דילוג לתוכן המרכזי

כלים מתמטיים לפיזיקה - שאלות ותרגילים

כיתה י' · פיזיקה לכיתה י' - מגמה (5 יח"ל) · מבוא: גדלים, יחידות וכלים מתמטיים · 12 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · זווית השיפוע של רמפה לגלגיליותקצרה · קלה

בתרשים רמפה ישרה לגלגיליות. LL הוא אורך משטח הרמפה, hh הוא גובה הרמפה, dd הוא האורך האופקי שלה, ו-α\alpha היא זווית השיפוע מעל הקרקע.

א.

ברמפה אחת L=4 mL=4\,\text{m} ו-h=2 mh=2\,\text{m}. מצאו את הזווית α\alpha.

ב.

ברמפה אחרת נתון d=2.4 md=2.4\,\text{m} ו-L=3 mL=3\,\text{m}. מצאו את זווית השיפוע α\alpha ואת גובה הרמפה hh.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

α=30∘\alpha=30^\circ

במשולש ישר הזווית hh הוא הניצב שמול הזווית α\alpha, ו-LL הוא היתר. היחס בין הניצב שמול הזווית ליתר הוא הסינוס:

sin⁡α=hL=24=0.5  ⇒  α=30∘\sin\alpha=\frac{h}{L}=\frac{2}{4}=0.5\;\Rightarrow\;\alpha=30^\circ

סעיף ב

תשובה:

α≈36.9∘\alpha\approx36.9^\circ, h=1.8 mh=1.8\,\text{m}

dd הוא הניצב שליד הזווית α\alpha, ו-LL הוא היתר. היחס בין הניצב שליד הזווית ליתר הוא הקוסינוס:

cos⁡α=dL=2.43=0.8  ⇒  α≈36.9∘\cos\alpha=\frac{d}{L}=\frac{2.4}{3}=0.8\;\Rightarrow\;\alpha\approx36.9^\circ

את הגובה מוצאים ממשפט פיתגורס:

h=L2−d2=32−2.42=9−5.76=3.24=1.8 mh=\sqrt{L^2-d^2}=\sqrt{3^2-2.4^2}=\sqrt{9-5.76}=\sqrt{3.24}=1.8\,\text{m}

(בדיקה: sin⁡36.9∘≈0.6=1.83\sin36.9^\circ\approx0.6=\frac{1.8}{3}.)

טעות נפוצה: להשתמש בסינוס גם כאן. סינוס מתאים לניצב שמול הזווית, והאורך האופקי dd נמצא ליד הזווית.

שאלה 2 · סולם נשען על קיר ומדרגות נעותקצרה · קלה

בשני הסעיפים נתונה זווית וצלע אחת של משולש ישר זווית, ומחפשים צלע אחרת.

א.

סולם שאורכו L=4 mL=4\,\text{m} נשען על קיר אנכי ויוצר זווית θ=60∘\theta=60^\circ עם הרצפה האופקית. מה המרחק בין רגלי הסולם לקיר, ולאיזה גובה על הקיר מגיע ראש הסולם?

ב.

מדרגות נעות עולות בזווית של 30∘30^\circ מעל הרצפה ומעלות נוסע לגובה של 6 m6\,\text{m}. מה אורך המדרגות הנעות, כלומר המרחק שהנוסע עובר לאורכן?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

מרחק מהקיר 2 m2\,\text{m}; גובה 23≈3.46 m2\sqrt3\approx3.46\,\text{m}

הסולם הוא היתר. המרחק מהקיר הוא הניצב שליד θ\theta, והגובה על הקיר הוא הניצב שמול θ\theta:

d=Lcos⁡θ=4⋅cos⁡60∘=4⋅0.5=2 md=L\cos\theta=4\cdot\cos60^\circ=4\cdot0.5=2\,\text{m}
h=Lsin⁡θ=4⋅sin⁡60∘=4⋅32=23≈3.46 mh=L\sin\theta=4\cdot\sin60^\circ=4\cdot\frac{\sqrt3}{2}=2\sqrt3\approx3.46\,\text{m}

בדיקה בפיתגורס: 22+(23)2=4+12=16=422^2+(2\sqrt3)^2=4+12=16=4^2.

