דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט אלקטרוניקה ספרתית ומערכות ספרתיות 97110 - אביב 2024 מועד א' – 2

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97110 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט באלקטרוניקה ספרתית ומערכות ספרתיות, אביב 2024 מועד א' – 2, כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 11 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

השיבו עליהן וכתבו תשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

ענו על חמש מתוך השאלות 1-12, ערך כל שאלה 20 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט באלקטרוניקה ספרתית ומערכות ספרתיות - להורדה ב-PDF, 96 עמודים.

שאלה 1 · המרות בין בסיסים, סימן וגודל ומשלים לשניים

א.

העתיקו את טבלת המספרים חסרי הסימן (Unsigned) הבאה למחברת הבחינה והשלימו אותה:

DecimalHexBinOct
101
312
15.125
(18 נקודות)
ב.

הביאו את הערך של המספר המכוון (Signed) שמיוצג בשיטת סימן וגודל (ברוחב חמש סיביות), למספר שווה ערך בשיטת המשלים לשניים:

(10010)SM=(?)2C(10010)_{SM}=(?)_{2C}

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

101=(65)16=(1100101)2=(145)8101=(65)_{16}=(1100101)_2=(145)_8; (312)8=202=(CA)16=(11001010)2(312)_8=202=(\text{CA})_{16}=(11001010)_2; 15.125=(F.2)16=(1111.001)2=(17.1)815.125=(\text{F.2})_{16}=(1111.001)_2=(17.1)_8

בכל שורה נתון ערך בבסיס אחד ויש להשלים את שלושת האחרים. עוברים דרך הבינארי: 3 סיביות לכל ספרה אוקטלית ו-4 סיביות לכל ספרה הקסדצימלית.

שורה 1: (101)10(101)_{10}

1. לבינארי: 101=64+32+4+1=(1100101)2101=64+32+4+1=(1100101)_2.

2. להקסדצימלי: (110 0101)2=(0110 0101)2=(65)16(110\,0101)_2=(0110\,0101)_2=(65)_{16}. בדיקה: 6⋅16+5=1016\cdot16+5=101.

3. לאוקטלי: (1 100 101)2=(145)8(1\,100\,101)_2=(145)_8. בדיקה: 64+32+5=10164+32+5=101.

שורה 2: (312)8(312)_8

1. לבינארי: 3→0113\to011, 1→0011\to001, 2→0102\to010: (011 001 010)2=(11001010)2(011\,001\,010)_2=(11001010)_2.

2. להקסדצימלי: (1100 1010)2=(CA)16(1100\,1010)_2=(\text{CA})_{16}.

3. לעשרוני: 3⋅64+1⋅8+2=2023\cdot64+1\cdot8+2=202. בדיקה: 12⋅16+10=20212\cdot16+10=202.

שורה 3: (15.125)10(15.125)_{10}

1. החלק השלם: 15=(1111)215=(1111)_2.

2. החלק השבור בהכפלות ב-2: 0.125⋅2=0.25→00.125\cdot2=0.25\to0, 0.25⋅2=0.5→00.25\cdot2=0.5\to0, 0.5⋅2=1.0→10.5\cdot2=1.0\to1, ולכן 0.125=(0.001)20.125=(0.001)_2.

3. (15.125)10=(1111.001)2(15.125)_{10}=(1111.001)_2.

4. להקסדצימלי: (1111.0010)2=(F.2)16(1111.0010)_2=(\text{F.2})_{16} (בדיקה: 0.125⋅16=20.125\cdot16=2).

5. לאוקטלי: (001 111.001)2=(17.1)8(001\,111.001)_2=(17.1)_8 (בדיקה: 0.125⋅8=10.125\cdot8=1).

DecimalHexBinOct
101651100101145
202CA11001010312
15.125F.21111.00117.1

תשובה: 101=(65)16=(1100101)2=(145)8101=(65)_{16}=(1100101)_2=(145)_8; (312)8=202=(CA)16=(11001010)2(312)_8=202=(\text{CA})_{16}=(11001010)_2; 15.125=(F.2)16=(1111.001)2=(17.1)815.125=(\text{F.2})_{16}=(1111.001)_2=(17.1)_8

סעיף ב

תשובה:

(10010)SM=−2=(11110)2C(10010)_{SM}=-2=(11110)_{2C}

1. בשיטת סימן וגודל הסיבית השמאלית היא הסימן (1 = שלילי) ושאר הסיביות הן הגודל: 0010=20010=2, ולכן (10010)SM=−2(10010)_{SM}=-2.

2. במשלים לשניים ברוחב 5 סיביות: +2=00010+2=00010; מהפכים את הסיביות 1110111101 ומוסיפים 1: 1111011110.

3. בדיקה: (11110)2C=−16+8+4+2=−2(11110)_{2C}=-16+8+4+2=-2.

תשובה: (10010)SM=(11110)2C(10010)_{SM}=(11110)_{2C} (הערך −2-2).

שאלה 2 · מכפלת סכומים מינימלית ומימוש בשערי NOR

נתונה הפונקציה הבאה:

f(A,B,C,D)=Π(2,7,8,13)+ΠΦ(3,4,5,6,9,12)f(A,B,C,D)=\Pi(2,7,8,13)+\Pi_{\Phi}(3,4,5,6,9,12)

הביטוי ΠΦ(_)\Pi_{\Phi}(\_) מציג את מיקום צירופי הברירה (Don't Care).

א.

כתבו את הפונקציה בצורת רישום מינימלית של מכפלת סכומים (POS). על סמך צורת הרישום שקיבלתם, ציירו מימוש באמצעות שערי NOR בלבד.

(10 נקודות)
ב.

כתבו שוב את אותה הפונקציה, בהסתמך על צורת רישום מינימלית של מכפלת סכומים (POS) של הפונקציה ההפוכה. על סמך צורת הרישום שקיבלתם, ציירו גם הפעם מימוש באמצעות שערי NOR בלבד.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

f=(A+C‾)(A‾+C)f=(A+\overline{C})(\overline{A}+C); מימוש NOR-NOR עם שני מהפכי NOR

נתון: האפסים 2,7,8,132,7,8,13, הברירות 3,4,5,6,9,123,4,5,6,9,12, והאחדים 0,1,10,11,14,150,1,10,11,14,15.

מבוקש: POS מינימלי ומימוש ב-NOR בלבד.

