דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט אלקטרוניקה ספרתית ומערכות ספרתיות 97110 - אביב 2023 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97110 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט באלקטרוניקה ספרתית ומערכות ספרתיות, אביב 2023 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

השיבו עליהן וכתבו תשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה – 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

ענו על חמש מתוך השאלות 1-9, ערך כל שאלה 20 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט באלקטרוניקה ספרתית ומערכות ספרתיות - להורדה ב-PDF, 96 עמודים.

שאלה 1 · המרות בין בסיסים ומשלים לשניים

א.

העתיקו את טבלת המספרים חסרי הסימן (Unsigned) הבאה למחברת הבחינה והשלימו אותה:

DecimalHexBinOct
111.111
58
52
(18 נקודות)
ב.

ציינו איזה משני המספרים המכוונים (Signed) הבאים (שמיוצגים בשיטת המשלים לשניים במערכת ברוחב חמש סיביות) גדול יותר:

(11111)2C(11111)_{2C} או (10000)2C(10000)_{2C}

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

(111.111)2=7.875=(7.E)16=(7.7)8(111.111)_2=7.875=(7.\text{E})_{16}=(7.7)_8; 58=(3A)16=(111010)2=(72)858=(3\text{A})_{16}=(111010)_2=(72)_8; (52)16=82=(1010010)2=(122)8(52)_{16}=82=(1010010)_2=(122)_8

בכל שורה נתון ערך בבסיס אחד, ויש להשלים אותו בשלושת הבסיסים האחרים. בסיסים 8 ו-16 הם חזקות של 2, ולכן עוברים ביניהם לבין בינארי בקבוצות של 3 סיביות (אוקטלי) או 4 סיביות (הקסדצימלי), ולעשרוני עוברים לפי משקלי הספרות.

שורה 1: (111.111)2(111.111)_2

1. לעשרוני - לפי משקלי הסיביות משני צדי הנקודה:

(111.111)2=22+21+20+2−1+2−2+2−3=4+2+1+0.5+0.25+0.125=7.875(111.111)_2=2^2+2^1+2^0+2^{-1}+2^{-2}+2^{-3}=4+2+1+0.5+0.25+0.125=7.875

2. להקסדצימלי - קבוצות של 4 סיביות משני צדי הנקודה (משלימים באפסים: משמאל בחלק השלם, מימין בחלק השבור):

(0111.1110)2=(7.E)16(0111.1110)_2=(7.\text{E})_{16}. בדיקה: 0.875⋅16=14=E0.875\cdot16=14=\text{E}.

3. לאוקטלי - קבוצות של 3 סיביות: (111.111)2=(7.7)8(111.111)_2=(7.7)_8. בדיקה: 0.875⋅8=70.875\cdot8=7.

שורה 2: (58)10(58)_{10}

1. לבינארי בחילוקים חוזרים ב-2 (השארית היא הסיבית הבאה, מה-LSB):

58:2=2958:2=29 שארית 0, 29:2=1429:2=14 שארית 1, 14:2=714:2=7 שארית 0, 7:2=37:2=3 שארית 1, 3:2=13:2=1 שארית 1, 1:2=01:2=0 שארית 1.

קוראים את השאריות מלמטה למעלה: (58)10=(111010)2(58)_{10}=(111010)_2.

בדיקה: 32+16+8+2=5832+16+8+2=58.

2. להקסדצימלי - קבוצות של 4 סיביות מימין: (0011 1010)2=(3A)16(0011\,1010)_2=(3\text{A})_{16}. בדיקה: 3⋅16+10=583\cdot16+10=58.

3. לאוקטלי - קבוצות של 3 סיביות מימין: (111 010)2=(72)8(111\,010)_2=(72)_8. בדיקה: 7⋅8+2=587\cdot8+2=58.

שורה 3: (52)16(52)_{16}

1. לבינארי - כל ספרה הקסדצימלית היא 4 סיביות: 5→01015\to0101, 2→00102\to0010, ולכן (52)16=(01010010)2=(1010010)2(52)_{16}=(01010010)_2=(1010010)_2.

2. לעשרוני: (52)16=5⋅16+2=82(52)_{16}=5\cdot16+2=82.

3. לאוקטלי - קבוצות של 3 סיביות מימין: (1 010 010)2=(122)8(1\,010\,010)_2=(122)_8. בדיקה: 1⋅64+2⋅8+2=821\cdot64+2\cdot8+2=82.

הטבלה המלאה:

DecimalHexBinOct
7.8757.E111.1117.7
583A11101072
82521010010122

תשובה: (111.111)2=7.875=(7.E)16=(7.7)8(111.111)_2=7.875=(7.\text{E})_{16}=(7.7)_8; 58=(3A)16=(111010)2=(72)858=(3\text{A})_{16}=(111010)_2=(72)_8; (52)16=82=(1010010)2=(122)8(52)_{16}=82=(1010010)_2=(122)_8

סעיף ב

תשובה:

(11111)2C=−1(11111)_{2C}=-1 גדול מ-(10000)2C=−16(10000)_{2C}=-16

מחשבים את הערך העשרוני של כל מספר ומשווים.

בשיטת המשלים לשניים ברוחב 5 סיביות משקל ה-MSB שלילי: −24=−16-2^4=-16, ושאר הסיביות במשקלן הרגיל.

1. (10000)2C=−16+0=−16(10000)_{2C}=-16+0=-16 (זה המספר הקטן ביותר שניתן לייצג ב-5 סיביות).

2. (11111)2C=−16+8+4+2+1=−1(11111)_{2C}=-16+8+4+2+1=-1.

בדיקה בדרך אחרת: היפוך הסיביות של 1111111111 נותן 0000000000, ועוד 1 נותן 00001=100001=1, ולכן המספר הוא −1-1.

3. −1>−16-1>-16.

תשובה: (11111)2C=−1(11111)_{2C}=-1 גדול יותר מ-(10000)2C=−16(10000)_{2C}=-16.

שאלה 2 · צמצום במפת קרנו ומימוש בשערי NAND

נתונה הפונקציה הבאה:

f(A,B,C,D)=∑(0,2,5,7,10,12,13,14,15)+∑Φ(1,8)f(A,B,C,D)=\sum(0,2,5,7,10,12,13,14,15)+\sum\Phi(1,8)

הביטוי ∑Φ(_)\sum\Phi(\_) מציג את מיקום צירופי הברירה (Don't Care).

א.

כתבו את הפונקציה בצורת רישום מינימאלית של סכום מכפלות (SOP). על סמך צורת הרישום שקיבלתם, ציירו מימוש באמצעות שערי NAND בלבד.

(10 נקודות)
ב.

כתבו שוב בדיוק את אותה הפונקציה, בהסתמך על צורת רישום מינימאלית של סכום מכפלות (SOP) של הפונקציה ההפוכה. על סמך צורת הרישום שקיבלתם, ציירו גם הפעם מימוש באמצעות שערי NAND בלבד.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

f=BD+B‾ D‾+ABf=BD+\overline{B}\,\overline{D}+AB; מימוש: f=BD‾⋅B‾ D‾‾⋅AB‾‾f=\overline{\overline{BD}\cdot\overline{\overline{B}\,\overline{D}}\cdot\overline{AB}} בשערי NAND

מצמצמים במפת קרנו בת 4 משתנים, ואחר כך הופכים את ה-SOP למימוש NAND-NAND.

