בגרות בגאוגרפיה 57381 - קיץ 2026, השאלון הרגיל
גאוגרפיה – שאלון 57381 · קיץ, השאלון הרגיל · 15 שאלות · 3 שעות
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2026, השאלון הרגיל, כל 15 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל – 36 נקודות
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון – 28 נקודות
פרק שלישי – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) – 36 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
(4) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000
(5) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בכל פרק. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
נספחים: נספח א – מפה לשאלה 3, נספח ב – תמונה לשאלה 4, נספח ג – מפה לשאלה 5, נספח ד – מפה לשאלות 11, 13
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1–3 ועל אחת מן השאלות 4–6. ענו על אחת מן השאלות 1–3 (22 נקודות לשאלה). ענו על אחת מן השאלות 4–6 (14 נקודות לשאלה).
שאלה 1 · תעשייה
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "תמורות בענפי התעשייה ובמיקום מפעלים" (מתעשייה מסורתית לעתירת ידע, ממעורבות ציבורית ליזמות פרטית, שני ענפי תעשייה נבחרים) ונושא השתלבות המשק בכלכלה הגלובלית אינם בחומר 2027.
שני גורמים חשובים משפיעים על תפרוסת מפעלי התעשייה בישראל: כוחות השוק ומעורבות ציבורית.
(1) הסבירו מה הם כוחות השוק ומהי מעורבות ציבורית. (3 נקודות)
(2) לפניכם רשימה של המחוזות המִנהליים בישראל.
המחוזות
מיינו את המחוזות שברשימה לשתי קבוצות – קבוצה אחת שבה תפרוסת מפעלי התעשייה מושפעת בעיקר מכוחות השוק, וקבוצה אחרת של מחוזות שבהם תפרוסת מפעלי התעשייה מושפעת בעיקר ממעורבות ציבורית, והסבירו כיצד החוק לעידוד השקעות הון משפיע על תפרוסת מפעלי התעשייה בישראל. (7 נקודות)
בשנות התשעים של המאה ה־20 החלה מדינת ישראל להשתלב בכלכלה הגלובלית. השתלבות זו גרמה לשינויים בתעשייה בישראל.
לפניכם רשימה ובה מתוארים כמה מן השינויים שהתרחשו בתעשייה בישראל.
בחרו באחד מן השינויים שברשימה, והסבירו כיצד הוא השפיע על התעשייה המסורתית או על התעשייה עתירת הידע בישראל. (4 נקודות)
לתעשייה הכימית בישראל יש תרומה רבה לכלכלת המדינה. בין הענפים המרכזיים בתעשייה זו בארץ: מינרלים, דשנים, צבעים, תרופות ופלסטיק.
לפניכם רשימה של כמה אזורים מרכזיים שבהם ממוקמים מפעלי התעשייה הכימית בישראל.
(1) בחרו באחד מאזורי התעשייה הכימית שברשימה, והציגו שני יתרונות במיקום מפעלי התעשייה באזור שבחרתם. (5 נקודות)
(2) הציגו נזק אחד שהתעשייה הכימית גורמת לסביבה. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(1) כוחות השוק – שיקולי רווח של יזמים פרטיים (היצע וביקוש): המפעל ממוקם במקום שבו העלויות נמוכות והרווח גבוה – קרוב לשוק הצרכנים, לכוח עבודה מיומן, לתשתיות, לשירותים ולספקים. מעורבות ציבורית – התערבות של המדינה בהחלטות המיקום באמצעות מדיניות, חוקים ותמריצים (מענקים, הטבות מס, קרקע זולה), כדי להשיג מטרות לאומיות כמו פיזור אוכלוסייה ותעסוקה בפריפריה.
(2) קבוצת כוחות השוק: תל אביב, מרכז, חיפה. קבוצת המעורבות הציבורית: דרום, צפון, ירושלים.
החוק לעידוד השקעות הון (1959) מעניק למפעלים שקמים באזורי עדיפות לאומית (בעיקר בנגב ובגליל) מענקי השקעה והטבות מס גבוהים יותר. ההטבות מקטינות את עלות ההקמה וההפעלה בפריפריה ומפצות על הריחוק מן השוק, ולכן יזמים מקימים מפעלים בערי פיתוח כמו דימונה, ירוחם, קריית גת, כרמיאל ומגדל העמק – והתעשייה מתפזרת מן המרכז אל הפריפריה.
מה נדרש: (1) הגדרה של שני המושגים; (2) מיון ששת המחוזות לשתי קבוצות, ובנוסף הסבר כיצד החוק לעידוד השקעות הון משפיע על התפרוסת.
תשובה מלאה:
(1) כוחות השוק: מיקום המפעל נקבע בידי יזם פרטי לפי שיקולי כדאיות כלכלית – היכן העלויות (הובלה, קרקע, שכר) נמוכות והרווח גבוה. לכן מפעלים נמשכים למקומות עם נגישות גבוהה: קרבה לשוק הצרכנים, לכוח עבודה מיומן, לנמלים ולשדה התעופה, לבנקים ולשירותים, ולמפעלים אחרים (יתרון הצבירה).
מעורבות ציבורית: המדינה (הממשלה ומוסדותיה) מתערבת במיקום המפעלים כדי להשיג מטרות לאומיות – פיזור אוכלוסייה, יצירת תעסוקה בערי הפיתוח, צמצום פערים בין המרכז לפריפריה ושיקולי ביטחון. היא עושה זאת באמצעות מענקים, הלוואות, הטבות מס, קרקע ומבנים במחיר מסובסד והקמת אזורי תעשייה.
(2) מיון:
השפעת החוק לעידוד השקעות הון: החוק (משנת 1959, ותיקוניו) מעניק למפעל "מאושר" או "מועדף" הטבות – מענק השקעה בשיעור מסוים מן ההשקעה במבנים ובציוד ושיעור מס חברות מופחת. גובה ההטבה תלוי במיקום: באזורי עדיפות לאומית א' (רוב הנגב והגליל) ההטבות הגבוהות ביותר, ובמרכז הארץ – נמוכות או אינן ניתנות. כך ההטבות מקטינות את עלויות ההקמה בפריפריה ומפצות על החסרונות שלה (ריחוק מן השוק, עלות הובלה). התוצאה – מפעלים רבים קמו בערי פיתוח ובאזורי תעשייה בפריפריה (למשל מישור רותם, דימונה, קריית גת, ירוחם, כרמיאל, מגדל העמק, תפן), ותפרוסת התעשייה התפזרה מן המרכז אל השוליים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המושגים מוגדרים ומובחנים (שיקול רווח פרטי מול מדיניות ממשלתית); כל ששת המחוזות ממוינים; ההסבר על החוק כולל את המנגנון (הטבות גבוהות יותר באזורי עדיפות) ואת התוצאה המרחבית.
טעות נפוצה: להשאיר את ירושלים בקבוצת כוחות השוק – בירושלים יש אוכלוסייה גדולה, אך התעשייה בה מעטה ונשענת על תמריצים ממשלתיים (פארקים תעשייתיים כמו הר חוצבים קיבלו מעמד של עדיפות לאומית).
סעיף ב
השינוי: חברות זרות הקימו מפעלים ומרכזי פיתוח בארץ (למשל אינטל בקריית גת ובחיפה, מיקרוסופט, גוגל).
השפעה על התעשייה עתירת הידע: החברות הרב־לאומיות הביאו לישראל הון רב להשקעה, טכנולוגיה וידע ניהולי, וקשרים לשווקים בעולם. הן העסיקו אלפי מהנדסים ומדענים, הכשירו כוח עבודה ועודדו הקמת חברות ספקים וחברות הזנק סביבן – וכך התרחבה מאוד התעשייה עתירת הידע והפכה לענף הייצוא המוביל.
מה נדרש: לבחור שינוי אחד בלבד מן הרשימה ולהסביר את השפעתו על אחד משני סוגי התעשייה – המסורתית או עתירת הידע.
תשובה מלאה:
השינוי שנבחר: חברות זרות הקימו מפעלים ומרכזי פיתוח בארץ.
עם הפתיחה לכלכלה הגלובלית (הסרת חסמי סחר, הסכמי סחר חופשי, יציבות כלכלית) חברות רב־לאומיות גדולות – כמו אינטל, מיקרוסופט, גוגל, אפל – הקימו בישראל מפעלי ייצור ומרכזי מחקר ופיתוח. הן נמשכו לכוח העבודה המשכיל והחדשני (מהנדסים, בוגרי אוניברסיטאות ויחידות טכנולוגיות בצבא) ולהטבות של המדינה.
ההשפעה על התעשייה עתירת הידע: (1) השקעות הון ענקיות – למשל מפעלי השבבים של אינטל בקריית גת; (2) העברת טכנולוגיה וידע וחיבור לשווקים ולרשתות הייצור הגלובליות; (3) יצירת אלפי מקומות עבודה איכותיים והכשרת עובדים, שחלקם הקימו בהמשך חברות הזנק משלהם; (4) צמיחה של ספקים וחברות שירות סביב המרכזים. כך התעשייה עתירת הידע התרחבה מאוד, ומוצרי ההייטק הפכו לחלק הגדול ביותר בייצוא התעשייתי של ישראל.
(אפשר גם: "חברות מקומיות סגרו מפעלים שהתבססו על טכנולוגיה מיושנת" – ההשפעה על התעשייה המסורתית: עם פתיחת השוק ליבוא זול ממדינות עם שכר נמוך, מפעלי טקסטיל, הלבשה ומזון בערי הפיתוח לא עמדו בתחרות; רבים נסגרו או העבירו את הייצור למדינות זולות (מצרים, ירדן, מזרח אסיה), והתעשייה המסורתית הצטמצמה – לצד אבטלה בערי פיתוח.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שינוי אחד נבחר, וההסבר מראה שרשרת: השינוי ← מה הוא הביא (הון, טכנולוגיה, תעסוקה) ← התוצאה לסוג התעשייה שנבחר.
סעיף ג
(1) סדום: א. קרבה לחומרי הגלם – מי ים המלח עשירים במלחים (אשלג, ברום, מגנזיום), והמפעל מפיק אותם במקום, בלי להוביל חומר גלם כבד ממקום רחוק; ב. האקלים המדברי החם והיבש – קרינת שמש חזקה והתאדות גבוהה מאפשרות לרכז את המלחים בבריכות אידוי באנרגיית שמש זולה. (אפשר גם: ריחוק מריכוזי אוכלוסייה – הזיהום פוגע בפחות אנשים; הטבות של אזור עדיפות לאומית.)
(2) זיהום אוויר: מפעלי התעשייה הכימית (למשל במפרץ חיפה) פולטים לאוויר חומרים מזהמים (תחמוצות גופרית וחנקן, חלקיקים, תרכובות אורגניות נדיפות כמו בנזן), הפוגעים בבריאות התושבים – מחלות נשימה ועלייה בתחלואה – ובצומח.
מה נדרש: (1) לבחור אזור אחד ולהציג בדיוק שני יתרונות מיקום; (2) נזק סביבתי אחד.
תשובה מלאה:
(1) האזור שנבחר: סדום (מפעלי ים המלח).
יתרון ראשון – חומרי הגלם נמצאים במקום: מי ים המלח הם תמלחת המכילה ריכוז גבוה מאוד של מלחים – אשלג (לדשנים), ברום ומגנזיום. המפעל שואב את המים מן האגן הצפוני אל בריכות האידוי שבאגן הדרומי, וכך חומר הגלם זמין כמעט ללא עלות הובלה. בתעשייה שבה חומר הגלם כבד ורב, מיקום ליד חומר הגלם חוסך עלויות רבות.
יתרון שני – תנאי האקלים: אזור ים המלח הוא מדבר חם ויבש, עם קרינת שמש חזקה כמעט כל השנה ושיעור התאדות גבוה מאוד. המים בבריכות מתאדים באנרגיית השמש, והמלחים שוקעים ומתרכזים – כך נחסכת אנרגייה יקרה.
(אפשר גם: ריחוק מריכוזי אוכלוסייה – לתעשייה מזהמת עדיף אזור דליל; סדום היא אזור עדיפות לאומית והמפעלים זוכים להטבות.)
(אפשרויות לאזורים האחרים: מפרץ חיפה – קרבה לנמל חיפה ליבוא חומרי גלם וליצוא, ובתי הזיקוק המספקים חומרי גלם לתעשייה הפטרוכימית (צבירה), וכוח עבודה ושירותים של מטרופולין חיפה; מישור רותם – קרבה למרבצי הפוספטים שבנגב (אורון, צין, רותם), שטחים פתוחים וזולים לבנייה, ריחוק מיישובים והטבות של אזור עדיפות לאומית.)
(2) נזק לסביבה – זיהום אוויר: התעשייה הכימית פולטת לאוויר מזהמים – תחמוצות גופרית וחנקן, חלקיקים, ותרכובות אורגניות נדיפות (כמו בנזן) מן התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. המזהמים פוגעים בבריאות התושבים באזור (מחלות נשימה, עלייה בתחלואה), ותורמים לגשם חומצי ולפגיעה בצומח.
(אפשר גם: באגן הדרומי של ים המלח – הצטברות מלח בקרקעית בריכות האידוי מעלה את מפלס המים בבריכות ומאיימת על בתי המלון בעין בוקק; זיהום קרקע ומים מפסולת ומשפכים תעשייתיים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים (חומר גלם, אקלים) שכל אחד מהם מוסבר ונקשר לסדום; הנזק מוצג עם המנגנון והתוצאה.
שאלה 2 · אקלים מדברי ובנייה תואמת אקלים
לא במיקוד תשפ"ז – תיוג חלקי: סעיף ב (עקרונות של בנייה תואמת אקלים מדברי) אינו בחומר 2027; סעיפים א ו־ג (מאפייני האקלים, התמודדות האדם עם תנאים קיצוניים בנגב) בחומר.
לפניכם שתי רשימות.
רשימה I – מאפייני האקלים המדברי השורר בנגב; רשימה II – עקרונות תכנון של בנייה תואמת אקלים מדברי, המאפשרים להתמודד עם מאפייני אקלים זה.
עיינו בשתי הרשימות, וענו על הסעיפים א–ג שאחריהן.
[רשימות I, II]
בחרו בשניים ממאפייני האקלים המדברי שברשימה I, והסבירו את הגורם העיקרי לכל אחד ממאפיינים אלה בנגב
(סך הכול – שני גורמים). (8 נקודות)
(1) בחרו בשניים ממאפייני האקלים המדברי שברשימה I , וכתבו ליד כל אחד מהם את עקרון התכנון המתאים לו מרשימה II . (3 נקודות)
(2) הסבירו כיצד כל אחד מעקרונות התכנון שכתבתם בתת־סעיף (1) מאפשר להתמודד עם מאפיין האקלים המדברי שבחרתם. (5 נקודות)
הסבירו כיצד נטיעת עצים במרחב העירוני מאפשרת להתמודד עם מאפייני האקלים המדברי השורר ביישובים בנגב.
בססו את תשובתכם על שני נימוקים. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
משרעת טמפרטורות יומי גדול – הגורם: האוויר היבש והשמיים הבהירים (מעט עננים ואדי מים). ביום קרינת השמש מגיעה כמעט במלואה לקרקע החשופה ומחממת אותה מאוד; בלילה אין עננים ולחות שיבלמו את קרינת החום מן הקרקע חזרה לחלל, ולכן הקרקע והאוויר מתקררים מהר.
כמות משקעים נמוכה – הגורם: הנגב נמצא בדרום הארץ, בתחום ההשפעה של חגורת הלחץ הגבוה הסובטרופי (אוויר יורד, מתחמם ויציב שאינו יוצר עננים), ורחוק מנתיב השקעים הים־תיכוניים (שקע קפריסאי) המביאים גשם לצפון הארץ ולמרכזה בחורף.
מה נדרש: לבחור שני מאפיינים מרשימה I ולהסביר לכל אחד גורם עיקרי אחד – סך הכול שני גורמים.
תשובה מלאה:
מאפיין ראשון – משרעת טמפרטורות יומי גדול: ההפרש בין טמפרטורת היום לטמפרטורת הלילה בנגב גדול (לעיתים יותר מ־15 מעלות). הגורם העיקרי – יובש האוויר והשמיים הבהירים. ביום אין עננים שיחזירו או יבלעו את קרינת השמש, והקרינה מחממת מאוד את הקרקע החשופה (ללא צמחייה), והקרקע מחממת את האוויר שמעליה. בלילה התהליך הפוך: הקרקע מאבדת חום בקרינה, ואין שכבת עננים ואדי מים שתבלע את הקרינה ותחזיר אותה – ולכן הטמפרטורה צונחת.
מאפיין שני – כמות משקעים נמוכה: בנגב יורדים פחות מ־200 מ"מ בשנה, ובדרומו פחות מ־50 מ"מ. הגורם העיקרי – המיקום בדרום הארץ, בשולי חגורת הלחץ הגבוה הסובטרופי: במרבית השנה שורר בו אוויר יורד, המתחמם בירידתו ונעשה יבש ויציב, ולכן אינו יוצר עננים. השקעים הים־תיכוניים, שמביאים את הגשם בחורף, עוברים בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה, ורק מעטים מהם מגיעים לנגב.
(אפשר גם: עוצמה גבוהה של קרינת השמש – הגורם: קו רוחב נמוך יחסית (כ־30°–31° צפון), ולכן זווית פגיעת קרני השמש גבוהה, בצירוף שמיים בהירים רוב השנה; סופות חול ואבק – הגורם: קרקע יבשה וחשופה, ללא כיסוי צמחייה, ורוחות חזקות (למשל לפני חזיתות או בימי שרב) שמרימות את החלקיקים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מאפיין גורם אחד עיקרי, עם המנגנון (מה קורה באטמוספרה ולמה), ובקשר לנגב.
טעות נפוצה: להסביר משרעת יומית גדולה ב"חום רב" – הגורם הוא היובש והיעדר העננים, שמאפשרים גם התחממות חזקה ביום וגם התקררות חזקה בלילה.
סעיף ב
(1) כמות משקעים נמוכה – מכלים תת־קרקעיים לאגירת מים; משרעת טמפרטורות יומי גדול – קירות אטומים ומבודדים.
