בגרות בגאוגרפיה 57381 - קיץ 2017
גאוגרפיה – שאלון 57381 · קיץ · 14 שאלות · 3 שעות
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2017, כל 14 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
גאוגרפיה — אדם וסביבה
על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית
הוראות לנבחן
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון — גאוגרפיה של ארץ־ישראל — 36 נקודות
פרק שני — גאוגרפיה של המזרח התיכון — 28 נקודות
פרק שלישי — נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) — 36 נקודות
סה"כ — 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 1993 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה).
(2) אטלס כרטא — פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1993 ואילך.
(3) אטלס כרטא אוניברסלי.
(4) אטלס ישראל החדש — האטלס הלאומי מהדורת 2008.
(5) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000.
(6) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000.
ד. הוראה מיוחדת: כדי להמחיש את תשובותיך היעזר בסרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
כתוב במחברת הבחינה בלבד, בעמודים נפרדים, כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים, חישובים וכדומה).
רשום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה. רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
בהצלחה!
נספחים: א. מפה לשאלה 1, ב. מפה לשאלה 2, ג. מדרש תמונה לשאלה 5, ד. מפה סכמטית
פרק ראשון — גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה עליך לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1-3, ועל אחת מן השאלות 4-6.
ענה על אחת מן השאלות 1-3 (לשאלה — 22 נקודות).
ענה על אחת מן השאלות 4-6 (לשאלה — 14 נקודות).
שאלה 1 · תיירות
לפניך רשימה של אזורי תיירות בישראל:
— טבריה
— ים המלח
— ירושלים
— חיפה
בחר בשלושה אזורים מן הרשימה.
לכל אזור שבחרת ציין מהו סוג התיירות המאפיין אותו, והסבר מדוע סוג התיירות שציינת מאפיין אזור זה.
שים לב: אין לחזור על אותו סוג תיירות באזורים השונים. (9 נקודות)
עיין במפה שבנספח א, המציגה את מספר הלינות בשנת 2014 במלונות תיירות ביישובים נבחרים.
יש הבדל בין אילת לתל אביב בנוגע למספר הלינות של הישראלים לעומת מספר הלינות של התיירים בהן. ציין את ההבדל בין הערים, והסבר מהו הגורם להבדל זה. (8 נקודות)
כיום אסור לבנות במרחק הקטן מ־100 מטרים מקו החוף. מִנהל התכנון במשרד האוצר מקדם הצעת החלטה להקטין את המרחק שאסור לבנות בו ל־30 מטרים.
הצעה זו מעוררת דילמה. מצד אחד היא תאפשר בנייה והרחבה של מיזמי תיירות, ומצד אחר, בנייה בקרבת הים עלולה לפגוע בסביבה. הסבר כיצד לדעתך יש להכריע בדילמה זו.
הבא שני נימוקים להכרעתך מן התחומים האלה:
— איכות הסביבה
— כלכלה
— תחבורה
(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
ירושלים – תיירות דת ומורשת (תיירות היסטורית): בעיר המקומות הקדושים לשלוש הדתות – הכותל המערבי, כנסיית הקבר, הר הבית ומסגד אל־אקצא – ואתרים ארכאולוגיים והיסטוריים בעיר העתיקה.
ים המלח – תיירות מרפא (בריאות): המקום הנמוך בעולם (יותר מ־430 מטרים מתחת לפני הים) – לחץ אוויר גבוה ויותר חמצן, קרינת UV מסוננת שמתאימה לטיפול במחלות עור (פסוריאזיס), מים מלוחים מאוד ועשירים במינרלים, בוץ ומעיינות גופרית.
טבריה – תיירות נופש ופנאי: חופי הכינרת – רחצה, שייט וספורט מים, ובסביבה מעיינות חמים (חמת טבריה) ונופי הגליל והגולן.
חיפה – (אפשר במקום אחד מהם) תיירות דת ייחודית: הגנים הבהאיים ומקדש הבאב – מרכז הדת הבהאית ואתר מורשת עולמית; או תיירות שייט (אוניות תיירים בנמל חיפה) ותיירות עסקים וכנסים.
מה נדרש: שלושה אזורים, ולכל אחד – סוג תיירות שונה והסבר שקושר את סוג התיירות למאפיין של המקום (משאב התיירות שלו).
תשובה מלאה:
1. ירושלים – תיירות דת ומורשת. ירושלים קדושה ליהדות, לנצרות ולאסלאם. בעיר העתיקה נמצאים הכותל המערבי, כנסיית הקבר ודרך הייסורים, הר הבית ומסגד אל־אקצא, ולצדם אתרים ארכאולוגיים ומוזיאונים (מוזיאון ישראל, יד ושם). לכן מגיעים אליה עולי רגל ותיירים מכל העולם.
2. ים המלח – תיירות מרפא. האזור הוא המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ (יותר מ־430 מטרים מתחת לפני הים). לחץ האוויר גבוה ובאוויר יותר חמצן; שכבת האוויר העבה מסננת חלק מקרינת ה־UV, ולכן אפשר לשהות בשמש זמן רב לטיפול במחלות עור; המים מלוחים מאוד ועשירים במינרלים, ויש בוץ ומעיינות חמים. כך התפתחו בעין בוקק מלונות עם מרכזי ספא וטיפול.
3. טבריה – תיירות נופש ופנאי. העיר שוכנת על חוף הכינרת, האגם המתוק היחיד בארץ: חופי רחצה, שייט וספורט מים, טיילת ומסעדות; בסביבה מעיינות חמים (חמת טבריה) ומסלולי טיול בגליל ובגולן.
(אפשר גם: חיפה – תיירות דת: הגנים הבהאיים ומקדש הבאב במדרון הכרמל – המרכז העולמי של הדת הבהאית ואתר מורשת עולמית; או תיירות שייט ותיירות עסקים. אפשר גם לטבריה תיירות דת נוצרית – האתרים סביב הכינרת (כפר נחום, טבחה, הר האושר, ירדנית), אם לא בחרת "תיירות דת" באזור אחר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה סוגי תיירות שונים, ולכל אחד הסבר שמבוסס על משאב מוחשי של המקום.
טעות נפוצה: לכתוב "תיירות דת" גם לירושלים וגם לטבריה – השאלה אוסרת לחזור על אותו סוג.
סעיף ב
ההבדל: באילת רוב הלינות הן של ישראלים (כ־90%) ומיעוטן של תיירים, ואילו בתל אביב־יפו רוב הלינות הן של תיירים (כ־80%) ומיעוטן של ישראלים.
הגורם – הנגישות לתיירות הבין־לאומית ואופי העיר: תל אביב קרובה לנמל התעופה בן־גוריון, השער הבין־לאומי העיקרי של ישראל, והיא עיר עולמית – מרכז עסקים, כנסים, תרבות ובילוי – ולכן מושכת תיירים מחו"ל. אילת מרוחקת מאוד ממרכז הארץ ומנמל התעופה הראשי, והיא עיר נופש שמשרתת בעיקר ישראלים: חופשת שמש וים כל השנה, שונית אלמוגים, ופטור ממע"מ שמוזיל את החופשה לישראלים.
מה נדרש: לקרוא במפה את החלוקה של כל עוגה (ירוק – ישראלים, צהוב – תיירים), לציין את ההבדל, ולהסביר גורם אחד להבדל.
קריאת המפה: העוגה של אילת גדולה וכמעט כולה ירוקה – כ־90% מן הלינות הן של ישראלים ורק כ־10% של תיירים. העוגה של תל אביב־יפו גדולה וברובה צהובה – כ־80% מן הלינות הן של תיירים וכ־20% בלבד של ישראלים.
תשובה מלאה:
ההבדל: באילת רוב גדול של הלינות הן של ישראלים, ובתל אביב רוב גדול של הלינות הן של תיירים מחו"ל.
הגורם – מיקום ונגישות, ותפקוד העיר:
– תל אביב נמצאת במרכז הארץ, כ־20 ק"מ מנמל התעופה בן־גוריון – השער העיקרי שדרכו נכנסים תיירים לישראל. היא העיר העולמית של ישראל: מרכז כלכלי ועסקי (בורסה, משרדי חברות, הייטק), מרכז כנסים ותערוכות, תרבות, חיי לילה וחוף ים עירוני. לכן היא משמשת בסיס לינה לתיירי עסקים ולתיירים שמטיילים בארץ.
– אילת נמצאת בקצה הדרומי של הארץ, כ־350 ק"מ ממרכז הארץ ומנמל התעופה הראשי. היא עיר נופש של שמש וים: אקלים חם ויבש וחורף נעים, חופי ים סוף ושונית האלמוגים. לישראלים היא יעד חופשה פנימי נוח, וזו הסיבה לרוב הלינות; הפטור ממע"מ באילת מוזיל את הקניות והשירותים ומחזק את משיכתה. לתייר מחו"ל קשה יותר להגיע אליה, והיא מתחרה ביעדים דומים וזולים בסביבה (סיני, עקבה).
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מנוסח בשני הצדדים עם קריאה מן המפה, והגורם מוסבר ונקשר לכל אחת משתי הערים.
סעיף ג
הכרעה: לא להקטין את המרחק – להשאיר את האיסור לבנות בטווח של 100 מטרים מקו החוף.
נימוק מתחום איכות הסביבה: רצועת החוף היא משאב טבע מצומצם ובלתי מתחדש; בנייה קרובה לים פוגעת בבתי גידול (חולות, מצוק הכורכר, אזורי הטלה של צבי ים), חוסמת את תנועת החול לאורך החוף ומגבירה את הסחיפה ואת התמוטטות המצוק.
נימוק מתחום הכלכלה: החוף הפתוח והנגיש לכול הוא עצמו המשאב שמושך את התיירים; בנייה צפופה על קו המים תהפוך את החוף לפרטי, תפגע בנוף ותוריד את ערכו התיירותי לאורך זמן, ותגדיל את ההוצאות על הגנת המבנים מפני סחיפה.
(אפשר גם להכריע בעד ההקטנה, אם הנימוקים מתאימים: כלכלה – יותר חדרי מלון, מקומות עבודה והכנסות; תחבורה – מלונות ליד החוף מקטינים את הצורך בנסיעות לחוף.)
מה נדרש: לנקוט עמדה בדילמה ולבסס אותה על שני נימוקים משני תחומים שונים מתוך הרשימה.
תשובה מלאה:
לדעתי יש להשאיר את האיסור על בנייה בטווח של 100 מטרים מקו החוף.
נימוק ראשון – איכות הסביבה: חופי הים התיכון של ישראל קצרים (כ־190 ק"מ) ועליהם לחץ פיתוח גדול. רצועת החוף כוללת חולות, מצוק כורכר, צומח ובעלי חיים ייחודיים (כמו צבי ים שמטילים ביצים בחול). בנייה קרובה לקו המים הורסת בתי גידול אלה, וכן חוסמת את תנועת החול לאורך החוף – החופים נעשים צרים, והמצוק נסחף ומתמוטט מהר יותר.
נימוק שני – כלכלה: התיירות בחופים נשענת על חוף פתוח, רחב ונגיש לציבור. אם ייבנו מלונות במרחק 30 מטרים מן המים, החוף ייסגר למעשה לטובת מעטים, הנוף ייפגע ואטרקטיביות החוף לכלל התיירים ולתושבים תרד – רווח קצר טווח ליזמים על חשבון משאב כלכלי ארוך טווח. בנוסף, מבנים קרובים לים חשופים לסחיפה ולסערות, והמדינה תידרש לממן את הגנתם.
(הכרעה הפוכה מקבלת ניקוד אם היא מנומקת היטב: כלכלה – הרחבת מיזמי תיירות מוסיפה חדרי מלון, מקומות עבודה והכנסות לרשויות; תחבורה – מלונות על החוף מאפשרים לתיירים להגיע לחוף ברגל, בלי נסיעות וחניונים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש הכרעה ברורה, ושני נימוקים משני תחומים שונים מן הרשימה, כל אחד מוסבר ונקשר לבנייה על החוף.
שאלה 2 · ירושלים
ירושלים היא עיר הבירה של מדינת ישראל ומצויים בה מוסדות ממלכתיים רבים.
(1) ציין שמות של ארבעה מוסדות ממלכתיים. (4 נקודות)
(2) בחר שלושה מן המוסדות שציינת, והסבר כיצד כל אחד מהם מבטא את היותה של ירושלים עיר הבירה של מדינת ישראל. (6 נקודות)
בטבלה שלפניך מוצגים נתונים על שיעור המועסקים בענפים אחדים בירושלים ועל שיעור המועסקים בענפים אלה בממוצע הארצי, בשנת 2015.
עיין בטבלה, והסבר את הקשר בין מבנה התעסוקה בעיר לבין היותה עיר בירה. (5 נקודות)
[טבלה]
עיין במפה שבנספח ב, המציגה את המטרופולינים בישראל.
(1) ציין שני הבדלים בין מטרופולין ירושלים לבין מטרופולין תל אביב. (4 נקודות)
(2) הסבר קושי אחד בהתפתחות של מטרופולין ירושלים. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) הכנסת; בית המשפט העליון; משכן נשיא המדינה (בית הנשיא); משרד ראש הממשלה (קריית הממשלה). (אפשר גם: בנק ישראל, יד ושם, הספרייה הלאומית, הסוכנות היהודית.)
(2) הכנסת – הרשות המחוקקת של המדינה, נבחרי הציבור מכל הארץ מחוקקים בה את החוקים ומפקחים על הממשלה – מוסד השלטון העליון יושב בבירה.
בית המשפט העליון – הערכאה השיפוטית העליונה של המדינה; פסיקותיו מחייבות את כל בתי המשפט בארץ, והוא מבטא את הרשות השופטת בבירה.
משכן הנשיא – מקום מושבו של ראש המדינה; בו מקבל הנשיא את כתבי האמנה של שגרירים זרים ומארח מנהיגי מדינות – ייצוג המדינה כלפי העולם.
