דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 571 - מתכונת 10 בדרך לבגרות

5 יח"ל · שאלון 035571 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 571 (5 יח"ל), בדרך לבגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · שאלות קצרות בהדרכה: טרפז חסום, אינדוקציה, זוגיות וגרף

ענו על שניים מארבעת הסעיפים א-ד שלפניכם. אם תענו על יותר משני סעיפים, ייבדקו רק שתי התשובות הראשונות שבמחברתכם.

הסרטוטים לסעיף ד:

סרטוט א
סרטוט ב
סרטוט ג
סרטוט ד
א.

הטרפז ABCDABCD (AB∥CDAB\parallel CD) חסום במעגל, ו-∢DAB=70∘\sphericalangle DAB=70^\circ. מצאו את שאר זוויות הטרפז, והסבירו מדוע הטרפז שווה שוקיים.

ב.

הוכיחו באינדוקציה שהביטוי 5n−15^n-1 מתחלק ב-4 לכל nn טבעי.

ג.
(1)

נתונה הפונקציה f(x)=x3−4xf(x)=x^3-4x. הראו ש-f(x)f(x) אי-זוגית.

(2)

קבעו אם הפונקציה g(x)=f(x)+4g(x)=f(x)+4 זוגית, אי-זוגית או לא זוגית ולא אי-זוגית. היעזרו ב-g(1)g(1) וב-g(−1)g(-1).

ד.
(1)

נתונה הפונקציה f(x)=xx2+4f(x)=\frac{x}{\sqrt{x^2+4}}. הסבירו מדוע f(x)f(x) מוגדרת לכל xx, ומצאו את האסימפטוטות האופקיות שלה.

(2)

הראו ש-f(x)f(x) עולה לכל xx, וקבעו איזה מהסרטוטים א-ד הוא גרף הפונקציה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

∢D=110∘\sphericalangle D=110^\circ, ∢C=110∘\sphericalangle C=110^\circ, ∢B=70∘\sphericalangle B=70^\circ; זוויות הבסיס שוות, ולכן שווה שוקיים

AB∥CDAB\parallel CD: ∢A+∢D=180∘\sphericalangle A+\sphericalangle D=180^\circ (חד-צדדיות), ולכן ∢D=110∘\sphericalangle D=110^\circ.

מרובע חסום: ∢A+∢C=180∘\sphericalangle A+\sphericalangle C=180^\circ, ולכן ∢C=110∘\sphericalangle C=110^\circ; וגם ∢B+∢D=180∘\sphericalangle B+\sphericalangle D=180^\circ, ולכן ∢B=70∘\sphericalangle B=70^\circ.

∢A=∢B=70∘\sphericalangle A=\sphericalangle B=70^\circ - זוויות הבסיס ABAB שוות, ולכן הטרפז שווה שוקיים.

טעות נפוצה: לחשוב שבמרובע חסום זוויות נגדיות שוות (כמו במקבילית) ולכתוב ∢C=70∘\sphericalangle C=70^\circ - בטרפז כזה ∢C+∢D=140∘\sphericalangle C+\sphericalangle D=140^\circ, וזה סותר את AB∥CDAB\parallel CD.

סעיף ב

תשובה:

שאלת הוכחה

בסיס: n=1n=1: 5−1=45-1=4, מתחלק ב-4.

הנחה: 5k−15^k-1 מתחלק ב-4.

צעד: 5k+1−1=5⋅5k−1=5(5k−1)+5−1=5(5k−1)+45^{k+1}-1=5\cdot5^k-1=5\left(5^k-1\right)+5-1=5\left(5^k-1\right)+4.

5(5k−1)5\left(5^k-1\right) מתחלק ב-4 לפי ההנחה, וגם 4 מתחלק ב-4 - לכן 5k+1−15^{k+1}-1 מתחלק ב-4.

לפי עקרון האינדוקציה הטענה נכונה לכל nn טבעי.

טעות נפוצה: לכתוב 5k+1−1=5(5k−1)5^{k+1}-1=5\left(5^k-1\right) ולסיים - אבל 5(5k−1)=5k+1−55\left(5^k-1\right)=5^{k+1}-5, וחסר בצעד המחובר 44.

סעיף ג(1)

תשובה:

f(−x)=−x3+4x=−f(x)f(-x)=-x^3+4x=-f(x)

f(−x)=(−x)3−4(−x)=−x3+4x=−(x3−4x)=−f(x)f(-x)=(-x)^3-4(-x)=-x^3+4x=-\left(x^3-4x\right)=-f(x)

לכן ff אי-זוגית.

טעות נפוצה: לבדוק רק נקודה אחת, למשל f(2)=f(−2)=0f(2)=f(-2)=0, ולהסיק ש-ff זוגית - שוויון בנקודה אחת אינו מוכיח דבר; צריך לבדוק f(−x)f(-x) לכל xx.

סעיף ג(2)

תשובה:

לא זוגית ולא אי-זוגית (g(1)=1g(1)=1, g(−1)=7g(-1)=7)

g(1)=1−4+4=1g(1)=1-4+4=1, g(−1)=−1+4+4=7g(-1)=-1+4+4=7.

g(−1)≠g(1)g(-1)\neq g(1), ולכן gg אינה זוגית. g(−1)≠−g(1)=−1g(-1)\neq-g(1)=-1, ולכן gg אינה אי-זוגית.

gg לא זוגית ולא אי-זוגית.

