בגרות בגאוגרפיה 57282 - קיץ 2018
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · קיץ · 14 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2018, כל 14 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, עליך לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה – 25 נקודות; סה"כ – 100 נקודות.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 1993 ואילך:
– אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
– אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
– אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראה מיוחדת: כדי להמחיש את תשובותיך היעזר בסרטוטים, בחתכים ובגרפים, לפי הצורך.
כתוב במחברת הבחינה בלבד, בעמודים נפרדים, כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים, חישובים וכדומה).
רשום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה. רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
שים לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): עליך לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרת לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
נספחים: נספח א – תמונות לשאלה 3; נספח ב – מפה לשאלה 6; נספח ג – תמונות לשאלה 8; נספח ד – תמונה לשאלה 12; נספח ה – מפות לשאלה 14
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרת בפרק זה, ענה על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 1 · גלובליזציה במדינות הפחות מפותחות
לפניך רשימה של תהליכים המתרחשים בעקבות הגלובליזציה במדינות מפותחות ובמדינות פחות מפותחות.
בחר בשלושה מן התהליכים האופייניים למדינות הפחות מפותחות, והסבר כיצד הגלובליזציה גורמת לכל אחד מן התהליכים האלה להתרחש. (15 נקודות)
רשימת תהליכים:
קרא את הקטע שלפניך, וענה על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריו.
[קטע – עבודה במפעל ליד שנחאי]
(1) מהי התופעה שאפשר ללמוד עליה מן הקטע? (5 נקודות)
(2) הסבר מדוע תופעה זו מתרחשת בעיקר במדינות הפחות מפותחות. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
התהליכים האופייניים למדינות הפחות מפותחות: עלייה בשיעור המועסקים בהרכבה של מוצרים עתירי ידע; ירידה בשיעור המועסקים בחקלאות; היעלמות של מאפייני התרבות המקומית (וגם עלייה ברמת החיים – אפשר לבחור כל שלושה מארבעת אלה).
(1) הרכבת מוצרים עתירי ידע – תאגידים רב־לאומיים מפצלים את שרשרת הייצור: המחקר והפיתוח נשארים במדינות המפותחות, ושלב ההרכבה, שדורש עבודה רבה ומיומנות נמוכה, מועבר למדינות שבהן כוח העבודה זול, החוקים מקלים והממשלות מעניקות הטבות למשקיעים. שיפור התחבורה (מכולות) והתקשורת מאפשר לנהל ולהוביל את הייצור מרחוק.
(2) ירידה בשיעור המועסקים בחקלאות – המפעלים החדשים של התאגידים, ששכרם גבוה יותר מן ההכנסה מחקלאות זעירה, מושכים צעירים מן הכפר לעיר (הגירה); בנוסף, ייבוא מזון זול מן השוק העולמי ומעבר לחקלאות מסחרית ממוכנת מקטינים את הצורך בעובדים בחקלאות.
(3) היעלמות התרבות המקומית – התקשורת הגלובלית (טלוויזיה, אינטרנט, רשתות חברתיות), רשתות מזון ואופנה בין־לאומיות ומותגים מערביים מפיצים אורח חיים, מוצרים ושפה אחידים ("תרבות גלובלית"), והם דוחקים מנהגים, מלאכות, מאכלים ושפות מקומיים.
(אפשר גם: עלייה ברמת החיים – ההשקעות והתעסוקה החדשה מגדילות את הכנסת משקי הבית ואת הכנסות המדינה, ומאפשרות גישה למוצרים ולשירותים.)
מה נדרש: לזהות ברשימה שלושה תהליכים שמאפיינים את המדינות הפחות מפותחות, ולהסביר לכל אחד את הקשר שלו לגלובליזציה.
זיהוי התהליכים: "שיפור באיכות הסביבה" ו"עלייה בשיעור המהגרים הנכנסים לצורכי עבודה" מאפיינים את המדינות המפותחות – אליהן מגיעים מהגרי עבודה, ומהן מועברות התעשיות המזהמות. ארבעת התהליכים האחרים מאפיינים את המדינות הפחות מפותחות.
תשובה מלאה (שלושה תהליכים):
(1) עלייה בשיעור המועסקים בהרכבה של מוצרים עתירי ידע: הגלובליזציה מאפשרת לתאגידים רב־לאומיים לפזר את שלבי הייצור בין מדינות לפי היתרון היחסי של כל אחת. שלבי התכנון, המחקר והפיתוח, שדורשים כוח אדם משכיל, נשארים במדינות המפותחות; שלב ההרכבה – עבודה רבה, חוזרת ופשוטה – עובר למדינות פחות מפותחות שבהן שכר העבודה נמוך, יש היצע גדול של עובדים, חוקי העבודה והסביבה מקלים, והממשלות מעניקות הטבות מס וקרקע כדי למשוך השקעות. הוזלת התובלה הימית (מכולות) והתקשורת המהירה מאפשרות לנהל מפעל ברחבי העולם ולשלוח ממנו מוצרים לכל השווקים. כך, למשל, מכשירי טלפון ומחשבים של חברות אמריקניות מורכבים בסין ובווייטנאם.
(2) ירידה בשיעור המועסקים בחקלאות: המפעלים והשירותים שהתאגידים מקימים בערים מציעים שכר קבוע וגבוה יותר מן ההכנסה מחקלאות זעירה, ולכן צעירים רבים עוזבים את הכפר ועוברים לעיר. במקביל, פתיחת המשק לסחר העולמי מכניסה מזון מיובא זול שמתחרה בחקלאי המקומי, והחקלאות עצמה עוברת לחקלאות מסחרית ממוכנת לייצוא שזקוקה לפחות ידיים עובדות.
(3) היעלמות של מאפייני התרבות המקומית: הגלובליזציה מפיצה בכל העולם, דרך התקשורת, האינטרנט, הפרסום ורשתות בין־לאומיות (מזון מהיר, אופנה, בידור), תרבות צריכה מערבית אחידה ואת השפה האנגלית. האוכלוסייה, ובעיקר הצעירים, מאמצת את דפוסי הלבוש, האוכל, המוזיקה והשפה הגלובליים, ומנהגים, מלאכות ושפות מקומיים נעלמים בהדרגה.
(אפשר לבחור גם בעלייה ברמת החיים: השקעות זרות יוצרות מקומות עבודה ומגדילות את ההכנסות של משקי הבית ושל המדינה, והמדינה יכולה להשקיע יותר בחינוך, בבריאות ובתשתיות; כך, למשל, בסין ובווייטנאם ירד מאוד שיעור העוני.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחרו שלושה תהליכים שאכן אופייניים למדינות הפחות מפותחות, ולכל אחד מוסבר המנגנון של הגלובליזציה שגורם לו (פיצול הייצור ושכר זול; משיכת עובדים לעיר וייבוא מזון; תקשורת ותרבות צריכה גלובלית).
טעות נפוצה: לבחור ב"עלייה בשיעור המהגרים הנכנסים" – מהגרי העבודה נכנסים בעיקר למדינות המפותחות, ומן המדינות הפחות מפותחות הם יוצאים.
סעיף ב
(1) ניצול עובדים ותנאי עבודה קשים ("סדנאות יזע") במפעלים שמייצרים עבור תאגידים רב־לאומיים במדינות פחות מפותחות: איסור לדבר ולקום, הגבלת יציאה לשירותים, צעקות ועונשים, משמרות לילה ארוכות.
(2) במדינות האלה יש היצע גדול של עובדים לא מקצועיים (בעיקר מהגרים מן הכפר) שאין להם חלופה, ולכן הם מסכימים לכל תנאי; חוקי העבודה חלשים או שאינם נאכפים, ואין איגודים מקצועיים חזקים; והממשלות, שמתחרות על השקעות התאגידים, מקלות בפיקוח. התאגידים מעבירים לשם את הייצור כדי להוזיל עלויות, ולכן לוחצים על המפעלים להוריד את המחיר על חשבון העובדים.
מה נדרש: (1) לזהות את התופעה המתוארת בקטע; (2) להסביר למה היא אופיינית למדינות הפחות מפותחות.
תשובה מלאה:
(1) התופעה: ניצול של עובדים במפעלים במדינות פחות מפותחות שמייצרים עבור תאגידים רב־לאומיים ("סדנאות יזע"). לפי הקטע, העובדים במפעל ליד שנחאי, שמייצר מוצרים לחברה אמריקנית, אינם רשאים לדבר זה עם זה, לקום ממקומם וללכת לשירותים אלא בהפסקות; המפקחים צועקים עליהם, ומי שמנמנם נענש בעמידה עד סוף משמרת הלילה. אלה תנאי עבודה קשים, משמעת נוקשה ופגיעה בזכויות העובד – צד שלילי של הגלובליזציה.
(2) הסיבות לכך שהתופעה מתרחשת בעיקר במדינות הפחות מפותחות:
– היצע גדול של עובדים: ריבוי טבעי גבוה והגירה גדולה מן הכפר לעיר יוצרים מספר רב של עובדים לא מקצועיים שמחפשים פרנסה. לעובדים אין חלופה טובה יותר, ולכן הם מקבלים שכר נמוך ותנאים קשים.
– חקיקה ואכיפה חלשות: חוקי העבודה (שעות, מנוחה, בטיחות) מקלים או שאינם נאכפים, והאיגודים המקצועיים חלשים או אסורים.
– האינטרס של הממשלה והתאגידים: הממשלות מתחרות זו בזו על השקעות התאגידים הרב־לאומיים, שמביאות תעסוקה ויצוא, ולכן נמנעות מלהחמיר. התאגידים מעבירים את שלב ההרכבה לשם בדיוק בגלל העלות הנמוכה, ולוחצים על הקבלנים להוריד מחירים – והלחץ מתגלגל אל העובדים.
במדינות המפותחות, לעומת זאת, חוקי עבודה מחייבים, איגודים חזקים ומודעות ציבורית מונעים תנאים כאלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התופעה מנוסחת במונח מדויק ונשענת על פרטים מן הקטע, וההסבר מקשר אותה למאפיינים של המדינות הפחות מפותחות (כוח עבודה זול ושופע, חקיקה חלשה, תחרות על השקעות).
שאלה 2 · המהפכה הירוקה
הסבר מהי "המהפכה הירוקה". (5 נקודות)
הגרף שלפניך מציג את התפוקה לדונם של דגנים בעולם, בשנים 1961–2016.
עיין בגרף, וענה על הסעיפים ב–ג שאחריו.
[גרף – התפוקה לדונם של דגנים בעולם]
(1) הסבר את הקשר בין המגמה הנראית בגרף ובין המהפכה הירוקה. (5 נקודות)
(2) רוב הדגנים הם גידולי בעל.
הסבר את הקשר בין קביעה זו ובין התנודות השנתיות בתפוקת הדגנים, הנראות בגרף. (5 נקודות)
הסבר שני קשיים ביישום "המהפכה הירוקה" במדינות הפחות מפותחות. (10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
"המהפכה הירוקה" – תהליך שהחל בשנות ה־60 של המאה ה־20 במדינות מתפתחות (הודו, פקיסטן, מקסיקו, הפיליפינים ועוד) להגדלת התנובה החקלאית, בעיקר של דגנים (חיטה, אורז, תירס), כדי להתמודד עם גידול האוכלוסייה והרעב. היא התבססה על זנים משופרים עתירי יבול, שימוש בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, הרחבת ההשקיה ומיכון.
מה נדרש: הגדרה של המושג – מתי, איפה, למה ובאילו אמצעים.
תשובה מלאה:
המהפכה הירוקה היא תהליך של שינוי טכנולוגי בחקלאות שהתחיל בשנות ה־60 של המאה ה־20 במדינות מתפתחות באסיה ובאמריקה הלטינית (הודו, פקיסטן, מקסיקו, הפיליפינים), במטרה להגדיל במהירות את יבולי הדגנים ולמנוע רעב באוכלוסייה הגדלה במהירות.
מרכיביה העיקריים:
– זנים חדשים ומשופרים של חיטה, אורז ותירס (זנים "עתירי יבול", קצרי גבעול, שמגיבים היטב לדישון ומבשילים מהר);
– שימוש רב בדשנים כימיים ובחומרי הדברה;
– הרחבה של מערכות השקיה (באר, תעלות), שאפשרה גם שני יבולים בשנה;
– מיכון (טרקטורים, משאבות) ואשראי לחקלאים.
התוצאה: עלייה גדולה בתפוקה לדונם, והפיכת מדינות כמו הודו מתלויות בייבוא מזון ליצרניות עצמאיות של דגנים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש הגדרה מלאה – המטרה, הזמן והמקום, והאמצעים הטכנולוגיים.
סעיף ב
(1) המגמה: עלייה מתמדת בתפוקה לדונם – מכ־145 ק"ג לדונם ב־1961 לכ־400 ק"ג לדונם ב־2016, כלומר פי 2.75 בערך (עלייה של כ־175%). העלייה החלה בשנות ה־60, עם תחילת המהפכה הירוקה, ונובעת מאמצעיה: זנים עתירי יבול, דשנים וחומרי הדברה, השקיה ומיכון – כל אלה מגדילים את היבול מכל דונם.
(2) גידולי בעל מושקים במי גשמים בלבד, ולכן היבול שלהם תלוי בכמות המשקעים ובפיזורם בכל שנה. בשנים של בצורת (או של משקעים חריגים, שיטפונות וסערות) באזורי גידול גדולים – התפוקה לדונם יורדת, ובשנים גשומות היא עולה. לכן הקו בגרף אינו חלק: יש בו ירידות בשנים מסוימות (למשל בתחילת שנות ה־80 ובסוף שנות ה־80, ובתחילת שנות ה־2000) ואחריהן עלייה מחודשת.
מה נדרש: (1) לתאר את המגמה לפי הגרף ולהסביר אותה בעזרת המהפכה הירוקה; (2) להסביר את התנודות משנה לשנה באמצעות התלות של גידולי בעל בגשם.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף, התפוקה לדונם של דגנים בעולם עלתה כמעט ברציפות לאורך כל התקופה: מכ־145 ק"ג לדונם בשנת 1961 לכ־400 ק"ג לדונם בשנת 2016 – כלומר גדלה פי 2.75 בערך (כ־175%+). (הערכים נקראו מן הגרף.)
הקשר למהפכה הירוקה: המהפכה הירוקה התחילה בשנות ה־60 – בדיוק בתחילת הגרף – והתפשטה בהדרגה בעשורים הבאים. הזנים החדשים עתירי היבול, הדישון הכימי, ההדברה, ההשקיה והמיכון הגדילו את היבול מכל דונם, בלי להגדיל הרבה את השטח המעובד. התפשטות השיטות למדינות נוספות ושיפור מתמשך של הזנים (ובשנים האחרונות גם ההנדסה הגנטית) הם הסיבה לכך שהעלייה נמשכת לאורך כל התקופה.
(2) גידולי בעל אינם מושקים, והם מקבלים מים מן הגשם בלבד. לכן היבול שלהם בכל שנה תלוי בכמות המשקעים ובפיזורם במהלך עונת הגידול: בשנת בצורת באזור גידול גדול (למשל ברוסיה, באוסטרליה, בצפון אמריקה או בהודו) היבול לדונם יורד, ובשנה גשומה הוא גבוה. גם אירועי מזג אוויר קיצוניים – שיטפונות, סערות, גלי חום – פוגעים ביבול בשנים מסוימות. משום כך הקו בגרף אינו עולה באופן חלק, ויש בו "שיניים": שנים שבהן התפוקה ירדה לעומת השנה הקודמת (למשל בתחילת שנות ה־80 ובסוף שנות ה־80, ובתחילת שנות ה־2000), ואחריהן התאוששות. אילו כל הדגנים היו מושקים, התנודות היו קטנות יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המגמה מתוארת עם נתונים מן הגרף ומוסברת באמצעי המהפכה הירוקה; (2) יש קשר ברור בין גידולי בעל, התלות במשקעים והשתנות המשקעים משנה לשנה – לבין התנודות בגרף.
סעיף ג
(1) עלות גבוהה – הזרעים המשופרים (שצריך לקנות מחדש בכל עונה), הדשנים, חומרי ההדברה, המשאבות והמיכון יקרים. החקלאים הזעירים והעניים אינם יכולים לממן אותם, או נכנסים לחובות; לכן נהנו מהמהפכה בעיקר החקלאים העשירים, והפערים בכפר גדלו.
