דילוג לתוכן המרכזי

תנועה יחסית - שאלות ותרגילים

כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · תנועה בקו ישר (קינמטיקה) · 12 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · מדרכה נעה בשדה תעופהקצרה · קלה

בשדה תעופה יש מדרכה נעה ישרה שאורכה 75 m75\,\text{m}. המדרכה נעה במהירות 1.5 m/s1.5\,\text{m/s} יחסית לרצפה. נוסעת הולכת על המדרכה במהירות 1 m/s1\,\text{m/s} יחסית למדרכה.

א.

כמה זמן לוקח לנוסעת לעבור את כל אורך המדרכה כשהיא הולכת בכיוון תנועת המדרכה? כמה זמן היה לוקח לה אילו עמדה במקום על המדרכה?

ב.

ילד עולה על המדרכה מהקצה שלה הנגדי והולך נגד כיוון תנועתה, במהירות 2 m/s2\,\text{m/s} יחסית למדרכה. כמה זמן לוקח לו לעבור את אורכה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

30 s30\,\text{s}; 50 s50\,\text{s}

כשהיא הולכת בכיוון תנועת המדרכה, המהירויות מתחברות. מהירותה יחסית לרצפה:

v=vwalk+vbelt=1+1.5=2.5 m/sv=v_{\text{walk}}+v_{\text{belt}}=1+1.5=2.5\,\text{m/s}
t=752.5=30 st=\frac{75}{2.5}=30\,\text{s}

בעמידה היא נעה רק עם המדרכה: t=751.5=50 st=\frac{75}{1.5}=50\,\text{s}.

סעיף ב

תשובה:

150 s150\,\text{s}

נבחר כיוון חיובי בכיוון הליכת הילד. המדרכה נעה בכיוון השלילי:

v=2−1.5=0.5 m/sv=2-1.5=0.5\,\text{m/s}
t=750.5=150 st=\frac{75}{0.5}=150\,\text{s}

טעות נפוצה: להשתמש במהירות 2 m/s2\,\text{m/s} ישירות. את הזמן מחשבים ממהירות יחסית לרצפה, כי אורך המדרכה, 75 m75\,\text{m}, נמדד יחסית לרצפה.

שאלה 2 · נוסעת הולכת ברכבתקצרה · קלה

רכבת נוסעת מזרחה במהירות 20 m/s20\,\text{m/s} יחסית לקרקע. נוסעת הולכת במעבר שבין המושבים לכיוון סוף הרכבת, במהירות 1.5 m/s1.5\,\text{m/s} יחסית לרכבת.

א.

מה מהירות הנוסעת יחסית לקרקע (גודל וכיוון)?

ב.

במסילה הסמוכה נוסעת רכבת אחרת מערבה במהירות 15 m/s15\,\text{m/s} יחסית לקרקע. מה מהירות הנוסעת יחסית לרכבת האחרת?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

18.5 m/s18.5\,\text{m/s}, מזרחה

נבחר מזרח כחיובי. מהירות הנוסעת יחסית לרכבת היא −1.5 m/s-1.5\,\text{m/s} (לכיוון סוף הרכבת, מערבה):

v=vtrain+v′=20+(−1.5)=18.5 m/sv=v_{\text{train}}+v'=20+(-1.5)=18.5\,\text{m/s}

חיובי – כלומר מזרחה. יחסית לקרקע היא עדיין נעה קדימה, רק לאט יותר מהרכבת.

סעיף ב

תשובה:

33.5 m/s33.5\,\text{m/s}, מזרחה

vrel=v−vother=18.5−(−15)=33.5 m/sv_{\text{rel}}=v-v_{\text{other}}=18.5-(-15)=33.5\,\text{m/s}

חיובי – מזרחה.

טעות נפוצה: לשכוח את הסימן של הרכבת האחרת ולחשב 18.5−1518.5-15.

שאלה 3 · רכבת חולפת מול החלוןקצרה · בינונית

נוסע יושב ליד החלון ברכבת שנוסעת מזרחה במהירות 20 m/s20\,\text{m/s}. במסילה הסמוכה מתקרבת רכבת שנייה, שאורכה 180 m180\,\text{m}, ונוסעת מערבה במהירות 25 m/s25\,\text{m/s} (שתי המהירויות יחסית לקרקע).

