דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 20 ברמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), ברמת בגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · מעוין על הצירים: מעגל חסום, נקודת השקה, מקום גאומטרי פרבולה ומעגלים משיקים

נתון מעוין ABCDABCD. אלכסוני המעוין מונחים על הצירים, כמתואר בסרטוט שלפניכם.

ABCDxy

נתון: אורך האלכסון BDBD הוא 20. המרחק של כל אחת מצלעות המעוין מראשית הצירים הוא 252\sqrt5.

א.

מצאו את משוואת הצלע ABAB.

ב.

בתוך המעוין חסום מעגל.

מצאו את משוואת המעגל.

ג.

הנקודה MM היא נקודת ההשקה של המעגל והמעוין ברביע הראשון.

מצאו את שיעורי הנקודה MM.

ד.

מן הנקודה MM מורידים אנך לציר ה-xx החותך אותו בנקודה K(a,0)K(a,0). על הישר x=−ax=-a מסמנים נקודה EE ומעבירים דרכה ישר המקביל לציר ה-xx. הישר המקביל חותך את האנך האמצעי לקטע EKEK בנקודה GG.

הראו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות GG המתקבלות באופן זה נמצא על פרבולה, ומצאו את משוואתה.

ה.

הנקודה NN נמצאת ברביע הראשון על הפרבולה שאת משוואתה מצאתם. שיעור ה-xx של הנקודה NN הוא 4.

מצאו את משוואות שני המעגלים שמרכזם בנקודה NN והם משיקים למעגל החסום במעוין.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

y=−2x+10y=-2x+10

האלכסונים חוצים זה את זה ומרכז המעוין בראשית. BD=20BD=20, ולכן B(0,10)B(0,10).

AA על החלק החיובי של ציר ה-xx: נסמן A(p,0)A(p,0), p>0p>0.

xp+y10=1⇒10x+py−10p=0\frac xp+\frac y{10}=1\quad\Rightarrow\quad 10x+py-10p=0

מרחק הראשית מהישר שווה ל-252\sqrt5:

10p100+p2=25⇒100p2=20(100+p2)⇒p2=25\frac{10p}{\sqrt{100+p^2}}=2\sqrt5\quad\Rightarrow\quad 100p^2=20(100+p^2)\quad\Rightarrow\quad p^2=25

p>0p>0, ולכן A(5,0)A(5,0), והשיפוע של ABAB הוא 10−00−5=−2\frac{10-0}{0-5}=-2:

y=−2x+10y=-2x+10

טעות נפוצה: להציב את אורך האלכסון כולו כשיעור של BB ולקבל B(0,20)B(0,20). הראשית היא אמצע האלכסון, ולכן OB=10OB=10.

סעיף ב

תשובה:

x2+y2=20x^2+y^2=20

אלכסוני המעוין חוצים את זוויותיו, ולכן מפגש האלכסונים (הראשית) נמצא במרחק שווה מכל הצלעות - זה מרכז המעגל החסום.

הרדיוס הוא המרחק הנתון לצלע: r=25r=2\sqrt5, r2=20r^2=20.

x2+y2=20x^2+y^2=20

טעות נפוצה: לקחת את חצי האלכסון (55 או 1010) כרדיוס. המעגל החסום משיק לצלעות, והרדיוס הוא המרחק מהמרכז לצלע, לא לקודקוד.

סעיף ג

תשובה:

M(4,2)M(4,2)

הרדיוס לנקודת ההשקה מאונך לצלע: OM⊥ABOM\perp AB.

שיפוע ABAB הוא −2-2, ולכן שיפוע OMOM הוא 12\frac12: y=12xy=\frac12x.

12x=−2x+10⇒52x=10⇒x=4, y=2\frac12x=-2x+10\quad\Rightarrow\quad \frac52x=10\quad\Rightarrow\quad x=4,\ y=2

בדיקה: 16+4=2016+4=20 - הנקודה על המעגל.

טעות נפוצה: לקחת לאנך את השיפוע 22 בלי היפוך, ולקבל את הנקודה (2.5,5)(2.5,5) - שאינה על המעגל. שיפוע האנך הוא ההופכי עם סימן הפוך: 12\frac12.

סעיף ד

תשובה:

y2=16xy^2=16x

M(4,2)M(4,2), ולכן K(4,0)K(4,0), a=4a=4, ו-EE על הישר x=−4x=-4.

GG על האנך האמצעי של EKEK, ולכן GE=GKGE=GK.

GEGE אופקי (הישר דרך EE מקביל לציר ה-xx), ולכן GEGE הוא המרחק של GG מהישר x=−4x=-4.

GG במרחק שווה מהנקודה K(4,0)K(4,0) ומהישר x=−4x=-4: פרבולה שמוקדה KK ומדריכה x=−4x=-4. עבור G(x,y)G(x,y):

(x−4)2+y2=∣x+4∣⇒−8x+y2=8x⇒y2=16x\sqrt{(x-4)^2+y^2}=|x+4|\quad\Rightarrow\quad -8x+y^2=8x\quad\Rightarrow\quad y^2=16x

טעות נפוצה: לכתוב y2=8xy^2=8x - "פעמיים המרחק מהמוקד לראשית". בפרבולה y2=2pxy^2=2px המוקד הוא (p2,0)(\frac p2,0), ולכן מוקד (4,0)(4,0) נותן p=8p=8 ו-2p=162p=16.

סעיף ה

תשובה:

(x−4)2+(y−8)2=20(x-4)^2+(y-8)^2=20, (x−4)2+(y−8)2=180(x-4)^2+(y-8)^2=180

y2=16⋅4=64y^2=16\cdot4=64, ו-NN ברביע הראשון: N(4,8)N(4,8).

