דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 19 ברמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), ברמת בגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · מעגל של זווית ישרה, פרבולה הפתוחה שמאלה ומשיקים מקבילים

נתונות הנקודות A(−6a,0)A(-6a,0) ו-B(4a,0)B(4a,0). aa הוא פרמטר חיובי. הנקודה PP מקיימת ∠APB=90∘\angle APB=90^\circ.

א.

הראו כי המקום הגיאומטרי של כל הנקודות PP המתקבלות באופן זה נמצא על מעגל, ומצאו את משוואתו. הביעו את תשובתכם באמצעות aa.

ב.

נתון כי השטח הגדול ביותר של המשולש APBAPB הוא 225.

מצאו את הערך של aa.

הציבו a=3a=3 וענו על הסעיפים ג-ד. אמצע הקטע ABAB הוא מוקד של פרבולה שמשוואתה קנונית. הפרבולה והמעגל שמצאתם נחתכים ברביע השני בנקודה CC.

ג.

מצאו את שיעורי הנקודה CC.

ד.

הישר ℓ\ell משיק לפרבולה בנקודה CC. מעבירים משיק למעגל שמצאתם. נתון כי משיק זה מקביל לישר ℓ\ell.

מצאו את המרחק בין הישר ℓ\ell לבין המשיק למעגל (מצאו את שתי האפשרויות).

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

(x+a)2+y2=25a2(x+a)^2+y^2=25a^2 (בלי הנקודות AA ו-BB)

זווית היקפית ישרה נשענת על קוטר. לכן אם ∠APB=90∘\angle APB=90^\circ, הנקודה PP נמצאת על המעגל שהקטע ABAB הוא קוטר שלו.

מרכז המעגל הוא אמצע הקטע ABAB:

M(−6a+4a2, 0)=(−a, 0)M\left(\frac{-6a+4a}{2},\,0\right)=(-a,\,0)

אורך הקוטר הוא AB=4a−(−6a)=10aAB=4a-(-6a)=10a, ולכן הרדיוס R=5aR=5a.

(x+a)2+y2=25a2(x+a)^2+y^2=25a^2

הנקודות AA ו-BB עצמן על המעגל אבל אינן מקיימות את התנאי (אין בהן משולש), ולכן הן אינן חלק מהמקום הגאומטרי.

טעות נפוצה: לחשב את שיעור המרכז כחצי מאורך הקטע, 4a−(−6a)2=5a\frac{4a-(-6a)}{2}=5a, ולקבל (x−5a)2+y2=25a2(x-5a)^2+y^2=25a^2. שיעור המרכז הוא ממוצע שיעורי הקצוות: −6a+4a2=−a\frac{-6a+4a}{2}=-a.

סעיף ב

תשובה:

a=3a=3

הבסיס AB=10aAB=10a קבוע, ולכן השטח הוא הגדול ביותר כשהגובה מ-PP לבסיס הוא הגדול ביותר.

ABAB מונח על ציר ה-xx, ולכן הגובה הוא ∣yP∣|y_P|. על המעגל הערך הגדול ביותר של ∣y∣|y| הוא הרדיוס 5a5a (בנקודות (−a,±5a)(-a,\pm5a)).

Smax⁡=12⋅10a⋅5a=25a2S_{\max}=\frac12\cdot10a\cdot5a=25a^2
25a2=225⇒a2=9⇒a=±325a^2=225\quad\Rightarrow\quad a^2=9\quad\Rightarrow\quad a=\pm3

aa חיובי, ולכן a=3a=3.

טעות נפוצה: לקחת כגובה את הקוטר 10a10a במקום את הרדיוס (12⋅10a⋅10a=225\frac12\cdot10a\cdot10a=225) ולקבל a=4.5≈2.12a=\sqrt{4.5}\approx2.12.

סעיף ג

תשובה:

C(−12, 12)C(-12,\,12)

עם a=3a=3: המעגל הוא (x+3)2+y2=225(x+3)^2+y^2=225 (מרכז (−3,0)(-3,0), רדיוס 15).

מוקד הפרבולה הוא אמצע ABAB, הנקודה (−3,0)(-3,0). לפרבולה קנונית y2=2pxy^2=2px המוקד הוא (p2,0)\left(\frac p2,0\right), ולכן p2=−3\frac p2=-3, p=−6p=-6:

y2=−12xy^2=-12x

(הפרבולה פתוחה שמאלה, כי המוקד בצד השלילי של ציר ה-xx.)

מציבים y2=−12xy^2=-12x במשוואת המעגל:

(x+3)2−12x=225⇒x2−6x−216=0(x+3)^2-12x=225\quad\Rightarrow\quad x^2-6x-216=0
x=6±36+8642=6±302⇒x=18 או x=−12x=\frac{6\pm\sqrt{36+864}}{2}=\frac{6\pm30}{2}\quad\Rightarrow\quad x=18\ \text{או}\ x=-12

בפרבולה y2=−12xy^2=-12x חייב להתקיים x≤0x\le0, ולכן x=−12x=-12. אז y2=−12⋅(−12)=144y^2=-12\cdot(-12)=144, וברביע השני y=12y=12.

C(−12, 12)C(-12,\,12).