(2) מכלים תת־קרקעיים: אוספים את מי הגשם מן הגגות ומן הנגר בסופות הגשם המעטות, ואוגרים אותם מתחת לפני הקרקע – במקום קריר ומוצל שבו ההתאדות מעטה – כדי להשתמש בהם בעונה היבשה (השקיית גינות, שימושים ביתיים).
קירות אטומים ומבודדים: קירות עבים עם בידוד ומעט פתחים מאטים את מעבר החום – ביום החום החיצוני כמעט אינו חודר והבית נשאר קריר, ובלילה הקר החום שנאגר בקירות נפלט פנימה. כך הטמפרטורה בתוך הבית יציבה למרות ההפרש הגדול בין היום ללילה, וחוסכים באנרגייה לקירור ולחימום.
מה נדרש: (1) שני זוגות מתאימים – מאפיין מרשימה I ועיקרון מרשימה II; (2) הסבר לכל עיקרון כיצד הוא מתמודד עם המאפיין.
תשובה מלאה:
(1) כמות משקעים נמוכה ← מכלים תת־קרקעיים לאגירת מים.
משרעת טמפרטורות יומי גדול ← קירות אטומים ומבודדים.
(2) מכלים תת־קרקעיים לאגירת מים: בנגב יורד מעט גשם, בכמה אירועים קצרים בחורף. המכלים אוספים את מי הגשם מן הגגות ומן המשטחים (ניצול נגר עילי) ואוגרים אותם לשימוש בעונה היבשה – להשקיית גינות ועצים ולשימושים ביתיים. המכל נמצא מתחת לפני הקרקע, שם הטמפרטורה נמוכה ויציבה והמים מוגנים מן השמש – ולכן ההתאדות מעטה והמים נשמרים זמן רב. כך מתמודדים עם המחסור במים בלי להסתמך רק על מים מובלים.
קירות אטומים ומבודדים: קיר עבה ומבודד עם מעט פתחים (חלונות קטנים) מאט את מעבר החום. ביום החם החום החיצוני כמעט אינו חודר פנימה, והבית נשאר קריר; בלילה הקר החום שנאגר במסת הקיר משתחרר פנימה והבית אינו מתקרר מהר. כך הטמפרטורה בתוך הבית יציבה ונוחה למרות ההפרש הגדול בין היום ללילה, ונחסכת אנרגייה למיזוג ולחימום. (הקירות האטומים גם מונעים חדירת אבק בעת סופות.)
(אפשר גם: עוצמה גבוהה של קרינת השמש ← בנייה צפופה סביב חצר מרכזית (פטיו): הבניינים מטילים צל זה על זה ועל החצר והסמטאות, שטח הקירות החשוף לשמש קטן, והחצר המוצלת יוצרת מיקרו־אקלים קריר; או ← לוחות סולריים: ניצול הקרינה החזקה להפקת חשמל ולחימום מים. סופות חול ואבק ← בנייה צפופה סביב פטיו / קירות אטומים – החצר הפנימית מוגנת מן הרוח והאבק.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הזוגות מתאימים, ולכל עיקרון הוסבר המנגנון שבאמצעותו הוא מתמודד עם המאפיין שנבחר.
סעיף ג
1. הצללה וקירור: צמרות העצים חוסמות את קרינת השמש החזקה ומצלות על רחובות, מדרכות וקירות – הטמפרטורה של פני השטח ושל האוויר יורדת, עומס החום על הולכי הרגל קטן ונחסכת אנרגייה למיזוג. העצים גם מאדים מים מעליהם (דיות), והאידוי מקרר ומלחלח את האוויר היבש.
2. הגנה מפני רוח ואבק: שדרות וחגורות עצים בשולי היישוב ולאורך הרחובות מחלישות את הרוח ולוכדות חלקיקי חול ואבק, ושורשיהם מייצבים את הקרקע – כך פוחתות השפעות סופות החול והאבק בתוך היישוב.
מה נדרש: שני נימוקים שונים, כל אחד מקשר בין העצים לבין מאפיין אחר של האקלים המדברי (קרינה וחום, יובש, אבק).
תשובה מלאה:
נימוק ראשון – הצללה וקירור (התמודדות עם קרינת שמש חזקה וחום): בנגב קרינת השמש חזקה מאוד, והמשטחים הבנויים (אספלט, בטון) סופגים חום ופולטים אותו – נוצר "אי חום עירוני". עצים ברחובות ובשטחים הציבוריים מצלים על המדרכות, על הכבישים ועל קירות הבתים, ומונעים מן הקרינה להגיע אליהם. בנוסף, העצים מאדים מים דרך העלים (דיות), והאידוי צורך חום – כך האוויר סביבם מתקרר ונעשה לח יותר. התוצאה: טמפרטורה נמוכה יותר ברחוב, פחות עומס חום על התושבים וחיסכון בחשמל למיזוג.
נימוק שני – הגנה מפני רוח, חול ואבק (התמודדות עם סופות חול ואבק): שורות עצים בשולי היישוב ולאורך הרחובות פועלות כשובר רוח – הן מאטות את מהירות הרוח ולוכדות על העלים חלקיקי חול ואבק. שורשי העצים מייצבים את הקרקע ומונעים ממנה להתנדף ברוח. כך פוחתת כמות האבק החודרת לבתים ולרחובות, ואיכות האוויר משתפרת.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני נימוקים נפרדים, כל אחד קשור למאפיין אקלים מדברי אחר ומוסבר במנגנון (הצללה ודיות; בלימת רוח ולכידת אבק) ובתוצאה ליישוב.
שאלה 3 · אשדוד – עיר חדשה ומתוכננת
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "ערים חדשות מתוכננות" אינו בחומר 2027; רק סעיף ג (שימור מול פיתוח – תכנון וניהול סביבתי) קרוב לנושאים שנשארו בחומר.
עיינו במפות שבאטלס. ציינו שני יתרונות מיקום של העיר אשדוד, והסבירו כיצד כל אחד מהם מסייע להתפתחות של העיר. (7 נקודות)
אשדוד היא עיר חדשה, והיא הוקמה בשנת 1956 על פי עקרונות של תכנון עירוני מודרני.
(1) הסבירו מדוע חשוב לתכנן מראש את תפרוסת שימושי הקרקע במרחב העירוני. (2 נקודות)
(2) עיינו במפה שבנספח א ובה מוצגת תפרוסת שימושי הקרקע באשדוד.
[נספח א – מפה]
בחרו בשניים משימושי הקרקע המסומנים במפה.
הסבירו כיצד המיקום של כל אחד משימושי הקרקע האלה במרחב העירוני מבטא עיקרון של תכנון עירוני מודרני. (6 נקודות)
"הדְּיוּנָה הגדולה" באשדוד, המסומנת במפה שבנספח א, היא אזור ובו חולות נודדים שנותרו מדיונות (גבעות חול) שכיסו בעבר את מישור החוף הדרומי. הדיונה היא המקום היחיד בארץ שבו נותר רצף גאוגרפי בין דיונות (גבעות חול) ובין חוף הים (חולות נודדים). בשנת 2016 החליטה עיריית אשדוד לקדם תוכניות לבנייה של רובע מגורים חדש, רובע י"ד, בשולי הדיונה. בשנת 2022 אושרה הקמת הרובע בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. הקמת רובע המגורים החדש בשולי הדיונה הציבה למתכנני העיר דילמה – שימור מול פיתוח.
(1) הציגו את הדילמה – שימור מול פיתוח, בנוגע לדיונה הגדולה. (2 נקודות)
(2) הביאו נימוק אחד התומך בשימור אזור הדיונה ונימוק אחד התומך בפיתוח אזור הדיונה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
1. מיקום לחוף הים התיכון: אפשר להקים נמל עמוק (נמל אשדוד, שנפתח ב־1965) – אחד משני נמלי המטען הגדולים של ישראל. הנמל משרת את מרכז הארץ ואת הדרום, ומשך לעיר תעשייה, מחסנים, חברות לוגיסטיקה ומקומות עבודה – מנוע לצמיחת העיר.
2. מיקום במישור החוף, על צירי תחבורה ראשיים וקרוב למטרופולין תל אביב (כ־40 ק"מ): כביש 4, כביש החוף וקו הרכבת מחברים את העיר למרכז הארץ ולדרום. הנגישות מאפשרת לתושבים לעבוד במרכז, מושכת עסקים ומפעלים ומעודדת הגירה פנימית לעיר. (אפשר גם: שטח מישורי ופתוח של חולות – קרקע זמינה וזולה לבנייה ולהתרחבות.)
מה נדרש: שני יתרונות מיקום (בעזרת האטלס) ולכל אחד הסבר כיצד הוא מסייע להתפתחות העיר.
תשובה מלאה:
יתרון ראשון – חוף הים התיכון: אשדוד שוכנת על חוף הים, ליד שפך נחל לכיש. המיקום החופי אפשר להקים בה את נמל אשדוד, נמל מים עמוקים שנפתח ב־1965 והוא כיום אחד משני נמלי המטען הראשיים של ישראל (יחד עם נמל חיפה) והנמל הקרוב ביותר למרכז הארץ ולנגב. הנמל יוצר אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים, ומושך אליו אזורי תעשייה, מחסנים, חברות שילוח ולוגיסטיקה ותחנת כוח (אשכול). כך הוא הפך למנוע הכלכלי של העיר ותרם לגידול האוכלוסייה בה.
יתרון שני – נגישות: העיר נמצאת בדרום מישור החוף, כ־40 ק"מ מתל אביב, על צירי התחבורה הראשיים – כביש 4, כביש 41 (מזרחה) ומסילת הרכבת לאורך החוף. הנגישות הגבוהה למטרופולין תל אביב ולשאר הארץ מאפשרת לתושבים לעבוד במרכז הארץ, מקלה על הובלת סחורות מן הנמל ואל הנמל, ומושכת משפחות, עסקים ושירותים. אשדוד היא כיום אחת הערים הגדולות בישראל (כ־230 אלף תושבים).
(אפשר גם: שטח מישורי של חולות שלא היה מיושב – קרקע פנויה, זולה וקלה לבנייה, שאפשרה לתכנן עיר שלמה מראש ולהרחיב אותה ברובעים חדשים.)
באטלס: מפה פיזית של מישור החוף ומפת התחבורה (כבישים, מסילות, נמלים).
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים (חופי ונגישות יבשתית), כל אחד מוסבר בשרשרת: המאפיין ← מה הוא מאפשר ← התרומה לצמיחת העיר.
סעיף ב
(1) תכנון מראש מונע התנגשות בין שימושי קרקע שאינם מתאימים זה לזה (למשל תעשייה מזהמת ליד מגורים), מבטיח קרקע לצורכי ציבור (גנים, בתי ספר, פארקים) ומאפשר לתכנן תשתיות ותחבורה יעילות לפני הבנייה.
(2) מגורים – העיר מחולקת לרובעים (א, ב, ג... י"ז), שכל אחד מהם הוא יחידת מגורים גדולה עם מרכז מסחרי, בתי ספר, גנים ומבני ציבור משלו – עקרון "יחידת השכונה": שירותים יומיומיים קרובים לבית, במרחק הליכה.
תעשייה – אזורי התעשייה מרוכזים ליד הנמל, באזור המסומן במפה "עורף הנמל" (הנמל שוכן בצפון העיר, ליד שפך נחל לכיש), ומופרדים מרובעי המגורים – עקרון הפרדת שימושי קרקע: מניעת מפגעי זיהום ורעש במגורים וקרבה לנמל ולצירי התחבורה ליבוא וליצוא.
מה נדרש: (1) הסבר לחשיבות התכנון המוקדם; (2) לבחור שני שימושי קרקע מן המפה, ולכל אחד לתאר את מיקומו ולהסביר איזה עיקרון תכנון מודרני הוא מבטא.
תשובה מלאה:
(1) בעיר שגדלה בלי תכנון שימושי הקרקע מתערבבים: מפעלים מזהמים ליד בתי מגורים, חוסר בשטחים לבתי ספר ולגנים, רחובות צרים ועומסי תנועה. תכנון מוקדם של תפרוסת שימושי הקרקע מאפשר: להפריד בין שימושים שאינם מתאימים זה לזה, לשריין קרקע לצורכי ציבור ולשטחים ירוקים, ולתכנן מראש מערכת כבישים, תחבורה ותשתיות שמתאימה לגודל העיר בעתיד – וכך לשפר את איכות החיים ולחסוך עלויות.
(2) שימוש קרקע ראשון – מגורים: לפי המפה, המגורים מאורגנים ברובעים מסומנים באותיות (רובע א עד רובע י"ז), שכל אחד מהם הוא יחידה גדולה ומוגדרת. העיקרון: "יחידת השכונה" – כל רובע תוכנן כיחידה עצמאית יחסית, שבמרכזה שירותים יומיומיים (מרכז מסחרי, בתי ספר, גני ילדים, מבני ציבור וגינות), כך שהתושבים מגיעים אליהם ברגל, והתנועה הרבה עוברת בכבישים הראשיים שבין הרובעים ולא בתוכם.
שימוש קרקע שני – תעשייה: אזורי התעשייה מרוכזים סביב הנמל ובאזור המסומן במפה "עורף הנמל" (נמל אשדוד שוכן בצפון העיר, ליד שפך נחל לכיש), סמוך לצירי התחבורה, ומופרדים מרובעי המגורים. העיקרון: הפרדת שימושי קרקע (zoning) – התעשייה, הנמל ותחנת הכוח מרוחקים מן המגורים כדי להקטין את החשיפה לזיהום, לרעש ולתנועת משאיות; ובו בזמן הם ממוקמים ליד הנמל ועל צירי התחבורה, כך שהובלת חומרי הגלם והמוצרים יעילה.
(אפשר גם: מסחר ושירותים – מרכז עסקים ראשי (המסומן במפה "מע"ר" ו"סיטי מע"ר דרום"), נגיש מן הרובעים ומן הכבישים הראשיים: עקרון ההיררכיה של מרכזי שירותים (מרכז ראשי לכל העיר ומרכזים משניים ברובעים); גנים ופארקים – פארקים גדולים (כמו פארק עוגנים) ושטחים פתוחים בין אזורי הבנייה: עקרון שילוב שטחים פתוחים בעיר.)
הערה: בבחינה ציינו במפורש את מיקום שימוש הקרקע כפי שהוא נראה במפה (צבע המקרא, שם הרובע או האזור המסומן), ורק אחר כך את העיקרון.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) החשיבות מוסברת בכמה היבטים; (2) לכל שימוש קרקע מתואר מיקום מן המפה ומוסבר העיקרון התכנוני שהוא מבטא.
סעיף ג
(1) הדילמה: האם לשמר את הדיונה הגדולה כשטח טבע פתוח וייחודי – הרצף האחרון בארץ בין דיונות לחוף הים – או לפתח אותה ולבנות בשוליה רובע מגורים חדש (רובע י"ד) כדי לענות על הביקוש לדיור בעיר הגדלה.
(2) בעד שימור: הדיונה היא נוף ובית גידול ייחודיים ובלתי חוזרים – צמחים ובעלי חיים המותאמים לחולות נודדים חיים רק בה; בנייה תקטע את הרצף ותפגע בו באופן בלתי הפיך.
בעד פיתוח: אוכלוסיית אשדוד גדלה והביקוש לדיור גבוה; בנייה בשולי הדיונה, בתוך שטח השיפוט וליד תשתיות קיימות, מאפשרת להוסיף אלפי דירות ולהוריד מחירים בלי לבנות על שטחים פתוחים רחוקים.
מה נדרש: (1) להציג את שני צדי הדילמה; (2) נימוק אחד לשימור ונימוק אחד לפיתוח.
תשובה מלאה:
(1) הדילמה היא בין שני ערכים: מצד אחד – שימור הדיונה הגדולה, שטח טבעי פתוח שהוא המקום היחיד בארץ שבו נשמר רצף בין דיונות החול לחוף הים; מצד שני – פיתוח: בניית רובע מגורים חדש (רובע י"ד) בשולי הדיונה כדי לענות על צורכי הדיור של עיר שאוכלוסייתה גדלה. כל בנייה בדיונה פוגעת בשטח הטבעי, וכל ויתור על הבנייה מקשה על העיר לספק דיור.
(2) נימוק בעד שימור: החולות הנודדים של מישור החוף הדרומי כוסו כמעט כולם בבנייה ובחקלאות. הדיונה הגדולה היא השריד האחרון של נוף זה, ובה בית גידול ייחודי למינים של צמחים ובעלי חיים המותאמים לחול (חלקם נדירים ואנדמיים). בנייה בשולי הדיונה תקטע את הרצף בין הדיונות לחוף, תגביל את תנועת החול ותבודד את אוכלוסיות בעלי החיים – נזק בלתי הפיך. הדיונה היא גם שטח פתוח לנופש ולחינוך סביבתי לתושבי העיר.
נימוק בעד פיתוח: אשדוד היא עיר גדלה, והביקוש לדיור בה גבוה. שולי הדיונה נמצאים בתוך שטח השיפוט של העיר, ליד רובעים, כבישים ותשתיות קיימים, ולכן הבנייה בהם יעילה וזולה יחסית ומאפשרת להוסיף אלפי יחידות דיור, להוזיל את מחירי הדירות ולמנוע הגירה של צעירים מן העיר. בנייה בתוך העיר (ציפוף) עדיפה על התפשטות לשטחים פתוחים וחקלאיים מחוץ לה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני צדי הדילמה מוצגים בבירור ובקשר לדיונה; (2) נימוק אחד לכל צד, וכל נימוק מבוסס על מאפיין ממשי (ייחודיות הנוף ובית הגידול; ביקוש לדיור ותשתיות קיימות).
שאלה 4 · מדרש תמונה – ייחודם הגאולוגי של הרי אילת
לא במיקוד תשפ"ז – הנושא "ייחודם הגאולוגי של הרי אילת" אינו בחומר 2027.
בנספח ב מוצגת תמונה של הרי אילת ובה מסומנים בספרות I , II שני סוגי סלעים המאפיינים הרים אלה.
עיינו בתמונה, וענו על הסעיפים א–ב.
[נספח ב – תמונה]
(1) ציינו את השם של סוג הסלע המסומן בספרה I ואת השם של סוג הסלע המסומן בספרה II . (4 נקודות)
(2) הסבירו כיצד נוצרו הסלעים המסומנים בספרה I . (3 נקודות)
המאפיינים הפיזיים של אזור הרי אילת תורמים לפיתוח ענף התיירות באזור זה.