ON=42+82=80=45ON=\sqrt{4^2+8^2}=\sqrt{80}=4\sqrt5

ON>r=25ON>r=2\sqrt5, כלומר NN מחוץ למעגל החסום, ויש שתי השקות:

מבחוץ: R=ON−r=45−25=25R=ON-r=4\sqrt5-2\sqrt5=2\sqrt5, R2=20R^2=20.

מבפנים (המעגל החסום בתוך המעגל החדש): R=ON+r=65R=ON+r=6\sqrt5, R2=180R^2=180.

(x−4)2+(y−8)2=20,(x−4)2+(y−8)2=180(x-4)^2+(y-8)^2=20,\qquad (x-4)^2+(y-8)^2=180

טעות נפוצה: להעלות בריבוע רק את המקדם ולכתוב R2=2⋅5R^2=2\cdot5 במקום (25)2=4⋅5=20(2\sqrt5)^2=4\cdot5=20.

שאלה 2 · מנסרה משולשת ישרה במערכת צירים: מרחקים, מישור פאה, זווית בין ישרים ונפח

בסרטוט שלפניכם מנסרה ישרה ABCA′B′C′ABCA'B'C' שבסיסה ABCABC הוא משולש ישר-זווית (∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ). נתון כי משוואת המישור A′B′C′A'B'C' היא 6x−3y+2z−34=06x-3y+2z-34=0, וכי C(1,2,3)C(1,2,3).

CABC'A'B'
א.

מצאו את אורך המקצוע CC′CC'.

ב.

נתון כי הצגה פרמטרית של הישר ACAC היא x‾=(1,2,3)+t(1,0,−3)\underline{x}=(1,2,3)+t(1,0,-3). אורך המקצוע ACAC הוא 3103\sqrt{10}, ושיעור ה-xx של הקודקוד AA הוא חיובי.

מצאו את שיעורי הקודקוד AA.

ג.

מצאו את משוואת המישור ACC′A′ACC'A'.

ד.

נתונה נקודה M(5,k,6)M(5,k,6), kk הוא פרמטר חיובי. נתון כי גודל הזווית שבין הישר ACAC ובין הישר AMAM הוא 45∘45^\circ.

מצאו את הערך של kk.

ה.

נתון כי הנקודה MM נמצאת על המישור שמכיל את המקצוע BB′BB' ומקביל לפאה ACC′A′ACC'A'.

מצאו את נפח המנסרה.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

CC′=4CC'=4

במנסרה ישרה המקצועות הצדדיים ניצבים לבסיסים. C′C' נמצאת על המישור A′B′C′A'B'C' ו-CC′CC' ניצב לו, ולכן CC′CC' הוא המרחק של CC מהמישור.

מרחק נקודה (x0,y0,z0)(x_0,y_0,z_0) מהמישור ax+by+cz+d=0ax+by+cz+d=0: ∣ax0+by0+cz0+d∣a2+b2+c2\frac{|ax_0+by_0+cz_0+d|}{\sqrt{a^2+b^2+c^2}}.

CC′=∣6⋅1−3⋅2+2⋅3−34∣36+9+4=∣−28∣7=4CC'=\frac{|6\cdot1-3\cdot2+2\cdot3-34|}{\sqrt{36+9+4}}=\frac{|-28|}{7}=4

טעות נפוצה: לחשב את אורך הנורמל כ-6+3+2=11\sqrt{6+3+2}=\sqrt{11} (בלי להעלות בריבוע), ולקבל CC′=2811≈8.44CC'=\frac{28}{\sqrt{11}}\approx8.44. אורך הנורמל (6,−3,2)(6,-3,2) הוא 49=7\sqrt{49}=7.

סעיף ב

תשובה:

A(4,2,−6)A(4,2,-6)

AA על הישר, ולכן A=(1+t, 2, 3−3t)A=(1+t,\ 2,\ 3-3t) עבור tt מסוים, ו-CA→=t(1,0,−3)\overrightarrow{CA}=t(1,0,-3).

אורך וקטור הכיוון: ∣(1,0,−3)∣=1+0+9=10|(1,0,-3)|=\sqrt{1+0+9}=\sqrt{10}. לכן AC=∣t∣⋅10AC=|t|\cdot\sqrt{10}.

∣t∣10=310⇒t=±3|t|\sqrt{10}=3\sqrt{10}\quad\Rightarrow\quad t=\pm3

t=−3t=-3: (−2,2,12)(-2,2,12) - שיעור xx שלילי, נפסל. t=3t=3: (1+3, 2, 3−9)=(4,2,−6)(1+3,\ 2,\ 3-9)=(4,2,-6).

A(4,2,−6)A(4,2,-6).

טעות נפוצה: להשוות את ∣t∣|t| עצמו ל-3103\sqrt{10}, כאילו וקטור הכיוון באורך 1. מתקבל t=310t=3\sqrt{10} והנקודה (1+310, 2, 3−910)\left(1+3\sqrt{10},\ 2,\ 3-9\sqrt{10}\right). האורך של CA→\overrightarrow{CA} הוא ∣t∣|t| כפול אורך וקטור הכיוון 10\sqrt{10}.

סעיף ג

תשובה:

9x+20y+3z−58=09x+20y+3z-58=0

במישור ACC′A′ACC'A' יש שני כיוונים ידועים: ACAC, בכיוון (1,0,−3)(1,0,-3), ו-CC′CC', שניצב למישור A′B′C′A'B'C' ולכן בכיוון הנורמל שלו (6,−3,2)(6,-3,2).

נורמל n‾=(a,b,c)\underline n=(a,b,c) של המישור ניצב לשני הכיוונים:

a−3c=0,6a−3b+2c=0a-3c=0,\qquad6a-3b+2c=0

מהראשונה a=3ca=3c, ומהשנייה 3b=6a+2c=20c3b=6a+2c=20c. עם c=3c=3: a=9a=9, b=20b=20, ו-n‾=(9,20,3)\underline n=(9,20,3).