טעות נפוצה: להשוות את pp לשיעור המוקד (p=−3p=-3) במקום את p2\frac p2, ולכתוב y2=−6xy^2=-6x. אז (x+3)2−6x=225(x+3)^2-6x=225 נותן x2=216x^2=216, ומתקבל C≈(−14.70, 9.39)C\approx(-14.70,\ 9.39) - נקודה שאינה על הפרבולה שמוקדה (−3,0)(-3,0).

סעיף ד

תשובה:

15−35≈8.2915-3\sqrt5\approx8.29 או 15+35≈21.7115+3\sqrt5\approx21.71

משוואת המשיק לפרבולה y2=2pxy^2=2px בנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) שעליה: y0y=p(x+x0)y_0y=p(x+x_0). כאן p=−6p=-6, C(−12,12)C(-12,12):

12y=−6(x−12)⇒y=−12x+6⇒ℓ: x+2y−12=012y=-6(x-12)\quad\Rightarrow\quad y=-\frac12x+6\quad\Rightarrow\quad\ell:\ x+2y-12=0

משיק למעגל המקביל ל-ℓ\ell הוא מהצורה x+2y+c=0x+2y+c=0. ישר משיק למעגל כשהמרחק שלו ממרכז המעגל (−3,0)(-3,0) שווה לרדיוס 15:

∣−3+2⋅0+c∣12+22=15⇒∣c−3∣=155\frac{|-3+2\cdot0+c|}{\sqrt{1^2+2^2}}=15\quad\Rightarrow\quad|c-3|=15\sqrt5

c=3+155c=3+15\sqrt5 או c=3−155c=3-15\sqrt5.

המרחק בין ישרים מקבילים x+2y+c1=0x+2y+c_1=0 ו-x+2y+c2=0x+2y+c_2=0 הוא ∣c1−c2∣5\frac{|c_1-c_2|}{\sqrt5}:

d1=∣3+155−(−12)∣5=15+1555=15+35≈21.71d_1=\frac{|3+15\sqrt5-(-12)|}{\sqrt5}=\frac{15+15\sqrt5}{\sqrt5}=15+3\sqrt5\approx21.71
d2=∣3−155−(−12)∣5=155−155=15−35≈8.29d_2=\frac{|3-15\sqrt5-(-12)|}{\sqrt5}=\frac{15\sqrt5-15}{\sqrt5}=15-3\sqrt5\approx8.29

(בדיקה: המרחק של מרכז המעגל מ-ℓ\ell הוא ∣−3−12∣5=35\frac{|-3-12|}{\sqrt5}=3\sqrt5, ושני המשיקים נמצאים במרחק 15 מהמרכז, אחד מכל צד, ולכן המרחקים מ-ℓ\ell הם 15±3515\pm3\sqrt5.)

טעות נפוצה: לשכוח את המכנה 5\sqrt5 בתנאי ההשקה ולכתוב ∣c−3∣=15|c-3|=15. אז c=18c=18 או c=−12c=-12, והמרחקים יוצאים 305=65≈13.42\frac{30}{\sqrt5}=6\sqrt5\approx13.42 ו-0 (הישר השני הוא ℓ\ell עצמו).

שאלה 2 · מנסרה שבסיסה מקבילית: וקטורים, ניצבות ומישור המקביל לאלכסון פאה

נתונה מנסרה ישרה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' שבסיסה ABCDABCD הוא מקבילית. הנקודה KK היא אמצע הצלע BCBC. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u}, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline{v}, AA′→=w‾\overrightarrow{AA'}=\underline{w}.

ADBCA'D'B'C'K
א.

הביעו באמצעות u‾\underline{u}, v‾\underline{v} ו-w‾\underline{w} את הווקטור D′K→\overrightarrow{D'K}.

ב.

נתון כי D′K→\overrightarrow{D'K} מאונך ל-AK→\overrightarrow{AK}.

הוכיחו כי ∣v‾∣=2∣u‾∣|\underline{v}|=2|\underline{u}|.

ג.

נתון: A(0,0,0)A(0,0,0), D(26,0,0)D(26,0,0), A′(0,0,13)A'(0,0,13), B(5,p,0)B(5,p,0), p>0p>0.

מצאו את שיעורי הנקודות BB ו-CC.

ד.

דרך הישר AKAK מעבירים מישור המקביל לאלכסון B′CB'C של הפאה BCC′B′BCC'B'. המישור חותך את המקצוע BB′BB' בנקודה LL.

מצאו את משוואת המישור.

ה.

לפניכם שתי טענות I-II. קבעו בעבור כל אחת מן הטענות אם היא נכונה או לא נכונה. נמקו את קביעותיכם.

I הישר KLKL מקביל לישר A′DA'D.

II כל ישר שמאונך למישור AKLAKL, מאונך לישר A′CA'C.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

D′K→=u‾−12v‾−w‾\overrightarrow{D'K}=\underline{u}-\frac12\underline{v}-\underline{w}

במקבילית BC→=AD→=v‾\overrightarrow{BC}=\overrightarrow{AD}=\underline{v}, ו-KK אמצע BCBC:

AK→=AB→+12BC→=u‾+12v‾\overrightarrow{AK}=\overrightarrow{AB}+\frac12\overrightarrow{BC}=\underline{u}+\frac12\underline{v}

במנסרה DD′→=AA′→=w‾\overrightarrow{DD'}=\overrightarrow{AA'}=\underline{w}, ולכן AD′→=v‾+w‾\overrightarrow{AD'}=\underline{v}+\underline{w}.