(2) צורך במים ובתשתיות – הזנים החדשים מניבים יבול גבוה רק עם השקיה סדירה ודישון. באזורים רבים אין מקורות מים, מערכות השקיה, דרכים, מחסנים ושיווק, ולכן אי אפשר ליישם את השיטה (כך, למשל, באפריקה שמדרום לסהרה).
(אפשר גם: נזקים סביבתיים – המלחת קרקע, דלדול מי תהום וזיהום בדשנים ובחומרי הדברה; חוסר ידע והשכלה של החקלאים; תלות בחברות זרעים ודשנים.)
מה נדרש: שני קשיים שונים, וכל אחד מוסבר – למה הוא מקשה על יישום המהפכה הירוקה במדינות פחות מפותחות.
תשובה מלאה:
קושי ראשון – עלות גבוהה וחוסר הון: שיטות המהפכה הירוקה דורשות תשומות שצריך לקנות: זרעים משופרים (שאינם נשמרים משנה לשנה וצריך לרכוש אותם מחדש), דשנים כימיים, חומרי הדברה, דלק, משאבות ומכונות. רוב החקלאים במדינות הפחות מפותחות הם חקלאים זעירים ועניים, שמעבדים חלקות קטנות ואין להם הון או גישה לאשראי. מי שלוקח הלוואות נקלע לעיתים לחובות כבדים, בייחוד בשנת יבול גרועה. כך נהנו מן המהפכה בעיקר בעלי האדמות הגדולים והעשירים, והפערים בכפר גדלו.
קושי שני – תלות במים ובתשתיות: הזנים עתירי היבול נותנים יבול גבוה רק אם הם מקבלים מים סדירים ודשן; בלי השקיה יבולם אינו טוב יותר מן הזנים המקומיים. באזורים רבים במדינות הפחות מפותחות אין מקורות מים זמינים או מערכות השקיה, והתשתיות – דרכים, חשמל, מחסנים ושווקים – לקויות. לכן קשה להביא את התשומות לכפר ולשווק את היבול, והשיטה הצליחה בעיקר באזורים מושקים (כמו מדינת פנג'אב בהודו) ופחות באזורים יבשים ומבודדים, למשל באפריקה שמדרום לסהרה.
(אפשר גם: נזקים סביבתיים שפוגעים ביכולת להמשיך – השקיה מרובה גורמת להמלחת קרקע ולדלדול מי תהום, והדשנים וחומרי ההדברה מזהמים מים וקרקע; חוסר ידע והשכלה – החקלאים צריכים להכיר את השיטות, את המינונים ואת הזנים; צמצום המגוון הגנטי ותלות בחברות זרעים ודשנים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני קשיים שונים, וכל אחד מוסבר דרך מאפיין של המדינות הפחות מפותחות (עוני וחקלאות זעירה; מחסור במים ובתשתיות) ומה הוא מונע.
שאלה 3 · המרחב הכפרי
בתמונות שבנספח א נראים שני כפרים: כפר בצרפת (תמונה 1) וכפר באתיופיה (תמונה 2).
עיין בתמונות, וענה על הסעיפים א–ג.
תאר שני מאפיינים של הכפר בצרפת הנראים בתמונה 1, ושני מאפיינים של הכפר באתיופיה הנראים בתמונה 2. (8 נקודות)
בחר באחת מן התמונות, והסבר שני גורמים למאפייני הכפר הנראים בתמונה. (8 נקודות)
במדינות הפחות מפותחות יש הגירה מן הכפר אל העיר.
הסבר שני גורמים להגירה זו, והשפעה אחת של הגירה זו על מאפייני הכפר. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
כפר בצרפת (תמונה 1): (1) בתי קבע מחומרי בנייה מודרניים, בני קומה–שתיים עם גגות רעפים, בבנייה צפופה (כפר גרעיני) סביב כנסייה, עם כבישים סלולים ותשתיות; (2) סביב הכפר שדות גדולים ומלבניים של חקלאות ממוכנת, ובשוליו מבנים גדולים של תעשייה או מחסנים (אחד עם לוחות סולאריים) – כלכלה מגוונת.
כפר באתיופיה (תמונה 2): (1) בקתות עגולות מחומרים מקומיים – עץ, בוץ וגגות קש (ומעט גגות פח), עם גדרות מענפים; (2) אין כבישים סלולים ותשתיות – שבילי עפר בלבד; בעלי חיים (צאן) בין הבתים וחלקות קטנות – חקלאות זעירה למחיה.
מה נדרש: שני מאפיינים לכל כפר (סך הכול ארבעה), שרואים בתמונות.
תשובה מלאה:
הכפר בצרפת (תמונה 1):
מאפיין 1 – מבנה הכפר והבתים: כפר גרעיני – הבתים צפופים זה ליד זה סביב מרכז שבו כנסייה ובית קברות. הבתים בנויים מחומרי בנייה קבועים, בני קומה–שתיים עם גגות רעפים אדומים, ובין הבתים כבישים סלולים; יוצאת מן הכפר דרך סלולה – תשתיות מפותחות.
מאפיין 2 – השימוש בקרקע סביב הכפר: שדות גדולים, מלבניים ומסודרים – חלקם חרושים וחלקם מרעה מגודר בשורות עצים – שמתאימים לחקלאות ממוכנת ומסחרית. בשולי הכפר יש מבנים גדולים של תעשייה או אחסון (ועל אחד מהם לוחות סולאריים), כלומר בכפר יש גם פרנסות שאינן חקלאיות.
הכפר באתיופיה (תמונה 2):
מאפיין 1 – חומרי הבנייה: בקתות עגולות שקירותיהן מעץ ומבוץ וגגותיהן חרוטיים מקש, וכמה מבנים מלבניים מעץ עם גגות פח; החצרות מוקפות בגדרות של ענפים. אלה חומרים מקומיים וזולים.
מאפיין 2 – היעדר תשתיות וחקלאות מחיה: אין כבישים סלולים, יש שבילי עפר; לא נראים קווי חשמל. צאן מסתובבים ליד הבתים, ויש חלקות קטנות של גידולים – חקלאות זעירה ומשק בעלי חיים לצורכי המשפחה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבעה מאפיינים שונים, שניים לכל כפר, וכל אחד נשען על פרט שנראה בתמונה (חומרי בנייה, מבנה הכפר, תשתיות, שימושי הקרקע).
סעיף ב
הכפר באתיופיה: (1) רמת פיתוח נמוכה ועוני – לתושבים אין הון לקנות חומרי בנייה מודרניים ומכונות, ולכן הם בונים מחומרים מקומיים זולים (עץ, בוץ, קש) ומעבדים חלקות קטנות בכוח אדם ובבעלי חיים; (2) מחסור בהשקעות ממשלתיות בתשתיות – המדינה ענייה ואין לה תקציב לסלול כבישים ולהביא חשמל ומים לכפרים המפוזרים, ולכן הכפר מבודד וכלכלתו מבוססת על חקלאות מחיה.
(או: הכפר בצרפת – (1) רמת פיתוח והון גבוהים מאפשרים מיכון, שדות גדולים ובנייה מודרנית; (2) מדיניות של סבסוד ותכנון, ונגישות לערים ולשווקים, מאפשרות חקלאות מסחרית וגם תעשייה ושירותים בכפר.)
מה נדרש: לבחור כפר אחד ולהסביר שני גורמים שונים למאפיינים שתיארת.
תשובה מלאה (הכפר באתיופיה):
גורם 1 – רמת פיתוח נמוכה ועוני: אתיופיה היא מדינה פחות מפותחת, ורוב תושבי הכפר חקלאים עניים. אין להם כסף לקנות בטון, לבנים ורעפים, ולכן הם בונים את בתיהם מחומרים שאפשר למצוא בסביבה בחינם – עץ, בוץ וקש. מאותה סיבה אין להם מכונות, דשנים או מערכות השקיה, והם מעבדים חלקות קטנות בכוח עבודה של המשפחה ובעזרת בעלי חיים, בעיקר למחייתם.
גורם 2 – מחסור בתשתיות ובהשקעה ממשלתית: למדינה ענייה אין תקציב מספיק לסלול כבישים ולהביא חשמל, מים צנרת ושירותים לאלפי כפרים קטנים ומפוזרים, רבים מהם באזורים הרריים. לכן אין בכפר כבישים סלולים, הנגישות לעיר ולשוק נמוכה, וקשה למכור תוצרת – מה שמנציח את החקלאות למחיה.
(תשובה חלופית – הכפר בצרפת: גורם 1 – רמת פיתוח גבוהה: לחקלאים יש הון וידע, ולכן הם משתמשים במכונות ומעבדים שדות גדולים, ובונים בתי קבע מחומרים מודרניים. גורם 2 – השקעה ממשלתית ונגישות: המדינה (ומדיניות החקלאות של האיחוד האירופי) מסבסדת חקלאים ומשקיעה בכבישים ובתשתיות, והכפר קשור לערים ולשווקים; לכן החקלאות מסחרית, ובכפר יש גם מבני תעשייה ושירותים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (כלכלי – עוני/הון; תשתיתי־ממשלתי – השקעה ונגישות), וכל אחד מקושר למאפיין מסוים שנראה בתמונה.
סעיף ג
גורמים: (1) גורם דוחה – עוני ומחסור בקרקע בכפר: הריבוי הטבעי הגבוה מקטין את החלקה של כל משפחה, וההכנסה מחקלאות זעירה נמוכה ותלויה בגשם, אין עבודה נוספת; (2) גורם מושך – תעסוקה ושירותים בעיר: בעיר יש מקומות עבודה בתעשייה, בבנייה ובשירותים בשכר גבוה יותר, ושירותי חינוך ובריאות טובים יותר.
השפעה על הכפר: עזיבה של הצעירים (בעיקר הגברים) – אוכלוסיית הכפר מזדקנת, ונשארים בעיקר נשים, ילדים וזקנים; חסרות ידיים עובדות ושטחים מעובדים פחות. (אפשר גם: כספים שהמהגרים שולחים למשפחה משפרים את רמת החיים ואת הבתים בכפר.)
מה נדרש: שני גורמים להגירה מן הכפר לעיר (אפשר גורם דוחה וגורם מושך), והשפעה אחת על הכפר.
תשובה מלאה:
גורם 1 – גורמים דוחים בכפר: הריבוי הטבעי הגבוה בכפר מגדיל את האוכלוסייה, והקרקע מתחלקת בין יותר ויותר בני משפחה, עד שהחלקות קטנות מכדי לפרנס. החקלאות הזעירה מניבה הכנסה נמוכה ואינה יציבה (בצורות, ירידת מחירים), ואין בכפר מקורות פרנסה אחרים. גם השירותים בכפר (בתי ספר, מרפאות, חשמל) מעטים.
גורם 2 – גורמים מושכים בעיר: בערים מתרכזים המפעלים, הבנייה, המסחר והשירותים, ובהם יש מקומות עבודה בשכר גבוה יותר ובמזומן (גם בכלכלה הלא רשמית). בעיר יש שירותי חינוך ובריאות טובים יותר, ומידע על ההזדמנויות האלה מגיע לכפר דרך קרובי משפחה שכבר היגרו ודרך התקשורת.
השפעה על מאפייני הכפר: המהגרים הם בעיקר צעירים, ובייחוד גברים. לכן מבנה הגילים בכפר משתנה – נשארים בו בעיקר ילדים, נשים וזקנים, והאוכלוסייה מזדקנת. חסר כוח עבודה בחקלאות, וחלק מן השטחים מעובדים פחות או ננטשים, ונשים לוקחות על עצמן את עבודת המשק.
(השפעה חלופית: המהגרים שולחים כסף (העברות כספים) למשפחה בכפר; הכסף משמש לבניית בתים מחומרים קבועים, לגגות פח, לשכר לימוד ולקניית ציוד – ומשפר את רמת החיים בכפר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים ומוסברים (דוחה ומושך), והשפעה אחת ברורה על מאפייני הכפר – אוכלוסייה, כוח עבודה או רמת חיים.
שאלה 4 · סכרים
הסבר שלוש סיבות להקמת סכרים על נהרות בעולם. (8 נקודות)
הקמת סכרים על נהרות יכולה ליצור בעיות שונות.
תאר שתי בעיות כאלה. (7 נקודות)
נהר הקולורדו הוא הנהר הגדול ביותר בדרום־מערב ארצות הברית. במחצית הראשונה של המאה ה־20 הוקמו על נהר הקולורדו מפעלי מים רבים, ובהם סכרים גדולים.
(1) עיין במפות שבאטלס, וציין את שמות המדינות בארצות הברית שהנהר זורם בהן. סדר את שמות המדינות ממוצא הנהר ועד השפך שלו. (5 נקודות)
(2) עיין במפת אזורי האקלים שבאטלס, וציין מהו סוג האקלים השורר ברוב המדינות שהנהר זורם בהן.
הסבר את הקשר בין סוג האקלים שציינת ובין הקמת סכרים על נהר הקולורדו. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) אגירת מים להשקיה ולשתייה – הסכר אוגר במאגר את מי הנהר בעונה הגשומה או בזמן הפשרת השלגים, ומאפשר לספק מים סדירים לחקלאות ולערים בעונה היבשה.
(2) הפקת חשמל (אנרגייה הידרואלקטרית) – המים הנופלים מן המאגר מסובבים טורבינות; זה מקור אנרגייה מתחדש וזול להפעלה.
(3) ויסות זרימה ומניעת שיטפונות – הסכר עוצר את גלי השיטפון ומשחרר את המים בהדרגה, ומגן על יישובים ושדות במורד. (אפשר גם: שיט ותחבורה נהרית, פנאי ונופש, דיג במאגר.)
מה נדרש: שלוש סיבות שונות, כל אחת עם הסבר קצר של התועלת.
תשובה מלאה:
סיבה 1 – אגירת מים להשקיה ולאספקת מים: בנהרות רבים הספיקה משתנה מאוד בין העונות – רוב המים זורמים בעונת הגשמים או בזמן הפשרת השלגים, ובעונה היבשה הספיקה קטנה. הסכר יוצר מאגר שאוגר את עודפי המים ומשחרר אותם לפי הצורך, וכך אפשר להשקות שטחים חקלאיים גדולים לאורך כל השנה (גם באזורים יבשים) ולספק מי שתייה לערים.
סיבה 2 – הפקת חשמל: הפרש הגובה בין פני המים במאגר לבין הנהר שמתחת לסכר מאפשר להפעיל טורבינות ולייצר חשמל הידרואלקטרי. זהו מקור אנרגייה מתחדש, שאינו פולט גזי חממה בזמן הפעולה ושעלות ההפעלה שלו נמוכה – ולכן הוא חשוב לפיתוח תעשייה.
סיבה 3 – ויסות זרימה ומניעת שיטפונות: בזמן גשמים עזים או הפשרה המאגר קולט את גל השיטפון ומשחרר את המים בהדרגה, ולכן היישובים, השדות והתשתיות במורד הנהר מוגנים מהצפות.
(סיבות נוספות אפשריות: הגבהת מפלס המים לשיט והובלת מטענים; פנאי ותיירות במאגר; דיג ומדגה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש סיבות שונות זו מזו, וכל אחת מוסברת – איך הסכר יוצר את התועלת.
סעיף ב
(1) הצפת שטחים ועקירת אוכלוסייה – המאגר מציף כפרים, שדות, יערות ואתרי מורשת, ומאות אלפי אנשים נאלצים לעזוב (למשל בהקמת סכר שלושת הערוצים בסין).
(2) פגיעה בסביבה במורד הנהר – הסכר עוצר את הסחופת (חול, סחף פורה), ולכן אדמות ההצפה אינן מקבלות סחף ונדרש יותר דשן, והדלתא והחופים נסחפים ונסוגים (למשל בדלתת הנילוס לאחר הקמת הסכר הגבוה באסואן). (אפשר גם: חסימת נדידת דגים ופגיעה במערכות אקולוגיות; אידוי רב מן המאגר; סכסוכים בין מדינות על מי הנהר; סכנת קריסה.)
מה נדרש: לתאר שתי בעיות שונות שנגרמות מהקמת סכר.