טעות נפוצה: לחשוב שהוספת קבוע לפונקציה אי-זוגית משאירה אותה אי-זוגית, ולענות "אי-זוגית" - אבל אז היה צריך להתקיים g(−1)=−1g(-1)=-1.

סעיף ד(1)

תשובה:

x2+4>0x^2+4>0 לכל xx; y=1y=1 (כאשר x→∞x\to\infty) ו-y=−1y=-1 (כאשר x→−∞x\to-\infty)

x2+4≥4>0x^2+4\ge4>0, ולכן השורש מוגדר ושונה מ-0 לכל xx.

x2+4=∣x∣1+4x2\sqrt{x^2+4}=|x|\sqrt{1+\frac{4}{x^2}}, ולכן f(x)=x∣x∣⋅11+4x2f(x)=\frac{x}{|x|}\cdot\frac{1}{\sqrt{1+\frac{4}{x^2}}}.

כאשר x→∞x\to\infty: x∣x∣=1\frac{x}{|x|}=1 ו-f→1f\to1. כאשר x→−∞x\to-\infty: x∣x∣=−1\frac{x}{|x|}=-1 ו-f→−1f\to-1.

טעות נפוצה: לכתוב x2=x\sqrt{x^2}=x גם עבור xx שלילי, ולקבל אסימפטוטה אחת y=1y=1 בשני הצדדים.

סעיף ד(2)

תשובה:

f′(x)=4(x2+4)32>0f'(x)=\frac{4}{\left(x^2+4\right)^{\frac32}}>0; סרטוט א

f′(x)=x2+4−x2x2+4x2+4=4(x2+4)32>0f'(x)=\frac{\sqrt{x^2+4}-\frac{x^2}{\sqrt{x^2+4}}}{x^2+4}=\frac{4}{\left(x^2+4\right)^{\frac32}}>0

ff עולה ומוגדרת לכל xx, עם אסימפטוטות y=±1y=\pm1 (סעיף ד(1)).

סרטוט ב פסול (אסימפטוטות אנכיות - אין כאלה), סרטוט ג פסול (פונקציה יורדת), סרטוט ד פסול (שואף ל-0 בשני הצדדים ויש לו קיצון). נשאר סרטוט א.

טעות נפוצה: לבחור בסרטוט ד כי גם הוא עובר דרך הראשית ועולה סביבה - בלי לבדוק את ההתנהגות באינסוף (y=±1y=\pm1 ולא y=0y=0).

שאלה 2 · סדרה הנדסית בת איברים וסדרה נגזרת אין-סופית - מודרך

נתונה סדרה הנדסית שבה 2n+12n+1 איברים חיוביים (nn הוא מספר טבעי): a1,a2,…,a2n+1a_1,a_2,\dots,a_{2n+1}.

סכום איברי הסדרה ללא האיבר הראשון גדול פי 2 מסכום איברי הסדרה ללא האיבר האחרון.

א.

הראו כי מנת הסדרה היא q=2q=2.

ב.

נתון כי סכום האיברים שנמצאים אחרי האיבר האמצעי גדול פי 64 מסכום האיברים שנמצאים לפני האיבר האמצעי.

רשמו כמה איברים יש בסדרה לפני האיבר האמצעי וכמה אחריו, ומצאו את nn.

ג.

המשיכו את הסדרה הנתונה, כך שנוצרה סדרה הנדסית אין-סופית. נתון: B היא סדרה אין-סופית המקיימת לכל kk טבעי: bk=1ak+ak+1b_k=\frac1{a_k+a_{k+1}}.

הראו כי bk=13akb_k=\frac1{3a_k}, והוכיחו כי B היא סדרה הנדסית שמנתה 12\frac12.

ד.

נתון כי סכום כל איברי הסדרה B הוא 49\frac49. מצאו את a1a_1.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

q=2q=2

a2+a3+⋯+a2n+1=q(a1+a2+⋯+a2n)a_2+a_3+\dots+a_{2n+1}=q\left(a_1+a_2+\dots+a_{2n}\right): כל איבר בסכום השמאלי גדול פי qq מהאיבר שלפניו, ובשני הסכומים 2n2n איברים.

נתון שהסכום השמאלי גדול פי 2 מהסכום הימני, ולכן q=2q=2.

טעות נפוצה: לכתוב את הקשר הפוך, a1+⋯+a2n=q(a2+⋯+a2n+1)a_1+\dots+a_{2n}=q\left(a_2+\dots+a_{2n+1}\right), ולקבל q=12q=\frac12.

סעיף ב

תשובה:

nn איברים לפני האמצעי ו-nn אחריו; n=5n=5

בסדרה 2n+12n+1 איברים, והאמצעי הוא an+1a_{n+1}: לפניו nn איברים (a1,…,ana_1,\dots,a_n) ואחריו nn איברים (an+2,…,a2n+1a_{n+2},\dots,a_{2n+1}).

an+2=qn+1a1a_{n+2}=q^{n+1}a_1, an+3=qn+1a2a_{n+3}=q^{n+1}a_2, וכן הלאה, ולכן:

an+2+⋯+a2n+1=2n+1(a1+⋯+an)a_{n+2}+\dots+a_{2n+1}=2^{n+1}\left(a_1+\dots+a_n\right)

2n+1=64=262^{n+1}=64=2^6, כלומר n+1=6n+1=6 ו-n=5n=5.