המישור: 9x+20y+3z+d=09x+20y+3z+d=0. הצבת C(1,2,3)C(1,2,3): 9+40+9+d=09+40+9+d=0, d=−58d=-58.

9x+20y+3z−58=09x+20y+3z-58=0. בדיקה עם A(4,2,−6)A(4,2,-6): 36+40−18−58=036+40-18-58=0.

טעות נפוצה: לקחת את כיוון ACAC, (1,0,−3)(1,0,-3), כנורמל, ולקבל x−3z+8=0x-3z+8=0. זה המישור שעובר דרך CC ומאונך ל-ACAC (המישור של הפאה BCC′B′BCC'B'), ולא מישור שמכיל את ACAC: AA אינה עליו (4+18+8≠04+18+8\ne0).

סעיף ד

תשובה:

k=12k=12

AM→=M−A=(5−4, k−2, 6−(−6))=(1, k−2, 12)\overrightarrow{AM}=M-A=(5-4,\ k-2,\ 6-(-6))=(1,\ k-2,\ 12). כיוון ACAC: (1,0,−3)(1,0,-3).

הזווית בין ישרים: cos⁡α=∣a‾⋅b‾∣∣a‾∣⋅∣b‾∣\cos\alpha=\frac{|\underline a\cdot\underline b|}{|\underline a|\cdot|\underline b|}:

cos⁡45∘=∣1⋅1+0⋅(k−2)−3⋅12∣10⋅1+(k−2)2+144=3510145+(k−2)2\cos45^\circ=\frac{|1\cdot1+0\cdot(k-2)-3\cdot12|}{\sqrt{10}\cdot\sqrt{1+(k-2)^2+144}}=\frac{35}{\sqrt{10}\sqrt{145+(k-2)^2}}
22=3510145+(k−2)2⇒10145+(k−2)2=352⇒10(145+(k−2)2)=2450\frac{\sqrt2}{2}=\frac{35}{\sqrt{10}\sqrt{145+(k-2)^2}}\quad\Rightarrow\quad\sqrt{10}\sqrt{145+(k-2)^2}=35\sqrt2\quad\Rightarrow\quad10\left(145+(k-2)^2\right)=2450

(k−2)2=100(k-2)^2=100, כלומר k−2=±10k-2=\pm10: k=12k=12 או k=−8k=-8. kk חיובי, ולכן k=12k=12.

טעות נפוצה: לשכוח במכנה את אורך וקטור הכיוון 10\sqrt{10} ולכתוב 35145+(k−2)2=22\frac{35}{\sqrt{145+(k-2)^2}}=\frac{\sqrt2}{2}. מתקבל 145+(k−2)2=2450145+(k-2)^2=2450, (k−2)2=2305(k-2)^2=2305 ו-k=2+2305≈50.01k=2+\sqrt{2305}\approx50.01.

סעיף ה

תשובה:

V=210V=210

BCBC מאונך ל-ACAC (הזווית CC ישרה) ול-CC′CC' (המנסרה ישרה), ולכן BCBC מאונך לפאה ACC′A′ACC'A'.

המישור שמכיל את BB′BB' מקביל לפאה ACC′A′ACC'A', ולכן BCBC שווה למרחק בין שני המישורים - המרחק של כל נקודה במישור הזה, ובפרט MM, מהמישור ACC′A′ACC'A'.

M(5,12,6)M(5,12,6) והמישור 9x+20y+3z−58=09x+20y+3z-58=0:

BC=∣9⋅5+20⋅12+3⋅6−58∣81+400+9=245490=245710=7102≈11.07BC=\frac{|9\cdot5+20\cdot12+3\cdot6-58|}{\sqrt{81+400+9}}=\frac{245}{\sqrt{490}}=\frac{245}{7\sqrt{10}}=\frac{7\sqrt{10}}{2}\approx11.07

נפח מנסרה הוא שטח הבסיס כפול הגובה. הבסיס משולש ישר-זווית, ושטחו חצי מכפלת הניצבים:

V=12⋅AC⋅BC⋅CC′=12⋅310⋅7102⋅4=210V=\frac12\cdot AC\cdot BC\cdot CC'=\frac12\cdot3\sqrt{10}\cdot\frac{7\sqrt{10}}{2}\cdot4=210

טעות נפוצה: לשכוח את ה-12\frac12 בשטח המשולש ולחשב כמו בתיבה AC⋅BC⋅CC′AC\cdot BC\cdot CC'. מתקבל 420.

שאלה 3 · מספר מרוכב ו-i/w, שתי משוואות עם פתרונות משותפים ומתומן לא משוכלל

נתון המספר המרוכב w=r(cos⁡θ+i⋅sin⁡θ)w=r(\cos\theta+i\cdot\sin\theta), r>0r>0, 45∘<θ<135∘45^\circ<\theta<135^\circ.

א.

הביעו באמצעות rr ו-θ\theta הצגה קוטבית של המספר iw\frac iw.

ב.

הנקודה AA במישור גאוס מייצגת את המספר ww, והנקודה BB מייצגת את המספר iw\frac iw. הנקודה OO היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOBAOB הוא 34\frac{\sqrt3}{4} והזווית AOBAOB היא זווית חדה.

מצאו את הערך של θ\theta.

ג.

נתונות שתי משוואות: I. z6=w6z^6=w^6 II. z4=−(w⋅wˉ)2z^4=-(w\cdot\bar w)^2. zz הוא מספר מרוכב. נתון מצולע קמור שקודקודיו הם כל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה I וכל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה II.

(1)

מצאו כמה קודקודים יש למצולע.

