דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 571 - מתכונת 7 ברמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035571 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 571 (5 יח"ל), ברמת בגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · שאלות קצרות: סכום ריבועי האי-זוגיים, מרובעים בני חסימה, אסימפטוטות של שורש ומשפחה רציונלית

ענו על שניים מארבעת הסעיפים א–ד שלפניכם. אם תענו על יותר משני סעיפים, ייבדקו רק שתי התשובות הראשונות שבמחברתכם.

א.

הוכיחו באינדוקציה או בכל דרך אחרת כי בעבור כל nn טבעי מתקיים: 12+32+52+…+(2n−1)2=n⋅(2n−1)⋅(2n+1)31^2+3^2+5^2+\ldots+(2n-1)^2=\frac{n\cdot(2n-1)\cdot(2n+1)}{3}

במשולש חד-זווית ABCABC, הגבהים BEBE ו-CFCF נפגשים בנקודה HH (ראו סרטוט). נתון: BC=12BC=12, AH=8AH=8.

ABCEFH
ב(1).

הוכיחו שאפשר לחסום במעגל כל אחד מן המרובעים: AFHEAFHE, BCEFBCEF.

ב(2).

מהו סכום השטחים של המעגלים החוסמים את המרובעים: AFHEAFHE, BCEFBCEF?

נתונה הפונקציה: f(x)=2x+1x2−2x−8+1f(x)=\frac{2x+1}{\sqrt{x^2-2x-8}}+1.

ג(1).

מהו תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x)?

ג(2).

ידוע כי האסימפטוטות של גרף הפונקציה f(x)f(x) המאונכות לצירים, חותכות זו את זו. חשבו את השטח הכלוא בין האסימפטוטות. נמקו את התשובה.

נתונה הפונקציה: f(x)=a⋅(x−1)x2−9f(x)=\frac{a\cdot(x-1)}{x^2-9}, המוגדרת עבור: x≠3x\neq3 ו-x≠−3x\neq-3, a≠0a\neq0 הוא פרמטר. אחד מן הגרפים א-ה שלפניכם מתאים לפונקציה f(x)f(x) בעבור a>0a>0, ואחד מהם מתאים לפונקציה f(x)f(x) בעבור a<0a<0.

גרף א
גרף ב
גרף ג
גרף ד
גרף ה
ד(1).

איזה מן הגרפים מתאים לפונקציה f(x)f(x) בעבור a>0a>0? נמקו את התשובה בקצרה.

ד(2).

איזה מן הגרפים מתאים לפונקציה f(x)f(x) בעבור a<0a<0? נמקו את התשובה בקצרה.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

הוכחה

שלב הבסיס (n=1n=1): אגף שמאל 12=11^2=1, ואגף ימין 1⋅1⋅33=1\frac{1\cdot1\cdot3}{3}=1. הטענה נכונה.

הנחת האינדוקציה: נניח שעבור nn טבעי כלשהו מתקיים 12+32+…+(2n−1)2=n(2n−1)(2n+1)31^2+3^2+\ldots+(2n-1)^2=\frac{n(2n-1)(2n+1)}{3}.

שלב הצעד: האיבר הבא בטור הוא (2(n+1)−1)2=(2n+1)2(2(n+1)-1)^2=(2n+1)^2. צריך להראות ש-

12+32+…+(2n−1)2+(2n+1)2=(n+1)(2n+1)(2n+3)31^2+3^2+\ldots+(2n-1)^2+(2n+1)^2=\frac{(n+1)(2n+1)(2n+3)}{3}

לפי ההנחה, אגף שמאל שווה ל-n(2n−1)(2n+1)3+(2n+1)2\frac{n(2n-1)(2n+1)}{3}+(2n+1)^2. מוציאים את הגורם המשותף (2n+1)(2n+1):

(2n+1)[n(2n−1)+3(2n+1)]3=(2n+1)(2n2+5n+3)3\frac{(2n+1)\left[n(2n-1)+3(2n+1)\right]}{3}=\frac{(2n+1)(2n^2+5n+3)}{3}

מפרקים: 2n2+5n+3=(n+1)(2n+3)2n^2+5n+3=(n+1)(2n+3), ולכן הסכום שווה ל-(n+1)(2n+1)(2n+3)3\frac{(n+1)(2n+1)(2n+3)}{3} - בדיוק מה שנדרש.

לפי עקרון האינדוקציה, הטענה נכונה לכל nn טבעי.

טעות נפוצה: לכתוב שהאיבר הבא הוא (2n)2(2n)^2 או (n+1)2(n+1)^2 (להוסיף 1 לבסיס במקום להציב n+1n+1 בביטוי 2n−12n-1); עבור n=1n=1 מתקבל אז 1+4=51+4=5 במקום 1+9=101+9=10.

סעיף ב(1)

תשובה:

הוכחה

במרובע AFHEAFHE: ∠AFH=90∘\angle AFH=90^\circ (כי CFCF גובה) ו-∠AEH=90∘\angle AEH=90^\circ (כי BEBE גובה). אלה זוויות נגדיות, וסכומן 180∘180^\circ - לכן אפשר לחסום את AFHEAFHE במעגל.

במרובע BCEFBCEF: ∠BEC=90∘\angle BEC=90^\circ ו-∠BFC=90∘\angle BFC=90^\circ. שתי הזוויות נשענות על אותה צלע BCBC, והקודקודים EE ו-FF נמצאים באותו צד שלה. נקודה שממנה רואים את BCBC בזווית ישרה נמצאת על המעגל שקוטרו BCBC, ולכן BB, CC, EE, FF על מעגל אחד.

טעות נפוצה: לחפש גם במרובע BCEFBCEF זוג זוויות נגדיות ישרות, כמו ב-AFHEAFHE - אין כאלה (∠BFE\angle BFE ו-∠BCE\angle BCE אינן ישרות); הנימוק כאן הוא שתי זוויות ישרות הנשענות על אותה צלע BCBC.

סעיף ב(2)

תשובה:

52π52\pi

במעגל החוסם את AFHEAFHE: הזווית ההיקפית ∠AFH=90∘\angle AFH=90^\circ נשענת על קוטר, ולכן AH=8AH=8 קוטר, והרדיוס 4.

במעגל החוסם את BCEFBCEF: הזווית ∠BEC=90∘\angle BEC=90^\circ נשענת על BCBC, ולכן BC=12BC=12 קוטר, והרדיוס 6.

סכום השטחים:

π⋅42+π⋅62=16π+36π=52π\pi\cdot4^2+\pi\cdot6^2=16\pi+36\pi=52\pi

טעות נפוצה: להציב את הקטרים כרדיוסים בנוסחה πr2\pi r^2 ולקבל π(82+122)=208π\pi(8^2+12^2)=208\pi.

סעיף ג(1)

תשובה:

x<−2x<-2 או x>4x>4

השורש נמצא במכנה, ולכן הביטוי שבתוכו חייב להיות חיובי ממש:

x2−2x−8>0⇒(x−4)(x+2)>0x^2-2x-8>0\quad\Rightarrow\quad(x-4)(x+2)>0

פרבולה "מחייכת" שאפסיה −2-2 ו-44 חיובית מחוץ לקטע שבין האפסים.

תחום ההגדרה: x<−2x<-2 או x>4x>4.

טעות נפוצה: לקחת את התחום שבין האפסים, −2<x<4-2<x<4 - שם הביטוי שבתוך השורש שלילי.

