דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 571 - מתכונת 5 בדרך לבגרות

5 יח"ל · שאלון 035571 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 571 (5 יח"ל), בדרך לבגרות: 8 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · שאלות קצרות מודרכות: אינדוקציה, , ערך מוחלט ודמיון במעגל

ענו על שניים מארבעת הסעיפים א–ד שלפניכם. אם תענו על יותר משני סעיפים, ייבדקו רק שתי התשובות הראשונות שבמחברתכם.

נתון השוויון: 2+6+12+…+n(n+1)=n(n+1)(n+2)32+6+12+\ldots+n(n+1)=\frac{n(n+1)(n+2)}{3}.

א(1).

בדקו שהשוויון מתקיים בעבור n=1n=1 ובעבור n=2n=2, וכתבו את האיבר שמתווסף לאגף השמאלי במעבר מ-n=kn=k ל-n=k+1n=k+1.

א(2).

הוכיחו באינדוקציה מתמטית שהשוויון מתקיים בעבור כל nn טבעי.

בסרטוט שלפניכם מתואר הגרף של פונקציית הנגזרת השנייה f′′(x)f''(x) של פונקציה f(x)f(x) המוגדרת לכל xx. הגרף חותך את ציר ה-xx בנקודות (a,0)(a,0) ו-(b,0)(b,0), והנקודה (c,e)(c,e) היא נקודת המקסימום שלו.

abc(c,e)e
ב(1).

הביעו באמצעות aa, bb את תחומי העלייה והירידה של f′(x)f'(x).

ב(2).

מצאו את שיעורי ה-xx של נקודות הקיצון של f′(x)f'(x), וקבעו את סוגן.

נתונה פונקציה h(x)h(x) המקיימת h′(x)=f′′(x)−eh'(x)=f''(x)-e.

ב(3).

הראו שלפונקציה h(x)h(x) אין נקודות קיצון, ומצאו את שיעור ה-xx של נקודת הפיתול שלה.

נתונה הפונקציה f(x)=x2−4f(x)=x^2-4, ונתונות הפונקציות g(x)=∣f(x)+1∣g(x)=|f(x)+1| ו-h(x)=∣f(x)∣+1h(x)=|f(x)|+1.

ג(1).

מצאו את נקודות הקיצון של g(x)g(x), וקבעו את סוגן.

ג(2).

מצאו את נקודות הקיצון של h(x)h(x), וקבעו את סוגן.

ג(3).

כמה נקודות חיתוך יש לישר y=4y=4 עם גרף g(x)g(x), וכמה עם גרף h(x)h(x)? נמקו.

המרובע ABCD חסום במעגל, ו-AD הוא קוטר במעגל שאורכו 10. הנקודה F נמצאת על המשך הצלע CB, כך ש-FB⊥FAFB\perp FA, כמתואר בסרטוט שלפניכם.

ABCDF
ד(1).

הסבירו מדוע ∠ACD=90∘\angle ACD=90^\circ, ומדוע ∠ABF=∠ADC\angle ABF=\angle ADC.

ד(2).

הוכיחו: △ACD∼△AFB\triangle ACD\sim\triangle AFB, וכתבו את התאמת הקודקודים.

נתון: ∠BDA=30∘\angle BDA=30^\circ.

ד(3).

חשבו את האורך AB, ואת היחס בין שטח המשולש ACD ובין שטח המשולש AFB.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א(1)

תשובה:

n=1n=1: 2=22=2; n=2n=2: 8=88=8; האיבר: (k+1)(k+2)(k+1)(k+2)

n=1n=1: אגף שמאל 2, אגף ימין 1⋅2⋅33=2\frac{1\cdot2\cdot3}{3}=2.

n=2n=2: אגף שמאל 2+6=82+6=8, אגף ימין 2⋅3⋅43=8\frac{2\cdot3\cdot4}{3}=8.

האיבר הכללי הוא n(n+1)n(n+1), ולכן האיבר ה-(k+1)(k+1) מתקבל בהצבת k+1k+1 במקום nn: (k+1)(k+2)(k+1)(k+2).

טעות נפוצה: להציב k+1k+1 רק בגורם הראשון של האיבר הכללי ולכתוב שהאיבר הבא הוא (k+1)k(k+1)k.

סעיף א(2)

תשובה:

הוכחה

הבסיס נבדק בסעיף הקודם.

הנחה: 2+6+…+k(k+1)=k(k+1)(k+2)32+6+\ldots+k(k+1)=\frac{k(k+1)(k+2)}{3}. צריך להוכיח: 2+6+…+(k+1)(k+2)=(k+1)(k+2)(k+3)32+6+\ldots+(k+1)(k+2)=\frac{(k+1)(k+2)(k+3)}{3}.

מוסיפים להנחה את האיבר (k+1)(k+2)(k+1)(k+2) ומוציאים את (k+1)(k+2)(k+1)(k+2) כגורם משותף:

k(k+1)(k+2)3+(k+1)(k+2)=(k+1)(k+2)(k3+1)=(k+1)(k+2)(k+3)3\frac{k(k+1)(k+2)}{3}+(k+1)(k+2)=(k+1)(k+2)\left(\frac{k}{3}+1\right)=\frac{(k+1)(k+2)(k+3)}{3}

לפי עקרון האינדוקציה השוויון נכון לכל nn טבעי.

טעות נפוצה: לחבר k3+1\frac{k}{3}+1 כ-k+13\frac{k+1}{3} ולקבל (k+1)2(k+2)3\frac{(k+1)^2(k+2)}{3} - שאינו שווה לביטוי הנדרש.

סעיף ב(1)

תשובה:

עלייה: a<x<ba<x<b; ירידה: x<ax<a, x>bx>b

f′f' עולה היכן ש-f′′>0f''>0 ויורדת היכן ש-f′′<0f''<0.

לפי הסרטוט f′′>0f''>0 בין נקודות החיתוך, ו-f′′<0f''<0 מחוץ להן.

עלייה: a<x<ba<x<b; ירידה: x<ax<a, x>bx>b.

טעות נפוצה: לקרוא את העלייה והירידה של f′′f'' עצמה, ולענות ש-f′f' עולה ב-x<cx<c ויורדת ב-x>cx>c.