מה נדרש: (1) ארבעה מוסדות ממלכתיים בירושלים; (2) לשלושה מהם – הסבר כיצד המוסד מבטא את מעמד הבירה.
תשובה מלאה:
(1) הכנסת, בית המשפט העליון, משכן נשיא המדינה, משרד ראש הממשלה ומשרדי הממשלה בקריית הממשלה. (גם בנק ישראל, יד ושם, הספרייה הלאומית ומוסדות לאומיים כמו הסוכנות היהודית.)
(2) עיר בירה היא המקום שבו מרוכזים מוסדות השלטון המרכזי ומוסדות הייצוג של המדינה.
– הכנסת: בית הנבחרים ורשות החקיקה. כל החוקים של המדינה מתקבלים בה, והממשלה תלויה באמון שלה – מושב השלטון העליון נמצא בירושלים.
– בית המשפט העליון: עומד בראש הרשות השופטת; פסיקותיו מחייבות את כל בתי המשפט בכל הארץ, והוא דן גם בעתירות נגד רשויות המדינה.
– משכן הנשיא: נשיא המדינה הוא ראש המדינה הסמלי. במשכן הוא מקבל כתבי אמנה של שגרירים, מארח מלכים ונשיאים, ומטקסים ממלכתיים נערכים בו – כך ירושלים מייצגת את המדינה כלפי חוץ.
(אפשר גם: יד ושם – מוסד הזיכרון הלאומי לשואה; כל מנהיג זר שמבקר בישראל מגיע אליו בביקור רשמי. משרד ראש הממשלה – מקום מושבה של הרשות המבצעת; ישיבות הממשלה מתקיימות בו.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבעה מוסדות ממלכתיים אמיתיים, ולשלושה מהם – הסבר מה התפקיד הלאומי של המוסד ולמה מיקומו בירושלים מבטא את היותה הבירה.
סעיף ב
בירושלים שיעור המועסקים בשירותים ציבוריים ומנהל (41.2%) גבוה מן הממוצע הארצי (34.1%) – יותר ב־7.1 נקודות אחוז, ואילו שיעור המועסקים בתעשייה (6.2%) הוא כמחצית מן הממוצע הארצי (11.8%), ובמסחר מעט נמוך (10.2% לעומת 11.7%).
הקשר: כעיר בירה מרוכזים בירושלים מוסדות השלטון – הכנסת, משרדי הממשלה, בתי המשפט – ומוסדות לאומיים, וגם מוסדות שירות גדולים (האוניברסיטה העברית, בתי חולים), ולכן חלק גדול מן העובדים מועסקים בשירותים ציבוריים ובמנהל. התעשייה לעומת זאת מועטה: תפקיד העיר הוא שלטוני ולא תעשייתי, והיא שוכנת בהרים, רחוק מנמלים וממרכז הכלכלה, ובתכנון שלה יש עדיפות לשימור הנוף ולמוסדות.
מה נדרש: לקרוא את הטבלה ולהסביר את הקשר בין ענפי התעסוקה הבולטים בעיר לבין תפקיד הבירה.
קריאת הטבלה (הפרשים חושבו):
– שירותים ציבוריים ומנהל: 41.2% בירושלים לעומת 34.1% בממוצע הארצי – יותר ב־7.1 נקודות אחוז.
– מסחר: 10.2% לעומת 11.7% – פחות ב־1.5 נקודות אחוז.
– תעשייה: 6.2% לעומת 11.8% – פחות ב־5.6 נקודות אחוז, כמחצית (פי 0.53) מן הממוצע.
תשובה מלאה:
מבנה התעסוקה של ירושלים מוטה לשירותים הציבוריים ולמנהל, וזה נובע ישירות מהיותה עיר הבירה: בעיר יושבים הכנסת, משרד ראש הממשלה ורוב משרדי הממשלה, בית המשפט העליון, בנק ישראל ומוסדות לאומיים. כל אלה מעסיקים אלפי עובדי מדינה, ולצדם פועלים מוסדות שירות ארציים גדולים – האוניברסיטה העברית ובתי החולים הגדולים (הדסה, שערי צדק). לכן שיעור המועסקים בשירותים ציבוריים ובמנהל גבוה מן הממוצע.
לעומת זאת, שיעור המועסקים בתעשייה נמוך בהרבה מן הממוצע: עיר הבירה מתמחה בתפקודי שלטון ומנהל ולא בייצור, ועל העיר – שבנויה בהרים, רחוקה מנמלי הים וממרכז הכלכלה בגוש דן – חלות מגבלות תכנון ושימור שאינן מעודדות תעשייה כבדה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: מובאים נתונים מן הטבלה בהשוואה לממוצע, וההבדל מוסבר בתפקוד הבירה (ריכוז מוסדות השלטון).
סעיף ג
(1) גודל: מטרופולין תל אביב גדול בהרבה – שטחו גדול ומספר היישובים הנכללים בו רב בהרבה ממספר היישובים במטרופולין ירושלים.
מבנה הטבעות: במטרופולין תל אביב יש גלעין ושלוש טבעות – פנימית, תיכונה וחיצונית – ואילו במטרופולין ירושלים יש רק גלעין וטבעת חיצונית. (אפשר גם: בירושלים הגלעין גדול יחסית לשטח המטרופולין והוא בקצה המזרחי, בעוד שבתל אביב הגלעין קטן והמטרופולין מתפרש סביבו לאורך מישור החוף.)
(2) תנאי השטח: ירושלים שוכנת בהרי יהודה – מדרונות תלולים ועמקים צרים מקשים על בנייה ועל סלילת דרכים ומסילות, ולכן יש מעט צירי גישה (כביש 1, כביש 443) והקשר בין הגלעין לטבעות מוגבל. (אפשר גם: מגבלות גאופוליטיות – מצפון, ממזרח ומדרום העיר מוקפת ביהודה ושומרון, ולכן המטרופולין יכול להתרחב ברצף בעיקר מערבה, לאורך "פרוזדור ירושלים" הצר.)
מה נדרש: (1) שני הבדלים שנראים במפה; (2) הסבר לקושי אחד בהתפתחות מטרופולין ירושלים.
קריאת המפה: מטרופולין תל אביב משתרע לאורך מישור החוף, מצפון לנתניה ועד דרום רחובות, ובו מאות נקודות של יישובים וארבעה גוונים – גלעין, טבעת פנימית, טבעת תיכונה וטבעת חיצונית. מטרופולין ירושלים קטן יותר: גלעין גדול בירוק כהה (העיר ירושלים) בקצה המזרחי, וממערב לו רק טבעת חיצונית (בגוון הבהיר); יישובי גזרת יהודה ושומרון (משולשים) מצפון, ממזרח ומדרום לגלעין.
תשובה מלאה:
(1) הבדל ראשון – הגודל: שטחו של מטרופולין תל אביב ומספר היישובים בו גדולים בהרבה משל מטרופולין ירושלים. זהו המטרופולין הגדול בישראל.
הבדל שני – מבנה הטבעות: במטרופולין תל אביב יש מבנה מלא של גלעין, טבעת פנימית, טבעת תיכונה וטבעת חיצונית; במטרופולין ירושלים יש רק גלעין וטבעת חיצונית.
(אפשר גם: מיקום הגלעין – בתל אביב הגלעין קטן יחסית ושוכן במרכז החוף והמטרופולין מתפרש סביבו מצפון, מדרום וממזרח; בירושלים הגלעין גדול יחסית לשטח המטרופולין ושוכן בקצה המזרחי שלו.)
(2) קושי – תנאי השטח ההרריים: ירושלים שוכנת על גב ההר של הרי יהודה. האזור שבין העיר לשפלה הוא מדרונות תלולים ועמקים צרים, ולכן קשה ויקר לבנות שכונות ויישובים חדשים ולסלול כבישים ומסילות. יש מעט צירים המחברים את העיר לסביבתה, הם עמוסים, והקשר בין הגלעין לבין היישובים בטבעת חלש יותר מאשר במישור החוף. בנוסף, שטחים פתוחים ויערות בהרי יהודה שמורים, וזה מגביל עוד את הבנייה.
(אפשר גם: הקושי הגאופוליטי – העיר מוקפת מצפון, ממזרח ומדרום בשטחי יהודה ושומרון, ולכן המטרופולין יכול להתפתח ברצף רק מערבה, ברצועה צרה; או הקושי הכלכלי – מעט מקומות עבודה בתעשייה ובשירותים עסקיים, ולכן צעירים עוזבים למרכז הארץ ומשקיעים מעדיפים את מטרופולין תל אביב.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני הבדלים ברורים שנקראו במפה; (2) הקושי מוסבר במנגנון (תבליט ← קושי בבנייה ובתחבורה ← התפתחות איטית ומוגבלת).
שאלה 3 · אקלים מדברי
לא במיקוד תשפ"ז – תיוג חלקי: סעיף ג (עקרונות של בנייה תואמת אקלים מדברי) אינו בחומר 2027; סעיפים א ו־ב (מאפייני האקלים והגורמים לאקלים המדברי) בחומר.
ציין שלושה מאפיינים של האקלים המדברי השורר בישראל. (9 נקודות)
בישראל שורר אקלים מדברי בשתי רצועות עיקריות: ברצועה המזרחית של המדינה (אזור בקעת הירדן וים המלח) וברצועה הדרומית שלה (בנגב ובערבה).
הסבר את הגורם להיווצרות אקלים מדברי בכל אחת משתי הרצועות. (9 נקודות)
אחת הדרכים להתמודדות עם תנאי האקלים המדברי היא בנייה תואמת אקלים.
הצג שיטה אחת של בנייה תואמת אקלים, והסבר כיצד היא מסייעת להתמודדות עם תנאי האקלים המדברי. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
1. כמות משקעים נמוכה: פחות מ־200 מ"מ בשנה (בערבה ובאילת – פחות מ־50 מ"מ).
2. תנודתיות (שונות) גדולה בכמות המשקעים משנה לשנה, וגשמים מקומיים בעוצמה גבוהה שיוצרים שיטפונות.
3. טמפרטורות גבוהות בקיץ (מעל 35°C ביום) ומשרע יומי גדול – ימים חמים ולילות קרירים.
(אפשר גם: התאיידות גבוהה, גדולה בהרבה מכמות המשקעים; לחות יחסית נמוכה; קרינת שמש חזקה ושמיים בהירים רוב השנה; סופות חול ואבק.)
מה נדרש: שלושה מאפיינים שונים של האקלים המדברי בישראל – רצוי עם נתון.
תשובה מלאה:
1. מיעוט משקעים: באזורי המדבר יורדים פחות מ־200 מ"מ בשנה – בצפון הנגב כ־100–200 מ"מ, ובערבה, בים המלח ובאילת פחות מ־50 מ"מ (באילת כ־20–30 מ"מ בממוצע). הגשמים יורדים בחורף בלבד ובמספר מועט של ימים.
2. תנודתיות גדולה של המשקעים: כמות הגשם משתנה מאוד משנה לשנה – יש שנים שחונות מאוד ויש שנים גשומות; הגשם יורד לעתים בממטרים חזקים וקצרים, שיוצרים שיטפונות בנחלים.
3. טמפרטורות גבוהות ומשרע יומי גדול: בקיץ הטמפרטורות ביום גבוהות מאוד (בערבה ובבקעה מעל 40°C), והאוויר היבש והשמיים הבהירים גורמים להתקררות מהירה בלילה – משרע יומי גדול.
(אפשר גם: התאיידות פוטנציאלית גבוהה מאוד – פי כמה מן המשקעים; לחות יחסית נמוכה; קרינה חזקה; רוחות ששרב וסופות אבק.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה מאפיינים שונים זה מזה (משקעים, תנודתיות, טמפרטורה), כל אחד מנוסח כמאפיין אקלימי מדויק.
סעיף ב
הרצועה המזרחית – צל גשם: הרוחות המביאות גשם מגיעות ממערב, מן הים התיכון. כשהאוויר עולה על הרי יהודה, השומרון והגליל הוא מתקרר ומוריד את רוב הגשם במדרונות המערביים; כשהוא יורד מזרחה אל בקעת הירדן וים המלח הוא מתחמם (התחממות אדיאבטית) ומתייבש, ולכן כמעט אינו מוריד גשם. הגובה הנמוך מאוד (מתחת לפני הים) מוסיף לחום.
הרצועה הדרומית – ריחוק ממסלול השקעים וקרבה לחגורת הלחץ הגבוה הסובטרופי: השקעים הברומטריים (שקע קפריסאי) שמביאים את הגשם בחורף עוברים בעיקר מעל צפון הארץ ומרכזה, והנגב והערבה רחוקים ממסלולם ומן הים; האזור נמצא בשולי המדבר הסובטרופי (קו רוחב כ־30° צפון), שבו שולט אוויר יורד, יציב ויבש שאינו יוצר עננים.
מה נדרש: גורם אחד לכל רצועה, מוסבר במנגנון ומשויך לרצועה הנכונה.
תשובה מלאה:
הרצועה המזרחית (בקעת הירדן וים המלח) – תופעת צל הגשם: בחורף הגשם מגיע לישראל עם רוחות מערביות מן הים התיכון. האוויר הלח נדחף במעלה ההרים (גב ההר של השומרון ויהודה), מתקרר בעלייה, הלחות שבו מתעבה, ורוב הגשם יורד על המדרונות המערביים ועל ההרים (בירושלים כ־550 מ"מ). מעבר לקו פרשת המים האוויר יורד בתלילות אל הבקעה, שגובהה מאות מטרים מתחת לפני הים; האוויר היורד נדחס ומתחמם, והלחות היחסית שלו יורדת – ולכן כמעט אין גשם (בים המלח כ־50–100 מ"מ). זה גם מדבר יהודה.