(2)

האם כל קודקודי המצולע נמצאים על מעגל אחד שמרכזו בראשית הצירים? נמקו את תשובתכם.

ד.

נתון כי שטח המצולע הוא 9+939+9\sqrt3.

מצאו את הערך של rr.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

iw=1rcis⁡(90∘−θ)\frac iw=\frac1r\operatorname{cis}(90^\circ-\theta)

i=1⋅cis⁡90∘i=1\cdot\operatorname{cis}90^\circ. בחילוק בהצגה קוטבית מחלקים את המודולים ומחסרים את הארגומנטים:

iw=1⋅cis⁡90∘rcis⁡θ=1rcis⁡(90∘−θ)=1r(cos⁡(90∘−θ)+isin⁡(90∘−θ))\frac iw=\frac{1\cdot\operatorname{cis}90^\circ}{r\operatorname{cis}\theta}=\frac1r\operatorname{cis}(90^\circ-\theta)=\frac1r\left(\cos(90^\circ-\theta)+i\sin(90^\circ-\theta)\right)

טעות נפוצה: להפוך את סדר החיסור ולכתוב iw=1rcis⁡(θ−90∘)\frac iw=\frac1r\operatorname{cis}(\theta-90^\circ) - בחילוק מחסרים מהארגומנט של המונה את הארגומנט של המכנה.

סעיף ב

תשובה:

θ=75∘\theta=75^\circ

OA=∣w∣=rOA=|w|=r ו-OB=∣iw∣=1rOB=\left|\frac iw\right|=\frac1r, ולכן OA⋅OB=1OA\cdot OB=1.

הארגומנט של AA הוא θ\theta והארגומנט של BB הוא 90∘−θ90^\circ-\theta. בתחום 45∘<θ<135∘45^\circ<\theta<135^\circ מתקיים θ>90∘−θ\theta>90^\circ-\theta, והזווית ביניהם:

∠AOB=θ−(90∘−θ)=2θ−90∘\angle AOB=\theta-(90^\circ-\theta)=2\theta-90^\circ

(כש-45∘<θ<135∘45^\circ<\theta<135^\circ, הזווית הזאת בין 0∘0^\circ ל-180∘180^\circ.)

שטח משולש לפי שתי צלעות והזווית שביניהן:

SAOB=12⋅r⋅1r⋅sin⁡(2θ−90∘)=12sin⁡(2θ−90∘)=34S_{AOB}=\frac12\cdot r\cdot\frac1r\cdot\sin(2\theta-90^\circ)=\frac12\sin(2\theta-90^\circ)=\frac{\sqrt3}{4}

sin⁡∠AOB=32\sin\angle AOB=\frac{\sqrt3}{2}, ולכן ∠AOB=60∘\angle AOB=60^\circ או 120∘120^\circ. הזווית חדה: ∠AOB=60∘\angle AOB=60^\circ.

2θ−90∘=60∘⇒θ=75∘2\theta-90^\circ=60^\circ\quad\Rightarrow\quad\theta=75^\circ

טעות נפוצה: לקחת את הפתרון ∠AOB=120∘\angle AOB=120^\circ ולקבל θ=105∘\theta=105^\circ - ערך שנמצא בתחום, אבל בו הזווית AOBAOB קהה.

סעיף ג(1)

תשובה:

8

משוואה I: w6=r6cis⁡6θw^6=r^6\operatorname{cis}6\theta, ולפי נוסחת השורשים:

z=rcis⁡(6θ+360∘k6)=rcis⁡(θ+60∘k),k=0,1,…,5z=r\operatorname{cis}\left(\frac{6\theta+360^\circ k}{6}\right)=r\operatorname{cis}(\theta+60^\circ k),\qquad k=0,1,\dots,5

עם θ=75∘\theta=75^\circ הארגומנטים: 75∘,135∘,195∘,255∘,315∘,15∘75^\circ,135^\circ,195^\circ,255^\circ,315^\circ,15^\circ.

משוואה II: w⋅wˉ=∣w∣2=r2w\cdot\bar w=|w|^2=r^2, ולכן −(wwˉ)2=−r4=r4cis⁡180∘-(w\bar w)^2=-r^4=r^4\operatorname{cis}180^\circ:

z=rcis⁡(180∘+360∘k4)=rcis⁡(45∘+90∘k),k=0,1,2,3z=r\operatorname{cis}\left(\frac{180^\circ+360^\circ k}{4}\right)=r\operatorname{cis}(45^\circ+90^\circ k),\qquad k=0,1,2,3

הארגומנטים: 45∘,135∘,225∘,315∘45^\circ,135^\circ,225^\circ,315^\circ.

לכל הפתרונות אותו מודול rr, ולכן שני פתרונות שווים בדיוק כשהארגומנטים שלהם שווים: rcis⁡135∘r\operatorname{cis}135^\circ ו-rcis⁡315∘r\operatorname{cis}315^\circ הם פתרונות של שתי המשוואות.

מספר הנקודות השונות: 6+4−2=86+4-2=8, ולמצולע 8 קודקודים.

טעות נפוצה: לחבר 6+4=106+4=10 בלי לבדוק אם יש פתרונות משותפים - הנקודות בארגומנטים 135∘135^\circ ו-315∘315^\circ נספרות כך פעמיים.

סעיף ג(2)

תשובה:

כן - לכל הפתרונות מודול rr

לפתרונות משוואה I המודול r66=r\sqrt[6]{r^6}=r.

לפתרונות משוואה II המודול ∣−r4∣4=r44=r\sqrt[4]{\left|-r^4\right|}=\sqrt[4]{r^4}=r (המינוס משפיע רק על הארגומנט).

כל הנקודות במרחק rr מהראשית, ולכן כולן על המעגל ∣z∣=r|z|=r.