1. מפת קרנו (שורות ABAB, עמודות CDCD בסדר גריי):

AB / CD00011110
0011X0
01XX0X
11X011
100X11

2. מקבצים את האפסים בעזרת X:

•A=0, C=1A=0,\ C=1: הצירופים 2,3,6,72,3,6,7 (האפסים 2,7 והברירות 3,6) - גורם (A+C‾)(A+\overline{C}).

•A=1, C=0A=1,\ C=0: הצירופים 8,9,12,138,9,12,13 (האפסים 8,13 והברירות 9,12) - גורם (A‾+C)(\overline{A}+C).

3. שתי הרביעיות מכסות את כל האפסים ואינן מכסות אף אחד:

f=(A+C‾)(A‾+C)f=(A+\overline{C})(\overline{A}+C)

בדיקה: הביטוי שווה 1 בדיוק כש-A=CA=C - כך בכל האחדים (0,10,1: A=C=0A=C=0; 10,11,14,1510,11,14,15: A=C=1A=C=1).

4. מימוש ב-NOR בלבד (POS הופך ישירות ל-NOR-NOR לפי דה-מורגן):

f=(A+C‾)‾+(A‾+C)‾‾f=\overline{\overline{(A+\overline{C})}+\overline{(\overline{A}+C)}}

•שער 1: NOR(A,A)=A‾\text{NOR}(A,A)=\overline{A}; שער 2: NOR(C,C)=C‾\text{NOR}(C,C)=\overline{C}.

•שער 3: NOR(A,C‾)\text{NOR}(A,\overline{C}); שער 4: NOR(A‾,C)\text{NOR}(\overline{A},C).

•שער 5: NOR של יציאות שערים 3 ו-4 - היציאה ff.

תשובה: f=(A+C‾)(A‾+C)f=(A+\overline{C})(\overline{A}+C); f=NOR(NOR(A,C‾), NOR(A‾,C))f=\text{NOR}\big(\text{NOR}(A,\overline{C}),\ \text{NOR}(\overline{A},C)\big) עם מהפכי NOR.

סעיף ב

תשובה:

f‾=(A‾+C‾)(A+C)\overline{f}=(\overline{A}+\overline{C})(A+C), f=(A‾+C‾)(A+C)‾f=\overline{(\overline{A}+\overline{C})(A+C)}; NOR-NOR ועוד NOR כמהפך

1. האפסים של f‾\overline{f} הם האחדים של ff: 0,1,10,11,14,150,1,10,11,14,15; הברירות נשארות.

2. מקבצים במפה של סעיף א:

•A=0, C=0A=0,\ C=0: הצירופים 0,1,4,50,1,4,5 (4,5 ברירות) - גורם (A+C)(A+C).

•A=1, C=1A=1,\ C=1: הצירופים 10,11,14,1510,11,14,15 - גורם (A‾+C‾)(\overline{A}+\overline{C}).

3. f‾=(A‾+C‾)(A+C)\overline{f}=(\overline{A}+\overline{C})(A+C), ולכן:

f=(A‾+C‾)(A+C)‾f=\overline{(\overline{A}+\overline{C})(A+C)}

(בדיקה: f‾=1\overline{f}=1 בדיוק כש-A≠CA\ne C, כלומר f=1f=1 כש-A=CA=C, כמו בסעיף א.)

4. מימוש ב-NOR בלבד:

•מהפכים: A‾=NOR(A,A)\overline{A}=\text{NOR}(A,A), C‾=NOR(C,C)\overline{C}=\text{NOR}(C,C).

•N1=NOR(A‾,C‾)N_1=\text{NOR}(\overline{A},\overline{C}), N2=NOR(A,C)N_2=\text{NOR}(A,C).

•NOR(N1,N2)=f‾\text{NOR}(N_1,N_2)=\overline{f} (NOR-NOR של ה-POS של f‾\overline{f}).

•NOR נוסף כמהפך: יציאתו ff.

תשובה: f=(A‾+C‾)(A+C)‾f=\overline{(\overline{A}+\overline{C})(A+C)}; מימוש: שני מהפכי NOR, NOR(A‾,C‾)\text{NOR}(\overline{A},\overline{C}) ו-NOR(A,C)\text{NOR}(A,C), NOR שמחבר אותם, ו-NOR כמהפך ביציאה.

שאלה 3 · ניתוח בוררים ומימוש בבורר 8 ל-1

באיור 3א' נתונה מערכת ספרתית הבנויה מבוררים 2→12\to1 ושער לוגי:

א.

הביאו את הפונקציה f(A,B,C)f(A,B,C) בכל דרך אפשרית לצורה של סכום מכפלות מלאות (סימון באמצעות ∑(_)\sum(\_)).

(10 נקודות)
ב.

ממשו את הפונקציה f(A,B,C)f(A,B,C) בעזרת בורר 8→18\to1, כמתואר באיור 3ב'.

חברו את האות A לכניסת ה-MSB של הרכיב שנקראת S2S_2 וחברו את האות C לכניסת ה-LSB של הרכיב שנקראת S0S_0.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

f=∑(1,3,4,7)f=\sum(1,3,4,7)

נתון: ארבעה בוררים 2→12\to1 ושער OR. מבוקש: ff כסכום מינטרמים.

1. רושמים מהאיור את חיבורי הבוררים:

•בורר שמאלי: I0=′1′I_0='1', I1=′0′I_1='0', S0=CS_0=C. היציאה Y1=C‾Y_1=\overline{C}.

•בורר עליון: I0=Y1=C‾I_0=Y_1=\overline{C}, I1=CI_1=C, S0=BS_0=B. היציאה Y2=B‾ C‾+BCY_2=\overline{B}\,\overline{C}+BC.

•בורר תחתון: I0=CI_0=C, I1=C+AI_1=C+A (שער OR של CC ו-AA דרך הקו התחתון), S0=BS_0=B. היציאה Y3=B‾C+B(A+C)Y_3=\overline{B}C+B(A+C).

•בורר היציאה: I0=Y3I_0=Y_3 (התחתון), I1=Y2I_1=Y_2 (העליון), S0=AS_0=A.

2. לפי AA:

•A=0A=0: f=Y3=B‾C+B(0+C)=Cf=Y_3=\overline{B}C+B(0+C)=C - הצירופים 1,31,3.

•A=1A=1: f=Y2=B‾ C‾+BCf=Y_2=\overline{B}\,\overline{C}+BC - הצירופים 100=4100=4 ו-111=7111=7.