1. ממלאים את המפה (שורות CDCD, עמודות ABAB בסדר גריי; מספר התא m=8A+4B+2C+Dm=8A+4B+2C+D). 1 בצירופים של ∑\sum, X בצירופי הברירה 1 ו-8, ו-0 בכל השאר:

CD/AB00011110
00101X
01X110
110110
101011

2. מחפשים את הקבוצות הגדולות ביותר שמכסות את כל האחדות (מותר לכלול X כשזה מגדיל קבוצה):

•BDBD: התאים 5, 7, 13, 15 (ריבוע במרכז המפה).

•B‾ D‾\overline{B}\,\overline{D}: ארבע הפינות 0, 2, 8, 10 (התא 8 הוא X ונלקח כ-1).

•ABAB: העמודה AB=11AB=11, התאים 12, 13, 14, 15 (דרושה בשביל 12 ו-14).

הקבוצות BDBD ו-B‾ D‾\overline{B}\,\overline{D} הכרחיות (התא 7 מכוסה רק על ידי BDBD, והתאים 0, 2 רק על ידי B‾ D‾\overline{B}\,\overline{D}). לכיסוי התאים 12 ו-14 שנותרו מספיקה קבוצה אחת של 4 תאים: ABAB, או באותה עלות AD‾A\overline{D} (התאים 8, 10, 12, 14), ושתי האפשרויות נותנות פונקציה מינימלית. צירוף הברירה 1 לא נדרש ונשאר 0.

3. הפונקציה המינימלית:

f(A,B,C,D)=BD+B‾ D‾+ABf(A,B,C,D)=BD+\overline{B}\,\overline{D}+AB

4. מימוש בשערי NAND בלבד: ביטוי SOP הופך למבנה של שתי רמות NAND לפי דה-מורגן:

f=BD+B‾ D‾+AB‾‾=BD‾⋅B‾ D‾‾⋅AB‾‾f=\overline{\overline{BD+\overline{B}\,\overline{D}+AB}}=\overline{\overline{BD}\cdot\overline{\overline{B}\,\overline{D}}\cdot\overline{AB}}

•את B‾\overline{B} ואת D‾\overline{D} מקבלים משערי NAND שכניסותיהם מקוצרות (NAND כמהפך).

•ברמה הראשונה: BD‾\overline{BD}, B‾ D‾‾\overline{\overline{B}\,\overline{D}} ו-AB‾\overline{AB} - שלושה שערי NAND עם שתי כניסות.

•ברמה השנייה: שער NAND עם שלוש כניסות שמקבל את שלוש היציאות ומוציא את ff.

סה"כ שישה שערי NAND (השרטוט בהמשך).

תשובה: f=BD+B‾ D‾+ABf=BD+\overline{B}\,\overline{D}+AB, ממומשת בשני מהפכים מ-NAND, שלושה NAND בעלי שתי כניסות ו-NAND מוצא בעל שלוש כניסות.

סעיף ב

תשובה:

f‾=A‾BD‾+B‾D\overline{f}=\overline{A}B\overline{D}+\overline{B}D, ולכן f=A‾BD‾+B‾D‾f=\overline{\overline{A}B\overline{D}+\overline{B}D}; מימוש בשערי NAND

מצמצמים את האפסים של ff (שהם האחדות של f‾\overline{f}), ואז ff היא ההיפוך של ה-SOP שמתקבל.

1. האפסים של ff הם הצירופים שאינם ב-∑\sum ואינם צירופי ברירה: 3,4,6,9,113,4,6,9,11. ממלאים מפה של f‾\overline{f} (צירופי הברירה 1 ו-8 נשארים X):

CD/AB00011110
00010X
01X001
111001
100100

2. קבוצות:

•B‾D\overline{B}D: התאים 1, 3, 9, 11 (העמודות AB=00AB=00 ו-AB=10AB=10 בשורות CD=01CD=01 ו-CD=11CD=11; התא 1 הוא X ונלקח כ-1).

•A‾BD‾\overline{A}B\overline{D}: התאים 4 ו-6 (העמודה AB=01AB=01 בשורות CD=00CD=00 ו-CD=10CD=10).

3. לכן f‾=A‾BD‾+B‾D\overline{f}=\overline{A}B\overline{D}+\overline{B}D, ומכאן

f(A,B,C,D)=A‾BD‾+B‾D‾f(A,B,C,D)=\overline{\overline{A}B\overline{D}+\overline{B}D}

(בבדיקה תא-תא שתי הצורות, של סעיף א ושל סעיף ב, נותנות את אותו ערך בכל הצירופים המוגדרים.)

4. מימוש בשערי NAND בלבד:

•מהפכים (NAND עם כניסות מקוצרות) נותנים A‾\overline{A}, D‾\overline{D} ו-B‾\overline{B}.

•NAND בעל שלוש כניסות (A‾,B,D‾)(\overline{A},B,\overline{D}) נותן A‾BD‾‾\overline{\overline{A}B\overline{D}}, ו-NAND בעל שתי כניסות (B‾,D)(\overline{B},D) נותן B‾D‾\overline{\overline{B}D}.

•NAND על שתי היציאות האלה נותן לפי דה-מורגן A‾BD‾‾⋅B‾D‾‾=A‾BD‾+B‾D=f‾\overline{\overline{\overline{A}B\overline{D}}\cdot\overline{\overline{B}D}}=\overline{A}B\overline{D}+\overline{B}D=\overline{f}.

•NAND אחרון עם כניסות מקוצרות הופך ונותן את ff.

סה"כ שבעה שערי NAND (השרטוט בהמשך; היציאה של המהפך העליון היא A‾\overline{A}).

תשובה: f=A‾BD‾+B‾D‾f=\overline{\overline{A}B\overline{D}+\overline{B}D}, ממומשת בשלושה מהפכי NAND, NAND בעל שלוש כניסות, שני NAND בעלי שתי כניסות ומהפך NAND במוצא.

שאלה 3 · טבלת אמת עם משתנה מוזן ומימוש במרבב

נתונה פונקציה בוליאנית:

f(A,B,C)=∑(0,1,5,7)f(A,B,C)=\sum(0,1,5,7)

א.

רשמו את הפונקציה הנ"ל בצד ימין של טבלת האמת, שיכולה לכליל קבועים או ביטויים עם האות C בצד ימין של הטבלה (Truth table Entered Variable).

AABBf(A,B,C)f(A,B,C)
00
01
10
11
(10 נקודות)
ב.

ממשו את הפונקציה באמצעות מרבב בעל ממדים 4→14\to1 כנתון באיור לשאלה 3 ב'.

חברו את האות A לכניסת ה- MSB של הבורר (S1S_1).

חברו את האות B לכניסת ה- LSB של הבורר (S0S_0).

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

AB=00→1AB=00\to1, AB=01→0AB=01\to0, AB=10→CAB=10\to C, AB=11→CAB=11\to C

לכל צירוף של A,BA,B בודקים את שני הצירופים המתאימים (C=0C=0 ו-C=1C=1) ומבטאים את ff כפונקציה של CC. מספר הצירוף הוא m=4A+2B+Cm=4A+2B+C.

1. AB=00AB=00: הצירופים 0 ו-1, שניהם ב-∑\sum, ולכן f=1f=1 בלי תלות ב-CC.

2. AB=01AB=01: הצירופים 2 ו-3, שניהם אינם ב-∑\sum, ולכן f=0f=0.

3. AB=10AB=10: הצירוף 4 אינו ב-∑\sum (f=0f=0 כש-C=0C=0) והצירוף 5 כן (f=1f=1 כש-C=1C=1), ולכן f=Cf=C.

4. AB=11AB=11: הצירוף 6 אינו ב-∑\sum והצירוף 7 כן, ולכן f=Cf=C.

AABBf(A,B,C)f(A,B,C)
001
010
10CC
11CC

תשובה: f=1f=1 עבור AB=00AB=00, f=0f=0 עבור AB=01AB=01, f=Cf=C עבור AB=10AB=10 ועבור AB=11AB=11.