סעיף ב(2)

תשובה:

מינימום ב-x=ax=a, מקסימום ב-x=bx=b

לפי ב(1): f′f' יורדת עד aa ועולה אחריה - מינימום ב-x=ax=a.

f′f' עולה עד bb ויורדת אחריה - מקסימום ב-x=bx=b.

טעות נפוצה: להפוך את הסוגים ולענות מקסימום ב-x=ax=a ומינימום ב-x=bx=b - ב-aa הגרף של f′′f'' עובר משלילי לחיובי, כלומר f′f' עוברת מירידה לעלייה.

סעיף ב(3)

תשובה:

h′=f′′−e≤0h'=f''-e\le0 ומתאפסת רק ב-x=cx=c; נקודת פיתול ב-x=cx=c

ee הוא הערך הגדול ביותר של f′′f'', ולכן h′(x)=f′′(x)−e≤0h'(x)=f''(x)-e\le0 לכל xx, ושוויון רק ב-x=cx=c.

הנגזרת אינה מחליפה סימן, ולכן hh יורדת לכל xx ואין לה נקודות קיצון.

h′′=f′′′h''=f''': f′′f'' עולה עבור x<cx<c ויורדת עבור x>cx>c, כלומר h′′h'' עוברת מחיובי לשלילי ב-x=cx=c - נקודת פיתול.

טעות נפוצה: לחשוב שנקודת פיתול של hh דורשת החלפת סימן של h′h' עצמה, ולענות שאין ל-hh נקודת פיתול - פיתול נקבע לפי החלפת סימן של h′′=f′′′h''=f'''.

סעיף ג(1)

תשובה:

מקסימום: (0,3)(0,3); מינימום: (−3,0)(-\sqrt3,0), (3,0)(\sqrt3,0)

f(x)+1=x2−3f(x)+1=x^2-3: פרבולה עם מינימום (0,−3)(0,-3) ואפסים x=±3x=\pm\sqrt3.

הערך המוחלט משקף את החלק שבין −3-\sqrt3 ל-3\sqrt3: המינימום הופך למקסימום (0,3)(0,3), ובאפסים נוצרות נקודות מינימום (±3,0)(\pm\sqrt3,0).

טעות נפוצה: לקחת את האפסים של ff במקום של f+1f+1, ולענות שנקודות המינימום הן (±2,0)(\pm2,0).

סעיף ג(2)

תשובה:

מקסימום: (0,5)(0,5); מינימום: (−2,1)(-2,1), (2,1)(2,1)

∣f(x)∣=∣x2−4∣|f(x)|=|x^2-4|: מקסימום (0,4)(0,4) (המינימום של ff אחרי שיקוף), ומינימום באפסים (±2,0)(\pm2,0).

הוספת 1 מזיזה הכל ביחידה למעלה: מקסימום (0,5)(0,5), מינימום (±2,1)(\pm2,1).

טעות נפוצה: לשכוח את נקודות ה״שפיץ״ באפסים ולענות שיש ל-hh רק נקודת מקסימום (0,5)(0,5).

סעיף ג(3)

תשובה:

עם gg: 2 נקודות; עם hh: 4 נקודות

gg: המקסימום המקומי הוא 3, ו-4>34>3, ולכן הישר חותך רק את שני הענפים החיצוניים: 2 נקודות (x2−3=4x^2-3=4, x=±7x=\pm\sqrt7).

hh: 1<4<51<4<5, ולכן הישר חותך את hh ארבע פעמים: ∣x2−4∣=3|x^2-4|=3, כלומר x2=7x^2=7 או x2=1x^2=1: x=±7,±1x=\pm\sqrt7,\pm1.

טעות נפוצה: לקבוע ש-y=4y=4 חותך גם את gg בארבע נקודות כי הוא מעל המינימום, בלי להשוות למקסימום המקומי 3.

סעיף ד(1)

תשובה:

∠ACD\angle ACD היקפית על הקוטר; ∠ABF=180∘−∠ABC=∠ADC\angle ABF=180^\circ-\angle ABC=\angle ADC

∠ACD\angle ACD היא זווית היקפית הנשענת על הקוטר ADAD, ולכן היא ישרה.

FF על המשך CBCB, ולכן ∠ABF=180∘−∠ABC\angle ABF=180^\circ-\angle ABC. במרובע החסום ABCDABCD הזוויות BB ו-DD נגדיות, ולכן ∠ADC=180∘−∠ABC\angle ADC=180^\circ-\angle ABC. מכאן ∠ABF=∠ADC\angle ABF=\angle ADC.

טעות נפוצה: לנמק ∠ABF=∠ADC\angle ABF=\angle ADC כ״זוויות היקפיות על אותה קשת״ - הזווית ∠ABF\angle ABF אינה זווית היקפית (הצלע BFBF אינה מיתר).

סעיף ד(2)

תשובה:

A↔AA\leftrightarrow A, C↔FC\leftrightarrow F, D↔BD\leftrightarrow B

∠ACD=90∘=∠AFB\angle ACD=90^\circ=\angle AFB (הזווית FF ישרה לפי הנתון), ו-∠ADC=∠ABF\angle ADC=\angle ABF לפי ד(1).

לפי ז.ז המשולשים דומים: לזווית הישרה CC מתאימה FF, ולזווית DD מתאימה BB: A↔AA\leftrightarrow A, C↔FC\leftrightarrow F, D↔BD\leftrightarrow B.

טעות נפוצה: להתאים לפי סדר האותיות בשמות המשולשים כפי שהם כתובים בציור, C↔BC\leftrightarrow B ו-D↔FD\leftrightarrow F - ההתאמה נקבעת לפי הזוויות השוות.

סעיף ד(3)

תשובה:

AB=5AB=5; היחס 4

∠ABD=90∘\angle ABD=90^\circ (נשענת על הקוטר). במשולש ABDABD: AB=ADsin⁡30∘=10⋅12=5AB=AD\sin30^\circ=10\cdot\frac12=5.

היתר ADAD מתאים ליתר ABAB, ולכן יחס הדמיון הוא ADAB=105=2\frac{AD}{AB}=\frac{10}{5}=2.

יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון: 22=42^2=4.

טעות נפוצה: להשתמש ביחס הדמיון עצמו ולענות שיחס השטחים הוא 2.

שאלה 2 · סדרה חשבונית בלי האיבר הראשון: סכום מתחלף של ריבועים ותת-סדרה

נתונה סדרה חשבונית עולה A: a1,a2,a3,…a_1, a_2, a_3, \ldots שהפרשה dd. מגדירים סדרה B: b1,b2,b3,…b_1, b_2, b_3, \ldots כך ש-bn=an+1b_n=a_{n+1} לכל nn טבעי (כלומר B היא הסדרה A בלי האיבר הראשון). מסמנים ב-TnT_n את סכום nn האיברים הראשונים של B.

א.

הראו כי B היא סדרה חשבונית שהפרשה dd, וכי b1=a1+db_1=a_1+d.

ב.

הראו כי לכל kk טבעי מתקיים: bk2−bk+12=−d (bk+bk+1)b_k^2-b_{k+1}^2=-d\,(b_k+b_{k+1}).

נתון: d=2d=2 ו-

b12−b22+b32−b42+…+b192−b202=−160b_1^2-b_2^2+b_3^2-b_4^2+\ldots+b_{19}^2-b_{20}^2=-160
ג.

חשבו את b1b_1.

ד.

מחברים בזה אחר זה את איברי הסדרה A הנמצאים במקומות האי-זוגיים (a1+a3+a5+…a_1+a_3+a_5+\ldots). מהו המספר המינימלי של איברים שיש לחבר כדי שהסכום יהיה חיובי?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

bn+1−bn=an+2−an+1=db_{n+1}-b_n=a_{n+2}-a_{n+1}=d; b1=a2=a1+db_1=a_2=a_1+d

bn+1−bn=an+2−an+1=db_{n+1}-b_n=a_{n+2}-a_{n+1}=d

ההפרש קבוע, ולכן B חשבונית שהפרשה dd.

b1=a2=a1+db_1=a_2=a_1+d.

טעות נפוצה: לכתוב b1=a1b_1=a_1 (להתחיל את B מהאיבר הראשון של A) - לפי ההגדרה b1=a1+1=a2b_1=a_{1+1}=a_2.

סעיף ב

תשובה:

bk2−bk+12=(bk+bk+1)(bk−bk+1)b_k^2-b_{k+1}^2=(b_k+b_{k+1})(b_k-b_{k+1}) ו-bk−bk+1=−db_k-b_{k+1}=-d

מפרקים הפרש ריבועים:

bk2−bk+12=(bk+bk+1)(bk−bk+1)b_k^2-b_{k+1}^2=(b_k+b_{k+1})(b_k-b_{k+1})

לפי א, bk+1=bk+db_{k+1}=b_k+d, ולכן bk−bk+1=−db_k-b_{k+1}=-d:

bk2−bk+12=−d (bk+bk+1)b_k^2-b_{k+1}^2=-d\,(b_k+b_{k+1})

טעות נפוצה: לכתוב bk−bk+1=db_k-b_{k+1}=d ולקבל bk2−bk+12=d(bk+bk+1)b_k^2-b_{k+1}^2=d(b_k+b_{k+1}) - אבל B עולה, ולכן bk2−bk+12b_k^2-b_{k+1}^2 שלילי כשהאיברים חיוביים.

סעיף ג

תשובה:

b1=−15b_1=-15

מחלקים את הסכום לעשרה זוגות: (b12−b22)+(b32−b42)+…+(b192−b202)(b_1^2-b_2^2)+(b_3^2-b_4^2)+\ldots+(b_{19}^2-b_{20}^2).

לפי ב, כל זוג שווה ל-−d-d כפול סכום שני האיברים שבו. מוציאים את −d=−2-d=-2 כגורם משותף:

−2 (b1+b2+…+b20)=−2 T20=−160⇒T20=80-2\,(b_1+b_2+\ldots+b_{20})=-2\,T_{20}=-160\quad\Rightarrow\quad T_{20}=80
T20=202(2b1+19⋅2)=10(2b1+38)=80⇒2b1+38=8⇒b1=−15T_{20}=\frac{20}{2}(2b_1+19\cdot2)=10(2b_1+38)=80\quad\Rightarrow\quad2b_1+38=8\quad\Rightarrow\quad b_1=-15

טעות נפוצה: לחשוב שבסכום יש רק 10 איברים (כי יש 10 זוגות), לכתוב −2 T10=−160-2\,T_{10}=-160, ולקבל 5(2b1+18)=805(2b_1+18)=80, כלומר b1=−1b_1=-1.

סעיף ד

תשובה:

10 איברים

a1=b1−d=−15−2=−17a_1=b_1-d=-15-2=-17.

האיברים a1,a3,a5,…a_1, a_3, a_5, \ldots הם סדרה חשבונית עם איבר ראשון −17-17 והפרש 2d=42d=4.

סכום mm איברים ממנה:

m2(2⋅(−17)+(m−1)⋅4)=m(2m−19)\frac m2\left(2\cdot(-17)+(m-1)\cdot4\right)=m(2m-19)

חיובי כאשר 2m−19>02m-19>0, כלומר m>9.5m>9.5. המספר הטבעי הקטן ביותר: m=10m=10 (הסכום 10⋅1=1010\cdot1=10; עבור m=9m=9 הסכום −9-9).

טעות נפוצה: לקחת לתת-הסדרה את ההפרש d=2d=2 במקום 2d=42d=4, לקבל m(m−18)>0m(m-18)>0, ולענות 19 איברים.

שאלה 3 · עץ דו-שלבי תלוי: שני מבחנים, הסתברות מותנית וברנולי

כדי לקבל תעודה תלמיד ניגש לשני מבחנים.

ההסתברות שתלמיד יעבור את המבחן הראשון היא 0.7.

אם עבר את המבחן הראשון, ההסתברות שיעבור את המבחן השני היא 0.8. אם נכשל במבחן הראשון, ההסתברות שיעבור את המבחן השני היא pp.

נתון: ההסתברות שתלמיד יעבור בדיוק מבחן אחד מבין השניים היא 0.2.

א.

