דילוג לתוכן המרכזי

מדידת אורך ומרחק - שאלות ותרגילים

פיזיקה לכיתה ז' - מצוינות מדעית-טכנולוגית · גדלים פיזיקליים ומדידה · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את התשובה והפתרון. לסיכום של השיעור

שאלה 1

קלה · אמריקאית

רון רוצה לדעת את הקוטר ואת העובי של כפתור קטן. יש לו סרגל שמסומן בו כל מ"מ, ושקית עם הרבה כפתורים זהים. איזו דרך תיתן לו את התוצאה המדויקת ביותר?

  1. א. למדוד כפתור אחד בסרגל, פעם אחת לקוטר ופעם אחת לעובי

  2. ב. למדוד כפתור אחד, ולכפול כל תוצאה ב-1010

  3. ג. להניח 1010 כפתורים בשורה צמודה ולמדוד את אורך השורה, להערים 1010 כפתורים ולמדוד את גובה הערמה, ולחלק כל תוצאה ב-1010

  4. ד. להשוות בעין את הכפתור למטבע שגודלו ידוע

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

כשהגוף קטן, הטעות בקריאת הסרגל (כחצי מ"מ) גדולה ביחס לגודל שלו. מודדים יחד הרבה גופים זהים: הטעות נשארת כחצי מ"מ, אבל מתחלקת בין 1010 הכפתורים.

•מדידה של כפתור אחד: הטעות בקריאה גדולה ביחס לעובי של מ"מ או שניים.

•לכפול ב-1010: נותן את האורך של 1010 כפתורים, לא של אחד, וגם הטעות גדלה פי 1010.

•השוואה בעין: הערכה, לא מדידה.

שאלה 2

קלה · אמריקאית

בספר מתכונים 300300 דפים. עובי כל הדפים יחד, בלי הכריכה, הוא 2.72.7 ס"מ. מה עובי דף אחד?

  1. א. 0.090.09 מ"מ

  2. ב. 0.90.9 מ"מ

  3. ג. 0.0090.009 מ"מ

  4. ד. 111111 מ"מ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: א

1. 2.72.7 ס"מ =27=27 מ"מ.

2. 27:300=0.0927:300=0.09 מ"מ (וזה 0.0090.009 ס"מ).

- 0.90.9: המירו ס"מ למ"מ בכפל ב-100100 במקום ב-1010.

- 0.0090.009: חילקו 2.7:3002.7:300 וכתבו מ"מ, בלי להמיר. זו התוצאה בס"מ.

- 111111: חילקו את מספר הדפים בעובי (300:2.7300:2.7).

שאלה 3

קלה · פתוחה

אביגיל רוצה לדעת מה הקוטר הממוצע של גרגר עדשים. יש לו שקית עדשים וסרגל שמסומן בו כל מ"מ.

א. למה קשה למדוד במדויק גרגר עדשה אחד בסרגל?

תשובה ופתרון לסעיף א

הגרגר קטן מאוד, רק כמה מ"מ, והטעות בקריאת הסרגל גדולה ביחס אליו.

1. בסרגל קוראים בדיוק של כחצי מ"מ.

2. הקוטר של גרגר הוא כמה מ"מ בלבד, ולכן חצי מ"מ הוא חלק גדול מהתוצאה.

ב. הציעו לאביגיל דרך למדוד, וכתבו איך מחשבים את התוצאה.

תשובה ופתרון לסעיף ב

מניחים הרבה גרגרים, למשל 5050, בשורה ישרה וצמודה, מודדים את אורך השורה ומחלקים במספר הגרגרים.

1. סופרים 5050 גרגרים ומניחים אותם בשורה, כל גרגר נוגע בשכן שלו.

2. מודדים את אורך השורה כולה בסרגל.

3. מחלקים את האורך ב-5050 ומקבלים את הקוטר הממוצע של גרגר.