3. ביחד:

f=A‾ B‾C+A‾BC+AB‾ C‾+ABC=∑(1,3,4,7)f=\overline{A}\,\overline{B}C+\overline{A}BC+A\overline{B}\,\overline{C}+ABC=\sum(1,3,4,7)

ABCf
0000
0011
0100
0111
1001
1010
1100
1111

תשובה: f(A,B,C)=∑(1,3,4,7)f(A,B,C)=\sum(1,3,4,7)

סעיף ב

תשובה:

I1=I3=I4=I7=′1′I_1=I_3=I_4=I_7='1', I0=I2=I5=I6=′0′I_0=I_2=I_5=I_6='0'; S2=A, S1=B, S0=CS_2=A,\ S_1=B,\ S_0=C

1. בבורר 8→18\to1 עם S2S1S0=ABCS_2S_1S_0=ABC היציאה שווה לכניסה IkI_k כאשר kk הוא מספר הצירוף.

2. לכן מחברים לכל כניסה את ערך הפונקציה בצירוף המתאים (מטבלת האמת של סעיף א):

•I1,I3,I4,I7I_1,I_3,I_4,I_7 ל-′1′'1';

•I0,I2,I5,I6I_0,I_2,I_5,I_6 ל-′0′'0'.

3. S2=AS_2=A, S1=BS_1=B, S0=CS_0=C, והיציאה היא f(A,B,C)f(A,B,C).

תשובה: I1=I3=I4=I7=′1′I_1=I_3=I_4=I_7='1', I0=I2=I5=I6=′0′I_0=I_2=I_5=I_6='0', S2=AS_2=A, S1=BS_1=B, S0=CS_0=C.

שאלה 4 · ניתוח מכונת מצבים עם D ותדר מרבי

באיור לשאלה 4 נתונה המערכת הבאה:

א.

רשמו דיאגרמת מצבים (בועות) של המכונה, הכוללת את כל מצבי המכונה (כולל מצבים צדדיים לחוג הראשי או מצבים בלתי מתוכננים). הניחו כי יציאה Q2Q_2 היא יציאת MSB.

(14 נקודות)
ב.

בהנחה שנתוני התזמון הם:

[1] זמן השהיית מעבר (tco) מכסימלי של פליפ – פלופ הוא 10 ns.

[2] זמן השהיית מעבר (tco) מינימלי של פליפ – פלופ הוא 5 ns.

[3] זמן הכנה (ts) של פליפ – פלופ הוא 5 ns.

[4] זמן השהיית מעבר (tpd) מכסימלי של שערים בעלי שתי כניסות הוא 15 ns.

בדקו מהו המסלול הקריטי (הגרוע ביותר) לתדר השעון וחשבו עבורו את תדר השעון המכסימלי הגרוע (הנמוך) ביותר.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

חוג ראשי 0→2→5→7→4→3→1→00\to2\to5\to7\to4\to3\to1\to0; מצב צדדי 6→46\to4

נתון: שלושה פליפ-פלופים מסוג D עם שעון משותף. מבוקש: דיאגרמת מצבים מלאה.

1. משוואות הכניסה מהאיור:

•D2D_2: OR של שני שערי AND - הראשון מקבל Q2Q_2 ו-Q0Q_0, השני Q1Q_1 ו-Q0‾\overline{Q_0}: D2=Q2Q0+Q1Q0‾D_2=Q_2Q_0+Q_1\overline{Q_0}.

•D1D_1: OR של שני שערי AND - הראשון מקבל Q2Q_2 ו-Q1‾\overline{Q_1}, השני Q1‾\overline{Q_1} ו-Q0‾\overline{Q_0}: D1=Q2Q1‾+Q1‾ Q0‾D_1=Q_2\overline{Q_1}+\overline{Q_1}\,\overline{Q_0}.

•D0D_0: שער XOR של Q2Q_2 ו-Q1Q_1: D0=Q2⊕Q1D_0=Q_2\oplus Q_1.

2. בפליפ-פלופ D המצב הבא שווה לכניסה: qi=Diq_i=D_i. מציבים כל מצב:

מצבQ2Q1Q0Q_2Q_1Q_0D2D_2D1D_1D0D_0מצב הבא
00000102
10010000
20101015
30110011
41000113
51011117
61101004
71111004

3. הדיאגרמה: חוג ראשי של 7 מצבים 0→2→5→7→4→3→1→00\to2\to5\to7\to4\to3\to1\to0. המצב 66 אינו בחוג; ממנו המכונה עוברת ל-44 ומצטרפת לחוג.

תשובה: 0→2→5→7→4→3→1→00\to2\to5\to7\to4\to3\to1\to0, ומצב צדדי 6→46\to4.

סעיף ב

תשובה:

Q→AND→OR→DQ\to\text{AND}\to\text{OR}\to D; fmax=145 ns=22.22 MHzf_{max}=\frac{1}{45\,\text{ns}}=22.22\,\text{MHz}

בין שתי עליות שעון:

Tmin=tco,max+∑tpd,max+tsT_{min}=t_{co,max}+\sum t_{pd,max}+t_s

1. המסלולים הצירופיים:

•אל D2D_2 ואל D1D_1: שער AND ואחריו שער OR - שני שערים: 2⋅15=30 ns2\cdot15=30\,\text{ns}.

•אל D0D_0: שער XOR אחד: 15 ns15\,\text{ns}.

(ההיפוכים נלקחים ישירות מיציאות Q‾\overline{Q} של הפליפ-פלופים, בלי שערי NOT.)

2. המסלול הקריטי: יציאת פליפ-פלופ →\to AND →\to OR →\to כניסת D2D_2 (או D1D_1):

Tmin=10+2⋅15+5=45 nsT_{min}=10+2\cdot15+5=45\,\text{ns}

3. fmax=145⋅10−9=22.22 MHzf_{max}=\frac{1}{45\cdot10^{-9}}=22.22\,\text{MHz}

תשובה: המסלול Q→AND→OR→D2Q\to\text{AND}\to\text{OR}\to D_2; fmax=22.22 MHzf_{max}=22.22\,\text{MHz}.

שאלה 5 · תכנון מונה מדיאגרמת מצבים עם JK

באיור לשאלה 5 נתונה דיאגרמת המצבים (הבועות) של המכונה הבאה שמשמשת כמונה:

א.

כתבו טבלת מעברים וטבלת עירור של המכונה עבור פליפ-פלופים מסוג JK.

(10 נקודות)
ב.