סרטטו עץ הסתברויות, ומצאו את pp.

ב.

מהי ההסתברות שתלמיד יעבור את שני המבחנים? מהי ההסתברות שייכשל בשניהם?

תלמיד מקבל תעודה אם עבר את שני המבחנים.

ג.

ידוע שתלמיד עבר לפחות מבחן אחד. מהי ההסתברות שהוא קיבל תעודה?

ד.

שלושה תלמידים ניגשו לשני המבחנים. מהי ההסתברות שבדיוק שניים מהם קיבלו תעודה?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

p=0.2p=0.2

שני המסלולים של 'בדיוק אחד': עבר ואז נכשל (0.7⋅0.20.7\cdot0.2), נכשל ואז עבר (0.3⋅p0.3\cdot p).

0.7⋅0.2+0.3p=0.2⇒0.3p=0.06⇒p=0.20.7\cdot0.2+0.3p=0.2\quad\Rightarrow\quad0.3p=0.06\quad\Rightarrow\quad p=0.2

טעות נפוצה: לספור רק את המסלול 'נכשל ואז עבר', 0.3p=0.20.3p=0.2, ולקבל p=23p=\frac23.

סעיף ב

תשובה:

עבר בשניהם: 0.56; נכשל בשניהם: 0.24

עבר בשניהם: 0.7⋅0.8=0.560.7\cdot0.8=0.56.

נכשל בשניהם: 0.3⋅(1−0.2)=0.3⋅0.8=0.240.3\cdot(1-0.2)=0.3\cdot0.8=0.24.

(בדיקה: 0.56+0.24+0.2=10.56+0.24+0.2=1.)

טעות נפוצה: לכפול ב-pp במקום ב-1−p1-p בענף של מי שנכשל בראשון, ולקבל 0.3⋅0.2=0.060.3\cdot0.2=0.06.

סעיף ג

תשובה:

1419≈0.737\frac{14}{19}\approx0.737

עבר לפחות אחד: 1−0.24=0.761-0.24=0.76.

מי שקיבל תעודה עבר את שניהם, ובפרט לפחות אחד, ולכן החיתוך הוא 'עבר בשניהם':

0.560.76=1419≈0.737\frac{0.56}{0.76}=\frac{14}{19}\approx0.737

טעות נפוצה: להתנות במאורע 'עבר את הראשון' ולחשב 0.560.7=0.8\frac{0.56}{0.7}=0.8.

סעיף ד

תשובה:

(32)⋅0.562⋅0.44≈0.414\binom32\cdot0.56^2\cdot0.44\approx0.414

כל תלמיד מקבל תעודה בהסתברות 0.560.56 (ולא מקבל בהסתברות 0.440.44), בלי תלות באחרים. לפי נוסחת ברנולי:

(32)⋅0.562⋅0.44=3⋅0.3136⋅0.44=0.413952≈0.414\binom32\cdot0.56^2\cdot0.44=3\cdot0.3136\cdot0.44=0.413952\approx0.414

טעות נפוצה: לשכוח את (32)\binom32 ולענות 0.562⋅0.44≈0.1380.56^2\cdot0.44\approx0.138.

שאלה 4 · מעגל: אמצע קשת ומשיק - דמיון ותאלס בהדרכה

הנקודות A, B ו-C נמצאות על מעגל. נקודה E היא אמצע הקשת BC, כמתואר בסרטוט שלפניכם. בנקודה E מעבירים משיק למעגל. המשיק חותך את המשך המיתר AB בנקודה G. המיתרים AE ו-BC נחתכים בנקודה F.

ABCEFG
א.

הסבירו מדוע ∠BAE=∠EAC\angle BAE=\angle EAC.

ב.

הוכיחו כי ∠AEG=∠ACE\angle AEG=\angle ACE, והסיקו כי ΔACE∼ΔAEG\Delta ACE\sim\Delta AEG.

נתון: AE=46AE=4\sqrt6, AG=8AG=8.

ג.

חשבו את אורך המיתר AC.

ד.

הוכיחו: BC∥GEBC\parallel GE. (רמז: הראו כי ∠GEB=∠BAE\angle GEB=\angle BAE וכי ∠EBC=∠EAC\angle EBC=\angle EAC.)

נתון: AB=6.

ה.

חשבו את אורך הקטע AF.

ו.

מהו היחס בין שטח המשולש ABF ובין שטח המשולש AFC? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

זוויות היקפיות הנשענות על קשתות שוות

EE אמצע הקשת BCBC, ולכן הקשתות BEBE ו-ECEC שוות. הזוויות ההיקפיות ∠BAE\angle BAE ו-∠EAC\angle EAC נשענות על הקשתות האלה, ולכן הן שוות: AEAE חוצה את הזווית BACBAC.

טעות נפוצה: להסיק ש-FF אמצע BCBC (ש-AEAE תיכון) - EE היא אמצע הקשת ולא של המיתר; AEAE חוצה זווית, ו-FF מחלקת את BCBC ביחס AB:ACAB:AC.

סעיף ב

תשובה:

הוכחה

∠AEG\angle AEG היא זווית בין המשיק EGEG למיתר EAEA, ולכן היא שווה לזווית ההיקפית על הקשת AEAE מצדו השני של המיתר: ∠AEG=∠ACE\angle AEG=\angle ACE.

לפי א, ∠EAG=∠BAE=∠EAC\angle EAG=\angle BAE=\angle EAC. שתי זוויות שוות, ולכן ΔACE∼ΔAEG\Delta ACE\sim\Delta AEG (ז.ז).

טעות נפוצה: לכתוב את הדמיון בהתאמה ΔACE∼ΔAGE\Delta ACE\sim\Delta AGE - הזווית ב-CC שווה לזווית ב-EE (לא ב-GG), ולכן CC מתאים ל-EE.

סעיף ג

תשובה:

AC=12AC=12

ACAE=AEAG⇒AC=AE2AG=968=12\frac{AC}{AE}=\frac{AE}{AG}\quad\Rightarrow\quad AC=\frac{AE^2}{AG}=\frac{96}{8}=12

טעות נפוצה: לכתוב AC=AG2AE=6446=863≈6.5AC=\frac{AG^2}{AE}=\frac{64}{4\sqrt6}=\frac{8\sqrt6}{3}\approx6.5 - בהתאמה הנכונה AEAE מתאים גם ל-ACAC וגם ל-AGAG.