4. ככל שהשורה ארוכה יותר, טעות הקריאה מתחלקת בין יותר גרגרים.

שאלה 4

קלה · אמריקאית

הקצה של הסרגל של דנה שבור, ולכן היא הניחה מחק כך שקצה אחד שלו נמצא מול השנתה 22 ס"מ. הקצה השני של המחק נמצא מול השנתה 9.79.7 ס"מ. מה אורך המחק?

  1. א. 9.79.7 ס"מ

  2. ב. 11.711.7 ס"מ

  3. ג. 7.37.3 ס"מ

  4. ד. 7.77.7 ס"מ

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

האורך הוא ההפרש בין שתי הקריאות: 9.7−2=7.79.7-2=7.7 ס"מ. אפשר להתחיל למדוד מכל שנתה, בתנאי שמחסרים אותה.

- 9.79.7: קראו רק את הקצה השני, כאילו המחק מתחיל ב-00.

- 11.711.7: חיברו את הקריאות במקום לחסר.

- 7.37.3: טעות בחיסור של העשרוני.

שאלה 5

קלה · אמריקאית

כדי למדוד את אורך מגרש הספורט, יעל גלגלה לאורכו גלגל מדידה. בכל סיבוב שלם הגלגל מתקדם 5050 ס"מ. מונה שעל הגלגל הראה 180180 סיבובים. מה אורך המגרש?

  1. א. 90009000 מטר

  2. ב. 9090 מטר

  3. ג. 3.63.6 מטר

  4. ד. 900900 מטר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ב

1. 180180 סיבובים של 5050 ס"מ: 180⋅50=9000180\cdot50=9000 ס"מ.

2. 90009000 ס"מ =9000:100=90=9000:100=90 מטר.

זו אותה שיטה כמו ספירת צעדים, או ספירת סיבובי הגלגל במכונית: סופרים כמה פעמים אורך ידוע נכנס במרחק.

- 90009000 מטר: לא המירו ס"מ למטרים.

- 3.63.6: חילקו 180:50180:50 במקום לכפול.

- 900900: המירו בחלוקה ב-1010 במקום ב-100100.

שאלה 6

בינונית · פתוחה

אסף רוצה למדוד את הגובה של מגדל מים בלי לטפס עליו. הוא עומד על קרקע אופקית, במרחק אופקי של 2525 מטר מהמגדל, ומכוון צינור חלול אל ראש המגדל. הוא רואה את הראש כשהצינור נטוי בזווית של 45∘45^\circ מעל הכיוון האופקי. הצינור נמצא בגובה 1.51.5 מטר מעל הקרקע.

αGEBHT

בשרטוט: EE הוא הצינור, TT ראש המגדל, BB בסיס המגדל, ו-HH נקודה על המגדל בגובה הצינור. GG היא נקודה על הקרקע מתחת לצינור, ו-α\alpha היא זווית הצינור.

א. מה אורך הקטע HTHT? הסבירו בלי חישובי זוויות.

תשובה ופתרון לסעיף א

2525 מטר, כמו EHEH.

1. במשולש EHTEHT הזווית ב-HH ישרה (90∘90^\circ), והזווית ב-EE היא 45∘45^\circ.

2. סכום הזוויות במשולש 180∘180^\circ, ולכן גם הזווית ב-TT היא 180−90−45=45∘180-90-45=45^\circ.

3. משולש עם שתי זוויות שוות הוא שווה שוקיים, ולכן HT=EH=25HT=EH=25 מטר.

ב. מה גובה המגדל?

תשובה ופתרון לסעיף ב

26.526.5 מטר.

הקטע HTHT מתחיל בגובה הצינור, ולכן מוסיפים את גובה הצינור: 25+1.5=26.525+1.5=26.5 מטר.

ג. אסף רוצה לומר לחבריו לכמה קומות של בניין מגורים שווה גובה המגדל. האם יש לכך תשובה אחת? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

לא. התשובה תלויה בגובה של קומה, שאינו קבוע. אם קומה כ-33 מטר, המגדל כ-99 קומות.