(1) תארו מאפיין פיזי אחד של אזור הרי אילת, והסבירו כיצד הוא תורם להתפתחות ענף התיירות באזור. (4 נקודות)
(2) תארו מאפיין פיזי אחד של אזור הרי אילת, והסבירו כיצד הוא מקשה את פיתוח ענף התיירות באזור. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) לפי הסימון בתמונה – בהרי אילת יש שלושה סוגי סלעים, ויש לזהות בתמונה איזה מהם מסומן בכל ספרה:
סלע מגמתי (יסוד) – גרניט (וגם דיוריט ודייקים): סלע גבישי, מאסיבי, ללא שכבות, בגוון ורוד־אדמדם או אפור;
סלע מטמורפי – שיסט (ובמקומות גנייס): סלע כהה, מפוספס ועלעלי (שכבות דקות מתקלפות), ללא שכבות משקע אופקיות;
סלע משקע – אבן חול (ומעליה גיר ודולומיט): סלע בנוי שכבות־שכבות, בגוונים אדום, צהוב ולבן, המונח מעל סלעי היסוד.
הצמד הסביר ביותר בצילום נוף של הרי אילת: סלע יסוד כהה (מגמתי – גרניט, או מטמורפי – שיסט) לצד אבן חול בשכבות (סלע משקע). כתבו את שם הסוג שמתאים למראה של כל אחד מן הסלעים המסומנים.
(2) לפי סוג הסלע ב־I: מגמתי – התקררות והתמצקות של מאגמה בעומק הקרום (התקררות איטית – גבישים גדולים); מטמורפי – סלע קיים ששקע לעומק ועבר שינוי במבנה ובמינרלים בלחץ ובחום גבוהים, בלי להיתך; משקע – שקיעה של גרגרי חול שנסחפו, דחיסה והתלכדות לסלע. בכל המקרים הסלעים נחשפו בזכות הרמת האזור בשולי בקע ים המלח – ים סוף והסרת השכבות שמעליהם בסחיפה.
מה נדרש: (1) לזהות בתמונה את סוגי הסלעים המסומנים ב־I וב־II; (2) להסביר את תהליך היווצרות הסלע המסומן ב־I.
תשובה מלאה:
ייחודם של הרי אילת: זה האזור היחיד בארץ שבו חשופים על פני השטח סלעי היסוד העתיקים של "המגן הערבי־נובי" (יותר מ־530 מיליון שנה, עידן הפרה־קמבריון): סלעים מטמורפיים (שיסט אילת, ובמקומות גנייס), סלעים מגמתיים (גרניט ודיוריט) ודייקים – רצועות של סלע מגמתי כהה או אדמדם שחדרו בסדקים. מעליהם מונחים סלעי משקע: אבן חול (מתקופת הקמבריון, "אבן החול הנובית"), ומעליה גיר ודולומיט. לכן באזור קטן נראה מגוון צבעים חריג.
(1) כיצד לזהות כל סוג סלע בתמונה:
הצמד הסביר ביותר בצילום נוף של הרי אילת הוא סלע יסוד כהה – מגמתי (גרניט) או מטמורפי (שיסט) – לצד אבן חול בשכבות (סלע משקע). בבחינה כתבו לכל ספרה את שם הסוג (מגמתי / מטמורפי / משקע) ואת שם הסלע, לפי המראה שלו בתמונה.
(2) היווצרות הסלע המסומן ב־I – לפי הסוג שזיהיתם:
בכל המקרים: בתקופות מאוחרות הורם האזור – בעיקר בתנועות הקרום שליוו את היווצרות בקע ים המלח – ים סוף – והסחיפה הסירה את השכבות שכיסו אותו, וכך נחשפו הסלעים.
הערה: הנספח (התמונה) לא היה זמין בעת כתיבת הפתרון, ולכן הוא מלמד לזהות כל סוג. אם בתמונה I הוא סלע יסוד ו־II אבן חול בשכבות – התשובה היא I מגמתי (גרניט) או מטמורפי (שיסט) לפי המראה, ו־II סלע משקע (אבן חול).
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל ספרה ניתן שם סוג הסלע ושם הסלע, על פי סימני זיהוי שנראים בתמונה; ההסבר ל־I כולל את מקור החומר, את התהליך ואת הסיבה לחשיפתו על פני השטח.
טעות נפוצה: לבלבל בין סלע מגמתי (נוצר מהתמצקות מאגמה) לבין סלע מטמורפי (נוצר משינוי של סלע קיים בלחץ ובחום), או לזהות כל סלע אדום כ"גרניט" – גם אבן החול אדומה, אך היא בנויה שכבות.
סעיף ב
(1) נוף גאולוגי ייחודי וצבעוני – סלעים מגמתיים, מטמורפיים ומשקעים בצבעים רבים, קניונים (הקניון האדום) ופסגות תלולות מעל מפרץ אילת: הנוף מושך תיירות טבע, טיולים רגליים ומסלולי ג'יפים, ומשלים את תיירות החופים והאלמוגים של אילת – תיירים נשארים יותר זמן ומוציאים יותר כסף.
(2) אקלים מדברי קיצוני – קיץ חם מאוד (טמפרטורות של 40°C ויותר): בקיץ קשה ומסוכן לטייל בהרים (מכת חום, התייבשות), ולכן התיירות בהרים מצטמצמת לעונת החורף. (אפשר גם: שיטפונות בזק בנחלים; שטח הררי ותלול המקשה על סלילת דרכים ובניית תשתיות.)
מה נדרש: (1) מאפיין פיזי אחד שתורם לתיירות + הסבר; (2) מאפיין פיזי אחד שמקשה על התיירות + הסבר.
תשובה מלאה:
(1) המאפיין התורם – נוף גאולוגי מגוון וצבעוני: בשטח קטן נמצאים סלעי יסוד מגמתיים ומטמורפיים, אבן חול צבעונית וגיר, קניונים צרים (הקניון האדום, נחל שלמה), פסגות תלולות (הר שלמה, הר צפחות) ותצפיות אל מפרץ אילת והרי אדום. המגוון הזה נדיר בעולם ומושך תיירים לתיירות טבע: טיולים רגליים (שביל ישראל מסתיים כאן), סיורי ג'יפים ותצפיות. מאחר שהאזור סמוך לעיר אילת, תיירי החופים והצלילה יכולים להוסיף יום טיול בהרים – התיירים שוהים יותר, והכנסות המלונות, המדריכים ומפעילי הטיולים גדלות.
(אפשר גם: אקלים חורפי נעים ושמשי – בחורף, כשבשאר הארץ קר וגשום, אפשר לטייל בהרי אילת, והוא עונת השיא של התיירות.)
(2) המאפיין המקשה – אקלים מדברי קיצוני: בקיץ הטמפרטורות מגיעות ל־40°C ויותר, קרינת השמש חזקה והאוויר יבש. בתנאים אלה טיול בהרים מסוכן (מכת חום, התייבשות) ואפשרי רק בשעות הבוקר המוקדמות, ולכן תיירות הטבע בהרים מצטמצמת מאוד בחודשי הקיץ, ומתקני התיירות עומדים ריקים חלק מן השנה.
(אפשר גם: שיטפונות בזק – בסופות גשם נדירות הנחלים הצרים מוצפים במהירות ומסכנים מטיילים, ונדרשת סגירת מסלולים; תבליט הררי ותלול – קשה ויקר לסלול דרכים ולבנות תשתיות ומתקנים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל מאפיין הוא פיזי (נוף, אקלים), מתואר בקשר להרי אילת, ומוסבר בשרשרת – המאפיין ← ההשפעה על התיירים ← התוצאה לענף.
שאלה 5 · יישוב דרוזי – מפות ארץ־ישראל
לא במיקוד תשפ"ז – תיוג חלקי: סעיף א(2) (גורמי מיקום היסטוריים) וסעיף ב(1) (מבנה הכפר המסורתי ואופיו) אינם בחומר 2027; סעיף א(1) (המבנה הטופוגרפי) וסעיף ב(2) (עיור ביישוב הדרוזי – שימושי קרקע) בחומר.
בנספח ג מוצגת מפה שכותרתה בית ג'ן: יישוב דרוזי בהר, גלעין עתיק
עיינו במפה, וענו על הסעיפים א–ב.
[נספח ג – מפה]
(1) ציינו את השם של יחידת הנוף שבה שוכן היישוב בית ג'ן. (3 נקודות)
(2) הסבירו שתי סיבות למיקום היישובים הדרוזיים בהרים. (4 נקודות)
היישוב הדרוזי המסורתי היה יישוב מכונס.
(1) הסבירו כיצד דבר זה בא לידי ביטוי במפה. (3 נקודות)
(2) לפניכם שני שימושי קרקע הנראים במפה.
בחרו באחד משימושי הקרקע.
תארו את מיקומו של שימוש הקרקע במרחב של היישוב, והסבירו את הגורם למיקום זה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) הגליל העליון (על מורדות הר מירון, בגובה של כ־900 מ').
(2) א. ביטחון והסתגרות: הדרוזים הם מיעוט דתי שנרדף בעבר; בהרים הגבוהים והמבודדים קל יותר להתגונן ולהשקיף, והמיקום המרוחק אפשר להם לשמור על ייחודם הדתי והחברתי. ב. ריחוק מן השלטון המרכזי: באזורים הרריים וקשים לגישה השפעת השלטון (גביית מסים, גיוס) הייתה חלשה, והקהילה נהנתה מעצמאות יחסית. (אפשר גם: מעיינות בהרים, ושמירה על הקרקע החקלאית שבעמקים.)
מה נדרש: (1) שם יחידת הנוף; (2) בדיוק שתי סיבות, מוסברות.
תשובה מלאה:
(1) יחידת הנוף: הגליל העליון. בית ג'ן שוכנת על רכס הר מירון, בגובה של כ־900–950 מ' – מן היישובים הגבוהים בישראל.
באטלס / במפת ארץ־ישראל: מפה פיזית של הגליל.
(2) סיבה ראשונה – ביטחון והסתגרות של מיעוט דתי: הדת הדרוזית נוסדה במאה ה־11 במצרים, והמאמינים בה נרדפו בידי השלטונות והאוכלוסייה המוסלמית. הדרוזים חיפשו מקומות מבודדים בהרים הגבוהים (הר הלבנון, החרמון, הגליל והכרמל), שאליהם קשה להגיע. ממקום גבוה אפשר להשקיף על הסביבה ולהתגונן מפני תוקפים, והבידוד אפשר לקהילה לשמור על דתה הסודית, על מנהגיה ועל לכידותה.
סיבה שנייה – ריחוק מן השלטון המרכזי: בתקופה העות'מאנית השלטון היה חזק בערים ובמישורים ובצירי התנועה, ואילו באזורי ההר הנידחים השפעתו הייתה חלשה. בהרים יכלו הדרוזים להתחמק במידה רבה מגביית מסים כבדים ומהתערבות השלטון, ולנהל את חייהם בעצמאות יחסית.
(אפשר גם: זמינות מים – מעיינות רבים בהרים הגבוהים והגשומים של הגליל; וחקלאות טרסות – הבתים נבנו על ראש הגבעה כדי לא לבנות על הקרקע החקלאית שבמדרונות ובעמקים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי סיבות שונות (ביטחון והסתגרות; ריחוק מן השלטון), כל אחת מוסברת ומקושרת לאופי ההר ולמאפייני העדה הדרוזית.
סעיף ב
(1) במקרא מסומן "שטח מגורים בנוי בצפיפות (גלעין עתיק)": הגלעין העתיק הוא שטח קטן ומרוכז שבו הבתים בנויים צפוף, צמודים זה לזה, עם מעברים צרים ובלי שטחים פתוחים ביניהם – זהו המבנה המכונס. הבנייה הצפופה נועדה בעבר להגנה (גוש בתים צמודים) ולשמירה על הקרקע החקלאית שמסביב. מחוץ לגלעין השכונות החדשות (מסומנות "מגורים") בנויות בצפיפות נמוכה יותר – תוצאה של תהליכי העיור.
(2) מסחר: לפי המקרא, המסחר נמצא לאורך הכביש המסומן "כביש מסחר" – ציר ראשי שעובר ביישוב, ולא בתוך הגלעין העתיק הצפוף. הגורם – נגישות: לאורך הציר הראשי עוברת רוב התנועה של התושבים ושל המבקרים, יש בו גישה לרכב ומקום לחניה ולמבנים גדולים יותר, ולכן החנויות מגיעות לקהל הגדול ביותר. (בבחינה ציינו באיזה חלק של היישוב נמצא הציר כפי שהוא נראה במפה.)
מה נדרש: (1) להראות במפה את מאפייני היישוב המכונס; (2) לבחור שימוש קרקע אחד, לתאר את מיקומו במרחב היישוב ולהסביר את הגורם למיקום.
תשובה מלאה:
(1) יישוב מכונס הוא יישוב שבו הבתים בנויים בצפיפות, צמודים זה לזה, בגוש אחד וללא שטחים פתוחים ביניהם. במפה זה בא לידי ביטוי בשטח המסומן במקרא "שטח מגורים בנוי בצפיפות (גלעין עתיק)": זהו הגלעין ההיסטורי של הכפר – שטח קטן ומרוכז, שבו המבנים צמודים זה לזה וביניהם מעברים צרים בלבד (ולא כבישים). הבנייה הצפופה נועדה בעבר להגנה – גוש בתים צמודים ששימש כ"חומה" – ולשמירה על הקרקע החקלאית במדרונות שסביב היישוב. מחוץ לגלעין, השכונות החדשות (מסומנות "מגורים") תופסות שטח גדול בהרבה, בצפיפות נמוכה יותר ולאורך הדרכים – תוצאה של תהליכי עיור.
(2) שימוש הקרקע שנבחר – מסחר.
מיקום: המקרא מבחין ב"כביש מסחר" – כלומר המסחר מרוכז ברצועה לאורך ציר תנועה ראשי ביישוב, ולא בתוך הגלעין העתיק. בבחינה תארו את מיקום הציר כפי שהוא נראה במפה (באיזה חלק של היישוב, ולאן הוא מוביל).
הגורם למיקום – נגישות: הציר הראשי הוא המקום שבו עוברת רוב התנועה – תושבי היישוב, תושבי יישובים סמוכים ומבקרים. חנויות זקוקות לקהל לקוחות גדול ולגישה נוחה ברכב ובחניה, ובמעברים הצרים של הגלעין אין מקום לכך. המסחר לאורך הכביש הוא גם ביטוי לתהליכי העיור ביישוב הדרוזי – מעבר מכלכלה חקלאית לכלכלת שירותים ומסחר.
(אפשר גם – בנייני ציבור ומוסדות חינוך: בתי ספר, מתנ"סים ומבני ציבור גדולים אינם יכולים לקום בגלעין הצפוף, ולכן הם ממוקמים מחוץ לו – בשכונות החדשות או בשולי השטח הבנוי, על מגרשים גדולים יחסית ליד דרכים. הגורם: צורך בשטח גדול, זמינות של קרקע ציבורית פנויה ונגישות לכל שכונות היישוב. בבחינה תארו את המיקום לפי הצבע שלהם במפה.)
הערה: המפה (הנספח) לא הייתה זמינה בעת כתיבת הפתרון; התשובה מבוססת על המקרא שלה. כתבו תמיד את המיקום כפי שאתם רואים אותו במפה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המאפיין המכונס מוצג דרך סימון במקרא (צפיפות, גלעין עתיק) ומוסבר; (2) המיקום מתואר במרחב היישוב, והגורם (נגישות) מוסבר בקשר לצורכי שימוש הקרקע.
שאלה 6 · מאמר – חשיבות ההגנה על מי התהום נוכח משבר האקלים
לא במיקוד תשפ"ז – המאמר בשאלה הוחלף במאמר אחר ב־2027, ונושאי משק המים (תפוצת מקורות המים, תמורות בצריכה ובאיכות, התמודדות עם בעיות משק המים) אינם בחומר 2027.
שימו לב:
שאלה 6 עוסקת במאמר: "חשיבות ההגנה על מי התהום נוכח משבר האקלים".
(קפלן מ', יקיר ד', רוזנפלד ד', אקולוגיה וסביבה, 15(3), 2024)
אַקְוַת ההר וְאַקְוַת החוף הן שתי אקוות חשובות במשק המים של ישראל.
על פי המאמר, תארו מאפיין אחד של כל אחת מן האקוות, שיש לו חשיבות רבה למשק המים של ישראל. (4 נקודות)
(1) שינויי האקלים משפיעים גם על מקורות המים בישראל.
לפניכם רשימה של תופעות הנגרמות משינויי האקלים.
בחרו באחת מן התופעות שברשימה, והציגו שתי השפעות של התופעה שבחרתם על מקורות המים הטבעיים בישראל. (5 נקודות)
(2) כותבי המאמר ממליצים לקבוע שימוש קרקע חדש: "שמורות הגנת מי תהום". הסבירו מהו שימוש קרקע זה, וכתבו כיצד הוא עשוי לאפשר הגנה על המים באקוות ההר והחוף. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
אקוות ההר: מאגר מי תהום גדול באיכות גבוהה בסלעי גיר ודולומיט (קרסטיים) של גב ההר, המתמלא מן הגשם הרב יחסית שיורד בהרים – מקור מים טבעי גדול ואיכותי, הנשאב בקידוחים ובמעיינות (ראש העין, התנינים).
אקוות החוף: שכבות חול וכורכר נקבוביות מתחת למישור החוף – מתחת לאזור הצפוף ביותר בארץ, כך שהמים זמינים קרוב לצרכנים; והיא משמשת מאגר אחסון טבעי, שאפשר להחדיר אליו עודפי מים (מותפלים או מי שיטפונות) בחורף ולשאוב אותם בקיץ או בשעת חירום.
מה נדרש: מאפיין אחד לכל אחת משתי האקוות, שמסביר את חשיבותה למשק המים.
תשובה מלאה:
אקוות ההר (ירקון–תנינים): נמצאת בסלעי גיר ודולומיט סדוקים (קרסטיים) של גב ההר – הרי יהודה, השומרון והכרמל. ההרים קולטים כמות משקעים גבוהה יחסית, והמים מחלחלים במהירות דרך הסדקים ומעשירים את האקווה. לכן זה אחד ממאגרי המים הטבעיים הגדולים בארץ, והמים בו באיכות גבוהה. הם נשאבים בקידוחים לאורך שולי ההר ויוצאים במעיינות גדולים (ראש העין, התנינים) – מקור מים זול וחשוב למשק.