סעיף ג(2)

תשובה:

24

אסימפטוטות אנכיות: בקצוות התחום המכנה שואף ל-0. ב-x=4x=4 המונה 2⋅4+1=9≠02\cdot4+1=9\neq0, וב-x=−2x=-2 המונה −3≠0-3\neq0. לכן x=4x=4 ו-x=−2x=-2 אסימפטוטות אנכיות.

אסימפטוטות אופקיות: מחלקים מונה ומכנה ב-∣x∣=x2|x|=\sqrt{x^2}:

2x+1x2−2x−8=2x+1∣x∣1−2x−8x2\frac{2x+1}{\sqrt{x^2-2x-8}}=\frac{\frac{2x+1}{|x|}}{\sqrt{1-\frac2x-\frac8{x^2}}}

כאשר x→∞x\to\infty: 2x+1∣x∣→2\frac{2x+1}{|x|}\to2, ולכן f(x)→2+1=3f(x)\to2+1=3.

כאשר x→−∞x\to-\infty: 2x+1∣x∣→−2\frac{2x+1}{|x|}\to-2, ולכן f(x)→−2+1=−1f(x)\to-2+1=-1.

האסימפטוטות האופקיות: y=3y=3 ו-y=−1y=-1.

הישרים x=−2x=-2, x=4x=4, y=−1y=-1, y=3y=3 כולאים מלבן שאורכו 4−(−2)=64-(-2)=6 ורוחבו 3−(−1)=43-(-1)=4.

השטח: 6⋅4=246\cdot4=24.

טעות נפוצה: לכתוב x2=x\sqrt{x^2}=x ולקבל אסימפטוטה אופקית אחת, y=3y=3; אז סוגרים את המלבן עם ציר ה-xx ומקבלים שטח 6⋅3=186\cdot3=18.

סעיף ד(1)

תשובה:

גרף ה

נגזרת:

f′(x)=a(x2−9)−a(x−1)⋅2x(x2−9)2=−a(x2−2x+9)(x2−9)2f'(x)=\frac{a(x^2-9)-a(x-1)\cdot2x}{(x^2-9)^2}=\frac{-a(x^2-2x+9)}{(x^2-9)^2}

x2−2x+9=(x−1)2+8>0x^2-2x+9=(x-1)^2+8>0 לכל xx. לכן עבור a>0a>0: f′(x)<0f'(x)<0, והפונקציה יורדת בכל אחד משלושת הקטעים. רק בגרפים ד ו-ה שלושת הענפים יורדים (בגרף ב הענף השמאלי עולה).

האפס היחיד של ff הוא x=1x=1 - מימין לציר ה-yy; ובנוסף f(0)=−a−9=a9>0f(0)=\frac{-a}{-9}=\frac a9>0.

בגרף ד הענף האמצעי חותך את ציר ה-xx משמאל לראשית (ושם f(0)<0f(0)<0), ובגרף ה - מימין לראשית. לכן עבור a>0a>0 מתאים גרף ה.

טעות נפוצה: לבחור בגרף ד, מתוך פתרון שגוי של x−1=0x-1=0 כ-x=−1x=-1 - האפס הוא x=1x=1, מימין לציר ה-yy.

סעיף ד(2)

תשובה:

גרף ג

עבור a<0a<0: −a>0-a>0, ולכן f′(x)=−a(x2−2x+9)(x2−9)2>0f'(x)=\frac{-a(x^2-2x+9)}{(x^2-9)^2}>0 - הפונקציה עולה בכל אחד משלושת הקטעים. הגרפים שבהם שלושת הענפים עולים: א ו-ג.

האפס עדיין x=1x=1 (מימין לציר ה-yy), ו-f(0)=a9<0f(0)=\frac a9<0.

בגרף א הענף האמצעי חותך את ציר ה-xx משמאל לראשית, ובגרף ג - מימין לראשית. לכן עבור a<0a<0 מתאים גרף ג (שיקוף של גרף ה סביב ציר ה-xx).

טעות נפוצה: לבחור בגרף א, כי הוא "עולה ועובר מעל הראשית" - אבל ב-x=0x=0 צריך להתקיים f(0)=a9<0f(0)=\frac a9<0, כלומר הגרף עובר מתחת לראשית.

שאלה 2 · סדרה הנדסית עם מנה שלילית: מכפלת איברים עוקבים, מונוטוניות, סכום אינסופי וסכום מאמצע הסדרה

הסדרה A היא סדרה הנדסית שאיבריה הם: a1,a2,a3,…a_1,a_2,a_3,\ldots ומנתה היא qq, −1<q<0-1<q<0. נתון: a1=2a_1=2. הסדרה B מוגדרת לכל nn טבעי באופן הזה: bn=an⋅an+1b_n=a_n\cdot a_{n+1}.

א.

הוכיחו כי הסדרה B היא סדרה הנדסית, והביעו את מנתה באמצעות qq.

ב.

לפניכם שלוש טענות I-III. קבעו עבור כל טענה אם היא נכונה או לא נכונה. נמקו את קביעותיכם.

I. כל איברי הסדרה B שליליים.

II. הסדרה B היא סדרה עולה.

III. האיברים שנמצאים במקומות האי-זוגיים בסדרה A יוצרים סדרה עולה.

נתון: הסדרה B היא סדרה אין-סופית שסכומה הוא −83-\frac83.

ג.

מצאו את ערכו של qq.

נתונה סדרה הנדסית נוספת C, המוגדרת לכל nn טבעי באופן הזה: cn=anbnc_n=\frac{a_n}{b_n}. נתון: c2+c3+…+cm=86c_2+c_3+\ldots+c_m=86, mm הוא מספר טבעי.

ד.

מצאו את הערך של mm.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

הוכחה; המנה היא q2q^2

an=2qn−1a_n=2q^{n-1}, ולכן bn=2qn−1⋅2qn=4q2n−1b_n=2q^{n-1}\cdot2q^{n}=4q^{2n-1}.

bn+1bn=4q2n+14q2n−1=q2\frac{b_{n+1}}{b_n}=\frac{4q^{2n+1}}{4q^{2n-1}}=q^2

המנה קבועה, ולכן B הנדסית שמנתה q2q^2 (ו-b1=4qb_1=4q).

טעות נפוצה: לצמצם את an+1a_{n+1} המשותף ל-bnb_n ול-bn+1b_{n+1} ולהשאיר an+2an+1\frac{a_{n+2}}{a_{n+1}} במקום an+2an\frac{a_{n+2}}{a_n}, ולקבל מנה qq.

סעיף ב

תשובה:

I - נכונה, II - נכונה, III - לא נכונה

I. bn=4q2n−1b_n=4q^{2n-1}: החזקה 2n−12n-1 אי-זוגית ו-q<0q<0, ולכן q2n−1<0q^{2n-1}<0 וכל איברי B שליליים. נכונה.

II. B שלילית עם מנה 0<q2<10<q^2<1: הערך המוחלט של האיברים קטן, כלומר הם מתקרבים ל-0 מלמטה. למשל b2−b1=4q(q2−1)>0b_2-b_1=4q(q^2-1)>0. הסדרה עולה. נכונה.

III. האיברים במקומות האי-זוגיים: 2, 2q2, 2q4,…2,\ 2q^2,\ 2q^4,\ldots - חיוביים עם מנה q2<1q^2<1, ולכן הסדרה יורדת. לא נכונה.