טעות נפוצה: לכתוב 2n=642^n=64 (לשכוח שגם האיבר האמצעי מפריד בין הקבוצות) ולקבל n=6n=6.

סעיף ג

תשובה:

הוכחה

ak+1=2aka_{k+1}=2a_k, ולכן ak+ak+1=3aka_k+a_{k+1}=3a_k ו-bk=13akb_k=\frac1{3a_k}.

bk+1bk=3ak3ak+1=akak+1=12\frac{b_{k+1}}{b_k}=\frac{3a_k}{3a_{k+1}}=\frac{a_k}{a_{k+1}}=\frac12

היחס קבוע, ולכן B הנדסית עם מנה 12\frac12.

טעות נפוצה: לפצל את השבר, 1ak+ak+1=1ak+1ak+1\frac1{a_k+a_{k+1}}=\frac1{a_k}+\frac1{a_{k+1}}, ולקבל bk=1ak+12ak=32akb_k=\frac1{a_k}+\frac1{2a_k}=\frac3{2a_k} במקום 13ak\frac1{3a_k}.

סעיף ד

תשובה:

a1=32a_1=\frac32

b1=13a1b_1=\frac1{3a_1}, ומנת B היא 12\frac12 (∣q∣<1|q|<1, הסדרה מתכנסת):

S=b11−12=2b1=23a1=49⇒a1=32S=\frac{b_1}{1-\frac12}=2b_1=\frac2{3a_1}=\frac49\quad\Rightarrow\quad a_1=\frac32

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-1−q1-q, לכתוב b1=49b_1=\frac49, ולקבל a1=34a_1=\frac34.

שאלה 3 · טבלה דו-ממדית במספרים, ברנולי והסתברות מותנית: תחבורה ציבורית

בעיר גדולה מאוד נערך סקר בקרב 2000 תושבים: 800 גברים ו-1200 נשים. נמצא כי 30% מהגברים ו-45% מהנשים משתמשים בתחבורה ציבורית. הסקר מייצג את כלל תושבי העיר.

א.

השלימו טבלה דו-ממדית (מגדר ושימוש בתחבורה ציבורית). מהי ההסתברות שתושב שנבחר באקראי הוא אישה שאינה משתמשת בתחבורה ציבורית?

ב.

בוחרים באקראי, בזה אחר זה, 4 תושבים מהעיר.

מהי ההסתברות שבדיוק 2 מהם משתמשים בתחבורה ציבורית?

ג.
(1)

מהי ההסתברות שלפחות אחד מהארבעה משתמש בתחבורה ציבורית?

(2)

ידוע שלפחות אחד מהארבעה משתמש בתחבורה ציבורית. מהי ההסתברות שבדיוק 2 מהם משתמשים?

ד.

ידוע שבדיוק אחד מהארבעה משתמש בתחבורה ציבורית. מהי ההסתברות שזה התושב הראשון שנבחר?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

0.33

גברים משתמשים: 0.3⋅800=2400.3\cdot800=240; נשים משתמשות: 0.45⋅1200=5400.45\cdot1200=540.

משתמשיםלא משתמשיםסה"כ
גברים240560800
נשים5406601200
סה"כ78012202000
P=6602000=0.33P=\frac{660}{2000}=0.33

טעות נפוצה: לחשב את ההסתברות מתוך הנשים בלבד, 6601200=0.55\frac{660}{1200}=0.55. השאלה היא על תושב אקראי מכלל התושבים.

סעיף ב

תשובה:

≈0.3396\approx0.3396

ההסתברות שתושב אקראי משתמש בתחבורה ציבורית: 7802000=0.39\frac{780}{2000}=0.39. העיר גדולה מאוד, ולכן אלה 4 ניסויי ברנולי עם p=0.39p=0.39.

P(2)=(42)⋅0.392⋅0.612=6⋅0.1521⋅0.3721≈0.3396P(2)=\binom42\cdot0.39^2\cdot0.61^2=6\cdot0.1521\cdot0.3721\approx0.3396

טעות נפוצה: לשכוח את המקדם (42)=6\binom42=6 ולקבל 0.392⋅0.612≈0.05660.39^2\cdot0.61^2\approx0.0566 - זו ההסתברות לסדר מסוים אחד בלבד.

סעיף ג(1)

תשובה:

1−0.614≈0.86151-0.61^4\approx0.8615

המאורע המשלים: אף אחד מהארבעה לא משתמש, בהסתברות 0.614≈0.13850.61^4\approx0.1385.

P=1−0.614≈0.8615P=1-0.61^4\approx0.8615

טעות נפוצה: לחשב 1−0.394≈0.97691-0.39^4\approx0.9769 - זה המשלים של "כולם משתמשים", לא של "אף אחד לא משתמש".