תשובה מלאה:
בעיה 1 – הצפת שטחים ועקירת אוכלוסייה: המאגר שנוצר מאחורי הסכר מציף שטחים גדולים בעמק הנהר – כפרים, ערים קטנות, שדות פוריים, יערות ואתרים היסטוריים. התושבים נאלצים לעזוב את בתיהם ולעבור למקום אחר, לעיתים בלי פיצוי מתאים, ומאבדים את אדמתם ואת מקור פרנסתם. כך, למשל, בהקמת סכר שלושת הערוצים על נהר היאנגצה בסין הועברו יותר ממיליון בני אדם.
בעיה 2 – פגיעה בסביבה במורד הנהר: הסכר עוצר לא רק מים אלא גם את הסחף (חול, חרסית ונוטריינטים) שהנהר נשא. המים שיוצאים מן הסכר "נקיים" מסחף, ולכן אדמות ההצפה אינן מתחדשות והחקלאים צריכים להשתמש ביותר דשנים; הדלתא, שאינה מקבלת סחף חדש, נסחפת על ידי הים ונסוגה, והחופים מתכרסמים. דוגמה: אחרי הקמת הסכר הגבוה באסואן נפגעו פוריות עמק הנילוס וחופי הדלתא.
(בעיות נוספות: הסכר חוסם את נדידת הדגים במעלה הנהר ומשנה את טמפרטורת המים ואת המערכת האקולוגית; אידוי רב ממאגרים באזורים חמים מבזבז מים ומעלה את המליחות; מדינות במעלה הנהר שולטות בכמות המים של המדינות במורד – מקור לסכסוך; סכנה של קריסת סכר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי בעיות שונות (חברתית במעלה – הצפה ועקירה; סביבתית במורד – עצירת הסחף), וכל אחת מתוארת עם התוצאה שלה ועם דוגמה.
סעיף ג
(1) קולורדו (המוצא – בהרי הרוקי) ← יוטה ← אריזונה (הגרנד קניון) ← נבדה (לאורך הגבול עם אריזונה) ← קליפורניה (לאורך הגבול עם אריזונה). משם הנהר נכנס למקסיקו ונשפך למפרץ קליפורניה.
(2) אקלים מדברי (צחיח) וצחיח למחצה (ערבתי) – משקעים מעטים ואידוי גבוה. הקשר: באזור יבש אין די מים מקומיים לחקלאות ולערים הגדלות (לוס אנג'לס, לאס וגאס, פיניקס), ומי הנהר – שמקורם בשלגים ובגשמים של הרי הרוקי – זורמים בעיקר באביב ובתחילת הקיץ. לכן הוקמו סכרים (למשל סכר הובר) כדי לאגור את המים במאגרים גדולים, לחלק אותם להשקיה ולשתייה לאורך כל השנה ולהפיק חשמל.
מה נדרש: (1) רשימת המדינות (states) של ארצות הברית שהנהר זורם בהן, בסדר מן המוצא אל השפך; (2) לציין את סוג האקלים ולהסביר מדוע הוא מוביל להקמת סכרים.
מה מחפשים באטלס: מפה פיזית־מדינית של ארצות הברית (מסלול הנהר וגבולות המדינות) ומפת אזורי האקלים של צפון אמריקה.
תשובה מלאה:
(1) מוצא נהר הקולורדו בהרי הרוקי במדינת קולורדו. משם הוא זורם דרומה־מערבה דרך יוטה, נכנס לאריזונה (שם חצב את הגרנד קניון), ממשיך לאורך הגבול בין נבדה לאריזונה (שם סכר הובר ואגם מיד) ואחר כך לאורך הגבול בין קליפורניה לאריזונה. לבסוף הוא חוצה את הגבול למקסיקו ונשפך למפרץ קליפורניה.
הסדר: קולורדו ← יוטה ← אריזונה ← נבדה ← קליפורניה.
(2) סוג האקלים: אקלים מדברי (צחיח), ובשוליו אקלים צחיח למחצה (ערבתי). כמות המשקעים השנתית ברוב האזור נמוכה מאוד (בחלקים רבים פחות מ־250 מ"מ), והטמפרטורות והאידוי גבוהים.
הקשר להקמת הסכרים:
– במדבר אין די מים מקומיים, ונהר הקולורדו הוא כמעט מקור המים הגדול היחיד באזור. כדי לפתח חקלאות שלחין (למשל בעמק אימפריאל בקליפורניה ובאריזונה) ולספק מים לערים שגדלו במהירות (לוס אנג'לס, לאס וגאס, פיניקס, סן דייגו), צריך לאגור את מי הנהר ולהוביל אותם בתעלות.
– מי הנהר מגיעים בעיקר מהפשרת השלגים בהרי הרוקי, ולכן הספיקה גבוהה באביב ובתחילת הקיץ ונמוכה בשאר השנה, ומשתנה מאוד משנה לשנה. הסכרים (כמו סכר הובר וסכר גלן קניון) אוגרים את המים במאגרים ענקיים ומאפשרים לחלק אותם לאורך כל השנה ולשמור עתודה לשנים שחונות.
– בנוסף, הסכרים מפיקים חשמל לערי האזור, ומגנים מפני שיטפונות בעונת ההפשרה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המדינות נכונות ובסדר הנכון; (2) סוג האקלים מדויק, וההסבר מקשר בין היובש לצורך לאגור ולווסת את מי הנהר.
טעות נפוצה: לכלול את מקסיקו ברשימה – השאלה מבקשת מדינות בתוך ארצות הברית (מקסיקו היא ארץ השפך, ואפשר לציין זאת בנפרד).
שאלה 5 · גלעין ושוליים
השאלה זהה לשאלה 5 בשאלון 57282 (מועד מיוחד 2020).
לפניך מפה סכמטית של בריטניה המציגה חמישה אזורים במדינה, וכן טבלה המציגה נתונים על מדדי תעסוקה באזורים אלה.
עיין במפה ובטבלה, וענה על הסעיפים א–ג שאחריהן.
[מפה סכמטית של בריטניה; טבלה – מדדי תעסוקה בבריטניה]
קבע אילו מן האזורים האלה הם גלעין, ואילו מן האזורים הם שוליים.
נמק את קביעתך על פי שני נתונים מן הטבלה המאפיינים אזורי גלעין, ושני נתונים מן הטבלה המאפיינים אזורי שוליים (סך הכול – ארבעה נתונים). (9 נקודות)
בחר באחד מאזורי השוליים של בריטניה.
על פי המפות שבאטלס, ציין שני מאפייני שוליים נוספים (שאינם מוצגים בטבלה) לאזור שבחרת. (7 נקודות)
ציין שתי דרכים לפיתוח של אזורי שוליים, והסבר כיצד כל אחת מן הדרכים שציינת עשויה לסייע לפיתוח אזורי השוליים. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
גלעין: מזרח אנגליה ודרום־מזרח אנגליה. שוליים: ויילס, צפון־מזרח אנגליה וצפון אירלנד.
גלעין – (1) שכר ממוצע גבוה: 574.9 ו־596.8 ליש"ט לשבוע; (2) שיעור גבוה של מועסקים במדע ובמקצועות טכניים: 8.8% ו־9.2%.
שוליים – (1) שכר ממוצע נמוך: 503.8–505.9 ליש"ט לשבוע; (2) שיעור נמוך של מועסקים במדע ובמקצועות טכניים: 4.8%–6.5%.
(נתונים נוספים: שירותים אדמיניסטרטיביים 10.4% ו־9.8% בגלעין לעומת 5.9%–7.6% בשוליים; ייצור ראשוני 4.1% בוויילס ו־4.0% בצפון אירלנד לעומת כ־1% בגלעין.)
מה נדרש: לסווג את חמשת האזורים לגלעין ולשוליים, ולנמק בשני נתונים לגלעין ובשני נתונים לשוליים מן הטבלה.
תשובה מלאה:
אזורי הגלעין: מזרח אנגליה ודרום־מזרח אנגליה – האזורים הסובבים את לונדון.
אזורי השוליים: ויילס, צפון־מזרח אנגליה וצפון אירלנד.
נתונים המאפיינים את הגלעין:
1. שכר ממוצע גבוה – 596.8 ליש"ט לשבוע בדרום־מזרח אנגליה ו־574.9 במזרח אנגליה.
2. שיעור גבוה של מועסקים בתחום המדע ובמקצועות טכניים – 9.2% ו־8.8% – ענפים עתירי ידע האופייניים לגלעין.
נתונים המאפיינים את השוליים:
1. שכר ממוצע נמוך – 503.8 ליש"ט בצפון אירלנד, 504.1 בצפון־מזרח אנגליה ו־505.9 בוויילס (בדרום־מזרח אנגליה השכר גבוה בכ־93 ליש"ט, כ־18% יותר מבצפון אירלנד).
2. שיעור נמוך של מועסקים במדע ובמקצועות טכניים – 4.8% בצפון אירלנד, 4.9% בוויילס ו־6.5% בצפון־מזרח אנגליה (בדרום־מזרח אנגליה השיעור כמעט כפול מבצפון אירלנד).
(אפשר גם: שיעור גבוה יחסית של מועסקים בייצור ראשוני בוויילס – 4.1% – ובצפון אירלנד – 4.0% – לעומת 1.0%–1.1% בגלעין; שיעור אבטלה גבוה בצפון־מזרח אנגליה – 5.3% – ובוויילס – 5.0% – לעומת 3.1% בדרום־מזרח אנגליה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הסיווג נכון, ויש ארבעה נתונים מספריים – שניים לגלעין ושניים לשוליים – על מדדים שמבדילים באופן עקבי בין שתי הקבוצות.
טעות נפוצה: להשתמש באחוז המובטלים כנתון של כל אזורי השוליים – בצפון אירלנד שיעור האבטלה (3.9%) נמוך משל מזרח אנגליה (4.2%), ולכן נתון זה אינו מתאים לכל האזורים. כדאי לבחור מדדים שההבדל בהם עקבי (שכר, מדע ומקצועות טכניים).
סעיף ב
ויילס: (1) תבליט הררי – רוב השטח הרים ורמות (הרי קמבריה, סנואודוניה), ולכן הנגישות קשה; (2) צפיפות אוכלוסין נמוכה ומעט ערים גדולות (מלבד קרדיף וסוונסי בדרום), ומיקום מרוחק מלונדון ומן המרכז הכלכלי. (אפשר גם: תעשייה מסורתית של כריית פחם ופלדה בדרום ויילס, שרובה נסגרה.)
מה נדרש: לבחור אזור שוליים ולציין, לפי מפות האטלס, שני מאפייני שוליים שאינם בטבלה.
תשובה מלאה (ויילס):
1. תבליט הררי ונגישות נמוכה: במפה הפיזית של בריטניה רואים שרוב ויילס הררית – הרי קמבריה במרכז וסנואודוניה בצפון. בשטח כזה החקלאות מוגבלת בעיקר למרעה, והתחבורה קשה.
2. צפיפות אוכלוסין נמוכה וריחוק מן המרכז: במפת צפיפות האוכלוסין רואים שרוב ויילס דלילה, והערים הגדולות (קרדיף, סוונסי, ניופורט) מרוכזות בדרום. ויילס מרוחקת מלונדון ומן הצירים הראשיים של הכלכלה (במפת התחבורה מעט כבישים מהירים, בעיקר M4 בדרום).
(אפשר גם: במפת הכלכלה – אזור של תעשייה מסורתית בשקיעה: כריית פחם ופלדה בעמקי דרום ויילס.)
תשובות לאזורים אחרים: צפון־מזרח אנגליה – אזור תעשייה ישנה (פחם, פלדה ובניית אוניות בניוקאסל, סנדרלנד ומידלסברו), מרוחק מלונדון. צפון אירלנד – מופרדת מבריטניה בים (מיקום מבודד), צפיפות אוכלוסין נמוכה מחוץ לבלפסט.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים שונים, שאינם בטבלה, מבוססים על מפות האטלס וקשורים לאזור שנבחר.
סעיף ג
1. תמריצים כלכליים לחברות: מענקים, הלוואות והטבות מס לחברות שיקימו מפעלים ומשרדים בשוליים – החברות עוברות לשם, נוצרים מקומות עבודה, האבטלה פוחתת והשכר עולה.
2. השקעה בתשתיות תחבורה ותקשורת: כבישים מהירים, מסילות, שדות תעופה ואינטרנט מהיר – הנגישות לגלעין ולשווקים משתפרת, ההובלה מוזלת, ועסקים ותושבים נמשכים לאזור.
(אפשר גם: העברת משרדי ממשלה ומוסדות ציבור לשוליים; פיתוח תיירות; הקמת אוניברסיטאות ומרכזי מחקר.)
מה נדרש: שתי דרכים לפיתוח אזורי שוליים, ולכל אחת הסבר כיצד היא מסייעת.
תשובה מלאה:
דרך ראשונה – תמריצים כלכליים להשקעה: המדינה מעניקה לחברות שמקימות מפעלים, משרדים או מרכזי שירות באזורי השוליים מענקים, הלוואות בתנאים נוחים, הנחות במסים וקרקע זולה. התמריץ מפצה את החברות על הריחוק מן השווקים, ולכן הן מעבירות לשם פעילות. כך נוצרים מקומות עבודה, האבטלה יורדת, ההכנסות עולות, ונוצר ביקוש לשירותים מקומיים (מכפיל כלכלי).
דרך שנייה – פיתוח תשתיות תחבורה ותקשורת: סלילת כבישים מהירים, הנחת מסילות, הרחבת נמלים ושדות תעופה, ופריסת אינטרנט מהיר. כך משתפרת הנגישות של אזור השוליים לגלעין ולשווקים, זמני הנסיעה וההובלה מתקצרים ועלויותיהם יורדות, ותושבים יכולים לעבוד או לסחור עם המרכז. לכן עסקים מוכנים יותר להתמקם באזור, והפער בינו לבין הגלעין מצטמצם.
(אפשר גם: העברת משרדי ממשלה למקומות בשוליים – בבריטניה, למשל, רשות הרישוי לרכב (DVLA) פועלת בסוונסי שבוויילס; פיתוח תיירות בנופים הטבעיים; הקמת אוניברסיטאות ופארקי מדע.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי דרכים שונות, וכל אחת מוסברת דרך המנגנון שבו היא מקדמת את האזור (מקומות עבודה; נגישות).
שאלה 6 · מטרופולין טוקיו
עיין באטלס, והסבר שני גורמי מיקום של העיר טוקיו שביפן. (8 נקודות)
לפניך רשימה של ארבעה שימושי קרקע במטרופולין טוקיו:
בנספח ב מוצגת מפת שימושי הקרקע במטרופולין טוקיו. עיין בה, והסבר גורם אחד למיקום של כל אחד משימושי הקרקע שברשימה (סך הכול – ארבעה גורמים). (12 נקודות)
מטרופולין טוקיו היא המטרופולין הגדולה ביותר בעולם.
עיין בתרשים שלפניך.
[תרשים – מספר התושבים הנכנסים מדי יום אל טוקיו מיישובי המטרופולין (2010)]
ציין מהי התופעה בתחום הגאוגרפיה העירונית הנראית בתרשים זה, והסבר את הסיבה לתופעה זו. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) חוף מפרץ טוקיו – מפרץ מוגן מפני גלי האוקיינוס השקט, שמאפשר נמל טבעי; לכן טוקיו (יחד עם יוקוהמה) התפתחה כמרכז של סחר ימי, ייבוא חומרי גלם וייצוא – חשוב במיוחד ביפן, שתלויה בייבוא.
(2) מישור קנטו – המישור הגדול ביותר ביפן, שרובה הררית: קרקע שטוחה לבנייה, לחקלאות (אורז) ולתחבורה, שאפשרה לעיר לגדול ולהתפשט; נהרות (כמו הסומידה) מספקים מים ונתיבי הובלה. (אפשר גם: מיקום מרכזי בחוף המזרחי של האי הונשו – צומת דרכים בין צפון יפן לדרומה; היותה בירה ומושב השלטון מאז תקופת אדו.)
מה נדרש: שני גורמי מיקום של טוקיו, שאפשר לזהות באטלס, וכל אחד מוסבר – מה הוא נתן לעיר.
מה מחפשים באטלס: מפה פיזית של יפן (מישורים והרים, מפרצים, נהרות) ומפה מדינית־כלכלית (ערים, נמלים, דרכים).
