בגרות באזרחות 34215 - חורף 2026

מה נדרש: לבחור אחד משני החוקים ולהציג אותו – כלומר לכתוב מה החוק קובע (את רכיביו), ולא רק לחזור על שמו. כדאי גם לכתוב משפט אחד על כך שהחוק הוא ביטוי לאופייה היהודי של המדינה.

תשובה מלאה – חוק שעות עבודה ומנוחה:
– החוק מגדיר (מסדיר) את שעות העבודה ואת ימי העבודה וימי המנוחה במשק – כלומר כמה שעות מותר להעסיק עובד, ואילו ימים הם ימי המנוחה של העובדים.
– לכל עובד מגיעה מנוחה שבועית רצופה (של 36 שעות לפחות). ליהודים נקבע יום השבתון השבועי ביום השבת. למי שאינם יהודים – יום שישי, שבת או ראשון, לפי המקובל עליהם (לפי היום שהם נוהגים בו כיום המנוחה השבועי שלהם).
– אסור להעסיק עובד ביום המנוחה השבועי שלו על פי דתו (אלא בהיתר מיוחד שהחוק מאפשר, למשל לעבודות חיוניות). כתוצאה מכך רוב חיי המסחר והתעשייה במדינה מושבתים בשבת.
כיצד החוק מבטא את אופייה היהודי של המדינה: השבת, יום המנוחה היהודי, נקבעה כיום המנוחה הרשמי במשק ובמרחב הציבורי. בה בעת החוק מכבד את בני המיעוטים, שרשאים לבחור ביום המנוחה הנהוג בדתם.

תשובה מלאה – חוק יסודות המשפט (חלופה):
– החוק עוסק במקרים שבהם בית המשפט דן בשאלה משפטית שאין לה תשובה בחקיקה (אין חקיקה ראשית או משנית בעניין), אין לה תקדים (הלכה פסוקה), ואי אפשר להכריע בה בדרך של היקש (השוואה לעניין דומה) – כלומר כשיש "לקונה" (חלל) בחוק.
– במקרים כאלה החוק קובע שהשופטים צריכים להכריע בשאלה לאור "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". (בתיקון לחוק משנת 2018 הורחב הנוסח, וכיום הוא מפנה לעקרונות אלה "של המשפט העברי ומורשת ישראל".)
כיצד החוק מבטא את אופייה היהודי של המדינה: במקום שבו אין לשופט תשובה בחוק, הוא נדרש לפנות לעקרונות של מורשת ישראל (בעבר, לפני החוק, הפנו במקרים כאלה למשפט האנגלי). כך המורשת היהודית משמשת מקור השראה למשפט במדינה.

טעות נפוצה: לכתוב רק את שם החוק או לחזור עליו במילים אחרות ("החוק קובע את שעות העבודה והמנוחה") – בלי הרכיב הראשון במלואו (שהחוק מגדיר את שעות העבודה וימי העבודה והמנוחה במשק) ובלי שאר רכיביו. בחוק יסודות המשפט – לא לכתוב מתי החוק חל (אין חקיקה, אין תקדים ואין היקש), אלא רק את "מורשת ישראל".

מה הבודק מחפש: בחוק שעות עבודה ומנוחה – הגדרת שעות העבודה וימי העבודה והמנוחה במשק; השבת כיום השבתון ליהודים, ולמי שאינם יהודים – יום מנוחה לפי המקובל עליהם; איסור העסקה ביום המנוחה (והשבתת רוב חיי המסחר והתעשייה בשבת). בחוק יסודות המשפט – המקרים שבהם החוק חל (אין חקיקה, אין תקדים, אין היקש), וההכרעה לפי עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

מה נדרש: להציג כלל אחד (מתוך השניים) ולפרט את רכיביו, כך שיהיה ברור כיצד הוא מבטיח את עצמאות השופטים.