אקוות החוף: שכבות חול וכורכר נקבוביות מתחת למישור החוף, לאורך כ־120 ק"מ. היא נמצאת מתחת לאזור הצפוף ביותר בארץ, ולכן המים בה זמינים קרוב לצרכנים בלי הובלה ארוכה. בנוסף היא משמשת "מחסן" טבעי: אפשר להחדיר אליה עודפי מים – מים מותפלים או מי שיטפונות בחורף – ולשאוב אותם בקיץ, בשנות בצורת או בשעת חירום (למשל תקלה במתקני ההתפלה).
הערה: התשובה כתובה כידע גאוגרפי כללי על שתי האקוות, התואם את נושא המאמר; בבחינה כדאי להוסיף את המושגים והדוגמאות מן המאמר שנלמד בכיתה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אקווה מאפיין ממשי (מיקום, סוג הסלע, איכות, תפקיד באגירה) וקשר ברור לחשיבותו למשק המים.
סעיף ב
(1) התופעה: עליית פני הים. א. חדירת מי ים מלוחים לאקוות החוף – מפלס הים העולה דוחף את מי הים פנימה מתחת ליבשה, והמים בקידוחים הקרובים לחוף נעשים מליחים ואינם ראויים לשתייה. ב. המלחה של נחלים ושל אזורי שפך ומעיינות סמוך לחוף, והצפה של קידוחים ומקורות מים נמוכים – פחות מים מתוקים זמינים.
(2) שמורות הגנת מי תהום הן שטחים שהוגדרו בתוכניות כשימוש קרקע מיוחד מעל אזורי ההעשרה של האקוות – המקומות שבהם הגשם מחלחל אל מי התהום. בשטחים אלה מגבילים או אוסרים בנייה, סלילה ותעשייה מזהמת, מזבלות ותחנות דלק, ושומרים על שטחים פתוחים. כך נשמר החלחול (הקרקע אינה מכוסה בבטון ובאספלט) – כמות המים באקוות נשמרת, ומונעים חדירת מזהמים – איכות המים נשמרת. באקוות ההר הדבר חשוב במיוחד כי המים מחלחלים מהר דרך סדקי הסלע הקרסטי, ובאקוות החוף – כי החולות שמעליה חדירים ושטחים פתוחים רבים בה נבנים.
מה נדרש: (1) לבחור תופעה אחת ולהציג בדיוק שתי השפעות על מקורות המים הטבעיים; (2) להסביר מהו שימוש הקרקע "שמורות הגנת מי תהום", וכיצד הוא מגן על המים.
תשובה מלאה:
(1) התופעה שנבחרה: עליית פני הים.
השפעה ראשונה – המלחת אקוות החוף: אקוות החוף צמודה לים, ובינה לבין מי הים קיים "ממשק" בין המים המתוקים למלוחים. כשמפלס הים עולה (ובמיוחד כשמפלס מי התהום יורד בגלל שאיבה), מי הים חודרים פנימה מתחת ליבשה. המים בקידוחים הקרובים לחוף נעשים מליחים, ואי אפשר להשתמש בהם לשתייה או להשקיה.
השפעה שנייה – פגיעה בנחלים, בשפכים ובמעיינות החוף: מי ים עולים לתוך שפכי הנחלים ומעיינות נמוכים, ובעת סערות מציפים שטחים נמוכים וקידוחים קרובים לחוף. מים מתוקים הופכים מליחים, וכמות המים הטבעיים הזמינה קטנה.
(אפשר גם – ירידה בכמות המשקעים: פחות מים מחלחלים ומעשירים את האקוות ומפלסיהן יורדים; פחות מים זורמים לכנרת ולנחלים ומעיינות מתייבשים. עלייה בטמפרטורה: התאדות רבה יותר מן הכנרת ומן הקרקע, ולכן פחות מים מגיעים לאקוות ולמאגרים; ביקוש גבוה יותר למים מוביל לשאיבת יתר. שינויים בתפוצת המשקעים: גשמים עזים וקצרים יוצרים יותר נגר עילי ושיטפונות ופחות חלחול לאקוות; יותר שנות בצורת רצופות.)
(2) מהו שימוש הקרקע: "שמורת הגנת מי תהום" היא שטח שתוכנית המתאר מגדירה כשימוש קרקע מיוחד, בדומה לשמורת טבע, מעל אזורי ההעשרה של האקוות – אזורים שבהם הסלע או החול החדירים חשופים, והגשם מחלחל דרכם אל מי התהום. בשטחים אלה מגבילים או אוסרים פעילויות מזיקות: בנייה וסלילה נרחבות, תעשייה מזהמת, מזבלות, תחנות דלק ומאגרי שפכים, ומשמרים שטחים פתוחים (טבעיים או חקלאיים).
כיצד הוא מגן על המים: (א) שמירה על הכמות – כשהקרקע נשארת פתוחה ולא מכוסה בבטון ובאספלט, הגשם ממשיך לחלחל ולהעשיר את האקווה, ופחות מים הופכים לנגר שזורם לים. (ב) שמירה על האיכות – מניעת מקורות זיהום מעל אזורי ההעשרה מונעת חלחול של דלקים, שפכים ופסולת אל מי התהום; זיהום של אקווה כמעט בלתי הפיך. באקוות ההר הדבר חשוב במיוחד, כי המים והמזהמים חודרים במהירות דרך סדקי הסלע הקרסטי בלי סינון; באקוות החוף – כי החולות שמעליה חדירים, ושטחים פתוחים רבים במישור החוף מכוסים בבנייה.
הערה: התשובות "על פי המאמר" כתובות כידע גאוגרפי כללי התואם את נושא המאמר; בבחינה כדאי להוסיף את המושגים מן המאמר שנלמד בכיתה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) תופעה אחת, ושתי השפעות שונות, כל אחת עם מנגנון; (2) שימוש הקרקע מוגדר (מה הוא ומה אסור בו), וההגנה מוסברת גם בהיבט הכמות וגם בהיבט האיכות, בקשר לשתי האקוות.
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון
(28 נקודות) בפרק זה יש לענות על שתיים מן השאלות 7–10 (לכל שאלה – 14 נקודות).
שאלה 7 · חשיבותו הגאופוליטית של המזרח התיכון
למזרח התיכון יש חשיבות גאופוליטית רבה בזכות היותו גשר בין שלוש יבשות.
הסבירו כיצד חשיבות זו באה לידי ביטוי במזרח התיכון בשני תחומים. (5 נקודות)
המורדים החות'ים בתימן, השולטים על שטח נרחב בים סוף ועל מצר באב אל־מנדב, הטילו בחודש אוקטובר 2023 מצור על ים סוף באמצעות תקיפת אוניות סוחר שעברו בים סוף ובתעלת סואץ בדרכן מן המפרץ הפרסי וממדינות מזרח אסיה אל מדינות במזרח התיכון ובאירופה. בעקבות התקפות אלה הפסיקו חברות הספנות האמריקניות והאירופיות הגדולות לשוט בים סוף ובתעלת סואץ ובחרו בנתיב שַׁיִט אחר.
המפה הסכמטית שלפניכם מציגה שני תוואי שיט מן המפרץ הפרסי וממדינות מזרח אסיה אל המזרח התיכון ואירופה.
[מפה]
בגרף שלפניכם מוצגים נתונים על תנועת אוניות מטען בתעלת סואץ ובכף התקווה הטובה מחודש אוקטובר 2023 עד חודש פברואר 2024.
[גרף]
(1) ציינו את מגמת השינוי העיקרית בתנועת אוניות מטען בתעלת סואץ ואת מגמת השינוי העיקרית בתנועת אוניות מטען בכף התקווה הטובה מחודש אוקטובר 2023 עד חודש פברואר 2024, והסבירו את הקשר בין מגמות אלה. (4 נקודות)
(2) תארו שתי השפעות כלכליות אפשריות של השינויים בתנועת אוניות המטען בתעלת סואץ על המדינות במזרח התיכון. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
1. תחום הסחר והתחבורה: המזרח התיכון נמצא במפגש אירופה, אסיה ואפריקה, ועוברים בו נתיבי הסחר הקצרים ביניהן – מעברי ים חשובים (תעלת סואץ, מצר באב אל־מנדב, מצר הורמוז, הבוספורוס) שדרכם עובר חלק גדול מן הסחר העולמי ומן הנפט, ונתיבי תעופה עם נמלי תעופה מרכזיים (דובאי, דוחא, איסטנבול).
2. התחום המדיני־צבאי: בשל המיקום המרכזי מעצמות העולם מבקשות להשפיע על האזור ולשלוט בנתיבים – הן מקימות בו בסיסים צבאיים, כורתות בריתות ומתערבות בסכסוכים (למשל מבצע סואץ 1956, נוכחות הצי האמריקני במפרץ הפרסי ובים סוף).
מה נדרש: שני תחומים שונים שבהם בא לידי ביטוי מעמדו של המזרח התיכון כגשר בין שלוש יבשות, וההסבר לכל תחום.
תשובה מלאה:
המזרח התיכון שוכן במפגש של שלוש יבשות – אירופה, אסיה ואפריקה – ובין ימים ואוקיינוסים (הים התיכון, ים סוף, המפרץ הפרסי, הים השחור והאוקיינוס ההודי).
תחום ראשון – סחר ותחבורה: דרך האזור עוברים הנתיבים הקצרים ביותר בין אירופה לאסיה. בים – תעלת סואץ (המחברת את הים התיכון לים סוף), מצר באב אל־מנדב, מצר הורמוז (שדרכו עובר כחמישית מן הנפט הנסחר בעולם) והמצרים הטורקיים. ביבשה ובאוויר – צינורות נפט וגז, נתיבי תעופה ונמלי תעופה שהפכו לצמתים עולמיים (דובאי, דוחא, איסטנבול). שליטה בנתיבים אלה מקנה הכנסות (למשל אגרות המעבר בתעלת סואץ למצרים) והשפעה על הכלכלה העולמית.
תחום שני – מדיני־צבאי: בשל המיקום המרכזי, המעצמות רואות באזור יעד אסטרטגי – השליטה בו מאפשרת להעביר כוחות ולשלוט בנתיבי הסחר והאנרגייה. לכן לאורך ההיסטוריה ניסו מעצמות לשלוט בו (הקולוניאליזם הבריטי והצרפתי, מבצע סואץ 1956), וכיום יש באזור בסיסים צבאיים של ארצות הברית ושל מעצמות אחרות, והצי האמריקני פועל במפרץ הפרסי ובים סוף כדי לשמור על חופש השיט.
(אפשר גם: תחום התרבות והדת – בזכות המיקום כצומת דרכים התפשטו מן האזור שלוש הדתות המונותאיסטיות ותרבויות עתיקות אל שלוש היבשות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תחומים נפרדים (כלכלי ומדיני־צבאי), כל אחד מוסבר בקשר לתפקיד "הגשר" ומודגם בדוגמאות קונקרטיות.
סעיף ב
(1) תעלת סואץ – ירידה חדה: מכ־470 אוניות באוקטובר 2023 לכ־210 בפברואר 2024 (ירידה של כ־56%), בעיקר מדצמבר 2023. כף התקווה הטובה – עלייה חדה: מכ־150 לכ־500 אוניות (פי כ־3.4). הקשר – מגמות הפוכות: בגלל התקפות החות'ים חברות הספנות העבירו את האוניות מתוואי 2 (ים סוף – סואץ) לתוואי 1 (מסביב לאפריקה דרך כף התקווה הטובה), ולכן כל ירידה בסואץ לוותה בעלייה בכף התקווה הטובה; הקווים נחתכים בסוף דצמבר 2023 – תחילת ינואר 2024.
(2) א. מצרים – ירידה חדה בהכנסות מאגרות המעבר בתעלת סואץ, אחד ממקורות מטבע החוץ העיקריים שלה; הדבר פוגע בתקציב המדינה ומחמיר את משבר החוב שלה. ב. מדינות שנמליהן על חופי ים סוף ובמזרח הים התיכון (ישראל – נמל אילת, ירדן – עקבה, ערב הסעודית – ג'דה) – פחות אוניות מגיעות, הנמלים מאבדים פעילות והכנסות, והסחורות המיובאות מתייקרות בגלל דרך ארוכה יותר ודמי ביטוח גבוהים.
מה נדרש: (1) לציין את המגמה בכל אחד משני הקווים ולהסביר את הקשר ביניהן; (2) בדיוק שתי השפעות כלכליות על מדינות במזרח התיכון.
תשובה מלאה:
(1) תעלת סואץ (קו רציף): באוקטובר–נובמבר 2023 מספר האוניות יציב, כ־460–500. מתחילת דצמבר 2023 חלה ירידה חדה ורציפה, עד כ־210 אוניות בפברואר 2024 – ירידה של כ־260 אוניות, כ־56%.
כף התקווה הטובה (קו מקווקו): באוקטובר–נובמבר 2023 מספר האוניות נמוך, כ־140–250. מסוף דצמבר 2023 חלה עלייה חדה, עד כ־500 אוניות בפברואר 2024 – עלייה של כ־355 אוניות, פי כ־3.4 (כ־243%).
הקשר: המגמות הפוכות ומשלימות זו את זו. בגלל התקפות החות'ים על אוניות בים סוף ובמצר באב אל־מנדב, השיט בתוואי 2 (מן האוקיינוס ההודי דרך ים סוף ותעלת סואץ אל הים התיכון) הפך למסוכן ויקר בביטוח. חברות הספנות העבירו את אוניותיהן לתוואי 1 – מסביב לאפריקה דרך כף התקווה הטובה. כלומר, האוניות שנעלמו מתעלת סואץ הן במידה רבה אותן אוניות שנוספו בכף התקווה הטובה; בסוף דצמבר 2023 – תחילת ינואר 2024 הקווים נחתכים, ומאז עוברות יותר אוניות בכף התקווה הטובה מאשר בסואץ. התוואי החלופי ארוך בהרבה (כ־6,000 ק"מ נוספים בדרך לאירופה, כ־10–14 ימי שיט נוספים).
הערה: החות'ים שיגרו טילים וכטב"מים לעבר ישראל כבר מ־19 באוקטובר 2023; התקיפות של אוניות סוחר בים סוף החלו ב־19 בנובמבר 2023, עם חטיפת האונייה "גלקסי לידר". לפי הגרף, הירידה החדה בתנועה בתעלת סואץ התחילה בדצמבר 2023.
(2) השפעה ראשונה – פגיעה בהכנסות של מצרים: תעלת סואץ היא אחד ממקורות מטבע החוץ החשובים ביותר של מצרים (לצד התיירות וכספי עובדים בחו"ל). כל אונייה משלמת אגרת מעבר, ולכן הירידה במספר האוניות הקטינה את הכנסות התעלה ביותר ממחצית ב־2024. הדבר פוגע בתקציב המדינה, מחמיר את המחסור במטבע חוץ ואת משבר החוב, ופוגע במקומות העבודה בערי התעלה.
השפעה שנייה – פגיעה בנמלים ובסחר של מדינות ים סוף: נמלים על חופי ים סוף – אילת (ישראל), עקבה (ירדן), ג'דה (ערב הסעודית) – קיבלו פחות אוניות; פעילות נמל אילת כמעט נעצרה. הסחורות שמגיעות למדינות האזור בדרך הארוכה מסביב לאפריקה, או בנמלים אחרים, מתייקרות בגלל עלויות דלק, זמן ודמי ביטוח גבוהים – והמחירים לצרכן עולים.
(אפשר גם: יצוא הנפט והגז ממדינות המפרץ לאירופה נעשה ארוך ויקר יותר, והדבר מקטין את כושר התחרות שלו; עלייה בביקוש לנתיבים יבשתיים חלופיים – למשל הובלה ביבשה מנמלי המפרץ דרך ערב הסעודית וירדן.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) לכל קו מגמה עם ערכים מן הגרף, והקשר מוסבר בהעברת האוניות בין שני התוואים שבמפה; (2) שתי השפעות כלכליות שונות, כל אחת על מדינות מוגדרות ועם מנגנון.
טעות נפוצה: לתאר כל קו בנפרד בלי להסביר שהאוניות "עברו" מתוואי אחד לאחר.
שאלה 8 · אי־שוויון מרחבי־כלכלי
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "אי־שוויון מרחבי־כלכלי בין המדינות ובתוכן" (מדדים כלכליים, מאפייני הסביבה הפיזית המשפיעים על ההבדלים ברמת הפיתוח) אינו בחומר 2027.
לפניכם טבלה ובה נתונים על מדדי פיתוח במדינות במזרח התיכון.
עיינו בטבלה, וענו על הסעיפים א–ב שאחריה.
[טבלה]
(1) דרגו את המדינות על פי רמת הפיתוח שלהן, מן הרמה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
בתשובתכם ציינו מדד אחד שעל פיו ביססתם את הדירוג.
(3 נקודות)
(2) הסבירו כיצד המדד שציינתם מבטא רמת פיתוח של מדינה. (3 נקודות)
מאפייני הסביבה הפיזית יכולים לסייע בפיתוח הכלכלי של מדינה או להגביל אותו.
בחרו בשתי מדינות מן הטבלה.
היעזרו במפות שבאטלס.
בנוגע לכל אחת מן המדינות שבחרתם, ציינו מאפיין פיזי אחד שיכול לסייע בפיתוח הכלכלה ומאפיין פיזי אחד שיכול להגביל אותו, והסבירו כיצד כל מאפיין מסייע בפיתוח הכלכלה או מגביל אותו (סך הכול – ארבעה מאפיינים פיזיים).
(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) המדד: צריכת חשמל לנפש. הדירוג: איחוד האמירויות הערביות (15.284 מגה ואט שעה לנפש) ← טורקיה (3.581) ← ירדן (1.858) ← מצרים (1.493).
(2) צריכת חשמל לנפש גבוהה מבטאת רמת חיים גבוהה – משקי בית עם מכשירי חשמל רבים, מיזוג אוויר ומחשבים – ומשק מפותח עם תעשייה, שירותים ותשתיות רחבות שצורכים אנרגייה רבה. במדינה מתפתחת חלק מן האוכלוסייה מחובר רק חלקית לרשת, התעשייה מועטה והצריכה לנפש נמוכה.