1. "קומה" איננה יחידה תקנית: בבניינים שונים הקומות בגבהים שונים.

2. בהנחה שקומה היא כ-33 מטר: 26.5:3≈926.5:3\approx9 קומות.

3. עם קומות גבוהות יותר יתקבל מספר קטן יותר, ולכן זו הערכה ולא מדידה.

שאלה 7

בינונית · פתוחה

מיכל מדדה במכשיר מדויק את האורך של זרעי חמנייה. היא מדדה שלוש קבוצות, ולכל קבוצה חישבה את האורך הממוצע של זרע בקבוצה:

קבוצהמספר זרעיםאורך ממוצע של זרע בקבוצה
א40401.21.2 ס"מ
ב1001001.01.0 ס"מ
ג60601.11.1 ס"מ

א. כמה זרעים מדדה מיכל בסך הכול?

תשובה ופתרון לסעיף א

200200 זרעים.

40+100+60=20040+100+60=200.

ב. אילו מניחים את כל הזרעים בשורה אחת, זה אחרי זה, מה היה אורך השורה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

214214 ס"מ.

1. בכל קבוצה: מספר הזרעים כפול האורך הממוצע.

2. א: 40⋅1.2=4840\cdot1.2=48 ס"מ. ב: 100⋅1.0=100100\cdot1.0=100 ס"מ. ג: 60⋅1.1=6660\cdot1.1=66 ס"מ.

3. יחד: 48+100+66=21448+100+66=214 ס"מ.

ג. מה האורך הממוצע של זרע חמנייה, לפי כל המדידות?

תשובה ופתרון לסעיף ג

1.071.07 ס"מ, כלומר 10.710.7 מ"מ.

214:200=1.07214:200=1.07 ס"מ.

ד. חבר של מיכל טען: "פשוט מחשבים את הממוצע של 1.21.2, 1.01.0 ו-1.11.1, ויוצא 1.11.1 ס"מ." הסבירו מה הבעיה בדרך שלו.

תשובה ופתרון לסעיף ד

בקבוצות יש מספר שונה של זרעים. קבוצה ב, עם 100100 זרעים, צריכה להשפיע יותר מקבוצה א, עם 4040 בלבד.

1. הממוצע הפשוט מתייחס לכל קבוצה כאילו יש בה אותו מספר זרעים.

2. בקבוצה ב, שבה הזרעים הקצרים ביותר, יש חצי מכל הזרעים.

3. לכן הממוצע האמיתי, 1.071.07 ס"מ, נמוך מ-1.11.1 ס"מ.

שאלה 8

בינונית · פתוחה

עדי רוצה למדוד את העובי של חוט דיג דק בעזרת סרגל שמסומן בו כל מ"מ ועיפרון. החוט דק מכדי למדוד אותו ישירות, ואסור להשתמש בהגדלה.

א. הציעו לעדי דרך מדידה.

תשובה ופתרון לסעיף א

ללפף את החוט סביב העיפרון בכריכות צמודות, לספור את הכריכות, למדוד בסרגל את הרוחב שהן תופסות ולחלק במספר הכריכות.

1. מלפפים את החוט על העיפרון, כל כריכה צמודה לקודמת, בלי רווחים ובלי שכריכה תעלה על אחרת.

2. סופרים את הכריכות.

3. מודדים את הרוחב שכל הכריכות יחד תופסות על העיפרון.

4. מחלקים את הרוחב במספר הכריכות.

ב. עדי ליפפה 4040 כריכות, והן תפסו על העיפרון 1.81.8 ס"מ. מה עובי החוט?

תשובה ופתרון לסעיף ב

0.450.45 מ"מ.

1. 1.81.8 ס"מ =18=18 מ"מ.

2. 18:40=0.4518:40=0.45 מ"מ.