סעיף ד

תשובה:

הוכחה

∠GEB\angle GEB היא זווית בין המשיק למיתר EBEB, ולכן ∠GEB=∠BAE\angle GEB=\angle BAE.

∠EBC\angle EBC ו-∠EAC\angle EAC הן זוויות היקפיות על הקשת ECEC, ולכן הן שוות.

לפי א ∠BAE=∠EAC\angle BAE=\angle EAC, ולכן ∠GEB=∠EBC\angle GEB=\angle EBC - זוויות מתחלפות בין GEGE ל-BCBC, ולכן BC∥GEBC\parallel GE.

טעות נפוצה: לראות ב-∠GEB\angle GEB ו-∠EBC\angle EBC זוויות מתאימות ולחפש אותן באותו צד של החותך - הן נמצאות משני צדי BEBE, ולכן הן מתחלפות.

סעיף ה

תשובה:

AF=36AF=3\sqrt6

לפי ד, BF∥GEBF\parallel GE. במשולש AGEAGE, לפי משפט תאלס:

AFAE=ABAG=68⇒AF=34⋅46=36\frac{AF}{AE}=\frac{AB}{AG}=\frac68\quad\Rightarrow\quad AF=\frac34\cdot4\sqrt6=3\sqrt6

טעות נפוצה: לכתוב AFFE=ABAG\frac{AF}{FE}=\frac{AB}{AG} (חלק מול שלם), ולקבל AF=37AE=1267AF=\frac37AE=\frac{12\sqrt6}{7} - צריך AFFE=ABBG\frac{AF}{FE}=\frac{AB}{BG} או AFAE=ABAG\frac{AF}{AE}=\frac{AB}{AG}.

סעיף ו

תשובה:

12\frac12

גובה משותף מ-AA: יחס השטחים הוא BFFC\frac{BF}{FC}. לפי משפט חוצה הזווית BFFC=ABAC=612=12\frac{BF}{FC}=\frac{AB}{AC}=\frac6{12}=\frac12.

טעות נפוצה: לקחת את ריבוע היחס, 14\frac14, כאילו המשולשים דומים.

שאלה 5 · משיקים למעגל מנקודה: צלע בעזרת , שטח וצלע שלישית - בהדרכה

נתון מעגל שמרכזו O ורדיוסו RR. מן הנקודה A העבירו שני ישרים AB ו-AC המשיקים למעגל. הנקודה E היא נקודת ההשקה של הישר AC למעגל, והנקודה C נמצאת על המשך AE כך ש-CE=2AECE=2AE (ראו סרטוט). נתון: BO⊥AOBO\perp AO. נסמן ב-2β2\beta את הזווית BAC.

ABCEO
א.

הראו כי AO=Rsin⁡βAO=\frac{R}{\sin\beta}, והראו כי AB=2Rsin⁡2βAB=\frac{2R}{\sin2\beta}.

נתון כי AB=136RAB=\frac{13}{6}R, והזווית BAC היא זווית חדה.

ב.

מצאו את sin⁡2β\sin2\beta ואת cos⁡2β\cos2\beta, ומצאו את β\beta.

ג.

הראו כי tan⁡β=23\tan\beta=\frac23, והביעו באמצעות RR את AE, את AC ואת שטח המשולש ABC.

נתון: R=6R=6.

ד.

מצאו את אורך הצלע BC.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

AO=Rsin⁡βAO=\frac{R}{\sin\beta} ו-AB=AOcos⁡β=2Rsin⁡2βAB=\frac{AO}{\cos\beta}=\frac{2R}{\sin2\beta}

AO חוצה את הזווית BAC (מרכז מעגל המשיק לשתי שוקי זווית נמצא על חוצה הזווית), ולכן ∠OAE=β\angle OAE=\beta.

OE⊥ACOE\perp AC ו-OE=ROE=R. במשולש ישר-הזווית AEO: sin⁡β=RAO\sin\beta=\frac{R}{AO}, ולכן AO=Rsin⁡βAO=\frac{R}{\sin\beta}.

במשולש AOB הזווית שליד O ישרה, ∠OAB=β\angle OAB=\beta, ו-AB הוא היתר:

AB=AOcos⁡β=Rsin⁡βcos⁡β=2R2sin⁡βcos⁡β=2Rsin⁡2βAB=\frac{AO}{\cos\beta}=\frac{R}{\sin\beta\cos\beta}=\frac{2R}{2\sin\beta\cos\beta}=\frac{2R}{\sin2\beta}

טעות נפוצה: לכתוב sin⁡βcos⁡β=sin⁡2β\sin\beta\cos\beta=\sin2\beta (בלי החצי) ולקבל AB=Rsin⁡2βAB=\frac{R}{\sin2\beta}.

סעיף ב

תשובה:

sin⁡2β=1213\sin2\beta=\frac{12}{13}, cos⁡2β=513\cos2\beta=\frac{5}{13}, β≈33.69∘\beta\approx33.69^\circ

2Rsin⁡2β=136R⇒sin⁡2β=1213\frac{2R}{\sin2\beta}=\frac{13}{6}R\quad\Rightarrow\quad\sin2\beta=\frac{12}{13}

הזווית 2β2\beta חדה, ולכן cos⁡2β>0\cos2\beta>0: cos⁡2β=1−144169=513\cos2\beta=\sqrt{1-\frac{144}{169}}=\frac{5}{13}.

2β≈67.38∘2\beta\approx67.38^\circ, ולכן β≈33.69∘\beta\approx33.69^\circ.

טעות נפוצה: לבחור את הזווית הקהה 2β≈112.62∘2\beta\approx112.62^\circ ולקבל β≈56.31∘\beta\approx56.31^\circ - הנתון אומר שהזווית BAC חדה.