סעיף ב

תשובה:

12 m12\,\text{m}

הגובה h=6 mh=6\,\text{m} הוא הניצב שמול זווית השיפוע, ואורך המדרגות ss הוא היתר:

sin⁡30∘=hs  ⇒  s=hsin⁡30∘=60.5=12 m\sin30^\circ=\frac{h}{s}\;\Rightarrow\;s=\frac{h}{\sin30^\circ}=\frac{6}{0.5}=12\,\text{m}

טעות נפוצה: לכפול במקום לחלק, 6⋅sin⁡30∘=3 m6\cdot\sin30^\circ=3\,\text{m}. היתר הוא הצלע הארוכה במשולש, ולכן הוא חייב לצאת גדול מ-6 m6\,\text{m}.

שאלה 3 · שיפוע של גרף מהירות-זמןקצרה · קלה

הגרף שלפניכם מתאר את מהירותה של עגלה כפונקציה של הזמן. הגרף הוא קו ישר שעובר בנקודות (0 s, 2 m/s)(0\,\text{s},\,2\,\text{m/s}) ו-(4 s, 10 m/s)(4\,\text{s},\,10\,\text{m/s}).

t (s)v (m/s)1234524681012
א.

מצאו את שיפוע הגרף, כולל יחידות. איזה גודל פיזיקלי הוא מייצג?

ב.

כתבו את משוואת הקו v(t)v(t). בהנחה שהעגלה ממשיכה להאיץ באותו אופן, מה תהיה מהירותה ברגע t=7 st=7\,\text{s}?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

2 m/s22\,\text{m/s}^2: התאוצה של העגלה

m=ΔvΔt=10−24−0=84=2 m/ss=2 m/s2m=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{10-2}{4-0}=\frac{8}{4}=2\,\frac{\text{m/s}}{\text{s}}=2\,\text{m/s}^2

יחידות השיפוע: יחידות הציר האנכי (m/s\text{m/s}) חלקי יחידות הציר האופקי (s\text{s}). השיפוע של גרף מהירות-זמן הוא התאוצה.

סעיף ב

תשובה:

v=2+2tv=2+2t; v(7)=16 m/sv(7)=16\,\text{m/s}

נקודת החיתוך עם הציר האנכי היא המהירות ב-t=0t=0: v0=2 m/sv_0=2\,\text{m/s}. לכן:

v(t)=2+2tv(t)=2+2t
v(7)=2+2⋅7=16 m/sv(7)=2+2\cdot7=16\,\text{m/s}

את התשובה אי אפשר לקרוא מהגרף (הוא מסתיים ב-t=5 st=5\,\text{s}), אבל המשוואה מאפשרת להמשיך את הקו.

שאלה 4 · זווית ביחס לאנך: מטוטלת ושלט תלויקצרה · בינונית

בשני המצבים שלפניכם הזווית המבוקשת נמדדת ביחס לקו אנכי, ולא ביחס לקרקע.

א.

כדור קטן תלוי בחוט שאורכו ℓ=1.2 m\ell=1.2\,\text{m}. מסיטים את הכדור הצידה ומחזיקים אותו כשהחוט מתוח, כך שהמרחק האופקי בין הכדור לקו האנכי שעובר בנקודת התלייה הוא x=0.6 mx=0.6\,\text{m}. מצאו את הזווית θ\theta בין החוט לאנך.

ב.

שלט תלוי בקצה מוט אופקי שאורכו d=0.8 md=0.8\,\text{m} ומחובר לקיר אנכי. כבל מתוח מקצה המוט לנקודה על הקיר שנמצאת H=0.6 mH=0.6\,\text{m} מעל המוט. מצאו את הזווית β\beta בין הכבל לקיר.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

θ=30∘\theta=30^\circ

המשולש ישר הזווית בנוי מהחוט (היתר), מהקו האנכי ומהמרחק האופקי xx. הקודקוד של θ\theta הוא נקודת התלייה, ולכן xx הוא הניצב שמול θ\theta:

sin⁡θ=xℓ=0.61.2=0.5  ⇒  θ=30∘\sin\theta=\frac{x}{\ell}=\frac{0.6}{1.2}=0.5\;\Rightarrow\;\theta=30^\circ

טעות נפוצה: לענות 60∘60^\circ. זו הזווית בין החוט לקו האופקי, ולא לאנך.