מה נדרש: (1) דירוג ארבע המדינות מן הגבוהה לנמוכה, וציון המדד שעליו מבוסס הדירוג; (2) הסבר מדוע המדד מבטא רמת פיתוח.
תשובה מלאה:
(1) המדד שנבחר: צריכת חשמל לנפש (מגה ואט שעה לנפש).
1. איחוד האמירויות הערביות – 15.284
2. טורקיה – 3.581
3. ירדן – 1.858
4. מצרים – 1.493
הפער גדול מאוד: הצריכה לנפש באיחוד האמירויות גדולה פי כ־10.2 מבמצרים. אותו סדר מתקבל גם לפי שיעור הפריון (1.2, 1.5, 2.6, 2.8 – ככל שהמדינה מפותחת יותר הפריון נמוך יותר).
(אפשר גם לפי התמ"ג לנפש: איחוד האמירויות (77,958.9) ← טורקיה (43,932.1) ← מצרים (19,094.1) ← ירדן (10,821.5); לפי מדד זה מצרים לפני ירדן. כל דירוג מקבל ניקוד מלא אם הוא תואם את המדד שצוין.)
(2) צריכת החשמל לנפש מבטאת את רמת הפיתוח בשני היבטים: (א) רמת החיים – במדינה מפותחת כמעט כל משקי הבית מחוברים לחשמל ומשתמשים במכשירי חשמל רבים (מיזוג אוויר, מקררים, מחשבים), ולכן הצריכה לנפש גבוהה; (ב) מבנה המשק – במדינה מפותחת יש תעשייה, שירותים, תחבורה ותשתיות (התפלה, תאורה, תקשורת) הצורכים כמויות גדולות של חשמל. במדינה מתפתחת חלק גדול מן האוכלוסייה עני, התעשייה מועטה ותשתית החשמל חלקית – ולכן הצריכה לנפש נמוכה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הדירוג כולל את כל המדינות לפי מדד אחד מוצהר, עם הערכים מן הטבלה; ההסבר מקשר בין המדד לבין רמת החיים ומבנה המשק.
טעות נפוצה: לבסס את הדירוג על כמה מדדים שונים בלי לציין מדד אחד, או לדרג לפי שיעור האבטלה בלי לשים לב שבו ערך נמוך מעיד על פיתוח גבוה.
סעיף ב
מצרים: מסייע – נהר הנילוס והדלתא: מים קבועים להשקיה וקרקע סחף פורייה מאפשרים חקלאות אינטנסיבית לאורך כל השנה וריכוז אוכלוסייה וערים. מגביל – אקלים מדברי צחיח: כ־95% משטח המדינה מדבר, ולכן השטח הראוי לחקלאות וליישוב קטן מאוד, והאוכלוסייה הגדולה דחוסה ברצועת הנילוס – מחסור בקרקע ובמים.
איחוד האמירויות: מסייע – מאגרי נפט וגז גדולים: יצוא הנפט מכניס הכנסות עצומות, המממנות פיתוח תשתיות, תעשייה, תיירות ושירותים. מגביל – אקלים צחיח ללא נהרות ומעט גשם: אין מים מתוקים טבעיים, החקלאות זניחה והמדינה תלויה בהתפלה יקרה וביבוא מזון.
מה נדרש: לשתי מדינות – לכל אחת מאפיין פיזי מסייע ומאפיין פיזי מגביל, וכל אחד מוסבר בקשר לכלכלה (סך הכול ארבעה).
תשובה מלאה:
מצרים:
מאפיין מסייע – נהר הנילוס והדלתא שלו: הנילוס זורם לאורך כל המדינה מדרום לצפון ומספק מים קבועים כל השנה, וסכר אסואן מווסת את הזרימה ומפיק חשמל. בעמק הנילוס ובדלתא נוצרה קרקע סחף פורייה. כך מתאפשרת חקלאות שלחין אינטנסיבית (כותנה, אורז, ירקות) כמה יבולים בשנה, ובעמק התרכזו הערים והתעשייה. (אפשר גם: המיקום לחופי שני ימים – הים התיכון וים סוף – המאפשר את תעלת סואץ.)
מאפיין מגביל – אקלים מדברי צחיח: מחוץ לעמק הנילוס כמעט אין גשם (פחות מ־100 מ"מ ברוב השטח), ולכן כ־95% משטח המדינה מדבר בלתי מיושב. האוכלוסייה הגדולה (יותר מ־100 מיליון) דחוסה ברצועה צרה, הקרקע החקלאית מועטה ביחס לאוכלוסייה, והמדינה נאלצת לייבא מזון ומתמודדת עם מחסור במים.
איחוד האמירויות הערביות:
מאפיין מסייע – מאגרי נפט וגז גדולים (בעיקר באבו דאבי): הפקת הנפט וייצואו מכניסים הון רב; ההכנסות מממנות תשתיות מודרניות, נמלים ונמלי תעופה, ופיתוח ענפים חדשים – תיירות, פיננסים ומסחר (דובאי) – ולכן התמ"ג לנפש גבוה מאוד (77,958.9 דולר).
מאפיין מגביל – אקלים מדברי צחיח וחם מאוד, ללא נהרות: יורדים פחות מ־100 מ"מ גשם בשנה ואין מקורות מים מתוקים טבעיים. החקלאות כמעט אינה אפשרית, המדינה תלויה ביבוא מזון ובהתפלת מי ים, הצורכת אנרגייה רבה ויקרה, והחום הקיצוני בקיץ מגביל עבודה בחוץ ומייקר קירור.
באטלס: מפות אקלים ומשקעים, מפה פיזית ומפת משאבי טבע (נפט וגז) של המזרח התיכון.
(אפשר גם: טורקיה – מסייע: משקעים רבים יחסית ונהרות (מקורות הפרת והחידקל) – חקלאות וחשמל הידרואלקטרי, וחופים ונוף הררי לתיירות; מגביל: תבליט הררי ורעידות אדמה (קרבה לגבולות לוחות; רעידת האדמה ב־2023) – קושי בתחבורה ונזק כבד לתשתיות. ירדן – מסייע: מינרלים (פוספטים, אשלג מים המלח) והחוף בעקבה; מגביל: מחסור חמור במים ושטח מדברי נרחב.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבעה מאפיינים פיזיים (שניים לכל מדינה, אחד מסייע ואחד מגביל), כל אחד מוסבר בקשר לענף או לתחום כלכלי מוגדר.
שאלה 9 · הגירה
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "הגירה בין מדינות" (גורמים כלכליים ופוליטיים להגירה בין מדינות המזרח התיכון ואל מחוצה לו) אינו בחומר 2027.
במהלך המאה ה־20 והמאה ה־21 התרחשה הגירה מרצון של אוכלוסייה מן המזרח התיכון אל מדינות אחרות.
(1) ציינו גורם אחד להגירה מרצון, והביאו דוגמה אחת להגירה כזאת. (3 נקודות)
(2) בעקבות שינויי האקלים במזרח התיכון מתרחשת הגירה מאולצת של אוכלוסייה אל מדינות אחרות.
מומחים מעריכים כי בעתיד תגבר ההגירה מעירק וממצרים בעקבות שינויי האקלים.
לפניכם רשימה של תופעות הנגרמות משינויי האקלים במזרח התיכון.
בחרו באחת מן המדינות: מצרים או עירק, ובאחת מן התופעות שברשימה.
הסבירו מדוע התופעה שבחרתם עלולה לגרום להגירת אוכלוסייה מן המדינה שבחרתם.
(4 נקודות)
(1) ההגירה מרצון של אוכלוסייה ממדינות במזרח התיכון יוצרת לעיתים קשיים במדינות שמהן היגרה אוכלוסייה זו.
הסבירו קושי אחד כזה. (4 נקודות)
(2) במדינות המפרץ הפרסי יש מאזן הגירה חיובי.
הסבירו את התועלת שמפיקות מדינות אלה ממאזן הגירה זה. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) גורם כלכלי – חיפוש עבודה ושכר גבוה יותר. דוגמה: הגירת עובדים ממצרים למדינות המפרץ הפרסי (ערב הסעודית, כווית) מאז שנות השבעים, בעקבות שגשוג הנפט. (אפשר גם: הגירת עובדים מטורקיה לגרמניה בשנות השישים.)
(2) מצרים – עלייה במפלס הים: דלתת הנילוס נמוכה מאוד (חלקים ממנה בגובה של מטר אחד או פחות מעל פני הים). עליית הים גורמת להצפת שטחים בחוף, לחדירת מי ים לקרקע ולמי התהום ולהמלחת הקרקעות. הדלתא היא האזור החקלאי העיקרי של מצרים וגרים בה עשרות מיליוני אנשים; אובדן הקרקע הפורייה והבתים פוגע בפרנסת החקלאים, ומי שאיבד את מקור מחייתו נאלץ להגר.
מה נדרש: (1) גורם אחד ודוגמה אחת; (2) לבחור מדינה אחת ותופעה אחת ולהסביר את השרשרת מן התופעה ועד ההגירה.
תשובה מלאה:
(1) גורם: כלכלי – הפער ברמת השכר ובתעסוקה. במדינות שבהן האבטלה גבוהה והשכר נמוך, אנשים מהגרים למדינות שבהן יש ביקוש לעובדים ושכר גבוה יותר.
דוגמה: מאז שנות השבעים של המאה ה־20, עם עליית הכנסות הנפט, מיליוני מהגרי עבודה ממצרים (וגם מירדן, מתימן ומלבנון) היגרו למדינות המפרץ הפרסי – ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות – ועבדו בבנייה, בחינוך, ברפואה ובשירותים.
(אפשר גם: הגירת עובדים מטורקיה לגרמניה בשנות השישים והשבעים ("עובדים אורחים"); הגירה של צעירים משכילים מלבנון ומאיראן לאירופה ולצפון אמריקה בחיפוש אחר השכלה ותעסוקה.)
(2) המדינה: מצרים; התופעה: עלייה במפלס הים.
דלתת הנילוס, בצפון מצרים, היא אזור שטוח ונמוך מאוד – חלקים גדולים ממנה נמצאים בגובה של מטר אחד או פחות מעל פני הים. בדלתא מרוכז יותר ממחצית השטח החקלאי של מצרים וחלק גדול מאוכלוסייתה, והיא גם יורדת לאט (שוקעת) כי סכר אסואן מונע הגעת סחף. עלייה במפלס הים התיכון גורמת: (א) להצפה ולסחיפה של שטחים בחוף, כולל חלקים מאלכסנדריה; (ב) לחדירת מי ים מלוחים אל הקרקע ואל מי התהום ולהמלחת שדות. כתוצאה מכך החקלאים מאבדים קרקע ויבולים, והתושבים מאבדים את בתיהם ואת פרנסתם. בהיעדר חלופה בתוך המדינה הצפופה, חלקם נאלצים להגר – ההגירה אינה נובעת מרצון אלא מאובדן מקור המחיה.
(אפשר גם: עירק – ירידה בכמות המשקעים / מדבור: עירק תלויה בפרת ובחידקל, שספיקתם קטנה בגלל ירידה במשקעים באזורי המקור ובגלל סכרים בטורקיה ובאיראן. מחסור במים, בצורות ממושכות והמלחת קרקעות בדרום (אזור הביצות ובצרה) גורמים לחקלאים לנטוש את הכפרים – תחילה לערים ובהמשך למדינות אחרות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) גורם מוגדר עם דוגמה קונקרטית (מקור, יעד, תקופה); (2) מדינה ותופעה נבחרו, וההסבר מציג שרשרת מלאה: התופעה ← הנזק לסביבה ולמשאבים ← אובדן פרנסה ← הגירה.
סעיף ב
(1) "בריחת מוחות": המהגרים הם לרוב צעירים, משכילים ומקצועיים (רופאים, מהנדסים, מורים). כשהם עוזבים, המדינה מאבדת כוח עבודה מיומן שהשקיעה בהכשרתו, חסרים אנשי מקצוע במערכות הבריאות, החינוך והכלכלה, והפיתוח הכלכלי מואט (למשל בלבנון ובמצרים).
(2) מאזן הגירה חיובי פירושו שנכנסים יותר מהגרים מאשר יוצאים. מדינות המפרץ – בעלות אוכלוסייה מקומית קטנה והון רב מנפט – מקבלות כך כוח עבודה רב וזול לבנייה, לשירותים, לתעשיית הנפט ולמשקי הבית, וגם מומחים מחו"ל. העובדים הזרים מאפשרים את הפיתוח המהיר של תשתיות, ערים ומשק מגוון, שהאוכלוסייה המקומית לבדה לא הייתה יכולה לבצע.
מה נדרש: (1) קושי אחד למדינות המוצא, מוסבר; (2) הסבר התועלת למדינות המפרץ ממאזן הגירה חיובי.
תשובה מלאה:
(1) הקושי – "בריחת מוחות" (בריחת כוח אדם מיומן): בהגירה מרצון יוצאים בעיקר צעירים בגיל העבודה, משכילים ובעלי מקצוע – רופאים, אחיות, מהנדסים, מורים ואנשי טכנולוגיה – כי הם יכולים להשיג שכר גבוה בחו"ל. מדינת המוצא השקיעה בחינוך ובהכשרה שלהם, אך אינה נהנית מתרומתם. כתוצאה מכך חסרים אנשי מקצוע במערכות הבריאות והחינוך ובענפי הכלכלה המתקדמים, היזמות והחדשנות פוחתות, והפיתוח הכלכלי של המדינה מואט. דוגמה: לבנון איבדה בשנים האחרונות חלק ניכר מן הרופאים והאחיות שלה.
(אפשר גם: פירוק משפחות ושינוי במבנה הגילים – בכפרים נשארים בעיקר ילדים, נשים וקשישים, וחסרות ידיים עובדות בחקלאות.)
(2) מאזן הגירה חיובי – מספר הנכנסים גדול ממספר היוצאים. במדינות המפרץ (איחוד האמירויות, קטר, כווית, ערב הסעודית) האוכלוסייה המקומית קטנה, ואילו ההכנסות מן הנפט עצומות. המהגרים – בעיקר מהודו, מפקיסטן, מבנגלדש, מהפיליפינים וממדינות ערב – מספקים כוח עבודה רב וזול לבנייה, לתעשיית הנפט, לשירותים ולמשקי הבית, וגם מומחים ובעלי מקצוע. בזכותם מדינות המפרץ בנו במהירות ערים, נמלים, נמלי תעופה ותשתיות, ומפתחות ענפים חדשים כמו תיירות ופיננסים. בכמה מדינות (איחוד האמירויות, קטר) העובדים הזרים הם רוב גדול של האוכלוסייה ושל כוח העבודה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) קושי אחד, עם מנגנון (מי עוזב ← מה חסר ← ההשפעה) ודוגמה; (2) התועלת מוסברת בקשר למאפייני מדינות המפרץ (אוכלוסייה קטנה, הון רב) ולתוצאה – פיתוח מהיר.
שאלה 10 · כלכלה במדינות המפרץ הפרסי
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "מאגרי נפט – הפקתם והשפעתם" ונושא "מכלכלת נפט לכלכלת שירותים מתקדמים" אינם בחומר 2027.
לפניכם טבלה ובה נתונים על כושר זיקוק הנפט במדינות המזרח התיכון בשנים נבחרות.
[טבלה]
(1) הסבירו מהו זיקוק נפט. (2 נקודות)
(2) ציינו את מגמת השינוי בכושר זיקוק הנפט במדינות המזרח התיכון, והציגו השפעה חיובית אחת או השפעה שלילית אחת של מגמה זו על מדינות אלה. (4 נקודות)
ערב הסעודית היא יצואנית הנפט הגולמי הגדולה בעולם. בשנת 2023 היא הודיעה כי היא מתכננת לפתח תעשייה של ייצור מכוניות חשמליות המתבססות על טכנולוגיה מתקדמת, כדי לממש את החזון של יורש העצר הסעודי לגיוון ענפי הכלכלה לקראת עתיד בר־קיימה.
לפניכם גרף ובו מוצגים נתונים על ייצור החשמל מנפט וממקורות מתחדשים במדינות המפותחות (OECD) בשנים נבחרות.
[גרף]
(1) ציינו את מגמת השינוי בייצור חשמל מנפט ואת מגמת השינוי בייצור חשמל ממקורות מתחדשים במדינות המפותחות בשנים 2012–2024. על פי המגמות שציינתם, הסבירו מדוע ערב הסעודית מעוניינת לצמצם את התלות הכלכלית שלה בנפט. (5 נקודות)
(2) הסבירו כיצד פיתוח תעשייה של ייצור מכוניות חשמליות המתבססות על טכנולוגיה מתקדמת תאפשר לערב הסעודית לממש את החזון של יורש העצר הסעודי לגיוון ענפי הכלכלה לקראת עתיד בר־קיימה. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) זיקוק נפט – תהליך תעשייתי שבו מחממים את הנפט הגולמי במגדלי זיקוק ומפרידים אותו (בזיקוק חלקי, לפי טמפרטורות רתיחה שונות) למוצרים: גז בישול, בנזין, נפט סילוני, סולר, מזוט ואספלט, וחומרי גלם לתעשייה הפטרוכימית.
(2) המגמה: עלייה – מ־8 מיליון חביות ליום ב־2005 ל־13 מיליון ב־2023 (עלייה של 62.5%), בעיקר בשנים 2017–2020 (מ־8.37 ל־11.36, כ־36%).
השפעה חיובית: המדינות מייצאות מוצרי נפט מזוקקים במקום נפט גולמי – מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה יותר, ולכן ההכנסות גדלות; בנוסף נוצרים מקומות עבודה ותעשייה פטרוכימית סביב בתי הזיקוק, והמדינות מספקות בעצמן את צורכי הדלק המקומיים.
מה נדרש: (1) הסבר המושג; (2) מגמה על פי הטבלה, והשפעה אחת – חיובית או שלילית.
תשובה מלאה:
(1) נפט גולמי, כפי שהוא נשאב מן הקרקע, הוא תערובת של פחמימנים רבים ואינו שמיש כמעט כמות שהוא. זיקוק הוא התהליך התעשייתי שבו מחממים את הנפט בבית זיקוק, והוא מופרד במגדל זיקוק לפי טמפרטורות הרתיחה (זיקוק חלקי) למוצרים שונים: גז בישול, בנזין, נפט סילוני, סולר, מזוט ואספלט, וכן חומרי גלם לתעשייה הפטרוכימית (פלסטיק, דשנים).
