דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 571 - מתכונת 11 בדרך לבגרות

5 יח"ל · שאלון 035571 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 571 (5 יח"ל), בדרך לבגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · שאלות קצרות מודרכות: סכום באינדוקציה, משיק ורדיוס, אסימפטוטות שורש, פונקציית הצטברות

ענו על שניים מארבעת הסעיפים א–ד שלפניכם. אם תענו על יותר משני סעיפים, ייבדקו רק שתי התשובות הראשונות שבמחברתכם.

א.

ידוע כי לכל nn טבעי מתקיים: 1⋅3+2⋅5+3⋅7+…+n(2n+1)=n(n+1)(4n+5)61\cdot3+2\cdot5+3\cdot7+\ldots+n(2n+1)=\frac{n(n+1)(4n+5)}{6}. נסמן ב-SnS_n את הסכום של nn האיברים הראשונים.

(1)

האיבר 4⋅94\cdot9 הוא האיבר הרביעי בסכום, והאיבר 10⋅2110\cdot21 הוא האיבר העשירי. היעזרו ב-S10S_{10} וב-S3S_3, וחשבו את הערך של הביטוי: 4⋅9+5⋅11+…+10⋅214\cdot9+5\cdot11+\ldots+10\cdot21.

ידוע כי לכל nn טבעי מתקיים: 1⋅3+2⋅5+…+n(2n+1)+(n+1)(2n+3)=(n+1)(n+2)(4n+C)61\cdot3+2\cdot5+\ldots+n(2n+1)+(n+1)(2n+3)=\frac{(n+1)(n+2)(4n+C)}{6}.

(2)

הסבירו מדוע אגף שמאל שווה ל-Sn+1S_{n+1}, הציבו n+1n+1 בנוסחה של SnS_n ומצאו את CC.

ב.

הנקודה AA נמצאת על מעגל שמרכזו OO ורדיוסו 9. המשיק למעגל בנקודה AA יוצר זווית של 35∘35^\circ עם המיתר ABAB (ראו סרטוט).

35°OABE
(1)

חשבו את הזוויות OABOAB ו-AOBAOB. (היעזרו בכך שהרדיוס מאונך למשיק בנקודת ההשקה.)

(2)

חשבו את אורך הקשת הקטנה ABAB, ואת היחס בין אורך הקשת הזאת להיקף המעגל.

ג.

נתונה הפונקציה f(x)=9x2+42xf(x)=\frac{\sqrt{9x^2+4}}{2x}, המוגדרת לכל x≠0x\neq0.

(1)

הראו כי עבור x>0x>0 מתקיים f(x)=129+4x2f(x)=\frac{1}{2}\sqrt{9+\frac{4}{x^2}}, ועבור x<0x<0 מתקיים f(x)=−129+4x2f(x)=-\frac{1}{2}\sqrt{9+\frac{4}{x^2}}.

(2)

מצאו את משוואות האסימפטוטות של f(x)f(x) המאונכות לצירים.

נתונה הפונקציה g(x)=2f(x−1)g(x)=2f(x-1).

(3)

מצאו את משוואות האסימפטוטות של g(x)g(x) המאונכות לצירים, ואת המרחק בין האסימפטוטות האופקיות של g(x)g(x).

ד.

נתונה הפונקציה f(x)=x3−4xf(x)=x^3-4x (ראו גרף), ונתונה הפונקציה g(t)=∫−2tf(x) dxg(t)=\int_{-2}^{t}f(x)\,dx המוגדרת בתחום −2≤t≤2-2\le t\le2.

-3-2-1123-4-3-2-11234
(1)

הראו כי g(t)=(t2−4)24g(t)=\frac{(t^2-4)^2}{4}.

(2)

מצאו את תחום הירידה של g(t)g(t). האם יש ערכים של tt שעבורם g(t)g(t) שלילית? נמקו.

(3)

מצאו את נקודות הפיתול של g(t)g(t).

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א(1)

תשובה:

791

הביטוי מכיל את האיברים מהמקום ה-4 עד המקום ה-10. S10S_{10} מכיל את האיברים מהמקום ה-1 עד ה-10, ומהם צריך להוריד את שלושת האיברים הראשונים (S3S_3):

S10=10⋅11⋅456=825,S3=3⋅4⋅176=34(3+10+21=34)S_{10}=\frac{10\cdot11\cdot45}{6}=825,\qquad S_3=\frac{3\cdot4\cdot17}{6}=34\quad(3+10+21=34)
4⋅9+5⋅11+…+10⋅21=825−34=7914\cdot9+5\cdot11+\ldots+10\cdot21=825-34=791

טעות נפוצה: להחסיר את S4S_4 (כי הביטוי "מתחיל באיבר הרביעי") ולהוריד כך גם את 4⋅94\cdot9: S4=70S_4=70, ומקבלים 825−70=755825-70=755.

סעיף א(2)

תשובה:

C=9C=9

האיבר הכללי בסכום הוא k(2k+1)k(2k+1), והאיבר האחרון באגף שמאל, (n+1)(2n+3)(n+1)(2n+3), מתקבל עבור k=n+1k=n+1: (n+1)(2(n+1)+1)=(n+1)(2n+3)(n+1)\left(2(n+1)+1\right)=(n+1)(2n+3). לכן באגף שמאל יש n+1n+1 איברים, והוא שווה ל-Sn+1S_{n+1}.

מציבים n+1n+1 במקום nn:

Sn+1=(n+1)(n+2)(4(n+1)+5)6=(n+1)(n+2)(4n+9)6S_{n+1}=\frac{(n+1)(n+2)\left(4(n+1)+5\right)}{6}=\frac{(n+1)(n+2)(4n+9)}{6}

ולכן C=9C=9. בדיקה עם n=1n=1: 1⋅3+2⋅5=131\cdot3+2\cdot5=13, ו-2⋅3⋅136=13\frac{2\cdot3\cdot13}{6}=13.