סעיף ב

תשובה:

S1=AS_1=A, S0=BS_0=B, I0=1I_0=1, I1=0I_1=0, I2=CI_2=C, I3=CI_3=C

במרבב 4→14\to1 היציאה שווה לכניסה IkI_k שמספרה k=2S1+S0k=2S_1+S_0. כאשר S1=AS_1=A ו-S0=BS_0=B, הכניסה IkI_k נבחרת בדיוק בשורה AB=kAB=k של הטבלה מסעיף א, ולכן מחברים לכל כניסה את הערך שבצד ימין של השורה המתאימה:

1. I0I_0 (שורה AB=00AB=00): '1' קבוע.

2. I1I_1 (שורה AB=01AB=01): '0' קבוע.

3. I2I_2 (שורה AB=10AB=10): האות CC.

4. I3I_3 (שורה AB=11AB=11): האות CC.

בדיקה: עבור A=1,B=0,C=1A=1,B=0,C=1 (צירוף 5) נבחרת I2=C=1I_2=C=1, ואכן 5 נמצא ב-∑\sum; עבור A=0,B=1A=0,B=1 נבחרת I1=0I_1=0, ואכן 2 ו-3 אינם ב-∑\sum.

תשובה: A→S1A\to S_1, B→S0B\to S_0, I0=1I_0=1, I1=0I_1=0, I2=I3=CI_2=I_3=C (השרטוט בהמשך).

שאלה 4 · ניתוח מונה עם T ותדר שעון מכסימלי

באיור לשאלה 4 נתונה המערכת הבאה:

א.

רשמו דיאגרמת מצבים (בועות) של המכונה, הכוללת את כל מצבי המכונה (כולל מצבים צדדיים לחוג הראשי או מצבים בלתי מתוכננים), הניחו כי יציאה Q2Q_2 היא יציאת MSB.

(12 נקודות)
ב.

בהנחה שנתוני התזמון הם:

1. זמן השהיית מעבר (tco) מכסימלי של פליפ-פלופ הוא 10 ns10\,\text{ns}.

2. זמן השהיית מעבר (tco) מינימלי של פליפ-פלופ הוא 7 ns7\,\text{ns}.

3. זמן הכנה (ts) של פליפ-פלופ הוא 5 ns5\,\text{ns}.

4. זמן השהיית מעבר (tpd) מכסימלי של שערים בעלי שתי כניסות הוא 12 ns12\,\text{ns}.

5. זמן השהיית מעבר (tpd) מינימלי של שערים בעלי שתי כניסות הוא 8 ns8\,\text{ns}.

בדקו מהו המסלול הקריטי (הגרוע ביותר) לתדר השעון וחשבו עבורו את תדר השעון המכסימלי הגרוע (המוגבל) ביותר.

(4 נקודות)
ג.

רוצים להגדיל את תדר השעון. הציעו דרך לפיתרון, באמצעות שער אחר, כך שתדר השעון המכסימלי יגדל. חשבו מחדש את תדר השעון המכסימלי.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

T2=1T_2=1, T1=Q2Q0T_1=Q_2Q_0, T0=Q2T_0=Q_2; מחזור יחיד של 8 מצבים: 0→4→1→5→2→6→3→7→00\to4\to1\to5\to2\to6\to3\to7\to0

קוראים מהאיור את משוואות העירור, ואז בונים טבלת מעברים לכל שמונת המצבים.

1. משוואות העירור:

•T2T_2 מחובר ל-'1': T2=1T_2=1, כלומר Q2Q_2 מתהפך בכל פעימת שעון.

•T0T_0 מחובר ליציאה Q2Q_2: T0=Q2T_0=Q_2.

•T1T_1: שני שערי NOR שכניסותיהם מקוצרות הם מהפכים ונותנים Q2‾\overline{Q_2} ו-Q0‾\overline{Q_0}. שער ה-NOR השלישי נותן לפי דה-מורגן

T1=Q2‾+Q0‾‾=Q2⋅Q0T_1=\overline{\overline{Q_2}+\overline{Q_0}}=Q_2\cdot Q_0

2. בפליפ-פלופ T: אם T=1T=1 היציאה מתהפכת ואם T=0T=0 היא נשמרת. טבלת המעברים (מצב = Q2Q1Q0Q_2Q_1Q_0 בעשרוני):

מצב נוכחיQ2Q1Q0Q_2Q_1Q_0T2T_2T1T_1T0T_0q2q1q0q_2q_1q_0מצב הבא
00001001004
10011001015
20101001106
30111001117
41001010011
51011110102
61101010113
71111110000

3. עוקבים אחרי המעברים מ-0: 0→4→1→5→2→6→3→7→00\to4\to1\to5\to2\to6\to3\to7\to0.

כל שמונת המצבים נמצאים בחוג הראשי, ולכן אין מצבים צדדיים או בלתי מתוכננים: המכונה היא מונה מודולו 8 בסדר ספירה לא בינארי.

תשובה: חוג יחיד של 8 מצבים: 0→4→1→5→2→6→3→7→00\to4\to1\to5\to2\to6\to3\to7\to0 (הדיאגרמה בהמשך), אין מצבים צדדיים.

סעיף ב

תשובה:

המסלול Q2Q_2 (או Q0Q_0) →\to NOR →\to NOR →T1\to T_1; Tmin=39 nsT_{min}=39\,\text{ns}, fmax=25.64 MHzf_{max}=25.64\,\text{MHz}

נתון: tco,max=10 nst_{co,max}=10\,\text{ns}, ts=5 nst_s=5\,\text{ns}, tpd,max=12 nst_{pd,max}=12\,\text{ns}.

מבוקש: תדר השעון המכסימלי.

מחזור השעון חייב להיות ארוך מספיק כדי שאות שיוצא מפליפ-פלופ אחרי עליית השעון יעבור את כל השערים שבדרך ויגיע לכניסה של פליפ-פלופ אחר לפחות tst_s לפני עליית השעון הבאה. לכן מחפשים את המסלול האיטי ביותר ומשתמשים בערכים המכסימליים.

1. המסלולים במערכת:

•אל T2T_2: קבוע '1', אין מסלול.

•Q2→T0Q_2\to T_0: חוט ישיר: tco+ts=10+5=15 nst_{co}+t_s=10+5=15\,\text{ns}.

•Q2→Q_2\to NOR (מהפך) →\to NOR →T1\to T_1, ובאותו אורך Q0→Q_0\to NOR →\to NOR →T1\to T_1: שתי רמות שערים.

2. המסלול הקריטי הוא המסלול אל T1T_1 דרך שני שערים:

Tmin=tco,max+2⋅tpd,max+ts=10+2⋅12+5=39 nsT_{min}=t_{co,max}+2\cdot t_{pd,max}+t_s=10+2\cdot12+5=39\,\text{ns}

3. תדר השעון המכסימלי:

fmax=1Tmin=139 ns=25.64 MHzf_{max}=\frac{1}{T_{min}}=\frac{1}{39\,\text{ns}}=25.64\,\text{MHz}

תשובה: המסלול הקריטי הוא מ-Q2Q_2 (או Q0Q_0) דרך שני שערי NOR אל T1T_1; fmax=110+2⋅12+5 ns=25.64 MHzf_{max}=\frac{1}{10+2\cdot12+5\,\text{ns}}=25.64\,\text{MHz}.