הרצועה הדרומית (הנגב והערבה) – הריחוק ממקור הגשם ומיקום בשולי חגורת המדבריות: השקעים הברומטריים שמביאים גשם לישראל נעים ממערב למזרח מעל צפון ים התיכון ומשפיעים בעיקר על צפון הארץ ומרכזה; ככל שמדרימים, הם רחוקים יותר והגשם פוחת. בנוסף, דרום הארץ נמצא בקו רוחב של כ־30° צפון, בשולי חגורת הלחץ הגבוה הסובטרופי (שבה נמצאים גם הסהרה וחצי האי ערב): האוויר שם שוקע, מתחמם ומתייבש, ולא נוצרים ענני גשם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל רצועה גורם אחר ונכון – צל גשם במזרח, ריחוק משקעים ולחץ גבוה סובטרופי בדרום – וכל גורם מוסבר במנגנון ונקשר לרצועה.
טעות נפוצה: להסביר את שתי הרצועות באותו גורם ("חום") – חום אינו הגורם למיעוט הגשם; צריך מנגנון שמונע היווצרות גשם.
סעיף ג
קירות עבים ובידוד תרמי עם חלונות קטנים: קירות עבים (אבן, בטון מבודד) אוגרים את החום ומשהים את מעברו פנימה ביום ומשחררים אותו לאט בלילה, וחלונות קטנים, רצוי מוצלים ובחזית הצפונית, מקטינים את חדירת קרינת השמש – כך הבית נשאר קריר ביום החם וחמים בלילה הקר, בלי צורך רב במיזוג.
(אפשר גם: הצללה – מרפסות, פרגולות ואכסדרות על הקירות והחלונות; גגות וקירות בצבע בהיר שמחזירים קרינה; בנייה צפופה עם סמטאות צרות שמצלות זו על זו; חצר פנימית; בנייה שפונה אל הרוח הצפון־מערבית לאוורור.)
מה נדרש: שיטה אחת והסבר כיצד היא מתמודדת עם מאפיין של האקלים המדברי (חום, קרינה, משרע יומי, אבק).
תשובה מלאה:
שיטה: קירות עבים ומבודדים וחלונות קטנים ומוצלים.
ההסבר: במדבר קרינת השמש חזקה, הימים חמים מאוד והלילות קרים (משרע יומי גדול). קיר עבה עשוי חומר בעל מסה תרמית גדולה (אבן, בטון) או קיר עם בידוד מאט את מעבר החום מבחוץ פנימה – החום שנספג ביום מגיע לחלל הבית רק בשעות הערב, כשבחוץ כבר מתקרר. חלונות קטנים, רצוי בצד הצפוני ועם הצללה, מקטינים את כמות הקרינה הישירה שחודרת לבית. התוצאה: טמפרטורה נוחה ויציבה יותר בבית, וחיסכון באנרגייה למיזוג.
(אפשר גם: הצללה – אכסדרות ופרגולות שמונעות מקרינת השמש להגיע לקירות ולחלונות; צבע בהיר לגג ולקירות – מחזיר את רוב הקרינה; בנייה צפופה וסמטאות צרות – הבתים מצלים זה על זה; חצר פנימית עם צמחייה – אזור מוצל וקריר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שיטה מוגדרת, וההסבר מקשר אותה למאפיין אקלימי מסוים ולתוצאה בבית.
שאלה 4 · עלייה — אטלס ישראל החדש
לא במיקוד תשפ"ז – נושאי העלייה והקליטה – פיזור האוכלוסייה בשנות ה־50 (ממעברות לערי פיתוח), מאזן הגירה במדינה קולטת עלייה ותפרוסת עולי ברית המועצות – אינם בחומר 2027; השאלה נשענת גם על אטלס ישראל החדש, שאינו חומר עזר מותר מאז 2024.
עיין באטלס ישראל החדש בעמוד 50, מפה ב — העולים לישראל לפי ארץ הלידה, 1949-1964, ובעמוד 51, מפה ד — העולים לישראל לפי ארץ הלידה, 1990-2006.
בכל אחת מן התקופות ציין מה הן היבשות שמהן הגיעו עולים רבים לישראל.
בכל יבשת ציין את שם המדינה שממנה הגיע מספר העולים הגדול ביותר. (4 נקודות)
המדיניות של קליטת העולים בשנות ה־50 הייתה "פיזור אוכלוסייה", ואילו מדיניות הקליטה משנות ה־90 מתבססת על "קליטה ישירה" של העולים.
(1) הסבר מה הייתה מדיניות "פיזור האוכלוסייה", ומהי מדיניות "קליטה ישירה" של העולים. (6 נקודות)
(2) תאר השפעה אחת של מדיניות "פיזור האוכלוסייה" בשנות ה־50 על המערכת היישובית בישראל. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
1949–1964: אירופה – רומניה; אסיה – עיראק; אפריקה – מרוקו.
1990–2006: אירופה – ברית המועצות לשעבר (לפי הרפובליקות: רוסיה ואוקראינה, שמהן הגיעו המספרים הגדולים ביותר); אפריקה – אתיופיה. (בעולים מאמריקה בתקופה זו – ארצות הברית. אם המפה מפרידה את רפובליקות ברית המועצות לשעבר, באסיה המספר הגדול ביותר הוא מאוזבקיסטן.)
מה נדרש: לכל תקופה – היבשות העיקריות, ובכל יבשת המדינה שממנה עלו הכי הרבה עולים. במפות האטלס גודל הסמל ליד כל ארץ לידה מציין את מספר העולים.
תשובה מלאה:
תקופה ראשונה, 1949–1964 – העלייה הגדולה ואחריה העלייה מצפון אפריקה:
– אירופה: רומניה (ובמקום השני פולין).
– אסיה: עיראק (מבצע עזרא ונחמיה, 1950–1951; אחריה תימן ואירן).
– אפריקה: מרוקו (העלייה הגדולה ביותר מארץ אחת באותה תקופה).
תקופה שנייה, 1990–2006 – העלייה מברית המועצות לשעבר:
– אירופה: ברית המועצות לשעבר – כמיליון עולים; כשהמפה מפרידה בין הרפובליקות, המספרים הגדולים ביותר הם מרוסיה ומאוקראינה.
– אפריקה: אתיופיה (מבצע שלמה, 1991, והעלייה שאחריו).
(אם המפה מראה עלייה ניכרת גם מאמריקה – ארצות הברית. אם המפה מפרידה את הרפובליקות, גם אסיה מופיעה: המספר הגדול ביותר מאוזבקיסטן, אחריה אזרבייג'ן.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל תקופה צוינו היבשות העיקריות, ולכל יבשת – המדינה המובילה.
הערה: אטלס ישראל החדש אינו נכלל עוד בחומר העזר המותר בבחינה (מאז 2024); התשובה נשענת על נתוני העלייה הידועים.
סעיף ב
(1) פיזור אוכלוסייה – מדיניות ממשלתית מתוכננת (תוכנית שרון, 1951) שהפנתה את העולים לאזורי הפריפריה – הגליל, הנגב ואזורי הגבול – למעברות, לעיירות פיתוח ולמושבי עולים. המדינה קבעה היכן יגור העולה ("מן האונייה לכפר"), כדי ליישב את הארץ, לחזק את הגבולות ולמנוע ריכוז יתר של האוכלוסייה במרכז.
קליטה ישירה – העולה מקבל "סל קליטה" (סיוע כספי לתקופה הראשונה) ובוחר בעצמו היכן לגור, לעבוד וללמוד; המדינה אינה מכוונת אותו למקום מגורים, והרשויות המקומיות והשוק הפרטי קולטים אותו.
(2) הוקמו עשרות עיירות פיתוח (כמו קריית שמונה, בית שאן, דימונה, ירוחם) ומאות מושבי עולים בגליל ובנגב – המערכת היישובית התפשטה לפריפריה, והאוכלוסייה התפזרה באופן שווה יותר במרחב.
מה נדרש: (1) הסבר של שתי המדיניויות; (2) השפעה אחת של פיזור האוכלוסייה על מערכת היישובים.
תשובה מלאה:
(1) "פיזור אוכלוסייה": בשנות ה־50 הגיעו לישראל מאות אלפי עולים, והממשלה החליטה – לפי תוכנית האב הלאומית ("תוכנית שרון") – לא להשאירם בערי מישור החוף אלא להפנות אותם בתכנון מרכזי לאזורים דלילים: הגליל, הנגב, חבל לכיש ואזורי הגבול. העולים נשלחו למעברות ולשיכונים בעיירות פיתוח ולמושבי עולים, לעתים ישר מן הנמל ("מן האונייה לכפר"). המטרות: תפיסת קרקעות ויישוב שטחי המדינה, ביטחון בגבולות, פיתוח חקלאות, ומניעת צפיפות במרכז.
"קליטה ישירה": משנות ה־90 (עלייה מברית המועצות לשעבר) המדינה נותנת לעולה "סל קליטה" – סכום כסף לשכר דירה ולמחיה בחודשים הראשונים, וכן אולפן ושירותי תעסוקה – והעולה בוחר בעצמו את מקום מגוריו. המדינה אינה מכוונת את העולים לאזור מסוים (אפשר לעודד בתמריצים, אבל לא לכפות).
(2) השפעה על המערכת היישובית: המדיניות יצרה שכבה חדשה של יישובים בפריפריה – כ־30 עיירות פיתוח (כמו קריית שמונה, מעלות, בית שאן, אופקים, דימונה, ירוחם) ומאות מושבי עולים. כך המערכת היישובית התפשטה מן המרכז אל הגליל והנגב, ונוצרה תפרוסת מפוזרת יותר של האוכלוסייה.
(אפשר גם: השפעה חברתית־כלכלית – עיירות הפיתוח נשענו על מפעלים בודדים ונשארו פריפריה עם שיעורי אבטלה גבוהים ופערים מול המרכז.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי המדיניויות מוסברות (מי מחליט היכן גר העולה, באילו כלים ולאיזו מטרה), וההשפעה מתוארת עם דוגמות של יישובים.
שאלה 5 · תחבורה אווירית — מדרש תמונה
עיין בתמונה שבנספח ג, וענה על הסעיפים א-ב.
בתמונה נראה שדה התעופה באילת. תאר שתי השפעות מיקום שליליות של שדה התעופה על העיר אילת. (7 נקודות)
בקרבת פארק תמנע נבנה נמל תעופה חדש על שם אילן ואסף רמון.
נמל התעופה החדש ישמש לטיסות פנים (במקום נמל התעופה באילת), ולטיסות בין־לאומיות (נוסף על נמל התעופה בן־גוריון).
הסבר את התועלת למדינה בהקמה של נמל תעופה בין־לאומי באזור תמנע, והסבר חיסרון אחד בהקמת נמל תעופה בין־לאומי באזור זה. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
1. רעש: המטוסים ממריאים ונוחתים ממש בתוך העיר, צמוד למלונות ולבנייני המגורים (שנראים בתמונה מעבר למסלול) – רעש חזק שפוגע באיכות החיים של התושבים ובחוויית הנופש של התיירים.
2. תפיסת שטח וחסימת פיתוח: מסלול ההמראה ובניין הטרמינל תופסים שטח גדול ושטוח במרכז העיר, בעיר שהשטח הפנוי בה מצומצם (בין ההרים לים); הם מפצלים את העיר ומגבילים את גובה הבנייה בסביבתם, וכך מונעים פיתוח של מגורים, מלונות ושטחים ציבוריים.
(אפשר גם: סכנה בטיחותית של תאונה בלב אזור מאוכלס; זיהום אוויר מפליטות המטוסים.)
מה נדרש: שתי השפעות שליליות של המיקום – רצוי בקשר למה שרואים בתמונה.
קריאת התמונה: בחזית – גדר ומסלול ההמראה, עליו מטוס; מאחוריו בניין הטרמינל ("Enjoy Eilat"), ומיד מאחוריו, בלי מרווח, מלונות ובנייני מגורים רבי קומות ומרכז מסחרי; ברקע הרי אילת.
תשובה מלאה:
1. מפגע רעש ובטיחות: שדה התעופה שוכן בלב העיר, והמסלול צמוד לבתי המגורים ולמלונות. כל המראה ונחיתה יוצרים רעש חזק שמגיע לבתים ולחדרי המלון; התושבים והתיירים חשופים למטרד רעש לאורך כל היום, וגם לסיכון בטיחותי במקרה של תקלה בהמראה או בנחיתה בתוך אזור מאוכלס.
2. תפיסת קרקע ומגבלות על הפיתוח: אילת תחומה בין הרי אילת לבין חוף מפרץ אילת, והקרקע השטוחה בה מועטה ויקרה. שדה התעופה תופס רצועה ארוכה של קרקע שטוחה במרכז העיר, מפריד בין חלקי העיר (בין אזור המלונות שליד החוף לבין שכונות המגורים) ומחייב מגבלות על גובה הבניינים בסביבתו. כך הוא מונע את התפתחותה של העיר דווקא באזור המרכזי והיקר ביותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (רעש ובטיחות; קרקע ופיתוח), כל אחת מתוארת ונקשרת למיקום שדה התעופה בתוך העיר.
סעיף ב
תועלת: נמל תעופה בין־לאומי שני משמש חלופה לנמל התעופה בן־גוריון – אם בן־גוריון ייסגר (מלחמה, תקלה) או יהיה עמוס, אפשר להנחית מטוסים בדרום הארץ. בנוסף, טיסות ישירות מחו"ל לדרום מקרבות את התיירים לאילת ולערבה ומחזקות את התיירות והכלכלה בפריפריה הדרומית (מקומות עבודה).
חיסרון: הנמל נמצא על נתיב נדידת הציפורים העובר באילת ובערבה, ובקרבת שמורות טבע – סכנת התנגשות של ציפורים במטוסים ופגיעה בציפורים ובבתי הגידול. (אפשר גם: הוא קרוב לגבול ירדן ולנמל התעופה של עקבה – מגבלות במרחב האווירי וסיכון ביטחוני; והוא רחוק מאוד ממרכז הארץ, ולכן מתאים בעיקר לתיירות לאילת ולא לנוסעים לשאר הארץ.)
מה נדרש: תועלת למדינה (לא רק לאילת) מנמל בין־לאומי בתמנע, וחיסרון אחד של הקמתו באזור זה.