טעות נפוצה: לבדוק עם n=1n=1 אבל לשים באגף שמאל רק את 1⋅31\cdot3: 3=2⋅3⋅(4+C)63=\frac{2\cdot3\cdot(4+C)}{6}, ומקבלים C=−1C=-1.

סעיף ב(1)

תשובה:

∠OAB=55∘\angle OAB=55^\circ, ∠AOB=70∘\angle AOB=70^\circ

OA⊥AEOA\perp AE (רדיוס מאונך למשיק בנקודת ההשקה), ולכן:

∠OAB=90∘−35∘=55∘\angle OAB=90^\circ-35^\circ=55^\circ

OA=OBOA=OB (רדיוסים), ולכן המשולש AOBAOB שווה שוקיים ו-∠OBA=55∘\angle OBA=55^\circ:

∠AOB=180∘−2⋅55∘=70∘\angle AOB=180^\circ-2\cdot55^\circ=70^\circ

(הזווית המרכזית כפולה מהזווית בין המשיק למיתר.)

טעות נפוצה: לחשוב שהזווית המרכזית שווה לזווית בין המשיק למיתר, ∠AOB=35∘\angle AOB=35^\circ, ולקבל ∠OAB=72.5∘\angle OAB=72.5^\circ.

סעיף ב(2)

תשובה:

7π2≈11\frac{7\pi}{2}\approx11; היחס 736\frac{7}{36}

הזווית המרכזית של הקשת הקטנה ABAB היא 70∘70^\circ (סעיף ב(1)), ולכן הקשת היא 70360\frac{70}{360} מההיקף:

70360=736\frac{70}{360}=\frac{7}{36}
AB⌢=736⋅2π⋅9=7π2≈11\overset{\frown}{AB}=\frac{7}{36}\cdot2\pi\cdot9=\frac{7\pi}{2}\approx11

טעות נפוצה: להשתמש בזווית 35∘35^\circ במקום בזווית המרכזית, ולקבל יחס 772\frac{7}{72} וקשת באורך 7π4≈5.5\frac{7\pi}{4}\approx5.5.

סעיף ג(1)

תשובה:

הוכחה

מוציאים x2x^2 כגורם משותף בתוך השורש:

9x2+4=x2(9+4x2)=x2⋅9+4x2=∣x∣9+4x2\sqrt{9x^2+4}=\sqrt{x^2\left(9+\frac4{x^2}\right)}=\sqrt{x^2}\cdot\sqrt{9+\frac4{x^2}}=|x|\sqrt{9+\frac4{x^2}}

לכן f(x)=∣x∣2x9+4x2f(x)=\frac{|x|}{2x}\sqrt{9+\frac4{x^2}}.

עבור x>0x>0: ∣x∣=x|x|=x, ו-∣x∣2x=12\frac{|x|}{2x}=\frac12.

עבור x<0x<0: ∣x∣=−x|x|=-x, ו-∣x∣2x=−12\frac{|x|}{2x}=-\frac12.

טעות נפוצה: לכתוב x2=x\sqrt{x^2}=x לכל xx, ולקבל את הביטוי 129+4x2\frac12\sqrt{9+\frac4{x^2}} גם עבור x<0x<0 - ביטוי חיובי, אף ש-f(x)<0f(x)<0 לכל x<0x<0.

סעיף ג(2)

תשובה:

x=0x=0, y=1.5y=1.5, y=−1.5y=-1.5

אנכית: המכנה מתאפס ב-x=0x=0 והמונה שם 4=2≠0\sqrt4=2\neq0, ולכן x=0x=0.

אופקיות, לפי סעיף ג(1): כאשר x→∞x\to\infty, 4x2→0\frac4{x^2}\to0 ו-f(x)→129=1.5f(x)\to\frac12\sqrt9=1.5. כאשר x→−∞x\to-\infty, f(x)→−129=−1.5f(x)\to-\frac12\sqrt9=-1.5.

האסימפטוטות: x=0x=0, y=1.5y=1.5, y=−1.5y=-1.5.

טעות נפוצה: לחלק מונה ומכנה ב-xx "בתוך השורש" בלי לשים לב לסימן, ולקבל רק y=1.5y=1.5.

סעיף ג(3)

תשובה:

x=1x=1, y=3y=3, y=−3y=-3; המרחק 6

f(x−1)f(x-1) הוא הגרף של ff מוזז ימינה ב-1: האסימפטוטה האנכית זזה ל-x=1x=1, והאופקיות לא משתנות.

הכפלה ב-2 מותחת אנכית: האסימפטוטות האופקיות הופכות ל-y=3y=3 ו-y=−3y=-3 (האנכית לא משתנה).

המרחק בין האסימפטוטות האופקיות: 3−(−3)=63-(-3)=6.

טעות נפוצה: להזיז את האסימפטוטה האנכית לכיוון הלא נכון ולכתוב x=−1x=-1.

סעיף ד(1)

תשובה:

הוכחה

פונקציה קדומה של ff: F(x)=x44−2x2F(x)=\frac{x^4}{4}-2x^2. לכן:

g(t)=F(t)−F(−2)=t44−2t2−(164−8)=t44−2t2+4=t4−8t2+164=(t2−4)24g(t)=F(t)-F(-2)=\frac{t^4}{4}-2t^2-\left(\frac{16}{4}-8\right)=\frac{t^4}{4}-2t^2+4=\frac{t^4-8t^2+16}{4}=\frac{(t^2-4)^2}{4}

טעות נפוצה: לשכוח את הגבול התחתון ולכתוב g(t)=t44−2t2g(t)=\frac{t^4}{4}-2t^2. אז g(−2)=−4g(-2)=-4, אף ש-g(−2)=∫−2−2f(x) dxg(-2)=\int_{-2}^{-2}f(x)\,dx חייב להיות 0.