סעיף ג

תשובה:

להחליף את שלושת שערי ה-NOR בשער AND אחד (T1=Q2Q0T_1=Q_2Q_0); fmax=37.04 MHzf_{max}=37.04\,\text{MHz}

מה שמאט את המערכת הוא שתי רמות השערים בדרך אל T1T_1. אבל הפונקציה שהן מממשות היא פשוט T1=Q2⋅Q0T_1=Q_2\cdot Q_0, ולכן אפשר לממש אותה ברמה אחת.

1. מחליפים את שלושת שערי ה-NOR בשער AND אחד בעל שתי כניסות: T1=Q2⋅Q0T_1=Q_2\cdot Q_0. הפונקציה לא משתנה, ולכן גם דיאגרמת המצבים לא משתנה.

2. כעת יש במסלול אל T1T_1 שער אחד בלבד (גם הוא בעל שתי כניסות, tpd,max=12 nst_{pd,max}=12\,\text{ns}):

Tmin=tco,max+tpd,max+ts=10+12+5=27 nsT_{min}=t_{co,max}+t_{pd,max}+t_s=10+12+5=27\,\text{ns}

3. המסלול הזה עדיין ארוך מהמסלול הישיר אל T0T_0 (15 ns15\,\text{ns}), ולכן הוא הקובע:

fmax=127 ns=37.04 MHzf_{max}=\frac{1}{27\,\text{ns}}=37.04\,\text{MHz}

תשובה: מחליפים את שערי ה-NOR בשער AND אחד; fmax=110+12+5 ns=37.04 MHzf_{max}=\frac{1}{10+12+5\,\text{ns}}=37.04\,\text{MHz}.

שאלה 5 · תכנון מכונת Mealy ו-Moore לגילוי סדרה

תכננו מכונת מצבים מסוג Mealy שיש לה כניסה din ויציאה dout. המכונה היא גלאי סדרה שמגלה את הסדרה 0101‾\overline{0101}. כאשר מגלה הסדרה הזו, המכונה מפיקה ביציאה שלה 1 לוגי למשך מחזור שעון אחד ובשאר המקרים היציאה מפיקה 0 לוגי. המכונה אינה מגלה סדרה בתוך סדרה (כלומר, זהו גלאי סדרה ללא חפיפות).

להלן דוגמה לתגובה של המכונה לסדרת כניסות.

din1101101010101110
dout0000000010001000
א.

ציירו דיאגרמת מצבים (דיאגרמת בועות). למצב ההתחלתי קראו idle ולשאר המצבים קראו בשמות כגון: s0, s01, s010 וכו' שמתארים באיזה שלב הסדרה המכונה נמצאת.

(8 נקודות)
ב.

ציירו שוב דיאגרמת מצבים (דיאגרמת בועות) באמצעות שמות דומים לחלק הקודם, אך הפעם המכונה היא מסוג Moore והיא מגיבה באופן דומה למכונה הקודמת.

(8 נקודות)
ג.

לכמה פליפ-פלופים תזדקקו במימוש בחלק א' ולכמה במימוש בחלק ב'?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

ארבעה מצבים: idle, s0, s01, s010; היציאה 1 רק במעבר s010 →1/1\xrightarrow{1/1} idle

במכונת Mealy היציאה תלויה במצב ובכניסה, ולכן רושמים על כל חץ "כניסה/יציאה". כל מצב זוכר כמה מהסדרה 01010101 כבר התקבל. הסדרה בת 4 סיביות, אבל במכונת Mealy הסיבית האחרונה מטופלת בחץ עצמו, ולכן מספיקים 4 מצבים.

1. idle - עוד לא התקבל דבר מהסדרה.

•0/00/0: התחלה של הסדרה, עוברים ל-s0.

•1/01/0: לא מתאים, נשארים ב-idle.

2. s0 - התקבל "0".

•1/01/0: עוברים ל-s01.

•0/00/0: ה-0 החדש יכול להיות התחלה של סדרה, נשארים ב-s0.

3. s01 - התקבל "01".

•0/00/0: עוברים ל-s010.

•1/01/0: התקבל "011", שאינו מתחיל אף רישא של הסדרה (הרישא חייבת להתחיל ב-0), חוזרים ל-idle.

4. s010 - התקבל "010".

•1/11/1: הסדרה 01010101 הושלמה, היציאה 1. מכיוון שאין חפיפות, מתחילים מחדש: חוזרים ל-idle.

•0/00/0: התקבל "0100"; ה-0 האחרון הוא התחלה של סדרה חדשה, עוברים ל-s0.

5. בדיקה על הסדרה שבשאלה: din = 1101101010101110 נותן dout = 0000000010001000. למשל אחרי הגילוי במקום התשיעי המכונה חוזרת ל-idle, ולכן הסיביות "01" שבסוף הסדרה הראשונה אינן משמשות התחלה לסדרה חדשה, והגילוי הבא הוא רק במקום ה-13, כמו בטבלה.

תשובה: מצבים idle, s0, s01, s010 עם המעברים שלמעלה; היציאה 1 רק במעבר מ-s010 בכניסה 1 (חזרה ל-idle). הדיאגרמה בהמשך.

סעיף ב

תשובה:

חמישה מצבים: idle, s0, s01, s010 (יציאה 0) ו-s0101 (יציאה 1)

במכונת Moore היציאה תלויה רק במצב, ולכן היציאה רשומה בתוך הבועה. כדי להוציא 1 צריך מצב נוסף, s0101, שבו הסדרה כבר הושלמה.

1. המצבים idle, s0, s01, s010 והמעברים ביניהם כמו בסעיף א, כולם עם יציאה 0.

2. מ-s010 בכניסה 1 עוברים למצב החדש s0101, שהיציאה בו 1.

3. היציאה מ-s0101 (שוב בלי חפיפות, כאילו מתחילים מ-idle):

•כניסה 0: התחלה של סדרה חדשה, עוברים ל-s0.

•כניסה 1: עוברים ל-idle.

כך היציאה 1 מופיעה במשך מחזור השעון שאחרי קבלת הסיבית האחרונה של הסדרה, ובשאר הזמן היא 0, כלומר המכונה מגיבה כמו מכונת ה-Mealy (בהבדל שהיציאה של Moore מסונכרנת לשעון).

תשובה: חמישה מצבים: idle/0, s0/0, s01/0, s010/0, s0101/1 עם המעברים שלמעלה (הדיאגרמה בהמשך).

סעיף ג

תשובה:

חלק א': 2 פליפ-פלופים; חלק ב': 3 פליפ-פלופים

מספר הפליפ-פלופים nn הוא הקטן ביותר שמקיים 2n≥2^n\ge מספר המצבים (בקידוד בינארי).

1. חלק א (Mealy): 4 מצבים, 22=4≥42^2=4\ge4, ולכן n=2n=2.

2. חלק ב (Moore): 5 מצבים, 22=4<52^2=4<5 ו-23=8≥52^3=8\ge5, ולכן n=3n=3.

תשובה: במימוש של חלק א' - 2 פליפ-פלופים, ובמימוש של חלק ב' - 3 פליפ-פלופים.

שאלה 6 · מימוש פונקציה בשערי NOR וב-CMOS

נתונה הפעולה הלוגית הבאה:

f(A,B,C)=A‾⋅B+A⋅Cf(A,B,C)=\overline{A}\cdot B+A\cdot C

א.

שרטטו את מימוש המערכת בעזרת שלושה שערי NOR ושער NOT אחד (סימבולים לוגיים).

(6 נקודות)
ב.

ממשו את המערכת בעזרת שערי NOR ו- NOT מסוג CMOS בלבד.