כתבו את משוואות העירור של המכונה בצורה מצומצמת (SOP) מינימלי.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

החוג 1→2→3→4→11\to2\to3\to4\to1; 0,7→10,7\to1, 5→35\to3, 6→46\to4; הטבלה בפתרון

נתון: מהדיאגרמה - החוג 1→2→3→4→11\to2\to3\to4\to1, ובנוסף 0→10\to1, 7→17\to1, 5→35\to3, 6→46\to4. Q2Q_2 הוא MSB.

1. עירור JK: 0→00\to0: J=0,K=XJ=0,K=X; 0→10\to1: J=1,K=XJ=1,K=X; 1→01\to0: J=X,K=1J=X,K=1; 1→11\to1: J=X,K=0J=X,K=0.

2. לכל מצב רושמים את המצב הבא ואת J,KJ,K של כל סיבית:

מצבQ2Q_2Q1Q_1Q0Q_0q2q_2q1q_1q0q_0J2J_2K2K_2J1J_1K1K_1J0J_0K0K_0
00000010X0X1X
10010100X1XX1
20100110XX01X
30111001XX1X1
4100001X10X1X
5101011X11XX0
6110100X0X10X
7111001X1X1X0

תשובה: הטבלה למעלה.

סעיף ב

תשובה:

J2=Q1Q0J_2=Q_1Q_0, K2=Q0+Q1‾K_2=Q_0+\overline{Q_1}, J1=Q0J_1=Q_0, K1=Q2+Q0K_1=Q_2+Q_0, J0=Q2‾+Q1‾J_0=\overline{Q_2}+\overline{Q_1}, K0=Q2‾K_0=\overline{Q_2}

מצמצמים כל עמודה במפת קרנו בת 3 משתנים, עם X כ"ג'וקרים".

1. J2J_2: 1 רק ב-3, 0 ב-0,1,20,1,2, X ב-4..74..7. הקבוצה {3,7}\{3,7\}: J2=Q1Q0J_2=Q_1Q_0.

2. K2K_2: 1 ב-4,5,74,5,7, 0 ב-6. הקבוצה Q0=1Q_0=1 (1,3,5,71,3,5,7) והקבוצה Q1=0Q_1=0 (0,1,4,50,1,4,5): K2=Q0+Q1‾K_2=Q_0+\overline{Q_1}.

3. J1J_1: 1 ב-1,51,5, 0 ב-0,40,4: J1=Q0J_1=Q_0.

4. K1K_1: 1 ב-3,6,73,6,7, 0 ב-2. הקבוצות Q0=1Q_0=1 ו-Q2=1Q_2=1: K1=Q2+Q0K_1=Q_2+Q_0.

5. J0J_0: 1 ב-0,2,40,2,4, 0 ב-6. הקבוצות Q2=0Q_2=0 (0..30..3) ו-Q1=0Q_1=0 (0,1,4,50,1,4,5): J0=Q2‾+Q1‾J_0=\overline{Q_2}+\overline{Q_1}.

6. K0K_0: 1 ב-1,31,3, 0 ב-5,75,7: K0=Q2‾K_0=\overline{Q_2}.

7. בדיקה ממצב 6=1106=110: J2=0,K2=0J_2=0,K_2=0 (שמירה 1); J1=0,K1=1J_1=0,K_1=1 (איפוס); J0=0,K0=0J_0=0,K_0=0 (שמירה 0) - מצב הבא 100=4100=4 ✓.

תשובה: J2=Q1Q0J_2=Q_1Q_0, K2=Q0+Q1‾K_2=Q_0+\overline{Q_1}, J1=Q0J_1=Q_0, K1=Q2+Q0K_1=Q_2+Q_0, J0=Q2‾+Q1‾J_0=\overline{Q_2}+\overline{Q_1}, K0=Q2‾K_0=\overline{Q_2}.

שאלה 6 · ניתוח מעגל CMOS: NAND, מהפך ו-NOR

באיור לשאלה 6 מוצגת מערכת הממומשת בטכנולוגית CMOS:

א.

מצאו בדרך כלשהי מהי הפונקציה של המערכת. כתבו את הפונקציה מתוך התבוננות במבנה המתגים או באמצעות בדיקת טבלת אמת של הפונקציה. הסבירו מה הדרך שבחרתם.

(15 נקודות)
ב.

כתבו את הפונקציה לאחר צמצום באלגברה בוליאנית וללא פעולות גג (ללא פעולות NOT).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

OUT=ABC‾+D‾‾OUT=\overline{\overline{ABC}+\overline{D}} (NOR של NAND3 ושל D‾\overline{D})

הדרך: מזהים במבנה המתגים שערים בסיסיים (רשת PMOS מקבילית/טורית מול רשת NMOS משלימה), ואחר כך מאמתים בטבלת אמת.

1. החלק השמאלי: שלושה PMOS במקביל מ-VDDV_{DD} לצומת, ושלושה NMOS בטור מהצומת לאדמה, עם הכניסות A,B,CA,B,C. הצומת יורד ל-0 רק כששלושת ה-NMOS מוליכים, כלומר שער NAND בעל 3 כניסות:

X=ABC‾X=\overline{ABC}

2. החלק התחתון: PMOS ו-NMOS עם כניסה משותפת DD - מהפך: D‾\overline{D}.

3. החלק הימני: שני PMOS בטור מ-VDDV_{DD} ליציאה, ושני NMOS במקביל מהיציאה לאדמה; הכניסות שלהם XX ו-D‾\overline{D}. היציאה 1 רק כששני ה-PMOS מוליכים (שתי הכניסות 0) - שער NOR:

OUT=X+D‾‾=ABC‾+D‾‾OUT=\overline{X+\overline{D}}=\overline{\overline{ABC}+\overline{D}}

4. בדיקה בטבלת אמת:

ABCDX=ABC‾X=\overline{ABC}D‾\overline{D}OUT
0000110
0001100
0010110
0011100
0100110
0101100
0110110
0111100
1000110
1001100
1010110
1011100
1100110
1101100
1110010
1111001

תשובה: OUT=A⋅B⋅C‾+D‾‾OUT=\overline{\overline{A\cdot B\cdot C}+\overline{D}} - שווה 1 רק כאשר A=B=C=D=1A=B=C=D=1.

סעיף ב

תשובה:

OUT=A⋅B⋅C⋅DOUT=A\cdot B\cdot C\cdot D

לפי דה-מורגן (NOR של שני גורמים = AND של ההיפוכים):

OUT=ABC‾+D‾‾=ABC‾‾⋅D‾‾=ABC⋅DOUT=\overline{\overline{ABC}+\overline{D}}=\overline{\overline{ABC}}\cdot\overline{\overline{D}}=ABC\cdot D

תשובה: OUT=A⋅B⋅C⋅DOUT=A\cdot B\cdot C\cdot D (שער AND בעל 4 כניסות).