סעיף ד(2)

תשובה:

gg יורדת ב-0<t<20<t<2; אין ערכים שבהם gg שלילית

g′(t)=f(t)=t(t−2)(t+2)g'(t)=f(t)=t(t-2)(t+2). בתחום 0<t<20<t<2: t>0t>0, t−2<0t-2<0, t+2>0t+2>0, ולכן g′(t)<0g'(t)<0 ו-gg יורדת. בתחום −2<t<0-2<t<0: g′(t)>0g'(t)>0 ו-gg עולה.

g(t)=(t2−4)24g(t)=\frac{(t^2-4)^2}{4} הוא ריבוע חלקי 4, ולכן g(t)≥0g(t)\ge0 לכל tt: אין ערכים שבהם gg שלילית. (גם בלי הנוסחה: g(−2)=0g(-2)=0, ומאי-זוגיות ff גם g(2)=0g(2)=0; gg עולה ואחר כך יורדת, ולכן אינה יורדת מתחת ל-0.)

טעות נפוצה: לחפש היכן ff יורדת במקום היכן ff שלילית: f′(x)=3x2−4<0f'(x)=3x^2-4<0 נותן −23<t<23-\frac{2}{\sqrt3}<t<\frac{2}{\sqrt3}.

סעיף ד(3)

תשובה:

(−23,169)\left(-\frac{2}{\sqrt3},\frac{16}{9}\right), (23,169)\left(\frac{2}{\sqrt3},\frac{16}{9}\right)

g′′(t)=f′(t)=3t2−4g''(t)=f'(t)=3t^2-4. מתאפסת כאשר t2=43t^2=\frac43, t=±23t=\pm\frac{2}{\sqrt3} (בתוך התחום), ומחליפה שם סימן (פרבולה עם שני שורשים פשוטים).

g(±23)=(43−4)24=6494=169g\left(\pm\frac2{\sqrt3}\right)=\frac{\left(\frac43-4\right)^2}{4}=\frac{\frac{64}{9}}{4}=\frac{16}{9}

נקודות הפיתול: (−23,169)\left(-\frac{2}{\sqrt3},\frac{16}{9}\right) ו-(23,169)\left(\frac{2}{\sqrt3},\frac{16}{9}\right) - אלה בדיוק נקודות הקיצון של ff.

טעות נפוצה: לחפש את נקודות הפיתול של gg במקום שבו f=0f=0 (נקודות הקיצון של gg), ולקבל את (0,4)(0,4).

שאלה 2 · מנוסחת הסכום לסדרה חשבונית, ואחריה סדרות הנדסיות

נתונה סדרה ana_n שסכום nn האיברים הראשונים שלה, לכל nn טבעי, הוא: Sn=2n2+3nS_n=2n^2+3n.

א.

חשבו את a1a_1, a2a_2 ו-a3a_3.

ב.

הראו כי לכל nn טבעי מתקיים an=4n+1a_n=4n+1.

ג.

הוכיחו כי הסדרה ana_n היא סדרה חשבונית, ומצאו את ההפרש שלה.

ד.

נתונה סדרה הנדסית bnb_n שבה b1=a1b_1=a_1 והמנה שווה ל-d2\frac{d}{2}. נתונה סדרה הנדסית אינסופית cnc_n שבה c1=a1c_1=a_1 והמנה שווה ל-1d\frac{1}{d} (dd - ההפרש של ana_n).

מצאו את mm שבעבורו סכום mm האיברים הראשונים של bnb_n הוא 1275.

ה.

מצאו את סכום כל איברי הסדרה cnc_n, וקבעו אם cnc_n סדרה עולה או יורדת. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

a1=5a_1=5, a2=9a_2=9, a3=13a_3=13

S1=5S_1=5, S2=8+6=14S_2=8+6=14, S3=18+9=27S_3=18+9=27.

a1=S1=5a_1=S_1=5, a2=S2−S1=9a_2=S_2-S_1=9, a3=S3−S2=13a_3=S_3-S_2=13.

טעות נפוצה: לחשוב ש-SnS_n הוא האיבר עצמו ולכתוב a2=S2=14a_2=S_2=14.

סעיף ב

תשובה:

Sn−Sn−1=4n+1S_n-S_{n-1}=4n+1 עבור n≥2n\ge2, וגם a1=5=4⋅1+1a_1=5=4\cdot1+1

עבור n≥2n\ge2:

an=Sn−Sn−1=2n2+3n−(2(n−1)2+3(n−1))=2n2+3n−(2n2−4n+2+3n−3)=4n+1a_n=S_n-S_{n-1}=2n^2+3n-\big(2(n-1)^2+3(n-1)\big)=2n^2+3n-(2n^2-4n+2+3n-3)=4n+1

עבור n=1n=1: a1=S1=5a_1=S_1=5, וגם 4⋅1+1=54\cdot1+1=5. לכן הנוסחה נכונה לכל nn טבעי.

טעות נפוצה: לפתוח 2(n−1)22(n-1)^2 כ-2n2−2n+22n^2-2n+2 (לשכוח להכפיל ב-2 את האיבר האמצעי), ולקבל an=2n+1a_n=2n+1 - נוסחה שנותנת a1=3a_1=3 במקום 5.