טעות נפוצה: לחשוב שלפתרונות של II מודול r2r^2 (כי wwˉ=r2w\bar w=r^2) ולענות "לא" - המודול הוא (r2)24=r\sqrt[4]{(r^2)^2}=r.

סעיף ד

תשובה:

r=3r=3

8 הקודקודים על מעגל ברדיוס rr, בארגומנטים (לפי הסדר) 15∘,45∘,75∘,135∘,195∘,225∘,255∘,315∘15^\circ,45^\circ,75^\circ,135^\circ,195^\circ,225^\circ,255^\circ,315^\circ.

ההפרשים בין ארגומנטים סמוכים: 30∘,30∘,60∘,60∘,30∘,30∘,60∘,60∘30^\circ,30^\circ,60^\circ,60^\circ,30^\circ,30^\circ,60^\circ,60^\circ (סכומם 360∘360^\circ) - המצולע אינו משוכלל.

מחלקים אותו ל-8 משולשים שקודקודם בראשית, ובכל אחד שתי צלעות rr והזווית המרכזית ביניהן:

S=12r2(4sin⁡30∘+4sin⁡60∘)=12r2(2+23)=r2(1+3)S=\frac12r^2\left(4\sin30^\circ+4\sin60^\circ\right)=\frac12r^2\left(2+2\sqrt3\right)=r^2\left(1+\sqrt3\right)
r2(1+3)=9+93=9(1+3)⇒r2=9⇒r=3r^2\left(1+\sqrt3\right)=9+9\sqrt3=9\left(1+\sqrt3\right)\quad\Rightarrow\quad r^2=9\quad\Rightarrow\quad r=3

טעות נפוצה: להניח שהמצולע משוכלל ולחשב S=8⋅12r2sin⁡45∘=22r2S=8\cdot\frac12r^2\sin45^\circ=2\sqrt2r^2. אז r2=9+9322r^2=\frac{9+9\sqrt3}{2\sqrt2} ו-r≈2.95r\approx2.95.

שאלה 4 · חקירת , הפונקציה ושטח

נתונה הפונקציה: f(x)=xn⋅(ln⁡x−1)2f(x)=x^n\cdot(\ln x-1)^2 המוגדרת בתחום x>0x>0. nn הוא פרמטר טבעי.

א.

מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה-xx.

ב.

נתון כי שיפוע המשיק לגרף הפונקציה f(x)f(x) בנקודה שבה x=1x=1 הוא −1-1.

מצאו את הערך של nn.

הציבו n=1n=1 בפונקציה f(x)f(x) וענו על הסעיפים ג'-ו'.

ג.

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x) וקבעו את סוגן.

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ה.

נתונה הפונקציה: g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}.

(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

(2)

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x).

(3)

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

ו.

aa הוא פרמטר, a>2a>2. נתון כי השטח המוגבל על-ידי גרף הפונקציה g(x)g(x), על-ידי ציר ה-xx ועל-ידי הישרים x=e2x=e^2 ו-x=eax=e^a הוא 0.60.6.

מצאו את הערך של aa.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

(e,0)(e,0)

בתחום x>0x>0 מתקיים xn>0x^n>0, ולכן f(x)=0f(x)=0 רק כשהגורם השני מתאפס:

(ln⁡x−1)2=0 ⇒ ln⁡x=1 ⇒ x=e(\ln x-1)^2=0\ \Rightarrow\ \ln x=1\ \Rightarrow\ x=e

נקודת החיתוך: (e,0)(e,0). (מכיוון ש-f≥0f\ge0 בכל התחום, בנקודה זו הגרף נוגע בציר ה-xx.)

טעות נפוצה: לפתוח את הריבוע כ-ln⁡2x−1\ln^2x-1 ולפתור ln⁡2x=1\ln^2x=1 - מתקבלות שתי נקודות, (e,0)(e,0) ו-(1e,0)\left(\frac1e,0\right). אבל f(1e)=1e⋅(−1−1)2=4e≠0f\left(\frac1e\right)=\frac1e\cdot(-1-1)^2=\frac4e\ne0.

סעיף ב

תשובה:

n=1n=1

לפי כלל המכפלה, ולפי כלל השרשרת [(ln⁡x−1)2]′=2(ln⁡x−1)⋅1x\left[(\ln x-1)^2\right]'=2(\ln x-1)\cdot\frac1x:

f′(x)=nxn−1(ln⁡x−1)2+xn⋅2(ln⁡x−1)x=xn−1(ln⁡x−1)(n(ln⁡x−1)+2)f'(x)=nx^{n-1}(\ln x-1)^2+x^n\cdot\frac{2(\ln x-1)}{x}=x^{n-1}(\ln x-1)\big(n(\ln x-1)+2\big)

בנקודה x=1x=1: ln⁡1=0\ln1=0 ו-1n−1=11^{n-1}=1, ולכן f′(1)=(−1)⋅(−n+2)=n−2f'(1)=(-1)\cdot(-n+2)=n-2.

n−2=−1 ⇒ n=1n-2=-1\ \Rightarrow\ n=1

טעות נפוצה: לגזור את (ln⁡x−1)2(\ln x-1)^2 כ-1x(ln⁡x−1)\frac1x(\ln x-1), בלי המקדם 2 - מתקבל f′(1)=n−1=−1f'(1)=n-1=-1, כלומר n=0n=0, שאינו מספר טבעי.

סעיף ג

תשובה:

(1e,4e)\left(\frac1e,\frac4e\right) מקסימום, (e,0)(e,0) מינימום

f(x)=x(ln⁡x−1)2f(x)=x(\ln x-1)^2, ולפי סעיף ב עם n=1n=1:

f′(x)=(ln⁡x−1)(ln⁡x−1+2)=(ln⁡x−1)(ln⁡x+1)f'(x)=(\ln x-1)(\ln x-1+2)=(\ln x-1)(\ln x+1)

f′(x)=0f'(x)=0 כש-ln⁡x=1\ln x=1 (x=ex=e) או כש-ln⁡x=−1\ln x=-1 (x=1ex=\frac1e). שתי הנקודות בתחום.