שאלה 7 · תגובת מעגל RC לפולס דו-קוטבי

באיור לשאלה 7 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו ושרטטו את מתח המוצא Vo(t)V_o(t) עבור כניסה המוצגת באיור הבא.

ציינו ערכים על השרטוט.

(15 נקודות)
ב.

חשבו מתי המתח על הדקי הקבל שווה ל-−0.5 V-0.5\,\text{V}.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

τ=1.4286 ms\tau=1.4286\,\text{ms}; עלייה ל-2.153 V2.153\,\text{V} ב-2 ms2\,\text{ms}, ירידה ל-−1.622 V-1.622\,\text{V} ב-4 ms4\,\text{ms}, ודעיכה לאפס

נתון: מקור ViV_i דרך R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega אל צומת שאליו מחוברים במקביל R2=4 kΩR_2=4\,\text{k}\Omega והקבל C=0.5 μFC=0.5\,\mu\text{F} (באיור מודפס "0.5 F" - סימן המיקרו נשמט בהדפסה; ערך של 0.5 F0.5\,\text{F} אינו מתאים לקבועי הזמן של אות במילישניות); המוצא VoV_o הוא המתח על הקבל. הכניסה: +10 V+10\,\text{V} בין 00 ל-2 ms2\,\text{ms}, −10 V-10\,\text{V} בין 22 ל-4 ms4\,\text{ms}, ואחר כך 00.

מבוקש: Vo(t)V_o(t) ושרטוט עם ערכים.

הרעיון: הקבל "רואה" מעגל תבנין שקול: מתח תבנין VthV_{th} דרך נגד תבנין RthR_{th}. בכל קטע זמן שבו הכניסה קבועה המתח על הקבל משתנה מעריכית מהערך ההתחלתי אל הערך הסופי:

Vo(t)=Vo(∞)−[Vo(∞)−Vo(0)]e−t/τV_o(t)=V_o(\infty)-\left[V_o(\infty)-V_o(0)\right]e^{-t/\tau}

1. מעגל תבנין. כשהקבל מנותק, R1R_1 ו-R2R_2 הם מחלק מתח, ולכן Vth=Vi⋅R2R1+R2V_{th}=V_i\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}. כשמקצרים את המקור, R1R_1 ו-R2R_2 במקביל:

Rth=R1∥R2=10⋅410+4=2.857 kΩR_{th}=R_1\parallel R_2=\frac{10\cdot4}{10+4}=2.857\,\text{k}\Omega

τ=RthC=2.857⋅103⋅0.5⋅10−6=1.4286 ms\tau=R_{th}C=2.857\cdot10^{3}\cdot0.5\cdot10^{-6}=1.4286\,\text{ms}

2. קטע 1: 0<t<2 ms0<t<2\,\text{ms}, Vi=10 VV_i=10\,\text{V}. הקבל מתחיל ריק: Vo(0)=0V_o(0)=0. הערך הסופי:

Vo(∞)=10⋅44+10=4014=2.857 VV_o(\infty)=10\cdot\frac{4}{4+10}=\frac{40}{14}=2.857\,\text{V}

Vo(t)=2.857(1−e−t/1.4286 ms)V_o(t)=2.857\left(1-e^{-t/1.4286\,\text{ms}}\right)

בסוף הקטע: Vo(2 ms)=2.857(1−e−2/1.4286)=2.857⋅(1−0.2466)=2.153 VV_o(2\,\text{ms})=2.857\left(1-e^{-2/1.4286}\right)=2.857\cdot(1-0.2466)=2.153\,\text{V}

3. קטע 2: 2<t<4 ms2<t<4\,\text{ms}, Vi=−10 VV_i=-10\,\text{V}. מתח על קבל אינו קופץ, לכן מתחילים מ-2.153 V2.153\,\text{V}. הערך הסופי הוא −2.857 V-2.857\,\text{V} (אותו מחלק מתח עם כניסה שלילית). נמדוד את הזמן t′t' מתחילת הקטע:

Vo(t′)=−2.857−[−2.857−2.153]e−t′/τ=−2.857+5.010 e−t′/τV_o(t')=-2.857-\left[-2.857-2.153\right]e^{-t'/\tau}=-2.857+5.010\,e^{-t'/\tau}

בסוף הקטע (t′=2 mst'=2\,\text{ms}): Vo(4 ms)=−2.857+5.010⋅e−2/1.4286=−2.857+5.010⋅0.2466=−1.622 VV_o(4\,\text{ms})=-2.857+5.010\cdot e^{-2/1.4286}=-2.857+5.010\cdot0.2466=-1.622\,\text{V}

4. קטע 3: t>4 mst>4\,\text{ms}, Vi=0V_i=0. הערך הסופי 00, והקבל נפרק מ-−1.622 V-1.622\,\text{V} (t′′t'' נמדד מ-4 ms4\,\text{ms}):

Vo(t′′)=−1.622 e−t′′/1.4286 msV_o(t'')=-1.622\,e^{-t''/1.4286\,\text{ms}}

אחרי כ-5τ≈7.1 ms5\tau\approx7.1\,\text{ms} המתח כמעט אפס.

5. שרטוט: עלייה מעריכית מ-00 ל-2.153 V2.153\,\text{V} ב-t=2 mst=2\,\text{ms}, ירידה מעריכית (חוצה את האפס בערך ב-2.80 ms2.80\,\text{ms}) עד −1.622 V-1.622\,\text{V} ב-t=4 mst=4\,\text{ms}, ואחר כך דעיכה מעריכית חזרה לאפס:

t (ms)V_o (V)012345678910-2-1123(2, 2.153)(4, -1.622)(3.077, -0.5)(5.681, -0.5)

תשובה: τ=1.4286 ms\tau=1.4286\,\text{ms}; Vo(2 ms)=2.153 VV_o(2\,\text{ms})=2.153\,\text{V}, Vo(4 ms)=−1.622 VV_o(4\,\text{ms})=-1.622\,\text{V}; אחרי 4 ms4\,\text{ms}: Vo=−1.622 e−(t−4 ms)/1.4286 ms→0V_o=-1.622\,e^{-(t-4\,\text{ms})/1.4286\,\text{ms}}\to0.

סעיף ב

תשובה:

t1≈3.08 mst_1\approx3.08\,\text{ms} ו-t2≈5.68 mst_2\approx5.68\,\text{ms}

מבוקש: הזמנים שבהם VC=Vo=−0.5 VV_C=V_o=-0.5\,\text{V}.