סעיף ב

תשובה:

β≈53.1∘\beta\approx53.1^\circ

המשולש: הקיר (ניצב HH), המוט (ניצב dd) והכבל (היתר). הקודקוד של β\beta נמצא על הקיר, בנקודה שבה מחובר הכבל. לכן dd הוא הניצב שמול β\beta, ו-HH הוא הניצב שלידה. שני הניצבים ידועים, ולכן משתמשים בטנגנס:

tan⁡β=dH=0.80.6=43  ⇒  β≈53.1∘\tan\beta=\frac{d}{H}=\frac{0.8}{0.6}=\frac43\;\Rightarrow\;\beta\approx53.1^\circ

(הזווית בין הכבל למוט היא 90∘−53.1∘=36.9∘90^\circ-53.1^\circ=36.9^\circ.)

שאלה 5 · כביש עם שיפוע של 10 אחוזקצרה · בינונית

שלט בכביש הררי מודיע ששיפוע הכביש הוא 10%10\%: על כל 100 m100\,\text{m} של התקדמות אופקית, הכביש עולה 10 m10\,\text{m}.

א.

מהי זווית השיפוע של הכביש מעל האופק?

ב.

מכונית נוסעת 2 km2\,\text{km} לאורך הכביש. בכמה מטרים היא עולה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

α≈5.7∘\alpha\approx5.7^\circ

העלייה והתקדמות האופקית הן שני הניצבים, ולכן השיפוע באחוזים הוא הטנגנס של זווית השיפוע:

tan⁡α=10100=0.1  ⇒  α≈5.7∘\tan\alpha=\frac{10}{100}=0.1\;\Rightarrow\;\alpha\approx5.7^\circ

סעיף ב

תשובה:

כ-199 m199\,\text{m}

2 km=2000 m2\,\text{km}=2000\,\text{m} הם המרחק לאורך הכביש, כלומר היתר. העלייה היא הניצב שמול הזווית:

h=2000⋅sin⁡5.7∘≈2000⋅0.0995≈199 mh=2000\cdot\sin5.7^\circ\approx2000\cdot0.0995\approx199\,\text{m}

התוצאה כמעט שווה ל-0.1⋅2000=200 m0.1\cdot2000=200\,\text{m}, כי בזוויות קטנות sin⁡α≈tan⁡α\sin\alpha\approx\tan\alpha. בשיפועים חדים ההבדל גדל: בשיפוע של 100%100\% (45∘45^\circ), לאורך 2000 m2000\,\text{m} של כביש עולים רק כ-1414 m1414\,\text{m}, ולא 2000 m2000\,\text{m}.

טעות נפוצה: לחשוב שהשיפוע באחוזים הוא היחס בין העלייה לאורך הכביש. הוא מוגדר ביחס להתקדמות האופקית.

שאלה 6 · חלקיק שמקומו פרבולה: מתי הוא בראשית ומתי הוא מסתובב?קצרה · בינונית

מקומו של חלקיק על ציר xx (במטרים) כפונקציה של הזמן (בשניות) הוא:

x(t)=t2−6t+5,t≥0x(t)=t^2-6t+5,\qquad t\ge0
א.

באילו רגעים החלקיק נמצא בראשית הציר?

ב.

מהו המקום השלילי ביותר שהחלקיק מגיע אליו, ובאיזה רגע? מה קורה לכיוון התנועה של החלקיק ברגע הזה?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

t=1 st=1\,\text{s} ו-t=5 st=5\,\text{s}

בראשית x=0x=0:

t2−6t+5=0  ⇒  (t−1)(t−5)=0t^2-6t+5=0\;\Rightarrow\;(t-1)(t-5)=0

ולכן t=1 st=1\,\text{s} או t=5 st=5\,\text{s}. שני הפתרונות חיוביים, ולכן החלקיק עובר בראשית פעמיים.