(2) המגמה: עלייה מתמדת בכושר הזיקוק – מ־8 מיליון חביות ליום ב־2005 ל־13 מיליון ב־2023: תוספת של 5 מיליון חביות ליום, 62.5%. העלייה הייתה איטית ב־2005–2017 (כ־4.6%) ומהירה במיוחד ב־2017–2020 (כ־35.7%), ונמשכה עד 2023 (כ־14.4%).
השפעה חיובית – ערך מוסף והכנסות: במקום לייצא נפט גולמי זול יחסית, המדינות מעבדות אותו בעצמן ומייצאות מוצרים מזוקקים ופטרוכימיים, שמחירם גבוה יותר. כך ההכנסות מכל חבית גדלות, נוצרים מקומות עבודה בבתי הזיקוק ובתעשיות שסביבם (למשל בערי התעשייה ג'ובייל וינבוע בערב הסעודית), והמדינות אינן תלויות ביבוא דלקים מזוקקים לשימוש המקומי.
(אפשר גם – השפעה שלילית: בתי זיקוק פולטים מזהמי אוויר וגזי חממה וגורמים לזיהום ים וקרקע; בנוסף ההשקעה הגדולה בתעשיית הנפט מעמיקה את התלות של כלכלת המדינות בנפט, בתקופה שבה העולם עובר לאנרגיות מתחדשות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המושג מוסבר – מה עושים ומה מתקבל; (2) המגמה מבוססת על נתוני הטבלה עם חישוב, וההשפעה אחת ומוסברת בשרשרת סיבה ותוצאה.
סעיף ב
(1) נפט – ירידה: מכ־3.6% מייצור החשמל ב־2012 לכ־1.2% ב־2024 (ירידה של כ־2/3). מקורות מתחדשים – עלייה מתמדת: מכ־20% ב־2012 לכ־34% ב־2024 (עלייה של כ־14 נקודות האחוז, כ־70%).
ההסבר: המדינות המפותחות הן הצרכניות הגדולות של נפט, והן מחליפות אותו במקורות מתחדשים. מכאן שהביקוש העולמי לנפט צפוי לרדת בטווח הארוך, ועמו מחירי הנפט. כלכלת ערב הסעודית תלויה בנפט (רוב הכנסות המדינה והיצוא), ולכן ירידה בביקוש תפגע קשות בהכנסותיה – והיא מעוניינת לגוון את כלכלתה מבעוד מועד.
(2) תעשיית מכוניות חשמליות היא ענף חדש שאינו מבוסס על הפקת נפט – מקור הכנסה ויצוא חלופי (גיוון). היא מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת ותיצור מקומות עבודה איכותיים לצעירים סעודים, תעביר ידע ותעודד ספקים ומחקר. בנוסף, מכוניות חשמליות אינן פולטות גזי חממה בנסיעה – תרומה לעתיד בר־קיימה.
מה נדרש: (1) שתי מגמות מן הגרף לשנים 2012–2024, והסבר על פיהן מדוע סעודיה רוצה לצמצם את תלותה בנפט; (2) הסבר כיצד התעשייה החדשה תורמת לגיוון הכלכלה ולקיימות.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף:
ההסבר: המדינות המפותחות (OECD) הן מן הצרכניות הגדולות של נפט מן המפרץ. הגרף מראה שהן מצמצמות את השימוש בנפט ועוברות במהירות לאנרגיות מתחדשות – בשל הסכמי האקלים, המאמץ להפחית פליטות והוזלת השמש והרוח. אם המגמה תימשך (וגם בתחבורה, עם המעבר למכוניות חשמליות), הביקוש העולמי לנפט צפוי לרדת בטווח הארוך, ועמו מחירי הנפט. כלכלת ערב הסעודית תלויה מאוד בנפט – רוב הכנסות הממשלה ורוב היצוא מגיעים ממנו – ולכן ירידה בביקוש תפגע בהכנסות, בתקציב ובתעסוקה. בנוסף, הנפט הוא משאב מתכלה. לכן ערב הסעודית מעוניינת לגוון את כלכלתה ולפתח ענפים שאינם תלויים בנפט, כל עוד ההכנסות מן הנפט מאפשרות לממן את המעבר.
(2) פיתוח תעשיית מכוניות חשמליות מתקדמות מקדם את החזון בכמה דרכים:
מעניין לציין: המדינה מתכננת להשתמש בהכנסות הנפט של היום כדי לבנות את הכלכלה שתחליף אותו מחר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שתי המגמות מתוארות עם ערכים מן הגרף, וההסבר מקשר ביניהן לבין הביקוש לנפט ולתלות של ערב הסעודית; (2) ההסבר מתייחס גם לגיוון הכלכלה וגם לקיימות, כפי שמבקש החזון.
פרק שלישי – ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 12–15 (לכל שאלה – 12 נקודות). שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
שאלה 11 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
השאלה זהה לשאלה 1 בשאלון 57361 (קיץ 2026).
בפרק זה תיבדק יכולתכם להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדתם עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבל ובמפות העולמיות והנושאיות שבאטלס.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא ניו זילנד.
בפרק זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 12–15 (לכל שאלה – 12 נקודות).
שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
ניו זילנד היא מדינת איים (בדרום מערב האוקיינוס השקט), והיא רחוקה מאוד ממדינות אחרות בעולם. שכנותיה הקרובות ביותר הן כמה מדינות איים הנמצאות במרחק של כאלף קילומטר ממנה.
הסבירו חיסרון אחד בתחום הכלכלה שנגרם לניו זילנד בשל ריחוקה ממדינות אחרות בעולם.
לפניכם שני גרפים.
גרף 1 ובו נתונים על הטמפרטורה השנתית הממוצעת ביפן, וגרף 2 ובו נתונים על הטמפרטורה השנתית הממוצעת בניו זילנד. בשתי המדינות שורר אקלים דומה, והמרחק בין כל אחת מהן לקו המשווה הוא כמעט זהה.
[גרף 1, גרף 2]
(1) עיינו בגרפים, וציינו את עונת השנה בכל אחת מן המדינות בחודש יולי (7) ובחודש ינואר (1). בתשובתכם השתמשו בביטויים: עונה חמה, עונה קרה.
(2) הסבירו מדוע עונות השנה בניו זילנד, שאותן ציינתם בתת־סעיף ב(1), שונות מעונות השנה ביפן.
(1) היעזרו במפה הפיזית של ניו זילנד שבנספח ד ובמפות שבאטלס, וציינו את ההבדל העיקרי במספר היישובים הגדולים בין האי הצפוני של ניו זילנד ובין האי הדרומי שלה.
(2) הסבירו גורם פיזי אחד להבדל שציינתם.
[נספח ד – מפה פיזית של ניו זילנד]
לפניכם רשימה של תופעות הנוגעות לתחום הסביבה בניו זילנד.
בחרו באחת מן התופעות, והסבירו את השפעתה על האדם ועל הסביבה בניו זילנד.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
עלויות הובלה גבוהות ומשך הובלה ארוך: כל סחורה המיוצאת מניו זילנד (מוצרי חלב, בשר, עץ) או מיובאת אליה (דלק, מכונות, מוצרי צריכה) צריכה לעבור אלפי קילומטרים בים או באוויר אל השווקים הגדולים (אסיה, אירופה, צפון אמריקה). לכן מחירי הייצוא שלה גבוהים יותר והיא פחות תחרותית מול יצרנים הקרובים לשווקים, ומחירי היבוא לצרכן המקומי גבוהים.
מה נדרש: להסביר חיסרון אחד בלבד, בתחום הכלכלה, הנובע מן הריחוק (הנגישות הנמוכה) של ניו זילנד. "הסבירו" – טענה, הסבר גאוגרפי וקישור לניו זילנד.
תשובה מלאה:
החיסרון: עלויות הובלה גבוהות בסחר החוץ.
ההסבר: ניו זילנד היא מדינת איים מבודדת בדרום־מערב האוקיינוס השקט, והשווקים הגדולים בעולם רחוקים ממנה אלפי קילומטרים (אפילו השכנות הקרובות נמצאות במרחק של כאלף קילומטר). כלכלתה נשענת על ייצוא מוצרי חקלאות (מוצרי חלב, בשר, צמר) ומוצרי עץ, ועל יבוא של דלק, מכונות ומוצרי צריכה. כל משלוח חייב לעבור דרך ארוכה בים או באוויר, ולכן הובלת הסחורה יקרה ואורכת זמן רב. כתוצאה מכך המחיר הסופי של מוצרי הייצוא בשווקים הרחוקים גבוה יותר, ויצרני ניו זילנד מתחרים בקושי ביצרנים הקרובים לשווקים; גם מוצרים מיובאים יקרים יותר לצרכן הניו זילנדי. במילים אחרות – הנגישות הנמוכה של המדינה לשווקים מייקרת את הסחר שלה.
(אפשר גם: שוק מקומי קטן ומבודד – אין מדינות שכנות קרובות שאפשר לסחור איתן בקלות ביבשה, ולכן קשה למשוך תאגידים רב־לאומיים ולפתח תעשייה בהיקף גדול.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: חיסרון אחד, כלכלי, מוסבר בשרשרת סיבתית מלאה: ריחוק ← דרך הובלה ארוכה ← עלות וזמן ← פגיעה בתחרותיות, ונקשר לענפי הייצוא של ניו זילנד.
טעות נפוצה: לכתוב "קשה להגיע לניו זילנד" בלי לומר מה הנזק הכלכלי (עלות ההובלה, התחרותיות).
סעיף ב
(1) יפן: יולי – עונה חמה (כ־23°C); ינואר – עונה קרה (כ־0°C).
ניו זילנד: יולי – עונה קרה (כ־5°C); ינואר – עונה חמה (כ־15°C).
(2) יפן נמצאת בחצי הכדור הצפוני וניו זילנד בחצי הכדור הדרומי. בגלל נטיית ציר כדור הארץ, בדצמבר–פברואר קרני השמש פוגעות בזווית גבוהה (קרוב לאנך) בחצי הכדור הדרומי והיום ארוך – ולכן בניו זילנד חם; ביוני–אוגוסט הקרניים אנכיות יותר בחצי הכדור הצפוני – ולכן ביפן חם ובניו זילנד קר. לכן העונות בשתי המדינות הפוכות.
מה נדרש: (1) לקרוא את שני הגרפים ולציין לכל מדינה את העונה ביולי ובינואר, במונחים "עונה חמה" / "עונה קרה"; (2) להסביר את הסיבה להיפוך העונות.
תשובה מלאה:
(1) בגרף 1 (יפן) הטמפרטורה ביולי היא כ־23°C, קרוב לשיא השנתי (כ־24°C באוגוסט) – יולי הוא עונה חמה. בינואר הטמפרטורה כ־0°C, הנמוכה בשנה – ינואר הוא עונה קרה.
בגרף 2 (ניו זילנד) המצב הפוך: ביולי הטמפרטורה כ־5°C, הנמוכה בשנה – יולי הוא עונה קרה; בינואר כ־15°C, קרוב לשיא (כ־16°C בפברואר) – ינואר הוא עונה חמה.
(2) הגורם להבדל הוא המיקום בחצאי כדור שונים: יפן שוכנת בחצי הכדור הצפוני, וניו זילנד בחצי הכדור הדרומי, במרחק דומה מקו המשווה (רוחב גאוגרפי דומה). ציר כדור הארץ נטוי (כ־23.5°) ביחס למישור סיבובו סביב השמש. ביוני–אוגוסט חצי הכדור הצפוני נוטה לעבר השמש: קרני השמש פוגעות בו בזווית גבוהה, קרוב לאנך, והאנרגייה מתרכזת בשטח קטן; גם היום ארוך – ולכן ביפן קיץ (עונה חמה). באותו זמן חצי הכדור הדרומי נוטה הרחק מן השמש: הקרניים פוגעות בזווית נמוכה ומתפזרות על שטח גדול, והיום קצר – ולכן בניו זילנד חורף (עונה קרה). בדצמבר–פברואר המצב מתהפך: חצי הכדור הדרומי נוטה לעבר השמש, ולכן בניו זילנד קיץ וביפן חורף.
הערה: הטווח השנתי בניו זילנד קטן יותר (כ־11 מעלות לעומת כ־24 ביפן) – השפעה ממתנת של האוקיינוס על מדינת איים קטנה; אין צורך בכך לתשובה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבע הקביעות (2 מדינות × 2 חודשים) נכונות, במונחים שנדרשו ומבוססות על ערכים מן הגרפים; ההסבר כולל את שני המרכיבים – חצאי כדור שונים ונטיית ציר כדור הארץ – ומקשר אותם לזווית קרני השמש ולאורך היום.
טעות נפוצה: להסביר את ההבדל ב"מרחק מן השמש" – העונות אינן נגרמות מקרבה לשמש אלא מנטיית הציר; או לכתוב רק "ניו זילנד בחצי הכדור הדרומי" בלי להסביר מדוע הדבר הופך את העונות.
סעיף ג
(1) באי הצפוני יש הרבה יותר יישובים גדולים מאשר באי הדרומי: במפה מסומנות 19 ערים באי הצפוני (ובהן אוקלנד וולינגטון) לעומת 9 בלבד באי הדרומי.
(2) התבליט: רוב שטח האי הדרומי הררי – רכס הרים גבוה ורציף (האלפים הדרומיים, מעל 1,000–2,500 מ') לאורך כל האי, עם מדרונות תלולים, אקלים קר ושלג. שטח כזה מקשה על בנייה, על חקלאות ועל סלילת דרכים, ולכן היישובים הגדולים מעטים ומרוכזים במישורי החוף הצרים (קריסטצ'רץ', דנודן). באי הצפוני רוב השטח נמוך ומתון יותר (0–500 מ'), יש בו יותר שטחים נוחים ליישוב ולחקלאות, ולכן נוצרו בו יותר ערים.
מה נדרש: (1) לציין את ההבדל העיקרי – באיזה אי יש יותר יישובים גדולים; (2) להסביר גורם פיזי אחד (לא אנושי) להבדל.
תשובה מלאה:
(1) על פי המפה שבנספח ד, באי הצפוני מספר היישובים הגדולים גדול בהרבה: מסומנות בו 19 ערים – ונגרי, נורת שור, אוקלנד, מנוקו, טאורנגה, המילטון, ווקטיין, רוטורואה, טאופו, גיזברן, ניו פלימות, נפיר, הייסטינגז, ונגנואי, פלמרסטן נורת', לווין, מסטרטן, אפר הט וולינגטן – ואילו באי הדרומי, שהוא גדול יותר בשטחו, מסומנות 9 ערים בלבד (נלסון, בלנהם, ווסט פורט, קריסטצ'רץ', אשברטן, טימרו, קווינסטאון, דנודן, אינברקרגיל). כלומר, ריכוז היישובים הגדולים (וגם האוכלוסייה) הוא באי הצפוני.
(2) גורם פיזי – התבליט (הטופוגרפיה): לפי צבעי הגובה במפה, לאורך האי הדרומי, מצפון־מזרח לדרום־מערב, עובר רכס הרים גבוה ורציף – האלפים הדרומיים – בגוונים צהובים־כתומים (מעל 1,000 ועד יותר מ־2,500 מ'). השטח ההררי מאופיין במדרונות תלולים, בקרחונים ובאקלים קר ומושלג. תנאים אלה מקשים על בנייה ועל פיתוח תשתיות ותחבורה, ומעט הקרקע בו מתאימה לחקלאות; לכן היישובים הגדולים באי הדרומי מעטים, והם מרוכזים בשולי האי – במישורי החוף הצרים (מישור קנטרברי סביב קריסטצ'רץ', דנודן, אינברקרגיל). באי הצפוני, לעומת זאת, רוב השטח נמוך ומתון (גוונים ירוקים, 0–500 מ'), עם מישורים ועמקים פוריים (קרקעות וולקניות), ולכן יש בו יותר שטח נוח ליישוב, לחקלאות ולתחבורה – ונוצרו בו ערים רבות יותר.
(אפשר גם: האקלים – האי הצפוני קרוב יותר לקו המשווה ולכן חם ונוח יותר, ואילו האי הדרומי קר יותר; באטלס – מפת טמפרטורות או מפת אזורי אקלים.)
באטלס: היעזרו במפה הפיזית של ניו זילנד (צבעי גובה) ובמפת צפיפות אוכלוסייה / ערים של אוסטרליה וניו זילנד.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מוצג כהשוואה בין שני האיים ומבוסס על ספירה מן המפה; הגורם שנבחר פיזי (תבליט) ומוסבר: מה המאפיין, למה הוא מקשה על יישוב, ואיך זה מתבטא בפיזור הערים.
טעות נפוצה: להביא גורם אנושי (למשל "הבירה באי הצפוני" או "שם יש יותר תעשייה") – הסעיף דורש גורם פיזי.
סעיף ד
נבחרה התופעה: בירוא יערות.
השפעה על הסביבה: כריתת היערות (בעיקר לטובת מרעה לכבשים ולפרות) פוגעת במגוון הביולוגי – מינים אנדמיים כמו ציפורים שאינן מעופפות (קיווי) מאבדים את בית הגידול שלהם; בלי שורשי העצים הקרקע חשופה לסחף במדרונות התלולים, ונהרות מזדהמים בסחופת.
השפעה על האדם: סחף הקרקע ומפולות פוגעים בשטחי החקלאות ובתשתיות (כבישים, בתים), ומגבירים את סכנת השיטפונות ביישובים במורד; פחות עצים קולטים פחמן דו־חמצני, וכך גדלה תרומת המדינה להתחממות האקלים. מנגד, הבירוא אפשר פיתוח חקלאות מרעה – ענף ייצוא מרכזי.
מה נדרש: לבחור תופעה אחת בלבד ולהסביר את השפעתה בשני ההיבטים – על האדם ועל הסביבה, תוך קישור לניו זילנד.
תשובה מלאה (התופעה שנבחרה – בירוא יערות):
בירוא יערות הוא כריתה או שריפה של יערות טבעיים כדי לפנות שטח לשימוש אחר. בניו זילנד בוראו רוב היערות הטבעיים כדי ליצור שטחי מרעה לכבשים ולפרות, שעליהם מבוסס ענף הייצוא החקלאי.