סעיף ג(2)

תשובה:

≈0.3942\approx0.3942

"בדיוק 2" מוכל ב"לפחות אחד", ולכן החיתוך הוא "בדיוק 2":

P=0.33960.8615≈0.3942P=\frac{0.3396}{0.8615}\approx0.3942

טעות נפוצה: להשתמש במכנה במשלים הלא נכון, 1−0.394≈0.97691-0.39^4\approx0.9769, ולקבל 0.33960.9769≈0.3476\frac{0.3396}{0.9769}\approx0.3476.

סעיף ד

תשובה:

14\frac14

יש 4 מקומות אפשריים למשתמש היחיד, ולכל אחד מהם אותה הסתברות: 0.39⋅0.6130.39\cdot0.61^3.

P=0.39⋅0.6134⋅0.39⋅0.613=14P=\frac{0.39\cdot0.61^3}{4\cdot0.39\cdot0.61^3}=\frac14

טעות נפוצה: לענות 0.390.39 - ההסתברות שהראשון משתמש, בלי להתחשב בכך שידוע שיש בדיוק משתמש אחד.

שאלה 4 · מלבן וקטע מאונך לאלכסון: מרובע בר חסימה ויחסי שטחים

במלבן ABCDABCD, הנקודה EE נמצאת על הצלע ADAD. הקטע CECE מאונך לאלכסון BDBD וחותך אותו בנקודה FF. נתון: AD=9AD=9, DE=3DE=3.

DABCEF
א.

הוכיחו שאפשר לחסום את המרובע EABFEABF במעגל.

ב.

הוכיחו: ΔDEF∼ΔBCF\Delta DEF\sim\Delta BCF, וחשבו את היחס EFFC\frac{EF}{FC}.

ג.

נסמן את שטח המשולש DEF ב-SS.

הביעו את שטחי המשולשים BFC ו-DFC באמצעות SS.

ד.

נתון: AB=33AB=3\sqrt3.

חשבו את אורך האלכסון BD ואת קוטר המעגל החוסם את המרובע EABF.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

הוכחה

∠EAB=90∘\angle EAB=90^\circ (זווית של מלבן), ו-∠EFB=90∘\angle EFB=90^\circ (כי CE⊥BDCE\perp BD).

∠EAB\angle EAB ו-∠EFB\angle EFB הן זוויות נגדיות במרובע EABFEABF, וסכומן 180∘180^\circ - לכן אפשר לחסום אותו במעגל.

טעות נפוצה: לחבר את ∠EAB\angle EAB ו-∠ABF\angle ABF - הן זוויות סמוכות במרובע, לא נגדיות; הזווית הנגדית ל-∠EAB\angle EAB היא ∠EFB\angle EFB.

סעיף ב

תשובה:

13\frac13

DE∥BCDE\parallel BC (צלעות נגדיות במלבן). ∠DEF=∠BCF\angle DEF=\angle BCF (מתחלפות), ∠DFE=∠BFC\angle DFE=\angle BFC (קודקודיות), ולכן ΔDEF∼ΔBCF\Delta DEF\sim\Delta BCF (ז.ז).

BC=AD=9BC=AD=9, ולכן:

EFFC=DEBC=39=13\frac{EF}{FC}=\frac{DE}{BC}=\frac39=\frac13

טעות נפוצה: לקחת את היחס DEEA=36=12\frac{DE}{EA}=\frac36=\frac12 - הצלע המתאימה ל-DEDE במשולש BCFBCF היא BCBC.

סעיף ג

תשובה:

SBFC=9SS_{BFC}=9S, SDFC=3SS_{DFC}=3S

יחס הדמיון בין BCFBCF ל-DEFDEF הוא 3, ויחס השטחים הוא ריבועו: SBFC=9SS_{BFC}=9S.

ל-DEFDEF ול-DFCDFC גובה משותף מ-DD, ולכן SDFCS=FCEF=3\frac{S_{DFC}}{S}=\frac{FC}{EF}=3: SDFC=3SS_{DFC}=3S.

טעות נפוצה: להפוך את יחס הדמיון ולכתוב SBFC=S9S_{BFC}=\frac S9.

סעיף ד

תשובה:

BD=63BD=6\sqrt3, הקוטר 373\sqrt7

במשולש DABDAB (ישר-זווית ב-AA): BD=AD2+AB2=81+27=108=63BD=\sqrt{AD^2+AB^2}=\sqrt{81+27}=\sqrt{108}=6\sqrt3.

∠EAB=90∘\angle EAB=90^\circ זווית היקפית במעגל החוסם את EABFEABF, ולכן EBEB קוטר.

EA=9−3=6EA=9-3=6, ולכן EB=EA2+AB2=36+27=63=37EB=\sqrt{EA^2+AB^2}=\sqrt{36+27}=\sqrt{63}=3\sqrt7.

טעות נפוצה: להציב DE=3DE=3 במקום EAEA ולקבל EB=9+27=6EB=\sqrt{9+27}=6.

שאלה 5 · משיקים וקוטר במעגל: זוויות ואורך משיק במספרים

במעגל שמרכזו OO ורדיוסו RR, AFAF הוא קוטר ו-BB נקודה על המעגל. המשיק למעגל בנקודה BB והמשיק למעגל בנקודה FF נפגשים בנקודה EE.

נתון: ∠BAF=α\angle BAF=\alpha.

αABEFO
א.

הסבירו מדוע ∠ABF=90∘\angle ABF=90^\circ, והביעו באמצעות α\alpha את ∠AFB\angle AFB.