א.

מה מהירות הרכבת השנייה יחסית לנוסע (גודל וכיוון)?

ב.

כמה זמן חולפת הרכבת השנייה מול החלון של הנוסע, מהקטר שלה ועד הקרון האחרון?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

45 m/s45\,\text{m/s}, מערבה

נבחר מזרח כחיובי. v1=+20 m/sv_1=+20\,\text{m/s}, v2=−25 m/sv_2=-25\,\text{m/s}. המהירות של רכבת 2 יחסית לנוסע:

v2,1=v2−v1=−25−20=−45 m/sv_{2,1}=v_2-v_1=-25-20=-45\,\text{m/s}

כלומר 45 m/s45\,\text{m/s} מערבה: בתנועה בכיוונים מנוגדים גודלי המהירויות מתחברים.

סעיף ב

תשובה:

4 s4\,\text{s}

במערכת של הנוסע הוא עומד, ורכבת באורך 180 m180\,\text{m} חולפת על פניו ב-45 m/s45\,\text{m/s}:

t=18045=4 st=\frac{180}{45}=4\,\text{s}

טעות נפוצה: לחלק במהירות הרכבת השנייה יחסית לקרקע (18025=7.2 s\frac{180}{25}=7.2\,\text{s}) – כך זה נראה רק לאדם שעומד על הרציף.

שאלה 4 · רכבת נוסעים עוקפת רכבת משאקצרה · בינונית

רכבת נוסעים שאורכה 150 m150\,\text{m} נוסעת במהירות 30 m/s30\,\text{m/s}, ועוקפת רכבת משא שאורכה 250 m250\,\text{m}, שנוסעת באותו כיוון על מסילה מקבילה במהירות 20 m/s20\,\text{m/s}. העקיפה מתחילה כשחזית רכבת הנוסעים מגיעה לסוף רכבת המשא, ומסתיימת כשסוף רכבת הנוסעים חולף על פני חזית רכבת המשא.

א.

כמה זמן נמשכת העקיפה?

ב.

איזה מרחק עוברת רכבת הנוסעים יחסית לקרקע במהלך העקיפה?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

40 s40\,\text{s}

נסתכל מרכבת המשא: יחסית אליה רכבת הנוסעים נעה ב-

vrel=30−20=10 m/sv_{\text{rel}}=30-20=10\,\text{m/s}

במערכת זו רכבת הנוסעים צריכה להתקדם את סכום שני האורכים: מחזיתה בסוף רכבת המשא ועד שסופה עובר את חזית רכבת המשא:

Δxrel=150+250=400 m  ⇒  t=40010=40 s\Delta x_{\text{rel}}=150+250=400\,\text{m}\;\Rightarrow\;t=\frac{400}{10}=40\,\text{s}

טעות נפוצה: לקחת רק את אורך רכבת המשא. העקיפה נגמרת רק כשגם סוף רכבת הנוסעים עבר את חזית רכבת המשא.

סעיף ב

תשובה:

1200 m1200\,\text{m}

Δx=30⋅40=1200 m\Delta x=30\cdot40=1200\,\text{m}

בדיקה: רכבת המשא עוברת באותו זמן 20⋅40=800 m20\cdot40=800\,\text{m}, וההפרש 1200−800=400 m1200-800=400\,\text{m} הוא בדיוק ההעתק היחסי מסעיף א.

שאלה 5 · סירה במורד הנהר ובמעלה הנהרקצרה · בינונית

שני מעגנים נמצאים על גדת נהר ישר, במרחק 1.2 km1.2\,\text{km} זה מזה. סירת מנוע שטה במהירות 5 m/s5\,\text{m/s} יחסית למים, והמים בנהר זורמים במהירות 1 m/s1\,\text{m/s} יחסית לגדה. הסירה שטה מהמעגן העליון אל המעגן התחתון (במורד הזרם) וחוזרת מיד.

א.

כמה זמן נמשכת ההפלגה במורד הזרם, וכמה במעלה הזרם?

ב.