טעות נפוצה: לקבוע בטענה II ש-B יורדת ״כי המנה קטנה מ-1״ - עבור איברים שליליים מנה בין 0 ל-1 נותנת סדרה עולה.

סעיף ג

תשובה:

q=−12q=-\frac12

b1=4qb_1=4q והמנה q2<1q^2<1:

4q1−q2=−83 ⇒ 12q=−8+8q2 ⇒ 2q2−3q−2=0\frac{4q}{1-q^2}=-\frac83\ \Rightarrow\ 12q=-8+8q^2\ \Rightarrow\ 2q^2-3q-2=0

q=2q=2 או q=−12q=-\frac12. לפי הנתון −1<q<0-1<q<0, ולכן q=−12q=-\frac12.

טעות נפוצה: לא לבדוק את הפתרונות מול התחום ולענות q=2q=2 - בעבורו הסדרה B אינה מתכנסת כלל.

סעיף ד

תשובה:

m=8m=8

cn=ananan+1=1an+1=12(−12)n=12(−2)nc_n=\frac{a_n}{a_n a_{n+1}}=\frac{1}{a_{n+1}}=\frac{1}{2\left(-\frac12\right)^{n}}=\frac12(-2)^{n}.

C הנדסית עם מנה −2-2, ו-c2=12⋅4=2c_2=\frac12\cdot4=2. בסכום c2+…+cmc_2+\ldots+c_m יש m−1m-1 איברים:

2(1−(−2)m−1)1−(−2)=86 ⇒ 1−(−2)m−1=129 ⇒ (−2)m−1=−128\frac{2\left(1-(-2)^{m-1}\right)}{1-(-2)}=86\ \Rightarrow\ 1-(-2)^{m-1}=129\ \Rightarrow\ (-2)^{m-1}=-128

−128=(−2)7-128=(-2)^7, ולכן m−1=7m-1=7, m=8m=8.

טעות נפוצה: לספור m−2m-2 איברים, להגיע ל-(−2)m−2=−128(-2)^{m-2}=-128 ולענות m=9m=9.

שאלה 3 · הסתברות: מגמת מחשבים וחוג רובוטיקה - משלים, טבלה דו-ממדית והוצאה ללא החזרה

במחקר שנעשה בקרב תלמידי שכבה בבית ספר מסוים נבדק הקשר בין לימוד במגמת מחשבים ובין השתתפות בחוג רובוטיקה. 60% מן התלמידים שלומדים במגמת מחשבים משתתפים בחוג רובוטיקה.

א.

בוחרים באקראי 4 תלמידים שלומדים במגמת מחשבים (הוצאה עם החזרה). מהי ההסתברות שבחרו לפחות תלמיד אחד שמשתתף בחוג ולפחות תלמיד אחד שאינו משתתף בחוג?

נתון כי 56% מן התלמידים אינם לומדים במגמת מחשבים ואינם משתתפים בחוג, ו-15\frac15 מן התלמידים שאינם לומדים במגמת מחשבים משתתפים בחוג.

ב.

כמה אחוזים מן התלמידים לומדים במגמת מחשבים?

בשכבה 200 תלמידים סך הכול.

ג.

כמה מן התלמידים לומדים במגמת מחשבים ואינם משתתפים בחוג?

בוחרים באקראי 3 מן התלמידים שאינם משתתפים בחוג (הוצאה ללא החזרה).

ד(1).

מהי ההסתברות ששני התלמידים הראשונים שנבחרו לומדים במגמת מחשבים, והתלמיד השלישי אינו לומד במגמה?

ד(2).

מהי ההסתברות שבדיוק שניים מן התלמידים שנבחרו לומדים במגמת מחשבים, אם ידוע שהתלמיד הראשון שנבחר לומד במגמה?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

0.84480.8448

הבחירה מבין תלמידי המגמה: הסתברות 0.6 שמשתתף ו-0.4 שאינו משתתף, ובחירות בלתי תלויות.

המשלים: כל הארבעה משתתפים או כל הארבעה אינם משתתפים:

P=1−0.64−0.44=1−0.1296−0.0256=0.8448P=1-0.6^4-0.4^4=1-0.1296-0.0256=0.8448

טעות נפוצה: לכפול את שני המקרים של המשלים במקום לחבר אותם, 1−0.64⋅0.441-0.6^4\cdot0.4^4, ולקבל ≈0.9967\approx0.9967.

סעיף ב

תשובה:

30%

נסמן: M - לומד במגמה, R - משתתף בחוג.

15\frac15 מהתלמידים שאינם במגמה משתתפים, ולכן P(Rˉ∣Mˉ)=45P(\bar R\mid\bar M)=\frac45.

P(Mˉ∩Rˉ)=P(Mˉ)⋅45=0.56⇒P(Mˉ)=0.7P(\bar M\cap\bar R)=P(\bar M)\cdot\frac45=0.56\quad\Rightarrow\quad P(\bar M)=0.7

P(M)=0.3P(M)=0.3: 30% מהתלמידים לומדים במגמה.

RRˉ\bar Rסה"כ
M0.180.120.3
Mˉ\bar M0.140.560.7

טעות נפוצה: לפרש את 15\frac15 כ-20% מכל התלמידים (P(Mˉ∩R)=0.2P(\bar M\cap R)=0.2), לקבל P(Mˉ)=0.76P(\bar M)=0.76, ולענות 24%.

סעיף ג

תשובה:

24

P(M∩Rˉ)=P(M)⋅P(Rˉ∣M)=0.3⋅0.4=0.12P(M\cap\bar R)=P(M)\cdot P(\bar R\mid M)=0.3\cdot0.4=0.12.

מתוך 200 תלמידים: 200⋅0.12=24200\cdot0.12=24.

טעות נפוצה: לקחת 40% מכל התלמידים במקום 40% מתלמידי המגמה, ולענות 80.

סעיף ד(1)

תשובה:

128851255≈0.0251\frac{1288}{51255}\approx0.0251

התלמידים שאינם משתתפים בחוג: 24 מהמגמה (סעיף ג) ו-200⋅0.56=112200\cdot0.56=112 שאינם במגמה - 136 בסך הכול.

ללא החזרה:

P=24136⋅23135⋅112134=128851255≈0.0251P=\frac{24}{136}\cdot\frac{23}{135}\cdot\frac{112}{134}=\frac{1288}{51255}\approx0.0251

טעות נפוצה: לכפול ב-3 "כי התלמיד שאינו במגמה יכול להיות בכל מקום" ולקבל ≈0.0754\approx0.0754 - הסדר כאן נתון.

סעיף ד(2)

תשובה:

25769045≈0.285\frac{2576}{9045}\approx0.285

ידוע שהראשון לומד במגמה, ולכן נותרו 135 תלמידים: 23 מהמגמה ו-112 שאינם.

צריך שבדיוק אחד מהשניים הבאים יהיה מהמגמה (השני או השלישי):

P=2⋅23135⋅112134=25769045≈0.285P=2\cdot\frac{23}{135}\cdot\frac{112}{134}=\frac{2576}{9045}\approx0.285

טעות נפוצה: לחשב רק את הסדר "השני מהמגמה, השלישי לא" ולקבל ≈0.142\approx0.142.

שאלה 4 · משולש ישר זווית ושווה שוקיים חסום במעגל וחותך מנקודה על המשך היתר: זוויות היקפיות, דמיון ויחס שטחים

ABCABC הוא משולש ישר זווית ושווה שוקיים (∠BAC=90∘\angle BAC=90^\circ, AB=ACAB=AC) החסום במעגל. הנקודה DD נמצאת על המשך הצלע BCBC, כמתואר בסרטוט. הקטע ADAD חותך את המעגל בנקודה EE.