ב.

היעזרו במשפט על הזווית שבין משיק למיתר, והביעו באמצעות α\alpha את ∠EBF\angle EBF, את ∠EFB\angle EFB ואת ∠BEF\angle BEF.

ג.

מעבירים את הקטע OEOE. הסבירו מדוע ∠EOF=α\angle EOF=\alpha, וחשבו את אורך BEBE עבור R=6R=6 ו-α=20∘\alpha=20^\circ.

ד.

עבור R=6R=6 ו-α=20∘\alpha=20^\circ, חשבו את שטח המשולש BEFBEF.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

∠AFB=90∘−α\angle AFB=90^\circ-\alpha

∠ABF\angle ABF היא זווית היקפית הנשענת על הקוטר AFAF, ולכן היא ישרה.

במשולש ABFABF: ∠AFB=180∘−90∘−α=90∘−α\angle AFB=180^\circ-90^\circ-\alpha=90^\circ-\alpha.

טעות נפוצה: לחשוב ש-∠AFB\angle AFB היא זווית מרכזית ולכתוב ∠AFB=2α\angle AFB=2\alpha.

סעיף ב

תשובה:

∠EBF=∠EFB=α\angle EBF=\angle EFB=\alpha, ∠BEF=180∘−2α\angle BEF=180^\circ-2\alpha

הזווית בין המשיק EBEB למיתר BFBF שווה לזווית ההיקפית על הקשת BFBF: ∠EBF=∠BAF=α\angle EBF=\angle BAF=\alpha.

באותו אופן, בין המשיק EFEF למיתר FBFB: ∠EFB=α\angle EFB=\alpha. (או: ∠EFB=90∘−∠AFB=α\angle EFB=90^\circ-\angle AFB=\alpha, כי EF⊥AFEF\perp AF.)

∠BEF=180∘−2α\angle BEF=180^\circ-2\alpha

טעות נפוצה: לקחת ∠EFB=∠AFB=90∘−α\angle EFB=\angle AFB=90^\circ-\alpha ולקבל ∠BEF=90∘\angle BEF=90^\circ.

סעיף ג

תשובה:

BE=6tan⁡20∘≈2.18BE=6\tan20^\circ\approx2.18

∠BOF\angle BOF מרכזית על הקשת BFBF: ∠BOF=2α\angle BOF=2\alpha. OEOE חוצה אותה (המשולשים OBEOBE ו-OFEOFE חופפים: ישרי-זווית, OB=OFOB=OF, OEOE משותף), ולכן ∠EOF=α\angle EOF=\alpha.

במשולש ישר-הזווית OFEOFE: EF=Rtan⁡αEF=R\tan\alpha, ו-BE=EFBE=EF (משיקים מנקודה אחת):

BE=6tan⁡20∘≈2.18BE=6\tan20^\circ\approx2.18

טעות נפוצה: להציב את הזווית המרכזית כולה, 6tan⁡40∘≈5.036\tan40^\circ\approx5.03.

סעיף ד

תשובה:

≈1.53\approx1.53

BE=EF≈2.184BE=EF\approx2.184, והזווית ביניהן ∠BEF=180∘−40∘=140∘\angle BEF=180^\circ-40^\circ=140^\circ:

SBEF=12⋅BE⋅EF⋅sin⁡140∘=12⋅(6tan⁡20∘)2⋅sin⁡140∘≈1.53S_{BEF}=\frac12\cdot BE\cdot EF\cdot\sin140^\circ=\frac12\cdot(6\tan20^\circ)^2\cdot\sin140^\circ\approx1.53

טעות נפוצה: לחשב 12⋅BE⋅EF\frac12\cdot BE\cdot EF כאילו הזווית ב-EE ישרה, ולקבל ≈2.38\approx2.38.

שאלה 6 · פונקציה רציונלית אי-זוגית, הגרף של ופונקציית הצטברות

נתונה הפונקציה f(x)=x2−4xf(x)=\frac{x^2-4}{x}, המוגדרת עבור x≠0x\neq0.

א.

מצאו את האסימפטוטה האנכית של f(x)f(x), הראו ש-f(x)f(x) היא פונקציה אי-זוגית, ומצאו את נקודות החיתוך של גרף f(x)f(x) עם הצירים.

ב.

הראו כי f′(x)=1+4x2f'(x)=1+\frac4{x^2}, והסיקו את תחומי העלייה והירידה של f(x)f(x).

ג.

סרטטו סקיצה של גרף f(x)f(x).

ד.

נתונה הפונקציה g(x)=∣f(x)∣−3g(x)=|f(x)|-3, המוגדרת עבור x≠0x\neq0.

(1)

מצאו את נקודות הקיצון של g(x)g(x) וקבעו את סוגן.

(2)

מצאו את נקודות החיתוך של גרף g(x)g(x) עם ציר ה-xx.

ה.

נתונה הפונקציה s(x)=∫1xg(t) dts(x)=\int_1^xg(t)\,dt, המוגדרת בתחום x>1x>1.