תשובה מלאה:
התועלת:
– חלופה לנמל התעופה בן־גוריון: עד אז היה לישראל נמל תעופה בין־לאומי גדול אחד. נמל נוסף, רחוק מן המרכז, מאפשר להמשיך לקיים טיסות אם בן־גוריון נסגר בשעת חירום או מלחמה, ומקל על העומס בו.
– פיתוח התיירות והפריפריה: טיסות ישירות מאירופה מביאות תיירים ישר לאילת, בלי נסיעה ארוכה מן המרכז; זה מחזק את התיירות באילת ובערבה, יוצר מקומות עבודה בדרום ומאפשר לפנות את שדה התעופה מתוך העיר אילת ולנצל את הקרקע שלו לפיתוח עירוני.
החיסרון:
– פגיעה בסביבה ובציפורים: אילת והערבה הן אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם בנדידת הציפורים בין אירופה ואסיה לאפריקה – מיליוני ציפורים חולפות שם באביב ובסתיו. נמל תעופה בנתיב הנדידה מסכן את הציפורים ואת המטוסים (התנגשות), והבנייה פוגעת בבתי גידול מדבריים ובנוף ליד שמורות הטבע של הערבה ופארק תמנע.
(אפשר גם: קרבה לגבול ירדן ולנמל התעופה בעקבה – המרחב האווירי צר ומחייב תיאום, ויש בכך שיקול ביטחוני; או ריחוק ממרכז הארץ – רוב התיירים רוצים להגיע לירושלים ולתל אביב, ולכן חברות התעופה מעדיפות את בן־גוריון והנמל עלול להיות מנוצל מעט.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: התועלת מוסברת ברמת המדינה (חלופה לבן־גוריון, פיתוח הדרום), והחיסרון מוסבר וקשור לתנאים הייחודיים של אזור תמנע.
עדכון: נמל התעופה רמון נפתח בתחילת 2019, ושדה התעופה שבתוך העיר אילת נסגר.
שאלה 6 · מאמר — "רב־שיח בנושא הקונפליקט סביב אנרגיית הרוח בישראל"
לא במיקוד תשפ"ז – המאמר בשאלה הוחלף במאמר אחר בחומר 2027 ("משמעויות כלכליות של שיקום שטחים פתוחים בישראל"), ולכן שאלה המבוססת עליו אינה בחומר; נושא מדיניות האנרגייה עצמו (5א4) נמצא בחומר 2027.
שים לב!
שאלה 6 מיועדת לתלמידים שקראו את המאמר: "רב־שיח בנושא הקונפליקט סביב אנרגיית הרוח בישראל".
(הראלי, ג' ואחרים [2015]. רב־שיח בנושא הקונפליקט סביב אנרגיית הרוח בישראל. אקולוגיה וסביבה, 6, עמ' 128-137)
קרא את הקטע שלפניך המובא מן המאמר, וענה על הסעיפים א-ב שאחריו.
[קטע]
(1) הצג והסבר על פי הקטע את המטרה של הגדלת חלקה של האנרגייה המתחדשת במדינות רבות. (3 נקודות)
(2) על פי המאמר כולו הצג מטרה שאינה מוצגת בקטע, להפקת אנרגייה באמצעות הרוח בישראל, והסבר אותה. (3 נקודות)
על פי המאמר, הצג שלוש בעיות מתחום איכות הסביבה שיכולות להיווצר בישראל בעקבות הפקת אנרגייה באמצעות רוח. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) המטרה: להפחית את פליטות גזי החממה כדי להתמודד עם משבר האקלים. לפי הקטע, מקור הפליטות הוא בעיקר ייצור חשמל (שריפת פחם, נפט וגז) וגם תחבורה ותעשייה; ייצור חשמל ממקורות מתחדשים (רוח, שמש) אינו פולט גזי חממה, ולכן מקטין את התרומה להתחממות. ישראל, כצד באמנת האו"ם לאקלים, מחויבת לכך.
(2) עצמאות וביטחון אנרגטיים: ישראל מייבאת את רוב הדלקים לייצור חשמל או תלויה במספר קטן של מקורות; אנרגיית רוח היא משאב מקומי ומתחדש, ולכן מגוונת את מקורות האנרגייה ומקטינה את התלות ביבוא ובמחירי הדלק העולמיים. (אפשר גם: הפחתת זיהום האוויר המקומי, הגורם לתחלואה ולתמותה – המאמר מציג זאת כ"תוצר לוואי" של הפחתת הפליטות; ניצול קרקע קטן – טורבינה תופסת עשרות מטרים רבועים בלבד, וטורבינות אינן צורכות מים; הכנסה לחקלאים וליישובי הפריפריה בגולן ובגלבוע, שעל אדמתם מוצבות הטורבינות – שימוש כפול בקרקע.)
מה נדרש: (1) המטרה שמופיעה בקטע, מוצגת ומוסברת; (2) מטרה אחרת להפקת אנרגיית רוח בישראל, שאינה בקטע.
תשובה מלאה:
(1) לפי הקטע, המטרה היא הפחתת פליטות גזי החממה במסגרת ההתמודדות העולמית עם משבר האקלים. גזי החממה (בעיקר פחמן דו־חמצני) נפלטים בעיקר בייצור חשמל בתחנות כוח המופעלות בדלקים מחצביים, וגם מתחבורה ומתעשייה. הפקת חשמל מרוח ומשמש אינה כרוכה בשריפת דלק, ולכן החלפת תחנות כוח מזהמות במקורות מתחדשים מקטינה את הפליטות. לכן מדינות באירופה הגדילו מאוד את חלקה של האנרגייה המתחדשת, וגם ישראל – כחברה באמנת האו"ם – מחויבת להשתתף במאמץ.
(2) מטרה נוספת – גיוון מקורות האנרגייה ועצמאות אנרגטית: ישראל היא "אי אנרגטי" שאינו מחובר לרשתות החשמל של שכנותיה, ורוב הדלק לייצור חשמל מיובא או מגיע ממספר מצומצם של מקורות. טורבינות רוח בגולן ובגליל מנצלות משאב מקומי שאינו מתכלה, מגוונות את סל האנרגייה, ומקטינות את התלות ביבוא ואת הפגיעות לשינויי מחירים ולשיבושים באספקה.
(אפשר גם: פיתוח כלכלי של הפריפריה – החקלאים והיישובים בגולן ובגלבוע מחכירים קרקע לטורבינות ומקבלים הכנסה, והשטח ממשיך לשמש למרעה ולחקלאות; או הפחתת זיהום האוויר המקומי שגורם למחלות.)
במאמר: הסתמכות על מקורות מתחדשים ומקומיים תפחית את תלותה של ישראל במקורות אנרגייה מתכלים וחיצוניים ואת חשיפתה לתנודות בשוק הדלקים העולמי, ותגדיל את הביטחון האנרגטי. המאמר מזכיר גם יתרונות נוספים: הפחתת זיהום האוויר המקומי ("תוצר לוואי" של הפחתת הפליטות), ושטח קרקע קטן לכל יחידת אנרגייה בלי צריכת מים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המטרה מוצגת ומוסברת במנגנון (מקור הפליטות ← מקור נקי); (2) המטרה שונה מן המטרה שבקטע, ומוסברת.
סעיף ב
1. פגיעה בעופות ובעטלפים: ישראל נמצאת על נתיב נדידה עולמי של ציפורים, ובגולן ובגליל חיים עופות דורסים (נשרים); ציפורים ועטלפים מתנגשים בלהבי הטורבינות ונהרגים.
2. פגיעה בנוף ובשטחים פתוחים: הטורבינות גבוהות מאוד (יותר מ־100 מטרים) ונראות למרחקים; הצבתן ברכסים ובשטחים פתוחים בגולן ובגלבוע משנה את הנוף הטבעי והכפרי ופוגעת בערכי הנוף ובתיירות.
3. מטרדים ופגיעה בבריאות התושבים: רעש של הלהבים המסתובבים, צלילים בתדר תת־שמעי (אינפרסאונד) שעלולים להיות גורם סיכון בריאותי, והבהוב צללים ביישובים הסמוכים – ולכן נדרש מרחק מן היישובים.
(אפשר גם: פגיעה בבתי גידול ובקרקע בשל סלילת דרכים, יציקת יסודות וקווי חשמל אל הטורבינות.)
מה נדרש: שלוש בעיות סביבתיות שונות שנובעות מחוות רוח בישראל, כל אחת מוסברת.
תשובה מלאה:
1. פגיעה במגוון הביולוגי – עופות ועטלפים: ישראל היא גשר יבשתי בין אירופה, אסיה ואפריקה, ומעליה עוברות מאות מיליוני ציפורים בנדידה. גם אוכלוסיות מקומיות של עופות דורסים, כמו הנשרים בגולן, נמצאות בסכנה. ציפורים ועטלפים מתנגשים בלהבים המסתובבים ונהרגים, והטורבינות מרחיקות אותם מאזורי מחיה.
2. פגיעה בנוף ובשטחים הפתוחים: טורבינה גבוהה כמו בניין של עשרות קומות, והחוות מוצבות בדרך כלל על רכסים חשופים לרוח – במקומות הבולטים בנוף. בארץ קטנה עם מעט שטחים פתוחים, חוות רוח בגולן, בגליל ובגלבוע משנות את אופי הנוף הטבעי והכפרי שמושך מטיילים.
3. מטרדים לאדם: הלהבים יוצרים רעש מתמשך, וגם צלילים בתדר תת־שמעי (אינפרסאונד) שאדם אינו שומע אך הם נחשבים לגורם סיכון בריאותי, וכשהשמש נמוכה הם מטילים צל מהבהב על בתים סמוכים. לכן יש צורך בטווח מרחק מן היישובים.
(אפשר גם: פגיעה בקרקע ובבתי גידול בשלב ההקמה – סלילת דרכי גישה לטורבינות, יציקת יסודות ופריסת קווי חשמל, שמבתרים שטחים טבעיים.)
במאמר: בישראל חולפים בנדידה כ־500 מיליון עופות מכ־540 מינים, וישראל נחשבת לאחד מצווארי הבקבוק הגדולים בעולם בנדידה; קיים בה גם מגוון של 32 מיני עטלפים חרקים. המאמר מציין גם הקצאה של שטחים פתוחים, נזק נופי־חזותי, וקווי מתח שחוצים את השטח הפתוח.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש בעיות שונות (מגוון ביולוגי, נוף, מטרדים לאדם), כל אחת מוצגת ומוסברת ונקשרת לישראל.
פרק שני — גאוגרפיה של המזרח התיכון
(28 נקודות) בפרק זה עליך לענות על שתיים מן השאלות 7-10 (לכל שאלה — 14 נקודות).
שאלה 7 · אוכלוסייה
לפניך רשימה של אזורים במזרח התיכון.
— מזרח כווית (מישור החוף של המפרץ הפרסי)
— דרום מערב תימן (רמת תימן)
— מערב מצרים (המדבר המערבי)
— מזרח ירדן
— עמק הפרת והחידקל
(1) מיין את האזורים שברשימה לשתי קבוצות: קבוצה אחת של אזורים שיש בהם צפיפות אוכלוסייה גבוהה, וקבוצה אחת של אזורים שיש בהם צפיפות אוכלוסייה נמוכה. (5 נקודות)
(2) מכל אחת מן הקבוצות בחר אזור אחד, והסבר סיבה אחת לצפיפות האוכלוסייה שיש בו (סך הכול — שתי סיבות). (4 נקודות)
הצע שתי דרכים שבאמצעותן מדינה במזרח התיכון יכולה לפתח אזור שצפיפות האוכלוסייה בו נמוכה ולמשוך אליו תושבים. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) צפיפות גבוהה: מזרח כווית (מישור החוף של המפרץ הפרסי); דרום מערב תימן (רמת תימן); עמק הפרת והחידקל.
צפיפות נמוכה: מערב מצרים (המדבר המערבי); מזרח ירדן.
(2) צפיפות גבוהה – עמק הפרת והחידקל: שני נהרות שזורמים כל השנה ואדמת סחף פורייה מאפשרים חקלאות שלחין בלב אזור מדברי, ולכן האוכלוסייה מתרכזת לאורכם (בגדאד, בצרה).
צפיפות נמוכה – מערב מצרים (המדבר המערבי): אקלים מדברי קיצוני – כמעט ללא גשם (פחות מ־10 מ"מ בשנה) וללא נהרות – ולכן אי אפשר לקיים חקלאות, והיישובים מעטים, רק בנווי מדבר (סיווה, חרגה).
מה נדרש: (1) מיון של חמשת האזורים; (2) אזור אחד מכל קבוצה – וסיבה אחת לכל אזור.
תשובה מלאה:
(1) צפיפות גבוהה:
– מזרח כווית – מישור החוף של המפרץ, שבו נמצאת העיר כווית ורוב אוכלוסיית המדינה.
– דרום מערב תימן – רמת תימן, שבה רוב אוכלוסיית תימן (צנעא, תעז).
– עמק הפרת והחידקל – ריכוז האוכלוסייה העיקרי של עיראק (ושל מזרח סוריה).
צפיפות נמוכה:
– מערב מצרים – המדבר המערבי, חלק מן הסהרה, כמעט ריק מאדם.
– מזרח ירדן – מדבר (הבאדיה), רק יישובים בודדים ונוודים.
(2) מן הקבוצה הצפופה – עמק הפרת והחידקל: שני נהרות גדולים זורמים כל השנה דרך אזור מדברי ומספקים מים להשקיה; במשך אלפי שנים הם הביאו אדמת סחף פורייה, ובמישור השטוח קל להוביל מים בתעלות. החקלאות המושקית מפרנסת אוכלוסייה גדולה, ולאורך הנהרות קמו ערים גדולות (בגדאד, בצרה, מוסול).
מן הקבוצה הדלילה – מערב מצרים: זהו אחד האזורים היבשים בעולם – פחות מ־10 מ"מ גשם בשנה, טמפרטורות קיצוניות וללא נהרות. בלי מים אי אפשר לקיים חקלאות או ערים, ולכן היישובים מעטים ומרוכזים רק בנווי המדבר שבהם מי תהום נובעים (סיווה, חרגה, דח'לה).