תשובה מלאה:
גורם 1 – מיקום על חוף מפרץ טוקיו: טוקיו שוכנת בקצה הצפוני של מפרץ טוקיו, מפרץ עמוק ומוגן מפני הגלים והסערות של האוקיינוס השקט. המפרץ מאפשר נמלים טבעיים (טוקיו, יוקוהמה, צ'יבה, קווסאקי), ולכן העיר התפתחה כמרכז של סחר ימי. ליפן, שהיא ענייה במשאבי טבע, הנמל חיוני לייבוא חומרי גלם ודלק ולייצוא מוצרי תעשייה, ולכן התעשייה והמסחר התרכזו סביב המפרץ.
גורם 2 – מיקום במישור קנטו: מרבית שטחה של יפן הררי, ומישורים גדולים נדירים. טוקיו נמצאת במישור קנטו – המישור הגדול ביותר במדינה. הקרקע השטוחה אפשרה בנייה רחבה ופריסה של רשת כבישים ומסילות, ובעבר גם חקלאות פורייה (אורז) שפרנסה אוכלוסייה גדולה. הנהרות שחוצים את המישור (הסומידה, הארקאווה, הטמה) סיפקו מים ושימשו להובלה.
(גורמים נוספים: מיקום מרכזי בחוף המזרחי של הונשו, האי הראשי, בצומת הדרכים שבין צפון יפן לדרומה; גורם היסטורי־מדיני – העיר (אדו) הייתה מושב השוגון מן המאה ה־17, והפכה לבירה הקיסרית ב־1868; ריכוז השלטון משך את המוסדות, הכלכלה והאוכלוסייה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (מפרץ ונמל; מישור), וכל אחד מוסבר דרך התועלת שהוא נותן לעיר ומקושר למאפייני יפן.
סעיף ב
מע"ר – במרכז, סביב ארמון הקיסר וקוטן, בצומת שבו נפגשים קווי הרכבת, הרכבת המהירה והכבישים המהירים: נגישות מרבית מכל חלקי המטרופולין, ולכן מחירי הקרקע הגבוהים משתלמים למשרדים ולמסחר (וגם הגרעין ההיסטורי של העיר).
תעשייה – לאורך חופי המפרץ, על שטחים מיובשים (סגול), ולאורך הנהרות והמסילות: קרבה לנמל לייבוא חומרי גלם ולייצוא, שטחים גדולים וזולים שנוצרו בייבוש, והרחקה של המפגעים מן המגורים.
שטח ירוק – בעיקר בשוליים, בגבעות בדרום־מערב (קמקורה, יוקוסוקה) ובמזרח, מדרום לצ'יבה: שטח הררי שאינו נוח לבנייה ורחוק מן המרכז; וגם גן ארמון הקיסר במרכז – שטח היסטורי מוגן.
שדה תעופה – על שטח מיובש בחוף המפרץ, בין טוקיו לקווסאקי: שטח פתוח וגדול, קרוב למרכז, ומסלולי ההמראה והנחיתה מעל הים מרחיקים רעש וסכנה מאזורי המגורים.
מה נדרש: לכל אחד מארבעת שימושי הקרקע – להצביע במפה היכן הוא נמצא ולהסביר גורם אחד למיקום הזה.
תשובה מלאה:
(1) מע"ר, מרכז מסחרי (אדום): לפי המפה, המע"ר נמצא בצפון־מערב המפרץ, סביב ארמון הקיסר, קוטן וסומידה, ומשם יוצאות "זרועות" אדומות לשינג'וקו ולשיבויה. גורם המיקום – נגישות מרבית: במקום זה נפגשים כמעט כל קווי הרכבת, הרכבת המהירה והכבישים המהירים של המטרופולין, ולכן אפשר להגיע אליו בקלות מכל חלקיו. משרדים, בנקים, חנויות ושירותים זקוקים למספר רב של עובדים ולקוחות, ולכן הם מוכנים לשלם את מחירי הקרקע הגבוהים ביותר במרכז. (גם הגורם ההיסטורי – זה הגרעין הישן של העיר, ליד הארמון.)
(2) תעשייה (ורוד) ותעשייה ואחסון בשטחים מיובשים (סגול): התעשייה נמצאת בעיקר ברצועה לאורך חופי המפרץ – מטוקיו דרך קווסאקי ועד יוקוהמה, ובחוף המזרחי עד צ'יבה, איצ'יהרה וקיסרזו – וכן לאורך הנהרות ומסילות הרכבת. גורם המיקום – קרבה לנמל: יפן מייבאת כמעט את כל חומרי הגלם והדלק, ולכן מפעלי הפלדה, הפטרוכימיה והאנרגייה ממוקמים על החוף, שם אפשר לפרוק את חומרי הגלם ישירות מן האוניות ולייצא את המוצרים. ייבוש שטחים בים יצר קרקע שטוחה, גדולה וזולה יחסית, רחוקה מאזורי המגורים.
(3) שטח ירוק (ירוק): שטחים ירוקים גדולים נמצאים בשולי המטרופולין – בגבעות שבדרום־מערב (קמקורה, יוקוסוקה) ובמזרח, מדרום לצ'יבה ולאיצ'יהרה. גורם המיקום – תבליט ומרחק: אלה אזורים גבעיים ותלולים שקשה ויקר לבנות בהם, והם רחוקים מן המרכז, ולכן נשארו מיוערים או נשמרו כשמורות. (במרכז העיר יש גם שטח ירוק קטן – גן ארמון הקיסר, שנשמר בשל ערכו ההיסטורי.)
(4) שדה תעופה (צהוב): שדה התעופה הראשי שבמפה נמצא על שטח מיובש בחוף המפרץ, בין מרכז טוקיו לקווסאקי. גורם המיקום – שטח פתוח וגדול מעל הים, קרוב למרכז: שדה תעופה דורש שטח שטוח ונרחב, שאין במטרופולין הצפוף; הייבוש בים יצר אותו. המטוסים ממריאים ונוחתים מעל המפרץ, כך שהרעש והסכנה מורחקים מאזורי המגורים, והשדה עדיין קרוב למע"ר וקשור אליו בכבישים מהירים ובמסילה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחד מארבעת השימושים צוין המיקום לפי המפה, והוסבר גורם מיקום אחד מתאים (נגישות; נמל וקרקע מיובשת; תבליט ומרחק; שטח פתוח מעל הים).
סעיף ג
התופעה: יוממות – תנועה יומית של מיליוני תושבים (כ־2.5 מיליון לפי התרשים) מן המחוזות שסביב טוקיו – קנגווה (922,330), סייטמה (840,990) וצ'יבה (675,224) – אל טוקיו, לעבודה וללימודים, וחזרה בערב.
הסיבה: ריכוז מקומות העבודה והשירותים במרכז (במע"ר) לעומת מגורים בטבעות החיצוניות – מחירי הדיור במרכז גבוהים מאוד, ולכן אנשים גרים בפרברים, שבהם הדיור זול ומרווח יותר, ונוסעים יום־יום למרכז ברשת רכבות מהירה ויעילה.
מה נדרש: לתת שם לתופעה ולהסביר את הסיבה לה.
תשובה מלאה:
התופעה היא יוממות – תנועה יומית של תושבים מן הפרברים והיישובים שבטבעות המטרופולין אל העיר המרכזית, לעבודה וללימודים, וחזרה הביתה בסוף היום.
לפי התרשים, בשנת 2010 נכנסו מדי יום אל טוקיו כ־2.53 מיליון בני אדם (סכום כל המחוזות). רובם מגיעים משלושת המחוזות הסמוכים: קנגווה – 922,330, סייטמה – 840,990 וצ'יבה – 675,224; מן המחוזות הרחוקים (איברקי, טוצ'יגי, גנמה, ימנשי) מגיעים מעטים בלבד – ככל שהמרחק גדל, היוממות קטנה.
הסיבה: מקומות העבודה, המשרדים והשירותים מרוכזים במע"ר של טוקיו, אך מחירי הקרקע והדיור במרכז גבוהים מאוד. לכן משפחות רבות גרות בפרברים שבטבעות המטרופולין – שם הדיור זול ומרווח יותר (תהליך פרבור) – ורשת רכבות ענפה ומהירה מאפשרת להן להגיע למרכז בכל יום.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התופעה נקראת בשמה המדויק, יש נתונים מן התרשים, וההסבר מקשר בין הפיזור של מקומות העבודה (במרכז) והמגורים (בטבעות) לבין התחבורה.
שאלה 7 · פיתוח ותקשורת
בטבלה שלפניך מוצגים נתונים על תמ"ג לנפש ושיעור המשתמשים באינטרנט בשלוש מדינות, המסומנות בספרות 1–3.
מתחת לטבלה כתובה רשימת שמות של שלוש מדינות. עיין בטבלה וברשימה, וענה על הסעיפים א–ג שאחריהן.
[טבלה – תמ"ג לנפש ושיעור משתמשים באינטרנט במדינות נבחרות (2016)]
רשום במחברתך את הספרות 1–3, וליד כל ספרה כתוב את שם המדינה המתאימה מן הרשימה, על פי הנתונים המוצגים בטבלה. נמק את תשובתך. (5 נקודות)
הסבר מדוע תמ"ג לנפש ושיעור המשתמשים באינטרנט הם מדדים לקביעת רמת הפיתוח של מדינה. (9 נקודות)
(1) הסבר שתי השפעות חיוביות של השימוש באמצעי תקשורת מודרניים על פיתוח של מדינות פחות מפותחות. (8 נקודות)
(2) הסבר השפעה שלילית אחת של השימוש באמצעי תקשורת מודרניים על החברה במדינות פחות מפותחות. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
1 – אתיופיה; 2 – ברזיל; 3 – ארצות הברית.
נימוק: אתיופיה היא מדינה פחות מפותחת – לכן התמ"ג לנפש הנמוך ביותר (707 דולר) ושיעור משתמשי האינטרנט הנמוך ביותר (15%). ארצות הברית מפותחת מאוד – התמ"ג לנפש הגבוה ביותר (57,638 דולר, פי 81.5 בערך מזה של אתיופיה) ו־76% משתמשים באינטרנט. ברזיל היא מדינה מתפתחת בדרגת ביניים (תיעוש מתקדם) – ערכי ביניים: 8,650 דולר ו־60%.
מה נדרש: לשבץ כל מדינה ליד הספרה שלה ולנמק לפי הנתונים.
תשובה מלאה:
1 – אתיופיה: תמ"ג לנפש של 707 דולר ו־15% משתמשים באינטרנט – הערכים הנמוכים ביותר. אתיופיה היא מדינה פחות מפותחת, שרוב תושביה כפריים ומתפרנסים מחקלאות זעירה, ותשתיות התקשורת בה מועטות.
2 – ברזיל: 8,650 דולר ו־60% – ערכי ביניים. ברזיל היא מדינה מתפתחת בדרגת ביניים, עם תעשייה ושירותים מפותחים יחסית, אך עם פערים גדולים בין אזורים ובין קבוצות.
3 – ארצות הברית: 57,638 דולר – פי 81.5 בערך מאתיופיה – ו־76% משתמשים באינטרנט. ארצות הברית היא מדינה מפותחת מאוד, עם כלכלה עתירת ידע ותשתיות תקשורת מתקדמות.
בשני המדדים הסדר זהה (1 < 2 < 3), ולכן השיבוץ חד־משמעי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: השיבוץ נכון, והנימוק מבוסס על שני הנתונים ועל רמת הפיתוח של כל מדינה.
סעיף ב
תמ"ג לנפש – מדד כלכלי: ערך כל הסחורות והשירותים שהמשק מייצר בשנה, מחולק במספר התושבים. הוא משקף את ההכנסה הממוצעת ואת כושר הייצור של המשק; מדינה עם תמ"ג לנפש גבוה מייצרת בענפים מתקדמים (תעשייה ושירותים), ויכולה להשקיע בחינוך, בבריאות ובתשתיות – כל אלה סימנים לרמת פיתוח גבוהה.
שיעור המשתמשים באינטרנט – מדד של תשתיות, טכנולוגיה והשכלה: כדי להשתמש באינטרנט צריך תשתית תקשורת וחשמל, הכנסה שמאפשרת לקנות מחשב או טלפון חכם, ויכולת קרוא וכתוב. שיעור גבוה מעיד על תשתיות מפותחות, אוכלוסייה משכילה ועירונית וכלכלה מודרנית מבוססת ידע ושירותים.
מה נדרש: להסביר לכל אחד משני המדדים מה הוא מודד ולמה הוא מלמד על רמת הפיתוח.
תשובה מלאה:
תמ"ג לנפש: התוצר המקומי הגולמי הוא ערך כל הסחורות והשירותים שמיוצרים במשק בשנה; כשמחלקים אותו במספר התושבים, מקבלים את התוצר הממוצע לאדם. זה מדד כלכלי שמשקף את ההכנסה הממוצעת ואת רמת הפריון של המשק. במדינה מפותחת רוב העובדים מועסקים בתעשייה מתקדמת ובשירותים שמייצרים ערך רב, ולכן התמ"ג לנפש גבוה; במדינה פחות מפותחת רוב העובדים בחקלאות זעירה, והתמ"ג לנפש נמוך. תמ"ג גבוה גם מאפשר למדינה להשקיע בחינוך, בבריאות ובתשתיות – ולכן הוא קשור לרווחת התושבים.
שיעור המשתמשים באינטרנט: זהו מדד של תשתיות ושל טכנולוגיה. כדי שאדם ישתמש באינטרנט צריך שיהיו חשמל ותשתית תקשורת (כבלים, סיבים, אנטנות סלולריות), שתהיה לו הכנסה כדי לקנות מכשיר ולשלם על החיבור, ושיהיה לו חינוך בסיסי (קרוא וכתוב, אוריינות דיגיטלית). לכן שיעור גבוה של משתמשים מעיד על תשתיות מפותחות, על אוכלוסייה משכילה ועירונית ועל כלכלה מודרנית שמבוססת על ידע, מידע ושירותים – מאפיינים של מדינה מפותחת.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מדד מוסבר מה הוא מודד (תוצר והכנסה; תשתיות, הכנסה והשכלה), ומדוע ערך גבוה שלו מאפיין מדינה מפותחת.
סעיף ג
(1) א. גישה למידע ולשירותים כלכליים: חקלאים מקבלים בטלפון הנייד תחזיות מזג אוויר ומחירי שוק, ומוכרים ישירות לקונים; תשלומים ובנקאות בטלפון הנייד (למשל בקניה) מאפשרים לאנשים בלי חשבון בנק לחסוך, לקבל הלוואות ולהעביר כסף – והכנסתם עולה. ב. חינוך, תעסוקה וחיבור לכלכלה העולמית: לימוד מרחוק, שירותי בריאות מרחוק ומשרות בשירותים מקוונים (מוקדי שירות, פיתוח תוכנה כמו בהודו) – מגשרים על מרחקים, משפרים את ההון האנושי ומושכים השקעות.
(2) הפער הדיגיטלי: רק העשירים, העירוניים והמשכילים נהנים מן התקשורת, והפער בינם לבין העניים והכפריים גדל. (או: שחיקת התרבות והמסורת המקומית מול תרבות גלובלית מערבית.)
מה נדרש: (1) שתי השפעות חיוביות על הפיתוח, כל אחת עם הסבר; (2) השפעה שלילית אחת על החברה, עם הסבר.
תשובה מלאה:
(1) השפעה חיובית ראשונה – גישה למידע ולשירותים כלכליים: הטלפון הנייד והאינטרנט מגיעים גם לכפרים מרוחקים שאין בהם כבישים טובים או סניפי בנק. חקלאים מקבלים מידע על מחירים בשווקים שונים ועל מזג האוויר, ולכן מוכרים את התוצרת במחיר טוב יותר ומתכננים את העבודה. שירותי תשלום והעברת כסף בטלפון (כמו בקניה) מאפשרים לאנשים בלי חשבון בנק לחסוך, לקבל הלוואות קטנות, לקבל כסף מקרובים שהיגרו לעיר ולפתוח עסקים קטנים. כך עולה ההכנסה, והפעילות הכלכלית מתרחבת.
השפעה חיובית שנייה – חינוך, תעסוקה וחיבור לכלכלה העולמית: אמצעי התקשורת מאפשרים לימוד מרחוק ושירותי רפואה מרחוק באזורים שחסרים בהם מורים ורופאים, ולכן משפרים את ההשכלה ואת הבריאות – ההון האנושי של המדינה. בנוסף, תקשורת מהירה מאפשרת למדינות כמו הודו והפיליפינים לקלוט עבודות שירות מן המדינות המפותחות (מוקדי שירות, פיתוח תוכנה, הנהלת חשבונות), שיוצרות מקומות עבודה בשכר טוב ומושכות השקעות זרות.