היעזרו בסעיף ד ומצאו את שיעור ה-xx של נקודת הקיצון של s(x)s(x) ואת סוגה.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

x=0x=0; f(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x); (−2,0)(-2,0), (2,0)(2,0)

המכנה מתאפס ב-x=0x=0 והמונה שם −4≠0-4\neq0: אסימפטוטה x=0x=0.

f(−x)=(−x)2−4−x=−x2−4x=−f(x)f(-x)=\frac{(-x)^2-4}{-x}=-\frac{x^2-4}x=-f(x), והתחום סימטרי - אי-זוגית.

x2−4=0x^2-4=0: x=±2x=\pm2. אין חיתוך עם ציר ה-yy (x=0x=0 אינו בתחום).

טעות נפוצה: להציב x=0x=0 במונה ולכתוב נקודת חיתוך (0,−4)(0,-4) - x=0x=0 אינו בתחום.

סעיף ב

תשובה:

f(x)=x−4xf(x)=x-\frac4x, f′(x)=1+4x2>0f'(x)=1+\frac4{x^2}>0: עולה ב-x<0x<0 וב-x>0x>0, אין תחומי ירידה

f(x)=x−4x−1f(x)=x-4x^{-1}, ולכן f′(x)=1+4x−2=1+4x2f'(x)=1+4x^{-2}=1+\frac4{x^2}.

f′(x)>0f'(x)>0 לכל x≠0x\neq0: ff עולה בכל אחד מהקטעים x<0x<0 ו-x>0x>0, ואין לה נקודות קיצון.

טעות נפוצה: לגזור −4x-\frac4x כ-−4x2-\frac4{x^2}, לקבל f′=1−4x2f'=1-\frac4{x^2} ולמצוא "קיצון" ב-x=±2x=\pm2.

סעיף ג

תשובה:

שני ענפים עולים, סימטריים ביחס לראשית: ענף שמאלי מ-−∞-\infty דרך (−2,0)(-2,0) ל-+∞+\infty ליד x=0x=0; ענף ימני מ-−∞-\infty ליד x=0x=0 דרך (2,0)(2,0) ל-+∞+\infty

ליד x=0x=0 המונה −4-4: כאשר x→0−x\to0^-, f→+∞f\to+\infty; כאשר x→0+x\to0^+, f→−∞f\to-\infty.

כאשר x→±∞x\to\pm\infty, f≈xf\approx x, כלומר f→±∞f\to\pm\infty.

טעות נפוצה: לסרטט את הענף הימני מתחיל מ-+∞+\infty ליד x=0x=0 - בצד ימין המונה שלילי והמכנה חיובי, ולכן f→−∞f\to-\infty.

סעיף ד(1)

תשובה:

נקודות מינימום: (−2,−3)(-2,-3), (2,−3)(2,-3)

ff עולה בכל ענף ואין לה קיצון, ולכן ∣f∣|f| יכולה לקבל קיצון רק באפסים של ff: שם ∣f∣=0|f|=0, הערך הקטן ביותר האפשרי - מינימום (חוד).

g=∣f∣−3g=|f|-3, ולכן נקודות המינימום של gg: (±2,−3)(\pm2,-3).

טעות נפוצה: להסיק ש"ff עולה ולכן אין ל-gg נקודות קיצון" - הערך המוחלט יוצר חוד בכל נקודה שבה ff מחליפה סימן.

סעיף ד(2)

תשובה:

(−4,0)(-4,0), (−1,0)(-1,0), (1,0)(1,0), (4,0)(4,0)

g=0g=0 כאשר ∣f(x)∣=3|f(x)|=3, כלומר f(x)=3f(x)=3 או f(x)=−3f(x)=-3.

x2−4x=3\frac{x^2-4}x=3: x2−3x−4=0x^2-3x-4=0, x=4x=4 או x=−1x=-1.

x2−4x=−3\frac{x^2-4}x=-3: x2+3x−4=0x^2+3x-4=0, x=1x=1 או x=−4x=-4.

טעות נפוצה: לפתור רק f(x)=3f(x)=3 ולקבל רק (4,0)(4,0) ו-(−1,0)(-1,0).

סעיף ה

תשובה:

x=4x=4, נקודת מינימום

s′(x)=g(x)s'(x)=g(x).

בתחום x>1x>1: gg מתאפסת ב-x=1x=1 וב-x=4x=4, ובין שתי הנקודות היא מגיעה למינימום −3-3 ב-x=2x=2 - לכן g<0g<0 עבור 1<x<41<x<4, ו-g>0g>0 עבור x>4x>4.

ss יורדת עד x=4x=4 ועולה אחריו: ב-x=4x=4 מינימום.

טעות נפוצה: לענות שהקיצון של ss הוא ב-x=2x=2 (נקודת הקיצון של gg) - שם g=−3≠0g=-3\neq0 ו-ss עדיין יורדת.

שאלה 7 · חקירת והמרחק בינה לבין (מודרך)

נתונה הפונקציה: f(x)=sin⁡(x)⋅cos⁡(x)f(x)=\sin(x)\cdot\cos(x) המוגדרת בתחום: −π2≤x≤π2-\frac{\pi}{2}\le x\le\frac{\pi}{2}.

א.

הראו כי f(x)f(x) היא פונקציה אי-זוגית.

ב.

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם הצירים.

ג.