סעיף ג

תשובה:

d=4d=4

an+1−an=(4(n+1)+1)−(4n+1)=4a_{n+1}-a_n=\big(4(n+1)+1\big)-(4n+1)=4 לכל nn. ההפרש קבוע, ולכן הסדרה חשבונית עם d=4d=4.

טעות נפוצה: לקחת את המקדם של n2n^2 בנוסחת הסכום (22) כהפרש. ההפרש הוא פי 2 ממנו: d=4d=4.

סעיף ד

תשובה:

m=8m=8

b1=a1=5b_1=a_1=5, q=d2=2q=\frac{d}{2}=2.

Sm(b)=5(2m−1)2−1=5(2m−1)=1275S_m^{(b)}=\frac{5(2^m-1)}{2-1}=5(2^m-1)=1275

2m−1=2552^m-1=255, כלומר 2m=256=282^m=256=2^8, ולכן m=8m=8.

טעות נפוצה: לכתוב Sm=5⋅2mS_m=5\cdot2^m (לשכוח את ה-−1-1), לקבל 2m=2552^m=255 ולהסיק שאין mm שלם.

סעיף ה

תשובה:

203\frac{20}{3}; יורדת

c1=5c_1=5, q=14q=\frac14. ∣q∣<1|q|<1, ולכן הסכום קיים:

S=51−14=203S=\frac{5}{1-\frac14}=\frac{20}{3}

c1>0c_1>0 ו-0<q<10<q<1: כל איבר הוא רבע מקודמו וכולם חיוביים, ולכן הסדרה יורדת.

טעות נפוצה: לחשב את הסכום כ-51+14=4\frac{5}{1+\frac14}=4 (סימן שגוי במכנה).

שאלה 3 · דגימה בלי החזרה: מבחן קבלה לחוג עם מאגר נתון

במבחן קבלה לחוג רובוטיקה יש מאגר של 30 שאלות. כל מועמד מוציא באקראי מתוך קופסה שלושה פתקים בזה אחר זה, ללא החזרה, ובכל פתק כתובה שאלה אחרת מהמאגר. המועמד יתקבל לחוג אם יענה נכון על שתי שאלות לפחות מתוך השלוש.

יעל יודעת לענות נכון על 12 שאלות מתוך 30 השאלות שבמאגר, ועל השאר אינה יודעת לענות.

א.

מהי ההסתברות שיעל תדע לענות על שאלה אחת לפחות מבין שתי השאלות שבשני הפתקים הראשונים?

ב.
(1)

מהי ההסתברות שיעל תענה נכון על בדיוק שתיים מתוך שלוש השאלות?

(2)

מהי ההסתברות שיעל תתקבל לחוג?

ג.

ידוע כי יעל התקבלה לחוג. מהי ההסתברות שהיא לא ידעה לענות על השאלה שבפתק הראשון?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

94145\frac{94}{145}

המשלים: יעל אינה יודעת אף אחת משתי השאלות. יש 18 שאלות שאינה יודעת:

P(אף אחת)=1830⋅1729=51145P(\text{אף אחת})=\frac{18}{30}\cdot\frac{17}{29}=\frac{51}{145}
P(לפחות אחת)=1−51145=94145≈0.648P(\text{לפחות אחת})=1-\frac{51}{145}=\frac{94}{145}\approx0.648

טעות נפוצה: לחשב כאילו הפתק מוחזר, 1−(1830)2=16251-\left(\frac{18}{30}\right)^2=\frac{16}{25} - אבל בפתק השני נשארו רק 29 שאלות, מהן 17 שאינה יודעת.

סעיף ב(1)

תשובה:

2971015\frac{297}{1015}

מסלול אחד, למשל "יודעת, יודעת, לא יודעת":

1230⋅1129⋅1828=237624360\frac{12}{30}\cdot\frac{11}{29}\cdot\frac{18}{28}=\frac{2376}{24360}

השאלה שאינה יודעת יכולה להיות ראשונה, שנייה או שלישית - 3 מסלולים עם אותה הסתברות:

P(2)=3⋅237624360=712824360=2971015≈0.293P(2)=3\cdot\frac{2376}{24360}=\frac{7128}{24360}=\frac{297}{1015}\approx0.293

טעות נפוצה: לחשב מסלול אחד בלבד ולענות 991015\frac{99}{1015}.

סעיף ב(2)

תשובה:

3521015\frac{352}{1015}

יעל מתקבלת אם היא עונה נכון על 2 או על 3 שאלות:

P(3)=1230⋅1129⋅1028=132024360=11203P(3)=\frac{12}{30}\cdot\frac{11}{29}\cdot\frac{10}{28}=\frac{1320}{24360}=\frac{11}{203}
P(מתקבלת)=2971015+551015=3521015≈0.347P(\text{מתקבלת})=\frac{297}{1015}+\frac{55}{1015}=\frac{352}{1015}\approx0.347

טעות נפוצה: לחשב "לפחות אחת" במקום "לפחות שתיים", 1−18⋅17⋅1630⋅29⋅28=81110151-\frac{18\cdot17\cdot16}{30\cdot29\cdot28}=\frac{811}{1015}.

סעיף ג

תשובה:

932\frac{9}{32}

אם יעל התקבלה ולא ידעה את הראשונה, היא ידעה את השנייה ואת השלישית:

P(לא ידעה ראשונה וגם התקבלה)=1830⋅1229⋅1128=237624360=991015P(\text{לא ידעה ראשונה וגם התקבלה})=\frac{18}{30}\cdot\frac{12}{29}\cdot\frac{11}{28}=\frac{2376}{24360}=\frac{99}{1015}
P(לא ידעה ראשונה∣התקבלה)=9910153521015=99352=932≈0.281P(\text{לא ידעה ראשונה}\mid\text{התקבלה})=\frac{\frac{99}{1015}}{\frac{352}{1015}}=\frac{99}{352}=\frac{9}{32}\approx0.281

טעות נפוצה: להתעלם מהמידע שהתקבלה ולענות 1830=35\frac{18}{30}=\frac35.