לפי סעיף א המתח שלילי רק בקטע השני (יורד מ-2.1532.153 ל-−1.622 V-1.622\,\text{V}) ובקטע השלישי (עולה מ-−1.622 V-1.622\,\text{V} אל 00), ולכן יש שני מעברים. מבודדים את הזמן מנוסחת הטעינה:

t=τln⁡V∞−V0V∞−V(t)t=\tau\ln\frac{V_\infty-V_0}{V_\infty-V(t)}

1. מעבר ראשון (קטע 2): V0=2.153 VV_0=2.153\,\text{V}, V∞=−2.857 VV_\infty=-2.857\,\text{V}:

t′=1.4286⋅ln⁡−2.857−2.153−2.857−(−0.5)=1.4286⋅ln⁡−5.010−2.357=1.4286⋅0.7539=1.077 mst'=1.4286\cdot\ln\frac{-2.857-2.153}{-2.857-(-0.5)}=1.4286\cdot\ln\frac{-5.010}{-2.357}=1.4286\cdot0.7539=1.077\,\text{ms}

כלומר מתחילת הכניסה: t1=2+1.077=3.077 mst_1=2+1.077=3.077\,\text{ms}.

2. מעבר שני (קטע 3): V0=−1.622 VV_0=-1.622\,\text{V}, V∞=0V_\infty=0:

t′′=1.4286⋅ln⁡0−(−1.622)0−(−0.5)=1.4286⋅ln⁡3.244=1.4286⋅1.1767=1.681 mst''=1.4286\cdot\ln\frac{0-(-1.622)}{0-(-0.5)}=1.4286\cdot\ln3.244=1.4286\cdot1.1767=1.681\,\text{ms}

כלומר t2=4+1.681=5.681 mst_2=4+1.681=5.681\,\text{ms}.

תשובה: VC=−0.5 VV_C=-0.5\,\text{V} ב-t1≈3.08 mst_1\approx3.08\,\text{ms} (בירידה) וב-t2≈5.68 mst_2\approx5.68\,\text{ms} (בדעיכה חזרה לאפס).

שאלה 8 · ממיר A/D בשיטת שיפוע כפול

באיור לשאלה 8 נתון המעגל הבא:

המגברים אידיאליים.

א.

הסבירו בקצרה מה עושה המעגל. קבעו את קוטביות מתח מבוא VAV_A וסידור הכניסות של המשווה לפעולה תקינה של המעגל.

(4 נקודות)
ב.

מה ערכו של הקבל כדי לבצע המרה של מתחים VAV_A בתחום ∣VA∣=(0÷5) V|V_A|=(0\div5)\,\text{V}?

(4 נקודות)
ג.

עבור VA=−2 VV_A=-2\,\text{V} מהו זמן ההמרה ומהי התוצאה המוצגת בסוף ההמרה?

שרטטו את המתח ביציאת מגבר השרת הראשון תוך ציון זמנים וערכים אופייניים.

(12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

ממיר A/D בשיטת שיפוע כפול; VAV_A שלילי; במשווה: יציאת האינטגרטור ל-++, אדמה ל-−-

1. מה עושה המעגל: זהו ממיר A/D בשיטת שיפוע כפול (Dual Slope). בשלב הראשון המפסק מחבר את VAV_A לאינטגרטור למשך זמן קבוע - עד שהמונים (5 מוני BCD, כלומר 10510^5 פולסים) גולשים. אות הגלישה OVF מעביר את המפסק ל-VREF=5 VV_{REF}=5\,\text{V}, והאינטגרטור חוזר לאפס בשיפוע קבוע. המונים, שהתאפסו בגלישה, סופרים את משך החזרה, והתוצאה מוצגת בתצוגות 7 המקטעים - היא פרופורציונית ל-∣VA∣|V_A|.

2. קוטביות VAV_A: האינטגרטור הופך: VINT=−1RC∫V dtV_{INT}=-\frac{1}{RC}\int V\,dt. בשלב השני מחובר VREF=+5 VV_{REF}=+5\,\text{V} והמתח ביציאה יורד. כדי שבשלב זה המתח יחזור לאפס, בשלב הראשון הוא צריך לעלות למתח חיובי - ולכן VAV_A חייב להיות שלילי.

3. סידור כניסות המשווה: המשווה צריך לתת 1 (לפתוח את שער ה-AND לשעון) כל עוד יציאת האינטגרטור חיובית, ולעבור ל-0 כשהיא חוזרת לאפס. לכן יציאת האינטגרטור מחוברת לכניסה ++ של המשווה, והכניסה −- מחוברת לאדמה.

תשובה: ממיר A/D בשיטת שיפוע כפול; VA<0V_A<0; יציאת האינטגרטור לכניסה ++ של המשווה והאדמה לכניסה −-.

סעיף ב

תשובה:

C=50 μFC=50\,\mu\text{F}

1. זמן השלב הראשון: המונים גולשים אחרי 10510^5 פולסים של שעון 1 MHz1\,\text{MHz}:

T1=105⋅Tclk=105⋅1106=0.1 sT_1=10^5\cdot T_{clk}=10^5\cdot\frac{1}{10^6}=0.1\,\text{s}

2. התנאי: עבור ∣VA∣|V_A| המרבי (5 V5\,\text{V}) יציאת האינטגרטור תגיע בסוף T1T_1 לכל היותר למתח האספקה 10 V10\,\text{V} (אחרת המגבר ירווה):

VINT=−1RCVAT1 ⇒ 10=−11000⋅C⋅(−5)⋅0.1=0.51000⋅CV_{INT}=-\frac{1}{RC}V_AT_1\ \Rightarrow\ 10=-\frac{1}{1000\cdot C}\cdot(-5)\cdot0.1=\frac{0.5}{1000\cdot C}

3. C=0.51000⋅10=50⋅10−6 F=50 μFC=\frac{0.5}{1000\cdot10}=50\cdot10^{-6}\,\text{F}=50\,\mu\text{F}

תשובה: C=50 μFC=50\,\mu\text{F}.

סעיף ג

תשובה:

VINT,max=4 VV_{INT,max}=4\,\text{V}; T2=40 msT_2=40\,\text{ms}, זמן המרה כולל 140 ms140\,\text{ms}; תצוגה 4000040000

נתון: VA=−2 VV_A=-2\,\text{V}, R=1 kΩR=1\,\text{k}\Omega, C=50 μFC=50\,\mu\text{F} (מסעיף ב), T1=0.1 sT_1=0.1\,\text{s}, VREF=5 VV_{REF}=5\,\text{V}.