הראו כי f′(x)=cos⁡2x−sin⁡2xf'(x)=\cos^2x-\sin^2x, ומצאו את שיעורי נקודות הקיצון של f(x)f(x) (כולל נקודות הקצה) וקבעו את סוגן.

ד.

נתונה הפונקציה: g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{\sqrt{f(x)}}.

מצאו את תחום ההגדרה של g(x)g(x), והראו כי לגרף g(x)g(x) יש נקודת מינימום שבה x=π4x=\frac{\pi}{4}. מצאו את שיעור ה-yy שלה.

ה.

הסבירו מדוע בתחום 0<x<π20<x<\frac{\pi}{2} ההפרש g(x)−f(x)g(x)-f(x) קטן ככל ש-f(x)f(x) גדל, ומצאו את המרחק המינימלי בין הגרפים של f(x)f(x) ו-g(x)g(x) בתחום זה.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

f(−x)=−sin⁡xcos⁡x=−f(x)f(-x)=-\sin x\cos x=-f(x)

התחום סימטרי סביב 0, ו-f(−x)=sin⁡(−x)cos⁡(−x)=−sin⁡x⋅cos⁡x=−f(x)f(-x)=\sin(-x)\cos(-x)=-\sin x\cdot\cos x=-f(x).

טעות נפוצה: לכתוב sin⁡(−x)=sin⁡x\sin(-x)=\sin x ולקבל f(−x)=f(x)f(-x)=f(x), כלומר "זוגית" - sin⁡\sin היא הפונקציה האי-זוגית, cos⁡\cos הזוגית.

סעיף ב

תשובה:

(−π2,0)\left(-\frac{\pi}{2},0\right), (0,0)(0,0), (π2,0)\left(\frac{\pi}{2},0\right)

sin⁡xcos⁡x=0\sin x\cos x=0: sin⁡x=0\sin x=0 נותן x=0x=0, ו-cos⁡x=0\cos x=0 נותן x=±π2x=\pm\frac{\pi}{2} (קצוות התחום).

טעות נפוצה: לענות רק (0,0)(0,0).

סעיף ג

תשובה:

max⁡(π4,12)\max\left(\frac{\pi}{4},\frac12\right), min⁡(−π4,−12)\min\left(-\frac{\pi}{4},-\frac12\right); בקצוות: max⁡(−π2,0)\max\left(-\frac{\pi}{2},0\right), min⁡(π2,0)\min\left(\frac{\pi}{2},0\right)

נגזרת מכפלה: f′(x)=cos⁡x⋅cos⁡x+sin⁡x⋅(−sin⁡x)=cos⁡2x−sin⁡2xf'(x)=\cos x\cdot\cos x+\sin x\cdot(-\sin x)=\cos^2x-\sin^2x.

f′=0f'=0: cos⁡2x=sin⁡2x\cos^2x=\sin^2x, כלומר tan⁡2x=1\tan^2x=1, x=±π4x=\pm\frac{\pi}{4}.

f′>0f'>0 עבור ∣x∣<π4|x|<\frac{\pi}{4} (שם cos⁡2x>sin⁡2x\cos^2x>\sin^2x) ו-f′<0f'<0 עבור π4<∣x∣<π2\frac{\pi}{4}<|x|<\frac{\pi}{2}.

f(π4)=22⋅22=12f\left(\frac{\pi}{4}\right)=\frac{\sqrt2}{2}\cdot\frac{\sqrt2}{2}=\frac12 - מקסימום; (−π4,−12)\left(-\frac{\pi}{4},-\frac12\right) - מינימום.

קצוות: הפונקציה יורדת מ-−π2-\frac{\pi}{2} - שם מקסימום (−π2,0)\left(-\frac{\pi}{2},0\right); ויורדת אל π2\frac{\pi}{2} - שם מינימום (π2,0)\left(\frac{\pi}{2},0\right).

טעות נפוצה: לפתור tan⁡x=1\tan x=1 בלבד ולמצוא רק את (π4,12)\left(\frac{\pi}{4},\frac12\right) - שוכחים ש-tan⁡2x=1\tan^2x=1 נותן גם tan⁡x=−1\tan x=-1.

סעיף ד

תשובה:

0<x<π20<x<\frac{\pi}{2}; min⁡(π4,2)\min\left(\frac{\pi}{4},\sqrt2\right)

צריך f(x)>0f(x)>0: sin⁡xcos⁡x>0\sin x\cos x>0 בתחום רק עבור 0<x<π20<x<\frac{\pi}{2}.

g=f−12g=f^{-\frac12}, ולכן g′=−f′2f32g'=-\frac{f'}{2f^{\frac32}} - סימן הפוך ל-f′f': gg יורדת ב-(0,π4)\left(0,\frac{\pi}{4}\right) ועולה ב-(π4,π2)\left(\frac{\pi}{4},\frac{\pi}{2}\right) - מינימום ב-x=π4x=\frac{\pi}{4}.

g(π4)=112=2g\left(\frac{\pi}{4}\right)=\frac{1}{\sqrt{\frac12}}=\sqrt2.

טעות נפוצה: לשכוח את השורש ולחשב g(π4)=112=2g\left(\frac{\pi}{4}\right)=\frac{1}{\frac12}=2.