(14 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

f=(A‾+C)(A+B)=A‾+C‾+A+B‾‾f=(\overline{A}+C)(A+B)=\overline{\overline{\overline{A}+C}+\overline{A+B}}: NOT על AA, שני NOR ברמה ראשונה ו-NOR במוצא

מימוש בשערי NOR מתאים לצורת מכפלת סכומים (POS), ולכן קודם מעבירים את הפונקציה ל-POS.

1. טבלת אמת: כש-A=0A=0 מתקיים f=Bf=B, וכש-A=1A=1 מתקיים f=Cf=C. האפסים של ff הם בצירופים (m=4A+2B+Cm=4A+2B+C): 0,10,1 (A=0,B=0A=0,B=0) ו-4,64,6 (A=1,C=0A=1,C=0).

2. מקבצים את האפסים:

•הצירופים 0, 1 (A=0,B=0A=0,B=0) נותנים את הגורם (A+B)(A+B).

•הצירופים 4, 6 (A=1,C=0A=1,C=0) נותנים את הגורם (A‾+C)(\overline{A}+C).

ולכן f(A,B,C)=(A‾+C)⋅(A+B)f(A,B,C)=(\overline{A}+C)\cdot(A+B).

בדיקה באלגברה: (A‾+C)(A+B)=A‾A+A‾B+AC+BC=A‾B+AC+BC=A‾B+AC(\overline{A}+C)(A+B)=\overline{A}A+\overline{A}B+AC+BC=\overline{A}B+AC+BC=\overline{A}B+AC (האיבר BCBC מיותר לפי משפט הקונצנזוס).

3. מעבר ל-NOR לפי דה-מורגן:

f=(A‾+C)(A+B)‾‾=A‾+C‾+A+B‾‾f=\overline{\overline{(\overline{A}+C)(A+B)}}=\overline{\overline{\overline{A}+C}+\overline{A+B}}

4. המימוש:

•שער NOT: A→A‾A\to\overline{A}.

•NOR ראשון: כניסות A‾\overline{A} ו-CC, יציאה A‾+C‾\overline{\overline{A}+C}.

•NOR שני: כניסות AA ו-BB, יציאה A+B‾\overline{A+B}.

•NOR שלישי: מקבל את שתי היציאות ומוציא ff.

תשובה: f=(A‾+C)(A+B)=A‾+C‾+A+B‾‾f=(\overline{A}+C)(A+B)=\overline{\overline{\overline{A}+C}+\overline{A+B}}, בשער NOT אחד ושלושה שערי NOR (השרטוט בהמשך).

סעיף ב

תשובה:

שלושה שערי NOR ב-CMOS (2 PMOS בטור, 2 NMOS במקביל כל אחד) ומהפך CMOS אחד: 14 טרנזיסטורים

מממשים כל שער מסעיף א ברמת הטרנזיסטורים, וזה מחובר כמו בשרטוט של סעיף א.

1. מהפך CMOS (NOT): טרנזיסטור PMOS בין VDDV_{DD} למוצא וטרנזיסטור NMOS בין המוצא לאדמה, שני השערים (gate) מחוברים לכניסה.

•כניסה '0': ה-PMOS מוליך וה-NMOS קטוע, המוצא '1'.

•כניסה '1': ה-NMOS מוליך וה-PMOS קטוע, המוצא '0'.

2. שער NOR CMOS בעל שתי כניסות X,YX,Y:

•רשת עליונה (pull-up): שני PMOS בטור בין VDDV_{DD} למוצא. היא מוליכה רק כששתי הכניסות '0', ואז המוצא '1'.

•רשת תחתונה (pull-down): שני NMOS במקביל בין המוצא לאדמה. היא מוליכה כשלפחות אחת הכניסות '1', ואז המוצא '0'.

•הרשתות משלימות זו את זו: בכל צירוף בדיוק אחת מהן מוליכה, ולכן Yout=X+Y‾Y_{out}=\overline{X+Y} ואין זרם סטטי מ-VDDV_{DD} לאדמה.

3. החיבורים:

•מהפך CMOS על AA נותן A‾\overline{A}.

•NOR ראשון: כניסות AA ו-BB, מוצא A+B‾\overline{A+B}.

•NOR שני: כניסות A‾\overline{A} ו-CC, מוצא A‾+C‾\overline{\overline{A}+C}.

•NOR שלישי: כניסות A+B‾\overline{A+B} ו-A‾+C‾\overline{\overline{A}+C}, מוצא f=(A‾+C)(A+B)f=(\overline{A}+C)(A+B).

4. ספירת טרנזיסטורים: 3⋅4+2=143\cdot4+2=14 טרנזיסטורים (7 PMOS ו-7 NMOS).

תשובה: מהפך CMOS על AA ושלושה שערי NOR CMOS (שני PMOS בטור ושני NMOS במקביל בכל אחד), מחוברים לפי f=A‾+C‾+A+B‾‾f=\overline{\overline{\overline{A}+C}+\overline{A+B}}; סה"כ 14 טרנזיסטורים (השרטוט בהמשך).

שאלה 7 · ממיר אנלוגי-ספרתי בשיטת שיפוע כפול

באיור לשאלה 7 נתון המעגל הבא:

המגברים אידיאליים.

א.

הסבירו בקצרה את עקרון הפעולה של המעגל.

(4 נקודות)
ב.

מהו תחום מתחי מבוא VAV_A שניתנים להמרה?

(6 נקודות)
ג.

מהו זמן ההמרה עבור VA=2.5 VV_A=2.5\,\text{V}?

(6 נקודות)
ד.

מהי יציאת הממיר עבור VA=2.5 VV_A=2.5\,\text{V}?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

ממיר A/D בשיטת שיפוע כפול: אינטגרציה של VAV_A לזמן קבוע (2122^{12} פעימות), ואז אינטגרציה של VREFV_{REF} עד שמתח האינטגרטור חוזר ל-0; מספר הפעימות בשלב השני פרופורציוני ל-VAV_A

המעגל הוא ממיר אנלוגי-ספרתי (A/D) בשיטת שיפוע כפול (Dual-Slope). חלקיו: מתג בכניסה, אינטגרטור (R1R_1, C1C_1), משווה למתח 0, שער AND שמעביר את השעון, מונה 12 סיביות, Latch ופליפ-פלופ T שמחליף את מצב המתג.

1. שלב ראשון - אינטגרציה לזמן קבוע: המתג מחובר ל-VAV_A (חיובי). מוצא האינטגרטור יורד בקו ישר: VINT(t)=−VAR1C1tV_{INT}(t)=-\frac{V_A}{R_1C_1}t. כל עוד VINT<0V_{INT}<0, מוצא המשווה (שהכניסה ההופכת שלו מחוברת לאינטגרטור) גבוה, שער ה-AND מעביר את השעון והמונה סופר. אחרי 212=40962^{12}=4096 פעימות המונה מגיע לגלישה (OVF), חוזר ל-0, ופליפ-פלופ ה-T מתהפך ומעביר את המתג ל-VREFV_{REF}. משך השלב קבוע: T1=212⋅TclockT_1=2^{12}\cdot T_{clock}, והמתח שהאינטגרטור הגיע אליו פרופורציוני ל-VAV_A.

2. שלב שני - אינטגרציה של מתח הייחוס: כעת בכניסה VREF=−10 VV_{REF}=-10\,\text{V}, ולכן מוצא האינטגרטור עולה בשיפוע קבוע ∣VREF∣R1C1\frac{|V_{REF}|}{R_1C_1} (שאינו תלוי ב-VAV_A) בחזרה לכיוון 0. המונה סופר מחדש מ-0. כש-VINTV_{INT} מגיע ל-0, המשווה מתהפך, שער ה-AND חוסם את השעון והספירה נעצרת; התוצאה נשמרת ב-Latch.