השפעה על הסביבה: (1) פגיעה במגוון הביולוגי – ניו זילנד מבודדת, ובה מינים אנדמיים רבים (כמו הקיווי) שמאבדים את בית הגידול שלהם ונמצאים בסכנת הכחדה. (2) סחף קרקע – בלי כיסוי הצומח ושורשי העצים, הגשם הרב סוחף את הקרקע במדרונות התלולים (הנפוצים באיים), ונהרות ואגמים מזדהמים בסחופת.
השפעה על האדם: (1) אובדן הקרקע הפורייה פוגע ביבולים ובמרעה, כלומר בפרנסת החקלאים. (2) מפולות קרקע וסחופת במעלה הנהרות מגבירות שיטפונות ופוגעות בכבישים, בבתים וביישובים במורד. (3) פחות עצים קולטים פחות פחמן דו־חמצני – התרומה להתחממות כדור הארץ גדלה. מנגד – לבירוא הייתה גם תועלת כלכלית: פיתוח חקלאות המרעה, ענף ייצוא חשוב.
אפשרויות לתופעות האחרות (אם נבחרה אחרת):
למה זה מקבל ניקוד מלא: תופעה אחת נבחרה, והתשובה מתייחסת לשני ההיבטים שנדרשו – הסביבה והאדם – עם מנגנון (מה קורה ולמה) וקישור לניו זילנד (מרעה, מינים אנדמיים, מדרונות תלולים).
טעות נפוצה: לתאר רק את ההשפעה על הסביבה, או לכתוב על כמה תופעות – רק התופעה הראשונה תיבדק.
שאלה 12 · פעילות געשית
השאלה זהה לשאלה 2 בשאלון 57361 (קיץ 2026).
בניו זילנד יש שכיחות גבוהה של פעילות געשית.
(1) עיינו במפות שבאטלס, וציינו באיזה משני האיים הגדולים של ניו זילנד יש הרי געש פעילים. (2 נקודות)
(2) הסבירו מדוע בניו זילנד יש שכיחות גבוהה של פעילות געשית. (4 נקודות)
לפעילות הגעשית בניו זילנד יש השפעות על כמה מענפי הכלכלה במדינה.
(1) ציינו שני ענפי כלכלה כאלה. (2 נקודות)
(2) הסבירו כיצד הפעילות הגעשית תורמת לפיתוח כל אחד מענפי הכלכלה שציינתם. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(1) באי הצפוני (למשל רואפהו, טונגרירו, נגאורוהואה במרכז האי, וטרנאקי במערבו).
(2) ניו זילנד שוכנת על גבול בין שני לוחות טקטוניים – הלוח הפסיפי והלוח ההודו־אוסטרלי – כחלק מ"טבעת האש" שמסביב לאוקיינוס השקט. מתחת לאי הצפוני הלוח הפסיפי (הכבד יותר) מחליק (נבלע) אל מתחת ללוח ההודו־אוסטרלי באזור הפחתה. הלוח השוקע נמס בעומק בגלל החום והלחץ, נוצרת מאגמה, והיא עולה דרך סדקים בקרום אל פני השטח – ולכן יש באי הצפוני הרי געש פעילים, שדות גאותרמיים וגייזרים.
מה נדרש: (1) לציין אי אחד, על סמך מפות האטלס; (2) להסביר את הגורם הטקטוני לפעילות הגעשית.
תשובה מלאה:
(1) הרי הגעש הפעילים נמצאים באי הצפוני: ברמה הוולקנית שבמרכז האי – רואפהו (ההר הגבוה באי, כ־2,800 מ'), טונגרירו ונגאורוהואה, מדרום לאגם טאופו (שהוא עצמו לוע ענק של הר געש); הר טרנאקי (ליד ניו פלימות); והאי הוולקני ווקארי (White Island) בים מול חופי ווקטיין. בנספח ד אפשר לראות את חרוט הר טרנאקי בחצי האי המערבי ואת האזור ההררי שבמרכז האי.
באטלס: מפת לוחות טקטוניים / רעידות אדמה והרי געש בעולם (סימון הרי געש פעילים), ומפה פיזית של ניו זילנד.
(2) הפעילות הגעשית היא תוצאה של פעולת הכוחות הפנימיים של כדור הארץ:
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) האי הנכון, עם דוגמאות; (2) ההסבר כולל את המיקום על גבול לוחות, את סוג המפגש (הפחתה) ואת המנגנון – היווצרות מאגמה ועלייתה – ומקשר לניו זילנד.
טעות נפוצה: לכתוב רק "ניו זילנד נמצאת בטבעת האש" בלי להסביר את התהליך שבגבול הלוחות.
סעיף ב
(1) תיירות; אנרגייה (ייצור חשמל גאותרמי).
(2) תיירות: הפעילות הגעשית יוצרת נופים ייחודיים – הרי געש, לועות, אגמים וולקניים, גייזרים, מעיינות חמים ובוץ רותח (רוטורואה, טאופו, הפארק הלאומי טונגרירו) – המושכים תיירים מן הארץ ומחו"ל; התיירים מוציאים כסף על לינה, הסעדה והדרכה, נוצרים מקומות עבודה ונבנות תשתיות.
אנרגייה: החום שבקרבת המאגמה מחמם מי תהום לקיטור; את הקיטור קודחים ומנצלים להנעת טורבינות בתחנות כוח גאותרמיות (כמו באזור טאופו) – מקור מקומי, זול ומתחדש שמספק כ־18% מן החשמל במדינה (ראו שאלה 14), וחוסך יבוא דלקים.
מה נדרש: (1) לציין בדיוק שני ענפי כלכלה; (2) להסביר לכל אחד מהם איך הפעילות הגעשית תורמת לפיתוחו – מן התופעה הגעשית אל התועלת הכלכלית.
תשובה מלאה:
(1) ענף התיירות; ענף האנרגייה (ייצור חשמל גאותרמי).
(2) תיירות: הפעילות הגעשית יצרה באי הצפוני נוף ייחודי ונדיר בעולם – הרי געש פעילים (רואפהו, טונגרירו), אגמים שנוצרו בלועות (אגם טאופו), ושדות גאותרמיים עם גייזרים, מעיינות חמים ובריכות בוץ רותח (באזור רוטורואה). אתרים אלה הם מוקד משיכה לתיירות טבע, הרפתקאות ומרפא (רחצה במעיינות חמים). זרם התיירים מכניס הכנסות מבתי מלון, מסעדות, הדרכה ותחבורה, יוצר מקומות עבודה ומעודד פיתוח תשתיות ביישובים כמו רוטורואה וטאופו.
אנרגייה: מתחת לאזורים הגעשיים המאגמה קרובה לפני השטח ומחממת את מי התהום. קודחים אל שכבות הסלע החם, והקיטור שעולה מניע טורבינות בתחנות כוח גאותרמיות (בעיקר באזור טאופו–רוטורואה). זהו מקור אנרגייה מקומי ומתחדש, הזמין כל השנה (בניגוד לרוח ולשמש), ומספק כ־18% מן החשמל של ניו זילנד – כך המדינה חוסכת יבוא דלקים ופולטת פחות גזי חממה.
(אפשר גם: חקלאות – אפר געשי שהתבלה יצר קרקעות וולקניות פוריות במרכז האי הצפוני, המתאימות למרעה ולגידולים; או תעשייה – קיטור גאותרמי משמש תהליכי ייצור תעשייתיים, למשל במפעלי נייר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני ענפים בדיוק, ולכל אחד שרשרת סיבתית: תופעה געשית ← משאב (נוף / חום) ← התועלת הכלכלית, עם מקומות קונקרטיים בניו זילנד.
טעות נפוצה: לציין "כלכלה" או "פיתוח" באופן כללי במקום ענף מוגדר; או לכתוב על הנזקים של הפעילות הגעשית, כשנשאלתם על תרומתה.
שאלה 13 · ערים
השאלה זהה לשאלה 3 בשאלון 57361 (קיץ 2026).
ולינגטון ואוקלנד הן שתי ערים גדולות בניו זילנד. ולינגטון היא בירת המדינה, ואוקלנד היא המרכז הכלכלי והמסחרי של המדינה.
עיינו במפה שבנספח ד ובמפות שבאטלס.
(1) ציינו את מיקומה הפיזי של כל אחת מן הערים, והסבירו מדוע המיקום של ולינגטון מסייע לה בתפקיד בירת ניו זילנד, ומדוע המיקום של אוקלנד מסייע לה בתפקיד המרכז הכלכלי והמסחרי של המדינה. (5 נקודות)
[נספח ד – מפה פיזית של ניו זילנד]
(2) לפניכם טבלה ובה נתונים בתחומי הכלכלה והדמוגרפיה של הערים ולינגטון ואוקלנד.
עיינו בטבלה, והסבירו כיצד היותה של ולינגטון בירה והיותה של אוקלנד מרכז כלכלי ומסחרי של ניו זילנד באים לידי ביטוי בנתונים שבטבלה. בססו את תשובתכם על נתון אחד מן הטבלה בנוגע לכל אחת מן הערים (סך הכול – שני נתונים). (3 נקודות)
[טבלה]
קווינסטאון היא עיר השוכנת באי הדרומי של ניו זילנד. בעיר מתרחשת צמיחה כלכלית מהירה המבוססת על פיתוח מואץ של ענף התיירות. לפיתוח מואץ זה עלולות להיות השפעות שליליות בתחום הסביבה. תארו שתי השפעות כאלה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
(1) ולינגטון – בקצה הדרומי של האי הצפוני, לחוף מצר קוק (המפריד בין שני האיים), ליד מפרץ (נמל טבעי). מיקום מרכזי בין שני האיים – נגישה לתושבי האי הצפוני ולתושבי האי הדרומי (מעבורות לאי הדרומי), ולכן מתאימה לבירה שמשרתת את כל המדינה.
אוקלנד – בצפון האי הצפוני, על מצר יבשה צר (איסתמוס) בין שני מפרצים: מפרץ לחוף האוקיינוס השקט במזרח ומפרץ לחוף ים טסמן במערב, בשטח נמוך ומישורי. שני נמלים טבעיים מוגנים פונים לשני צדי המדינה ולאסיה – נגישות גבוהה לסחר בין־לאומי; השטח המישורי מאפשר התפתחות של עיר גדולה, תעשייה ותחבורה; והיא שוכנת באי שבו מרוכזים רוב התושבים – שוק גדול.
(2) ולינגטון – בירה: 14.3% מן המועסקים בה עובדים במנהל ציבורי, פי כ־3.6 מאשר באוקלנד (4%) – בבירה נמצאים הפרלמנט, משרדי הממשלה ומוסדות השלטון.
אוקלנד – מרכז כלכלי: מספר המהגרים אליה מחו"ל – 83,700, פי כ־11 מאשר בוולינגטון (7,500) – המהגרים נמשכים אל מקומות התעסוקה הרבים של המרכז הכלכלי. (אפשר גם: שיעור המועסקים בתעשייה – 8.5% לעומת 4.5%.)
מה נדרש: (1) לציין מיקום פיזי לכל עיר ולהסביר, לכל עיר בנפרד, איך המיקום מתאים לתפקודה – בירה (ולינגטון), מרכז כלכלי ומסחרי (אוקלנד); (2) נתון אחד בדיוק מן הטבלה לכל עיר, והסבר כיצד הוא מבטא את התפקוד.
תשובה מלאה:
(1) ולינגטון – מיקום פיזי: בקצה הדרומי של האי הצפוני, לחופו של מצר קוק, המפריד בין האי הצפוני לאי הדרומי, לחוף מפרץ המשמש נמל טבעי.
מדוע זה מסייע לתפקיד הבירה: הבירה צריכה לשרת את תושבי המדינה כולה. ולינגטון נמצאת כמעט במרכז הגאוגרפי של ניו זילנד, בנקודת המפגש בין שני האיים – היא קרובה לאי הדרומי (מעבורות יוצאות ממנה אל האי הדרומי) ובאותה עת שוכנת באי הצפוני, שבו רוב האוכלוסייה. כך הנגישות למוסדות השלטון שווה יחסית לתושבי שני האיים. (רקע: בשל כך הועברה הבירה מאוקלנד לוולינגטון במאה ה־19.)
אוקלנד – מיקום פיזי: בצפון האי הצפוני, על מצר יבשה צר (איסתמוס) בין שני מפרצים – מפרץ הפונה אל האוקיינוס השקט במזרח, ומפרץ הפונה אל ים טסמן במערב – בשטח נמוך ומישורי יחסית.
מדוע זה מסייע לתפקיד המרכז הכלכלי: (א) נגישות לסחר ימי – יש לה נמלים טבעיים מוגנים בשני צדי האי, הפונים גם לאסיה ולאמריקה – שווקי הייצוא והיבוא העיקריים; (ב) השטח הנמוך והמישורי מאפשר בנייה בהיקף גדול, אזורי תעשייה, נמל ושדה תעופה, ותחבורה נוחה; (ג) היא שוכנת באזור עם אקלים נוח וקרוב לאזורים חקלאיים פוריים (עמק וואיקטו, המילטון) – ובאי שבו מרוכזת רוב האוכלוסייה, ולכן היא שוק צרכנים וכוח עבודה גדול.
באטלס: מפה פיזית של ניו זילנד ומפת אוכלוסייה / ערים.
(2) ולינגטון – הבירה: לפי הטבלה, 14.3% מן המועסקים בוולינגטון עובדים במנהל ציבורי, לעומת 4% בלבד באוקלנד – פי כ־3.6. בבירה מרוכזים הפרלמנט, משרדי הממשלה ומוסדות השלטון, ולכן חלק גדול מתושביה מועסקים בשירות הציבורי.
אוקלנד – המרכז הכלכלי: לפי הטבלה, 83,700 מהגרים מחו"ל הגיעו לאוקלנד, לעומת 7,500 בלבד לוולינגטון – פי כ־11 (הפרש של 76,200). המרכז הכלכלי והמסחרי מציע מגוון רב של מקומות עבודה בתעשייה, במסחר ובשירותים, והוא העיר הגלובלית של המדינה; לכן הוא מושך מהגרי עבודה רבים.
(אפשר גם לאוקלנד: שיעור המועסקים בתעשייה – 8.5% לעומת 4.5% בוולינגטון, פי כ־1.9 – ריכוז מפעלים ליד הנמל והשוק הגדול. שיעור המועסקים בשירותים פיננסיים – 4.2% לעומת 3.8% – ההבדל קטן ולכן פחות משכנע.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל עיר מתואר מיקום פיזי מדויק (אי, חוף, מצר / איסתמוס, מפרצים), ולכל אחת יש הסבר נפרד הקושר את המיקום לתפקוד. ב(2) נבחר נתון אחד בלבד לכל עיר, הוא מובא עם ערכו ועם השוואה לעיר האחרת, ומוסבר באמצעות התפקוד.
טעות נפוצה: לבחור לאוקלנד את נתון השירותים הפיננסיים (הפרש של 0.4 נקודות האחוז בלבד) – הוא אינו מבדיל בבירור בין הערים; או להביא יותר מנתון אחד לכל עיר.
סעיף ב
1. פגיעה בנוף ובשטחים הפתוחים: בנייה מהירה של מלונות, אתרי נופש, כבישים ושכונות מגורים על מדרונות ההרים ולחופי האגם מכסה שטחים טבעיים, פוגעת בבתי גידול ובמגוון הביולוגי ומשנה את הנוף ההררי שבגללו מגיעים התיירים.
2. זיהום מים ופסולת: מספר המבקרים הגדול מגדיל את כמות השפכים והפסולת מעבר ליכולת התשתיות של עיר קטנה; שפכים ונגר עירוני מגיעים לאגם (וואקטיפו) ולנחלים ומזהמים אותם.
מה נדרש: לתאר שתי השפעות שליליות בתחום הסביבה בלבד (לא חברתיות או כלכליות) של פיתוח תיירותי מואץ בקווינסטאון. "תארו" – מה קורה ומה התוצאה.
תשובה מלאה:
קווינסטאון שוכנת בפנים האי הדרומי, לחוף אגם בין רכסי האלפים הדרומיים (בנספח ד – בין שטחי ההרים הגבוהים), ומושכת תיירות של סקי, הרפתקאות ונוף. הצמיחה המהירה עלולה לפגוע בסביבה:
1. פגיעה בנוף הטבעי ובשטחים הפתוחים: כדי לקלוט מספר הולך וגדל של תיירים ותושבים נבנים במהירות מלונות, אתרי נופש וסקי, שכונות מגורים וכבישים – גם על מדרונות ההרים ולחופי האגם. הבנייה מכסה שטחים טבעיים, מקטעת בתי גידול ופוגעת בצומח ובבעלי החיים, ובשטח הררי עלולה גם להגביר סחף ומפולות במדרונות. בכך נפגע הנוף ההררי הייחודי – המשאב שבזכותו מגיעים התיירים.
2. זיהום מים, פסולת ועומס על התשתיות: תשתיות הביוב, המים וסילוק הפסולת של עיר קטנה אינן מתוכננות לעומס של מאות אלפי מבקרים בשנה. כמויות השפכים והאשפה גדלות, ושפכים ונגר עירוני מגיעים לאגם ולנחלים ומזהמים אותם; פסולת מצטברת באתרי טבע.
(אפשר גם: זיהום אוויר ופליטת גזי חממה בגלל עומס תנועת רכבים וטיסות רבות אל שדה התעופה של העיר; רעש.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות בדיוק, שתיהן סביבתיות, וכל אחת מתוארת כשרשרת: פעולת הפיתוח ← הפגיעה בסביבה ← התוצאה, בהקשר של עיר תיירות הררית לחוף אגם.
טעות נפוצה: לכתוב השפעות חברתיות־כלכליות (עליית מחירי הדיור, דחיקת תושבים) – הן אינן בתחום הסביבה.
שאלה 14 · אנרגייה
השאלה זהה לשאלה 4 בשאלון 57361 (קיץ 2026).
לפניכם גרף ובו מוצגים נתונים על מקורות אנרגייה לייצור חשמל בניו זילנד.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ב.
[גרף]
(1) ציינו מהו מקור האנרגייה המתחדש העיקרי במדינה, והסבירו שני תנאים פיזיים המאפשרים את השימוש הרב במקור אנרגייה זה בניו זילנד. (5 נקודות)
(2) הציגו השפעה שלילית אחת של השימוש במקור האנרגייה שציינתם על הסביבה. (2 נקודות)
(1) ניו זילנד חתמה על הסכמים המחייבים אותה לשמור על עקרונות של פיתוח בר־קיימה.