D′K→=AK→−AD′→=u‾+12v‾−v‾−w‾=u‾−12v‾−w‾\overrightarrow{D'K}=\overrightarrow{AK}-\overrightarrow{AD'}=\underline{u}+\frac12\underline{v}-\underline{v}-\underline{w}=\underline{u}-\frac12\underline{v}-\underline{w}

טעות נפוצה: לבלבל את KK עם אמצע האלכסון ACAC ולכתוב AK→=12(u‾+v‾)\overrightarrow{AK}=\frac12(\underline{u}+\underline{v}). מתקבל D′K→=12u‾−12v‾−w‾\overrightarrow{D'K}=\frac12\underline{u}-\frac12\underline{v}-\underline{w}.

סעיף ב

תשובה:

הוכחה: D′K→⋅AK→=∣u‾∣2−14∣v‾∣2=0\overrightarrow{D'K}\cdot\overrightarrow{AK}=|\underline{u}|^2-\frac14|\underline{v}|^2=0

מסעיף א: AK→=u‾+12v‾\overrightarrow{AK}=\underline{u}+\frac12\underline{v}.

המנסרה ישרה, ולכן AA′AA' מאונך לבסיס ולכל ישר בו: w‾⋅u‾=0\underline{w}\cdot\underline{u}=0 ו-w‾⋅v‾=0\underline{w}\cdot\underline{v}=0. (על u‾⋅v‾\underline{u}\cdot\underline{v} אין מידע - המקבילית אינה בהכרח מלבן.)

וקטורים מאונכים - המכפלה הסקלרית אפס:

(u‾−12v‾−w‾)⋅(u‾+12v‾)=0\left(\underline{u}-\frac12\underline{v}-\underline{w}\right)\cdot\left(\underline{u}+\frac12\underline{v}\right)=0

פותחים סוגריים:

∣u‾∣2+12u‾⋅v‾−12v‾⋅u‾−14∣v‾∣2−w‾⋅u‾−12w‾⋅v‾=0|\underline{u}|^2+\frac12\underline{u}\cdot\underline{v}-\frac12\underline{v}\cdot\underline{u}-\frac14|\underline{v}|^2-\underline{w}\cdot\underline{u}-\frac12\underline{w}\cdot\underline{v}=0

האיברים u‾⋅v‾\underline{u}\cdot\underline{v} מתבטלים, ושני האיברים עם w‾\underline{w} הם אפס:

∣u‾∣2−14∣v‾∣2=0⇒∣v‾∣2=4∣u‾∣2⇒∣v‾∣=2∣u‾∣|\underline{u}|^2-\frac14|\underline{v}|^2=0\quad\Rightarrow\quad|\underline{v}|^2=4|\underline{u}|^2\quad\Rightarrow\quad|\underline{v}|=2|\underline{u}|

טעות נפוצה: לחשב 12v‾⋅12v‾=12∣v‾∣2\frac12\underline{v}\cdot\frac12\underline{v}=\frac12|\underline{v}|^2. מתקבל ∣u‾∣2=12∣v‾∣2|\underline{u}|^2=\frac12|\underline{v}|^2, כלומר ∣v‾∣=2∣u‾∣|\underline{v}|=\sqrt2|\underline{u}| - לא מה שצריך להוכיח. המקדמים מוכפלים: 12⋅12=14\frac12\cdot\frac12=\frac14.

סעיף ג

תשובה:

B(5,12,0)B(5,12,0), C(31,12,0)C(31,12,0)

∣AD→∣=∣(26,0,0)∣=26|\overrightarrow{AD}|=|(26,0,0)|=26. מסעיף ב: ∣AB→∣=12∣AD→∣=13|\overrightarrow{AB}|=\frac12|\overrightarrow{AD}|=13.

∣AB→∣=52+p2=13⇒p2=144⇒p=12|\overrightarrow{AB}|=\sqrt{5^2+p^2}=13\quad\Rightarrow\quad p^2=144\quad\Rightarrow\quad p=12

(p>0p>0.) לכן B(5,12,0)B(5,12,0).

במקבילית BC→=AD→=(26,0,0)\overrightarrow{BC}=\overrightarrow{AD}=(26,0,0):

C=B+AD→=(5,12,0)+(26,0,0)=(31,12,0)C=B+\overrightarrow{AD}=(5,12,0)+(26,0,0)=(31,12,0)

טעות נפוצה: להפוך את היחס ולהציב ∣AB→∣=2∣AD→∣=52|\overrightarrow{AB}|=2|\overrightarrow{AD}|=52. מתקבל p2=2679p^2=2679, p≈51.76p\approx51.76 - אבל לפי סעיף ב הצלע ADAD היא הארוכה.

סעיף ד

תשובה:

2x−3y+4z=02x-3y+4z=0

KK אמצע BCBC: K=(5+312,12+122,0)=(18,12,0)K=\left(\frac{5+31}2,\frac{12+12}2,0\right)=(18,12,0).

B′=B+AA′→=(5,12,13)B'=B+\overrightarrow{AA'}=(5,12,13), ולכן B′C→=C−B′=(26,0,−13)\overrightarrow{B'C}=C-B'=(26,0,-13).