ג. למה חשוב שהכריכות יהיו צמודות, בלי רווחים?

תשובה ופתרון לסעיף ג

רווחים מוסיפים לרוחב הנמדד, ואז התוצאה יוצאת גדולה מהעובי האמיתי.

1. השיטה מניחה שהרוחב הכולל הוא בדיוק מספר הכריכות כפול עובי החוט.

2. כל רווח מוסיף רוחב שאינו חוט, ולכן אחרי החלוקה יוצא עובי גדול מדי.

שאלה 9

בינונית · פתוחה

גלית מדדה בסרגל שמסומן בו כל מ"מ את העובי של מטבע אחד, וקיבלה 22 מ"מ. אחר כך הערימה 2020 מטבעות זהים ומדדה את גובה הערמה: 3737 מ"מ. בקריאת סרגל כזה אפשר לטעות בכחצי מ"מ.

א. מה עובי מטבע אחד לפי המדידה של הערמה?

תשובה ופתרון לסעיף א

1.851.85 מ"מ.

37:20=1.8537:20=1.85 מ"מ.

ב. איזו משתי התוצאות מהימנה יותר? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ב

התוצאה מהערמה, 1.851.85 מ"מ. הטעות בקריאה היא כחצי מ"מ בשתי המדידות, אבל בערמה היא מתחלקת בין 2020 מטבעות.

1. במדידה של מטבע אחד, טעות של חצי מ"מ היא רבע מהעובי. התוצאה 22 מ"מ יכולה להיות בעצם 1.51.5 או 2.52.5 מ"מ.

2. בערמה הטעות היא אותו חצי מ"מ, אבל מתוך 3737 מ"מ, וזה חלק קטן מאוד מהתוצאה.

ג. בכמה לכל היותר עלול לטעות העובי של מטבע אחד שחישבה מהערמה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

בכ-0.0250.025 מ"מ.

הטעות של חצי מ"מ מתחלקת בין 2020 המטבעות: 0.5:20=0.0250.5:20=0.025 מ"מ.

שאלה 10

בינונית · פתוחה

בחנות כלי עבודה מוכרים חבל ארוך שמגולגל בגליל. המוכר לא רוצה לפרוס את כל החבל כדי למדוד אותו. יש לו מאזניים ומספריים.

א. הציעו למוכר דרך לדעת את אורך החבל בגליל בלי לפרוס אותו.

תשובה ופתרון לסעיף א

לחתוך חתיכה של מטר אחד ולשקול אותה, לשקול את כל החבל, ולחלק את המסה של כל החבל במסה של מטר אחד.

1. חותכים בדיוק 11 מטר מהחבל ושוקלים.

2. שוקלים את כל החבל (כולל החתיכה, בלי הגליל עצמו).

3. מחלקים: כמה פעמים המסה של מטר נכנסת במסה של כל החבל, כך הרבה מטרים יש בו.

ב. מטר אחד של חבל שוקל 4040 גרם, וכל החבל שוקל 3.23.2 ק"ג. מה אורך החבל?

תשובה ופתרון לסעיף ב

8080 מטר.

1. 3.23.2 ק"ג =3200=3200 גרם.

2. 3200:40=803200:40=80 מטר.

ג. על איזו הנחה מתבססת השיטה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

שהחבל אחיד: לכל מטר שלו אותה מסה (אותו עובי ואותו חומר לכל האורך).

אם חלק מהחבל עבה יותר, למטר שלו מסה גדולה יותר, והחישוב לא ייתן את האורך הנכון.

שאלה 11

בינונית · אמריקאית

תום עומד מול צוק וצועק. הוא שומע את ההד 22 שניות אחרי הצעקה. הקול עובר באוויר 340340 מטר בכל שנייה. מה המרחק מתום לצוק?

  1. א. 680680 מטר

  2. ב. 13601360 מטר

  3. ג. 340340 מטר

  4. ד. 170170 מטר

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ג

1. ב-22 שניות הקול עובר 2⋅340=6802\cdot340=680 מטר.