ABCDE
א.

הוכיחו: ∠AEB=∠CED=45∘\angle AEB=\angle CED=45^\circ, ∠BEC=90∘\angle BEC=90^\circ.

ב.

הוכיחו: ΔAEB∼ΔCED\Delta AEB\sim\Delta CED.

ג.

הוכיחו: AECE=ACCD\frac{AE}{CE}=\frac{AC}{CD}.

נתון כי שטח המשולש AEBAEB גדול פי 2 משטח המשולש CEDCED.

ד.

מצאו פי כמה גדול שטח המשולש ABDABD משטח המשולש CEDCED.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

הוכחה

המשולש ישר זווית ושווה שוקיים, ולכן ∠ABC=∠ACB=45∘\angle ABC=\angle ACB=45^\circ.

∠AEB\angle AEB ו-∠ACB\angle ACB זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת ABAB, ולכן ∠AEB=45∘\angle AEB=45^\circ.

∠BEC\angle BEC ו-∠BAC\angle BAC נשענות על אותה קשת BCBC, ולכן ∠BEC=90∘\angle BEC=90^\circ (ו-BCBC קוטר).

במרובע החסום ABCEABCE: ∠AEC=180∘−∠ABC=135∘\angle AEC=180^\circ-\angle ABC=135^\circ, ולכן ∠CED=180∘−135∘=45∘\angle CED=180^\circ-135^\circ=45^\circ.

טעות נפוצה: לכתוב שזוויות נגדיות במרובע חסום שוות, ∠AEC=∠ABC=45∘\angle AEC=\angle ABC=45^\circ, ולקבל ∠CED=135∘\angle CED=135^\circ.

סעיף ב

תשובה:

הוכחה (ז.ז.): ∠AEB=∠CED\angle AEB=\angle CED, ∠BAE=∠ECD\angle BAE=\angle ECD

∠AEB=∠CED=45∘\angle AEB=\angle CED=45^\circ (סעיף א).

∠ECD\angle ECD היא זווית חיצונית של המרובע החסום ABCEABCE בקודקוד CC, ולכן ∠ECD=∠BAE\angle ECD=\angle BAE.

(זווית חיצונית של מרובע חסום שווה לזווית הפנימית שמולה: למשל ∠ECD+∠BCE=180∘\angle ECD+\angle BCE=180^\circ וגם ∠BAE+∠BCE=180∘\angle BAE+\angle BCE=180^\circ.)

לכן ΔAEB∼ΔCED\Delta AEB\sim\Delta CED (ז.ז.), בהתאמה A↔CA\leftrightarrow C, E↔EE\leftrightarrow E, B↔DB\leftrightarrow D.

טעות נפוצה: להשתמש ב-∠BEC=90∘\angle BEC=90^\circ כזווית השנייה, כאילו היא מתאימה לזווית במשולש CEDCED - אבל ∠BEC\angle BEC אינה זווית של אף אחד משני המשולשים.

סעיף ג

תשובה:

הוכחה: AECE=ABCD\frac{AE}{CE}=\frac{AB}{CD} ו-AB=ACAB=AC

מהדמיון, לפי ההתאמה A↔CA\leftrightarrow C, E↔EE\leftrightarrow E, B↔DB\leftrightarrow D:

AECE=EBED=ABCD\frac{AE}{CE}=\frac{EB}{ED}=\frac{AB}{CD}

AB=ACAB=AC (שוקיים), ולכן AECE=ACCD\frac{AE}{CE}=\frac{AC}{CD}.

טעות נפוצה: לכתוב AECE=EDEB\frac{AE}{CE}=\frac{ED}{EB} (היחס ההפוך) - ההתאמה היא A↔CA\leftrightarrow C, ולכן AEAE מתאימה ל-CECE ו-EBEB מתאימה ל-EDED.

סעיף ד

תשובה:

5

יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון: (ABCD)2=2\left(\frac{AB}{CD}\right)^2=2, ולכן ABCD=2\frac{AB}{CD}=\sqrt2.

נסמן AB=AC=aAB=AC=a. אז BC=a2BC=a\sqrt2 ו-CD=a2CD=\frac{a}{\sqrt2}.

ΔDEC∼ΔDBA\Delta DEC\sim\Delta DBA: הזווית ∠D\angle D משותפת, ו-∠DEC=∠DBA\angle DEC=\angle DBA (זווית חיצונית של המרובע החסום ABCEABCE בקודקוד EE). יחס הדמיון DCDA\frac{DC}{DA}, ולכן:

SABDSCED=(DADC)2\frac{S_{ABD}}{S_{CED}}=\left(\frac{DA}{DC}\right)^2

הגובה AMAM לבסיס BCBC הוא גם תיכון: MC=AM=a2MC=AM=\frac{a}{\sqrt2}, ו-MD=a2+a2=a2MD=\frac{a}{\sqrt2}+\frac{a}{\sqrt2}=a\sqrt2.

DA2=AM2+MD2=a22+2a2=5a22,DC2=a22DA^2=AM^2+MD^2=\frac{a^2}{2}+2a^2=\frac{5a^2}{2},\qquad DC^2=\frac{a^2}{2}
SABDSCED=5a2/2a2/2=5\frac{S_{ABD}}{S_{CED}}=\frac{5a^2/2}{a^2/2}=5

טעות נפוצה: להתאים את BDBD ל-CDCD ולענות (BDCD)2=32=9\left(\frac{BD}{CD}\right)^2=3^2=9 - בדמיון ΔDBA∼ΔDEC\Delta DBA\sim\Delta DEC הצלע DBDB מתאימה ל-DEDE, ולא ל-DCDC.

שאלה 5 · משולש שווה-שוקיים חסום במעגל ואנך לשוק: רדיוסים חוסמים, שטח ויחס שטחים

בציור שלפניכם מתואר משולש שווה-שוקיים ABCABC, AB=ACAB=AC, שחסום במעגל שרדיוסו RR. האריכו את הבסיס BCBC עד לנקודה DD, כך ש-AD⊥ABAD\perp AB. נתון: ∠BAC=2α\angle BAC=2\alpha.

2αABCD
א.

הוכיחו כי רדיוס המעגל החוסם את משולש ABDABD שווה לרדיוס המעגל החוסם את משולש ACDACD.

ב.

הביעו את שטח משולש ACDACD באמצעות RR ו-α\alpha.

נסמן ב-mm את היחס בין שטח המשולש ACDACD לבין שטח המשולש ABCABC.

ג(1).

האם ייתכן כי m=1m=1? נמקו את תשובתכם.

ג(2).

נתון כי m=0.25m=0.25. מצאו את גודלי זוויות המשולש ABCABC.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

הוכחה

נסמן ב-R1R_1 וב-R2R_2 את רדיוסי המעגלים החוסמים את המשולשים ABDABD ו-ACDACD.

BB, CC, DD על ישר אחד, ולכן לשני המשולשים אותה זווית בקודקוד DD.

במשולש ABDABD מול הזווית DD נמצאת הצלע ABAB, ובמשולש ACDACD - הצלע ACAC. לפי משפט הסינוסים המורחב:

2R1=ABsin⁡∠ADB,2R2=ACsin⁡∠ADC2R_1=\frac{AB}{\sin\angle ADB},\qquad 2R_2=\frac{AC}{\sin\angle ADC}

AB=ACAB=AC ו-∠ADB=∠ADC\angle ADB=\angle ADC, ולכן R1=R2R_1=R_2.