האם ההפלגה הלוך ושוב בנהר אורכת יותר זמן, פחות זמן או אותו זמן כמו הלוך ושוב באגם שמימיו עומדים, באותו מרחק? נמקו בחישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

200 s200\,\text{s} במורד; 300 s300\,\text{s} במעלה

במורד הזרם מהירות הסירה ומהירות המים באותו כיוון:

v↓=5+1=6 m/s  ⇒  t↓=12006=200 sv_{\downarrow}=5+1=6\,\text{m/s}\;\Rightarrow\;t_{\downarrow}=\frac{1200}{6}=200\,\text{s}

במעלה הזרם הן בכיוונים מנוגדים:

v↑=5−1=4 m/s  ⇒  t↑=12004=300 sv_{\uparrow}=5-1=4\,\text{m/s}\;\Rightarrow\;t_{\uparrow}=\frac{1200}{4}=300\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

יותר זמן: 500 s500\,\text{s} לעומת 480 s480\,\text{s}

בנהר: 200+300=500 s200+300=500\,\text{s}. באגם: 2⋅12005=480 s\frac{2\cdot1200}{5}=480\,\text{s}.

בנהר לוקח יותר זמן. הזרם אמנם עוזר בכיוון אחד ומפריע בכיוון השני באותה מידה, אבל הסירה נמצאת יותר זמן בחלק שבו הוא מפריע (300 s300\,\text{s}) מאשר בחלק שבו הוא עוזר (200 s200\,\text{s}).

טעות נפוצה: לחשוב שההשפעות "מתקזזות" ולכן הזמן שווה.

שאלה 6 · מהירות הסירה ומהירות הזרם מתוך שני זמניםקצרה · בינונית

קייקית חותרת בנהר ישר לאורך קטע של 2.4 km2.4\,\text{km}. במורד הזרם היא עוברת את הקטע ב-55 דקות, ובמעלה הזרם – ב-88 דקות. היא חותרת באותו מאמץ בשני הכיוונים, כך שמהירותה יחסית למים זהה.

א.

מה מהירות הקייקית יחסית למים, ומה מהירות הזרם?

ב.

עלה נסחף עם הזרם לאורך אותו קטע. כמה זמן לוקח לו לעבור אותו?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

6.5 m/s6.5\,\text{m/s} יחסית למים; זרם 1.5 m/s1.5\,\text{m/s}

מהירויות יחסית לגדה:

v↓=2400300=8 m/s,v↑=2400480=5 m/sv_{\downarrow}=\frac{2400}{300}=8\,\text{m/s},\qquad v_{\uparrow}=\frac{2400}{480}=5\,\text{m/s}

נסמן ב-v′v' את מהירות הקייקית יחסית למים וב-uu את מהירות הזרם:

v′+u=8,v′−u=5v'+u=8,\qquad v'-u=5

חיבור וחיסור המשוואות: v′=6.5 m/sv'=6.5\,\text{m/s}, u=1.5 m/su=1.5\,\text{m/s}.

טעות נפוצה: לשכוח להמיר דקות לשניות לפני החלוקה.

סעיף ב

תשובה:

1600 s1600\,\text{s} (כ-26.726.7 דקות)

העלה נע עם המים, ולכן מהירותו יחסית לגדה היא מהירות הזרם:

t=24001.5=1600 s≈26.7 mint=\frac{2400}{1.5}=1600\,\text{s}\approx26.7\,\text{min}

שאלה 7 · הולכים על מדרגות נעותקצרה · בינונית

מדרגות נעות עולות בין שתי קומות בקניון. נוסע שעומד במקום על המדרגות הנעות מגיע מלמטה למעלה ב-40 s40\,\text{s}. כשהמדרגות מושבתות (עומדות), אותו נוסע עולה עליהן ברגל ב-60 s60\,\text{s}.

א.

כמה זמן ייקח לנוסע לעלות כשהוא הולך בקצב הרגיל שלו על המדרגות הנעות כשהן פועלות?

ב.