המישור מכיל את AKAK ומקביל ל-B′CB'C, ולכן הנורמל שלו n‾=(a,b,c)\underline{n}=(a,b,c) מאונך לשני הכיוונים. אפשר לצמצם: AK→=6(3,2,0)\overrightarrow{AK}=6(3,2,0), B′C→=13(2,0,−1)\overrightarrow{B'C}=13(2,0,-1).

3a+2b=0,2a−c=03a+2b=0,\qquad2a-c=0

בוחרים a=2a=2: b=−3b=-3, c=4c=4. n‾=(2,−3,4)\underline{n}=(2,-3,4).

המישור עובר דרך A(0,0,0)A(0,0,0):

2x−3y+4z=02x-3y+4z=0

בדיקה: KK: 36−36+0=036-36+0=0 ✓. B′B': 10−36+52=26≠010-36+52=26\neq0, ולכן B′CB'C מקביל למישור ולא מוכל בו.

טעות נפוצה: לכתוב B′C→=(26,0,13)\overrightarrow{B'C}=(26,0,13) - לשכוח ש-B′B' בגובה 13 ו-CC בגובה 0. מתקבל הנורמל (2,−3,−4)(2,-3,-4) והמישור 2x−3y−4z=02x-3y-4z=0, שאינו מקביל ל-B′CB'C.

סעיף ה

תשובה:

I. הטענה נכונה. II. הטענה לא נכונה.

נמצא את LL: על המקצוע BB′BB' כל הנקודות הן (5,12,z)(5,12,z), 0≤z≤130\le z\le13. מציבים במישור:

2⋅5−3⋅12+4z=0⇒4z=26⇒z=6.52\cdot5-3\cdot12+4z=0\quad\Rightarrow\quad4z=26\quad\Rightarrow\quad z=6.5

L(5,12,6.5)L(5,12,6.5) - אמצע BB′BB'.

I: KL→=L−K=(−13,0,6.5)\overrightarrow{KL}=L-K=(-13,0,6.5), ו-A′D→=D−A′=(26,0,−13)\overrightarrow{A'D}=D-A'=(26,0,-13).

KL→=−12(26,0,−13)=−12A′D→\overrightarrow{KL}=-\frac12(26,0,-13)=-\frac12\overrightarrow{A'D}

הווקטורים פרופורציוניים, ו-KK אינה על A′DA'D, ולכן KL∥A′DKL\parallel A'D - נכון. (במנסרה A′D∥B′CA'D\parallel B'C, ו-KLKL הוא קטע אמצעים במשולש BB′CBB'C.)

II: כל ישר שמאונך למישור AKLAKL מקביל לנורמל n‾=(2,−3,4)\underline{n}=(2,-3,4). A′C→=C−A′=(31,12,−13)\overrightarrow{A'C}=C-A'=(31,12,-13):

n‾⋅A′C→=62−36−52=−26≠0\underline{n}\cdot\overrightarrow{A'C}=62-36-52=-26\neq0

לכן ישר כזה אינו מאונך ל-A′CA'C - לא נכון. (ישר שמאונך למישור מאונך לכל ישר שמקביל למישור, אבל A′CA'C אינו מקביל למישור AKLAKL.)

טעות נפוצה (I): לענות "לא נכונה" כי KL→≠A′D→\overrightarrow{KL}\neq\overrightarrow{A'D} (האורך חצי והכיוון הפוך). להקבלה מספיק שהווקטורים פרופורציוניים: KL→=−12A′D→\overrightarrow{KL}=-\frac12\overrightarrow{A'D}.

שאלה 3 · סדרה הנדסית של מספרים מרוכבים: צמוד, איברים ממשיים ומדומים וסכום

נתונה סדרה הנדסית: z1,z2,z3,…z_1, z_2, z_3, \ldots שאיבריה הם מספרים מרוכבים ומנתה היא qq. z1z_1 נמצא ברביע השני. נתון: z3=−(z1)3z_3=-(z_1)^3, z3‾=4z1\overline{z_3}=4z_1.

א.

הוכיחו כי: q=i⋅z1q=i\cdot z_1 או q=−i⋅z1q=-i\cdot z_1.

ב.

מצאו את z1z_1.

ענו על הסעיפים ג-ד עבור: q=i⋅z1q=i\cdot z_1. z4n−2z_{4n-2} ו-z4nz_{4n} הם שני איברים בסדרה ההנדסית הנתונה (nn הוא מספר טבעי).

ג.

קבעו בעבור כל אחד מן האיברים אם הוא מדומה או ממשי. נמקו את קביעותיכם.

ד.

מצאו את ערך הסכום: z12+z222+z323+…+z48248\frac{z_1}{2}+\frac{z_2}{2^2}+\frac{z_3}{2^3}+\ldots+\frac{z_{48}}{2^{48}}.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

הוכחה.

z3=z1q2z_3=z_1q^2, ומהנתון z3=−z13z_3=-z_1^3:

z1q2=−z13⇒q2=−z12(z1≠0)z_1q^2=-z_1^3\quad\Rightarrow\quad q^2=-z_1^2\qquad(z_1\ne0)

−z12=i2z12=(iz1)2-z_1^2=i^2z_1^2=(iz_1)^2, ולכן:

q2−(iz1)2=0⇒(q−iz1)(q+iz1)=0q^2-(iz_1)^2=0\quad\Rightarrow\quad(q-iz_1)(q+iz_1)=0

q=iz1q=iz_1 או q=−iz1q=-iz_1.