סעיף ג

תשובה:

AE=1.5RAE=1.5R, AC=4.5RAC=4.5R, S△ABC=4.5R2S_{\triangle ABC}=4.5R^2

tan⁡β=sin⁡βcos⁡β=2sin⁡βcos⁡β2cos⁡2β=sin⁡2β1+cos⁡2β=12/1318/13=23\tan\beta=\frac{\sin\beta}{\cos\beta}=\frac{2\sin\beta\cos\beta}{2\cos^2\beta}=\frac{\sin2\beta}{1+\cos2\beta}=\frac{12/13}{18/13}=\frac23

במשולש AEO: AE=Rtan⁡β=1.5RAE=\frac{R}{\tan\beta}=1.5R. נתון CE=2AE=3RCE=2AE=3R, ולכן AC=AE+CE=4.5RAC=AE+CE=4.5R.

S△ABC=12⋅AB⋅AC⋅sin⁡2β=12⋅136R⋅4.5R⋅1213=4.5R2S_{\triangle ABC}=\frac12\cdot AB\cdot AC\cdot\sin2\beta=\frac12\cdot\frac{13}{6}R\cdot4.5R\cdot\frac{12}{13}=4.5R^2

טעות נפוצה: לחשוב ש-E אמצע AC ולקחת AC=2AE=3RAC=2AE=3R - מקבלים שטח 3R23R^2.

סעיף ד

תשובה:

BC=628≈25.06BC=\sqrt{628}\approx25.06

עבור R=6R=6: AB=136⋅6=13AB=\frac{13}{6}\cdot6=13, AC=4.5⋅6=27AC=4.5\cdot6=27, cos⁡2β=513\cos2\beta=\frac{5}{13}.

משפט הקוסינוסים:

BC2=132+272−2⋅13⋅27⋅513=169+729−270=628BC^2=13^2+27^2-2\cdot13\cdot27\cdot\frac{5}{13}=169+729-270=628

BC=628≈25.06BC=\sqrt{628}\approx25.06.

טעות נפוצה: לכתוב במשפט הקוסינוסים +2abcos⁡γ+2ab\cos\gamma במקום מינוס - מקבלים BC2=1168BC^2=1168 ו-BC≈34.18BC\approx34.18.

שאלה 6 · פונקציית שורש: אסימפטוטות שונות ב-, אי-זוגיות ושטח

נתונה הפונקציה f(x)=2xx2+5f(x)=\frac{2x}{\sqrt{x^2+5}}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת משוואות האסימפטוטות של f(x)f(x) המקבילות לציר ה-xx. (היעזרו בכך ש-x2=∣x∣\sqrt{x^2}=|x|.)

ב.

הוכיחו כי f(x)f(x) היא פונקציה אי-זוגית.

ג.

הראו כי f′(x)=10(x2+5)32f'(x)=\frac{10}{(x^2+5)^{\frac32}}, וקבעו את תחומי העלייה והירידה של f(x)f(x).

ד.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

נתונה הפונקציה g(x)=1(f(x))2g(x)=\frac{1}{(f(x))^2}, המוגדרת לכל x≠0x\ne0.

ה.

הראו כי g(x)=14+54x2g(x)=\frac14+\frac{5}{4x^2}, וחשבו את השטח המוגבל על ידי גרף g(x)g(x), ציר ה-xx והישרים x=1x=1 ו-x=5x=5.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

תחום: כל xx; y=2y=2 (כאשר x→∞x\to\infty), y=−2y=-2 (כאשר x→−∞x\to-\infty)

x2+5>0x^2+5>0 לכל xx, ולכן ff מוגדרת לכל xx.

x2+5=∣x∣1+5x2\sqrt{x^2+5}=|x|\sqrt{1+\frac5{x^2}}, ולכן f(x)=2x∣x∣1+5x2f(x)=\frac{2x}{|x|\sqrt{1+\frac5{x^2}}}.

כאשר x→∞x\to\infty: x∣x∣=1\frac{x}{|x|}=1 ו-f→2f\to2. כאשר x→−∞x\to-\infty: x∣x∣=−1\frac{x}{|x|}=-1 ו-f→−2f\to-2.

טעות נפוצה: לצמצם 2xx2=2xx\frac{2x}{\sqrt{x^2}}=\frac{2x}{x} ולקבל אסימפטוטה אחת, y=2y=2, בשני הכיוונים.

סעיף ב

תשובה:

f(−x)=−2xx2+5=−f(x)f(-x)=\frac{-2x}{\sqrt{x^2+5}}=-f(x)

התחום (כל xx) סימטרי.

f(−x)=2(−x)(−x)2+5=−2xx2+5=−f(x)f(-x)=\frac{2(-x)}{\sqrt{(-x)^2+5}}=\frac{-2x}{\sqrt{x^2+5}}=-f(x)

טעות נפוצה: להסתכל רק על המכנה ((−x)2=x2(-x)^2=x^2) ולהסיק ש-ff זוגית.

סעיף ג

תשובה:

ff עולה לכל xx; אין תחומי ירידה

(x2+5)′=xx2+5\left(\sqrt{x^2+5}\right)'=\frac{x}{\sqrt{x^2+5}}. לפי כלל המנה:

f′(x)=2x2+5−2x⋅xx2+5x2+5=2(x2+5)−2x2(x2+5)x2+5=10(x2+5)32f'(x)=\frac{2\sqrt{x^2+5}-2x\cdot\frac{x}{\sqrt{x^2+5}}}{x^2+5}=\frac{2(x^2+5)-2x^2}{(x^2+5)\sqrt{x^2+5}}=\frac{10}{(x^2+5)^{\frac32}}

f′(x)>0f'(x)>0 לכל xx, ולכן ff עולה בכל התחום.

טעות נפוצה: להחליף את סדר האיברים במונה של כלל המנה ולקבל f′=−10(x2+5)3/2f'=\frac{-10}{(x^2+5)^{3/2}}, כלומר "יורדת".

סעיף ד

תשובה:

עולה מהאסימפטוטה y=−2y=-2 (משמאל), עוברת בראשית ומתקרבת ל-y=2y=2 (מימין), בלי לחצות את האסימפטוטות

f(0)=0f(0)=0, ff עולה בכל התחום, ושואפת ל-−2-2 משמאל ול-22 מימין.