(העובדה ש-AD⊥ABAD\perp AB אינה נחוצה להוכחה - היא נכונה לכל נקודה DD על המשך הבסיס.)

טעות נפוצה: לקחת במשולש ACDACD את הזווית ∠CAD\angle CAD במקום הזווית שמול ACAC, ולקבל R2=AC2sin⁡(90∘−2α)=Rcos⁡αcos⁡2αR_2=\frac{AC}{2\sin(90^\circ-2\alpha)}=\frac{R\cos\alpha}{\cos2\alpha} - ולהסיק בטעות שהרדיוסים שונים.

סעיף ב

תשובה:

SACD=2R2cos⁡3αcos⁡2αsin⁡αS_{ACD}=\frac{2R^2\cos^3\alpha\cos2\alpha}{\sin\alpha}

זוויות הבסיס: ∠ABC=∠ACB=90∘−α\angle ABC=\angle ACB=90^\circ-\alpha, ולכן ∠ACD=180∘−(90∘−α)=90∘+α\angle ACD=180^\circ-(90^\circ-\alpha)=90^\circ+\alpha.

∠BAD=90∘\angle BAD=90^\circ, ולכן ∠CAD=90∘−2α\angle CAD=90^\circ-2\alpha.

במשולש ACDACD: ∠ADC=180∘−(90∘+α)−(90∘−2α)=α\angle ADC=180^\circ-(90^\circ+\alpha)-(90^\circ-2\alpha)=\alpha.

ACAC במשולש החסום נמצאת מול הזווית BB: AC=2Rsin⁡(90∘−α)=2Rcos⁡αAC=2R\sin(90^\circ-\alpha)=2R\cos\alpha.

משפט הסינוסים במשולש ACDACD:

CDsin⁡(90∘−2α)=ACsin⁡α⇒CD=2Rcos⁡αcos⁡2αsin⁡α\frac{CD}{\sin(90^\circ-2\alpha)}=\frac{AC}{\sin\alpha}\quad\Rightarrow\quad CD=\frac{2R\cos\alpha\cos2\alpha}{\sin\alpha}

השטח לפי שתי צלעות והזווית שביניהן, עם sin⁡(90∘+α)=cos⁡α\sin(90^\circ+\alpha)=\cos\alpha:

SACD=12⋅2Rcos⁡α⋅2Rcos⁡αcos⁡2αsin⁡α⋅cos⁡α=2R2cos⁡3αcos⁡2αsin⁡αS_{ACD}=\frac12\cdot2R\cos\alpha\cdot\frac{2R\cos\alpha\cos2\alpha}{\sin\alpha}\cdot\cos\alpha=\frac{2R^2\cos^3\alpha\cos2\alpha}{\sin\alpha}

טעות נפוצה: לכתוב sin⁡(90∘+α)=sin⁡α\sin(90^\circ+\alpha)=\sin\alpha ולקבל SACD=2R2cos⁡2αcos⁡2αS_{ACD}=2R^2\cos^2\alpha\cos2\alpha - הזווית 90∘+α90^\circ+\alpha משלימה ל-180∘180^\circ את 90∘−α90^\circ-\alpha, והסינוס שלה הוא cos⁡α\cos\alpha.

סעיף ג(1)

תשובה:

ייתכן: m=cos⁡2α1−cos⁡2α=1m=\frac{\cos2\alpha}{1-\cos2\alpha}=1 כאשר α=30∘\alpha=30^\circ (ואז המשולש ABCABC שווה-צלעות)

SABC=12⋅AB⋅AC⋅sin⁡2α=12(2Rcos⁡α)2⋅2sin⁡αcos⁡α=4R2cos⁡3αsin⁡αS_{ABC}=\frac12\cdot AB\cdot AC\cdot\sin2\alpha=\frac12(2R\cos\alpha)^2\cdot2\sin\alpha\cos\alpha=4R^2\cos^3\alpha\sin\alpha
m=SACDSABC=2R2cos⁡3αcos⁡2αsin⁡α⋅4R2cos⁡3αsin⁡α=cos⁡2α2sin⁡2α=cos⁡2α1−cos⁡2αm=\frac{S_{ACD}}{S_{ABC}}=\frac{2R^2\cos^3\alpha\cos2\alpha}{\sin\alpha\cdot4R^2\cos^3\alpha\sin\alpha}=\frac{\cos2\alpha}{2\sin^2\alpha}=\frac{\cos2\alpha}{1-\cos2\alpha}

(השתמשנו ב-2sin⁡2α=1−cos⁡2α2\sin^2\alpha=1-\cos2\alpha.)

תחום הזווית: ∠CAD=90∘−2α>0∘\angle CAD=90^\circ-2\alpha>0^\circ, ולכן 0∘<2α<90∘0^\circ<2\alpha<90^\circ ו-0<cos⁡2α<10<\cos2\alpha<1.

m=1m=1: cos⁡2α=1−cos⁡2α\cos2\alpha=1-\cos2\alpha, כלומר cos⁡2α=12\cos2\alpha=\frac12, ומכאן 2α=60∘2\alpha=60^\circ - בתוך התחום.

לכן ייתכן: כאשר α=30∘\alpha=30^\circ. אז ∠BAC=60∘\angle BAC=60^\circ וזוויות הבסיס 60∘60^\circ - המשולש ABCABC שווה-צלעות.

טעות נפוצה: להחליף את 2sin⁡2α2\sin^2\alpha ב-1+cos⁡2α1+\cos2\alpha (סימן הפוך), לקבל m=cos⁡2α1+cos⁡2α<1m=\frac{\cos2\alpha}{1+\cos2\alpha}<1 ולענות "לא ייתכן".

סעיף ג(2)

תשובה:

∠BAC≈78.46∘\angle BAC\approx78.46^\circ, ∠ABC=∠ACB≈50.77∘\angle ABC=\angle ACB\approx50.77^\circ

לפי ג(1):

cos⁡2α1−cos⁡2α=0.25⇒4cos⁡2α=1−cos⁡2α⇒cos⁡2α=0.2\frac{\cos2\alpha}{1-\cos2\alpha}=0.25\quad\Rightarrow\quad4\cos2\alpha=1-\cos2\alpha\quad\Rightarrow\quad\cos2\alpha=0.2

בתחום 0∘<2α<90∘0^\circ<2\alpha<90^\circ: 2α≈78.46∘2\alpha\approx78.46^\circ.

∠BAC≈78.46∘\angle BAC\approx78.46^\circ, וזוויות הבסיס 180∘−78.46∘2≈50.77∘\frac{180^\circ-78.46^\circ}{2}\approx50.77^\circ.

טעות נפוצה: לשכוח את הגורם 2 שבמכנה ולפתור cos⁡2αsin⁡2α=0.25\frac{\cos2\alpha}{\sin^2\alpha}=0.25; מקבלים cos⁡2α=19\cos2\alpha=\frac19, זווית ראש 83.62∘83.62^\circ וזוויות בסיס 48.19∘48.19^\circ.

שאלה 6 · חקירת , הפונקציה ומרחק מינימלי בין הגרפים

נתונה הפונקציה: f(x)=sin⁡3(x)⋅cos⁡3(x)f(x)=\sin^3(x)\cdot\cos^3(x) המוגדרת בתחום: −π2≤x≤π2-\frac{\pi}{2}\le x\le\frac{\pi}{2}.