תשובה מלאה:
עונים על אחד משני הכללים. להלן הצגה של כל אחד מהם:

אפשרות א – אופן בחירת שופטים:
– השופטים נבחרים על ידי ועדה לבחירת שופטים, ולא על ידי גורם פוליטי אחד.
– בוועדה תשעה חברים, ויש בה נציגות לשלוש הרשויות: שלושה שופטי בית המשפט העליון, ובהם נשיא בית המשפט העליון (הרשות השופטת); שני שרים, ובהם שר המשפטים, שהוא יושב ראש הוועדה (הרשות המבצעת); שני חברי כנסת (הרשות המחוקקת); ולצדם שני נציגים של לשכת עורכי הדין.
– בוועדה יש רוב לנציגות המקצועית־משפטית – השופטים ועורכי הדין (חמישה מתוך תשעה) – על פני נציגי הפוליטיקה. כך השופטים אינם חייבים את מינויים לפוליטיקאי מסוים, ולכן הם יכולים לפסוק בלי לחשוש מן השלטון.
(הרכב הוועדה מעוגן בחוק יסוד: השפיטה. בשנת 2025 קיבלה הכנסת תיקון לחוק היסוד שמשנה את הרכב הוועדה, ונקבע שיחול מהכנסת הבאה; התשובה כאן מציגה את ההרכב כפי שהוא נלמד.)

אפשרות ב – תנאי העסקת שופטים:
– שכר השופטים נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת (ולא על ידי הממשלה, שהשופטים דנים בעניינה).
– משך כהונת שופט הוא עד גיל 70 (גיל הפרישה), כך שאין צורך "לרצות" גורם כלשהו כדי להמשיך בתפקיד.
– אסור לשופט לשמש בתפקיד פוליטי, ואסור לו לעבוד בעבודות אחרות או למלא תפקידים ציבוריים.
– לשופטים יש חסינות: אי־אפשר להעמיד שופט לדין בגלל פסק דין שנתן.
– אין מעבירים שופט ממקום כהונתו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או לפי החלטת בית הדין המשמעתי.
כל אלה מבטיחים שהשופט אינו תלוי בשלטון או בגורם אחר, ויכול לפסוק רק על פי החוק ועל פי מצפונו.

שימו לב: הרוב בוועדה הוא של אנשי המקצוע המשפטי – השופטים ועורכי הדין יחד (חמישה מתוך תשעה). השופטים לבדם הם שלושה מתוך תשעה, ולכן אין לכתוב שלשופטים לבדם יש רוב בוועדה.

מה הבודק מחפש: הצגה מלאה של הכלל שנבחר: באופן בחירת שופטים – ועדה לבחירת שופטים והרכבה (נציגות לשלוש הרשויות, ורוב לנציגות המקצועית־משפטית – השופטים ועורכי הדין); בתנאי העסקה – כמה רכיבים מפורטים (שכר, משך כהונה, איסור עיסוק פוליטי ואחר, חסינות, העברה ממקום כהונה). מי שפירט את הרכב הוועדה באופן מלא קיבל ניקוד מלא.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון הכרעת הרוב – הגדרה מלאה; (2) להציג הצדקה אחת לקיומו במשטר דמוקרטי, ולהסביר אותה.

תשובה מלאה:
הצגת העיקרון: עקרון הכרעת הרוב קובע שכאשר יש כמה אפשרויות, מתקבלת ההחלטה שבה תומכים הרוב: רוב האוכלוסייה, רוב הנציגים או רוב המצביעים. ההכרעה צריכה להיעשות בלי לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד, ובייחוד בזכויות המיעוט.

הצדקה: הכרעת הרוב היא הדרך היעילה לסיים ויכוחים בדרכי שלום. בחברה דמוקרטית יש דעות שונות, ולא תמיד אפשר להגיע להסכמה של כולם. אם לא תהיה דרך מוסכמת להכריע, המחלוקות עלולות להימשך בלי סוף או להיות מוכרעות בכוח. כשכולם מקבלים את הכלל שהרוב מכריע, אפשר לקבל החלטה ולסיים את הוויכוח בדרכי שלום.
הצדקות אפשריות נוספות (מספיק להציג אחת):
– ההכרעה לפי הרוב קרובה יותר להחלטת העם, ומממשת בצורה הטובה ביותר את עקרון שלטון העם: כשאי אפשר שכולם יסכימו, ההחלטה שמשקפת את רצונם של רוב האזרחים (או של רוב נציגיהם) היא הקרובה ביותר לרצון העם.
– הכרעת הרוב תורמת ליציבות השלטון: שלטון שנשען על תמיכת הרוב ומחליט לפי הרוב יכול לקבל החלטות ולבצע אותן, וההחלטות זוכות ללגיטימיות בעיני רוב הציבור.