∣2x∣=2x2<2x2+5|2x|=2\sqrt{x^2}<2\sqrt{x^2+5}, ולכן −2<f(x)<2-2<f(x)<2: הגרף לא חוצה את האסימפטוטות.

טעות נפוצה: לצייר את הגרף עולה מעל y=2y=2 ואז יורד אליה - ff עולה כל הזמן ו-f<2f<2.

סעיף ה

תשובה:

השטח הוא 2

g(x)=1(2xx2+5)2=x2+54x2=14+54x2g(x)=\frac{1}{\left(\frac{2x}{\sqrt{x^2+5}}\right)^2}=\frac{x^2+5}{4x^2}=\frac14+\frac{5}{4x^2}

g>0g>0, ולכן:

∫15(14+54x2)dx=[x4−54x]15=(54−14)−(14−54)=1+1=2\int_1^5\left(\frac14+\frac{5}{4x^2}\right)dx=\left[\frac x4-\frac{5}{4x}\right]_1^5=\left(\frac54-\frac14\right)-\left(\frac14-\frac54\right)=1+1=2

טעות נפוצה: לשכוח את האיבר הקבוע 14\frac14 - מקבלים שטח 1.

שאלה 7 · הפונקציות ו-: חיוביות, זוגיות וקיצון באפס של פונקציה אחרת

נתונה הפונקציה: f(x)=tan⁡(x)+xf(x)=\tan(x)+x.

ענו על הסעיפים א-ב בעבור התחום: 0≤x≤3π20\le x\le\frac{3\pi}{2}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת משוואות האסימפטוטות שלה המאונכות לציר ה-xx.

נתון כי בתחום 0<x<3π20<x<\frac{3\pi}{2} גרף f(x)f(x) חותך את ציר ה-xx בנקודה אחת בלבד, x≈2.029x\approx2.029.

ב.

הראו כי f(x)f(x) עולה בכל אחד מהקטעים של תחום ההגדרה, ומצאו את תחומי החיוביות והשליליות של f(x)f(x).

נתונה הפונקציה g(x)=xsin⁡(x)g(x)=x\sin(x), המוגדרת לכל xx.

ג.

האם g(x)g(x) זוגית, אי-זוגית, או לא זוגית ולא אי-זוגית? הוכיחו.

ד(1).

הראו כי g′(x)=cos⁡(x)⋅f(x)g'(x)=\cos(x)\cdot f(x) לכל xx בתחום ההגדרה של ff, והסיקו שבתחום 0<x<3π20<x<\frac{3\pi}2 יש ל-g(x)g(x) נקודת קיצון אחת בלבד. מצאו את שיעוריה וקבעו את סוגה.

ד(2).

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x) בתחום −3π2≤x≤3π2-\frac{3\pi}2\le x\le\frac{3\pi}2.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

0≤x<π20\le x<\frac\pi2 או π2<x<3π2\frac\pi2<x<\frac{3\pi}2; x=π2x=\frac\pi2, x=3π2x=\frac{3\pi}2

tan⁡x\tan x אינו מוגדר כאשר cos⁡x=0\cos x=0; בתחום הנתון: x=π2x=\frac\pi2, x=3π2x=\frac{3\pi}2.

תחום: 0≤x<π20\le x<\frac\pi2 או π2<x<3π2\frac\pi2<x<\frac{3\pi}2.

בשתי הנקודות tan⁡x\tan x שואף לאינסוף ו-xx סופי - אסימפטוטות x=π2x=\frac\pi2, x=3π2x=\frac{3\pi}2.

טעות נפוצה: להוציא גם את x=0x=0 - כאן אין 1x\frac1x, ו-f(0)=tan⁡0+0=0f(0)=\tan0+0=0.

סעיף ב

תשובה:

חיוביות: 0<x<π20<x<\frac\pi2 או 2.029<x<3π22.029<x<\frac{3\pi}2; שליליות: π2<x<2.029\frac\pi2<x<2.029

f′(x)=1cos⁡2x+1>0f'(x)=\frac{1}{\cos^2x}+1>0

ולכן ff עולה בכל קטע של התחום.

0<x<π20<x<\frac\pi2: f(0)=0f(0)=0 והפונקציה עולה, ולכן f>0f>0.

π2<x<3π2\frac\pi2<x<\frac{3\pi}2: ff עולה ומתאפסת רק ב-2.0292.029, ולכן שלילית לפני (f(2)≈−0.185f(2)\approx-0.185) וחיובית אחרי (f(3)≈2.857f(3)\approx2.857).

טעות נפוצה: להסיק מכך ש-f′>0f'>0 שהפונקציה עולה בכל 0≤x<3π20\le x<\frac{3\pi}2 כקטע אחד, ולכן חיובית לכל x>0x>0 - באסימפטוטה x=π2x=\frac\pi2 היא קופצת ל-−∞-\infty.

סעיף ג

תשובה:

g(x)g(x) זוגית

sin⁡(−x)=−sin⁡x\sin(-x)=-\sin x, ולכן:

g(−x)=(−x)sin⁡(−x)=(−x)(−sin⁡x)=xsin⁡x=g(x)g(-x)=(-x)\sin(-x)=(-x)(-\sin x)=x\sin x=g(x)

gg זוגית.

טעות נפוצה: "xx אי-זוגית ו-sin⁡x\sin x אי-זוגית, ולכן gg אי-זוגית" - מכפלה של שתי אי-זוגיות היא זוגית (שני המינוסים מתבטלים).

סעיף ד(1)

תשובה:

max⁡(2.029, 1.820)\max(2.029,\,1.820)

g′(x)=sin⁡x+xcos⁡xg'(x)=\sin x+x\cos x. היכן ש-cos⁡x≠0\cos x\neq0:

cos⁡x⋅f(x)=cos⁡x(sin⁡xcos⁡x+x)=sin⁡x+xcos⁡x=g′(x)\cos x\cdot f(x)=\cos x\left(\frac{\sin x}{\cos x}+x\right)=\sin x+x\cos x=g'(x)

ב-x=π2x=\frac\pi2 (שם ff אינה מוגדרת): g′=1+0≠0g'=1+0\neq0. בשאר התחום cos⁡x≠0\cos x\neq0, ולכן g′=0g'=0 רק כאשר f=0f=0: x≈2.029x\approx2.029.