א(1).

האם הפונקציה f(x)f(x) היא זוגית או אי זוגית? נמקו.

א(2).

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים.

א(3).

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן.

א(4).

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה: g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{\sqrt{f(x)}}.

ב(1).

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

ב(2).

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה g(x)g(x).

ב(3).

סרטטו (בקו מקווקו) סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x) באותה מערכת צירים שבה סרטטתם את גרף הפונקציה f(x)f(x).

ענו על סעיף ג בעבור התחום שבו מוגדרות שתי הפונקציות f(x)f(x) ו-g(x)g(x).

ג.

מצאו את המרחק המינימלי בין הפונקציות f(x)f(x) ו-g(x)g(x).

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א(1)

תשובה:

אי-זוגית

התחום סימטרי. f(−x)=sin⁡3(−x)cos⁡3(−x)=(−sin⁡x)3cos⁡3x=−sin⁡3xcos⁡3x=−f(x)f(-x)=\sin^3(-x)\cos^3(-x)=(-\sin x)^3\cos^3x=-\sin^3x\cos^3x=-f(x).

לכן f(x)f(x) אי-זוגית.

טעות נפוצה: לטעון ש-cos⁡3x\cos^3x אי-זוגית בגלל החזקה האי-זוגית, ומכאן "אי-זוגית כפול אי-זוגית" - ולענות "זוגית".

סעיף א(2)

תשובה:

(−π2,0)\left(-\frac{\pi}{2},0\right), (0,0)(0,0), (π2,0)\left(\frac{\pi}{2},0\right)

sin⁡3xcos⁡3x=0\sin^3x\cos^3x=0 כאשר sin⁡x=0\sin x=0 (x=0x=0) או cos⁡x=0\cos x=0 (x=±π2x=\pm\frac{\pi}{2}).

החיתוך עם ציר ה-yy הוא אותה נקודה (0,0)(0,0).

טעות נפוצה: לענות רק (0,0)(0,0) ולשכוח שגם cos⁡x=0\cos x=0 בקצוות התחום.

סעיף א(3)

תשובה:

max⁡(π4,18)\max\left(\frac{\pi}{4},\frac18\right), min⁡(−π4,−18)\min\left(-\frac{\pi}{4},-\frac18\right); בקצוות: max⁡(−π2,0)\max\left(-\frac{\pi}{2},0\right), min⁡(π2,0)\min\left(\frac{\pi}{2},0\right). ב-x=0x=0 אין קיצון

נגזרת מכפלה, וכל חזקה נגזרת בכלל השרשרת:

f′(x)=3sin⁡2xcos⁡x⋅cos⁡3x+sin⁡3x⋅3cos⁡2x⋅(−sin⁡x)=3sin⁡2xcos⁡2x(cos⁡2x−sin⁡2x)f'(x)=3\sin^2x\cos x\cdot\cos^3x+\sin^3x\cdot3\cos^2x\cdot(-\sin x)=3\sin^2x\cos^2x\left(\cos^2x-\sin^2x\right)

f′=0f'=0: sin⁡x=0\sin x=0 (x=0x=0), cos⁡x=0\cos x=0 (x=±π2x=\pm\frac{\pi}{2}), או cos⁡2x=sin⁡2x\cos^2x=\sin^2x, כלומר tan⁡2x=1\tan^2x=1, x=±π4x=\pm\frac{\pi}{4}.

3sin⁡2xcos⁡2x≥03\sin^2x\cos^2x\ge0, ולכן הסימן של f′f' הוא הסימן של cos⁡2x−sin⁡2x\cos^2x-\sin^2x: חיובי עבור ∣x∣<π4|x|<\frac{\pi}{4}, שלילי עבור π4<∣x∣<π2\frac{\pi}{4}<|x|<\frac{\pi}{2}.

ב-x=0x=0 הנגזרת מתאפסת אבל לא מחליפה סימן (חיובית משני הצדדים) - זו אינה נקודת קיצון (משיק אופקי בנקודת פיתול).

f(π4)=(22)3(22)3=18f\left(\frac{\pi}{4}\right)=\left(\frac{\sqrt2}{2}\right)^3\left(\frac{\sqrt2}{2}\right)^3=\frac18: מקסימום; (−π4,−18)\left(-\frac{\pi}{4},-\frac18\right): מינימום.

קצוות: מ-−π2-\frac{\pi}{2} הפונקציה יורדת - (−π2,0)\left(-\frac{\pi}{2},0\right) מקסימום; אל π2\frac{\pi}{2} היא יורדת - (π2,0)\left(\frac{\pi}{2},0\right) מינימום.

טעות נפוצה: להכריז על (0,0)(0,0) כנקודת קיצון רק כי f′(0)=0f'(0)=0, בלי לבדוק החלפת סימן.

סעיף א(4)

תשובה:

יורדת מ-(−π2,0)\left(-\frac{\pi}{2},0\right) ל-(−π4,−18)\left(-\frac{\pi}{4},-\frac18\right), עולה דרך (0,0)(0,0) (משיק אופקי) ל-(π4,18)\left(\frac{\pi}{4},\frac18\right), ויורדת ל-(π2,0)\left(\frac{\pi}{2},0\right)

לפי א(2) ו-א(3); הגרף סימטרי סביב הראשית, ובראשית הוא משיק לציר ה-xx וחוצה אותו.

-1.5-1.0-0.50.51.01.5-0.20-0.15-0.10-0.050.050.100.150.20maxminmaxmin

טעות נפוצה: לשרטט "פסגה" או "שקע" בראשית - הפונקציה עולה דרך (0,0)(0,0).

סעיף ב(1)

תשובה:

0<x<π20<x<\frac{\pi}{2}

צריך f(x)>0f(x)>0 (שורש במכנה).

f(x)=(sin⁡xcos⁡x)3>0f(x)=(\sin x\cos x)^3>0 כאשר sin⁡xcos⁡x>0\sin x\cos x>0: בתחום הנתון זה קורה עבור 0<x<π20<x<\frac{\pi}{2}.

טעות נפוצה: לכלול את הקצוות ולכתוב 0≤x≤π20\le x\le\frac{\pi}{2} - שם f=0f=0 והמכנה מתאפס.

סעיף ב(2)

תשובה:

min⁡(π4,22)≈(0.785,2.828)\min\left(\frac{\pi}{4},2\sqrt2\right)\approx(0.785,2.828)

g′(x)=−f′(x)2f(x)32g'(x)=-\frac{f'(x)}{2f(x)^{\frac32}} - סימן הפוך לסימן f′f'. ff עולה ב-(0,π4)\left(0,\frac{\pi}{4}\right) ויורדת ב-(π4,π2)\left(\frac{\pi}{4},\frac{\pi}{2}\right), ולכן gg יורדת ואחר כך עולה.

g(π4)=118=8=22≈2.828g\left(\frac{\pi}{4}\right)=\frac{1}{\sqrt{\frac18}}=\sqrt8=2\sqrt2\approx2.828

זו נקודת מינימום.

טעות נפוצה: לשכוח את השורש ולחשב 1f\frac{1}{f}: g(π4)=8g\left(\frac{\pi}{4}\right)=8.