טעות נפוצה: לכתוב q2=−z12⇒q=±z1q^2=-z_1^2\Rightarrow q=\pm z_1 (לשכוח את המינוס) - (±z1)2=z12(\pm z_1)^2=z_1^2, לא −z12-z_1^2.

סעיף ב

תשובה:

z1=2cis(135∘)=−2+2iz_1=2\text{cis}(135^\circ)=-\sqrt2+\sqrt2i

z1=r cisθz_1=r\,\text{cis}\theta, r>0r>0, 90∘<θ<180∘90^\circ<\theta<180^\circ.

z3=−z13=r3cis(3θ+180∘)z_3=-z_1^3=r^3\text{cis}(3\theta+180^\circ), ולכן z3‾=r3cis(−3θ−180∘)\overline{z_3}=r^3\text{cis}(-3\theta-180^\circ).

4z1=4r cisθ4z_1=4r\,\text{cis}\theta.

מודולים: r3=4rr^3=4r, ולכן r=2r=2.

ארגומנטים:

−3θ−180∘=θ+360∘k⇒θ=−45∘−90∘k-3\theta-180^\circ=\theta+360^\circ k\quad\Rightarrow\quad\theta=-45^\circ-90^\circ k

ברביע השני (k=−2k=-2): θ=135∘\theta=135^\circ.

z1=2 cis135∘=−2+2iz_1=2\,\text{cis}135^\circ=-\sqrt2+\sqrt2i

טעות נפוצה: לשכוח את המינוס ב-z3=−(z1)3z_3=-(z_1)^3 ולכתוב z3‾=r3cis(−3θ)\overline{z_3}=r^3\text{cis}(-3\theta) - אז θ=−90∘k\theta=-90^\circ k, ואף פתרון אינו בתוך הרביע השני.

סעיף ג

תשובה:

z4nz_{4n} - מדומה, z4n−2z_{4n-2} - ממשי.

i=cis90∘i=\text{cis}90^\circ, ולכן q=cis90∘⋅2 cis135∘=2 cis225∘q=\text{cis}90^\circ\cdot2\,\text{cis}135^\circ=2\,\text{cis}225^\circ.

zm=z1qm−1=2 cis135∘⋅2m−1cis(225∘(m−1))=2mcis(225∘m−90∘)z_m=z_1q^{m-1}=2\,\text{cis}135^\circ\cdot2^{m-1}\text{cis}\big(225^\circ(m-1)\big)=2^m\text{cis}(225^\circ m-90^\circ)

z4nz_{4n}: הארגומנט 900∘n−90∘900^\circ n-90^\circ. 900∘n=720∘n+180∘n900^\circ n=720^\circ n+180^\circ n, ולכן הארגומנט שקול ל-180∘n−90∘180^\circ n-90^\circ: cos⁡=0\cos=0, המספר מדומה.

z4n−2z_{4n-2}: הארגומנט 225∘(4n−2)−90∘=900∘n−540∘225^\circ(4n-2)-90^\circ=900^\circ n-540^\circ, שקול ל-180∘n−180∘180^\circ n-180^\circ: sin⁡=0\sin=0, המספר ממשי.

בדיקה: z2=z1q=2 cis135∘⋅2 cis225∘=4 cis360∘=4z_2=z_1q=2\,\text{cis}135^\circ\cdot2\,\text{cis}225^\circ=4\,\text{cis}360^\circ=4 - ממשי, ו-z4=16 cis810∘=16iz_4=16\,\text{cis}810^\circ=16i - מדומה.

טעות נפוצה: לכתוב zm=qmz_m=q^m כמו כשהמנה שווה לאיבר הראשון - כאן q≠z1q\ne z_1, וצריך zm=z1qm−1z_m=z_1q^{m-1}.

סעיף ד

תשובה:

0

לפי סעיף ג: zm2m=cis(225∘m−90∘)\frac{z_m}{2^m}=\text{cis}(225^\circ m-90^\circ).

זו סדרה הנדסית עם מנה cis225∘≠1\text{cis}225^\circ\ne1 ואיבר ראשון cis135∘\text{cis}135^\circ:

S=cis135∘⋅(cis225∘)48−1cis225∘−1S=\text{cis}135^\circ\cdot\frac{\left(\text{cis}225^\circ\right)^{48}-1}{\text{cis}225^\circ-1}

(cis225∘)48=cis(10800∘)=cis(30⋅360∘)=1\left(\text{cis}225^\circ\right)^{48}=\text{cis}(10800^\circ)=\text{cis}(30\cdot360^\circ)=1, ולכן S=0S=0.

טעות נפוצה: לחשב את מנת הסדרה החדשה כ-q4\frac{q}{4} - מחלקים ב-2m2^m, ולכן המנה היא q2=cis225∘\frac q2=\text{cis}225^\circ.

שאלה 4 · חקירת פונקציה מעריכית ומנה הנשענת עליה

נתונה הפונקציה: f(x)=xex−3ex+1f(x)=xe^x-3e^x+1 המוגדרת לכל xx.