סעיף ב

תשובה:

x=−4 mx=-4\,\text{m} ב-t=3 st=3\,\text{s}; ברגע הזה החלקיק משנה כיוון

המקדם של t2t^2 חיובי, ולכן הפרבולה מחייכת, והקודקוד שלה הוא נקודת מינימום:

t=−b2a=−−62⋅1=3 s,x(3)=9−18+5=−4 mt=-\frac{b}{2a}=-\frac{-6}{2\cdot1}=3\,\text{s},\qquad x(3)=9-18+5=-4\,\text{m}

עד t=3 st=3\,\text{s} המקום יורד (החלקיק נע בכיוון השלילי), ואחרי כן המקום עולה (החלקיק נע בכיוון החיובי). כלומר, ב-t=3 st=3\,\text{s} החלקיק נעצר לרגע ומשנה כיוון.

שאלה 7 · צלזיוס ופרנהייט: מתי שני המדחומים מראים אותו מספר?קצרה · קשה

הקשר בין טמפרטורה במעלות צלזיוס, TCT_C, לבין טמפרטורה במעלות פרנהייט, TFT_F, הוא קווי: הגרף של TFT_F כפונקציה של TCT_C הוא קו ישר. מים קופאים ב-0∘C0^\circ\text{C}, שהן 32∘F32^\circ\text{F}, ורותחים ב-100∘C100^\circ\text{C}, שהן 212∘F212^\circ\text{F}.

א.

מצאו את TFT_F כפונקציה של TCT_C.

ב.

באיזו טמפרטורה שני המדחומים מראים אותו מספר?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

TF=1.8 TC+32T_F=1.8\,T_C+32

הקו עובר דרך הנקודות (0,32)(0,32) ו-(100,212)(100,212). השיפוע:

m=212−32100−0=180100=1.8m=\frac{212-32}{100-0}=\frac{180}{100}=1.8

(מעלת צלזיוס אחת שווה ל-1.81.8 מעלות פרנהייט.) נקודת החיתוך עם הציר האנכי היא 3232, ולכן:

TF=1.8 TC+32T_F=1.8\,T_C+32

סעיף ב

תשובה:

−40∘-40^\circ (כלומר −40∘C=−40∘F-40^\circ\text{C}=-40^\circ\text{F})

מחפשים טמפרטורה שבה TF=TCT_F=T_C. נסמן את המספר המשותף ב-TT ונציב במשוואה:

T=1.8 T+32  ⇒  −0.8 T=32  ⇒  T=−40T=1.8\,T+32\;\Rightarrow\;-0.8\,T=32\;\Rightarrow\;T=-40

מבחינה גרפית, זו נקודת החיתוך של הקו TF=1.8TC+32T_F=1.8T_C+32 עם הקו TF=TCT_F=T_C.

טעות נפוצה: לחפש את התשובה בין 00 ל-100100. מעל 0∘C0^\circ\text{C} המספר בפרנהייט תמיד גדול יותר, כך שהמספרים יכולים להשתוות רק בטמפרטורה שלילית.

שאלה 8 · הגדלת זווית של קרש: האם הגובה מוכפל?קצרה · קשה

קרש שאורכו LL נשען כך שקצהו התחתון על הרצפה, והוא יוצר זווית α\alpha עם הרצפה. הגובה של קצהו העליון מעל הרצפה הוא hh.

א.

תלמיד טוען: אם מגדילים את הזווית מ-30∘30^\circ ל-60∘60^\circ (בלי לשנות את LL), הגובה hh גדל פי 2. האם הוא צודק? חשבו פי כמה גדל הגובה.

ב.

לאיזו זווית צריך להרים את הקרש כדי שהגובה יהיה כפול מהגובה בזווית של 30∘30^\circ?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

לא צודק: הגובה גדל פי 3≈1.73\sqrt3\approx1.73

הקרש הוא היתר, והגובה הוא הניצב שמול α\alpha: h=Lsin⁡αh=L\sin\alpha. היחס בין הגבהים:

h60h30=Lsin⁡60∘Lsin⁡30∘=3/21/2=3≈1.73\frac{h_{60}}{h_{30}}=\frac{L\sin60^\circ}{L\sin30^\circ}=\frac{\sqrt3/2}{1/2}=\sqrt3\approx1.73

הגובה פרופורציוני ל-sin⁡α\sin\alpha, ולא לזווית עצמה. הכפלת הזווית לא מכפילה את הסינוס.