סימן הנגזרת: עבור 0<x<1e0<x<\frac1e שני הגורמים שליליים, f′>0f'>0 (עולה); עבור 1e<x<e\frac1e<x<e מתקיים ln⁡x+1>0>ln⁡x−1\ln x+1>0>\ln x-1, f′<0f'<0 (יורדת); עבור x>ex>e שני הגורמים חיוביים, f′>0f'>0 (עולה).

f(1e)=1e⋅(−1−1)2=4ef\left(\frac1e\right)=\frac1e\cdot(-1-1)^2=\frac4e: מקסימום (1e,4e)\left(\frac1e,\frac4e\right).

f(e)=e⋅02=0f(e)=e\cdot0^2=0: מינימום (e,0)(e,0).

טעות נפוצה: להציב x=1ex=\frac1e רק בסוגריים ולשכוח את הגורם xx: f(1e)=(−2)2=4f\left(\frac1e\right)=(-2)^2=4, ומתקבל מקסימום שגוי (1e,4)\left(\frac1e,4\right).

סעיף ד

תשובה:

יוצאת מהראשית (שאינה על הגרף), עולה עד המקסימום (1e,4e)\left(\frac1e,\frac4e\right), יורדת עד המינימום (e,0)(e,0) שבו היא נוגעת בציר ה-xx, ועולה ל-∞\infty; הגרף כולו מעל ציר ה-xx פרט לנקודה (e,0)(e,0)

קצה התחום: כאשר x→0+x\to0^+, f(x)=xln⁡2x−2xln⁡x+x→0f(x)=x\ln^2x-2x\ln x+x\to0 (החזקה xx 'מנצחת' את הלוגריתם: xln⁡x→0x\ln x\to0 וגם xln⁡2x→0x\ln^2x\to0). הגרף מתקרב לראשית, שאינה שייכת לו.

כאשר x→∞x\to\infty: x→∞x\to\infty ו-(ln⁡x−1)2→∞(\ln x-1)^2\to\infty, ולכן f(x)→∞f(x)\to\infty.

f(x)≥0f(x)\ge0 לכל x>0x>0: מכפלה של x>0x>0 בריבוע.

מסכמים: עולה ב-0<x<1e0<x<\frac1e עד המקסימום (1e,4e)≈(0.37,1.47)\left(\frac1e,\frac4e\right)\approx(0.37,1.47), יורדת עד המינימום (e,0)≈(2.72,0)(e,0)\approx(2.72,0) - שם הגרף נוגע בציר ה-xx ולא חוצה אותו - ועולה ל-∞\infty.

טעות נפוצה: לצייר את הגרף חוצה את ציר ה-xx ב-x=ex=e וממשיך מתחתיו, כמו באפס רגיל. ff היא xx כפול ריבוע, ולכן אינה שלילית; ב-x=ex=e יש מינימום על הציר.

סעיף ה(1)

תשובה:

0<x<e0<x<e, x>ex>e

g=1fg=\frac1f מוגדרת היכן ש-ff מוגדרת ושונה מ-0.

ff מוגדרת עבור x>0x>0 ומתאפסת רק ב-x=ex=e (סעיף א).

תחום ההגדרה: x>0x>0, x≠ex\ne e.

טעות נפוצה: לבדוק רק היכן המכנה f(x)f(x) מתאפס ולשכוח את תחום ההגדרה של ff עצמה - מתקבל התחום השגוי 'כל x≠ex\ne e'. אבל עבור x≤0x\le0 הביטוי ln⁡x\ln x אינו מוגדר, ולכן גם ff ו-gg אינן מוגדרות שם.

סעיף ה(2)

תשובה:

x=0x=0, x=ex=e, y=0y=0

אסימפטוטה אנכית של 1f\frac1f נמצאת היכן ש-f→0f\to0:

ב-x=ex=e: f(e)=0f(e)=0 ו-f>0f>0 משני הצדדים, ולכן g→+∞g\to+\infty משני הצדדים: x=ex=e.

ב-x→0+x\to0^+: f→0+f\to0^+ (סעיף ד), ולכן g→+∞g\to+\infty: x=0x=0.

אסימפטוטה אופקית: כאשר x→∞x\to\infty, f→∞f\to\infty, ולכן g→0g\to0: y=0y=0.

טעות נפוצה: לפסול את x=0x=0 כי 'ff לא מתאפסת שם' ולקבל רק x=ex=e ו-y=0y=0. 0 אינו בתחום, אבל f→0f\to0 כאשר x→0+x\to0^+, וזה מספיק כדי ש-1f→∞\frac1f\to\infty.

סעיף ה(3)

תשובה:

g>0g>0 בכל התחום. ב-0<x<e0<x<e: יורדת מ-+∞+\infty למינימום (1e,e4)\left(\frac1e,\frac e4\right) ועולה ל-+∞+\infty; ב-x>ex>e: יורדת מ-+∞+\infty ומתקרבת ל-0 מלמעלה

gg שומרת את הסימן של ff ומחליפה עלייה בירידה: g′=−f′f2g'=-\frac{f'}{f^2}, ולכן היכן ש-ff עולה gg יורדת ולהפך.

f>0f>0 בכל תחום ההגדרה של gg, ולכן g>0g>0 - כל הגרף מעל ציר ה-xx.

ב-0<x<e0<x<e: המקסימום של ff הופך למינימום של gg: (1e,e4)≈(0.37,0.68)\left(\frac1e,\frac e4\right)\approx(0.37,0.68). בשני הקצוות (x→0+x\to0^+, x→e−x\to e^-) g→+∞g\to+\infty.