א.
(1)

מצאו את משוואת האסימפטוטות של הפונקציה f(x)f(x) המאונכות לציר ה-yy (אם יש כאלה).

(2)

מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה-yy.

(3)

מצאו את תחומי העלייה ואת תחומי הירידה של הפונקציה f(x)f(x).

(4)

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ב.

נתונה הפונקציה g(x)=1−exex−x+1g(x)=\frac{1-e^x}{e^x-x+1}, המוגדרת לכל xx.

(1)

מצאו את משוואת האסימפטוטות של הפונקציה g(x)g(x) המאונכות לציר ה-yy.

(2)

מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה g(x)g(x) עם ציר ה-xx (אם יש כאלה).

(3)

הוכיחו כי: g′(x)=f(x)(ex−x+1)2g'(x)=\frac{f(x)}{(e^x-x+1)^2}.

ג.

היעזרו בסקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x) ומצאו כמה נקודות מקסימום וכמה נקודות מינימום יש לפונקציה g(x)g(x). נמקו את התשובה.

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

ה.

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x)g(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישר: x=−2x=-2.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א(1)

תשובה:

y=1y=1 (כאשר x→−∞x\to-\infty)

f(x)=(x−3)ex+1f(x)=(x-3)e^x+1.

כאשר x→−∞x\to-\infty: (x−3)ex→0(x-3)e^x\to0 (המעריכית שולטת), ולכן f→1f\to1: אסימפטוטה y=1y=1.

כאשר x→∞x\to\infty: f→∞f\to\infty - אין אסימפטוטה.

טעות נפוצה: להסיק ש-(x−3)ex→−∞(x-3)e^x\to-\infty כש-x→−∞x\to-\infty כי x−3→−∞x-3\to-\infty - הגורם exe^x שואף ל-0 מהר יותר, והמכפלה שואפת ל-0.

סעיף א(2)

תשובה:

(0,−2)(0,-2)

f(0)=0−3⋅1+1=−2f(0)=0-3\cdot1+1=-2

הנקודה: (0,−2)(0,-2).

טעות נפוצה: לשכוח את האיבר החופשי 1 ולקבל (0,−3)(0,-3).

סעיף א(3)

תשובה:

עלייה: x>2x>2; ירידה: x<2x<2

f′(x)=ex+xex−3ex=(x−2)exf'(x)=e^x+xe^x-3e^x=(x-2)e^x

ex>0e^x>0, ולכן סימן f′f' כסימן x−2x-2.

ירידה: x<2x<2; עלייה: x>2x>2. מינימום ב-(2,1−e2)≈(2,−6.39)(2,1-e^2)\approx(2,-6.39).

טעות נפוצה: לשכוח את exe^x שמתקבל מגזירת xx בכלל המכפלה ולקבל f′(x)=(x−3)exf'(x)=(x-3)e^x, כלומר נקודת קיצון ב-x=3x=3.

סעיף א(4)

תשובה:

משמאל הגרף מתקרב ל-y=1y=1 מלמטה, יורד דרך (0,−2)(0,-2) עד מינימום ב-(2,1−e2)≈(2,−6.39)(2,1-e^2)\approx(2,-6.39) ועולה לאינסוף; הוא חותך את ציר ה-xx פעמיים - בין x=−2x=-2 ל-x=−1x=-1 ובין x=2x=2 ל-x=3x=3

עבור x<3x<3 הביטוי (x−3)ex(x-3)e^x שלילי, ולכן משמאל הגרף מתחת ל-y=1y=1 ומתקרב אליה מלמטה. יורד עד x=2x=2, שם f(2)=1−e2≈−6.39f(2)=1-e^2\approx-6.39, ועולה לאינסוף.

חיתוכים עם ציר ה-xx: f(−2)=1−5e2≈0.32>0f(-2)=1-\frac5{e^2}\approx0.32>0, f(−1)=1−4e≈−0.47<0f(-1)=1-\frac4e\approx-0.47<0; f(2)<0f(2)<0, f(3)=1>0f(3)=1>0.

טעות נפוצה: להסיק מ-f(0)=−2f(0)=-2 שהגרף שלילי לכל x<0x<0 - הוא מתחיל ליד y=1y=1 ולכן חוצה את ציר ה-xx משמאל לראשית.

סעיף ב(1)

תשובה:

y=−1y=-1 (כאשר x→∞x\to\infty), y=0y=0 (כאשר x→−∞x\to-\infty)

כאשר x→∞x\to\infty מחלקים ב-exe^x:

g(x)=e−x−11−xe−x+e−x → −11=−1g(x)=\frac{e^{-x}-1}{1-xe^{-x}+e^{-x}}\ \to\ \frac{-1}{1}=-1

כאשר x→−∞x\to-\infty: המונה שואף ל-1 והמכנה ex−x+1→∞e^x-x+1\to\infty, ולכן g→0g\to0.

טעות נפוצה: לחשוב שכש-x→−∞x\to-\infty המכנה שואף ל-1 (כי ex→0e^x\to0) ולקבל אסימפטוטה y=1y=1 - במכנה יש גם −x-x, ששואף לאינסוף.

סעיף ב(2)

תשובה:

(0,0)(0,0)

המכנה חיובי, ולכן g(x)=0g(x)=0 רק כש-1−ex=01-e^x=0, כלומר x=0x=0. הנקודה (0,0)(0,0).