סעיף ב

תשובה:

90∘90^\circ (הקרש אנכי, h=Lh=L)

צריך Lsin⁡α=2Lsin⁡30∘=2L⋅0.5=LL\sin\alpha=2L\sin30^\circ=2L\cdot0.5=L, כלומר:

sin⁡α=1  ⇒  α=90∘\sin\alpha=1\;\Rightarrow\;\alpha=90^\circ

רק כשהקרש עומד אנכית הגובה הוא LL, וזה פי 2 מהגובה L2\frac{L}{2} בזווית של 30∘30^\circ. אין זווית אחרת שנותנת גובה כזה, כי hh לא יכול להיות גדול מ-LL.

שאלה 9 · קו ישר דרך שתי מדידות: עגלה במהירות קבועהביניים · בינונית

עגלה נעה לאורך ציר xx במהירות קבועה, ולכן גרף המקום-זמן שלה הוא קו ישר. נמדדו שתי נקודות: ברגע t=2 st=2\,\text{s} העגלה נמצאת ב-x=7 mx=7\,\text{m}, וברגע t=6 st=6\,\text{s} היא נמצאת ב-x=−1 mx=-1\,\text{m}.

א.

חשבו את שיפוע הגרף. מהן יחידות השיפוע, ומה המשמעות הפיזיקלית שלו?

ב.

כתבו את משוואת הקו x(t)x(t).

ג.

באיזה רגע העגלה עוברת בראשית הציר?

ד.

שרטטו את גרף המקום-זמן של העגלה בתחום 0≤t≤8 s0\le t\le8\,\text{s}, וסמנו עליו את נקודות החיתוך עם הצירים.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

−2 m/s-2\,\text{m/s}: זו מהירות העגלה

שיפוע של קו ישר דרך שתי נקודות:

m=ΔxΔt=−1−76−2=−84=−2 m/sm=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{-1-7}{6-2}=\frac{-8}{4}=-2\,\text{m/s}

יחידות השיפוע הן יחידות הציר האנכי חלקי יחידות הציר האופקי: מטר לשנייה. בגרף מקום-זמן השיפוע הוא המהירות של העגלה. הסימן השלילי אומר שהעגלה נעה בכיוון השלילי של ציר xx.

סעיף ב

תשובה:

x=11−2tx=11-2t (xx במטרים, tt בשניות)

משוואת ישר: x=x0+vtx=x_0+vt, כאשר v=−2 m/sv=-2\,\text{m/s} הוא השיפוע ו-x0x_0 הוא נקודת החיתוך עם ציר xx (המקום ב-t=0t=0). נציב את הנקודה (2,7)(2,7):

7=x0+(−2)⋅2  ⇒  x0=11 m7=x_0+(-2)\cdot2\;\Rightarrow\;x_0=11\,\text{m}
x(t)=11−2tx(t)=11-2t

בדיקה בנקודה השנייה: x(6)=11−12=−1 mx(6)=11-12=-1\,\text{m}. ✓

סעיף ג

תשובה:

t=5.5 st=5.5\,\text{s}

בראשית x=0x=0:

0=11−2t  ⇒  t=5.5 s0=11-2t\;\Rightarrow\;t=5.5\,\text{s}

זו נקודת החיתוך של הגרף עם ציר הזמן.

סעיף ד

תשובה:

קו ישר יורד מהנקודה (0,11)(0,11), חותך את ציר הזמן ב-(5.5,0)(5.5,0) ומגיע ל-(8,−5)(8,-5)

מחשבים את המקום בקצות התחום: x(0)=11 mx(0)=11\,\text{m}, x(8)=11−16=−5 mx(8)=11-16=-5\,\text{m}. הקו יורד (שיפוע שלילי), חותך את ציר xx ב-11 m11\,\text{m} ואת ציר הזמן ב-5.5 s5.5\,\text{s}:

t (s)x (m)123456789-6-4-224681012(0,11)(5.5,0)

שאלה 10 · גובה של אבן כפונקציה של הזמן: פרבולהביניים · בינונית

אבן נזרקת מגג של בניין. גובה האבן מעל הקרקע hh (במטרים) כפונקציה של הזמן tt (בשניות) מרגע הזריקה הוא:

h(t)=−5t2+20t+25h(t)=-5t^2+20t+25

הפונקציה מתארת את התנועה מרגע הזריקה (t=0t=0) ועד שהאבן פוגעת בקרקע.