2. הקול הלך לצוק וחזר, ולכן 680680 מטר הם פעמיים המרחק.

3. המרחק לצוק: 680:2=340680:2=340 מטר.

- 680680: שכחו שהקול עשה הלוך וחזור.

- 13601360: כפלו ב-22 במקום לחלק.

- 170170: חילקו ב-22 פעמיים, גם את הזמן וגם את הדרך.

שאלה 12

קשה · אמריקאית

ספר עבה 66 ס"מ, בלי הכריכה. עובי כל דף 0.120.12 מ"מ. העמודים ממוספרים על שני הצדדים של כל דף, החל מ-11. מה מספר העמוד האחרון?

  1. א. 500500

  2. ב. 100100

  3. ג. 5050

  4. ד. 10001000

תשובה והסבר

התשובה הנכונה: ד

1. 66 ס"מ =60=60 מ"מ.

2. מספר הדפים: 60:0.12=50060:0.12=500 דפים.

3. לכל דף שני צדדים, ולכן 500⋅2=1000500\cdot2=1000 עמודים.

- 500500: זה מספר הדפים, לא העמודים. שכחו ששני צדי הדף ממוספרים.

- 5050: חילקו 6:0.126:0.12 בלי להמיר ס"מ למ"מ.

- 100100: גם לא המירו, וגם כפלו ב-22.

שאלה 13

קשה · פתוחה

בלילה של ירח מלא, רותם מחזיקה מול העין דסקית עגולה שקוטרה 11 ס"מ. היא מזיזה אותה עד שהדסקית מסתירה את הירח בדיוק, לא יותר ולא פחות. אז הדסקית נמצאת 110110 ס"מ מהעין. המרחק מהארץ לירח הוא בערך 385,000385{,}000 ק"מ.

א. פי כמה המרחק מהעין לדסקית גדול מקוטר הדסקית?

תשובה ופתרון לסעיף א

פי 110110.

שני האורכים באותה יחידה: 110:1=110110:1=110.

ב. הדסקית מסתירה את הירח בדיוק, ולכן גם המרחק לירח גדול פי אותו מספר מקוטר הירח. מה קוטר הירח?

תשובה ופתרון לסעיף ב

כ-35003500 ק"מ.

1. קוטר הירח קטן פי 110110 מהמרחק אליו.

2. 385,000:110=3500385{,}000:110=3500 ק"מ.

ג. מה יקרה לחישוב אם רותם תחזיק את הדסקית קרוב מדי לעין, כך שהיא מסתירה גם חלק מהשמיים סביב הירח? הסבירו.

תשובה ופתרון לסעיף ג

המרחק לדסקית יהיה קטן מדי ביחס לקוטרה, היחס ייצא קטן מ-110110, וקוטר הירח המחושב ייצא גדול מהאמיתי.

1. השיטה עובדת רק כשהדסקית מכסה בדיוק את הירח.

2. אם הדסקית קרובה מדי, היחס בין המרחק לדסקית לבין קוטרה קטן מהנכון.

3. מחלקים את 385,000385{,}000 במספר קטן יותר, ולכן מקבלים קוטר גדול מדי.

שאלה 14

קשה · פתוחה

שני רוצה למדוד את הגובה של אנטנה. היא עומדת על קרקע אופקית, במרחק אופקי של 3636 מטר מהאנטנה, ורואה דרך צינור את ראש האנטנה כשהצינור נטוי בזווית של 35∘35^\circ מעל הכיוון האופקי. הצינור בגובה 1.61.6 מטר מעל הקרקע. בלי חישובי זוויות, היא משרטטת את המצב בקנה מידה: 11 ס"מ בשרטוט מייצג 44 מטר במציאות.