ילד מנסה לרדת ברגל במדרגות הנעות העולות, באותו קצב הליכה. האם יצליח להגיע למטה? מה יקרה לו?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

24 s24\,\text{s}

נסמן את אורך המדרגות ב-LL. מהירות המדרגות u=L40u=\frac{L}{40}, ומהירות הנוסע יחסית למדרגות v′=L60v'=\frac{L}{60}. כשהוא הולך עליהן כשהן פועלות, המהירויות מתחברות:

v=L40+L60=3L+2L120=L24v=\frac{L}{40}+\frac{L}{60}=\frac{3L+2L}{120}=\frac{L}{24}
t=Lv=24 st=\frac{L}{v}=24\,\text{s}

טעות נפוצה: לחבר את הזמנים (100 s100\,\text{s}) או למצע אותם (50 s50\,\text{s}). מחברים מהירויות, לא זמנים.

סעיף ב

תשובה:

לא; הוא יגיע למעלה אחרי 120 s120\,\text{s}

נבחר כיוון חיובי כלפי מעלה לאורך המדרגות:

v=u−v′=L40−L60=L120>0v=u-v'=\frac{L}{40}-\frac{L}{60}=\frac{L}{120}>0

מהירותו יחסית לקומות היא עדיין כלפי מעלה, כי המדרגות מהירות ממנו. הוא לא יגיע למטה, אלא ייסחף לאט למעלה ויגיע לקומה העליונה אחרי 120 s120\,\text{s} (אם התחיל מהתחתית).

שאלה 8 · מכונית צעצוע חוצה מסועקצרה · בינונית

מסוע במפעל רוחבו 0.6 m0.6\,\text{m}, והוא נע במהירות 0.5 m/s0.5\,\text{m/s} יחסית לרצפה. מכונית צעצוע מונחת על קצה המסוע ונוסעת בניצב לכיוון תנועת המסוע, במהירות 1.2 m/s1.2\,\text{m/s} יחסית למסוע, עד הקצה השני.

א.

כמה זמן לוקח למכונית לחצות את המסוע, ובאיזה מרחק לאורך כיוון תנועת המסוע היא נסחפת בזמן הזה?

ב.

מה גודל מהירות המכונית יחסית לרצפה?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

0.5 s0.5\,\text{s}; 0.25 m0.25\,\text{m}

הרכיב הניצב של מהירות המכונית הוא 1.2 m/s1.2\,\text{m/s}, ותנועת המסוע (בניצב לו) לא משנה אותו:

t=0.61.2=0.5 st=\frac{0.6}{1.2}=0.5\,\text{s}

בזמן הזה המסוע נושא אותה לאורכו:

Δx=0.5⋅0.5=0.25 m\Delta x=0.5\cdot0.5=0.25\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

1.3 m/s1.3\,\text{m/s}

המהירות יחסית לרצפה היא סכום וקטורי של שני רכיבים מאונכים:

v=1.22+0.52=1.69=1.3 m/sv=\sqrt{1.2^2+0.5^2}=\sqrt{1.69}=1.3\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחבר את המהירויות כמספרים (1.7 m/s1.7\,\text{m/s}). הן בכיוונים מאונכים, ולכן מחברים אותן כווקטורים.

שאלה 9 · חותר מאבד בקבוק מתחת לגשרקצרה · קשה

חותר שט בסירה במעלה נהר, ומהירותו יחסית למים קבועה. כשהוא עובר מתחת לגשר, בקבוק ריק נופל מהסירה למים ונסחף עם הזרם. אחרי 1515 דקות החותר מבחין בכך, מסתובב מיד ושט במורד הזרם, באותה מהירות יחסית למים. הוא משיג את הבקבוק 1.8 km1.8\,\text{km} מתחת לגשר.

א.

מה מהירות הזרם?

ב.

האם התשובה תלויה במהירות החותר יחסית למים? בדקו בחישוב במערכת הקרקע, עבור מהירות חתירה של 3 m/s3\,\text{m/s} יחסית למים.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

1 m/s1\,\text{m/s}

נסתכל במערכת של המים. בה הבקבוק עומד במקום, והחותר מתרחק ממנו 1515 דקות ומתקרב אליו באותה מהירות. לכן גם החזרה נמשכת 1515 דקות, ומאז שהבקבוק נפל ועד שנמצא עברו

15+15=30 min=1800 s15+15=30\,\text{min}=1800\,\text{s}

בזמן הזה הבקבוק נסחף עם המים 1.8 km1.8\,\text{km} יחסית לגשר:

u=1800 m1800 s=1 m/su=\frac{1800\,\text{m}}{1800\,\text{s}}=1\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

לא תלויה

בנימוק של סעיף א מהירות החותר לא נכנסה, ולכן התשובה לא תלויה בה. בדיקה במערכת הקרקע, עם u=1 m/su=1\,\text{m/s}:

•במעלה הזרם החותר נע ב-3−1=2 m/s3-1=2\,\text{m/s}, ותוך 900 s900\,\text{s} הוא מגיע 1800 m1800\,\text{m} מעל הגשר. הבקבוק נסחף 900 m900\,\text{m} מתחת לגשר. המרחק ביניהם: 2700 m2700\,\text{m}.