טעות נפוצה: להציג רק את העיקרון ולא להציג הצדקה לחשיבות קיומו במשטר דמוקרטי (רוב הנבחנים לא הציגו הצדקה). טעות נוספת: להשמיט מן ההגדרה את המגבלה – שאסור לרוב לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט.

מה הבודק מחפש: בהצגה – מתוך כמה אפשרויות; ההחלטה לפי הרוב (האוכלוסייה, הנציגים או המצביעים); והמגבלה – בלי פגיעה לא סבירה או לא מוצדקת בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט. בהצדקה – הצדקה אחת מוסברת: סיום ויכוחים בדרכי שלום, קרבה להחלטת העם / מימוש שלטון העם, או תרומה ליציבות השלטון.

מה נדרש: הבדל אחד ונקודת דמיון אחת. השוואה צריכה להיות לפי אותו קריטריון (תבחין) בשני המושגים: בדמיון "גם... וגם...", ובהבדל "ב... ואילו ב...".

תשובה מלאה:
אחריות מיניסטריאלית פירושה שכל שר בממשלה אחראי כלפי הפרלמנט (בישראל – הכנסת), כלפי הממשלה וכלפי האזרחים. האחריות היא על הנושאים שבתחום משרדו ועל פעולות סגל עובדיו, גם אם נעשו שלא בידיעתו. מתוקף אחריות זו השר חייב לתת דין וחשבון: לדווח לפרלמנט (לכנסת) על פעולות משרדו, להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היום הקשורות לתחום משרדו, ולתקן בעיות שהתגלו בתחום שעליו הוא ממונה.
אחריות ממשלתית משותפת (קולקטיבית) פירושה שהממשלה אחראית כלפי הכנסת כגוף אחד: כל שר בממשלה נושא באחריות לכל החלטות הממשלה, גם אם התנגד להחלטה מסוימת ונותר בדעת מיעוט. לכן שר אינו רשאי לפעול נגד החלטות הממשלה; שר שאינו יכול לשאת באחריות להחלטה – צפוי להתפטר.

נקודת דמיון (קריטריון: על מי מוטלת האחריות): גם באחריות מיניסטריאלית וגם באחריות ממשלתית משותפת האחריות מוטלת על כל שר בממשלה.
נקודות דמיון אפשריות נוספות:
– כלפי מי: בשני סוגי האחריות האחריות היא כלפי הציבור והכנסת.
– סוג האחריות: שתיהן אחריות ציבורית (פוליטית) ולא אחריות משפטית.

הבדל (קריטריון: על מה האחריות): באחריות מיניסטריאלית השר אחראי לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות סגל עובדיו, גם אם נעשו שלא בידיעתו, ואילו באחריות ממשלתית משותפת כל שר בממשלה נושא באחריות לכל החלטות הממשלה – גם בתחומים שאינם בתחום משרדו, ואפילו אם התנגד להחלטה מסוימת ונותר בדעת מיעוט.
הבדל אפשרי נוסף (קריטריון: מה נדרש מן השר): אחריות מיניסטריאלית היא אחריות אקטיבית – השר אמור לפעול: לענות על שאילתות, לתקן ליקויים וכדומה; ואילו אחריות משותפת היא אחריות פסיבית – השר אמור להימנע מלפעול נגד הממשלה והחלטותיה.

טעות נפוצה: לא לנסח נכון את נקודת הדמיון – נקודת דמיון צריכה להיות נכונה לשני המושגים יחד (רוב הנבחנים לא ידעו לכתוב אותה בצורה נכונה). טעות נוספת: להציג הבדל שבו כל צד נמדד לפי קריטריון אחר (למשל, "אחריות מיניסטריאלית היא על משרד אחד, ואילו אחריות משותפת היא כלפי הכנסת").