(2) השפעה שלילית – הגברת הפער הדיגיטלי והחברתי: את אמצעי התקשורת המודרניים יכולים לנצל בעיקר תושבי הערים, המשכילים והאמידים, שיש להם תשתית, מכשירים וידע. העניים, הכפריים והקשישים נשארים מאחור. כך הם מפסידים הזדמנויות לעבודה, ללימודים ולשירותים, והפערים בחברה גדלים.
(השפעה שלילית חלופית: התקשורת הגלובלית חושפת את הצעירים לתרבות צריכה מערבית, וגורמת לשחיקה של השפה, המנהגים והמסורת המקומיים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שתי השפעות חיוביות שונות, וכל אחת מוסברת דרך המנגנון שמקדם פיתוח; (2) השפעה שלילית על החברה, עם הסבר.
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
אם בחרת בפרק זה, ענה על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 8 · רכסי הרים
לא במיקוד תשפ"ז – במיקוד 2027 טקטוניקת הלוחות נכללת רק בהקשר של רעידות אדמה (וצונמי); קימוט, היווצרות רכסי הרים ומאפייניהם אינם ברשימת הנושאים של פרק כדור הארץ והסביבה.
בתמונות שבנספח ג נראים שני רכסי הרים בארצות הברית. בתמונה 1 נראה רכס הרי האפלצ'ים, ובתמונה 2 נראה רכס הרי הרוקי.
עיין בתמונות, ותאר שני מאפיינים לכל רכס הרים: מאפיין אחד של הגובה, ומאפיין אחד של צורת פני השטח (סך הכול – ארבעה מאפיינים). (6 נקודות)
עיין במפות שבאטלס, וענה על הסעיפים ב–ג.
(1) ציין את התהליך הגאולוגי שיצר את כל אחד מרכסי ההרים. (6 נקודות)
(2) הסבר את הקשר בין התהליך הגאולוגי שיצר את כל אחד מרכסי ההרים ובין המאפיינים של כל אחד מרכסי ההרים שתיארת בסעיף א. (6 נקודות)
בחר באחד מרכסי ההרים.
תאר את ההשפעה של מאפייני רכס ההרים שבחרת על שניים מן התחומים האלה: התיישבות, חקלאות, תעשייה, אנרגייה, תחבורה. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
האפלצ'ים: גובה – הרים נמוכים יחסית (הפסגה הגבוהה, הר מיטשל, כ־2,040 מ'); צורת פני השטח – פסגות מעוגלות ומדרונות מתונים, מכוסים כולם ביער.
הרוקי: גובה – הרים גבוהים מאוד (פסגות של יותר מ־4,000 מ'), עם שלג וקרח בפסגות; צורת פני השטח – פסגות חדות ומשוננות, מדרונות תלולים ומצוקים חשופים.
מה נדרש: לכל רכס – מאפיין אחד של גובה ומאפיין אחד של צורת פני השטח, לפי התמונות.
תשובה מלאה:
רכס הרי האפלצ'ים (תמונה 1):
– גובה: ההרים נמוכים יחסית, והפרשי הגובה בין הפסגות לעמקים מתונים; אין בהם שלג, וכל השטח מכוסה יער – עד הפסגות. (הפסגה הגבוהה ברכס, הר מיטשל, מתנשאת לכ־2,040 מ' בלבד.)
– צורת פני השטח: הפסגות מעוגלות וחלקות, המדרונות מתונים, והרכסים נראים כגלים רכים שחוזרים זה אחר זה.
רכס הרי הרוקי (תמונה 2):
– גובה: ההרים גבוהים מאוד – יש בפסגות שלג ושדות קרח, והן מתנשאות הרבה מעל העמק המיוער. (ברוקי יש עשרות פסגות של יותר מ־4,000 מ'.)
– צורת פני השטח: הפסגות חדות, מחודדות ומשוננות, המדרונות תלולים, ויש מצוקי סלע חשופים מצמחייה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבעה מאפיינים – גובה וצורה לכל רכס – שכולם נראים בתמונות, בניסוח שמבליט את הניגוד בין הרכסים.
סעיף ב
(1) האפלצ'ים – קימוט עתיק (בתקופה הפלאוזואית, לפני כ־480–270 מיליון שנה, בהתנגשות לוחות ביבשת־העל פנגיאה), ואחריו בלייה וסחיפה ממושכות. הרוקי – קימוט והתרוממות צעירים (מלפני כ־80–55 מיליון שנה; מערכת הקימוט ה"אלפינית"), בעקבות התנגשות הלוח הפסיפי (לוח פרלון) בלוח צפון אמריקה ושקיעתו מתחתיו.
(2) האפלצ'ים נוצרו לפני מאות מיליוני שנים, ומאז הם נתונים לבלייה ולסחיפה – ההרים "נשחקו" ולכן הם נמוכים, מעוגלים ומתונים, ויש עליהם קרקע ויער. הרוקי צעירים, והבלייה והסחיפה פעלו עליהם זמן קצר יחסית – לכן הם עדיין גבוהים, חדים ותלולים; הגובה הרב גורם לקור ולשלג, והקרחונים חצבו פסגות משוננות ומצוקים.
מה נדרש: (1) שם התהליך הגאולוגי לכל רכס; (2) הסבר איך גיל התהליך מסביר את הגובה והצורה שתוארו בסעיף א.
מה מחפשים באטלס: מפה גאולוגית או טקטונית של צפון אמריקה / של העולם (מערכות קימוט לפי גיל, גבולות לוחות).
תשובה מלאה:
(1) האפלצ'ים נוצרו בקימוט עתיק: לפני כ־480–270 מיליון שנה (בתקופה הפלאוזואית), כשיבשות התנגשו זו בזו ונוצרה יבשת־העל פנגיאה, השכבות נלחצו, התקמטו והתרוממו לרכס גבוה. מאז אין באזור פעילות טקטונית חזקה, ופועלות בו בעיקר בלייה וסחיפה.
הרוקי נוצרו בקימוט והתרוממות צעירים יחסית – בעיקר לפני כ־80–55 מיליון שנה – במערכת הקימוט הצעירה ("האלפינית"). התהליך נגרם מהתנגשות של לוח אוקייני (לוח פרלון, חלק ממערכת הלוח הפסיפי) בלוח צפון אמריקה ומשקיעתו מתחתיו; הלחץ קימט את השכבות ורומם את הרכס.
(2) הקשר בין התהליך למאפיינים – גיל הרכס וזמן הבלייה:
האפלצ'ים עתיקים מאוד. במשך מאות מיליוני שנים פעלו עליהם בלייה וסחיפה – גשם, מים זורמים, כפור – ששחקו את הפסגות והנמיכו אותן. לכן הם נמוכים יחסית, הפסגות מעוגלות והמדרונות מתונים; על הסלע שהתפורר התפתחה קרקע, ועליה יער רציף.
הרוקי צעירים. הבלייה והסחיפה פעלו עליהם זמן קצר יחסית, ולכן הם עדיין גבוהים מאוד, עם מדרונות תלולים ופסגות חדות. בגלל הגובה שוררים בפסגות קור ושלג, ובתקופות הקרח פעלו בהם קרחונים שחצבו עמקים וגילפו פסגות משוננות ומצוקים; על המדרונות התלולים הקרקע דקה והסלע חשוף.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) לכל רכס צוין סוג התהליך וגילו; (2) ההסבר מקשר את הגיל (עתיק/צעיר) לזמן שבו פעלו הבלייה והסחיפה, ומשם לגובה ולצורה שתוארו בסעיף א.
טעות נפוצה: לכתוב שהאפלצ'ים נמוכים "כי נוצרו נמוכים" – בזמן היווצרותם הם היו גבוהים מאוד, והם הונמכו בבלייה ובסחיפה.
סעיף ג
הרוקי: (1) תחבורה – הרכס הגבוה והתלול מהווה מחסום בין מרכז היבשת לחוף המערבי; הכבישים והמסילות עוברים רק דרך מעברי הרים ומנהרות, והבנייה והתחזוקה יקרות (שלג בחורף). (2) התיישבות – האוכלוסייה דלילה; היישובים קטנים ומרוכזים בעמקים ובאגנים שבין הרכסים (ובערי תיירות וסקי), כי המדרונות תלולים, החורף קשה והקרקע דלה.
(או האפלצ'ים: אנרגייה – אחד מאזורי פחם האבן הגדולים בארצות הברית (מערב וירג'יניה, פנסילבניה, קנטקי), שבזכותו התפתחה תעשיית הפלדה (פיטסבורג); תחבורה – ההרים הנמוכים נחצים בקלות יחסית דרך עמקים ופרצות.)
מה נדרש: לבחור רכס אחד ולתאר את השפעת מאפייניו (גובה, תלילות, אקלים, משאבים) על שני תחומים מן הרשימה.
תשובה מלאה (הרי הרוקי):
תחום 1 – תחבורה: הרוקי הם רכס גבוה, רחב ותלול שמשתרע מצפון לדרום לאורך מערב היבשת. הם מהווים מחסום בין מישורי מרכז ארצות הברית לחוף האוקיינוס השקט. דרכים ומסילות יכולות לחצות אותם רק במעברי הרים מעטים ובמנהרות, בשיפועים חדים ובפיתולים רבים. הבנייה יקרה, ובחורף השלג והמפולות סוגרים לעיתים דרכים. לכן רשת התחבורה ברוקי דלילה, והנסיעה בהם איטית ויקרה.
תחום 2 – התיישבות: בגלל הגובה, המדרונות התלולים, החורף הקר והארוך והקרקע הדקה, האוכלוסייה ברוקי דלילה. היישובים קטנים ומרוכזים בעמקים ובאגנים שבין הרכסים, לאורך נהרות ודרכים, או סביב מכרות ואתרי תיירות וסקי. ערים גדולות (כמו דנוור) צמחו למרגלות ההרים ולא בתוכם.
(תחומים נוספים לרוקי: אנרגייה – הנהרות שמתחילים ברוקי (קולורדו, קולומביה) והפרשי הגובה מאפשרים הפקת חשמל הידרואלקטרי; חקלאות – מעט חקלאות, בעיקר מרעה בעמקים.)
(תשובה חלופית – האפלצ'ים: אנרגייה ותעשייה – באפלצ'ים מרבצים גדולים של פחם אבן (מערב וירג'יניה, פנסילבניה, קנטקי), שהיו בסיס להפקת אנרגייה ולתעשיית הפלדה (פיטסבורג); תחבורה – ההרים נמוכים ומעוגלים, ויש בהם עמקים ופרצות (כמו מעבר קמברלנד), כך שהם היוו מחסום רק בתקופת ההתיישבות המוקדמת, וכיום נחצים בקלות יחסית בכבישים ובמסילות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תחומים שונים, וכל אחד מקושר למאפיין מסוים של הרכס (גובה ותלילות, אקלים, משאבים) ולתוצאה שלו.
שאלה 9 · מערכת נהר ומעיינות
לא במיקוד תשפ"ז – מעיינות ומי תהום אינם ברשימת הנושאים של פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027; רק סעיף א (אזורים במערכת הנהר) קרוב לנושא 'צורות נוף במהלכו של נהר' שבמיקוד.
לפניך רשימה של אזורים במערכת נהר.
העתק אותם למחברתך לפי סדר מיקומם במערכת הנהר מן המוצא ועד השפך. (10 נקודות)
לפניך שני תרשימים המתארים שני סוגי מעיינות: מעיין שכבה ומעיין העתק. עיין בתרשימים, וענה על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריהם.
[תרשים – סוגי מעיינות]
(1) ציין איזה תרשים מתאר מעיין שכבה, ואיזה תרשים מתאר מעיין העתק. (4 נקודות)
(2) בחר באחד מסוגי המעיינות שבתרשימים, והסבר את תהליך היווצרותו. (6 נקודות)
הסבר מדוע מעיינות יכולים לנבוע גם באזורים צחיחים המאופיינים בכמות משקעים קטנה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
קו פרשת מים ← יובלים ← אפיק ראשי ← דלתא ← בסיס סחיפה.
מה נדרש: לסדר את חמשת האזורים מן המוצא אל השפך.
תשובה מלאה:
1. קו פרשת מים – הגבול העליון של אגן הניקוז: הקו (בדרך כלל רכס) שמפריד בין אגני ניקוז שכנים; ממנו המים מתחילים לזרום.
2. יובלים – הנחלים הקטנים שמתחילים במדרונות שליד קו פרשת המים ומתנקזים אל הנהר הראשי.
3. אפיק ראשי – הנהר עצמו, שאוסף את מי היובלים וזורם במורד.
4. דלתא – צורת נוף של השקעה בקטע האחרון של הנהר, במקום שבו הוא נכנס לים או לאגם: מהירות הזרימה יורדת והסחף שוקע.
5. בסיס סחיפה – המפלס הנמוך ביותר שהנהר יכול להגיע אליו ולחתור עד אליו – בדרך כלל פני הים (או האגם) שאליו הוא נשפך; זו נקודת הסיום של המערכת.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הסדר נכון, מן הגבול העליון של האגן ועד הבסיס שאליו הנהר זורם.
טעות נפוצה: להציב את בסיס הסחיפה לפני הדלתא – הדלתא נוצרת בדיוק במקום שבו הנהר פוגש את בסיס הסחיפה שלו (הים), והבסיס הוא היעד הסופי.
סעיף ב
(1) תרשים א – מעיין שכבה; תרשים ב – מעיין העתק.
(2) מעיין שכבה: מי הגשמים מחלחלים דרך השכבה החדירה (למשל גיר או דולומיט) כלפי מטה, עד שהם מגיעים לשכבה האטומה (חרסית, חוואר) שמתחתיה ואינם יכולים להמשיך. המים מצטברים מעל השכבה האטומה וזורמים לאורכה, בכיוון הנטייה. במקום שבו המדרון חותך את גבול המגע בין השכבה החדירה לשכבה האטומה, המים יוצאים אל פני השטח – ונוצר מעיין שכבה.
(או מעיין העתק: בהעתק (שבר) השכבות זזו, כך שבצד אחד השכבה החדירה הגבוהה, שמכילה מים, נחסמת מול שכבה אטומה או נחתכת בקו השבר; המים שזורמים בשכבה החדירה נעצרים בשבר ופורצים אל פני השטח לאורך קו ההעתק.)
מה נדרש: (1) לזהות את סוג המעיין בכל תרשים; (2) להסביר שלב אחר שלב איך נוצר אחד מהם.
תשובה מלאה:
(1) תרשים א מתאר מעיין שכבה – השכבות רציפות, והמעיין נובע במקום שבו המדרון חותך את גבול השכבות. תרשים ב מתאר מעיין העתק – קו מקווקו (שבר) חוצה את השכבות ומזיז אותן, והמעיין נובע על קו השבר.
(2) היווצרות מעיין שכבה (תרשים א):
שלב 1 – חלחול: מי הגשמים (החצים בתרשים) יורדים על הגבעה ומחלחלים דרך השכבה החדירה, למשל סלע גיר או דולומיט סדוק, כלפי מטה.
שלב 2 – עצירה: מתחת לשכבה החדירה יש שכבה אטומה (כמו חרסית או חוואר), שהמים אינם עוברים דרכה. המים נעצרים עליה ומצטברים בשכבה החדירה – נוצרת אקווה (שכבה נושאת מים).
שלב 3 – זרימה ויציאה: המים זורמים בתוך השכבה החדירה מעל השכבה האטומה, לפי השיפוע. במקום שבו מדרון הגבעה חותך את קו המגע בין שתי השכבות, השכבה נחשפת – והמים יוצאים אל פני השטח כמעיין שכבה.
