=(x−3)2f(x)=(x-3)^2 ו-g(x)=(x−1)2g(x)=(x-1)^2.

א.

מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של הגרפים של שתי הפונקציות.

ב.

הביעו באמצעות kk (k>2k>2) את השטח הכלוא בין הגרפים של שתי הפונקציות והישרים x=0x=0 ו-x=kx=k.

ג.

מצאו את הערך של k>0k>0 שבעבורו ∫0k(f(x)−g(x))dx=0\int_0^k\left(f(x)-g(x)\right)dx=0, וחשבו את השטח הכלוא בין הגרפים והישרים x=0x=0 ו-x=kx=k עבור ערך זה.

ד.

מצאו את kk (k>2k>2) שבעבורו השטח הכלוא בין הגרפים והישרים x=0x=0 ו-x=kx=k הוא 26 יח"ר.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

(2,1)(2,1)

x2−6x+9=x2−2x+1⇒−4x=−8⇒x=2,f(2)=1x^2-6x+9=x^2-2x+1\quad\Rightarrow\quad-4x=-8\quad\Rightarrow\quad x=2,\qquad f(2)=1

טעות נפוצה: לכתוב x−3=x−1x-3=x-1 (שורש משני האגפים בלי ±\pm) ולהסיק שאין חיתוך.

סעיף ב

תשובה:

S(k)=8+2(k−2)2S(k)=8+2(k-2)^2

f(x)−g(x)=8−4xf(x)-g(x)=8-4x: חיובי ב-x<2x<2 ושלילי ב-x>2x>2. מפצלים ב-x=2x=2:

∫02(8−4x) dx=[8x−2x2]02=8\int_0^2(8-4x)\,dx=\Big[8x-2x^2\Big]_0^2=8
∫2k(4x−8) dx=[2x2−8x]2k=2k2−8k+8=2(k−2)2\int_2^k(4x-8)\,dx=\Big[2x^2-8x\Big]_2^k=2k^2-8k+8=2(k-2)^2
S(k)=8+2(k−2)2S(k)=8+2(k-2)^2

טעות נפוצה: לא לפצל ולכתוב S(k)=∫0k(8−4x) dx=8k−2k2S(k)=\int_0^k(8-4x)\,dx=8k-2k^2 - ביטוי שנעשה שלילי כש-k>4k>4, ולכן אינו יכול להיות שטח.

סעיף ג

תשובה:

k=4k=4, השטח 16 יח"ר

∫0k(8−4x) dx=8k−2k2=2k(4−k)=0\int_0^k(8-4x)\,dx=8k-2k^2=2k(4-k)=0

k=0k=0 נפסל (k>0k>0), ולכן k=4k=4.

האינטגרל מתאפס כי החלק שבו ff עליונה (בין 0 ל-2) והחלק שבו gg עליונה (בין 2 ל-4) שווים בשטחם. לכן השטח הוא פעמיים 8:

S(4)=8+2⋅22=16S(4)=8+2\cdot2^2=16

טעות נפוצה: לענות שהשטח עבור k=4k=4 הוא 0, כמו האינטגרל - שטח בין גרפים שונים אינו מתאפס; האינטגרל מתאפס כי החלקים מתקזזים.

סעיף ד

תשובה:

k=5k=5

8+2(k−2)2=26⇒(k−2)2=9⇒k−2=±38+2(k-2)^2=26\quad\Rightarrow\quad(k-2)^2=9\quad\Rightarrow\quad k-2=\pm3

k=5k=5 או k=−1k=-1; k=−1k=-1 נפסל (k>2k>2). לכן k=5k=5.

טעות נפוצה: להשתמש באינטגרל במקום בשטח, 8k−2k2=268k-2k^2=26, כלומר k2−4k+13=0k^2-4k+13=0, ולהסיק שאין kk כזה.

שאלה 8 · בעיית קיצון: משולש שקודקודו על גרף פונקציה רציונלית

בסרטוט שלפניכם מתואר גרף הפונקציה f(x)=x−5x−9f(x)=\frac{x-5}{x-9} בתחום x>9x>9. הנקודה OO היא ראשית הצירים. הנקודה AA נמצאת על גרף הפונקציה f(x)f(x) בתחום x>9x>9. מן הנקודה AA העבירו אנך לציר ה-xx, החותך אותו בנקודה BB. הנקודה CC נמצאת על ציר ה-xx מימין לנקודה BB. נתון: OB=3⋅BCOB=3\cdot BC. נסמן ב-tt את שיעור ה-xx של הנקודה AA.

OABC
א.
(1)

הביעו באמצעות tt את אורך הקטע OCOC.

(2)

הביעו באמצעות tt את שטח המשולש AOCAOC.

ב.

מצאו את הערך של tt שבעבורו שטח המשולש AOCAOC הוא מינימלי.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א(1)

תשובה:

OC=43tOC=\frac43t

OB=tOB=t, ו-BC=t3BC=\frac{t}{3}.

OC=t+t3=43tOC=t+\frac t3=\frac43t

טעות נפוצה: לקרוא את היחס הפוך (BC=3tBC=3t) ולקבל OC=4tOC=4t.

סעיף א(2)

תשובה:

S(t)=2t2−10t3t−27S(t)=\frac{2t^2-10t}{3t-27}

הגובה לבסיס OCOC הוא AB=t−5t−9AB=\frac{t-5}{t-9}.

S=12⋅43t⋅t−5t−9=2t(t−5)3(t−9)=2t2−10t3t−27S=\frac12\cdot\frac43t\cdot\frac{t-5}{t-9}=\frac{2t(t-5)}{3(t-9)}=\frac{2t^2-10t}{3t-27}

טעות נפוצה: לשכוח את ה-12\frac12 ולקבל 4t2−20t3t−27\frac{4t^2-20t}{3t-27} - זה שטח המלבן שצלעותיו OCOC ו-ABAB.

סעיף ב

תשובה:

t=15t=15

S′(t)=(4t−10)(3t−27)−3(2t2−10t)(3t−27)2=6t2−108t+270(3t−27)2=6(t−3)(t−15)(3t−27)2S'(t)=\frac{(4t-10)(3t-27)-3(2t^2-10t)}{(3t-27)^2}=\frac{6t^2-108t+270}{(3t-27)^2}=\frac{6(t-3)(t-15)}{(3t-27)^2}

בתחום t>9t>9 רק t=15t=15. S′<0S'<0 ל-9<t<159<t<15 ו-S′>0S'>0 ל-t>15t>15: מינימום (השטח S(15)=503S(15)=\frac{50}{3}).

טעות נפוצה: לענות t=3t=3 - שורש מחוץ לתחום t>9t>9.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.