א.

מה גובה הגג?

ב.

באיזה רגע האבן פוגעת בקרקע? הסבירו מדוע אחד הפתרונות של המשוואה נפסל.

ג.

מהו הגובה המרבי שהאבן מגיעה אליו, ובאיזה רגע?

ד.

האם הפרבולה מחייכת או עצובה? שרטטו סקיצה של הגרף בתחום שבו הוא מתאר את התנועה.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

25 m25\,\text{m}

ברגע הזריקה האבן נמצאת על הגג. נציב t=0t=0:

h(0)=−5⋅0+20⋅0+25=25 mh(0)=-5\cdot0+20\cdot0+25=25\,\text{m}

זו נקודת החיתוך של הפרבולה עם הציר האנכי.

סעיף ב

תשובה:

t=5 st=5\,\text{s}

בקרקע h=0h=0:

−5t2+20t+25=0    /:(−5)  ⇒  t2−4t−5=0  ⇒  (t−5)(t+1)=0-5t^2+20t+25=0\;\;/:(-5)\;\Rightarrow\;t^2-4t-5=0\;\Rightarrow\;(t-5)(t+1)=0

הפתרונות: t=5 st=5\,\text{s} ו-t=−1 st=-1\,\text{s}. הפתרון t=−1 st=-1\,\text{s} הוא רגע לפני הזריקה, מחוץ לתחום שבו הפונקציה מתארת את התנועה, ולכן נפסל. האבן פוגעת בקרקע ב-t=5 st=5\,\text{s}.

סעיף ג

תשובה:

45 m45\,\text{m}, ב-t=2 st=2\,\text{s}

הגובה המרבי הוא קודקוד הפרבולה. עבור h=at2+bt+ch=at^2+bt+c שיעור הקודקוד הוא:

t=−b2a=−202⋅(−5)=2 st=-\frac{b}{2a}=-\frac{20}{2\cdot(-5)}=2\,\text{s}
h(2)=−5⋅4+20⋅2+25=−20+40+25=45 mh(2)=-5\cdot4+20\cdot2+25=-20+40+25=45\,\text{m}

דרך נוספת: הקודקוד נמצא באמצע בין שני השורשים, −1+52=2\frac{-1+5}{2}=2.

סעיף ד

תשובה:

עצובה (פתוחה כלפי מטה), כי המקדם של t2t^2 שלילי

המקדם של t2t^2 הוא −5<0-5<0, ולכן הפרבולה עצובה (פתוחה כלפי מטה), ויש לה נקודת מקסימום, ולא מינימום. זה מתאים לתנועה: האבן עולה, מגיעה לגובה מרבי ויורדת.

הסקיצה מתחילה ב-(0,25)(0,25), עולה עד הקודקוד (2,45)(2,45) ויורדת עד (5,0)(5,0):

t (s)h (m)123456-55101520253035404550(0,25)(2,45)(5,0)

טעות נפוצה: לצייר את הפרבולה גם בזמנים שליליים או מתחת לקרקע. הגרף מתאר את התנועה רק בין t=0t=0 ל-t=5 st=5\,\text{s}.

שאלה 11 · צל של עמוד וזווית השמשביניים · בינונית

עמוד אנכי שגובהו h=3 mh=3\,\text{m} עומד על קרקע אופקית. קרני השמש מגיעות בזווית θ\theta מעל האופק, והעמוד מטיל צל שאורכו ss.

א.

בשעות הבוקר אורך הצל s=33 m≈5.2 ms=3\sqrt3\,\text{m}\approx5.2\,\text{m}. מצאו את θ\theta.

ב.

בצהריים השמש גבוהה יותר, ו-θ=60∘\theta=60^\circ. מה אורך הצל עכשיו?

ג.