שאלה 4 · מעגל עם קוטר ואמצעי צלעות: מלבן, מעגל עזר ומשיק משותף

משולש ABC חסום במעגל שמרכזו O כך ש-AB הוא קוטר במעגל. הנקודה E היא אמצע הצלע BC, והנקודה D היא אמצע הצלע AC, כמתואר בסרטוט.

ABOCED
א.

הוכיחו: OE⊥BCOE\perp BC ו-OD⊥ACOD\perp AC.

ב.

הוכיחו כי המרובע CEOD הוא מלבן.

ג.

הוכיחו כי הנקודות C, E, O, D נמצאות על מעגל אחד, וכי מרכזו הוא אמצע הקטע OC.

ד.

הישר ℓ\ell משיק בנקודה C למעגל החוסם את המשולש ABC.

הוכיחו כי הישר ℓ\ell משיק גם למעגל שעליו נמצאות הנקודות C, E, O, D.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

הוכחה

OB=OCOB=OC (רדיוסים), ולכן המשולש OBC שווה-שוקיים, ו-OE הוא התיכון לבסיס BC. במשולש שווה-שוקיים התיכון לבסיס הוא גם גובה: OE⊥BCOE\perp BC.

באותו אופן OA=OCOA=OC ו-OD תיכון לבסיס AC במשולש OAC: OD⊥ACOD\perp AC.

(במילים אחרות: הקטע ממרכז המעגל לאמצע מיתר מאונך למיתר.)

טעות נפוצה: לנמק "OE⊥BCOE\perp BC כי OE מקביל ל-AC" - כדי להשתמש בכך צריך קודם להוכיח ש-OE קטע אמצעים וש-∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ; הנימוק הישיר הוא המשולש שווה-השוקיים.

סעיף ב

תשובה:

הוכחה

AB קוטר, ולכן ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ (זווית היקפית על קוטר), כלומר ∠ECD=90∘\angle ECD=90^\circ.

לפי סעיף א: ∠OEC=90∘\angle OEC=90^\circ ו-∠ODC=90∘\angle ODC=90^\circ.

במרובע CEOD שלוש זוויות ישרות, ולכן גם הרביעית ישרה (360∘−3⋅90∘360^\circ-3\cdot90^\circ), והמרובע מלבן.

טעות נפוצה: להסיק "מלבן" משתי הזוויות הישרות ב-E וב-D בלבד - מרובע עם שתי זוויות נגדיות ישרות הוא בר-חסימה, אבל לא בהכרח מלבן; צריך גם את ∠C=90∘\angle C=90^\circ.

סעיף ג

תשובה:

הוכחה

במלבן האלכסונים שווים וחוצים זה את זה. נסמן ב-M את אמצע האלכסון OC; הוא גם אמצע האלכסון ED, ו-MC=MO=ME=MD=OC2MC=MO=ME=MD=\frac{OC}2.

לכן ארבע הנקודות נמצאות על מעגל שמרכזו M (אמצע OC) ורדיוסו OC2\frac{OC}2.

טעות נפוצה: לבחור את O כמרכז המעגל, כי O הוא מרכז המעגל הגדול - אבל OC≠OEOC\neq OE, ולכן E ו-C אינן במרחק שווה מ-O.

סעיף ד

תשובה:

הוכחה

ℓ\ell משיק למעגל הגדול ב-C, ולכן ℓ⊥OC\ell\perp OC.

לפי סעיף ג מרכז המעגל הקטן M נמצא על OC, ולכן MC רדיוס של המעגל הקטן המונח על OC, ו-ℓ⊥MC\ell\perp MC.

ישר העובר בקצה רדיוס ומאונך לו הוא משיק, ולכן ℓ\ell משיק למעגל הקטן בנקודה C.

טעות נפוצה: לבלבל בין הקוטר AB לרדיוס בנקודת ההשקה ולכתוב ℓ⊥AB\ell\perp AB. המשיק ב-C מאונך לרדיוס OC, ורק כך אפשר לקשר אותו לרדיוס MC של המעגל הקטן.

שאלה 5 · משולש ישר זווית, תיכון ליתר וקטע אמצעים: חישובים מודרכים

משולש ABCABC הוא ישר זווית: ∢C=90∘\sphericalangle C=90^\circ. הנקודה EE היא אמצע הצלע ABAB.

הנקודה DD נמצאת על הצלע BCBC כך ש-AD=DBAD=DB. הנקודה MM היא אמצע הקטע ADAD.

נתון: CD=7CD=7, DB=25DB=25.

CBDAEM
א.

הסבירו מדוע CM=AD2CM=\frac{AD}{2}, ומצאו את אורך CMCM.

ב.

הסבירו מדוע ME∥DBME\parallel DB ו-ME=DB2ME=\frac{DB}{2}, והסיקו כי ME=CMME=CM.

ג.

חשבו את ACAC ואת הזוויות ∢ADC\sphericalangle ADC ו-∢ABC\sphericalangle ABC.

ד.

הראו כי DE⊥ABDE\perp AB, והסיקו כי המרובע ACDEACDE בר חסימה במעגל.

ה.

חשבו את אורך הקטע DEDE.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

CMCM תיכון ליתר במשולש ישר הזווית ACDACD; CM=12.5CM=12.5

במשולש ACDACD הזווית CC ישרה ו-MM אמצע היתר ADAD.