3. מכיוון ששני השלבים מתחילים ומסתיימים באותו מתח, VARCT1=∣VREF∣RCT2\frac{V_A}{RC}T_1=\frac{|V_{REF}|}{RC}T_2, ולכן מספר הפעימות בשלב השני הוא

N=T2Tclock=212⋅VA∣VREF∣N=\frac{T_2}{T_{clock}}=2^{12}\cdot\frac{V_A}{|V_{REF}|}

•הערכים של R1R_1 ו-C1C_1 מצטמצמים, ולכן הדיוק אינו תלוי בהם (יתרון: דיוק גבוה ודחיית רעשים). החיסרון: זמן המרה ארוך יחסית.

תשובה: זהו ממיר A/D בשיטת שיפוע כפול: אינטגרציה של VAV_A במשך 2122^{12} פעימות שעון, ואחר כך אינטגרציה של VREFV_{REF} עד ש-VINTV_{INT} חוזר ל-0; מספר הפעימות בשלב השני, N=212VA∣VREF∣N=2^{12}\frac{V_A}{|V_{REF}|}, הוא התוצאה הספרתית.

סעיף ב

תשובה:

0≤VA≤8.0566 V0\le V_A\le8.0566\,\text{V}

נתון: R1=100 kΩR_1=100\,\text{k}\Omega, C1=22 nFC_1=22\,\text{nF}, fclock=1 MHzf_{clock}=1\,\text{MHz}, מונה 12 סיביות, ספקי האינטגרטור ±15 V\pm15\,\text{V}.

מבוקש: התחום של VAV_A שבו ההמרה תקינה.

התנאים: VAV_A צריך להיות חיובי (כדי ש-VINTV_{INT} יהיה שלילי, המשווה יאפשר ספירה ו-VREFV_{REF} השלילי יחזיר אותו ל-0), ובסוף השלב הראשון האינטגרטור לא יכול לרדת מתחת ל-VEE=−15 VV_{EE}=-15\,\text{V} (רוויה).

1. משך השלב הראשון - עד שהמונה מגיע לגלישה (1 0000 0000 00001\,0000\,0000\,0000):

T1=212⋅Tclock=4096⋅1 μs=4.096 msT_1=2^{12}\cdot T_{clock}=4096\cdot1\,\mu\text{s}=4.096\,\text{ms}

2. קבוע הזמן של האינטגרטור:

R1C1=100 kΩ⋅22 nF=2.2 msR_1C_1=100\,\text{k}\Omega\cdot22\,\text{nF}=2.2\,\text{ms}

3. המתח בסוף השלב הראשון לא יעלה בערכו המוחלט על 15 V:

VINT(T1)=−VAR1C1⋅T1≥−15 VV_{INT}(T_1)=-\frac{V_A}{R_1C_1}\cdot T_1\ge-15\,\text{V}

VA,max=15⋅R1C1T1=15⋅2.2 ms4.096 ms=8.0566 VV_{A,max}=\frac{15\cdot R_1C_1}{T_1}=\frac{15\cdot2.2\,\text{ms}}{4.096\,\text{ms}}=8.0566\,\text{V}

תשובה: 0≤VA≤8.0566 V0\le V_A\le8.0566\,\text{V} (בערך עד 8.06 V8.06\,\text{V}).

סעיף ג

תשובה:

tconv=5.12 mst_{conv}=5.12\,\text{ms}

זמן ההמרה הוא סכום שני השלבים: השלב הראשון קבוע (T1=4.096 msT_1=4.096\,\text{ms} מסעיף ב), ואת השלב השני מחשבים מהמתח שהאינטגרטור הגיע אליו.

1. המתח בסוף השלב הראשון:

VINT(T1)=−VAR1C1⋅T1=−2.52.2 ms⋅4.096 ms=−4.6545 VV_{INT}(T_1)=-\frac{V_A}{R_1C_1}\cdot T_1=-\frac{2.5}{2.2\,\text{ms}}\cdot4.096\,\text{ms}=-4.6545\,\text{V}

2. בשלב השני, עם VREF=−10 VV_{REF}=-10\,\text{V}, המתח עולה:

VINT(t)=VINT(T1)−VREFR1C1⋅t=−4.6545+102.2 ms⋅tV_{INT}(t)=V_{INT}(T_1)-\frac{V_{REF}}{R_1C_1}\cdot t=-4.6545+\frac{10}{2.2\,\text{ms}}\cdot t

3. הזמן עד שהמתח חוזר ל-0:

0=−4.6545+102.2 ms⋅T2 ⇒ T2=4.6545⋅2.2 ms10=1.024 ms0=-4.6545+\frac{10}{2.2\,\text{ms}}\cdot T_2\ \Rightarrow\ T_2=\frac{4.6545\cdot2.2\,\text{ms}}{10}=1.024\,\text{ms}

4. זמן ההמרה:

tconv=T1+T2=4.096+1.024=5.12 mst_{conv}=T_1+T_2=4.096+1.024=5.12\,\text{ms}

תשובה: tconv=5.12 mst_{conv}=5.12\,\text{ms}

סעיף ד

תשובה:

N=1024=(0100 0000 0000)2N=1024=(0100\,0000\,0000)_2

יציאת הממיר היא מספר פעימות השעון שנספרו בשלב השני (T2=1.024 msT_2=1.024\,\text{ms} מסעיף ג).

1. N=T2Tclock=1.024 ms1 μs=1024N=\frac{T_2}{T_{clock}}=\frac{1.024\,\text{ms}}{1\,\mu\text{s}}=1024

2. בדיקה לפי הנוסחה הכללית: N=212⋅VA∣VREF∣=4096⋅2.510=1024N=2^{12}\cdot\frac{V_A}{|V_{REF}|}=4096\cdot\frac{2.5}{10}=1024

3. ב-12 סיביות: 1024=2101024=2^{10}, כלומר (0100 0000 0000)2(0100\,0000\,0000)_2.

תשובה: N=1024N=1024, כלומר (0100 0000 0000)2(0100\,0000\,0000)_2.

שאלה 8 · משווה עם היסטרזיס ומתנד RC

א.

באיור לשאלה 8 א' נתון המעגל הבא:

שרטטו אופיין מעבר Vo=f(Vi)V_o=f(V_i).

(8 נקודות)
ב.

סביב המעגל הוסיפו רשת RCRC כמתואר באיור לשאלה 8 ב':

(1)

חשבו ושרטטו את Vc(t)V_c(t) ו- Vo(t)V_o(t) עבור 2 מחזורים ראשונים של האות.

הניחו Vc(0)=0 VV_c(0)=0\,\text{V} ובזמן t=0+t=0^+ המגבר נכנס לרוויה חיובית.

(2)

חשבו את תדר התנודות ואת גורם מחזור Duty Cycle של המעגל.

(12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

משווה שמיט הופך: Vo=10 VV_o=10\,\text{V} עד Vi=8 VV_i=8\,\text{V} (בעלייה), Vo=0 VV_o=0\,\text{V} עד Vi=3 VV_i=3\,\text{V} (בירידה); VTH=8 VV_{TH}=8\,\text{V}, VTL=3 VV_{TL}=3\,\text{V}

נתון: VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V} (ספק יחיד, ולכן המוצא בין 00 ל-10 V10\,\text{V}), R1=R2=100 kΩR_1=R_2=100\,\text{k}\Omega, V=6 VV=6\,\text{V}, ViV_i בכניסה ההופכת.