מה הבודק מחפש: נקודת דמיון אחת שנכונה לשני סוגי האחריות (של מי / כלפי מי / ציבורית ולא משפטית), והבדל אחד שמוצג לפי אותו קריטריון בשני המושגים (על מה האחריות, או אקטיבית לעומת פסיבית).

מה נדרש: שלושה דברים: לציין ולהציג פנייה אחת מן הפניות בהכרזת העצמאות, לצטט משפט מן הקטע ולהסביר את הקשר בין המשפט לפנייה.

תשובה מלאה:
ציון: הפנייה בהכרזת העצמאות שבאה לידי ביטוי בדברי הבכיר היא הפנייה למדינות השכנות (מדינות ערב השכנות) ועמיהן.
הצגה: בפנייה זו מדינת ישראל מושיטה יד לשלום ולשכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראת להן לשיתוף פעולה ולעזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. בהכרזה נאמר שמדינת ישראל מוכנה לתרום את חלקה במאמץ משותף לקידום המזרח התיכון כולו.
ציטוט: "הבכיר הוסיף ואמר כי הוא סבור שעסקה זו תתרום לחיזוק הקשרים של ישראל עם מדינות נוספות באזור, ולא רק עם מצרים."
(ציטוטים אפשריים נוספים: "ישראלי בעל תפקיד בכיר המעורב בעניין מסר כי מדובר בעסקה החשובה והמשמעותית ביותר בתולדות משק הגז בישראל, וכי עסקה זו תגביר את היציבות באזורנו." או "בעסקה זו סוכם כי ישראל תמכור גז טבעי למצרים.")
הסבר: עסקת גז עם מצרים, שהבכיר מצפה שתחזק את הקשרים של ישראל גם עם מדינות נוספות באזור, היא ביטוי לשכנות טובה ולשיתוף פעולה עם המדינות השכנות, שאליהם קוראת ההכרזה. זאת ועוד, הבכיר מצפה שהעסקה תתרום ליציבות האזור כולו – וזה ביטוי לרכיב של מאמץ משותף לקידום המזרח התיכון כולו.

טעות נפוצה: לכתוב "הפנייה למדינות ערב" באופן כללי במקום "הפנייה למדינות השכנות" – תשובה כזאת מקבלת ניקוד חלקי בלבד. הפנייה בהכרזה היא במפורש למדינות השכנות לישראל, והרעיון שבה הוא קריאה לשלום ולשכנות טובה.
שימו לב: אין לבלבל עם הפנייה לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל – זו פנייה אחרת, לאזרחי המדינה, ולא למדינות השכנות.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה צריכים להופיע שני הרכיבים: הושטת יד לשלום ולשכנות טובה, וקריאה לשיתוף פעולה במאמץ לקדם את המזרח התיכון כולו.

מה נדרש: לציין ולהציג תפקיד אחד של הממשלה, לצטט משפט מן הקטע ולהסביר כיצד התפקיד בא בו לידי ביטוי.

תשובה מלאה:
ציון: תפקיד הממשלה שבא לידי ביטוי הוא קביעת מדיניות ויישומה (ביצועה).
הצגה: הממשלה מקבלת החלטות ומתווה קווי פעולה, ומוציאה את ההחלטות לפועל (באמצעות משרדי הממשלה). היא עושה זאת בתחומים שונים – בענייני פנים ובענייני חוץ, לדוגמה: חינוך, בריאות, רווחה ועוד.
ציטוט: "כדי להתמודד עם התופעה, אגף הבחינות במשרד החינוך פועל זה כמה שנים לאיתור העתקות בעבודות שנכתבו והוגשו במסגרת מטלות הבגרות, ובין השאר נעזר לצורך זה בבינה מלאכותית."
הסבר: אגף הבחינות במשרד החינוך – שהוא חלק מן הרשות המבצעת – קיבל החלטה כיצד להתמודד עם בעיית ההעתקות בבחינות, שהיא בתחום אחריותו (תחום החינוך). הוא גם הוציא את ההחלטה לפועל: הוא פועל כבר כמה שנים לאיתור העתקות ומשתמש לשם כך בבינה מלאכותית. כלומר יש כאן גם קביעת מדיניות וגם יישום שלה בתחום החינוך.