(הסבר חלופי – מעיין העתק (תרשים ב): בהעתק נשברו השכבות, וצד אחד ירד לעומת הצד השני. מי הגשמים מחלחלים בשכבה החדירה של הצד הגבוה וזורמים מעל השכבה האטומה אל עבר קו השבר. בקו השבר המים פוגשים מכשול – השכבות זזו, והמשך השכבה נקטע – או שהם מוצאים דרך מעבר נוח לאורך הסדקים שבשבר. לכן הם יוצאים אל פני השטח לאורך קו ההעתק. מעיינות כאלה מופיעים לעיתים בשורה לאורך קו השבר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הזיהוי נכון ומבוסס על מה שרואים בתרשים; (2) ההסבר כולל את כל השלבים – חלחול בשכבה חדירה, עצירה על שכבה אטומה וזרימה, ויציאה אל פני השטח במקום מסוים.
סעיף ג
המים במעיינות אינם חייבים להגיע מן הגשם שיורד במקום. אזור ההעשרה (שבו מי הגשמים מחלחלים לאקווה) יכול להיות באזור גשום ומרוחק – למשל בהרים – והמים זורמים בשכבה החדירה עשרות קילומטרים, מתחת לפני הקרקע, אל האזור הצחיח ונובעים בו (למשל מעיינות חוף ים המלח, כמו עין פשחה, שמקבלים מים מן הגשמים שיורדים בהרי יהודה). בנוסף, באקוות גדולות אגורים מים "פוסיליים" מתקופות גשומות יותר בעבר.
מה נדרש: להסביר את הסתירה לכאורה – מעיין במקום שבו כמעט לא יורד גשם.
תשובה מלאה:
מקור המים במעיין אינו הגשם שיורד במקום הנביעה. מי תהום זורמים בשכבות חדירות מתחת לפני הקרקע לאורך מרחקים גדולים. אזור ההעשרה – המקום שבו מי הגשמים מחלחלים לאקווה – יכול להיות באזור הררי וגשום יחסית, והמים זורמים בשכבה, לפי שיפוע השכבות, עד אזור נמוך וצחיח, ונובעים בו כשהשכבה נחתכת או נחסמת (מעיין שכבה או מעיין העתק). דוגמה: המעיינות לחוף ים המלח (עין פשחה, עין גדי) נובעים באזור מדברי, אבל מקבלים את מימיהם מן הגשמים שיורדים בהרי יהודה וזורמים מזרחה באקווה ובשברי בקע ים המלח.
בנוסף, באקוות גדולות יש מים שהצטברו בתקופות גשומות יותר בעבר ("מים פוסיליים"), כמו האקוות הגדולות מתחת לסהרה, שמזינות נאות מדבר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מבחין בין אזור ההעשרה לבין מקום הנביעה, מתאר את זרימת המים באקווה, ונותן דוגמה.
שאלה 10 · אקלים וזרמי ים
לא במיקוד תשפ"ז – זרמי ים והשפעתם על האקלים אינם ברשימת הנושאים של פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027 (באקלים נכללים רק אזורי האקלים הסובטרופיים, רוחות אזוריות ומקומיות, עננים ואל ניניו); רק סעיף ג (דיג) נוגע לנושא 'הימים והאוקיינוסים – שימושים כלכליים'.
בקלימוגרפים שלפניך מוצגים נתונים משתי תחנות למדידת נתוני אקלים בעולם: וולביסבי (וולפיס ביי) בנמיביה, ריו דה ז'נרו בברזיל.
עיין בקלימוגרפים, וענה על הסעיפים א–ג שאחריהם.
[קלימוגרפים – וולביסבי; ריו דה ז'נרו]
תאר שני הבדלים במאפייני המשקעים בין וולביסבי ובין ריו דה ז'נרו. (7 נקודות)
שתי התחנות ממוקמות ליד חופי ים, וזרמי הים הם הגורם העיקרי המשפיע על ההבדלים ביניהן במאפייני המשקעים.
(1) ציין מהו זרם הים הזורם סמוך לחוף שעליו ממוקמת כל אחת מן התחנות. (4 נקודות)
(2) הסבר כיצד כל אחד מזרמי הים שציינת משפיע על כמות המשקעים בתחנה שהוא זורם סמוך אליה. (8 נקודות)
חופי נמיביה עשירים בדגה.
הסבר את ההשפעה של זרם הים הזורם סמוך לחופי נמיביה על עושר הדגה בחופי המדינה. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) כמות המשקעים: בוולביסבי כמעט אין משקעים – כ־11 מ"מ בשנה (החודש הגשום ביותר, מרס, כ־5 מ"מ), בעוד שבריו דה ז'נרו כ־1,170 מ"מ בשנה – פי 100 בערך.
(2) פיזור המשקעים במהלך השנה: בוולביסבי יורדים משקעים זעירים רק בחודשים בודדים (ינואר–אפריל, נובמבר), ובשבעה חודשים אין משקעים כלל; בריו דה ז'נרו יורדים משקעים בכל חודשי השנה (51–169 מ"מ), עם מקסימום בקיץ של חצי הכדור הדרומי (דצמבר כ־169 מ"מ, אפריל כ־137 מ"מ) ומינימום בחורף (יולי–אוגוסט, כ־51–56 מ"מ).
מה נדרש: שני הבדלים שונים במשקעים – למשל בכמות ובפיזור לאורך השנה – עם נתונים משני הקלימוגרפים.
תשובה מלאה (ערכים לפי קריאת הגרפים):
הבדל 1 – כמות המשקעים השנתית: בוולביסבי כמעט אין משקעים: עמודות זעירות של 1–5 מ"מ בחודשים בודדים, ובסך הכול כ־11 מ"מ בשנה – אקלים מדברי קיצוני. בריו דה ז'נרו, לעומת זאת, יורדים כ־1,170 מ"מ בשנה – בערך פי 100 יותר.
הבדל 2 – פיזור המשקעים במהלך השנה: בוולביסבי יורדים משקעים מעטים רק בינואר–אפריל ובנובמבר (השיא, במרס, כ־5 מ"מ בלבד), ובחודשים מאי–אוקטובר ובדצמבר אין משקעים כלל. בריו דה ז'נרו יורדים משקעים בכל 12 החודשים: הכמות הגבוהה ביותר בדצמבר (כ־169 מ"מ) ובאפריל (כ־137 מ"מ), כלומר בקיץ ובסתיו של חצי הכדור הדרומי, והנמוכה ביותר ביולי–אוגוסט (כ־51–56 מ"מ) – בחורף. גם בחודש היבש ביותר בריו יורד יותר גשם מאשר בכל השנה בוולביסבי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הבדלים שונים (כמות ופיזור), וכל אחד מנוסח כהשוואה ישירה בין שתי התחנות, עם נתונים מן הקלימוגרפים.
סעיף ב
(1) וולביסבי – זרם בנגואלה (זרם קר); ריו דה ז'נרו – זרם ברזיל (זרם חם).
(2) זרם בנגואלה הקר מקרר את שכבת האוויר שמעליו. אוויר קר וכבד בתחתית ואוויר חם יותר מעליו (אינוורסיה) יוצרים אטמוספרה יציבה, שאין בה תנועת עלייה של אוויר; האידוי מן הים הקר מועט. לכן לא נוצרים ענני גשם – רק ערפל לאורך החוף – ונוצר מדבר חוף (מדבר נמיב).
זרם ברזיל החם מחמם את האוויר שמעליו ומגדיל את האידוי, ולכן האוויר חם ולח ואינו יציב. כשהרוחות (רוחות הסחר מדרום־מזרח) מביאות אותו אל החוף והוא עולה – בהתחממות ובמעלה הרי החוף (סרה דו מאר) – הוא מתקרר, אדי המים מתעבים, ויורדים גשמים רבים.
מה נדרש: (1) שם זרם הים ליד כל תחנה; (2) המנגנון שבו כל זרם משפיע על המשקעים.
מה מחפשים באטלס: מפת זרמי הים בעולם (זרמים חמים באדום וקרים בכחול).
תשובה מלאה:
(1) ליד וולביסבי, בחוף המערבי של דרום אפריקה (נמיביה), זורם זרם בנגואלה – זרם ים קר שזורם צפונה לאורך החוף. ליד ריו דה ז'נרו, בחוף המזרחי של דרום אמריקה, זורם זרם ברזיל – זרם ים חם שזורם דרומה לאורך החוף.
(2) זרם בנגואלה (קר) ← מעט משקעים בוולביסבי: המים הקרים מקררים את שכבת האוויר התחתונה שמעליהם. נוצר מצב שבו אוויר קר וכבד נמצא למטה ואוויר חם יותר מעליו (היפוך טמפרטורה – אינוורסיה), ולכן האטמוספרה יציבה: האוויר אינו עולה, ובלי עלייה והתקררות אין התעבות לענני גשם. נוסף על כך, האידוי מן הים הקר מועט, והאוויר מכיל מעט אדי מים. התוצאה – כמעט אין גשם, ויש בעיקר ערפל לאורך החוף; כך נוצר מדבר החוף נמיב.
זרם ברזיל (חם) ← משקעים רבים בריו דה ז'נרו: המים החמים מחממים את האוויר שמעליהם ומגבירים את האידוי, ולכן האוויר חם, לח ובלתי יציב – הוא נוטה לעלות. רוחות הסחר הדרום־מזרחיות מסיעות את האוויר הלח מן הים אל היבשה; כשהוא עולה – בגלל החימום או במעלה הרי החוף התלולים שליד ריו (סרה דו מאר) – הוא מתקרר, אדי המים מתעבים ונוצרים ענני גשם. לכן יורדים בריו משקעים רבים, בכל חודשי השנה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני הזרמים נכונים ומסווגים (קר/חם); (2) לכל זרם מוסבר המנגנון המלא – השפעה על טמפרטורת האוויר, על הלחות ועל יציבות האוויר – עד התוצאה במשקעים.
סעיף ג
לאורך חוף נמיביה, לצד זרם בנגואלה, מתרחשת עליית מים ("אפוולינג"): רוחות הסחר הדרום־מזרחיות דוחפות את המים העיליים מן החוף לכיוון האוקיינוס, ובמקומם עולים מן העומק מים קרים ועשירים בחומרי מזון (חנקות, זרחות). חומרי המזון מאפשרים פריחה של פלנקטון (אצות מיקרוסקופיות), שהוא בסיס שרשרת המזון – וממנו ניזונים דגים רבים (סרדינים, אנשובי, בקלה). גם המים הקרים מכילים יותר חמצן מומס. לכן חופי נמיביה הם אזור דיג עשיר.
מה נדרש: להסביר את המנגנון שבו זרם בנגואלה הופך את מי החוף לעשירים בדגים.
תשובה מלאה:
זרם בנגואלה הוא זרם קר, ולאורכו מתרחשת עליית מים מן העומק ("אפוולינג"): רוחות הסחר הדרום־מזרחיות נושבות לאורך החוף ודוחפות את שכבת המים העליונה מן החוף מערבה, אל האוקיינוס. במקום המים שזזו עולים מים קרים מן העומק. המים העמוקים עשירים בחומרי מזון – חנקות, זרחות ומינרלים – שהצטברו מפירוק של חומר אורגני ששקע.
כשחומרי המזון מגיעים לשכבה המוארת, הם מאפשרים פריחה עצומה של פלנקטון צמחי, שהוא הבסיס של שרשרת המזון הימית. ממנו ניזון פלנקטון בעלי החיים, ומהם – להקות גדולות של דגים קטנים (סרדינים, אנשובי), ומהם דגים גדולים, ציפורי ים וכלבי ים. בנוסף, מים קרים מכילים יותר חמצן מומס. לכן חופי נמיביה הם אחד מאזורי הדיג העשירים בעולם, והדיג הוא ענף כלכלי חשוב במדינה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר כולל את כל השרשרת – זרם קר ועליית מים, חומרי מזון, פלנקטון, דגים – ומקשר אותה לעושר הדגה בחופי נמיביה.
שאלה 11 · שיטפונות והצפות
קרא את הקטע שלפניך, וענה על הסעיפים א–ג שאחריו.
[קטע – שיטפונות והצפות]
(1) ציין את התופעה האקלימית שהתרחשה בלואיזיאנה, ואת התופעה האקלימית שהתרחשה בבנגלדש. (3 נקודות)
(2) מהו המאפיין המשותף לשתי התופעות האקלימיות שגרם לשיטפונות ולהצפות במדינות אלה? (3 נקודות)
בבנגלדש זורם נהר הגנגה (גנגס).
עיין במפות שבאטלס, וענה על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) ציין שני מאפיינים של אגן הניקוז של נהר הגנגה. (6 נקודות)
(2) הסבר כיצד כל אחד מן המאפיינים שציינת משפיע על עוצמת השיטפונות וההצפות שמתרחשים בבנגלדש. (4 נקודות)
תאר שתי דרכים להתמודדות עם הצפות נהר, והסבר את הקושי של מדינות פחות מפותחות לנקוט את הדרכים שציינת. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
(1) לואיזיאנה – סופת הוריקן ("הארווי"); בנגלדש – גשמי מונסון (המונסון הקיצי).
(2) כמות גשם גדולה מאוד בזמן קצר (עוצמת גשם גבוהה) – יותר ממה שהקרקע והנהרות יכולים לקלוט ולנקז (בטקסס ובלואיזיאנה יותר מ־1,000 מ"מ בארבעה ימים).
מה נדרש: (1) שתי התופעות לפי הקטע; (2) המאפיין המשותף שגרם לשיטפונות.
תשובה מלאה:
(1) בלואיזיאנה (ובדרום־מזרח טקסס) – סופת הוריקן, "הארווי". בבנגלדש – גשמי המונסון הקיצי.
(2) המאפיין המשותף: גשמים עזים מאוד – כמות משקעים חריגה שיורדת בזמן קצר יחסית. לפי הקטע, בהוריקן ירדו יותר מאלף מילימטרים של גשם בארבעה ימים, וגשמי המונסון באותו חודש היו חריגים בעוצמתם. כשכמות המים גדולה מיכולת הקרקע לחלחל ומיכולת הנהרות לנקז, הנהרות עולים על גדותיהם והמים מציפים שטחים נרחבים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי התופעות נכונות, והמאפיין המשותף מנוסח במדויק (כמות ועוצמה של גשם) ומוסבר בקצרה.
סעיף ב
(1) א. אגן ניקוז גדול מאוד (כמיליון קמ"ר), שמקורותיו בהרי ההימלאיה – גשמי מונסון רבים ושלגים וקרחונים; ב. בנגלדש נמצאת בקצה התחתון של האגן – מישור דלתא נמוך ושטוח (רובו פחות מ־10 מ' מעל פני הים), שבו הגנגה מתחבר עם נהר הברהמפוטרה.
(2) א. מכל השטח העצום של האגן, ובקיץ גם ממי ההפשרה בהימלאיה שמצטרפים לגשמי המונסון, מתנקזת כמות מים עצומה אל אותו מוצא – בנגלדש, והנהרות עולים על גדותיהם. ב. בשטח השטוח והנמוך המים זורמים לאט, מתפשטים על פני שטחים עצומים ואינם מתנקזים מהר לים (בייחוד בגאות), ולכן ההצפות רחבות וממושכות.
מה נדרש: (1) שני מאפיינים של אגן הניקוז של הגנגה, לפי מפות האטלס; (2) לכל מאפיין – איך הוא מגביר את השיטפונות בבנגלדש.
מה מחפשים באטלס: מפה פיזית של דרום אסיה (הימלאיה, מישור הגנגה, הדלתא), מפת משקעים בקיץ (מונסון) ומפת נהרות.
תשובה מלאה:
(1) מאפיין 1 – אגן גדול שמקורותיו בהרי ההימלאיה: אגן הגנגה משתרע על פני כמיליון קמ"ר בצפון הודו, בנפאל ובבנגלדש. היובלים הצפוניים שלו מתחילים בהרי ההימלאיה – אזור של גשמי מונסון רבים מאוד בקיץ ושל שלגים וקרחונים.
מאפיין 2 – החלק התחתון של האגן הוא מישור דלתא נמוך ושטוח: בנגלדש נמצאת בקצה האגן, בדלתא המשותפת לגנגה ולברהמפוטרה (ולמגנה). רוב שטחה נמוך מאוד – פחות מ־10 מ' מעל פני הים – ושיפוע הקרקע בו קטן מאוד.
(2) השפעת המאפיין הראשון: כל המים שיורדים על השטח העצום של האגן – ובקיץ, בעונת המונסון, גם מי הפשרת השלגים והקרחונים בהימלאיה – מתנקזים אל אותו מקום: בנגלדש. שם הגנגה מתחבר עם הברהמפוטרה, שגם הוא נושא כמות מים עצומה מן ההימלאיה. כמות המים גדולה מקיבולת האפיקים, והנהרות עולים על גדותיהם.