מבוקש: אופיין המעבר.

המשוב מהמוצא לכניסה הלא הופכת הוא משוב חיובי, ולכן המעגל הוא משווה עם היסטרזיס (שמיט) הופך: המוצא בכל רגע באחת הרוויות, וסף ההחלפה V+V_+ תלוי במצב המוצא.

1. נסמן ב-V+V_+ את מתח הכניסה הלא הופכת. הזרם לכניסת המגבר אפסי, ולכן חוק הזרמים בצומת:

V+−VoR1+V+−VR2=0\frac{V_+-V_o}{R_1}+\frac{V_+-V}{R_2}=0

2. מוצא בגבוה, Vo=10 VV_o=10\,\text{V}:

V+−10100+V+−6100=0 ⇒ 2V+=16 ⇒ VTH=8 V\frac{V_+-10}{100}+\frac{V_+-6}{100}=0\ \Rightarrow\ 2V_+=16\ \Rightarrow\ V_{TH}=8\,\text{V}

3. מוצא בנמוך, Vo=0 VV_o=0\,\text{V}:

V+−0100+V+−6100=0 ⇒ 2V+=6 ⇒ VTL=3 V\frac{V_+-0}{100}+\frac{V_+-6}{100}=0\ \Rightarrow\ 2V_+=6\ \Rightarrow\ V_{TL}=3\,\text{V}

4. האופיין:

•כש-ViV_i נמוך המוצא 10 V10\,\text{V}. מעלים את ViV_i: המוצא נשאר 10 V10\,\text{V} עד ש-ViV_i עובר את 8 V8\,\text{V}, ואז יורד ל-0 V0\,\text{V}.

•מורידים את ViV_i: המוצא נשאר 0 V0\,\text{V} עד ש-ViV_i יורד מתחת ל-3 V3\,\text{V}, ואז עולה ל-10 V10\,\text{V}.

•רוחב ההיסטרזיס 8−3=5 V8-3=5\,\text{V}.

תשובה: משווה שמיט הופך עם ספים VTH=8 VV_{TH}=8\,\text{V} ו-VTL=3 VV_{TL}=3\,\text{V} ומוצא 10 V10\,\text{V} / 0 V0\,\text{V} (השרטוט בהמשך).

סעיף ב

(1)
תשובה:

טעינה ראשונה 0→8 V0\to8\,\text{V}: 9.174 ms9.174\,\text{ms}; פריקה 8→3 V8\to3\,\text{V} (τd=2.499 ms\tau_d=2.499\,\text{ms}): 2.451 ms2.451\,\text{ms}; טעינה 3→8 V3\to8\,\text{V} (τc=5.7 ms\tau_c=5.7\,\text{ms}): 7.141 ms7.141\,\text{ms}; VoV_o בין 10 V10\,\text{V} ל-0 V0\,\text{V}

נתון: R3=10 kΩR_3=10\,\text{k}\Omega, R4=22 kΩR_4=22\,\text{k}\Omega, R5=47 kΩR_5=47\,\text{k}\Omega, C=0.1 μFC=0.1\,\mu\text{F}, הספים מסעיף א: VTH=8 VV_{TH}=8\,\text{V}, VTL=3 VV_{TL}=3\,\text{V}. הדיודה אידיאלית.

מבוקש: צורות הגל Vc(t)V_c(t) ו-Vo(t)V_o(t).

הקבל מחובר לכניסה ההופכת, ולכן כעת Vi=VcV_i=V_c: המוצא 10 V10\,\text{V} טוען את הקבל עד 8 V8\,\text{V}, ואז המוצא יורד ל-0 V0\,\text{V} ופורק אותו עד 3 V3\,\text{V}, וחוזר חלילה. בכל שלב משתמשים בנוסחת הטעינה/פריקה t=τln⁡V∞−V0V∞−Vtt=\tau\ln\frac{V_\infty-V_0}{V_\infty-V_t}.

1. מצב הדיודה: הדיודה (עם R4R_4) מחוברת במקביל ל-R5R_5, האנודה בצד של R3R_3 והקתודה בצד המוצא.

•בטעינה (Vo=10 VV_o=10\,\text{V}) הזרם זורם מהמוצא לכיוון הקבל, הדיודה בממתח אחורי ואינה מוליכה:

τc=(R3+R5)⋅C=(10+47) kΩ⋅0.1 μF=5.7 ms\tau_c=(R_3+R_5)\cdot C=(10+47)\,\text{k}\Omega\cdot0.1\,\mu\text{F}=5.7\,\text{ms}

•בפריקה (Vo=0 VV_o=0\,\text{V}) הזרם זורם מהקבל לכיוון המוצא, הדיודה מוליכה ו-R4R_4 במקביל ל-R5R_5:

R4∥R5=22⋅4722+47=14.986 kΩR_4\parallel R_5=\frac{22\cdot47}{22+47}=14.986\,\text{k}\Omega

τd=(R3+R4∥R5)⋅C=(10+14.986) kΩ⋅0.1 μF=2.4986 ms\tau_d=(R_3+R_4\parallel R_5)\cdot C=(10+14.986)\,\text{k}\Omega\cdot0.1\,\mu\text{F}=2.4986\,\text{ms}

2. טעינה ראשונה (Vc(0)=0V_c(0)=0, V∞=10 VV_\infty=10\,\text{V}, עד 8 V8\,\text{V}):

Vc(t)=10−10e−t/5.7 msV_c(t)=10-10e^{-t/5.7\,\text{ms}}

tc1=τcln⁡10−010−8=5.7⋅ln⁡5=9.174 mst_{c1}=\tau_c\ln\frac{10-0}{10-8}=5.7\cdot\ln5=9.174\,\text{ms}

ב-t=9.174 mst=9.174\,\text{ms} המוצא יורד ל-0 V0\,\text{V}.

3. פריקה (מ-8 V8\,\text{V} לכיוון 0 V0\,\text{V}, עד 3 V3\,\text{V}):

Vc(t)=8e−(t−9.174)/2.4986 msV_c(t)=8e^{-(t-9.174)/2.4986\,\text{ms}}

td=τdln⁡0−80−3=2.4986⋅ln⁡83=2.451 mst_d=\tau_d\ln\frac{0-8}{0-3}=2.4986\cdot\ln\frac{8}{3}=2.451\,\text{ms}

ב-t=9.174+2.451=11.624 mst=9.174+2.451=11.624\,\text{ms} המוצא עולה ל-10 V10\,\text{V}.

4. טעינה במצב מתמיד (מ-3 V3\,\text{V} לכיוון 10 V10\,\text{V}, עד 8 V8\,\text{V}):

Vc(t)=10−7e−(t−11.624)/5.7 msV_c(t)=10-7e^{-(t-11.624)/5.7\,\text{ms}}

tc=τcln⁡10−310−8=5.7⋅ln⁡3.5=7.141 mst_c=\tau_c\ln\frac{10-3}{10-8}=5.7\cdot\ln3.5=7.141\,\text{ms}

5. מכאן והלאה המחזור חוזר: VcV_c נע בין 3 V3\,\text{V} ל-8 V8\,\text{V}, ו-VoV_o הוא גל מלבני בין 10 V10\,\text{V} (במשך 7.141 ms7.141\,\text{ms}) ל-0 V0\,\text{V} (במשך 2.451 ms2.451\,\text{ms}). זמני ההחלפה:

נקודת זמןt [ms]t\,[\text{ms}]Vc [V]V_c\,[\text{V}]VoV_o אחרי ההחלפה [V][\text{V}]
התחלה0010
סוף טעינה ראשונה9.17480
סוף פריקה11.624310
סוף טעינה18.76580
סוף פריקה21.216310
סוף טעינה28.35780
t (ms)V051015202530-112345678910119.17 ms, 8 V11.62 ms, 3 V18.77 ms21.22 ms

תשובה: VcV_c נטען מ-0 ל-8 V8\,\text{V} ב-9.174 ms9.174\,\text{ms} (τc=5.7 ms\tau_c=5.7\,\text{ms}), ואחר כך נע בין 3 V3\,\text{V} ל-8 V8\,\text{V}: פריקה 2.451 ms2.451\,\text{ms} (τd=2.4986 ms\tau_d=2.4986\,\text{ms}) וטעינה 7.141 ms7.141\,\text{ms}; VoV_o מלבני בין 10 V10\,\text{V} ל-0 V0\,\text{V}.