טעות נפוצה: לבלבל בין התפקיד "קביעת מדיניות ויישומה" ובין "חקיקת משנה" (התקנת תקנות). בקטע אין תקנות – יש החלטה על דרך פעולה והוצאתה לפועל. טעות נוספת: להציג את התפקיד באותן מילים שבהן ציינתם אותו ("הממשלה קובעת מדיניות"), בלי לפרט את רכיביו. אין להסתפק בחזרה על שם התפקיד – יש להציג את רכיביו: קבלת החלטות והתוויית קווי פעולה, הוצאת ההחלטות לפועל, בתחומים שונים בענייני פנים וחוץ.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: קבלת החלטות/התוויית קווי פעולה, הוצאת ההחלטות לפועל, ובתחומים שונים (פנים וחוץ). מעט נבחנים בחרו בסעיף זה, ורבים מאלה שבחרו בו לא ידעו לזהות ולהציג את התפקיד.

מה נדרש: לציין ולהציג את תפקיד הכנסת שנפגע על פי הטענה, לצטט משפט מן הקטע שממנו לומדים שהתפקיד נפגע, ולהסביר כיצד הפגיעה בתפקיד באה בו לידי ביטוי.

תשובה מלאה:
ציון: תפקיד הכנסת שנפגע הוא הפיקוח והביקורת על הממשלה (על הרשות המבצעת).
הצגה:
– הפיקוח והביקורת של הכנסת הם מנגנון פיקוח פורמלי (מוסדי): הכנסת מפקחת על מדיניותה ועל פעולותיה של הרשות המבצעת – הממשלה – ומבקרת אותן. (הממשלה אחראית בפני הכנסת.)
– לכנסת יש אמצעים שונים לשם כך: האופוזיציה, ועדות הכנסת, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות והצעות לסדר היום.
ציטוט: "לאחרונה הועלתה טענה בכנסת כי שרים רבים התעלמו מן השאילתות. על פי הטענה, מצב זה מנע מחברי הכנסת למלא את אחד התפקידים החשובים שלהם."
(אפשר לצטט גם רק אחד משני המשפטים.)
הסבר: שאילתה היא אחד הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשות הכנסת כדי לפקח על הרשות המבצעת: חבר כנסת שואל שר על נושא בענייני משרדו, ולפי תקנון הכנסת השר חייב להשיב. כששרים רבים מתעלמים מן השאילתות, חברי הכנסת אינם מקבלים מידע על פעולות משרדי הממשלה, ואינם יכולים להשתמש בכלי זה כדי לפקח על מדיניות הממשלה ועל פעולותיה ולבקר אותן – ולכן נפגע תפקיד הפיקוח והביקורת של הכנסת. הצעת החוק להטיל סנקציות על שרים שלא יענו בתוך חודש נועדה להחזיר לכנסת את יכולת הפיקוח.

טעות נפוצה: לא לזהות את התפקיד – למשל לכתוב "חקיקה" בגלל הצעת החוק שבקטע. הצעת החוק היא רק תגובה; התפקיד שנפגע הוא הפיקוח והביקורת, כי השאילתות הן כלי פיקוח. טעות נוספת: לא לקשר בין הציטוט לרכיב ההגדרה המתאים (השאילתה ככלי פרלמנטרי לפיקוח), אלא לחזור במילים אחרות על הציטוט או לכתוב שוב את ההגדרה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מנגנון פיקוח פורמלי של הכנסת על מדיניות הממשלה ופעולותיה, והאמצעים (ובהם השאילתות). בהסבר: השאילתה ככלי פרלמנטרי לפיקוח, וההתעלמות ממנה כפגיעה ביכולת הכנסת לפקח.