1. שלב 1 (אינטגרציה של VAV_A במשך T1T_1):

VINT(T1)=−1RCVAT1=−11000⋅50⋅10−6⋅(−2)⋅0.1=4 VV_{INT}(T_1)=-\frac{1}{RC}V_AT_1=-\frac{1}{1000\cdot50\cdot10^{-6}}\cdot(-2)\cdot0.1=4\,\text{V}

המתח עולה בקו ישר מ-00 ל-4 V4\,\text{V} במשך 100 ms100\,\text{ms}.

2. שלב 2 (פריקה ב-VREFV_{REF}): המתח יורד בשיפוע קבוע עד אפס:

0=4−11000⋅50⋅10−6⋅5⋅T2 ⇒ T2=4⋅1000⋅50⋅10−65=0.04 s=40 ms0=4-\frac{1}{1000\cdot50\cdot10^{-6}}\cdot5\cdot T_2\ \Rightarrow\ T_2=\frac{4\cdot1000\cdot50\cdot10^{-6}}{5}=0.04\,\text{s}=40\,\text{ms}

3. זמן ההמרה: T1+T2=100+40=140 msT_1+T_2=100+40=140\,\text{ms} (החלק המשתנה, התלוי במתח, הוא 40 ms40\,\text{ms}).

4. התוצאה המוצגת: מספר הפולסים שנספרו בשלב 2:

M=T2Tclk=40⋅10−31⋅10−6=40000M=\frac{T_2}{T_{clk}}=\frac{40\cdot10^{-3}}{1\cdot10^{-6}}=40000

(בדיקה: M=105⋅∣VA∣VREF=105⋅25=40000M=10^5\cdot\frac{|V_A|}{V_{REF}}=10^5\cdot\frac{2}{5}=40000.)

5. צורת הגל ביציאת האינטגרטור: עלייה לינארית מ-00 ל-4 V4\,\text{V} בין 00 ל-100 ms100\,\text{ms}, וירידה לינארית מ-4 V4\,\text{V} ל-00 בין 100100 ל-140 ms140\,\text{ms}.

תשובה: זמן המרה 140 ms140\,\text{ms} (מתוכם 40 ms40\,\text{ms} בשלב השני); בתצוגה 4000040000; שיא מתח האינטגרטור 4 V4\,\text{V}.

שאלה 9 · ממיר D/A מסוג סולם R-2R

באיור לשאלה 9 נתון המעגל הבא:

א.

כדי להבטיח פעולה תקינה של ממיר D/A השלימו את ערכי כל הנגדים באיור.

(8 נקודות)
ב.

אם ידוע שעבור צירוף b1b2b3b4b5=10010b_1b_2b_3b_4b_5=10010 מתח הנמדד במוצא שווה ל-Vo=2.8125 VV_o=2.8125\,\text{V}, מהו ערכו של מתח הייחוס VrefV_{ref}?

(4 נקודות)
ג.

חשבו את מתח המוצא VoV_o עבור צירוף b1b2b3b4b5=11111b_1b_2b_3b_4b_5=11111.

(עם ה-VrefV_{ref} שמצאתם בסעיף ב').

(4 נקודות)
ד.

רוצים להקטין את ערך VLSBV_{LSB} ל-0.078125 V0.078125\,\text{V}. מהי הפעולה הנדרשת מבלי לפגוע בתחום מתחי המוצא?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

הנגדים הטוריים R=5 kΩR=5\,\text{k}\Omega, הנגדים האנכיים 2R=10 kΩ2R=10\,\text{k}\Omega, ונגד הסיום לאדמה R=5 kΩR=5\,\text{k}\Omega (בטור עם RR - יחד 2R2R)

נתון: סולם RR-2R2R עם 2R=10 kΩ2R=10\,\text{k}\Omega, ולכן R=5 kΩR=5\,\text{k}\Omega.

1. בסולם RR-2R2R כל ענף אנכי (אל המתג) הוא 2R=10 kΩ2R=10\,\text{k}\Omega, וכל נגד בין שני צמתים סמוכים בקו העליון הוא R=5 kΩR=5\,\text{k}\Omega.

2. בקצה הסולם (אחרי הצומת של b5b_5) יש נגד טורי R=5 kΩR=5\,\text{k}\Omega ונגד לאדמה R=5 kΩR=5\,\text{k}\Omega; יחד הם 2R2R, שבמקביל ל-2R2R של b5b_5 נותן RR. כך ההתנגדות "מתחת" לכל צומת היא 2R∥2R=R2R\parallel2R=R, ועם הנגד הטורי - שוב 2R2R. מכאן שבכל צומת הזרם מתחלק שווה בשווה, והמתח קטן פי 2 מצומת לצומת.

3. המתגים מחברים את הענף לאדמה או לאדמה הווירטואלית של המגבר - שתיהן ב-0 V0\,\text{V}, ולכן הזרמים אינם תלויים במצב המתגים.

תשובה: חמשת הנגדים הטוריים בקו העליון R=5 kΩR=5\,\text{k}\Omega, חמשת הנגדים האנכיים 2R=10 kΩ2R=10\,\text{k}\Omega, ונגד הסיום לאדמה R=5 kΩR=5\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

Vref=−2.5 VV_{ref}=-2.5\,\text{V}

1. משוואת הממיר: בצומת הראשון (של b1b_1) המתח VrefV_{ref}, ובכל צומת הבא חצי מהקודם. הזרם בענף bkb_k:

Ik=Vref2k−1⋅2RI_k=\frac{V_{ref}}{2^{k-1}\cdot2R}

2. הזרמים של הסיביות שהן 1 נכנסים לאדמה הווירטואלית ועוברים דרך RFR_F:

Vo=−RF∑kbkIk=−RF2RVref(b1+b22+b34+b48+b516)=−2Vref(b12+b24+b38+b416+b532)V_o=-R_F\sum_k b_kI_k=-\frac{R_F}{2R}V_{ref}\left(b_1+\frac{b_2}{2}+\frac{b_3}{4}+\frac{b_4}{8}+\frac{b_5}{16}\right)=-2V_{ref}\left(\frac{b_1}{2}+\frac{b_2}{4}+\frac{b_3}{8}+\frac{b_4}{16}+\frac{b_5}{32}\right)

(כי RF2R=1010=1\frac{R_F}{2R}=\frac{10}{10}=1; b1b_1 הוא ה-MSB.)