התיכון ליתר שווה למחצית היתר: CM=AD2=252=12.5CM=\frac{AD}{2}=\frac{25}{2}=12.5.

טעות נפוצה: לחשב את CMCM כמחצית הניצב ACAC, 242=12\frac{24}{2}=12 - התיכון יוצא מקודקוד הזווית הישרה אל אמצע היתר, ושווה למחצית היתר.

סעיף ב

תשובה:

MEME קטע אמצעים במשולש ADBADB; ME=12.5=CMME=12.5=CM

במשולש ADBADB: MM אמצע ADAD, EE אמצע ABAB, ולכן MEME קטע אמצעים - מקביל לצלע השלישית DBDB ושווה למחציתה.

ME=252=12.5=CMME=\frac{25}{2}=12.5=CM.

טעות נפוצה: לכתוב ME=BC2=322=16ME=\frac{BC}{2}=\frac{32}{2}=16 - קטע האמצעים במשולש ADBADB מקביל ל-DBDB, לא לכל הצלע BCBC.

סעיף ג

תשובה:

AC=24AC=24, ∢ADC≈73.74∘\sphericalangle ADC\approx73.74^\circ, ∢ABC≈36.87∘\sphericalangle ABC\approx36.87^\circ

AC=252−72=576=24AC=\sqrt{25^2-7^2}=\sqrt{576}=24.

cos⁡∢ADC=725\cos\sphericalangle ADC=\frac{7}{25}, ולכן ∢ADC≈73.74∘\sphericalangle ADC\approx73.74^\circ.

∢ADC\sphericalangle ADC זווית חיצונית למשולש שווה השוקיים ADBADB: ∢ABC=73.74∘2≈36.87∘\sphericalangle ABC=\frac{73.74^\circ}{2}\approx36.87^\circ.

(בדיקה: tan⁡∢ABC=ACBC=2432=34\tan\sphericalangle ABC=\frac{AC}{BC}=\frac{24}{32}=\frac34, ו-arctan⁡34≈36.87∘\arctan\frac34\approx36.87^\circ.)

טעות נפוצה: לחשב tan⁡∢ABC=ACDB=2425\tan\sphericalangle ABC=\frac{AC}{DB}=\frac{24}{25} ולקבל ∢ABC≈43.83∘\sphericalangle ABC\approx43.83^\circ - הניצב שליד הזווית BB במשולש ABCABC הוא כל BC=32BC=32.

סעיף ד

תשובה:

DEDE תיכון לבסיס במשולש שווה שוקיים ולכן גובה; ∢C+∢E=180∘\sphericalangle C+\sphericalangle E=180^\circ

המשולש ADBADB שווה שוקיים (AD=DBAD=DB), ו-DEDE התיכון לבסיס ABAB. במשולש שווה שוקיים התיכון לבסיס הוא גם הגובה, ולכן DE⊥ABDE\perp AB.

במרובע ACDEACDE: ∢ACD=90∘\sphericalangle ACD=90^\circ ו-∢AED=90∘\sphericalangle AED=90^\circ - זוויות נגדיות שסכומן 180∘180^\circ, ולכן המרובע בר חסימה.

טעות נפוצה: להסתמך על ∢ACD=90∘\sphericalangle ACD=90^\circ ו-∢CAE=∢CAB≈53.13∘\sphericalangle CAE=\sphericalangle CAB\approx53.13^\circ (זוויות סמוכות) ולהסיק שהמרובע אינו בר חסימה - התנאי נוגע לזוויות נגדיות.

סעיף ה

תשובה:

DE=15DE=15

AB=242+322=40AB=\sqrt{24^2+32^2}=40, ולכן EB=20EB=20.

במשולש ישר הזווית DEBDEB: DE=DB2−EB2=625−400=15DE=\sqrt{DB^2-EB^2}=\sqrt{625-400}=15.

טעות נפוצה: לחשב DE=DB2+EB2=625+400≈32.02DE=\sqrt{DB^2+EB^2}=\sqrt{625+400}\approx32.02, כאילו DBDB ניצב - במשולש DEBDEB הזווית הישרה ב-EE, ולכן DBDB הוא היתר.

שאלה 6 · פונקציה רציונלית: חקירה, סקיצה וקעירות של הפונקציה הקדומה

נתונה הפונקציה: f(x)=4x(x2−9)2f(x)=\frac{4x}{(x^2-9)^2}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת משוואות האסימפטוטות שלה המאונכות לצירים.

ב.

הראו כי f′(x)=−12(x2+3)(x2−9)3f'(x)=\frac{-12(x^2+3)}{(x^2-9)^3}, ומצאו את תחומי העלייה והירידה של f(x)f(x).

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ד.

g(x)g(x) היא פונקציה המקיימת g′(x)=f(x)g'(x)=f(x), וגרפה עובר בנקודה (0,0)(0,0). מצאו את g(x)g(x). (הדרכה: 4x=2⋅2x4x=2\cdot2x, ו-2x2x היא הנגזרת של x2−9x^2-9.)

ה.

היעזרו בסעיף ב, ומצאו את תחומי הקעירות כלפי מעלה וכלפי מטה של g(x)g(x).

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

x≠±3x\ne\pm3; אסימפטוטות: x=3x=3, x=−3x=-3, y=0y=0

המכנה מתאפס כאשר x2=9x^2=9, כלומר x=±3x=\pm3. שם המונה ±12≠0\pm12\ne0, ולכן x=3x=3 ו-x=−3x=-3 אסימפטוטות אנכיות.

מעלת המונה 1 קטנה ממעלת המכנה 4, ולכן y=0y=0 אסימפטוטה אופקית.