מה נדרש: להציג את הגישה הסוציאל־דמוקרטית על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע), לצטט משפט מן הקטע שמאפיין אותה, ולהסביר כיצד הגישה באה בו לידי ביטוי – לקשר את הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה:
– ערך מרכזי: הגישה מדגישה את השוויון החברתי־כלכלי ומקדמת אותו לפני החירות הכלכלית; היא מקדמת את הסולידריות ואת צמצום הפערים.
– אחריות המדינה: במקרה הצורך, הפרט יכול להישען על סיוע חברתי־כלכלי מן המדינה; למדינה יש אחריות כלפי החלש – מדינת רווחה, שמחויבת ליצור רשת ביטחון סוציאלית רחבה ולהבטיח קיום בסיסי בכבוד לכל אדם.
– מידת מעורבות המדינה: המדינה מעורבת בתחום החברתי־כלכלי במידה רבה, למשל באמצעות סבסוד, הענקת שירותים חברתיים, חקיקה חברתית, הלאמה, ותמיכה במיסוי גבוה על העשירונים העליונים.

ציטוט: "על השאלה כיצד יממן את הצעדים שהבטיח, הוא ענה: "נטיל מיסים על התאגידים ועל העשירון העליון"."
הסבר: הטלת מיסים על התאגידים ועל העשירון העליון כדי לממן שירותים לכלל התושבים היא ביטוי למעורבות רבה של המדינה (כאן – של השלטון בעיר) בתחום החברתי־כלכלי: תמיכה במיסוי גבוה על העשירונים העליונים. בנוסף, העברת כסף מבעלי ההכנסות הגבוהות לטובת שירותים לכולם מבטאת את הערך המרכזי של הגישה – צמצום פערים כלכליים ושוויון חברתי־כלכלי.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "ממדאני הבטיח לעצור את עליית שכר הדירה בעיר, לקבוע כי החינוך לילדים עד גיל 6 יהיה חינם ולהסב נתיבי תחבורה רבים בעיר לתחבורה ציבורית."
הסבר: עצירת עליית שכר הדירה וקביעת חינוך חינם לילדים עד גיל 6 הן ביטוי להתערבות רבה של השלטון בתחום הכלכלי־חברתי (פיקוח על מחירים והענקת שירותים חברתיים). חינוך חינם הוא גם ביטוי לאחריות המדינה לאספקה של שירותים חברתיים לחלש. עצירת עליית שכר הדירה, שמכבידה במיוחד על בעלי הכנסה נמוכה, מבטאת גם צמצום פערים כלכליים חברתיים והדגשת ערך השוויון הכלכלי.

טעות נפוצה: לא לקשר את הציטוט לרכיב ההגדרה המתאים. למשל: הטלת מיסים על העשירון העליון מבטאת מיסוי גבוה ומעורבות רבה של המדינה בכלכלה – צריך לכתוב זאת במפורש, ולא רק לחזור על הציטוט. טעות נוספת היא קישור לרכיב שאינו מתאים לציטוט: למשל, העברת אמצעי ייצור לידי מוסדות המדינה היא הלאמה, והיא מבטאת מעורבות רבה של המדינה בכלכלה – ולא צמצום פערים חברתיים. כמו כן, אין להציג את הגישה "על פי הקטע" – ההצגה צריכה להיות מן הידע, עם כל הרכיבים.

מה הבודק מחפש: בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%. הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט (אם יש כמה ציטוטים אפשריים ומעתיקים את כולם, אפשר לקבל ניקוד מלא על הציטוט). בהצגה: הערך המרכזי (שוויון חברתי־כלכלי לפני חירות כלכלית, צמצום פערים), אחריות המדינה כלפי החלש (מדינת רווחה), ומידת מעורבות גבוהה של המדינה. בהסבר: קישור לרכיב המתאים בדיוק לציטוט.

מה נדרש: להציג את עקרון הפרדת הרשויות על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע), לצטט משפט מן הקטע המתייחס לעיקרון, ולהסביר כיצד העיקרון בא בו לידי ביטוי – לקשר את הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה:
– עקרון הפרדת הרשויות הוא פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
– מטרת ההפרדה היא להגביל את השלטון ולמנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד, כדי לקדם את ההגנה על זכויות האדם.
– לכל רשות יש סמכויות ייחודיות בתחומה, אך הסמכויות אינן מוחלטות: יש עירוב סמכויות בין הרשויות, ומתקיימים ביניהן יחסי איזון ובקרה (פיקוח ובקרה) – מערכת של איזונים ובלמים.