(אפשר גם: רמת תימן – בזכות הגובה יורדים בקיץ גשמי מונסון אורוגרפיים והאקלים ממוזג, וחקלאות בטרסות מפרנסת אוכלוסייה צפופה; מזרח כווית – עושר הנפט, נמל, התפלת מים ושירותים בעיר; מזרח ירדן – מדבר יבש עם פחות מ־100 מ"מ גשם וללא מקורות מים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: חמשת האזורים מוינו נכון, ולכל אחד משני האזורים שנבחרו (אחד מכל קבוצה) הוסברה סיבה פיזית או כלכלית שקשורה לצפיפות.
סעיף ב
1. פיתוח מקורות מים ותשתיות: הובלת מים מנהר, שאיבת מי תהום או התפלה, וחיבור לכבישים ולחשמל – כדי לאפשר חקלאות ויישובים (למשל מיזם טושקה במצרים, המוביל מים מאגם נאסר אל המדבר המערבי).
2. הקמת ערים חדשות ומתן תמריצים כלכליים: ערים ואזורי תעשייה במדבר, דיור זול והטבות מס לתושבים ולמשקיעים (למשל הערים החדשות שהקימה מצרים במדבר, כמו 6 באוקטובר ו־10 ברמדאן).
מה נדרש: שתי דרכים שונות לפיתוח אזור דליל, כל אחת עם הסבר כיצד היא מושכת תושבים (ורצוי דוגמה).
תשובה מלאה:
1. מים ותשתיות: הגורם העיקרי לדלילות באזורים מדבריים הוא המחסור במים. המדינה יכולה להוביל מים בתעלות ובצינורות מנהר, לשאוב מי תהום עמוקים או להתפיל מי ים, ולסלול כבישים ולחבר את האזור לחשמל. כך אפשר להקים חקלאות מושקית ויישובים. דוגמה: מיזם טושקה במצרים, שמוביל מים מאגם נאסר (הנילוס) אל המדבר המערבי לפיתוח חקלאות.
2. ערים חדשות ותמריצים: המדינה מתכננת ומקימה ערים חדשות ואזורי תעשייה באזור הדליל, ונותנת הטבות – דיור מסובסד, קרקע זולה, הטבות מס למפעלים, מקומות עבודה במוסדות ממשלתיים. דוגמה: מצרים הקימה במדבר ערים חדשות (6 באוקטובר, 10 ברמדאן ובירה מנהלית חדשה) כדי להפנות אוכלוסייה מעמק הנילוס הצפוף.
(אפשר גם: פיתוח תיירות – כמו אתרי הנופש בשארם א־שייח' ובחורגדה, שמשכו עובדים ותושבים; או ניצול משאבי טבע – מכרות, נפט וגז, אנרגיית שמש.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי דרכים שונות, כל אחת מוסברת (מה היא פותרת ואיך היא מושכת תושבים) ומודגמת.
שאלה 8 · מים
בגרף שלפניך מוצגים נתונים על כמויות המים הטבעיים (מי תהום, נחלים ונהרות) בארבע מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה בשנים 1992-2014.
עיין בגרף, וענה על הסעיפים א-ב שאחריו.
[גרף]
מיין את המדינות המוצגות בגרף לשתי קבוצות לפי כמות המים הטבעיים שיש בהן.
הסבר את הגורם להבדל בכמות המים הטבעיים בין שתי הקבוצות. (7 נקודות)
בגרף נראית מגמת שינוי בכמות המים הטבעיים בשנים המוצגות בו. ציין מהי המגמה, והסבר שני גורמים למגמה זו. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
קבוצה של כמות מים גדולה: לבנון ומרוקו (כ־850–1,700 לאורך התקופה).
קבוצה של כמות מים קטנה: ירדן וערב הסעודית (פחות מ־200).
הגורם – האקלים והתבליט (כמות המשקעים): בלבנון ובמרוקו שורר אקלים ים־תיכוני, ורכסי הרים גבוהים (הרי הלבנון, הרי האטלס) עוצרים את הרוחות הלחות מן הים התיכון ומן האוקיינוס האטלנטי ומקבלים גשם אורוגרפי ושלג – מאות עד יותר מ־1,000 מ"מ בשנה. כך נוצרים מעיינות, נהרות (כמו הליטני) ואקוות שמתמלאות. ירדן וערב הסעודית ברובן מדבריות – פחות מ־100–200 מ"מ גשם, התאיידות גבוהה, ואין נהרות זורמים כל השנה (בערב הסעודית אין נהר כלל) – ולכן המים המתחדשים מועטים.
מה נדרש: לקרוא את הגרף, למיין לשתי קבוצות, ולהסביר גורם פיזי להבדל.
קריאת הגרף (ערכים משוערים): לבנון – מכ־1,700 (1992) עד כ־850 (2014); מרוקו – מכ־1,120 עד כ־850; ירדן – מכ־180 עד כ־80; ערב הסעודית – מכ־135 עד כ־75. יש פער גדול מאוד בין שני הזוגות.
תשובה מלאה:
קבוצה 1 – כמות מים טבעיים גדולה: לבנון ומרוקו.
קבוצה 2 – כמות מים טבעיים קטנה מאוד: ירדן וערב הסעודית (פי 5–10 פחות).
הגורם – כמות המשקעים, שנקבעת על ידי האקלים והתבליט:
– לבנון: אקלים ים־תיכוני ורכס הרי הלבנון הגבוה (מעל 3,000 מטרים) לאורך החוף. הרוחות המערביות הלחות מן הים התיכון נאלצות לעלות על ההרים, מתקררות ומורידות גשם רב ושלג. השלג נמס באביב ומזין מעיינות שופעים ונהרות (הליטני, מקורות הירדן והאורונטס), וסלעי הגיר הקרסטיים אוגרים מי תהום.
– מרוקו: רכסי האטלס עוצרים את הרוחות הלחות מן האוקיינוס האטלנטי, ובצפון המדינה ובמערבה יורד גשם רב; מן ההרים זורמים נהרות רבים.
– ירדן וערב הסעודית: רובן בחגורת המדבריות הסובטרופית – אוויר שוקע ויבש, פחות מ־100–200 מ"מ גשם בשנה ברוב השטח, והתאיידות גבוהה. אין נהרות שזורמים כל השנה (בערב הסעודית אין נהר קבוע כלל), והמים הם בעיקר מי תהום (חלקם מאובנים, שאינם מתחדשים).
למה זה מקבל ניקוד מלא: המיון נכון, והגורם (משקעים ← אקלים ותבליט) מוסבר לשני הצדדים, עם שמות רכסים ונהרות.
סעיף ב
המגמה: ירידה בכמות המים הטבעיים בכל ארבע המדינות (לבנון – מכ־1,700 לכ־850, כמחצית; מרוקו – ירידה של כרבע; ירדן – ירידה של יותר ממחצית; ערב הסעודית – ירידה של כ־40%).
גורם 1 – גידול אוכלוסייה מהיר: ריבוי טבעי גבוה, ובירדן ובלבנון גם קליטת פליטים (בלבנון – הירידה החדה בסוף התקופה, עם הגעת הפליטים מסוריה משנת 2011). אותה כמות מים מתחלקת בין יותר אנשים, והצריכה גדלה.
גורם 2 – ניצול יתר וזיהום של מקורות המים: שאיבת יתר של אקוות מורידה את מפלס מי התהום וגורמת להמלחתן, וזיהום מביוב, מחקלאות ומתעשייה פוסל מקורות מים לשימוש. (אפשר גם: בצורות ושינויי אקלים שמקטינים את המשקעים.)
מה נדרש: לציין את המגמה, ולהסביר שני גורמים שונים לה.
קריאת הגרף (חישוב השינוי מן הערכים המשוערים): לבנון כ־1,700 ← כ־850 (ירידה של כ־50%); מרוקו כ־1,120 ← כ־850 (כ־24%); ירדן כ־180 ← כ־80 (כ־56%); ערב הסעודית כ־135 ← כ־75 (כ־44%).
תשובה מלאה:
המגמה: ירידה מתמשכת בכמות המים הטבעיים בכל ארבע המדינות; בלבנון הירידה החדה ביותר, ובשנים האחרונות היא אף מואצת.
גורם ראשון – גידול האוכלוסייה: במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה הריבוי הטבעי גבוה, ובירדן ובלבנון נוסף לכך זרם של פליטים (פלסטינים, עיראקים, ובעיקר פליטים מסוריה משנת 2011 – לבנון קלטה יותר ממיליון). כמות המים המתחדשת נשארת כמעט קבועה, אבל היא מתחלקת בין יותר ויותר אנשים, ולכן המים הזמינים לכל תושב הולכים ופוחתים. הלחץ הדמוגרפי מגדיל את הצריכה לבית, לחקלאות ולתעשייה.
גורם שני – ניצול יתר וזיהום: כדי לענות על הביקוש שואבים מן האקוות יותר ממה שמתחדש בהן בגשם. מפלס מי התהום יורד, מים מלוחים חודרים לאקוות החוף, ומעיינות ונחלים מתייבשים. בנוסף, ביוב לא מטוהר, דשנים וחומרי הדברה ושפכי תעשייה מזהמים נהרות ומי תהום, וכך כמות המים הטבעיים הראויים לשימוש פוחתת.
(אפשר גם: בצורות תכופות ושינויי אקלים – ירידה בכמות המשקעים והתגברות ההתאיידות.)
הערה: הנתונים של הסדרה הזאת הם למעשה כמות המים המתחדשים לנפש (במטרים מעוקבים לתושב) – לכן גידול האוכלוסייה הוא הגורם העיקרי לירידה שבגרף.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמה מנוסחת עם נתונים, ושני גורמים שונים מוסברים במנגנון (יותר אנשים על אותה כמות מים; הקטנת המים הזמינים בשאיבת יתר ובזיהום).
שאלה 9 · גלובליזציה
הצג שני יתרונות וחיסרון אחד למדינות המזרח התיכון בהשתלבותן בכלכלה הגלובלית. (8 נקודות)
למיקום של טורקיה יש השפעה על השתלבותה בכלכלה הגלובלית.
(1) הסבר מה מיוחד במיקומה של טורקיה. (2 נקודות)
(2) הסבר שתי השפעות של מיקום זה על השתלבותה של טורקיה בכלכלה הגלובלית. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
יתרון 1 – השקעות זרות ומקומות עבודה: תאגידים רב־לאומיים מקימים מפעלים, משרדים ומרכזים לוגיסטיים (למשל בדובאי ובטורקיה) – נוצרים מקומות עבודה, ומועברים טכנולוגיה וידע.
יתרון 2 – גישה לשווקים עולמיים: ייצוא נפט, גז, מוצרי תעשייה וחקלאות לשווקים גדולים מכניס מטבע חוץ ומאפשר צמיחה כלכלית; גם התיירות הבין־לאומית גדלה.
חיסרון – תלות בשוק העולמי: הכלכלה רגישה למשברים ולתנודות מחירים בעולם (למשל ירידת מחירי הנפט ב־2014 פגעה קשות בהכנסות מדינות המפרץ); או פגיעה בתעשייה המקומית המסורתית שאינה עומדת בתחרות עם יבוא זול.
מה נדרש: שני יתרונות שונים וחיסרון אחד – כל אחד מוצג ומוסבר, רצוי עם דוגמה מן המזרח התיכון.
תשובה מלאה:
יתרון ראשון – השקעות זרות ומקומות עבודה: השתלבות בכלכלה הגלובלית מושכת תאגידים רב־לאומיים להשקיע. בטורקיה הקימו חברות רכב (פורד, רנו, טויוטה, יונדאי) מפעלים גדולים; בדובאי פועלים אזורי סחר חופשי ומטות אזוריים של חברות בין־לאומיות. ההשקעות יוצרות מקומות עבודה, מעבירות טכנולוגיה וידע ניהולי, ומגוונות את הכלכלה.
יתרון שני – גישה לשווקים ולהכנסות: המדינות יכולות לייצא את מה שיש להן בו יתרון יחסי – נפט וגז (מדינות המפרץ), מוצרי תעשייה וטקסטיל (טורקיה, מצרים), פירות וירקות (מרוקו) – לשווקים גדולים באירופה ובאסיה, ולהכניס מטבע חוץ. הנמלים, נמלי התעופה ותעשיית התיירות (איחוד האמירויות, קטר, טורקיה) נהנים מן התנועה הגלובלית.
חיסרון – תלות ופגיעות: ככל שהכלכלה קשורה יותר לשוק העולמי, היא חשופה למשברים שמקורם מחוץ לה. כלכלות המפרץ תלויות במחיר הנפט, וכשהוא צנח ב־2014 ההכנסות ירדו בחדות ונדרשו קיצוצים; משבר 2008 פגע קשה בדובאי. (אפשר גם: תחרות עם יבוא זול פוגעת בתעשייה ובמלאכה המסורתית; ניצול של עובדים זרים בשכר נמוך; פגיעה בסביבה ובתרבות המקומית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים (השקעות ותעסוקה; שווקים והכנסות) וחיסרון אחד, כל אחד מוסבר ומודגם.
סעיף ב
(1) טורקיה היא גשר יבשתי בין אירופה לאסיה: היא שוכנת בשתי היבשות (איסטנבול בשני צדי הבוספורוס), שולטת במצרי הבוספורוס והדרדנלים, המחברים את הים השחור לים התיכון, וגובלת גם באיחוד האירופי וגם במזרח התיכון ובקווקז.
(2) השפעה 1 – קרבה לשוק האירופי: טורקיה קשורה לאיחוד האירופי בברית מכס (מ־1996), ולכן תאגידים רב־לאומיים הקימו בה מפעלים (רכב, טקסטיל, מוצרי חשמל) שמייצאים לאירופה בעלויות הובלה נמוכות; האיחוד האירופי הוא שוק הייצוא העיקרי שלה.