ב-x>ex>e: ff עולה מ-0 ל-∞\infty, ולכן gg יורדת מ-+∞+\infty (ליד x=ex=e) אל 0 (מעל האסימפטוטה y=0y=0).

טעות נפוצה: לצייר את הענף הימני מתחת לציר ה-xx, כאילו gg מחליפה סימן באסימפטוטה x=ex=e. ff אינה מחליפה סימן ב-x=ex=e (אפס כפול), ולכן gg חיובית משני הצדדים.

סעיף ו

תשובה:

a=3.5a=3.5

ב-e2≤x≤eae^2\le x\le e^a (מימין ל-x=ex=e) הפונקציה gg חיובית, ולכן השטח הוא האינטגרל:

S=∫e2eadxx(ln⁡x−1)2=∫e2ea1x⋅(ln⁡x−1)−2 dxS=\int_{e^2}^{e^a}\frac{dx}{x(\ln x-1)^2}=\int_{e^2}^{e^a}\frac1x\cdot(\ln x-1)^{-2}\,dx

1x\frac1x היא הנגזרת של הפנימית ln⁡x−1\ln x-1, ולכן הקדומה היא (ln⁡x−1)−1−1=−1ln⁡x−1\frac{(\ln x-1)^{-1}}{-1}=-\frac1{\ln x-1}:

S=[−1ln⁡x−1]e2ea=−1a−1+12−1=a−2a−1S=\left[-\frac1{\ln x-1}\right]_{e^2}^{e^a}=-\frac1{a-1}+\frac1{2-1}=\frac{a-2}{a-1}
a−2a−1=0.6 ⇒ a−2=0.6a−0.6 ⇒ 0.4a=1.4 ⇒ a=3.5\frac{a-2}{a-1}=0.6\ \Rightarrow\ a-2=0.6a-0.6\ \Rightarrow\ 0.4a=1.4\ \Rightarrow\ a=3.5

a=3.5>2a=3.5>2 - מתאים.

טעות נפוצה: לזהות את האינטגרנד כ-u′u\frac{u'}{u} ולכתוב קדומה ln⁡(ln⁡x−1)\ln(\ln x-1) - מתקבל ln⁡(a−1)−ln⁡1=0.6\ln(a-1)-\ln1=0.6, כלומר a=1+e0.6≈2.82a=1+e^{0.6}\approx2.82. המכנה הוא (ln⁡x−1)2(\ln x-1)^2, ולא ln⁡x−1\ln x-1.

שאלה 5 · הפונקציה ln(1/xⁿ): זיהוי גרף, ביטוי ריבועי בלוגריתם ושטח של g'/g

נתונה הפונקציה f(x)=ln⁡(1xn)f(x)=\ln\left(\frac{1}{x^n}\right), nn הוא מספר טבעי זוגי.

לסעיף א(2) - ארבעה גרפים I-IV:

גרף I
גרף II
גרף III
גרף IV
א.
(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

(2)

לפניכם ארבעה גרפים, I-IV. קבעו איזה מהם מייצג את הפונקציה f(x)f(x). נמקו את קביעתכם.

הציבו n=2n=2 בפונקציה f(x)f(x), וענו על סעיפים ב-ד. נתונה הפונקציה: g(x)=(f(x))2+2f(x)−8g(x)=\left(f(x)\right)^2+2f(x)-8 המוגדרת לכל x≠0x\neq0.

ב.
(1)

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה g(x)g(x) עם ציר ה-xx.

(2)

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה g(x)g(x), וקבעו את סוגן.

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

ד.

נתונה הפונקציה k(x)=g′(x)g(x)k(x)=\frac{g'(x)}{g(x)} בתחום x>0x>0.

(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה k(x)k(x).

(2)

חשבו את השטח המוגבל על ידי הפונקציה k(x)k(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישרים x=e3x=e^3 ו-x=e4x=e^4.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

x≠0x\neq0

צריך 1xn>0\frac{1}{x^n}>0 (וגם xn≠0x^n\neq0).

nn זוגי, ולכן xn>0x^n>0 לכל x≠0x\neq0, ו-1xn>0\frac{1}{x^n}>0.

התחום: x≠0x\neq0.

טעות נפוצה: לכתוב x>0x>0 "כמו בכל לוגריתם". הדרישה היא על הביטוי שבתוך הלוגריתם, והוא חיובי גם כש-x<0x<0.

סעיף א(2)

תשובה:

גרף III

f(−x)=ln⁡(1(−x)n)=f(x)f(-x)=\ln\left(\frac{1}{(-x)^n}\right)=f(x) - הפונקציה זוגית, הגרף סימטרי ביחס לציר ה-yy. נשארים I ו-III (II מוגדר רק ל-x>0x>0, ו-IV סימטרי ביחס לראשית).

f(x)=−nln⁡∣x∣f(x)=-n\ln|x|: כש-x→0x\to0, ln⁡∣x∣→−∞\ln|x|\to-\infty ולכן f→+∞f\to+\infty; כש-∣x∣|x| גדל, ff יורדת. זה גרף III (גרף I הפוך - יורד ל-−∞-\infty ליד הציר).

טעות נפוצה: לבחור בגרף I כי "זה הגרף של ln⁡\ln של חזקה זוגית". ln⁡1xn=−ln⁡(xn)\ln\frac{1}{x^n}=-\ln(x^n) - שיקוף ביחס לציר ה-xx.

סעיף ב(1)

תשובה:

(e2,0)(e^2,0), (1e,0)\left(\frac1e,0\right), (−1e,0)\left(-\frac1e,0\right), (−e2,0)(-e^2,0)

נסמן t=f(x)=−ln⁡(x2)t=f(x)=-\ln(x^2). g=t2+2t−8=(t+4)(t−2)=0g=t^2+2t-8=(t+4)(t-2)=0, ולכן t=−4t=-4 או t=2t=2.