(2)
תשובה:

T=9.591 msT=9.591\,\text{ms}, f=104.26 Hzf=104.26\,\text{Hz}, D.C.=74.45%D.C.=74.45\%

מחשבים את זמן המחזור במצב המתמיד מזמני הטעינה והפריקה של סעיף 1 (tc=7.1407 mst_c=7.1407\,\text{ms}, td=2.4507 mst_d=2.4507\,\text{ms}).

1. זמן המחזור:

T=tc+td=7.1407+2.4507=9.5914 msT=t_c+t_d=7.1407+2.4507=9.5914\,\text{ms}

2. תדר התנודות:

f=1T=19.5914 ms=104.26 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{9.5914\,\text{ms}}=104.26\,\text{Hz}

3. גורם המחזור (החלק היחסי של הזמן שבו המוצא גבוה):

D.C.=tcT⋅100=7.14079.5914⋅100=74.45%D.C.=\frac{t_c}{T}\cdot100=\frac{7.1407}{9.5914}\cdot100=74.45\%

תשובה: f=104.26 Hzf=104.26\,\text{Hz}, D.C.=74.45%D.C.=74.45\% (בערך 74.4%74.4\%).

שאלה 9 · שאלות בחירה: מתנד, ממיר, מרבב ובוררים

יש לענות על סעיפים 9.1-9.4.

9.1.

באיור לשאלה 9.1 נתון המעגל הבא:

א. תדר התנודות של המעגל תלוי במתח VCCV_{CC}, וערכי RR ו- CC.

ב. תדר התנודות של המעגל תלוי בערכי RR ו- CC.

ג. תדר התנודות של המעגל תלוי במתח VDDV_{DD}, וערכי RR ו- CC וזרם המוצא.

ד. המעגל אינו מתנד.

9.2.

במה תלוי זמן ההמרה בממיר ADC מסוג Dual-Slope?

א. מספר סיביות N, ערכו של נגד R, ערכו של הקבל C ותדר השעון.

ב. מספר סיביות N ותדר השעון.

ג. מספר סיביות N, תדר השעון וערכו של מתח הייחוס.

ד. מספר סיביות N.

9.3.

ע"י מה אפשר לממש את הפונקציה: FA,B,C=A‾C+BC‾F_{A,B,C}=\overline{A}C+B\overline{C}?

א. מסכם מלא.

ב. משווה.

ג. מרבב.

ד. מקודד.

9.4.

נתונה מערכת ספרתית הבנויה משני בוררים:

פעולה לוגית הממומשת ע"י המערכת היא:

א. NOR.

ב. NAND.

ג. NXOR.

ד. XOR.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ד. המעגל אינו מתנד.

בודקים אם יש במעגל מסלול טעינה ופריקה של הקבל שמשתנה עם מצב המוצא.

1. במתנד RC עם מהפך שמיט, הנגד מחבר את המוצא לכניסה והקבל מחבר את הכניסה לאדמה: המוצא טוען ופורק את הקבל דרך הנגד, ומתח הקבל (הכניסה) נע בין שני ספי ההחלפה.

2. כאן הסדר הפוך: הנגד RR מחבר את הכניסה לאדמה, והקבל CC מחבר את המוצא לכניסה. בזרם ישר הקבל מנתק את המוצא מהכניסה, ולכן הכניסה נמשכת דרך RR ל-0 V0\,\text{V}.

3. כשהכניסה ב-0 V0\,\text{V} (מתחת לסף התחתון), מוצא המהפך גבוה (VCCV_{CC}) ונשאר כך: הקבל נטען ל-VCCV_{CC} והזרם דרך RR דועך לאפס. אין מנגנון שמחזיר את הכניסה אל מעל הסף העליון, ולכן אין תנודות קבועות שתדרן נקבע על ידי RR ו-CC.

תשובה: ד. המעגל אינו מתנד.

סעיף 9.2

תשובה:

ג. מספר סיביות N, תדר השעון וערכו של מתח הייחוס.

כותבים את זמן ההמרה כסכום שני השלבים (כמו בשאלה 7).

1. השלב הראשון קבוע: T1=2N⋅TclockT_1=2^N\cdot T_{clock}.

2. בשלב השני מתח האינטגרטור חוזר ל-0: VinRCT1=∣VREF∣RCT2\frac{V_{in}}{RC}T_1=\frac{|V_{REF}|}{RC}T_2, ולכן T2=2N⋅Tclock⋅Vin∣VREF∣T_2=2^N\cdot T_{clock}\cdot\frac{V_{in}}{|V_{REF}|}.

3. tconv=T1+T2=2N⋅Tclock(1+Vin∣VREF∣)t_{conv}=T_1+T_2=2^N\cdot T_{clock}\left(1+\frac{V_{in}}{|V_{REF}|}\right)

RR ו-CC מצטמצמים, וזמן ההמרה תלוי במספר הסיביות, בתדר השעון ובמתח הייחוס (ובמתח הכניסה עצמו).

תשובה: ג. מספר סיביות N, תדר השעון וערכו של מתח הייחוס.

סעיף 9.3

תשובה:

ג. מרבב.

מחפשים רכיב שיכול לממש פונקציה בוליאנית כלשהי של שלושה משתנים.

1. הפונקציה בוחרת בין שני ערכים לפי CC: כש-C=1C=1, F=A‾F=\overline{A}, וכש-C=0C=0, F=BF=B. זה בדיוק מרבב 2→12\to1 שבורר S=CS=C, I0=BI_0=B ו-I1=A‾I_1=\overline{A} (או מרבב 8→18\to1 עם A,B,CA,B,C על הבוררים).

2. מרבב יכול לממש כל פונקציה בוליאנית, ולעומתו מסכם מלא (סכום A⊕B⊕CA\oplus B\oplus C ונשא), משווה (גדול/שווה/קטן) ומקודד מממשים פונקציות קבועות אחרות.

תשובה: ג. מרבב.

סעיף 9.4

תשובה:

א. NOR.

מחשבים את המוצא של כל בורר 2→12\to1 (המוצא I0I_0 כש-S=0S=0 ו-I1I_1 כש-S=1S=1).

1. הבורר הראשון: S=AS=A, I0=BI_0=B, I1=1I_1=1.

•A=0A=0: המוצא BB. A=1A=1: המוצא 1.

•לכן Y1=A‾B+A=A+BY_1=\overline{A}B+A=A+B.

2. הבורר השני: S=Y1S=Y_1, I0=1I_0=1, I1=0I_1=0, ולכן המוצא הוא ההיפוך של הבורר: f=Y1‾f=\overline{Y_1}.

3. f(A,B)=A+B‾f(A,B)=\overline{A+B}. בדיקה: f=1f=1 רק כש-A=B=0A=B=0.

תשובה: א. NOR.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.