השפעה 2 – צומת תחבורה ואנרגייה: דרך טורקיה עוברים צינורות נפט וגז מן הים הכספי, מרוסיה ומעיראק לאירופה (כמו צינור באקו–טביליסי–ג'יהאן) ונתיבי שיט, מסחר ותעופה (נמל התעופה של איסטנבול כמרכז העברה בין יבשות) – היא גובה דמי מעבר ומתפתחת למרכז סחר ולוגיסטיקה.
מה נדרש: (1) מה מיוחד במיקום; (2) שתי השפעות שונות של המיקום על ההשתלבות בכלכלה הגלובלית.
תשובה מלאה:
(1) טורקיה שוכנת בשתי יבשות – חלק קטן ממנה (תראקיה המזרחית) באירופה ורובה (אנטוליה) באסיה – והיא גשר יבשתי ביניהן. היא שולטת במעברי הים – הבוספורוס, ים מרמרה והדרדנלים – שהם המוצא היחיד של הים השחור לים התיכון, וגובלת גם במדינות האיחוד האירופי (יוון, בולגריה) וגם במדינות המזרח התיכון והקווקז.
(2) השפעה ראשונה – שילוב בשרשראות הייצור של אירופה: בזכות הקרבה לאירופה וברית המכס עם האיחוד האירופי (מ־1996), תאגידים אירופיים ואסייתיים הקימו בטורקיה מפעלים לרכב, לטקסטיל ולמוצרי חשמל. מוצרים אלה מגיעים לשוק האירופי במהירות ובעלות הובלה נמוכה, ללא מכס. כך טורקיה הפכה למדינה תעשייתית שמייצאת בעיקר לאירופה.
השפעה שנייה – מרכז מעבר (טרנזיט) לאנרגייה ולסחר: המיקום בין מדינות עשירות באנרגייה (רוסיה, הים הכספי, עיראק) לבין הצרכנית הגדולה – אירופה – הפך את טורקיה לנתיב של צינורות נפט וגז (צינור באקו–טביליסי–ג'יהאן, צינורות הגז מרוסיה ומאזרבייג'ן). דרך הבוספורוס עוברות מכליות ואוניות מסחר, ונמל התעופה של איסטנבול משמש צומת טיסות בין אירופה, אסיה ואפריקה. כל אלה מכניסים דמי מעבר ומחזקים את טורקיה כמרכז סחר ולוגיסטיקה.
(אפשר גם: תיירות – קרבה לאירופה מביאה מיליוני תיירים אירופים לחופי טורקיה ולאיסטנבול.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המיקום מתואר במדויק (שתי יבשות, מצרים); (2) שתי השפעות שונות, כל אחת עם מנגנון ודוגמה.
שאלה 10 · ערים
לא במיקוד תשפ"ז – תיוג חלקי: נושא "ערים במזרח התיכון" (גורמי מיקום, מבנה העיר ותכנונה, 3ד) אינו בחומר 2027, ולכן סעיף א אינו בחומר; סעיף ב ("עיר־כפר") נוגע בנושא "הגירה בתוך מדינות – מן הכפר לעיר" (3ב1) שבחומר.
בתרשים שלפניך מוצג מבנה סכמטי של עיר במזרח התיכון.
(1) בחר שני שימושי קרקע הנראים בתרשים, ולכל אחד מהם ציין גורם אחד מאלה: כלכלי, חברתי, ביטחוני או סביבתי, שהשפיע על מיקומו. (2 נקודות)
(2) הסבר את ההשפעה של הגורם שציינת על מיקומו של כל אחד משימושי הקרקע שבחרת. (4 נקודות)
[תרשים]
באחדות מן הערים במזרח התיכון התפתח דגם עירוני המכונה "עיר־כפר".
הסבר מהו דגם עירוני זה, והצג שני גורמים להתפתחותו. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) שוק (בזאר) במרכז העיר העתיקה – גורם כלכלי. מבצר (צמוד לחומה) – גורם ביטחוני.
(2) השוק – גורם כלכלי: מרכז העיר העתיקה הוא המקום הנגיש ביותר לכל תושבי העיר ולבאים מן הכפרים שמסביב (הדרכים מן השערים נפגשות בו, ולידו המסגד הגדול), ולכן המסחר התרכז בו – כך הסוחרים מגיעים למספר הגדול ביותר של קונים.
המבצר – גורם ביטחוני: המבצר נבנה על החומה, בנקודה שולטת, כדי להגן על העיר מפני אויבים – החיילים יכלו לשלוט על השער ועל הגישה לעיר, ומשם שלט השליט.
(אפשר גם: תעשייה בשולי העיר – גורם סביבתי (זיהום ורעש הרחק מן המגורים) או כלכלי (קרקע זולה וגישה למסילת הברזל); מגורי המעמד העשיר בקצה החלק המודרני – גורם חברתי/סביבתי (מרחק מן הצפיפות, מן התעשייה ומן העוני, סביבה מרווחת ויוקרתית); מרכז השלטון ליד מסילת הברזל ומרכז העסקים – גורם כלכלי (נגישות).)
מה נדרש: (1) שני שימושי קרקע מן התרשים, ולכל אחד גורם אחד מן הרשימה (כלכלי / חברתי / ביטחוני / סביבתי); (2) הסבר כיצד הגורם השפיע על המיקום.
תשובה מלאה:
(1) שימוש א – השוק (בזאר) במרכז העיר העתיקה: גורם כלכלי. שימוש ב – המבצר שעל החומה: גורם ביטחוני.
(2) השוק – גורם כלכלי (נגישות): בעיר המסורתית הדרכים מכל שערי החומה מתכנסות אל המרכז, ושם נמצא גם המסגד הגדול שאליו מגיעים כולם לתפילה. המרכז הוא אפוא הנקודה הנגישה ביותר בעיר – לתושבים ולאיכרים שמביאים תוצרת מן הכפרים. לסוחרים כדאי להתמקם במקום שבו עובר המספר הגדול ביותר של קונים, ולכן השוק נמצא בלב העיר העתיקה.
המבצר – גורם ביטחוני: בעבר העיר הייתה מוקפת חומה להגנה מפני פולשים. המבצר נבנה כחלק מן החומה, בנקודה שולטת, כדי לשמש מעוז לחיל המצב: ממנו אפשר לפקח על השערים ועל הדרכים, להגן על העיר ולשלוט על התושבים.
(אפשר גם:
– תעשייה בשולי העיר – גורם סביבתי: המפעלים מזהמים ורועשים, ולכן הורחקו מן המגורים; או כלכלי: בשוליים הקרקע זולה וזמינה, וליד מסילת הברזל קל להוביל חומרי גלם ומוצרים.
– מגורי המעמד העשיר בקצה החלק החדש – גורם חברתי/סביבתי: העשירים מתרחקים מן העיר העתיקה הצפופה, משכונות העוני ומן התעשייה, ובונים שכונות מרווחות ונקיות.
– שכונות העוני בשולי העיר ליד התעשייה – גורם כלכלי: קרקע זולה וקרבה למקומות העבודה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחד משני השימושים צוין גורם מתאים מן הרשימה, וההסבר מראה כיצד הגורם קבע את מיקומו בתרשים.
סעיף ב
"עיר־כפר" – שכונות בעיר (בדרך כלל בשוליה) שבהן מתיישבים מהגרים מן הכפרים לפי מוצאם – בני אותו כפר, שבט או חמולה גרים יחד – ושומרים על אורח החיים הכפרי: משפחה מורחבת, מנהגים ומסורת כפריים, בנייה עצמית לא מתוכננת, ולעתים גם גידול בעלי חיים וגינות. כך נוצר בתוך העיר מרקם של כפר.
גורם 1 – הגירה מהירה ומסיבית מן הכפר לעיר (גורמי דחיפה: עוני, מחסור בקרקע ובמים, מיכון החקלאות; גורמי משיכה: עבודה ושירותים), והעיר אינה מסוגלת לספק דיור מתוכנן למהגרים – הם בונים לעצמם בתים בשוליים.
גורם 2 – גורם חברתי: המהגרים מחפשים ביטחון ותמיכה של בני משפחתם ובני כפרם (הגירת שרשרת – מי שהגיע קודם קולט את הבאים אחריו), ולכן מתיישבים יחד ושומרים על המסגרת המשפחתית־שבטית ועל המסורת.
מה נדרש: הסבר של המושג "עיר־כפר" ושני גורמים שונים להתפתחותו.
תשובה מלאה:
הדגם: "עיר־כפר" הוא אזור מגורים בעיר – לרוב בשוליה או בשכונות עוני ובשכונות לא מוסדרות – שבו מתגוררים מהגרים מן הכפר ומשמרים בתוך העיר את אורח החיים הכפרי. בני אותו כפר, אותה חמולה או אותו שבט מתרכזים באותה שכונה; המשפחה המורחבת גרה יחד, והבתים נבנים בבנייה עצמית ובלי תכנון, לפי צורכי המשפחה. נשמרים המנהגים, הלבוש והמבנה החברתי של הכפר, ולעתים גם גידול עופות ובעלי חיים. התוצאה: עיר שבה רבעים שלמים נראים ומתפקדים ככפרים.
גורם ראשון – הגירה מואצת מן הכפר לעיר ומחסור בדיור: במחצית השנייה של המאה ה־20 גדלה אוכלוסיית הכפרים במזרח התיכון במהירות, הקרקע והמים לא הספיקו, ומיכון החקלאות צמצם את הצורך בעובדים (גורמי דחיפה); בעיר היו עבודה בתעשייה ובשירותים, חינוך ובריאות (גורמי משיכה). זרם המהגרים היה גדול ומהיר מכפי שהעיר יכלה לקלוט – לא היו די דירות במחירים שהמהגרים יכלו לשלם, והרשויות לא תכננו ולא אכפו. לכן המהגרים בנו לעצמם בתים בשולי העיר, כפי שבנו בכפר.
גורם שני – הגורם החברתי־תרבותי: מהגר שמגיע לעיר זרה זקוק לעזרה במציאת עבודה ודיור ולביטחון חברתי. הוא פונה לבני כפרו שהגיעו לפניו (הגירת שרשרת), ומתיישב לידם. החברה במזרח התיכון מבוססת על המשפחה המורחבת והחמולה, ולכן המהגרים מעדיפים לשמור את המסגרת הזאת גם בעיר, ועמה את המנהגים הכפריים.
(דוגמה: שכונות לא מוסדרות בשולי קהיר, או שכונות ה"גֶצֶ'קוֹנְדוּ" שנבנו בלילה בשולי איסטנבול ואנקרה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הדגם מוסבר (מי גר בו, איך הוא נראה ומה נשמר מן הכפר), ושני גורמים שונים – דמוגרפי־כלכלי וחברתי – מוסברים ונקשרים להיווצרות הדגם.
פרק שלישי — ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) עליך לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה), ועל שתיים מן השאלות 12-14 (לכל שאלה — 12 נקודות).
שאלת חובה — ענה על שלושה מן הסעיפים בשאלה זו (לכל סעיף — 4 נקודות).
שאלה 11 · צ'ילה ובוליביה — מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
השאלה זהה לשאלה 12 בשאלון 57381 (קיץ, מועד נבצרים 2021).
בפרק זה תיבדק יכולתך להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדת עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבליות והפיזיות שבאטלס, ובמפות העולמיות והנושאיות.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא צ'ילה (צ'ילי) ובוליביה.
שאלת חובה — ענה על שלושה מן הסעיפים בשאלה זו (לכל סעיף — 4 נקודות).
ציין את מיקומן של צ'ילה ובוליביה באמריקה הדרומית.
ציין את השם של יחידת הנוף שהגבול בין המדינות האלה עובר בה.
במדינות החבל עובר קו פרשת מים.
תאר הבדל אחד בין מאפייני אגן הניקוז שממערב לקו זה לבין מאפייני אגן הניקוז שממזרח לו.
בצ'ילה יש שכיחות גבוהה של רעידות אדמה. הסבר מדוע.
קו הרוחב 40° דרום עובר בצ'ילה.
תאר את ההבדל בתפרוסת האוכלוסייה בצ'ילה בין האזור שמצפון לקו זה לבין האזור שמדרום לקו זה.
הסבר גורם אחד להבדל זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
צ'ילה – במערב (ובדרום־מערב) אמריקה הדרומית: רצועה ארוכה וצרה לאורך חוף האוקיינוס השקט, בין קווי הרוחב ~17° ל־~56° דרום.
בוליביה – במרכז־מערב היבשת, ממזרח לצ'ילה ולפרו; מדינה ללא מוצא לים (בין ~10° ל־~23° דרום).
יחידת הנוף: הרי האנדים (הרמה הגבוהה – אלטיפלנו – ורכס האנדים המערבי).
מה נדרש: מיקום של שתי המדינות ושם יחידת הנוף שבה עובר הגבול. באטלס: המפה המדינית והמפה הפיזית של אמריקה הדרומית; וגם המפה הסכמטית שבנספח.
תשובה מלאה:
צ'ילה: במערב היבשת – רצועת יבשה ארוכה מאוד (יותר מ־4,000 ק"מ) וצרה (בממוצע פחות מ־200 ק"מ) לאורך חוף האוקיינוס השקט, מגבול פרו בצפון (כ־17.5° דרום) ועד כף הורן בדרום (כ־56° דרום). במזרח היא גובלת בבוליביה ובארגנטינה.
בוליביה: במרכז־מערב אמריקה הדרומית, ממזרח לצ'ילה ולפרו ומערבית לברזיל, בין קווי הרוחב ~10° ל־~23° דרום. זו מדינה ללא מוצא לים (כפי שרואים גם במפה הסכמטית).
יחידת הנוף שבה עובר הגבול: הרי האנדים – הגבול עובר ברכס המערבי של האנדים ובשולי הרמה הגבוהה (האלטיפלנו), בגובה של אלפי מטרים, עם הרי געש רבים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מדינה צוין מיקום ביבשת (כיוון, מיקום ביחס לאוקיינוס/לשכנות, קווי רוחב), ונקראה בשמה יחידת הנוף הנכונה.