•במורד הזרם החותר נע ב-3+1=4 m/s3+1=4\,\text{m/s} והבקבוק ב-1 m/s1\,\text{m/s}: הם מתקרבים ב-3 m/s3\,\text{m/s}, וזמן ההשגה 27003=900 s\frac{2700}{3}=900\,\text{s} – שוב 1515 דקות.

•הבקבוק נמצא אחרי 1800 s1800\,\text{s}, ב-1800 m1800\,\text{m} מתחת לגשר ✓.

טעות נפוצה: לנסות לפתור הכול במערכת הקרקע בלי לדעת את מהירות החותר. הבחירה במערכת המים הופכת את הבעיה לפשוטה.

שאלה 10 · סירה חוצה נהר: חרטום בניצב לגדהביניים · בינונית

נהר ישר שרוחבו d=60 md=60\,\text{m} זורם מזרחה, ומהירות המים u=1.5 m/su=1.5\,\text{m/s} יחסית לגדות. סירה יוצאת מהנקודה A שעל הגדה הדרומית. הנקודה B נמצאת על הגדה הצפונית, ממש מול A. הסירה שטה במהירות v′=2 m/sv'=2\,\text{m/s} יחסית למים, וחרטומה מכוון כל הזמן צפונה, בניצב לגדה (מבט מלמעלה):

א.

מה מהירות הסירה יחסית לגדה (גודל וכיוון)?

ב.

כמה זמן לוקח לסירה לחצות את הנהר?

ג.

באיזה מרחק מ-B, ובאיזה כיוון, מגיעה הסירה לגדה הצפונית?

ד.

מה גודל ההעתק של הסירה מ-A עד הנקודה שבה היא מגיעה לגדה?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

2.5 m/s2.5\,\text{m/s}, בזווית של כ-37∘37^\circ מזרחה מכיוון צפון

מהירות הסירה יחסית לגדה היא סכום וקטורי של מהירותה יחסית למים ושל מהירות המים:

v→=v→′+u→\vec v=\vec v'+\vec u

שני הרכיבים מאונכים (צפונה ומזרחה), ולכן לפי משפט פיתגורס:

v=22+1.52=6.25=2.5 m/sv=\sqrt{2^2+1.5^2}=\sqrt{6.25}=2.5\,\text{m/s}

הזווית α\alpha מכיוון צפון לכיוון מזרח:

tan⁡α=uv′=1.52=0.75  ⇒  α≈36.9∘\tan\alpha=\frac{u}{v'}=\frac{1.5}{2}=0.75\;\Rightarrow\;\alpha\approx36.9^\circ

סעיף ב

תשובה:

30 s30\,\text{s}

רק הרכיב הצפוני של המהירות מקרב את הסירה לגדה השנייה, והוא v′=2 m/sv'=2\,\text{m/s} (הזרם מזרחי ולא משנה אותו):

t=dv′=602=30 st=\frac{d}{v'}=\frac{60}{2}=30\,\text{s}

טעות נפוצה: לחלק את רוחב הנהר במהירות 2.5 m/s2.5\,\text{m/s}. הסירה לא נעה בניצב לגדה, אלא באלכסון.

סעיף ג

תשובה:

45 m45\,\text{m} מזרחה מ-B

בזמן החצייה הזרם סוחף את הסירה מזרחה:

Δx=u t=1.5⋅30=45 m\Delta x=u\,t=1.5\cdot30=45\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

75 m75\,\text{m}

ההעתק הוא היתר במשולש ישר-זווית שניצביו 60 m60\,\text{m} (צפונה) ו-45 m45\,\text{m} (מזרחה):

∣Δr→∣=602+452=75 m|\Delta\vec r|=\sqrt{60^2+45^2}=75\,\text{m}

בדיקה: 2.5 m/s⋅30 s=75 m2.5\,\text{m/s}\cdot30\,\text{s}=75\,\text{m} ✓ – הסירה נעה בקו ישר במהירות קבועה.