סעיף ב(3)

תשובה:

רק ב-0<x<π20<x<\frac{\pi}{2}: אסימפטוטות אנכיות x=0x=0 ו-x=π2x=\frac{\pi}{2}, מינימום (π4,22)\left(\frac{\pi}{4},2\sqrt2\right); כולה מעל גרף ff

כאשר x→0+x\to0^+ או x→π2−x\to\frac{\pi}{2}^-, f→0+f\to0^+ ו-g→+∞g\to+\infty: אסימפטוטות x=0x=0 ו-x=π2x=\frac{\pi}{2}. בין לבין - מינימום יחיד ב-(π4,22)\left(\frac{\pi}{4},2\sqrt2\right).

-1.5-1.0-0.50.51.01.512345678min

טעות נפוצה: לשרטט את gg מתחילה בנקודה סופית על ציר ה-yy - כש-x→0+x\to0^+ המכנה f→0\sqrt{f}\to0 ו-gg שואפת לאינסוף.

סעיף ג

תשובה:

22−18≈2.7032\sqrt2-\frac18\approx2.703

בתחום 0<x<π20<x<\frac{\pi}{2}: 0<f≤18<10<f\le\frac18<1, ולכן g=1f>1>fg=\frac{1}{\sqrt f}>1>f.

d(x)=1f(x)−f(x)d(x)=\frac{1}{\sqrt{f(x)}}-f(x), וכפונקציה של t=f(x)t=f(x) הביטוי 1t−t\frac{1}{\sqrt t}-t יורד. לכן dd מינימלי היכן ש-ff מקסימלית, ב-x=π4x=\frac{\pi}{4}:

dmin⁡=22−18≈2.703d_{\min}=2\sqrt2-\frac18\approx2.703

טעות נפוצה: להשתמש במינימום של ff, −18-\frac18 ב-x=−π4x=-\frac{\pi}{4} (מחוץ לתחום המשותף), ולקבל 22+18≈2.9532\sqrt2+\frac18\approx2.953.

שאלה 7 · פונקציה טריגונומטרית עם : זוגיות, משיק אופקי, מקסימום מתחת למינימום ומפגש של עם

נתונה הפונקציה f(x)=cos⁡x+1cos⁡x+af(x)=\cos x+\frac{1}{\cos x}+a, בתחום −3π2≤x≤3π2-\frac{3\pi}{2}\le x\le\frac{3\pi}{2}. aa הוא פרמטר.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

ב.

האם הפונקציה f(x)f(x) היא זוגית או אי זוגית? נמקו את תשובתכם.

נתון כי גרף הפונקציה f(x)f(x) משיק לישר y=1y=1 בשתי נקודות.

ג.

מצאו את הערך של aa.

הציבו a=3a=3 וענו על הסעיפים ד-ו.

ד.

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגן.

ה.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונות הפונקציה g(x)=f(x)−kg(x)=f(x)-k והפונקציה h(x)=4g(x)h(x)=\frac{4}{g(x)}, שתיהן בתחום −3π2≤x≤3π2-\frac{3\pi}{2}\le x\le\frac{3\pi}{2}. kk הוא פרמטר, k≠5k\ne5, k≠1k\ne1.

ו.

מצאו את הערך של kk שבעבורו גרף הפונקציה g(x)g(x) וגרף הפונקציה h(x)h(x) נפגשים בכל אחת מנקודות הקיצון שלהן.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

−3π2<x<3π2-\frac{3\pi}{2}<x<\frac{3\pi}{2}, x≠±π2x\ne\pm\frac{\pi}{2}

הפונקציה מוגדרת כאשר cos⁡x≠0\cos x\ne0. בתחום הנתון cos⁡x=0\cos x=0 ב-x=±π2x=\pm\frac{\pi}{2} וב-x=±3π2x=\pm\frac{3\pi}{2} (קצות התחום).

תחום ההגדרה: −3π2<x<3π2-\frac{3\pi}{2}<x<\frac{3\pi}{2}, x≠±π2x\ne\pm\frac{\pi}{2}.

טעות נפוצה: לפתור cos⁡x=0\cos x=0 רק ברביע הראשון ולהוציא רק את x=π2x=\frac{\pi}{2} - בתחום יש ארבע נקודות שבהן cos⁡x=0\cos x=0.

סעיף ב

תשובה:

זוגית

התחום סימטרי סביב x=0x=0, ו-cos⁡(−x)=cos⁡x\cos(-x)=\cos x:

f(−x)=cos⁡x+1cos⁡x+a=f(x)f(-x)=\cos x+\frac{1}{\cos x}+a=f(x)

הפונקציה זוגית.

טעות נפוצה: לגזור ולמצוא ש-f′f' אי-זוגית, ולהסיק מכך ש-ff אי-זוגית - הנגזרת של פונקציה זוגית היא אי-זוגית, כך שהממצא מתאים דווקא ל-ff זוגית.

סעיף ג

תשובה:

a=3a=3

(1cos⁡x)′=−(cos⁡x)−2⋅(−sin⁡x)=sin⁡xcos⁡2x\left(\frac{1}{\cos x}\right)'=-(\cos x)^{-2}\cdot(-\sin x)=\frac{\sin x}{\cos^2x}:

f′(x)=−sin⁡x+sin⁡xcos⁡2x=sin⁡x⋅1−cos⁡2xcos⁡2x=sin⁡3xcos⁡2xf'(x)=-\sin x+\frac{\sin x}{\cos^2x}=\sin x\cdot\frac{1-\cos^2x}{\cos^2x}=\frac{\sin^3x}{\cos^2x}

f′=0f'=0 רק כאשר sin⁡x=0\sin x=0: x=0x=0, x=±πx=\pm\pi.

f(0)=1+1+a=2+af(0)=1+1+a=2+a, f(±π)=−1−1+a=−2+af(\pm\pi)=-1-1+a=-2+a.

שתי נקודות השקה - הזוג הסימטרי x=±πx=\pm\pi: −2+a=1-2+a=1, ולכן a=3a=3 (ואז f(0)=5≠1f(0)=5\ne1).

טעות נפוצה: להשוות את הערך ב-x=0x=0: 2+a=12+a=1, ולקבל a=−1a=-1 - אז יש נקודת השקה אחת בלבד.

סעיף ד

תשובה:

max⁡(−π,1)\max(-\pi,1), min⁡(0,5)\min(0,5), max⁡(π,1)\max(\pi,1)

f(x)=cos⁡x+1cos⁡x+3f(x)=\cos x+\frac{1}{\cos x}+3, ו-f′(x)=sin⁡3xcos⁡2xf'(x)=\frac{\sin^3x}{\cos^2x}. המכנה חיובי, ולכן סימן f′f' כסימן sin⁡x\sin x:

(−3π2,−π)\left(-\frac{3\pi}{2},-\pi\right)(−π,−π2)\left(-\pi,-\frac{\pi}{2}\right)(−π2,0)\left(-\frac{\pi}{2},0\right)(0,π2)\left(0,\frac{\pi}{2}\right)(π2,π)\left(\frac{\pi}{2},\pi\right)(π,3π2)\left(\pi,\frac{3\pi}{2}\right)
sin⁡3x\sin^3x+−−++−
f′(x)f'(x)+−−++−

x=−πx=-\pi: מעלייה לירידה - מקסימום, f(−π)=1f(-\pi)=1. x=0x=0: מירידה לעלייה - מינימום, f(0)=5f(0)=5. x=πx=\pi: מקסימום, f(π)=1f(\pi)=1.