טעות נפוצה: לפתור ex=1e^x=1 כ-x=1x=1 ולכתוב (1,0)(1,0) - ex=1e^x=1 רק כש-x=0x=0 (ובאמת g(1)=1−ee≠0g(1)=\frac{1-e}{e}\neq0).

סעיף ב(3)

תשובה:

הוכחה: המונה של g′g' מתפשט ל-xex−3ex+1xe^x-3e^x+1

g′(x)=−ex(ex−x+1)−(1−ex)(ex−1)(ex−x+1)2g'(x)=\frac{-e^x(e^x-x+1)-(1-e^x)(e^x-1)}{(e^x-x+1)^2}

במונה: −e2x+xex−ex+(ex−1)2=−e2x+xex−ex+e2x−2ex+1=xex−3ex+1=f(x)-e^{2x}+xe^x-e^x+(e^x-1)^2=-e^{2x}+xe^x-e^x+e^{2x}-2e^x+1=xe^x-3e^x+1=f(x).

g′(x)=f(x)(ex−x+1)2g'(x)=\frac{f(x)}{(e^x-x+1)^2}

טעות נפוצה: לפתוח (ex−1)2=e2x+1(e^x-1)^2=e^{2x}+1 בלי האיבר האמצעי −2ex-2e^x - מתקבל xex−ex+1xe^x-e^x+1, שאינו f(x)f(x).

סעיף ג

תשובה:

נקודת מקסימום אחת ונקודת מינימום אחת

המכנה של g′g' חיובי, ולכן סימן g′g' כסימן ff.

ל-ff שני אפסים: x1x_1 בין −2-2 ל-−1-1 ו-x2x_2 בין 2 ל-3. ff חיובית, שלילית, חיובית - ולכן gg עולה, יורדת, עולה: מקסימום ב-x1x_1 ומינימום ב-x2x_2.

טעות נפוצה: לענות שלפונקציה gg יש קיצון אחד בלבד, ב-x=2x=2 (המינימום של ff) - הקיצונים של gg באפסים של ff.

סעיף ד

תשובה:

משמאל הגרף מתקרב ל-y=0y=0 מלמעלה, עולה למקסימום (בין x=−2x=-2 ל-x=−1x=-1), יורד דרך הראשית עד מינימום מתחת ל-y=−1y=-1 (בין x=2x=2 ל-x=3x=3), ואחר כך עולה ומתקרב ל-y=−1y=-1 מלמטה

עבור x<0x<0 הגרף מעל ציר ה-xx (מונה ומכנה חיוביים), ועבור x>0x>0 מתחתיו.

אחרי המינימום ב-x2x_2 הפונקציה עולה ושואפת ל-−1-1, ולכן ערך המינימום קטן מ-−1-1.

טעות נפוצה: לצייר את הגרף חוצה את y=0y=0 משמאל לראשית - g>0g>0 לכל x<0x<0, והגרף רק מתקרב לציר.

סעיף ה

תשובה:

ln⁡3+e−22≈0.45\ln\frac{3+e^{-2}}{2}\approx0.45

בקטע [−2,0][-2,0] הגרף מעל ציר ה-xx.

(ex−x+1)′=ex−1=−(1−ex)(e^x-x+1)'=e^x-1=-(1-e^x), ולכן קדומה של gg היא −ln⁡(ex−x+1)-\ln(e^x-x+1):

S=∫−20g(x) dx=[−ln⁡(ex−x+1)]−20=−ln⁡2+ln⁡(e−2+3)=ln⁡3+e−22≈0.45S=\int_{-2}^{0}g(x)\,dx=\Big[-\ln(e^x-x+1)\Big]_{-2}^{0}=-\ln2+\ln(e^{-2}+3)=\ln\frac{3+e^{-2}}{2}\approx0.45

טעות נפוצה: להציב x=−2x=-2 במכנה כ-e−2−2+1e^{-2}-2+1 - מינוס כפול מינוס: −(−2)=+2-(-2)=+2, ולכן e−2+3e^{-2}+3.

שאלה 5 · פונקציה לוגריתמית: פונקציה קדומה, ו- עם פרמטר

בסרטוט שלפניכם מתואר גרף הפונקציה: f(x)=2ln⁡(x)−2xf(x)=\frac{2\ln(x)-2}x, המוגדרת בתחום: x>0x>0.

א.

מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה-xx.

ב.

נתונה הפונקציה g(x)g(x) המוגדרת בתחום: x>0x>0 ומקיימת: g′(x)=f(x)g'(x)=f(x). שיעור ה-yy של נקודת הקיצון של הפונקציה g(x)g(x) הוא −1-1.

(1)

מצאו את הפונקציה g(x)g(x).

(2)

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה g(x)g(x) עם ציר ה-xx.

(3)

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

ג.

נתונה הפונקציה h(x)h(x) המוגדרת כך: h(x)=1+ag(x)h(x)=1+\frac a{g(x)}, aa הוא פרמטר גדול מ-1.

(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה h(x)h(x).

(2)

קבעו אם גרף הפונקציה h(x)h(x) חותך את ציר ה-xx. נמקו את קביעתכם.

ד.

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה h(x)h(x), וקבעו את סוגה. הביעו את תשובתכם באמצעות aa, אם יש צורך.

ה.