באותו רגע בצהריים בניין סמוך מטיל צל שאורכו 12 m12\,\text{m}. מה גובה הבניין?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

θ=30∘\theta=30^\circ

הקרן שעוברת בראש העמוד מגיעה לקצה הצל. העמוד והצל הם שני הניצבים של משולש ישר זווית: hh מול θ\theta, ו-ss ליד θ\theta:

tan⁡θ=hs=333=13  ⇒  θ=30∘\tan\theta=\frac{h}{s}=\frac{3}{3\sqrt3}=\frac{1}{\sqrt3}\;\Rightarrow\;\theta=30^\circ

סעיף ב

תשובה:

s=3≈1.73 ms=\sqrt3\approx1.73\,\text{m}

tan⁡60∘=hs  ⇒  s=htan⁡60∘=33=3≈1.73 m\tan60^\circ=\frac{h}{s}\;\Rightarrow\;s=\frac{h}{\tan60^\circ}=\frac{3}{\sqrt3}=\sqrt3\approx1.73\,\text{m}

ככל שהשמש גבוהה יותר, הצל קצר יותר.

סעיף ג

תשובה:

123≈20.8 m12\sqrt3\approx20.8\,\text{m}

קרני השמש מקבילות, ולכן גם לבניין הזווית θ=60∘\theta=60^\circ:

H=sBtan⁡60∘=123≈20.8 mH=s_B\tan60^\circ=12\sqrt3\approx20.8\,\text{m}

דרך אחרת: היחס בין גובה לצל זהה לעמוד ולבניין (משולשים דומים): H12=33⇒H=123 m\frac{H}{12}=\frac{3}{\sqrt3}\Rightarrow H=12\sqrt3\,\text{m}.

טעות נפוצה: להשתמש בסינוס. הצל והגובה הם שני ניצבים, והיתר (הקרן עצמה) לא ידוע, ולכן כאן מתאים טנגנס.

שאלה 12 · מדידות של קפיץ: משוואת ישר מטבלהביניים · בינונית

תלמידה תולה משקולות על קפיץ ומודדת את אורכו LL עבור כוחות FF שונים:

כוח FF (N)0246
אורך הקפיץ LL (cm)12151821
א.

הראו שהנקודות (F,L)(F,L) נמצאות על קו ישר.

ב.

מצאו את שיפוע הקו ויחידותיו, ואת נקודת החיתוך שלו עם ציר LL. מה המשמעות הפיזיקלית של כל אחד מהם?

ג.

כתבו את משוואת הקו, ומצאו באיזה כוח אורך הקפיץ יהיה 27 cm27\,\text{cm} (בהנחה שהקשר נשאר קווי).

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

לכל תוספת של 2 N2\,\text{N} האורך גדל ב-3 cm3\,\text{cm}: קצב שינוי קבוע

נקודות נמצאות על קו ישר אם השיפוע בין כל שתי נקודות סמוכות שווה. כאן FF גדל כל פעם ב-2 N2\,\text{N}, ו-LL גדל כל פעם ב-3 cm3\,\text{cm} (12→15→18→2112\to15\to18\to21). קצב השינוי קבוע, ולכן הנקודות על קו ישר.

סעיף ב

תשובה:

שיפוע 1.5 cm/N1.5\,\text{cm/N}; חיתוך 12 cm12\,\text{cm} (האורך הרפוי)

m=ΔLΔF=21−126−0=96=1.5 cm/Nm=\frac{\Delta L}{\Delta F}=\frac{21-12}{6-0}=\frac{9}{6}=1.5\,\text{cm/N}

השיפוע: בכמה סנטימטרים הקפיץ מתארך על כל ניוטון של כוח.

נקודת החיתוך עם ציר LL היא האורך כאשר F=0F=0: L0=12 cmL_0=12\,\text{cm}, האורך הרפוי של הקפיץ (בלי משקולות).

סעיף ג

תשובה:

L=12+1.5FL=12+1.5F; F=10 NF=10\,\text{N}

משוואת ישר בצורה L=L0+mFL=L_0+mF:

L=12+1.5F(L in cm,  F in N)L=12+1.5F\quad(L\text{ in cm},\;F\text{ in N})

נציב L=27L=27:

27=12+1.5F  ⇒  F=151.5=10 N27=12+1.5F\;\Rightarrow\;F=\frac{15}{1.5}=10\,\text{N}

טעות נפוצה: לחלק 27/1.5=18 N27/1.5=18\,\text{N}, כאילו הקו עובר בראשית. האורך אינו פרופורציוני לכוח; ההתארכות L−L0L-L_0 היא שפרופורציונית לכוח.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.