סעיף ב
ממערב לקו (צ'ילה, לכיוון האוקיינוס השקט): אגני ניקוז קטנים, ונהרות קצרים ותלולים הזורמים מערבה מן האנדים ישירות לאוקיינוס השקט (בצפון – כמעט ללא נהרות זורמים, בגלל המדבר).
ממזרח לקו (בוליביה): אגני ניקוז גדולים מאוד – נהרות ארוכים הזורמים לאגן האמזונס (ולאגן הלה פלטה) ומשם לאוקיינוס האטלנטי; וחלק מן האלטיפלנו הוא אגן ניקוז סגור (אגם טיטיקקה, פואופו).
מה נדרש: הבדל אחד בין אגני הניקוז משני צדי קו פרשת המים (רכס האנדים). באטלס: המפה הפיזית של אמריקה הדרומית – הנהרות וכיוון זרימתם.
תשובה מלאה:
קו פרשת המים עובר ברכס האנדים. ההבדל העיקרי הוא בגודל האגנים ובאורך הנהרות:
למה זה מקבל ניקוד מלא: תואר הבדל אחד ברור בין שני הצדדים (גודל האגן ואורך הנהרות / האוקיינוס שאליו הם נשפכים), עם דוגמה לכל צד.
סעיף ג
צ'ילה נמצאת על גבול לוחות מתקרב (מפגש): לוח נאסקה האוקייני נע מזרחה ושוקע (הפחתה – סובדוקציה) מתחת ללוח אמריקה הדרומית, לאורך חוף צ'ילה (תעלת פרו–צ'ילה). החיכוך והמתח המצטבר בין הלוחות משתחרר ברעידות אדמה תכופות וחזקות (למשל רעידת ולדיביה 1960, בעוצמה 9.5 – החזקה שנמדדה בעולם). אותו תהליך יצר גם את הרי האנדים ואת הרי הגעש.
מה נדרש: הסבר לשכיחות רעידות האדמה – פעולת הכוחות הפנימיים. באטלס: מפת טקטוניקת הלוחות / רעידות אדמה והרי געש בעולם.
תשובה מלאה:
צ'ילה שוכנת לאורך גבול לוחות מתקרב: לוח נאסקה – לוח אוקייני כבד – נע מזרחה לעבר לוח אמריקה הדרומית ושוקע מתחתיו (תהליך הפחתה, סובדוקציה). במקום השקיעה נוצרה תעלה עמוקה בקרקעית האוקיינוס לאורך החוף (תעלת פרו–צ'ילה). כשהלוחות "נתקעים", מצטבר מתח עצום בסלעים; כשהוא משתחרר בבת אחת – הסלעים נשברים וזזים, ונוצרת רעידת אדמה. מאחר שגבול הלוחות עובר לכל אורכה של צ'ילה, כמעט כל המדינה חשופה לרעידות תכופות וחזקות, ולעתים גם לצונאמי. דוגמאות: רעידת ולדיביה (1960, 9.5 – החזקה ביותר שנמדדה אי פעם) ורעידת מאולה (2010, 8.8).
אותו תהליך גם הרים את האנדים ויצר את שרשרת הרי הגעש הפעילים – צ'ילה היא חלק מ"טבעת האש" של האוקיינוס השקט.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר כולל את סוג הגבול (מתקרב, הפחתה), את שמות הלוחות, ואת המנגנון שבו נוצרת הרעידה, וקושר אותו למיקום של צ'ילה.
סעיף ד
מצפון לקו 40° דרום (בעיקר במרכז צ'ילה – העמק המרכזי): ריכוז רוב האוכלוסייה – ערים גדולות (סנטיאגו, ולפראיסו, קונספסיון) וצפיפות גבוהה. מדרום לקו: אוכלוסייה דלילה מאוד – פחות מעשירית מן האוכלוסייה בשטח גדול, ערים מעטות וקטנות (פונטה ארנס).
גורם – האקלים והתבליט: בדרום אקלים קר, גשום מאוד וסוער (רוחות מערביות), וקו חוף מפורץ בפיורדים, איים וקרחונים – קשה לחקלאות, לבנייה ולתחבורה; במרכז – אקלים ים־תיכוני נוח ועמק מרכזי שטוח ופורה.
מה נדרש: לתאר את ההבדל בתפרוסת האוכלוסייה ולהסביר גורם אחד. באטלס: מפת צפיפות האוכלוסייה ומפת האקלים של אמריקה הדרומית; במפה הסכמטית רואים את קו החוף המפורץ בדרום.
תשובה מלאה:
ההבדל: מצפון לקו 40° דרום – ובעיקר במרכז צ'ילה, בעמק המרכזי שבין רכס החוף לאנדים – מרוכזת רוב אוכלוסיית המדינה: סנטיאגו (הבירה), ולפראיסו, ויניה דל מר וקונספסיון; הצפיפות גבוהה והאוכלוסייה מרוכזת. מדרום לקו – שטח נרחב (פטגוניה הצ'ילאנית) עם אוכלוסייה דלילה מאוד, יישובים מעטים וערים קטנות ומבודדות (כמו פונטה ארנס); רק פחות מעשירית מתושבי צ'ילה גרים שם.
הגורם – תנאי האקלים: מדרום ל־40° צ'ילה נמצאת באזור הרוחות המערביות הקבועות. האקלים קריר וגשום מאוד (במקומות רבים אלפי מ"מ בשנה), ויש סערות תכופות, ובדרום הרחוק קרחונים. קשה לגדל שם גידולים חקלאיים, וההתיישבות קשה. לעומת זאת, במרכז צ'ילה שורר אקלים ים־תיכוני – חורף גשום ומתון וקיץ חם ויבש – נוח למגורים ולחקלאות (כרמים, פירות), והעמק המרכזי שטוח ופורה.
(אפשר גם: התבליט – בדרום קו חוף מפורץ מאוד בפיורדים ובאיים והאנדים יורדים עד הים, ולכן קשה לסלול דרכים ולהקים יישובים, והנגישות נמוכה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מתואר בשני הצדדים (מרוכז וצפוף לעומת דליל), והגורם מוסבר כתנאי פיזי ונקשר לאפשרויות ההתיישבות.
שאלה 12 · אקלים
השאלה זהה לשאלה 13 בשאלון 57381 (קיץ, מועד נבצרים 2021).
בקלימוגרפים שלפניך מוצגים נתונים של שתי ערים בצ'ילה: איקיקֶה ופּוּנטָה אַרֶנַס.
עיין בקלימוגרפים וענה על הסעיפים א-ב שבעמוד הבא.
[קלימוגרפים]
(1) ציין את ההבדל בין ממוצע הטמפרטורות של איקיקה לבין ממוצע הטמפרטורות של פונטה ארנס (אין צורך לחשב), והסבר את הגורם להבדל זה. (3 נקודות)
(2) בערים איקיקה ופונטה ארנס משרע טמפרטורות קטן. הסבר מדוע. (4 נקודות)
(1) תאר הבדל אחד בין מאפייני המשקעים של איקיקה לבין מאפייני המשקעים של פונטה ארנס. (2 נקודות)
(2) הסבר את הגורם לכמות המשקעים באיקיקה. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(1) ממוצע הטמפרטורות באיקיקה גבוה בהרבה מבפונטה ארנס (כ־18°C לעומת כ־6°C). הגורם – קו הרוחב: איקיקה נמצאת בקו רוחב נמוך (כ־20° דרום, ליד חוג הגדי), וזווית קרינת השמש בה גבוהה כל השנה; פונטה ארנס נמצאת בקו רוחב גבוה (כ־53° דרום), וקרני השמש פוגעות בזווית נמוכה – פחות אנרגייה לכל יחידת שטח.
(2) שתי הערים שוכנות על חוף הים (האוקיינוס השקט / מצר מגלן), והים ממתן את הטמפרטורה: המים מתחממים ומתקררים לאט (קיבול חום גבוה), ולכן הקיץ אינו חם מאוד והחורף אינו קר מאוד; רוחות מן הים (רוחות מערביות בפונטה ארנס) וזרם הומבולדט הקר באיקיקה מביאים אוויר ימי – משרע של כ־6°C באיקיקה וכ־9°C בפונטה ארנס.
מה נדרש: (1) לציין את ההבדל בממוצע (בלי חישוב) ולהסביר את הגורם; (2) להסביר מדוע בשתי הערים המשרע השנתי קטן.
תשובה מלאה:
(1) לפי הקלימוגרפים, הטמפרטורות באיקיקה גבוהות בהרבה כל השנה – בין כ־15.5°C ביולי לכ־21.5°C בינואר (ממוצע כ־18°C), ואילו בפונטה ארנס – בין כ־1.5°C ביולי לכ־10.5°C בינואר (ממוצע כ־6°C). ההבדל: כ־12°C.
הגורם – קו הרוחב (המרחק מן המשווה): איקיקה שוכנת בצפון צ'ילה, בקו רוחב של כ־20° דרום (ליד חוג הגדי). קרני השמש פוגעות בה בזווית גבוהה כל השנה, ולכן כל יחידת שטח מקבלת אנרגייה רבה. פונטה ארנס שוכנת בקצה הדרומי של היבשת, בקו רוחב של כ־53° דרום; קרני השמש פוגעות בה בזווית נמוכה (ובחורף היום קצר מאוד), והאנרגייה מתפזרת על שטח גדול – לכן קר בה.
(2) המשרע השנתי (ההפרש בין החודש החם לקר) קטן בשתי הערים: כ־6°C באיקיקה וכ־9°C בפונטה ארנס. הסיבה – השפעת הים: שתי הערים שוכנות על החוף. למים קיבול חום גבוה – הם מתחממים לאט בקיץ ומתקררים לאט בחורף, ולכן הים ממתן את טמפרטורת האוויר שמעליו ושל החוף: בקיץ הוא מקרר ובחורף הוא מחמם יחסית. בפונטה ארנס נושבות כל השנה רוחות מערביות מן האוקיינוס, המביאות אוויר ימי מתון; באיקיקה זרם הומבולדט הקר והעננות הנמוכה לאורך החוף מונעים התחממות גדולה בקיץ. זהו אקלים ימי, לעומת אקלים יבשתי שבו המשרע גדול.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההבדל צוין (עם ערכים מן הגרף) והגורם – קו הרוחב – מוסבר בזווית הקרינה; (2) המשרע הקטן מוסבר בהשפעה הממתנת של הים ובמנגנון שלה, ונקשר למיקום החופי של שתי הערים.
טעות נפוצה: להסביר את המשרע הקטן בפונטה ארנס ב"קור" – קור אינו מקטין משרע; הגורם הוא הים.
סעיף ב
(1) כמות: באיקיקה כמעט אין משקעים (כ־0.6 מ"מ בשנה – 0.3, 0.1 ו־0.2 מ"מ בשלושה חודשים בלבד), ובפונטה ארנס כ־375 מ"מ בשנה. (או פיזור: בפונטה ארנס יורד גשם בכל חודשי השנה, כ־24–42 מ"מ בחודש, ובאיקיקה – רק בשלושה חודשים, בכמות זעירה.)
(2) איקיקה נמצאת באזור הרמה הסובטרופית (קו רוחב ~20°): אוויר שוקע מתחמם ומתייבש ומונע היווצרות ענני גשם. בנוסף, זרם הומבולדט הקר שלאורך החוף מקרר את האוויר התחתון ויוצר יציבות (אינברסיה) – נוצרים ערפל ועננות נמוכה אך לא גשם; ומהמזרח – האנדים חוסמים לחות מן האמזונס (צל גשם). התוצאה: מדבר אטקמה, מן היבשים בעולם.
מה נדרש: (1) הבדל אחד במשקעים לפי הקלימוגרפים; (2) הסבר לכמות המשקעים הזעירה באיקיקה.
תשובה מלאה:
(1) כמות המשקעים: באיקיקה כמעט אין משקעים – הערכים הכתובים בגרף הם 0.3 מ"מ ביוני, 0.1 מ"מ ביולי ו־0.2 מ"מ בספטמבר, כלומר כ־0.6 מ"מ בשנה. בפונטה ארנס יורדים כ־375 מ"מ בשנה (לפי קריאת הגרף). (אפשר גם הבדל בפיזור: בפונטה ארנס יורדים משקעים בכל 12 החודשים, בכמות דומה – בין כ־24 ל־42 מ"מ בחודש; באיקיקה רק בשלושה חודשים בחורף.)
(2) איקיקה שוכנת בקו רוחב של כ־20° דרום – באזור שבו שוקע האוויר של תא הדלי ויוצר את הרמה הסובטרופית (לחץ גבוה). אוויר שוקע נדחס, מתחמם ומתייבש, ולכן לא נוצרים ענני גשם. לכך מצטרף זרם הומבולדט – זרם ימי קר שזורם צפונה לאורך חוף צ'ילה: הוא מקרר את שכבת האוויר התחתונה, ונוצרת שכבת אוויר יציבה (אינברסיה) שמונעת תנועה אנכית של אוויר – לכן נוצרים לאורך החוף ערפל ועננות נמוכה (ה"קמנצ'קה"), אבל לא גשם. ממזרח, רכס האנדים חוסם את הלחות שמגיעה מן האמזונס. התוצאה – מדבר אטקמה, מן המדבריות היבשים ביותר בעולם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההבדל מתואר עם נתונים משני הקלימוגרפים; (2) הגורם מוסבר במנגנון (לחץ גבוה, אוויר שוקע, זרם קר) ונקשר למיקומה של איקיקה.
שאלה 13 · אנרגייה
השאלה זהה לשאלה 14 בשאלון 57381 (קיץ, מועד נבצרים 2021).
בשנים האחרונות צ'ילה משקיעה משאבים רבים בפיתוח של מקורות אנרגייה מתחדשים.
לפניך רשימה של סוגי מקורות אנרגייה מתחדשים בצ'ילה.
— מים
— גאותרמי
— שמש
בנספח ד מוצגת מפה סכמטית של מדינות החבל, ובה מסומנות הספרות 1-3 המציינות אזורים בצ'ילה.
עיין במפה הסכמטית, וענה על הסעיפים א-ב.