הסבירו כיצד שמירה על עקרונות אלה באה לידי ביטוי בהתפלגות השימוש במקורות אנרגייה לייצור חשמל במדינה. (2 נקודות)
(2) מדענים בתחום האקלים צופים כי בעקבות שינויי האקלים תפחת כמות השלג שירד בעונת החורף באי הדרומי.
הסבירו כיצד תחזית זו של המדענים עשויה להשפיע על ייצור של חשמל הידרואלקטרי בעונת הקיץ. נמקו את תשובתכם. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
(1) אנרגייה הידרואלקטרית – כ־60% מייצור החשמל.
תנאי 1 – כמות משקעים גבוהה: ניו זילנד נמצאת באזור הרוחות המערביות; הרוחות הלחות מן הים עולות על הרכסים (בעיקר האלפים הדרומיים) ומורידות משקעים רבים (גשם אורוגרפי ושלג) – זרימה שופעת בנהרות כל השנה.
תנאי 2 – תבליט הררי והפרשי גובה גדולים: הנהרות יורדים מן ההרים במדרונות תלולים, במהירות, והעמקים הצרים ואגמים (שרבים מהם נוצרו בידי קרחונים) מתאימים לבניית סכרים ומאגרים – מפל המים מניע את הטורבינות.
(2) בניית סכרים מציפה עמקים ויוצרת מאגרים: בתי גידול טבעיים ושטחי קרקע מוצפים, והמשטר הטבעי של הנהר משתנה – הסכר חוסם את נדידת הדגים ומונע הגעת סחף למורד הנהר.
מה נדרש: (1) לזהות בגרף את המקור המתחדש העיקרי ולהסביר בדיוק שני תנאים פיזיים (טבעיים) המאפשרים אותו; (2) להציג השפעה שלילית אחת על הסביבה.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף, המקור המתחדש העיקרי הוא האנרגייה ההידרואלקטרית – כ־60% מייצור החשמל בשנת 2023, פי כ־3.3 מן המקור השני (גאותרמי, כ־18%).
תנאי ראשון – משקעים רבים: ניו זילנד שוכנת ברוחב ממוזג באזור הרוחות המערביות. הרוחות נושאות אוויר לח מן האוקיינוס ומן ים טסמן; כשהן נתקלות ברכסי ההרים (האלפים הדרומיים ורכסי האי הצפוני) האוויר עולה, מתקרר ומוריד כמויות גדולות של גשם ושלג (משקעים אורוגרפיים). השלג והקרחונים שבהרים נמסים בהדרגה. כך מתקבלת ספיקה גדולה וקבועה בנהרות – "דלק" זמין לתחנות הכוח.
תנאי שני – תבליט הררי ותלול: ההרים הגבוהים (מעל 2,500 מ') יוצרים הפרשי גובה גדולים, והנהרות זורמים במהירות במדרונות תלולים. עמקים צרים ואגמים (רבים מהם קרחוניים) מאפשרים לבנות סכרים ומאגרים שבהם נאגרים המים; המים נופלים מגובה ומניעים טורבינות. ככל שהפרש הגובה וכמות המים גדולים יותר – מופק יותר חשמל.
באטלס: מפת משקעים שנתיים ומפה פיזית של ניו זילנד.
(2) השפעה שלילית – פגיעה במערכת האקולוגית של הנהר: כדי לייצר חשמל בונים סכרים ויוצרים מאגרים. המאגרים מציפים עמקים – בתי גידול טבעיים, צומח ושטחי קרקע אובדים. הסכר משנה את משטר הזרימה במורד (ספיקה נמוכה ולא טבעית), חוסם את נדידת הדגים, ולוכד את הסחף כך שהוא אינו מגיע לחלקו התחתון של הנהר ולחופים.
(אפשר גם: שינוי הנוף הטבעי בעמקים ובאגמים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המקור מזוהה מן הגרף עם ערכו; שני התנאים פיזיים (אקלים ותבליט), כל אחד עם מנגנון וקשר לייצור החשמל; ההשפעה השלילית אחת וסביבתית ומוסברת.
טעות נפוצה: לבחור "גאותרמי" כי ניו זילנד מפורסמת בפעילות געשית – הגרף מראה שההידרואלקטרי הוא העיקרי; או לתת תנאי לא פיזי ("השקעה ממשלתית").
סעיף ב
(1) רוב החשמל מופק ממקורות מתחדשים ונקיים: הידרואלקטרי 60%, גאותרמי 18%, רוח 7%, שמש 1% – יחד כ־86%; דלקים מחצביים (גז 9%, פחם 2%) – כ־11% בלבד. פיתוח בר־קיימה פירושו לספק את צורכי ההווה בלי לפגוע בדורות הבאים – שימוש במקורות שאינם מתכלים ופולטים מעט גזי חממה ומזהמים.
(2) ייצור החשמל ההידרואלקטרי בקיץ צפוי לרדת: השלג שמצטבר בהרים בחורף משמש "מאגר" טבעי – הוא נמס באביב ובקיץ ומזין את הנהרות והאגמים. פחות שלג ← פחות מי הפשרה בקיץ ← ספיקה נמוכה בנהרות ומפלס נמוך במאגרים ← פחות מים להנעת הטורבינות, דווקא בעונה שבה כמעט אין שלג חדש. המדינה תיאלץ להשלים חשמל ממקורות אחרים (גז, פחם – פגיעה ביעדי הקיימות – או רוח ושמש).
מה נדרש: (1) לקשר בין עקרונות פיתוח בר־קיימה לבין הנתונים בגרף; (2) להסביר כיצד ירידה בכמות השלג בחורף תשפיע על ייצור החשמל ההידרואלקטרי בקיץ, ולנמק.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח המספק את צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים לספק את צורכיהם – בין השאר על ידי שימוש במשאבים מתחדשים וצמצום הזיהום ופליטת גזי החממה. לפי הגרף, רוב החשמל בניו זילנד מופק ממקורות מתחדשים: הידרואלקטרי (כ־60%), גאותרמי (כ־18%), רוח (כ־7%) ושמש (כ־1%) – יחד כ־86%. הדלקים המחצביים, המתכלים ופולטים גזי חממה, מהווים מעט מאוד: גז (כ־9%) ופחם (כ־2%) – כ־11% בלבד. כך המדינה שומרת על משאבים לדורות הבאים ומצמצמת את תרומתה להתחממות האקלים, כפי שמחייבים ההסכמים.
(2) תשובה: ייצור החשמל ההידרואלקטרי בקיץ צפוי לרדת.
נימוק: בחורף יורד שלג רב על האלפים הדרומיים ונאגר על ההרים. זהו מעין "מאגר מים טבעי": באביב ובקיץ, כשהטמפרטורות עולות, השלג נמס בהדרגה, ומי ההפשרה מזינים את הנהרות ואת האגמים והמאגרים שעליהם בנויות תחנות הכוח באי הדרומי. אם בעקבות התחממות האקלים יירד פחות שלג (וחלק מן המשקעים ירד כגשם שזורם מיד, כבר בחורף), בקיץ יהיו פחות מי הפשרה: הספיקה בנהרות תקטן ומפלס המאגרים יירד, ולכן יוזרמו פחות מים דרך הטורבינות ויופק פחות חשמל – דווקא בעונה שבה אין תוספת שלג. כדי לענות על הביקוש תיאלץ המדינה להשלים חשמל ממקורות אחרים – תחנות גז ופחם (פליטות גבוהות יותר) או הרחבת אנרגיית הרוח והשמש.
(אפשר גם לציין: בקיץ החם גם ההתאדות מן המאגרים גדלה, מה שמחריף את המחסור.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההגדרה של קיימות נקשרת לנתונים מספריים מן הגרף (שיעור המתחדשים מול הדלקים המחצביים); (2) הכיוון (ירידה) ברור, והנימוק מסביר את תפקיד השלג כמאגר והשהיה עונתית בין החורף לקיץ.
טעות נפוצה: לכתוב "פחות שלג – פחות חשמל בחורף"; הנקודה היא שהשלג של החורף הוא שמזין את הנהרות בקיץ.
שאלה 15 · חקלאות וסביבה
השאלה זהה לשאלה 5 בשאלון 57361 (קיץ 2026).
ענף מוצרי החלב וענף מוצרי העץ והנייר הם ענפי ייצוא עיקריים של ניו זילנד. בשנת 2008 נחתם הסכם סחר חופשי בין ניו זילנד ובין סין, שבה מתגוררת 18% מאוכלוסיית העולם. על פי הסכם זה, כל מוצרי החלב ורוב מוצרי העץ והנייר שניו זילנד מייצאת לסין פטורים ממכס. הסכם זה גרם לשינוי ביעדי הייצוא העיקריים של ניו זילנד.
לפניכם טבלה ובה נתונים על שיעור הייצוא של ניו זילנד לפי מדינות נבחרות בשנת 2007 ובשנת 2023.
[טבלה]
(1) על פי נתוני הטבלה, ציינו מה היה השינוי ביעדי הייצוא העיקריים של ניו זילנד. (2 נקודות)
(2) יש הטוענים כי השינוי ביעדי הייצוא העיקריים משפיע לטובה על ניו זילנד, ויש הטוענים כי שינוי זה עלול לפגוע בה. הציגו נימוק אחד התומך באחת הטענות האלה. (3 נקודות)
בשנת 2022 הנהיגה ממשלת ניו זילנד רפורמה בענף החקלאות. המטרה העיקרית של הרפורמה הייתה להפחית את כמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספרה בעקבות פעילות חקלאית.
לפניכם גרף ובו מוצג מספר הכבשים שגידלו החקלאים בניו זילנד בשנים נבחרות.
[גרף]
(1) עיינו בגרף, והסבירו כיצד השינוי במספר הכבשים בניו זילנד יכול לתרום להפחתת פליטת גזי החממה בניו זילנד. (4 נקודות)
(2) אחד היעדים ברפורמה זו הוא נטיעת מיליארד עצים עד שנת 2028.
תארו יתרון אחד בתחום הסביבה או הכלכלה בנטיעה של מיליארד עצים. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
(1) סין הפכה מיעד שולי ליעד הייצוא העיקרי: שיעור הייצוא אליה עלה מ־5% ב־2007 ל־27% ב־2023 (פי 5.4). במקביל ירד השיעור לאוסטרליה (מ־22% ל־13%), שהייתה היעד העיקרי ב־2007, וליפן (מ־9% ל־6%); לארצות הברית – ללא שינוי (12%).
(2) טענה "לטובה": סין היא שוק עצום (18% מאוכלוסיית העולם) עם מעמד ביניים מתרחב וביקוש גדל למוצרי חלב ועץ; הפטור מן המכס מוזיל את המוצרים של ניו זילנד ומשפר את כושר התחרות שלהם – כך גדלים היקף הייצוא, ההכנסות ומקומות העבודה בחקלאות ובייעור.
(אפשר גם – טענה "לפגוע": תלות גבוהה ביעד אחד – יותר מרבע מן הייצוא לסין; משבר כלכלי בסין או מתיחות מדינית עלולים לפגוע קשות בכלכלת ניו זילנד.)
מה נדרש: (1) לציין את השינוי ביעדי הייצוא, על בסיס הטבלה; (2) לבחור אחת משתי הטענות ולהציג לה נימוק אחד.
תשובה מלאה:
(1) השינוי העיקרי: סין הפכה ליעד הייצוא העיקרי של ניו זילנד. ב־2007 רק 5% מן הייצוא הגיע לסין, וב־2023 – 27%: עלייה של 22 נקודות האחוז, פי 5.4. במקביל ירד חלקה של אוסטרליה, שהייתה היעד המוביל ב־2007, מ־22% ל־13% (ירידה של 9 נקודות האחוז, כ־41%), ושל יפן מ־9% ל־6%; חלקה של ארצות הברית לא השתנה (12%). כלומר, יעדי הייצוא עברו מאוסטרליה (וממדינות מפותחות) אל סין.
(2) נימוק התומך בטענה שהשינוי משפיע לטובה: סין היא השוק הגדול בעולם – 18% מאוכלוסיית העולם – ובשל הצמיחה הכלכלית המהירה שלה מעמד הביניים גדל ועמו הביקוש למזון איכותי (מוצרי חלב) ולחומרי בנייה ונייר (עץ). הסכם הסחר החופשי, שבו המוצרים פטורים ממכס, מוזיל את מוצרי ניו זילנד בשוק הסיני ומעניק להם יתרון על פני מתחרים שמשלמים מכס. התוצאה – היקף ייצוא גדול יותר, הכנסות גבוהות יותר למדינה, ותעסוקה ופיתוח בחקלאות, בתעשיית החלב ובייעור. זהו ביטוי לתהליך הגלובליזציה – פתיחת שווקים והסרת חסמי סחר.
(אפשר גם – נימוק לטענה שהשינוי עלול לפגוע: "שמים את כל הביצים בסל אחד" – יותר מרבע מן הייצוא תלוי במדינה אחת. האטה כלכלית בסין, שינוי בטעם הצרכנים או סכסוך מדיני ומכסים חדשים עלולים לגרום לירידה חדה בהכנסות ניו זילנד; בנוסף, הביקוש הגדל מעודד הרחבת רפתות וכריתת יערות – לחץ על הסביבה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השינוי מנוסח בבירור ומבוסס על נתוני הטבלה (סין עלתה, אוסטרליה ירדה); (2) נבחרה טענה אחת, עם נימוק אחד מפותח: הגורם (שוק גדול + פטור ממכס) ← התוצאה לכלכלת ניו זילנד.
טעות נפוצה: להציג נימוקים לשתי הטענות כתשובה – נדרש נימוק אחד לטענה אחת.
סעיף ב
(1) לפי הגרף מספר הכבשים ירד מכ־40 מיליון ב־2006 לכ־25.3 מיליון ב־2022 – ירידה של כ־15 מיליון, כ־37%. כבשים הם מעלי גירה: בתהליך העיכול בקיבתם נוצר גז מתאן הנפלט לאטמוספרה, ומן ההפרשות שלהם (ומן הדשנים במרעה) נפלט תחמוצת החנקן – שניהם גזי חממה חזקים. בניו זילנד החקלאות היא מקור הפליטות הגדול (כמחצית מן הפליטות – כ־53% ב־2023), ולכן פחות כבשים = פחות מתאן ותחמוצת חנקן = הפחתה בפליטת גזי החממה.
(2) יתרון סביבתי: העצים קולטים פחמן דו־חמצני מן האטמוספרה בתהליך הפוטוסינתזה ואוגרים את הפחמן בעצה ובקרקע – כך מתקזזת חלק מפליטת גזי החממה של המדינה ומואטת התחממות כדור הארץ.
מה נדרש: (1) לתאר מן הגרף את השינוי במספר הכבשים ולהסביר את הקשר בינו לבין פליטת גזי החממה; (2) לתאר יתרון אחד – סביבתי או כלכלי – של נטיעת מיליארד עצים.
תשובה מלאה:
(1) השינוי בגרף: עד 2006 מספר הכבשים יציב, כ־40 מיליון (כ־40.2 מיליון ב־2006). מ־2007 חלה ירידה – חדה ב־2007–2009 (לכ־32.4 מיליון) ואחר כך ירידה מתונה ורציפה, עד כ־25.3 מיליון ב־2022. סך הכול ירידה של כ־14.9 מיליון כבשים, כ־37%.
הקשר לגזי החממה: כבשים (כמו פרות) הם מעלי גירה. בתהליך העיכול בקיבתם מפרקים חיידקים את העשב, ונוצר גז מתאן שהם פולטים לאוויר; המתאן הוא גז חממה חזק בהרבה מפחמן דו־חמצני. בנוסף, השתן והגללים של בעלי החיים והדשנים החנקניים שמפוזרים בשטחי המרעה פולטים תחמוצת חנקן (N₂O), גם הוא גז חממה חזק. בניו זילנד, שבה ענף המרעה הוא ענף מרכזי, החקלאות אחראית לכמחצית מפליטת גזי החממה של המדינה (כ־53% ב־2023) – שיעור גבוה במיוחד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. לכן ירידה של יותר משליש במספר הכבשים פירושה פחות מתאן ופחות תחמוצת חנקן הנפלטים לאטמוספרה – תרומה ישירה להפחתת הפליטות, כמטרת הרפורמה. בנוסף, שטחי מרעה שמתפנים יכולים להפוך ליערות שקולטים פחמן.
(2) יתרון בתחום הסביבה – קליטת פחמן: עצים קולטים פחמן דו־חמצני מן האטמוספרה בתהליך הפוטוסינתזה, ואוגרים את הפחמן בגזע, בענפים, בשורשים ובקרקע לאורך עשרות שנים. נטיעה של מיליארד עצים יוצרת "מבלע פחמן" גדול, שמקזז חלק מן הפליטות של החקלאות ושל התחבורה ומסייע לניו זילנד לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות ולהאט את התחממות האקלים.
(אפשר גם – בתחום הכלכלה: פיתוח ענף הייעור ומוצרי העץ והנייר, שהוא ענף ייצוא עיקרי (סעיף א), ויצירת מקומות עבודה במשתלות, בנטיעה ובעיבוד העץ באזורים כפריים; או בתחום הסביבה: שורשי העצים מייצבים את הקרקע במדרונות ומפחיתים סחף.)
עדכון: יעד נטיעת מיליארד העצים הוצב כבר בשנת 2018 (עד סוף 2025 ניטעו כ־800 מיליון עצים), ותוכנית התמחור של פליטות החקלאות שהוצעה ב־2022 בוטלה ב־2024; בבחינה יש לענות לפי הנתון שבשאלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השינוי מתואר עם מספרים מן הגרף (מכ־40 לכ־25.3 מיליון, כ־37%), והקשר לגזי החממה מוסבר במנגנון – מתאן ממעלי גירה ותחמוצת חנקן – ובחשיבות החקלאות בפליטות של ניו זילנד; (2) יתרון אחד, מתואר כתהליך (קליטה ואגירה של פחמן) עם התוצאה.
טעות נפוצה: לכתוב שהכבשים "פולטים פחמן דו־חמצני" – גז החממה העיקרי מבעלי חיים מעלי גירה הוא מתאן.