סעיף ה

תשובה:

2−12≈0.914\sqrt2-\frac12\approx0.914

נסמן t=f(x)t=f(x); בתחום 0<t≤120<t\le\frac12. אז g(x)−f(x)=1t−tg(x)-f(x)=\frac{1}{\sqrt t}-t.

כש-tt גדל, 1t\frac{1}{\sqrt t} קטן וגם −t-t קטן - ולכן ההפרש קטן. (וגם g>fg>f, כי 1t>1>t\frac{1}{\sqrt t}>1>t.)

לכן המרחק מינימלי היכן ש-ff מקסימלית, ב-x=π4x=\frac{\pi}{4}:

dmin⁡=2−12≈0.914d_{\min}=\sqrt2-\frac12\approx0.914

טעות נפוצה: לחשב את המרחק בין המינימום של gg למינימום של ff, (−π4,−12)\left(-\frac{\pi}{4},-\frac12\right), שאינו בתחום, ולקבל 2+12≈1.914\sqrt2+\frac12\approx1.914.

שאלה 8 · קטע אופקי בין גרף לישר (מודרך)

בסרטוט שלפניכם מתוארים גרף הפונקציה f(x)=x3+3xf(x)=x^3+3x והישר y=6x+4y=6x+4. הנקודה AA נמצאת על גרף f(x)f(x), משמאל לנקודת החיתוך של הגרף עם הישר. הנקודה BB נמצאת על הישר כך שהקטע ABAB מקביל לציר ה-xx. נסמן ב-tt את שיעור ה-xx של AA. נתון: −2.5≤t≤1.5-2.5\le t\le1.5.

AB
א.

הביעו באמצעות tt את שיעור ה-xx של הנקודה BB.

ב.

הראו כי AB=4+3t−t36AB=\frac{4+3t-t^3}{6}.

ג.

מצאו את נקודות הקיצון המקומיות של ABAB כפונקציה של tt, וקבעו את סוגן.

ד.
(1)

מצאו את הערך של tt שבעבורו אורך הקטע ABAB מינימלי.

(2)

מצאו את הערך של tt שבעבורו אורך הקטע ABAB מקסימלי.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

xB=t3+3t−46x_B=\frac{t^3+3t-4}{6}

BB באותו גובה כמו AA: 6xB+4=t3+3t6x_B+4=t^3+3t, ולכן xB=t3+3t−46x_B=\frac{t^3+3t-4}{6}.

טעות נפוצה: לחלק ב-6 רק את t3+3tt^3+3t ולכתוב xB=t3+3t6−4x_B=\frac{t^3+3t}{6}-4.

סעיף ב

תשובה:

AB=t−xB=6t−t3−3t+46=4+3t−t36AB=t-x_B=\frac{6t-t^3-3t+4}{6}=\frac{4+3t-t^3}{6}

BB משמאל ל-AA, ולכן AB=t−xB=6t−(t3+3t−4)6=4+3t−t36AB=t-x_B=\frac{6t-(t^3+3t-4)}{6}=\frac{4+3t-t^3}{6}.

טעות נפוצה: לחשב xB−tx_B-t ולקבל t3−3t−46\frac{t^3-3t-4}{6} - ביטוי שלילי, כי BB משמאל ל-AA.

סעיף ג

תשובה:

t=−1t=-1: מינימום מקומי (AB=13AB=\frac13); t=1t=1: מקסימום מקומי (AB=1AB=1)

AB′(t)=3−3t26=1−t22AB'(t)=\frac{3-3t^2}{6}=\frac{1-t^2}{2}, מתאפסת ב-t=±1t=\pm1.

AB′<0AB'<0 עבור t<−1t<-1, AB′>0AB'>0 עבור −1<t<1-1<t<1, AB′<0AB'<0 עבור t>1t>1.

מינימום מקומי ב-t=−1t=-1: AB=4−3+16=13AB=\frac{4-3+1}{6}=\frac13. מקסימום מקומי ב-t=1t=1: AB=4+3−16=1AB=\frac{4+3-1}{6}=1.

טעות נפוצה: לגזור את xB−tx_B-t במקום את ABAB, ולקבל סוגים הפוכים: מקסימום ב-t=−1t=-1 ומינימום ב-t=1t=1.

סעיף ד(1)

תשובה:

t=−1t=-1

מועמדים: המינימום המקומי t=−1t=-1 והקצה t=1.5t=1.5 (בקצה t=−2.5t=-2.5 הפונקציה יורדת, ולכן הוא לא מינימום).

AB(−1)=13AB(-1)=\frac13, AB(1.5)=4+4.5−3.3756≈0.854AB(1.5)=\frac{4+4.5-3.375}{6}\approx0.854. המינימום ב-t=−1t=-1.

טעות נפוצה: להשוות רק את ערכי הקצוות ולענות t=1.5t=1.5.

סעיף ד(2)

תשובה:

t=−2.5t=-2.5

מועמדים: המקסימום המקומי t=1t=1 והקצה t=−2.5t=-2.5.

AB(1)=1AB(1)=1, AB(−2.5)=4−7.5+15.6256≈2.02AB(-2.5)=\frac{4-7.5+15.625}{6}\approx2.02. המקסימום ב-t=−2.5t=-2.5.

טעות נפוצה: לענות t=1t=1 (המקסימום המקומי) בלי לבדוק את הקצה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.