[נספח ד – מפה סכמטית]
רשום במחברתך את הספרות 1-3, וליד כל ספרה כתוב את מקור האנרגייה מתוך הרשימה, שמתאים להפיק ממנו אנרגייה באזור זה. נמק את תשובותיך.
כיצד העיקרון של פיתוח בר־קיימה בא לידי ביטוי בפיתוח של מקורות אנרגייה מתחדשים בצ'ילה?
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
1 – שמש: אזור 1 בצפון צ'ילה, במדבר אטקמה – כמעט אין גשם ואין עננים, וקרינת השמש חזקה (קו רוחב נמוך, גובה רב) – מן האזורים עם קרינת השמש הגבוהה בעולם.
2 – גאותרמי (מעיינות חמים, גייזרים): אזור 2 נמצא במרכז צ'ילה, באזור סנטיאגו, לכיוון הרי האנדים – אזור געשי פעיל על גבול הלוחות, שבו מגמה (סלע מותך) קרובה לפני השטח ומחממת מי תהום – אנרגייה גאותרמית.
3 – מים: אזור 3 בדרום־מרכז צ'ילה, בערך בקו הרוחב של קונספסיון – אקלים גשום (מעל 1,000 מ"מ בשנה) ונהרות שופעים היורדים בשיפוע תלול מן האנדים (כמו הביו־ביו) – מתאים לתחנות כוח הידרואלקטריות (סכרים).
מה נדרש: להתאים מקור אנרגייה לכל אזור (1–3) ולנמק כל התאמה בתנאים הפיזיים של האזור. באטלס: מפת האקלים (משקעים), המפה הפיזית ומפת הרי הגעש של אמריקה הדרומית.
תשובה מלאה:
1 – שמש: אזור 1 נמצא בצפון צ'ילה, מדרום־מזרח לאיקיקה, במדבר אטקמה. כפי שראינו בקלימוגרף של איקיקה, כמעט אין שם גשם, השמיים בהירים כמעט כל השנה, קו הרוחב נמוך (זווית קרינה גבוהה) והאזור גבוה – ולכן עוצמת קרינת השמש מן הגבוהות בעולם. בנוסף, יש בו שטחים מדבריים פנויים רבים להקמת שדות סולאריים.
2 – גאותרמי (מעיינות חמים, גייזרים): אזור 2 נמצא במרכז צ'ילה (בערך בקו הרוחב של סנטיאגו), לכיוון רכס האנדים. האנדים נוצרו על גבול לוחות מתקרב, ויש בהם הרי געש פעילים; המגמה החמה קרובה לפני השטח ומחממת את מי התהום, שעולים כמעיינות חמים וגייזרים. את החום ואת הקיטור אפשר לנצל להפקת חשמל (אנרגייה גאותרמית).
3 – מים: אזור 3 נמצא בדרום־מרכז צ'ילה (בערך בקו הרוחב של קונספסיון). באזור זה (כ־37° דרום) כמות המשקעים גבוהה (מעל 1,000 מ"מ בשנה, ובאנדים גם שלג), ויורדים מן האנדים נהרות שופעים בשיפוע תלול (כמו נהר הביו־ביו). שילוב של הרבה מים ושל הפרש גבהים גדול מתאים לבניית סכרים ותחנות כוח הידרואלקטריות.
הערה: גם באזור 1 (באנדים של הצפון) יש גייזרים (שדה אל טטיו) ותחנת כוח גאותרמית, ובאנדים של מרכז צ'ילה נבנו גם תחנות כוח הידרואלקטריות. אבל ההתאמה המבוקשת היא מקור שונה לכל אזור, וההתאמה שלמעלה היא המתאימה ביותר לתנאים הבולטים של כל אזור: השמש למדבר, המים לאזור הגשום, והחום הגעשי לאנדים המרכזיים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל אזור קיבל מקור שונה, וכל התאמה נומקה בתנאי פיזי מוגדר (קרינה, פעילות געשית, משקעים ושיפוע).
סעיף ב
פיתוח בר־קיימה – פיתוח שעונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. מקורות מתחדשים (שמש, מים, חום גאותרמי) אינם מתכלים, ולכן ישמשו גם את הדורות הבאים; הם אינם פולטים גזי חממה ומזהמי אוויר כמו פחם ונפט, ולכן מצמצמים את התחממות כדור הארץ ואת זיהום האוויר (למשל בסנטיאגו); והם מקטינים את התלות של צ'ילה בדלקים מיובאים – חיזוק הכלכלה לאורך זמן.
מה נדרש: להסביר את העיקרון של פיתוח בר־קיימה ולהראות כיצד הוא בא לידי ביטוי במעבר לאנרגייה מתחדשת בצ'ילה.
תשובה מלאה:
פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שמספק את צורכי ההווה – כאן: חשמל לכלכלה המתפתחת ולאוכלוסייה – בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם, תוך איזון בין צמיחה כלכלית, שמירה על הסביבה ורווחת החברה.
הביטוי בצ'ילה:
1. שימוש במשאבים שאינם מתכלים: שמש, מים זורמים וחום כדור הארץ מתחדשים כל הזמן, ולכן ניצולם היום אינו פוגע באפשרות של הדורות הבאים להשתמש בהם – בניגוד לפחם, לנפט ולגז, שהם משאבים מתכלים.
2. צמצום זיהום ופליטת גזי חממה: הפקת חשמל משמש, ממים ומחום גאותרמי כמעט אינה פולטת פחמן דו־חמצני ומזהמי אוויר, ולכן היא מצמצמת את תרומתה של צ'ילה להתחממות כדור הארץ ואת זיהום האוויר בערים (כמו סנטיאגו, הסובלת מזיהום אוויר בחורף). צ'ילה הודיעה על תוכנית לסגירת תחנות הכוח הפחמיות עד 2040.
3. היבט כלכלי־חברתי: צ'ילה מייבאת את רוב הדלקים הפוסיליים שלה; אנרגייה מקומית ומתחדשת מקטינה את התלות ביבוא ואת החשיפה למחירי הדלק העולמיים, ויוצרת מקומות עבודה באזורים מרוחקים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: העיקרון הוגדר, והביטוי שלו הוצג בכמה היבטים (משאב שאינו מתכלה, סביבה, כלכלה) שקשורים ישירות לצ'ילה.
שאלה 14 · אוכלוסייה ורמת פיתוח
בפירמידות הגילים שלפניך מוצגים נתונים על מבנה הגילים של אוכלוסיית צ'ילה ואוכלוסיית בוליביה בשנת 2015. עיין בפירמידות וענה על הסעיפים א-ב שבעמוד הבא.
[פירמידות גילים]
תאר את מבנה הגילים בצ'ילה ובבוליביה. בתשובתך השתמש במושגים אוכלוסייה תלויה ואוכלוסייה יצרנית. (6 נקודות)
בטבלה שלפניך מוצגים מדדי פיתוח של צ'ילה ובוליביה בשנת 2015.
עיין בטבלה ובפירמידות הגילים וקבע מהי רמת הפיתוח של כל אחת מן המדינות.
בסס את קביעתך על שני נתונים לכל מדינה — אחד מן הטבלה ואחד מפירמידת הגילים (סך הכול — ארבעה נתונים). (6 נקודות)
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
בוליביה – פירמידה משולשת עם בסיס רחב וצמרת צרה: כ־32% בגילאי 0–14, כ־62.5% בגילאי 15–64 וכ־5.5% בני 65 ומעלה. האוכלוסייה התלויה גדולה – כ־37.5% – ורובה המכריע תלויה צעירה (ילדים); האוכלוסייה היצרנית כ־62.5% (כ־60 תלויים לכל 100 יצרנים). אוכלוסייה צעירה – ילודה גבוהה ותוחלת חיים נמוכה יחסית.
צ'ילה – פירמידה בצורת "כוורת": בסיס צר יחסית, רוחב מרבי בגילאי 20–29, וצמרת רחבה יחסית: כ־20% בגילאי 0–14, כ־69% בגילאי 15–64 וכ־11% בני 65 ומעלה. האוכלוסייה היצרנית גדולה יותר (כ־69%) והתלויה קטנה יותר (כ־31%; כ־45 תלויים לכל 100 יצרנים), ובתוך האוכלוסייה התלויה חלקם של הקשישים גדול פי שניים מבבוליביה. אוכלוסייה מזדקנת – ילודה נמוכה ותוחלת חיים גבוהה.
מה נדרש: לתאר את מבנה הגילים בשתי המדינות, תוך שימוש במושגים אוכלוסייה תלויה (ילדים בני 0–14 וקשישים בני 65 ומעלה) ואוכלוסייה יצרנית (בגיל העבודה, 15–64). הגוונים בפירמידות מבחינים בין הקבוצות: אפור כהה – 0–14, אפור בהיר – 15–64, שחור – 65 ומעלה.
קריאת הפירמידות: כל צד של הפירמידה מסתכם בכ־100% (אחוז מן הגברים ואחוז מן הנשים), ולכן שיעור כל קבוצה באוכלוסייה הוא בערך הממוצע של שני הצדדים. מדידת העמודות נותנת:
– צ'ילה: 0–14 כ־20%; 15–64 כ־69%; 65+ כ־11%.
– בוליביה: 0–14 כ־32%; 15–64 כ־62.5%; 65+ כ־5.5%.
תשובה מלאה:
בוליביה: לפירמידה צורת משולש – בסיס רחב (כל קבוצת גיל של ילדים היא כ־11% מן הגברים או מן הנשים), שמצטמצם בהדרגה כלפי מעלה, וצמרת צרה. כשליש מן האוכלוסייה (כ־32%) הם ילדים בני 0–14, ורק כ־5.5% בני 65 ומעלה. האוכלוסייה התלויה היא כ־37.5%, ורובה המכריע תלויה צעירה; האוכלוסייה היצרנית כ־62.5% – כלומר על כל 100 בני גיל העבודה יש כ־60 תלויים. המבנה מעיד על ילודה גבוהה ועל תוחלת חיים נמוכה יחסית.
צ'ילה: הבסיס צר יחסית (כל קבוצת גיל של ילדים כ־7%), הקבוצות הרחבות ביותר הן בני 20–29, והצמרת רחבה יחסית (65+ כ־11%). האוכלוסייה היצרנית היא כ־69% והאוכלוסייה התלויה כ־31% בלבד (כ־45 תלויים לכל 100 יצרנים), אבל בתוכה חלקם של הקשישים גדול – פי שניים מבבוליביה. המבנה מעיד על ירידה בילודה ועל תוחלת חיים גבוהה – אוכלוסייה מזדקנת.
השוואה: בבוליביה נטל התלות גבוה ונובע בעיקר מילדים; בצ'ילה הנטל נמוך יותר, וחלק הולך וגדל ממנו נובע מקשישים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי המדינות מתוארות לפי צורת הפירמידה ועם ערכים מן הגרף, ונעשה שימוש מפורש בשני המושגים הנדרשים.
טעות נפוצה: לכתוב רק "בבוליביה יש הרבה ילדים" בלי המושגים "אוכלוסייה תלויה" ו"אוכלוסייה יצרנית" – השאלה מחייבת אותם.
סעיף ב
צ'ילה – רמת פיתוח גבוהה יחסית (מדינה מפותחת יחסית): מן הטבלה – תמותת תינוקות נמוכה, 7 לאלף לידות (או תמ"ג לנפש 13,384 דולר – פי 4.3 מבוליביה); מן הפירמידה – בסיס צר (כ־20% ילדים, ילודה נמוכה) וצמרת רחבה יחסית (כ־11% בני 65 ומעלה – תוחלת חיים גבוהה).
בוליביה – רמת פיתוח נמוכה (מדינה מתפתחת): מן הטבלה – תמותת תינוקות 31 לאלף לידות, פי 4.4 מצ'ילה (או תמ"ג לנפש 3,095 דולר; 45 משתמשי אינטרנט למאה איש); מן הפירמידה – בסיס רחב (כ־32% ילדים – ילודה גבוהה) וצמרת צרה (כ־5.5% בני 65 ומעלה – תוחלת חיים נמוכה יחסית).
מה נדרש: לקבוע רמת פיתוח לכל מדינה, ולבסס כל קביעה על נתון מן הטבלה ונתון מן הפירמידה – ארבעה נתונים בסך הכול, כל אחד עם פירוש.
חישובים: תמ"ג לנפש – 13,384 / 3,095 = פי 4.3; תמותת תינוקות – 31 / 7 = פי 4.4; משתמשי אינטרנט – 64 לעומת 45 (פער של 19 למאה איש).
תשובה מלאה:
צ'ילה – רמת פיתוח גבוהה יחסית:
– מן הטבלה: תמותת התינוקות נמוכה – 7 לאלף לידות בלבד – ומעידה על שירותי רפואה מתקדמים, תזונה טובה ותנאי תברואה טובים. (או: תמ"ג לנפש 13,384 דולר – פי 4.3 מבוליביה; 64 משתמשי אינטרנט למאה איש.)
– מן הפירמידה: בסיס צר יחסית – כ־20% ילדים בני 0–14 – מעיד על ילודה נמוכה (משפחות קטנות, השכלה ותעסוקה של נשים); וצמרת רחבה יחסית – כ־11% בני 65 ומעלה – מעידה על תוחלת חיים גבוהה.
בוליביה – רמת פיתוח נמוכה (מדינה מתפתחת):
– מן הטבלה: תמותת תינוקות 31 לאלף לידות – פי 4.4 מצ'ילה – מעידה על שירותי בריאות ותברואה חסרים. (או: תמ"ג לנפש 3,095 דולר בלבד; 45 משתמשי אינטרנט למאה איש.)
– מן הפירמידה: בסיס רחב – כ־32% ילדים – מעיד על ילודה גבוהה; צמרת צרה – כ־5.5% בלבד בני 65 ומעלה – מעידה על תוחלת חיים נמוכה יחסית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מדינה נקבעה רמת פיתוח, וכל קביעה מבוססת על נתון מן הטבלה ועל נתון מן הפירמידה – ארבעה נתונים, כנדרש, עם פירוש של משמעות כל נתון.