αGEBHT

בשרטוט: EE הוא הצינור, TT ראש האנטנה, ו-HH נקודה על האנטנה בגובה הצינור, ו-α\alpha היא זווית הצינור. GG ו-BB נמצאות על הקרקע, מתחת לצינור ובבסיס האנטנה.

א. באיזה אורך תשרטט שני את הקטע EHEH? מה תשרטט אחר כך?

תשובה ופתרון לסעיף א

99 ס"מ. אחר כך קו אנכי ב-HH, וקו מ-EE בזווית של 35∘35^\circ שנפגש איתו בנקודה TT.

1. EHEH הוא המרחק האופקי: 3636 מטר. בקנה המידה: 36:4=936:4=9 ס"מ.

2. ב-HH משרטטים קו ישר אנכי (בזווית ישרה ל-EHEH).

3. ב-EE משרטטים במד זווית קו בזווית של 35∘35^\circ מעל EHEH.

4. נקודת המפגש של שני הקווים היא TT.

ב. שני מדדה בסרגל את הקטע HTHT בשרטוט: 6.36.3 ס"מ. מה אורכו במציאות?

תשובה ופתרון לסעיף ב

25.225.2 מטר.

כל ס"מ בשרטוט הוא 44 מטר: 6.3⋅4=25.26.3\cdot4=25.2 מטר.

ג. מה גובה האנטנה?

תשובה ופתרון לסעיף ג

26.826.8 מטר.

הקטע HTHT מתחיל בגובה הצינור, ולכן מוסיפים אותו: 25.2+1.6=26.825.2+1.6=26.8 מטר.

ד. חבר של שני שכח להוסיף את גובה הצינור. האם הטעות שלו גדולה? מתי טעות כזו חשובה במיוחד?

תשובה ופתרון לסעיף ד

כאן הטעות 1.61.6 מטר מתוך כ-2727, קטנה אבל לא זניחה. היא חשובה במיוחד כשמודדים גוף נמוך, למשל עמוד של 44 מטר.

1. הוא יקבל 25.225.2 מטר במקום 26.826.8 מטר.

2. 1.61.6 מטר הם חלק קטן מגובה האנטנה, אבל חלק גדול מגובה של גוף נמוך.

3. בעמוד של 44 מטר, השמטה של 1.61.6 מטר היא כמעט חצי מהתוצאה.

שאלה 15

קשה · פתוחה

על השולחן ערמה של דפי מדפסת זהים. הדפים לא ממוספרים, ואף אחד לא רוצה לספור אותם. יש לכם סרגל ומאזניים.

א. תכננו ניסוי למציאת העובי של דף אחד. מה מודדים, ובאיזה כלי?

תשובה ופתרון לסעיף א

בסרגל מודדים את גובה הערמה. במאזניים שוקלים 1010 דפים שסופרים, ואת כל הערמה. מהמסות מחשבים כמה דפים בערמה, ואז מחלקים את הגובה במספר הדפים.

1. בסרגל: גובה הערמה כולה.

2. במאזניים: המסה של 1010 דפים שסופרים. מזה מסת דף אחד.

3. במאזניים: המסה של הערמה כולה.

4. מספר הדפים = מסת הערמה חלקי מסת דף אחד.

5. עובי דף = גובה הערמה חלקי מספר הדפים.

ב. 1010 דפים שוקלים 4848 גרם, וכל הערמה שוקלת 1.21.2 ק"ג. כמה דפים יש בערמה?

תשובה ופתרון לסעיף ב

250250 דפים.

1. דף אחד: 48:10=4.848:10=4.8 גרם.

2. 1.21.2 ק"ג =1200=1200 גרם.

3. 1200:4.8=2501200:4.8=250 דפים.

ג. גובה הערמה 2.52.5 ס"מ. מה עובי דף אחד?

תשובה ופתרון לסעיף ג

0.10.1 מ"מ.

1. 2.52.5 ס"מ =25=25 מ"מ.

2. 25:250=0.125:250=0.1 מ"מ.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.