ערכי המקסימום (1) קטנים מערך המינימום (5) - זה אפשרי, כי הנקודות על ענפים שונים שמופרדים באסימפטוטות.

טעות נפוצה: לקבוע שגם ב-±π\pm\pi יש מינימום "כי הישר y=1y=1 משיק שם" - משיק אופקי מתאים גם למקסימום; הסוג נקבע לפי סימן f′f'.

סעיף ה

תשובה:

ענף אמצעי: 'קערה' עם מינימום (0,5)(0,5); שני ענפים צדדיים: 'כיפות' עם מקסימום (±π,1)(\pm\pi,1) השואפות ל-−∞-\infty ליד האסימפטוטות

אסימפטוטות אנכיות: x=±π2x=\pm\frac{\pi}{2}, x=±3π2x=\pm\frac{3\pi}{2}.

בקטע האמצעי cos⁡x>0\cos x>0, ו-1cos⁡x→+∞\frac{1}{\cos x}\to+\infty ליד האסימפטוטות: הגרף יורד מ-+∞+\infty ל-(0,5)(0,5) ועולה ל-+∞+\infty.

בקטעים הצדדיים cos⁡x<0\cos x<0, ו-1cos⁡x→−∞\frac{1}{\cos x}\to-\infty ליד האסימפטוטות: הגרף עולה מ-−∞-\infty למקסימום (±π,1)(\pm\pi,1) ויורד ל-−∞-\infty.

-4-224-5510(-π,1)(0,5)(π,1)

טעות נפוצה: לצייר גם את הענפים הצדדיים שואפים ל-+∞+\infty (כמו ב-1cos⁡2x\frac{1}{\cos^2x}) - כאן החזקה אי-זוגית, ובקטעים שבהם cos⁡x<0\cos x<0 השבר שלילי.

סעיף ו

תשובה:

k=3k=3

g=f−kg=f-k: נקודות הקיצון באותם xx, עם g(0)=5−kg(0)=5-k ו-g(±π)=1−kg(\pm\pi)=1-k (שונים מ-0).

h′(x)=−4g′(x)g2(x)h'(x)=-\frac{4g'(x)}{g^2(x)}: h′=0h'=0 בדיוק היכן ש-g′=0g'=0, עם סימן הפוך - נקודות הקיצון של hh באותם xx.

בנקודות האלה g=4gg=\frac4g, כלומר g2=4g^2=4, g=±2g=\pm2.

x=0x=0: 5−k=±25-k=\pm2, כלומר k=3k=3 או k=7k=7.

x=±πx=\pm\pi: 1−k=±21-k=\pm2, כלומר k=−1k=-1 או k=3k=3.

הערך המשותף: k=3k=3 (אז g(0)=2g(0)=2, g(±π)=−2g(\pm\pi)=-2).

טעות נפוצה: לפתור g=4gg=\frac4g כ-g=2g=2 בלבד: מקבלים k=3k=3 מ-x=0x=0 ו-k=−1k=-1 מ-x=±πx=\pm\pi, ומסיקים בטעות שאין kk מתאים.

שאלה 8 · פונקציה רציונלית עם פרמטר: משיק ושטח מינימלי של משולש

בסרטוט שלפניכם מתואר גרף הפונקציה f(x)=ax+1+4f(x)=\frac{a}{x+1}+4. הפונקציה f(x)f(x) מוגדרת בתחום x≠−1x\ne-1. aa הוא פרמטר חיובי.

א.

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x).

הנקודה CC נמצאת על גרף הפונקציה f(x)f(x), ושיעור ה-xx שלה הוא 1. דרך הנקודה CC העבירו משיק לגרף הפונקציה f(x)f(x).

ב.

הביעו באמצעות aa את משוואת המשיק.

המשיק חותך את ציר ה-xx בנקודה AA ואת הישר x=−1x=-1 בנקודה BB. DD היא נקודה ששיעוריה הם (−1,0)(-1,0).

ג.

הביעו באמצעות aa את שטח המשולש ADBADB.

ד.

מצאו את הערך של aa שבעבורו שטח המשולש ADBADB הוא מינימלי.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

x=−1x=-1, y=4y=4

אנכית: המכנה מתאפס ב-x=−1x=-1 והמונה a≠0a\ne0, ולכן x=−1x=-1.

אופקית: כאשר x→±∞x\to\pm\infty, ax+1→0\frac{a}{x+1}\to0 ולכן f(x)→4f(x)\to4: y=4y=4.

טעות נפוצה: לכתוב y=0y=0 (האסימפטוטה של ax+1\frac{a}{x+1} בלבד) ולשכוח את ההזזה ב-4.

סעיף ב

תשובה:

y=−a4x+3a4+4y=-\frac a4x+\frac{3a}4+4

f′(x)=−a(x+1)2f'(x)=-\frac{a}{(x+1)^2}.

בנקודה CC: f(1)=a2+4f(1)=\frac a2+4, f′(1)=−a4f'(1)=-\frac a4.

y−(a2+4)=−a4(x−1)⇒y=−a4x+3a4+4y-\left(\frac a2+4\right)=-\frac a4(x-1)\quad\Rightarrow\quad y=-\frac a4x+\frac{3a}4+4

טעות נפוצה: לגזור ax+1\frac{a}{x+1} ל-a(x+1)2\frac{a}{(x+1)^2} (בלי מינוס) - מקבלים y=a4x+a4+4y=\frac a4x+\frac a4+4.

סעיף ג

תשובה:

SADB=2(a+4)2aS_{ADB}=\frac{2(a+4)^2}{a}

AA: y=0y=0: a4x=3a4+4\frac a4x=\frac{3a}4+4, ולכן x=3+16ax=3+\frac{16}a: A(3+16a,0)A\left(3+\frac{16}a,0\right).

BB: x=−1x=-1: y=a4+3a4+4=a+4y=\frac a4+\frac{3a}4+4=a+4: B(−1,a+4)B(-1,a+4).

D(−1,0)D(-1,0): המשולש ישר זווית ב-DD.

DA=3+16a+1=4(a+4)aDA=3+\frac{16}a+1=\frac{4(a+4)}{a}, DB=a+4DB=a+4.

SADB=12⋅4(a+4)a⋅(a+4)=2(a+4)2aS_{ADB}=\frac12\cdot\frac{4(a+4)}{a}\cdot(a+4)=\frac{2(a+4)^2}{a}

טעות נפוצה: לקחת את DADA כשיעור ה-xx של AA (3+16a3+\frac{16}a, מרחק מהראשית ולא מ-DD) - מקבלים S=(a+4)(3a+16)2aS=\frac{(a+4)(3a+16)}{2a}.

סעיף ד

תשובה:

a=4a=4

S(a)=2(a2+8a+16)a=2a+16+32a,a>0S(a)=\frac{2(a^2+8a+16)}{a}=2a+16+\frac{32}a,\qquad a>0
S′(a)=2−32a2=0⇒a2=16⇒a=4  (a>0)S'(a)=2-\frac{32}{a^2}=0\quad\Rightarrow\quad a^2=16\quad\Rightarrow\quad a=4\ \ (a>0)

עבור 0<a<40<a<4, S′<0S'<0; עבור a>4a>4, S′>0S'>0 - מינימום. (השטח המינימלי: S(4)=32S(4)=32.)

טעות נפוצה: לגזור 32a\frac{32}a ל-−32a-\frac{32}a - מקבלים 2−32a=02-\frac{32}a=0 ו-a=16a=16.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.