השפעת המאפיין השני: בשטח שטוח ונמוך המים זורמים לאט מאוד ואינם מתנקזים מהר לים, בייחוד כשהגאות או גלי סערה דוחפים את מי הים פנימה. לכן המים מתפשטים לצדדים על פני שטחים עצומים, וההצפה נמשכת שבועות. גם הסחף הרב שהנהרות מביאים ושוקע באפיק מגביה את קרקעית האפיק ומקטין את קיבולתו.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני מאפיינים של האגן, שאפשר לראות באטלס; (2) לכל מאפיין יש מנגנון ברור שמגביר את השיטפונות – כמות המים המגיעה, ויכולת הניקוז של השטח.
סעיף ג
(1) בניית סוללות (דייקים) לאורך הנהר וסכרים עם מאגרים במעלה – הסוללות מונעות מן המים לעלות על הגדות, והמאגרים אוגרים את גל השיטפון ומשחררים אותו בהדרגה. הקושי: עלות גבוהה מאוד של בנייה ותחזוקה, הדורשת הון וטכנולוגיה; בנוסף, חלק גדול מאגן הנהר נמצא במדינות שכנות (הגנגה בהודו), ולכן אי אפשר לבנות שם סכרים בלי הסכמה.
(2) מערכות התרעה, פינוי ומקלטים, ותכנון שימושי קרקע (איסור בנייה במישור ההצפה) – ההתרעה מאפשרת לפנות את האוכלוסייה בזמן, והתכנון מרחיק אנשים מן האזורים המוצפים. הקושי: צורך בתחנות מדידה, בתקשורת ובארגון; ובמדינה צפופה ועניה כמו בנגלדש אין לאוכלוסייה הענייה, שמתפרנסת מחקלאות על אדמת הסחף, קרקע חלופית – ולכן אי אפשר להרחיק אותה ממישור ההצפה.
מה נדרש: לתאר שתי דרכי התמודדות, ולהסביר את הקושי של מדינה פחות מפותחת ליישם אותן.
תשובה מלאה:
דרך 1 – פתרונות הנדסיים: בניית סוללות עפר או בטון (דייקים) לאורך גדות הנהר, שמונעות מן המים לגלוש לשטחים שמסביב; הקמת סכרים ומאגרים במעלה הנהר, שאוגרים את גל השיטפון ומשחררים את המים בהדרגה; חפירת תעלות הטיה וניקוז.
הקושי: אלה מפעלים יקרים מאוד, שצריך גם לתחזק כל הזמן (סוללה שקורסת גורמת לאסון גדול עוד יותר). למדינה ענייה אין די הון, ידע וטכנולוגיה, והיא תלויה בסיוע מחו"ל. בבנגלדש יש קושי נוסף: רוב אגן הניקוז של הגנגה והברהמפוטרה נמצא מחוץ לגבולותיה (בהודו, בנפאל, בסין), ולכן היא אינה יכולה לבנות שם סכרים ולשלוט בכמות המים שמגיעה אליה.
דרך 2 – פתרונות לא הנדסיים: מערכת חיזוי והתרעה (תחנות מדידה של מפלס הנהר והמשקעים, תחזיות ושידור אזהרות), תוכניות פינוי ומקלטים מוגבהים; תכנון שימושי קרקע – איסור או הגבלה של בנייה במישור ההצפה, והגבהת בתים ודרכים; וייעור במעלה הנהר להקטנת הנגר.
הקושי: מערכת התרעה דורשת רשת מדידה, תקשורת ומנגנון ארגוני שמגיע לכל כפר – והם חסרים בכפרים העניים והמרוחקים. הרחקת אוכלוסייה ממישור ההצפה כמעט בלתי אפשרית במדינה צפופה כמו בנגלדש: מיליוני חקלאים עניים חיים על אדמת הסחף הפורייה ומתפרנסים ממנה, ואין להם קרקע חלופית. במקרים רבים גם האכיפה של חוקי התכנון חלשה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי דרכים שונות מתוארות (הנדסית ולא הנדסית), ולכל אחת מוסבר קושי שנובע ממאפייני המדינות הפחות מפותחות (עוני והון, טכנולוגיה וארגון, צפיפות ותלות בקרקע).
שאלה 12 · המלחת קרקעות
לא במיקוד תשפ"ז – המלחת קרקעות ושימור קרקע אינם ברשימת הנושאים של פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027 (הנושא קרוב רק ל'חקלאות וסביבה – פגיעה בסביבה – קרקע ומקורות מים' שבפרק הפיתוח והתכנון המרחבי).
הסבר שני גורמים להמלחת קרקעות. (8 נקודות)
שיעור המלחת הקרקעות באוסטרליה הוא 11% משטח היבשת, ושיעור המלחת הקרקעות באירופה הוא 2% משטח היבשת.
(1) עיין במפות שבאטלס, וציין מהו סוג האקלים המאפיין את רוב השטח של יבשת אוסטרליה, ומהו סוג האקלים המאפיין את רוב השטח של יבשת אירופה. (6 נקודות)
(2) הסבר את הקשר בין סוג האקלים המאפיין כל אחת מיבשות אלה ובין שיעור המלחת הקרקע בהן. (4 נקודות)
בתמונה שבנספח ד נראית שיטת השקיה בחקלאות.
עיין בתמונה, וציין מהי שיטת ההשקיה הנראית בה.
הסבר מדוע שיטה זו עשויה לצמצם את המלחת הקרקע. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(1) השקיה לא מבוקרת (השקיה מרובה או במים מליחים, בלי ניקוז) באזור חם ויבש – המים מתאדים מפני הקרקע, והמלחים שהיו בהם נשארים ומצטברים בשכבה העליונה; השקיה מרובה גם מעלה את מפלס מי התהום המלוחים, והמים עולים בנימיות ומתאדים. (2) אקלים צחיח – אידוי גבוה ומשקעים מעטים: המים עולים אל פני הקרקע ומתאדים, והגשם אינו מספיק כדי לשטוף (להדיח) את המלחים לעומק. (אפשר גם: כריתת צמחייה טבעית, שמעלה את מפלס מי התהום – כמו באוסטרליה; חדירת מי ים לאקוות החוף.)
מה נדרש: שני גורמים שונים, וכל אחד עם המנגנון שבו המלח מצטבר בקרקע.
תשובה מלאה:
גורם 1 – השקיה לא מבוקרת: בכל מי השקיה יש מלחים מומסים, ובמים מליחים – הרבה. כשמשקים הרבה (למשל בהצפה) באזור חם ויבש, חלק גדול מן המים מתאדה מפני הקרקע, והמלחים נשארים בשכבה העליונה. השקיה מרובה בלי מערכת ניקוז גם מעלה את מפלס מי התהום; כשמי התהום, שמכילים מלחים, קרובים לפני השטח, הם עולים בנימיות ומתאדים – והמלח מצטבר באזור השורשים. כך נפגעו, למשל, שטחים מושקים בעמק האינדוס ובאגן ים ארל.
גורם 2 – אקלים צחיח (משקעים מעטים ואידוי גבוה): באזור יבש כמות הגשם קטנה, ולכן אין די מים שיחלחלו וישטפו את המלחים לעומק הקרקע. האידוי הגבוה מושך את מי הקרקע כלפי מעלה, והמלחים שמומסים בהם מצטברים קרוב לפני השטח.
(גורמים נוספים: כריתת הצמחייה הטבעית בעלת השורשים העמוקים, שהקטינה את קליטת המים והעלתה את מפלס מי התהום המלוחים (כמו באוסטרליה); חדירת מי ים לקרקע ולאקוות החוף בשאיבת יתר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (אנושי – השקיה; טבעי – אקלים), וכל אחד מוסבר דרך התהליך: מים עולים ומתאדים, והמלח נשאר.
סעיף ב
(1) אוסטרליה – אקלים מדברי (צחיח) וצחיח למחצה (ערבתי); אירופה – אקלים ממוזג לח (ימי בצפון־מערב ויבשתי לח במרכז ובמזרח; ים־תיכוני בדרום).
(2) באוסטרליה המשקעים מעטים והאידוי גבוה – המים עולים ומתאדים, המלחים מצטברים ואין גשם שישטוף אותם; לכן שיעור ההמלחה גבוה (11%). באירופה המשקעים מרובים והאידוי נמוך יחסית – הגשם מדיח את המלחים לעומק ואל הנהרות, ולכן שיעור ההמלחה נמוך (2%).
מה נדרש: (1) סוג האקלים העיקרי בכל יבשת, לפי מפת אזורי האקלים באטלס; (2) הקשר בין האקלים לבין שיעור ההמלחה.
תשובה מלאה:
(1) אוסטרליה: רוב שטח היבשת (מרכזה ומערבה) הוא אקלים מדברי (צחיח), וסביבו אקלים צחיח למחצה (ערבתי).
אירופה: רוב שטח היבשת הוא אקלים ממוזג לח – אקלים ממוזג ימי בצפון־מערב ואקלים יבשתי לח במרכז ובמזרח (ואקלים ים־תיכוני בחופי הדרום).
(2) הקשר:
באוסטרליה, באקלים צחיח וצחיח למחצה, המשקעים מעטים והאידוי גבוה מאוד. המים בקרקע (ובשטחים המושקים – מי ההשקיה) עולים לפני השטח ומתאדים, והמלחים נשארים; הגשם המועט אינו מספיק כדי להדיח אותם. לכן שיעור ההמלחה גבוה – 11% משטח היבשת.
באירופה, באקלים ממוזג לח, יורדים משקעים רבים יחסית לאורך כל השנה, והאידוי נמוך בגלל הטמפרטורות המתונות. מי הגשמים מחלחלים כלפי מטה ושוטפים (מדיחים) את המלחים לעומק ואל הנהרות, ולכן מלחים אינם מצטברים בשכבה העליונה. שיעור ההמלחה נמוך – 2% בלבד.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) סוגי האקלים נכונים; (2) ההסבר משווה בין היבשות על אותו קריטריון – היחס בין משקעים לאידוי – ומקשר אותו לנתוני ההמלחה.
סעיף ג
שיטת ההשקיה: השקיה בטפטוף – צינורות טפטוף מונחים על הקרקע לאורך שורות השתילים.
למה היא מצמצמת המלחה: הטפטפות נותנות כמות מים קטנה ומדויקת ישירות לאזור השורשים, בלי עודפי מים. לכן מפלס מי התהום אינו עולה, שטח הקרקע הרטובה קטן והאידוי ממנו מועט, ופחות מלח מצטבר; הזרימה המתמדת של המים מן הטפטפת דוחפת את המלחים אל שולי בית השורשים, הרחק מן השורשים. גם הכמות הכוללת של מים (ושל המלחים שבהם) שמוכנסת לקרקע קטנה יותר.
מה נדרש: לזהות את שיטת ההשקיה בתמונה ולהסביר את המנגנון שבו היא מצמצמת המלחה.
תשובה מלאה:
בתמונה נראית השקיה בטפטוף: לאורך כל ערוגה מונחים על הקרקע צינורות דקים (שלוחות טפטוף), צמודים לשורות השתילים, והקרקע שבין השורות יבשה.
למה השיטה עשויה לצמצם את המלחת הקרקע:
– מים במידה ובמקום: הטפטפות משחררות כמות קטנה ומדויקת של מים ישירות לאזור השורשים, לפי צורכי הצמח. אין עודפי מים שמחלחלים לעומק, ולכן מפלס מי התהום אינו עולה – ומי תהום מלוחים אינם מתקרבים לפני השטח.
– פחות אידוי: רק רצועה צרה ליד הצמח נרטבת, ולכן שטח הקרקע הרטובה שממנו מים מתאדים קטן – ופחות מלח נשאר על פני הקרקע.
– דחיקת המלח מן השורשים: הקרקע שמתחת לטפטפת נשארת לחה כל הזמן, והמים שזורמים ממנה החוצה דוחפים את המלחים אל שולי האזור הרטוב, הרחק מן השורשים.
– פחות מים בסך הכול: החיסכון במים (לעומת השקיה בהצפה) פירושו גם פחות מלחים מומסים שמוכנסים לקרקע.
למה זה מקבל ניקוד מלא: השיטה מזוהה נכון לפי פרט בתמונה, וההסבר מקשר את דרך הפעולה שלה (כמות מדויקת, שטח רטוב קטן) לצמצום הגורמים להמלחה (עליית מי תהום ואידוי).
שאלה 13 · זהב
לא במיקוד תשפ"ז – גאולוגיה של מגנים ומרבצי מחצבים אינה ברשימת הנושאים של פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027; היבטי המחצבים כמשאב לפיתוח (סעיפים ב–ג) שייכים לנושא 'משאבי טבע – מקורות אנרגייה ומחצבים' שבפרק הפיתוח והתכנון המרחבי.
הסבר מהו שילד (מסיב/מגן), ומדוע מצויים בו מרבצי זהב. (8 נקודות)
בטבלה שלפניך מוצגים נתונים כלכליים הנוגעים להפקת הזהב ולתמ"ג בארבע מדינות בעולם.
עיין בטבלה, וענה על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריה.
[טבלה – נתונים על הפקת זהב ותמ"ג במדינות נבחרות (2013)]
(1) מיין את המדינות לשתי קבוצות, על פי תרומת הזהב לכלכלתן. בסס את תשובתך על נתונים מן הטבלה. (4 נקודות)
(2) הסבר את ההבדל בין שתי קבוצות המדינות בתרומת הזהב לכלכלתן. (6 נקודות)
בשנים האחרונות רבות מן המדינות הפחות מפותחות משקיעות מאמצים בפיתוח תעשייה לעיבוד מחצבים בתחומן.
הסבר מדוע. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
שילד (מגן) – אזור נרחב ויציב מאוד של הקרום היבשתי, שבנוי מסלעי יסוד עתיקים מאוד (מן התקופה הקדם־קמברית, יותר מ־540 מיליון שנה) – סלעי יסוד גבישיים, יסודיים (מגמטיים) ומותמרים (גרניט, גנייס). השילד נשחק במשך מאות מיליוני שנים, ולכן פני השטח שלו נמוכים ומתונים, והסלעים העמוקים חשופים (למשל המגן הקנדי, המגן האפריקני, המגן האוסטרלי).
מדוע יש בו זהב: הזהב התרכז בתהליכים מגמטיים והידרותרמיים – מגמה ותמיסות חמות שחדרו לסדקים ויצרו עורקים של זהב ומתכות בסלעים העתיקים (כמו ב"חגורות האבן הירוקה"). הבלייה והסחיפה הממושכות חשפו את הסלעים העמוקים והעורקים אל פני השטח או קרוב אליו, כך שאפשר לכרות אותם.
מה נדרש: (1) הגדרה של שילד; (2) הסבר למה מצויים בו מרבצי זהב.
תשובה מלאה:
שילד (מגן, מסיב) הוא אזור נרחב ויציב של הקרום היבשתי – "הגרעין" העתיק של יבשת. הוא בנוי מסלעי יסוד עתיקים מאוד, מן התקופה הקדם־קמברית (יותר מ־540 מיליון שנה, ובחלקם יותר משני מיליארד שנה), בעיקר סלעים יסודיים (מגמטיים) כמו גרניט וסלעים מותמרים כמו גנייס וסכיסט. במשך מאות מיליוני שנים לא התקמט השילד, ופעלו עליו בעיקר בלייה וסחיפה, ולכן פני השטח שלו נמוכים ומתונים, ושכבות הסלע הצעירות שהיו מעליו נסחפו. דוגמאות: המגן הקנדי, המגן האפריקני, המגן האוסטרלי והמגן הסיבירי.
מדוע מצויים בו מרבצי זהב: בתקופות קדומות חדרו לקרום מגמה ותמיסות מים חמות (תמיסות הידרותרמיות) שהכילו מתכות. כשהתמיסות התקררו בסדקי הסלע, שקעו מהן מינרלים – קוורץ, זהב ומתכות אחרות – ונוצרו עורקים מרוכזים. הסלעים העתיקים של השילדים עברו הרבה תהליכים כאלה (למשל ב"חגורות האבן הירוקה"). הבלייה והסחיפה הממושכות הסירו את השכבות שמעל, וחשפו את הסלעים העמוקים ואת העורקים קרוב לפני השטח – ולכן אפשר לכרות בהם זהב. מבליית העורקים נוצרו גם מרבצי זהב בסחף (פלאסר) בנחלים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש הגדרה מלאה (גיל, סוג הסלעים, יציבות, שחיקה), והסבר שמקשר בין התהליכים המגמטיים העתיקים והבלייה הממושכת לבין קיומם של מרבצי זהב נגישים.