טעות נפוצה: לפתור x2=9x^2=9 ולקחת רק x=3x=3, ולקבל אסימפטוטה אנכית אחת - גם x=−3x=-3 מאפס את המכנה.

סעיף ב

תשובה:

עלייה: −3<x<3-3<x<3; ירידה: x<−3x<-3 או x>3x>3

f′(x)=4(x2−9)2−4x⋅2(x2−9)⋅2x(x2−9)4=4(x2−9)−16x2(x2−9)3=−12x2−36(x2−9)3=−12(x2+3)(x2−9)3f'(x)=\frac{4(x^2-9)^2-4x\cdot2(x^2-9)\cdot2x}{(x^2-9)^4}=\frac{4(x^2-9)-16x^2}{(x^2-9)^3}=\frac{-12x^2-36}{(x^2-9)^3}=\frac{-12(x^2+3)}{(x^2-9)^3}

המונה שלילי לכל xx, ולכן f′f' שלילית היכן ש-(x2−9)3>0(x^2-9)^3>0, כלומר x<−3x<-3 או x>3x>3, וחיובית ב-−3<x<3-3<x<3.

עלייה: −3<x<3-3<x<3; ירידה: x<−3x<-3 ו-x>3x>3.

טעות נפוצה: לשכוח את המינוס במונה ולהסיק עלייה ב-x<−3x<-3 וב-x>3x>3 וירידה ב-−3<x<3-3<x<3.

סעיף ג

תשובה:

ענף אמצעי עולה מ-−∞-\infty (ליד x=−3x=-3) דרך (0,0)(0,0) ל-+∞+\infty (ליד x=3x=3); ענף ימני יורד מ-+∞+\infty ל-0 (מעל הציר); ענף שמאלי יורד מ-0 (מתחת לציר) ל-−∞-\infty

f(0)=0f(0)=0, ו-ff חיובית עבור x>0x>0 ושלילית עבור x<0x<0 (המכנה ריבוע).

משלבים עם סעיפים א-ב:

טעות נפוצה: לשרטט את הענף הימני מתחת לציר ה-xx - עבור x>3x>3 המונה והמכנה חיוביים, ולכן f>0f>0.

סעיף ד

תשובה:

g(x)=−2x2−9−29g(x)=-\frac{2}{x^2-9}-\frac29

∫4x(x2−9)2dx=2∫2x (x2−9)−2dx=2⋅(x2−9)−1−1+C=−2x2−9+C\int\frac{4x}{(x^2-9)^2}dx=2\int2x\,(x^2-9)^{-2}dx=2\cdot\frac{(x^2-9)^{-1}}{-1}+C=-\frac{2}{x^2-9}+C

g(0)=−2−9+C=29+C=0g(0)=-\frac{2}{-9}+C=\frac29+C=0, ולכן C=−29C=-\frac29.

טעות נפוצה: לקבוע C=29C=\frac29 (לטעות בסימן של −20−9-\frac{2}{0-9}) - אז g(0)=49≠0g(0)=\frac49\ne0.

סעיף ה

תשובה:

קעורה כלפי מעלה: −3<x<3-3<x<3; קעורה כלפי מטה: x<−3x<-3 או x>3x>3

g′′(x)=f′(x)g''(x)=f'(x): היכן ש-ff עולה, g′′>0g''>0 ו-gg קעורה כלפי מעלה; היכן ש-ff יורדת - כלפי מטה.

קעורה כלפי מעלה: −3<x<3-3<x<3; קעורה כלפי מטה: x<−3x<-3 ו-x>3x>3.

טעות נפוצה: לקבוע לפי הסימן של ff ולכתוב "קעורה כלפי מעלה ב-0<x<30<x<3 וב-x>3x>3" - הסימן של ff קובע את העלייה והירידה של gg, לא את הקעירות.

שאלה 7 · זווית כפולה: מזהות לאינטגרל ולנפח גוף סיבוב

נתונות הפונקציות: f(x)=2sin⁡2xf(x)=2\sin^2x, g(x)=3−cos⁡2xg(x)=3-\cos2x.

א.

הראו כי f(x)=1−cos⁡2xf(x)=1-\cos2x.

ב.

הראו כי g(x)=f(x)+cg(x)=f(x)+c, ומצאו את cc.

ג.

חשבו את ∫0π4f(x) dx\int_0^{\frac{\pi}{4}}f(x)\,dx ואת ∫0π4g(x) dx\int_0^{\frac{\pi}{4}}g(x)\,dx.

ד.

חשבו את נפח גוף הסיבוב שנוצר מסיבוב סביב ציר ה-xx של גרף הפונקציה y=f(x)y=\sqrt{f(x)} בתחום 0≤x≤π40\le x\le\frac{\pi}{4}.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

הוכחה בעזרת cos⁡2x=1−2sin⁡2x\cos2x=1-2\sin^2x

לפי זהות הזווית הכפולה cos⁡2x=1−2sin⁡2x\cos2x=1-2\sin^2x, ולכן 2sin⁡2x=1−cos⁡2x2\sin^2x=1-\cos2x, כלומר f(x)=1−cos⁡2xf(x)=1-\cos2x.

טעות נפוצה: להשתמש בצורה cos⁡2x=2cos⁡2x−1\cos2x=2\cos^2x-1 ולכתוב 2sin⁡2x=1+cos⁡2x2\sin^2x=1+\cos2x - סימן הפוך.

סעיף ב

תשובה:

c=2c=2

g(x)−f(x)=(3−cos⁡2x)−(1−cos⁡2x)=2g(x)-f(x)=(3-\cos2x)-(1-\cos2x)=2

טעות נפוצה: לקרוא את cc מהקבוע של gg ולענות c=3c=3 - בלי להחסיר את ה-1 שב-ff.