ציטוט: "בהתאם לכך סבורני כי משעה שגורמי הרשות המבצעת שמעו את כלל גורמי המקצוע הרלוונטיים ושקלו את כלל השיקולים הנדרשים לנושא, אין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטה שהתקבלה בעקבות כך."
הסבר: לפי עקרון הפרדת הרשויות, לכל רשות יש סמכויות ייחודיות בתחומה. ההחלטה על פעולה צבאית ועל האיזון בין השיקולים הביטחוניים, הכלכליים וההומניטריים היא בסמכות הרשות המבצעת. בית המשפט קובע שמאחר שהרשות המבצעת שמעה את גורמי המקצוע ושקלה את כל השיקולים, אין מקום להתערבות שיפוטית – כלומר רשות אחת (השופטת) אינה צריכה להתערב בעבודתה של רשות אחרת (המבצעת) בתחום המסור לה.

ציטוטים אפשריים נוספים:
– "אשר על כן, משוועדת השרים שקלה את כלל השיקולים הרלוונטיים, אין מקום להתערבותנו בהחלטה שהתקבלה."
– "לבית משפט זה אין כלים לערוך את האיזון בין כלל השיקולים הנדרשים לצורך קבלת ההחלטה בנושא, וממילא אין מקום שנעשה כן."
– "יתר על כן, עצם קיום הדיון בעתירה עלול ליצור רושם מוטעה בנוגע להתערבותו של בית משפט זה בסוגיות מעֵין אלה, ומכאן שראוי לדעתי להימנע מקיום דיון כאמור."
– "...[כאשר] החלטה המצויה בגרעין הקשה של שיקול הדעת המסור לרשות המבצעת, אשר לבית משפט זה אין הכלים להתערב בו."
(הסבר לכל אלה כמו בתשובה המלאה: שיקול הדעת בענייני ביטחון ויחסי חוץ מסור לרשות המבצעת, ובית המשפט מכבד את הסמכויות הייחודיות שלה ונמנע מלהתערב.)
– אפשרות אחרת: "בעקבות החלטה זו הוגשה נגד הממשלה עתירה לבג"ץ ובה דרישה מבג"ץ שיורה לממשלה לבטל את ההחלטה בשל החשש שהשתלטות זו תסכן את חיי החטופים המוחזקים בעזה."
הסבר: האפשרות לעתור לבג"ץ נגד החלטת ממשלה היא ביטוי ליחסי האיזון והבקרה בין הרשויות: הרשות השופטת מוסמכת לבקר את פעולות הרשות המבצעת, וכך הכוח השלטוני אינו מרוכז בידי גורם אחד.

טעות נפוצה: בקטע יש ציטוטים רבים שמתייחסים לעקרון הפרדת הרשויות, ולכן הקושי הוא בקישור: צריך לקשר בין הציטוט שבחרתם ובין הרכיב הרלוונטי בהגדרה (סמכויות ייחודיות לכל רשות, או יחסי איזון ובקרה), ולא רק לחזור במילים אחרות על הציטוט. טעות נוספת: להציג את עקרון הגבלת השלטון במקום את עקרון הפרדת הרשויות – הפרדת הרשויות היא אחד האמצעים להגבלת השלטון.

מה הבודק מחפש: בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%. הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט (אם יש כמה ציטוטים אפשריים ומעתיקים את כולם, אפשר לקבל ניקוד מלא על הציטוט). בהצגה: פיצול הכוח לשלוש רשויות; המטרה – הגבלת השלטון ומניעת ריכוז כוח בידי גורם אחד, להגנה על זכויות האדם; סמכויות ייחודיות לכל רשות, שאינן מוחלטות (עירוב סמכויות / איזון ובקרה / איזונים ובלמים). בהסבר: קישור הציטוט לרכיב המתאים.