ליד 2.0292.029: cos⁡x<0\cos x<0, ו-ff עוברת ממינוס לפלוס, ולכן g′=cos⁡x⋅fg'=\cos x\cdot f עוברת מפלוס למינוס - מקסימום.

g(2.029)=2.029sin⁡2.029≈1.820g(2.029)=2.029\sin2.029\approx1.820.

טעות נפוצה: לקבוע ש-x=π2x=\frac\pi2 נקודת קיצון כי cos⁡π2=0\cos\frac\pi2=0 - שם הנוסחה cos⁡x⋅f(x)\cos x\cdot f(x) אינה תקפה, וישירות g′(π2)=1g'(\frac\pi2)=1.

סעיף ד(2)

תשובה:

מינימום (0,0)(0,0), מקסימום (±2.029,1.820)(\pm2.029,1.820), אפסים 0,±π0,\pm\pi, קצוות (±3π2,−3π2)(\pm\frac{3\pi}2,-\frac{3\pi}2); סימטרי ביחס לציר ה-yy

ל-x≥0x\ge0: g(0)=0g(0)=0; gg עולה עד המקסימום (2.029,1.820)(2.029,1.820), יורדת דרך (π,0)(\pi,0) עד g(3π2)=3π2⋅(−1)≈−4.71g(\frac{3\pi}2)=\frac{3\pi}2\cdot(-1)\approx-4.71.

gg זוגית, ולכן משקפים ביחס לציר ה-yy. ב-(0,0)(0,0) הגרף עובר מירידה לעלייה - מינימום.

maxmaxmin

טעות נפוצה: לשקף ביחס לראשית (כמו באי-זוגית), כך שהענף השמאלי יורד מתחת לציר ליד 0 - לפי ג, gg זוגית, ו-g(−1)=g(1)>0g(-1)=g(1)>0.

שאלה 8 · קטע אופקי בין גרף לישר (מודרך)

בסרטוט שלפניכם מתוארים גרף הפונקציה f(x)=x3+3xf(x)=x^3+3x והישר y=6x+4y=6x+4. הנקודה AA נמצאת על גרף f(x)f(x), משמאל לנקודת החיתוך של הגרף עם הישר. הנקודה BB נמצאת על הישר כך שהקטע ABAB מקביל לציר ה-xx. נסמן ב-tt את שיעור ה-xx של AA. נתון: −2.5≤t≤1.5-2.5\le t\le1.5.

AB
א.

הביעו באמצעות tt את שיעור ה-xx של הנקודה BB.

ב.

הראו כי AB=4+3t−t36AB=\frac{4+3t-t^3}{6}.

ג.

מצאו את נקודות הקיצון המקומיות של ABAB כפונקציה של tt, וקבעו את סוגן.

ד(1).

מצאו את הערך של tt שבעבורו אורך הקטע ABAB מינימלי.

ד(2).

מצאו את הערך של tt שבעבורו אורך הקטע ABAB מקסימלי.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

xB=t3+3t−46x_B=\frac{t^3+3t-4}{6}

BB באותו גובה כמו AA: 6xB+4=t3+3t6x_B+4=t^3+3t, ולכן xB=t3+3t−46x_B=\frac{t^3+3t-4}{6}.

טעות נפוצה: לחלק ב-6 רק את t3+3tt^3+3t ולכתוב xB=t3+3t6−4x_B=\frac{t^3+3t}{6}-4.

סעיף ב

תשובה:

AB=t−xB=6t−t3−3t+46=4+3t−t36AB=t-x_B=\frac{6t-t^3-3t+4}{6}=\frac{4+3t-t^3}{6}

BB משמאל ל-AA, ולכן AB=t−xB=6t−(t3+3t−4)6=4+3t−t36AB=t-x_B=\frac{6t-(t^3+3t-4)}{6}=\frac{4+3t-t^3}{6}.

טעות נפוצה: לחשב xB−tx_B-t ולקבל t3−3t−46\frac{t^3-3t-4}{6} - ביטוי שלילי, כי BB משמאל ל-AA.

סעיף ג

תשובה:

t=−1t=-1: מינימום מקומי (AB=13AB=\frac13); t=1t=1: מקסימום מקומי (AB=1AB=1)

AB′(t)=3−3t26=1−t22AB'(t)=\frac{3-3t^2}{6}=\frac{1-t^2}{2}, מתאפסת ב-t=±1t=\pm1.

AB′<0AB'<0 עבור t<−1t<-1, AB′>0AB'>0 עבור −1<t<1-1<t<1, AB′<0AB'<0 עבור t>1t>1.

מינימום מקומי ב-t=−1t=-1: AB=4−3+16=13AB=\frac{4-3+1}{6}=\frac13. מקסימום מקומי ב-t=1t=1: AB=4+3−16=1AB=\frac{4+3-1}{6}=1.

טעות נפוצה: לגזור את xB−tx_B-t במקום את ABAB, ולקבל סוגים הפוכים: מקסימום ב-t=−1t=-1 ומינימום ב-t=1t=1.

סעיף ד(1)

תשובה:

t=−1t=-1

מועמדים: המינימום המקומי t=−1t=-1 והקצה t=1.5t=1.5 (בקצה t=−2.5t=-2.5 הפונקציה יורדת, ולכן הוא לא מינימום).

AB(−1)=13AB(-1)=\frac13, AB(1.5)=4+4.5−3.3756≈0.854AB(1.5)=\frac{4+4.5-3.375}{6}\approx0.854. המינימום ב-t=−1t=-1.

טעות נפוצה: להשוות רק את ערכי הקצוות ולענות t=1.5t=1.5.

סעיף ד(2)

תשובה:

t=−2.5t=-2.5

מועמדים: המקסימום המקומי t=1t=1 והקצה t=−2.5t=-2.5.

AB(1)=1AB(1)=1, AB(−2.5)=4−7.5+15.6256≈2.02AB(-2.5)=\frac{4-7.5+15.625}{6}\approx2.02. המקסימום ב-t=−2.5t=-2.5.

טעות נפוצה: לענות t=1t=1 (המקסימום המקומי) בלי לבדוק את הקצה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.