סעיף ג

תשובה:

π4−12≈0.285\frac{\pi}{4}-\frac12\approx0.285; 3π4−12≈1.856\frac{3\pi}{4}-\frac12\approx1.856

∫0π4(1−cos⁡2x) dx=[x−sin⁡2x2]0π4=π4−12\int_0^{\frac{\pi}{4}}(1-\cos2x)\,dx=\left[x-\frac{\sin2x}{2}\right]_0^{\frac{\pi}{4}}=\frac{\pi}{4}-\frac12

לפי סעיף ב, g=f+2g=f+2:

∫0π4g(x) dx=π4−12+2⋅π4=3π4−12\int_0^{\frac{\pi}{4}}g(x)\,dx=\frac{\pi}{4}-\frac12+2\cdot\frac{\pi}{4}=\frac{3\pi}{4}-\frac12

טעות נפוצה: לטעות בסימן הפונקציה הקדומה של −cos⁡2x-\cos2x ולכתוב x+sin⁡2x2x+\frac{\sin2x}{2}, ולקבל π4+12≈1.285\frac{\pi}{4}+\frac12\approx1.285.

סעיף ד

תשובה:

V=π24−π2≈0.896V=\frac{\pi^2}{4}-\frac{\pi}{2}\approx0.896

V=π∫0π4y2 dxV=\pi\int_0^{\frac{\pi}{4}}y^2\,dx, ו-y2=f(x)y^2=f(x). לפי סעיף ג:

V=π(π4−12)=π24−π2≈0.896V=\pi\left(\frac{\pi}{4}-\frac12\right)=\frac{\pi^2}{4}-\frac{\pi}{2}\approx0.896

טעות נפוצה: לשכוח להעלות בריבוע ולחשב π∫0π4f(x) dx=π∫0π42sin⁡x dx=π(2−1)≈1.30\pi\int_0^{\frac{\pi}{4}}\sqrt{f(x)}\,dx=\pi\int_0^{\frac{\pi}{4}}\sqrt2\sin x\,dx=\pi(\sqrt2-1)\approx1.30.

שאלה 8 · בעיית קיצון: יחס שטחים של שתי גינות צמודות (מספרים)

נתונות שתי גינות מלבניות הצמודות זו לזו, גינה A וגינה B. הרוחב של גינה A הוא tt מטרים. הרוחב של גינה B הוא 1 מטר ושטחה הוא t+3t+3 מ"ר. האורך הכולל של שתי הגינות הוא 12 מטרים, כמתואר בסרטוט.

tKLMNPQRAB
א.

הראו כי שטח הגינה A הוא SA=9t−t2S_A=9t-t^2, ומצאו את התחום האפשרי של tt.

ב.

מצאו את tt שבעבורו היחס בין שטח הגינה B ובין שטח הגינה A מינימלי, ואת היחס המינימלי.

ג.

מצאו את tt שבעבורו היחס בין שטח הגינה A ובין שטח הגינה B מקסימלי, ואת היחס המקסימלי. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

SA=t(9−t)S_A=t(9-t), 0<t<90<t<9

האורך של גינה B: t+31=t+3\frac{t+3}{1}=t+3. האורך של גינה A: 12−(t+3)=9−t12-(t+3)=9-t.

SA=t(9−t)=9t−t2S_A=t(9-t)=9t-t^2.

האורכים והרוחב חיוביים: t>0t>0 ו-9−t>09-t>0, ולכן 0<t<90<t<9.

טעות נפוצה: לקחת את האורך של גינה A כ-12 (לשכוח להפחית את האורך t+3t+3 של גינה B), ולקבל SA=12t−t2S_A=12t-t^2 עם התחום 0<t<120<t<12.

סעיף ב

תשובה:

t=3t=3, היחס המינימלי 13\frac13

R(t)=t+39t−t2,R′(t)=(9t−t2)−(t+3)(9−2t)(9t−t2)2=t2+6t−27(9t−t2)2=(t−3)(t+9)(9t−t2)2R(t)=\frac{t+3}{9t-t^2},\qquad R'(t)=\frac{(9t-t^2)-(t+3)(9-2t)}{(9t-t^2)^2}=\frac{t^2+6t-27}{(9t-t^2)^2}=\frac{(t-3)(t+9)}{(9t-t^2)^2}

R′=0R'=0 בתחום רק ב-t=3t=3 (t=−9t=-9 נפסל).

עבור 0<t<30<t<3: R′<0R'<0; עבור 3<t<93<t<9: R′>0R'>0 - מינימום.

R(3)=627−9=618=13R(3)=\frac{6}{27-9}=\frac{6}{18}=\frac13.

טעות נפוצה: למקסם את השטח של A במקום את היחס (9−2t=09-2t=0), ולענות t=4.5t=4.5.

סעיף ג

תשובה:

t=3t=3, היחס המקסימלי 3

SASB=1R(t)\frac{S_A}{S_B}=\frac{1}{R(t)}, ו-R>0R>0. ככל ש-RR קטן יותר, ההופכי שלו גדול יותר, ולכן המקסימום של SASB\frac{S_A}{S_B} מתקבל במינימום של RR: t=3t=3.

היחס המקסימלי: 113=3\frac{1}{\frac13}=3 (בדיקה: SA=18S_A=18, SB=6S_B=6).

טעות נפוצה: לכתוב את השטח SA(3)=18S_A(3)=18 כ"יחס המקסימלי", במקום לחלק אותו ב-SB(3)=6S_B(3)=6.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.