−ln⁡(x2)=−4-\ln(x^2)=-4: ln⁡(x2)=4\ln(x^2)=4, x2=e4x^2=e^4, x=±e2x=\pm e^2.

−ln⁡(x2)=2-\ln(x^2)=2: ln⁡(x2)=−2\ln(x^2)=-2, x2=e−2x^2=e^{-2}, x=±1ex=\pm\frac1e.

ארבע נקודות: (e2,0)(e^2,0), (1e,0)\left(\frac1e,0\right), (−1e,0)\left(-\frac1e,0\right), (−e2,0)(-e^2,0).

טעות נפוצה: לשכוח את המינוס של ff ולפתור ln⁡(x2)=−4\ln(x^2)=-4, ln⁡(x2)=2\ln(x^2)=2. כך מתקבלות ±e−2\pm e^{-2} ו-±e\pm e - לא נכון.

סעיף ב(2)

תשובה:

min⁡(−e,−9)\min(-\sqrt e,-9), min⁡(e,−9)\min(\sqrt e,-9)

f(x)=−ln⁡(x2)f(x)=-\ln(x^2), f′(x)=−2xx2=−2xf'(x)=-\frac{2x}{x^2}=-\frac2x. כלל השרשרת:

g′(x)=2f(x)f′(x)+2f′(x)=2f′(x)(f(x)+1)=−4x(1−ln⁡(x2))g'(x)=2f(x)f'(x)+2f'(x)=2f'(x)\left(f(x)+1\right)=-\frac4x\left(1-\ln(x^2)\right)

g′=0g'=0: f′f' לא מתאפסת, ולכן f(x)=−1f(x)=-1: ln⁡(x2)=1\ln(x^2)=1, x2=ex^2=e, x=±ex=\pm\sqrt e.

g(±e)=(−1)2+2(−1)−8=−9g(\pm\sqrt e)=(-1)^2+2(-1)-8=-9.

סוג (ב-x>0x>0): gg היא ביטוי ריבועי ב-ff עם מינימום ב-f=−1f=-1; וגם g→+∞g\to+\infty כש-x→0+x\to0^+ וכש-x→∞x\to\infty. לכן (e,−9)(\sqrt e,-9) מינימום, ומהזוגיות גם (−e,−9)(-\sqrt e,-9).

טעות נפוצה: לפתור f(x)=0f(x)=0 (כמו ב-(f)2−c(f)^2-c) ולקבל x=±1x=\pm1. בגלל האיבר 2f2f הנגזרת מתאפסת כש-f=−1f=-1.

סעיף ג

תשובה:

גרף סימטרי ביחס לציר ה-yy: ליד x=0x=0 עולה ל-+∞+\infty (אסימפטוטה x=0x=0), מינימומים (±e,−9)(\pm\sqrt e,-9), חיתוכים x=±1e,±e2x=\pm\frac1e,\pm e^2, ועולה לאינסוף כש-∣x∣→∞|x|\to\infty

gg זוגית. כש-x→0x\to0: f→+∞f\to+\infty ולכן g→+∞g\to+\infty - ציר ה-yy אסימפטוטה. כש-∣x∣→∞|x|\to\infty: f→−∞f\to-\infty ו-g→+∞g\to+\infty.

בצד ימין: יורדת מ-+∞+\infty, חותכת ב-1e\frac1e, מינימום (e,−9)(\sqrt e,-9), עולה וחותכת ב-e2e^2.

בצד שמאל - שיקוף. צורת "W" עם אסימפטוטה באמצע.

טעות נפוצה: לצייר את הגרף יורד ל-−∞-\infty כש-∣x∣→∞|x|\to\infty (כמו ff). gg ריבועית ב-ff, והאיבר f2f^2 שולט: g→+∞g\to+\infty.

סעיף ד(1)

תשובה:

x>0x>0, x≠1ex\neq\frac1e, x≠e2x\neq e^2

צריך g(x)≠0g(x)\neq0. בתחום x>0x>0, מסעיף ב(1): g=0g=0 ב-x=1ex=\frac1e וב-x=e2x=e^2.

התחום: x>0x>0, x≠1ex\neq\frac1e, x≠e2x\neq e^2.

טעות נפוצה: להוציא את x=ex=\sqrt e (נקודת הקיצון). שם g′=0g'=0 במונה, ו-k(e)=0k(\sqrt e)=0 מוגדר.

סעיף ד(2)

תשובה:

ln⁡2.5\ln2.5

בקטע [e3,e4][e^3,e^4]: x>e2x>e^2 ולכן g>0g>0, ו-x>ex>\sqrt e ולכן g′>0g'>0. אז k>0k>0, והשטח הוא האינטגרל.

קדומה של g′g\frac{g'}{g}: ln⁡∣g(x)∣\ln|g(x)|.

g(e3)g(e^3): f=−ln⁡e6=−6f=-\ln e^6=-6, g=36−12−8=16g=36-12-8=16.

g(e4)g(e^4): f=−ln⁡e8=−8f=-\ln e^8=-8, g=64−16−8=40g=64-16-8=40.

S=ln⁡40−ln⁡16=ln⁡4016=ln⁡2.5≈0.916S=\ln40-\ln16=\ln\frac{40}{16}=\ln2.5\approx0.916

טעות נפוצה: להציב f(e3)=+6f(e^3)=+6 ולקבל g(e3)=36+12−8=40g(e^3)=36+12-8=40, g(e4)=64+16−8=72g(e^4)=64+16-8=72 ושטח ln⁡1.8\ln1.8. ff כוללת מינוס: f(e3)=−6f(e^3)=-6.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.