קבעו איזה מן הגרפים I-IV שלפניכם מתאר את הפונקציה h(x)h(x).

גרף I
גרף II
גרף III
גרף IV
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

(e,0)(e,0)

2ln⁡x−2=02\ln x-2=0, ln⁡x=1\ln x=1, x=ex=e.

טעות נפוצה: לפתור ln⁡x=1\ln x=1 כ-x=1x=1. ln⁡1=0\ln1=0, ו-ln⁡x=1\ln x=1 רק עבור x=ex=e.

סעיף ב(1)

תשובה:

g(x)=ln⁡2x−2ln⁡xg(x)=\ln^2x-2\ln x

f(x)=2ln⁡xx−2xf(x)=\frac{2\ln x}x-\frac2x, ולכן

g(x)=ln⁡2x−2ln⁡x+Cg(x)=\ln^2x-2\ln x+C

הקיצון של gg באפס של ff: x=ex=e, ln⁡x=1\ln x=1:

g(e)=1−2+C=−1⇒C=0g(e)=1-2+C=-1\quad\Rightarrow\quad C=0
g(x)=ln⁡2x−2ln⁡xg(x)=\ln^2x-2\ln x

טעות נפוצה: לחפש את הקיצון של gg בנקודת הקיצון של ff (המקסימום שבגרף). הקיצון של gg נמצא היכן ש-g′=fg'=f מתאפסת.

סעיף ב(2)

תשובה:

(1,0)(1,0), (e2,0)(e^2,0)

ln⁡x(ln⁡x−2)=0⇒ln⁡x=0 או ln⁡x=2\ln x(\ln x-2)=0\quad\Rightarrow\quad\ln x=0\ \text{או}\ \ln x=2

x=1x=1 או x=e2x=e^2.

טעות נפוצה: לפתור ln⁡x=2\ln x=2 כ-x=2ex=2e או x=ln⁡2x=\ln2. ההגדרה נותנת x=e2x=e^2.

סעיף ב(3)

תשובה:

סרטוט (ראו פתרון)

מהגרף של f=g′f=g': f<0f<0 עבור 0<x<e0<x<e, f>0f>0 עבור x>ex>e. gg יורדת עד המינימום (e,−1)(e,-1) ואחר כך עולה.

כאשר x→0+x\to0^+: g→∞g\to\infty; כאשר x→∞x\to\infty: g→∞g\to\infty. חיתוכים: (1,0)(1,0), (e2,0)(e^2,0).

טעות נפוצה: לצייר את gg מתחילה מהראשית. gg לא מוגדרת ב-0, וכאשר x→0+x\to0^+ היא שואפת לאינסוף.

סעיף ג(1)

תשובה:

0<x<10<x<1, 1<x<e21<x<e^2, x>e2x>e^2

x>0x>0 (התחום של gg), ו-g(x)≠0g(x)\ne0: x≠1x\ne1, x≠e2x\ne e^2.

התחום: 0<x<10<x<1 או 1<x<e21<x<e^2 או x>e2x>e^2.

טעות נפוצה: לפסול גם את x=ex=e, שבו gg מקבלת מינימום. שם g=−1≠0g=-1\ne0, ו-hh מוגדרת.

סעיף ג(2)

תשובה:

לא חותך

h(x)=0  ⟺  g(x)=−ah(x)=0\iff g(x)=-a.

g(x)≥−1g(x)\ge-1 לכל xx בתחום (המינימום), ו-−a<−1-a<-1 כי a>1a>1. לכן אין פתרון, והגרף לא חותך את ציר ה-xx.

טעות נפוצה: להשוות g(x)=ag(x)=a במקום g(x)=−ag(x)=-a, למצוא פתרונות ולהסיק שיש חיתוך.

סעיף ד

תשובה:

מקסימום (e,1−a)(e,1-a)

h′(x)=−a f(x)g2(x)h'(x)=-\frac{a\,f(x)}{g^2(x)}

h′=0h'=0 רק כאשר f=0f=0: x=ex=e. משמאל f<0f<0, ולכן h′>0h'>0; מימין f>0f>0, ולכן h′<0h'<0 - מקסימום.

h(e)=1+a−1=1−ah(e)=1+\frac a{-1}=1-a

טעות נפוצה: לגזור ag\frac a{g} כ-ag′\frac a{g'}. נגזרת של 1g\frac1g היא −g′g2-\frac{g'}{g^2}.

סעיף ה

תשובה:

גרף III

x→0+x\to0^+: g→∞g\to\infty, ולכן h→1h\to1 מעל ציר ה-xx - גרף II (מתחיל מתחת לציר) נפסל.

0<x<10<x<1: g>0g>0 ויורדת ל-0, ולכן h→+∞h\to+\infty כאשר x→1−x\to1^- - גרף IV (יורד ל-−∞-\infty) נפסל.

1<x<e21<x<e^2: הענף כולו מתחת לציר ה-xx, עם מקסימום 1−a<01-a<0 - בגרף I הענף האמצעי עולה מעל הציר, נפסל.

x>e2x>e^2: יורדת מ-+∞+\infty ל-1. מתאים לגרף III.

טעות נפוצה: לבחור את גרף I, שבו המבנה הכללי נכון. אבל שם המקסימום חיובי, בסתירה ל-1−a<01-a<0.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.