שאלה 11 · גשם על חלון מכוניתביניים · בינונית

ביום בלי רוח טיפות גשם יורדות אנכית במהירות קבועה של 5 m/s5\,\text{m/s} יחסית לקרקע. מכונית נוסעת על כביש ישר ואופקי במהירות 12 m/s12\,\text{m/s}.

א.

מה מהירות טיפות הגשם יחסית למכונית (גודל), ובאיזו זווית ביחס לאנך נראים פסי הגשם על החלון הצדדי?

ב.

באיזו מהירות צריכה המכונית לנסוע כדי שהפסים ייראו בזווית של 45∘45^\circ לאנך?

ג.

מתחילה לנשוב רוח, וכעת לטיפות יש גם רכיב אופקי של 2 m/s2\,\text{m/s} יחסית לקרקע, בכיוון נסיעת המכונית (הרכיב האנכי לא השתנה). באיזו מהירות צריכה המכונית לנסוע כדי שהנהג יראה את הגשם יורד אנכית?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

13 m/s13\,\text{m/s}; כ-67∘67^\circ מהאנך, נוטים לאחור

מהירות הטיפה יחסית למכונית:

v→rel=v→rain−v→car\vec v_{\text{rel}}=\vec v_{\text{rain}}-\vec v_{\text{car}}

לטיפה יש יחסית למכונית רכיב אנכי 5 m/s5\,\text{m/s} כלפי מטה, ורכיב אופקי 12 m/s12\,\text{m/s} לאחור (נגד כיוון הנסיעה). שני הרכיבים מאונכים:

vrel=52+122=13 m/sv_{\text{rel}}=\sqrt{5^2+12^2}=13\,\text{m/s}
tan⁡β=125=2.4  ⇒  β≈67.4∘\tan\beta=\frac{12}{5}=2.4\;\Rightarrow\;\beta\approx67.4^\circ

הפסים נוטים מלמעלה-קדימה כלפי מטה-אחורה: לנהג נראה שהגשם בא מלפנים.

סעיף ב

תשובה:

5 m/s5\,\text{m/s}

בזווית 45∘45^\circ הרכיב האופקי (יחסית למכונית) שווה לרכיב האנכי:

vcar=5 m/sv_{\text{car}}=5\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

2 m/s2\,\text{m/s}

הגשם נראה אנכי כשהרכיב האופקי של מהירות הטיפות יחסית למכונית מתאפס:

vrain,x−vcar=0  ⇒  vcar=2 m/sv_{\text{rain},x}-v_{\text{car}}=0\;\Rightarrow\;v_{\text{car}}=2\,\text{m/s}

המכונית נוסעת יחד עם הרכיב האופקי של הטיפות.

טעות נפוצה: לחשוב שהגשם נראה אנכי רק כשהמכונית עומדת. כשהמכונית עומדת, הנהג רואה את הגשם נוטה – עם הרוח.

שאלה 12 · שחיין בנהר שזורם מהר ממנוביניים · קשה

שחיין חוצה נהר ישר שרוחבו 30 m30\,\text{m}. מהירות המים 1 m/s1\,\text{m/s} יחסית לגדות, ומהירות השחיין 0.6 m/s0.6\,\text{m/s} יחסית למים – הזרם מהיר מהשחיין. הנקודה P על הגדה השנייה נמצאת ממש מול נקודת היציאה. נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

השחיין מכוון את גופו בניצב לגדה. כמה זמן נמשכת החצייה, ובאיזה מרחק מ-P הוא יוצא מהמים?

ב.

האם השחיין יכול להגיע ל-P אם יבחר כיוון שחייה אחר? נמקו.

ג.

המאמן מציע לשחיין לשחות בזווית של 37∘37^\circ מהניצב לגדה, לכיוון מעלה הזרם. כמה זמן תימשך החצייה עכשיו, ובאיזה מרחק מ-P הוא ייצא מהמים?