סעיף ב
(1) קבוצה א – תרומה גדולה: בורקינה פאסו ופפואה ניו גינאה – הזהב 13% ו־18% מן התמ"ג ו־72% ו־53.2% מן היצוא. קבוצה ב – תרומה קטנה: קנדה ורוסיה – 0.3% ו־0.5% מן התמ"ג ו־1.3% ו־2.2% מן היצוא, אף שהן מפיקות יותר זהב (113.1 ו־248.8 טונות לעומת 35.1 ו־63.3).
(2) קנדה ורוסיה הן משקים גדולים ומגוונים (תמ"ג לנפש 51,990 ו־14,819 דולר): יש בהן תעשייה, שירותים, חקלאות ומשאבים רבים אחרים (נפט, גז, עצים, מתכות), ולכן גם הפקה גדולה של זהב היא חלק קטן מן הכלכלה. בורקינה פאסו ופפואה ניו גינאה הן מדינות פחות מפותחות (729 ו־2,283 דולר לנפש), עם משק קטן ולא מגוון – חקלאות זעירה ומעט תעשייה – ולכן הזהב, שנמכר במחיר גבוה בשוק העולמי, הוא מקור היצוא וההכנסה העיקרי שלהן, והן תלויות בו.
מה נדרש: (1) לחלק את המדינות לשתי קבוצות לפי חשיבות הזהב לכלכלה, עם נתונים; (2) להסביר למה התרומה שונה.
תשובה מלאה:
(1) קבוצה א – מדינות שבהן לזהב תרומה גדולה לכלכלה: בורקינה פאסו – הזהב 13% מן התמ"ג ו־72% מן היצוא; פפואה ניו גינאה – 18% מן התמ"ג ו־53.2% מן היצוא.
קבוצה ב – מדינות שבהן לזהב תרומה קטנה לכלכלה: קנדה – 0.3% מן התמ"ג ו־1.3% מן היצוא; רוסיה – 0.5% מן התמ"ג ו־2.2% מן היצוא.
שימו לב: בקבוצה ב דווקא מפיקים יותר זהב – רוסיה 248.8 טונות וקנדה 113.1 טונות, לעומת 63.3 בפפואה ניו גינאה ו־35.1 בבורקינה פאסו. כלומר הקובע אינו כמות הזהב, אלא גודל שאר הכלכלה.
(2) ההסבר – רמת הפיתוח וגיוון המשק:
קנדה ורוסיה הן מדינות עם משק גדול ומגוון (תמ"ג לנפש של 51,990 ו־14,819 דולר). יש בהן ענפי תעשייה ושירותים מפותחים, חקלאות מסחרית, ומשאבי טבע רבים נוספים – נפט וגז, עצים, פחם ומתכות אחרות. התמ"ג שלהן עצום, ולכן גם הפקת זהב גדולה היא רק חלק זעיר ממנו ומן היצוא.
בורקינה פאסו ופפואה ניו גינאה הן מדינות פחות מפותחות (729 ו־2,283 דולר לנפש). המשק שלהן קטן ומבוסס בעיקר על חקלאות זעירה, עם מעט תעשייה ושירותים. הזהב נמכר במחיר גבוה בשוק העולמי ואינו דורש תעשייה מקומית מפותחת, ולכן הוא הופך למקור העיקרי של יצוא, מטבע חוץ והכנסות למדינה. תלות כזו במחצב אחד מסכנת את המשק – ירידה במחיר הזהב או התדלדלות המכרות פוגעות בכל הכלכלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) החלוקה נכונה ומבוססת על שני מדדים מן הטבלה; (2) ההסבר מקשר בין התרומה לבין רמת הפיתוח וגיוון המשק, ונעזר בנתוני התמ"ג לנפש.
סעיף ג
כדי להגדיל את "הערך המוסף": מחצב גולמי נמכר בזול, ומוצר מעובד (מתכת מזוקקת, מטילים, תכשיטים, רכיבים) נמכר ביוקר – כך הרווח נשאר במדינה ולא עובר למדינות המפותחות שמעבדות את חומר הגלם. נוסף על כך, תעשיית העיבוד יוצרת מקומות עבודה ומקצועות חדשים, מפתחת ידע ותשתיות (חשמל, תחבורה), מגוונת את המשק ומקטינה את התלות בתנודות מחירי חומרי הגלם בשוק העולמי.
מה נדרש: להסביר את הסיבות להשקעה בעיבוד מקומי של מחצבים במקום ייצוא של חומר גלם.
תשובה מלאה:
בעבר, ובמידה רבה גם היום, מדינות פחות מפותחות ייצאו מחצבים גולמיים (עפרות, זהב גולמי) – דפוס שנוצר עוד בתקופה הקולוניאלית – והעיבוד נעשה במדינות המפותחות. הסיבות לשינוי:
– ערך מוסף ורווח: חומר גלם נמכר במחיר נמוך, ואילו מוצר מעובד – מתכת מזוקקת, מטילים, תכשיטים, רכיבים לתעשייה – נמכר במחיר גבוה בהרבה. כשהעיבוד נעשה במדינה, ההפרש (הערך המוסף) נשאר בה ולא עובר למדינות המפותחות.
– תעסוקה וידע: מפעלי עיבוד יוצרים מקומות עבודה רבים, מקצועיים יותר מן הכרייה, ומפתחים כוח אדם מיומן, ידע טכנולוגי ותעשיות נלוות (הובלה, תחזוקה, שירותים).
– גיוון המשק והקטנת התלות: משק שמבוסס על ייצוא חומר גלם אחד פגיע מאוד לתנודות המחירים בשוק העולמי. תעשייה מקומית מגוונת את מקורות ההכנסה ומחזקת את יציבות המשק.
– פיתוח תשתיות: הקמת מפעלים מחייבת חשמל, דרכים ונמלים – שמשרתים גם ענפים אחרים ומקדמים את הפיתוח הכללי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מבוסס על המושג "ערך מוסף" ומוסיף תועלות נוספות (תעסוקה, ידע, גיוון והקטנת תלות), כל אחת מנומקת.
שאלה 14 · שינויי אקלים
אזור חוג הקוטב הצפוני (החוג הארקטי) מכוסה בקרקעות קְפָאַת עד (Permafrost), שהן חמישית מן הקרקעות בחצי הכדור הצפוני.
העלייה בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ גורמת להפשרה הדרגתית של קרקעות אלה.
הסבר מהו הגורם לעלייה בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ. (7 נקודות)
בנספח ה שתי מפות:
במפה 1 מוצג השטח שהיה מכוסה בקרקעות קפאת עד בצפון אמריקה בשנים 1981–2000.
במפה 2 מוצגת תחזית לשטח שיכוסה בקרקעות קפאת עד בצפון אמריקה בשנים 2081–2100.
עיין במפות, וענה על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) ציין מהו השינוי העיקרי הצפוי בגודל השטח המכוסה קרקעות קפאת עד. (4 נקודות)
(2) הסבר שתי השפעות של השינוי שציינת על ההתיישבות באזור חוג הקוטב הצפוני. (6 נקודות)
בקרקעות קפאת עד יש כמות גדולה של פחמן דו־חמצני ומתאן, שמקורם בערבות עשב שכיסו אזורים אלה בעבר הרחוק.
הסבר מדוע ההפשרה ההדרגתית של קרקעות אלה גורמת למשוב חיובי הנוגע לשינוי אקלים. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
התגברות אפקט החממה בגלל פעילות האדם: שריפת דלקים מחצביים (פחם, נפט, גז) בתעשייה, בתחבורה ובהפקת חשמל, כריתת יערות וחקלאות (גידול בקר, שדות אורז) מגדילות את ריכוז גזי החממה באטמוספרה – פחמן דו־חמצני, מתאן ותחמוצת החנקן. הגזים קולטים את קרינת החום (הקרינה הארוכה) שכדור הארץ פולט, ומחזירים חלק ממנה אל פני הקרקע, ולכן נשאר במערכת יותר חום והטמפרטורה הממוצעת עולה.
מה נדרש: להסביר את המנגנון (אפקט החממה) ואת המקור להתגברותו (פעילות האדם).
תשובה מלאה:
אפקט החממה הוא תהליך טבעי: קרינת השמש (קרינה קצרת גל) עוברת דרך האטמוספרה ומחממת את פני כדור הארץ, וכדור הארץ פולט חום בקרינה ארוכת גל. גזי החממה באטמוספרה – אדי מים, פחמן דו־חמצני (CO₂), מתאן (CH₄) ותחמוצת החנקן – קולטים חלק מן הקרינה הזאת ומחזירים אותה אל פני הקרקע, וכך שומרים על טמפרטורה נוחה לחיים.
הגורם לעלייה בטמפרטורה בעשורים האחרונים הוא התגברות אפקט החממה בגלל פעילות האדם, בעיקר מאז המהפכה התעשייתית:
– שריפת דלקים מחצביים (פחם, נפט וגז) לייצור חשמל, בתעשייה ובתחבורה פולטת כמויות עצומות של CO₂;
– כריתת יערות (למשל ביערות הגשם הטרופיים) מקטינה את קליטת ה־CO₂ בצמחים, ושריפתם משחררת אותו;
– החקלאות – גידול בקר ושדות אורז – ומטמנות פסולת פולטות מתאן.
ריכוז ה־CO₂ באטמוספרה עלה מכ־280 ppm לפני המהפכה התעשייתית ליותר מ־400 ppm. ככל שיש יותר גזי חממה, נשאר יותר חום במערכת, והטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עולה (התחממות גלובלית).
למה זה מקבל ניקוד מלא: המנגנון של אפקט החממה מוסבר (קרינה, קליטה, החזרה), והגורם האנושי מפורט עם מקורות הגזים.
סעיף ב
(1) השטח המכוסה קפאת עד יקטן מאוד: כל החלק הדרומי של אזור הקפאת – רצועה רחבה מאלסקה דרך מרכז קנדה ועד מזרחה למפרץ הדסון (האזור האדום במפה 2) – צפוי להפשיר, וגבול הקפאת הדרומי ייסוג צפונה; הקפאת תישאר בעיקר בצפון קנדה ובאיים הארקטיים, וגם שם הקרקע תהיה חמה יותר.
(2) א. שקיעת קרקע ופגיעה במבנים ובתשתיות – כשהקרח שבקרקע נמס, הקרקע מתרככת ושוקעת באופן לא אחיד; בתים, כבישים, מסילות, צינורות נפט ומסלולי נחיתה שנבנו על קרקע קפואה נסדקים וקורסים, ותיקונם יקר. ב. העתקת יישובים – בחופים הקרקע המופשרת נסחפת בקלות על ידי גלי הים (בעיקר כשקרח הים נסוג), ויישובים שלמים, למשל כפרי ילידים באלסקה, נאלצים לעבור למקום אחר. (אפשר גם: פגיעה באורח החיים המסורתי של הילידים – ציד ודרכי מעבר על קרקע וקרח קפואים.)
מה נדרש: (1) לתאר את השינוי העיקרי לפי השוואת המפות; (2) שתי השפעות של ההפשרה על ההתיישבות, כל אחת עם הסבר.
תשובה מלאה:
(1) לפי השוואת המפות, השטח המכוסה בקרקעות קפאת עד צפוי לקטון מאוד. במפה 1 (1981–2000) קפאת העד משתרעת על רוב אלסקה ועל רוב קנדה, מקו רוחב של כ־55°–60° צפונה (ובמזרח – סביב מפרץ הדסון ובחצי האי לברדור – עד כ־50°). במפה 2 (התחזית ל־2081–2100) כל החלק הדרומי של האזור הזה – רצועה רחבה מאלסקה, דרך מרכז קנדה ועד מזרח קנדה – צבוע באדום: הפשרת קרקע קפאת עד. כלומר, גבול הקפאת ייסוג צפונה, והיא תישאר בעיקר בצפון קנדה ובאיים הארקטיים. גם בשטח שיישאר קפוא, הקרקע תהיה חמה יותר (גוונים בהירים יותר של כחול).
(2) השפעה ראשונה – שקיעת קרקע ונזק למבנים ולתשתיות: בקרקע קפאת עד יש הרבה קרח, והיא קשה ויציבה כל עוד היא קפואה. כשהקרח נמס, הקרקע מאבדת נפח, מתרככת ושוקעת באופן לא אחיד. בתים, כבישים, מסילות רכבת, צינורות נפט ומסלולי נחיתה שנבנו על הקרקע הקפואה נסדקים, נוטים וקורסים. תיקון התשתיות או בנייה מחדש על יסודות מיוחדים יקרים מאוד, והחיים ביישובים המבודדים נעשים קשים ויקרים יותר.
השפעה שנייה – סחיפת חופים והעתקת יישובים: לאורך חופי הים הארקטי, קרקע שהפשירה נסחפת בקלות על ידי הגלים, במיוחד כשקרח הים נסוג ואינו מגן עוד על החוף בסערות. החופים נסוגים במהירות, ויישובים – בעיקר כפרי ילידים באלסקה – נאלצים להעתיק את מקומם לפנים היבשה.
(השפעות אפשריות נוספות: פגיעה באורח החיים המסורתי של הילידים, שמבוסס על ציד ועל מעבר על קרקע וקרח קפואים; מנגד – עונת גידול ארוכה יותר ונגישות גבוהה יותר למשאבים, שיכולות למשוך התיישבות חדשה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השינוי מתואר לפי שתי המפות, עם כיוון השינוי והאזורים שבהם הוא מתרחש; (2) שתי השפעות שונות על ההתיישבות, וכל אחת מוסברת דרך מה שקורה לקרקע כשהיא מפשירה.
סעיף ג
משוב חיובי – תהליך שמזין את עצמו: ההתחממות גורמת להפשרת הקרקע; בקרקע המופשרת חיידקים מפרקים את החומר האורגני הקפוא (שרידי הצמחייה הקדומה) ומשתחררים פחמן דו־חמצני ומתאן, שהם גזי חממה (המתאן חזק פי עשרות מן ה־CO₂). ריכוז גזי החממה עולה, אפקט החממה מתגבר והטמפרטורה עולה עוד – ולכן עוד קרקע מפשירה, ומשתחררים עוד גזים. כך ההתחממות מאיצה את עצמה.
מה נדרש: להסביר מהו משוב חיובי ולהראות איך ההפשרה יוצרת מעגל שמגביר את ההתחממות.
תשובה מלאה:
משוב חיובי הוא תהליך שבו התוצאה של שינוי מגבירה את הגורם לו – מעגל שמזין את עצמו ומאיץ את השינוי.
בקרקעות קפאת העד "נעולה" כמות עצומה של חומר אורגני – שרידים של הצמחייה (ערבות העשב) שכיסתה את האזור בעבר, שלא התפרקו כי הקרקע קפואה. בתוכו אגורים גם פחמן דו־חמצני ומתאן.
המעגל:
1. ההתחממות הגלובלית מעלה את הטמפרטורה באזורים הארקטיים, וקרקעות קפאת העד מתחילות להפשיר.
2. בקרקע המופשרת חיידקים מתחילים לפרק את החומר האורגני. בפירוק עם חמצן משתחרר פחמן דו־חמצני, ובביצות ובאגמים שנוצרים בקרקע הרוויה, בלי חמצן, משתחרר מתאן. גם הגזים שהיו לכודים בקרקע הקפואה משתחררים לאטמוספרה.
3. CO₂ ומתאן הם גזי חממה (המתאן חזק פי עשרות מן ה־CO₂ בכושר כליאת החום), ולכן ריכוזם הגבוה יותר מגביר את אפקט החממה.
4. הטמפרטורה עולה עוד – ועוד קרקע מפשירה, ומשתחררים עוד גזים.
כך ההפשרה מגבירה את הגורם שלה עצמה, וההתחממות מאיצה את עצמה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המושג "משוב חיובי" מוסבר, והמעגל מתואר בשלמותו – התחממות, הפשרה, פירוק ושחרור גזים, התגברות אפקט החממה, ועוד התחממות.