ד.

השוו בין שתי הדרכים (סעיפים א ו-ג). מה מרוויחים ומה מפסידים כשמטים את כיוון השחייה נגד הזרם?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

50 s50\,\text{s}; 50 m50\,\text{m} במורד הזרם

מהירות השחיין יחסית לגדות היא סכום וקטורי של מהירותו יחסית למים ושל מהירות המים. כשהוא מכוון בניצב לגדה, כל מהירותו יחסית למים, 0.6 m/s0.6\,\text{m/s}, ניצבת לגדה, והזרם (המקביל לגדה) לא משנה את הרכיב הזה:

t=300.6=50 st=\frac{30}{0.6}=50\,\text{s}

בזמן הזה הזרם סוחף אותו:

Δx=1⋅50=50 m\Delta x=1\cdot50=50\,\text{m}

במורד הזרם מ-P.

סעיף ב

תשובה:

לא; הרכיב שלו נגד הזרם הוא לכל היותר 0.6 m/s0.6\,\text{m/s}, פחות מ-1 m/s1\,\text{m/s}

כדי להגיע ל-P מהירותו יחסית לגדות צריכה להיות ניצבת לגדה, כלומר הרכיב של מהירותו (יחסית למים) נגד הזרם צריך לבטל את הזרם, 1 m/s1\,\text{m/s}. אבל גודל מהירותו יחסית למים הוא רק 0.6 m/s0.6\,\text{m/s}, ולכן כל רכיב שלה קטן או שווה ל-0.6 m/s0.6\,\text{m/s}. בכל כיוון שחייה יישאר רכיב של לפחות 1−0.6=0.4 m/s1-0.6=0.4\,\text{m/s} במורד הזרם, והוא תמיד ייסחף.

טעות נפוצה: לחשב sin⁡θ=uv′=10.6\sin\theta=\frac{u}{v'}=\frac{1}{0.6} בלי לשים לב שאין זווית כזו (sin⁡θ\sin\theta לא גדול מ-1).

סעיף ג

תשובה:

62.5 s62.5\,\text{s}; 40 m40\,\text{m} במורד הזרם

נפרק את מהירות השחיין יחסית למים לרכיבים:

•בניצב לגדה: 0.6cos⁡37∘=0.6⋅0.8=0.48 m/s0.6\cos37^\circ=0.6\cdot0.8=0.48\,\text{m/s}

•נגד הזרם: 0.6sin⁡37∘=0.6⋅0.6=0.36 m/s0.6\sin37^\circ=0.6\cdot0.6=0.36\,\text{m/s}

יחסית לגדות הרכיב הניצב נשאר 0.48 m/s0.48\,\text{m/s}, והרכיב לאורך הנהר הוא 1−0.36=0.64 m/s1-0.36=0.64\,\text{m/s} במורד הזרם.

t=300.48=62.5 s,Δx=0.64⋅62.5=40 mt=\frac{30}{0.48}=62.5\,\text{s},\qquad\Delta x=0.64\cdot62.5=40\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

נסחפים פחות (4040 במקום 50 m50\,\text{m}), אבל החצייה ארוכה יותר (62.562.5 במקום 50 s50\,\text{s})

- זמן: זמן החצייה נקבע רק על ידי הרכיב הניצב לגדה. בשחייה בניצב הוא הגדול ביותר (0.6 m/s0.6\,\text{m/s}), ולכן החצייה הקצרה ביותר בזמן היא 50 s50\,\text{s}. כל הטיה מקטינה את הרכיב הזה ומאריכה את החצייה.

- סחיפה: ההטיה נגד הזרם מקטינה את מהירות הסחיפה (0.640.64 במקום 1 m/s1\,\text{m/s}) יותר ממה שהיא מאריכה את הזמן, ולכן הסחיפה הכוללת קטנה: 40 m40\,\text{m} במקום 50 m50\,\text{m}.

בדיקה: מהירותו יחסית לגדות בסעיף ג היא 0.482+0.642=0.8 m/s\sqrt{0.48^2+0.64^2}=0.8\,\text{m/s}, וההעתק 0.8⋅62.5=50 m=302+4020.8\cdot62.5=50\,\text{m}=\sqrt{30^2+40^2} ✓.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.