3. מציבים b1=1b_1=1, b4=1b_4=1:

2.8125=−2Vref(12+116)=−1.125 Vref2.8125=-2V_{ref}\left(\frac{1}{2}+\frac{1}{16}\right)=-1.125\,V_{ref}

Vref=−2.81251.125=−2.5 VV_{ref}=-\frac{2.8125}{1.125}=-2.5\,\text{V}

תשובה: Vref=−2.5 VV_{ref}=-2.5\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

Vo=4.84375 VV_o=4.84375\,\text{V}

1. עם Vref=−2.5 VV_{ref}=-2.5\,\text{V}: −2Vref=5 V-2V_{ref}=5\,\text{V}, ולכן

Vo=5(b12+b24+b38+b416+b532)V_o=5\left(\frac{b_1}{2}+\frac{b_2}{4}+\frac{b_3}{8}+\frac{b_4}{16}+\frac{b_5}{32}\right)

2. עבור 1111111111: 12+14+18+116+132=3132\frac{1}{2}+\frac{1}{4}+\frac{1}{8}+\frac{1}{16}+\frac{1}{32}=\frac{31}{32}

Vo=5⋅3132=4.84375 VV_o=5\cdot\frac{31}{32}=4.84375\,\text{V}

תשובה: Vo=4.84375 VV_o=4.84375\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

להוסיף חוליה אחת (b6b_6) לסולם - ממיר של 6 סיביות

1. המדרגה הנוכחית: VLSB=532=0.15625 VV_{LSB}=\frac{5}{32}=0.15625\,\text{V}.

2. היחס המבוקש: VLSBVLSB′=0.156250.078125=2\frac{V_{LSB}}{V_{LSB}'}=\frac{0.15625}{0.078125}=2 - המדרגה צריכה לקטון פי 2.

3. אם נשנה את VrefV_{ref} או את RFR_F, ישתנה גם תחום המוצא. כדי לשמור על התחום (בקירוב 00 עד 5 V5\,\text{V}) מוסיפים סיבית אחת: VLSB′=526=564=0.078125 VV_{LSB}'=\frac{5}{2^6}=\frac{5}{64}=0.078125\,\text{V}.

4. בפועל מוסיפים לסולם עוד חוליה RR-2R2R (ענף 2R2R ומתג נוסף) המבוקרת על ידי סיבית b6b_6 (ה-LSB החדשה), בקצה הסולם לפני נגד הסיום.

תשובה: מוסיפים לסולם חוליה נוספת המבוקרת על ידי b6b_6 (ממיר של 6 סיביות).

שאלה 10 · משווה עם היסטרזיס Open-Collector

באיור לשאלה 10 נתון המעגל הבא הכולל מגבר שרת ומשווה Open-Collector/Drain (נגד RpuR_{pu} קטן מאוד ביחס לנגדים אחרים):

א.

חשבו ושרטטו את אופיין מעבר Vx=f(Vi)V_x=f(V_i).

(12 נקודות)
ב.

במבוא מחובר מתח המתואר באיור:

חשבו ושרטטו את מתח המוצא Vo(t)V_o(t) תוך ציון זמנים וערכים אופייניים.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

משווה לא הופך עם היסטרזיס: VLH=2.606 VV_{LH}=2.606\,\text{V}, VHL=1.091 VV_{HL}=1.091\,\text{V}, מוצא 00 או 5 V5\,\text{V}

נתון: LM311 עם יציאת Open-Collector ונגד Pull-Up של 270 Ω270\,\Omega ל-5 V5\,\text{V}; הכניסה ההופכת ב-VREF=2 VV_{REF}=2\,\text{V}; הכניסה הלא הופכת מחוברת לצומת בין R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega (מ-ViV_i) ל-R2=33 kΩR_2=33\,\text{k}\Omega (מהיציאה). אחרי המשווה - עוקב מתח, ולכן Vo=VxV_o=V_x (המתח ביציאת המשווה).

מבוקש: אופיין Vx=f(Vi)V_x=f(V_i).

1. רמות המוצא: כש-V+>2 VV_+>2\,\text{V} הטרנזיסטור קטוע ו-RpuR_{pu} מושך את VxV_x ל-5 V5\,\text{V} (כי RpuR_{pu} קטן מאוד לעומת R2R_2); כש-V+<2 VV_+<2\,\text{V} הטרנזיסטור מוליך ו-Vx=0V_x=0. המשוב החיובי דרך R2R_2 יוצר היסטרזיס.

2. מעבר מ-0 ל-5 (VLHV_{LH}): Vx=0V_x=0, והמעבר קורה כש-V+=2 VV_+=2\,\text{V}. משוואת הזרמים בצומת:

V+−VxR2+V+−ViR1=0 ⇒ 2−033+2−VLH10=0\frac{V_+-V_x}{R_2}+\frac{V_+-V_i}{R_1}=0\ \Rightarrow\ \frac{2-0}{33}+\frac{2-V_{LH}}{10}=0

VLH=10(233+210)=2.606 VV_{LH}=10\left(\frac{2}{33}+\frac{2}{10}\right)=2.606\,\text{V}

3. מעבר מ-5 ל-0 (VHLV_{HL}): Vx=5 VV_x=5\,\text{V}:

2−533+2−VHL10=0 ⇒ VHL=10(−333+210)=1.091 V\frac{2-5}{33}+\frac{2-V_{HL}}{10}=0\ \Rightarrow\ V_{HL}=10\left(\frac{-3}{33}+\frac{2}{10}\right)=1.091\,\text{V}

4. האופיין: במתח עולה Vx=0V_x=0 עד Vi=2.606 VV_i=2.606\,\text{V} ואז קופץ ל-5 V5\,\text{V}; במתח יורד Vx=5 VV_x=5\,\text{V} עד Vi=1.091 VV_i=1.091\,\text{V} ואז יורד ל-00. רוחב חלון ההיסטרזיס: 2.606−1.091=1.515 V2.606-1.091=1.515\,\text{V}.

תשובה: משווה לא הופך עם היסטרזיס: VLH=2.606 VV_{LH}=2.606\,\text{V}, VHL=1.091 VV_{HL}=1.091\,\text{V}, Vx∈{0, 5 V}V_x\in\{0,\ 5\,\text{V}\}.

סעיף ב

תשובה:

Vo=5 VV_o=5\,\text{V} בין 2.6062.606 ל-6.909 ms6.909\,\text{ms} ובין 10.60610.606 ל-14.909 ms14.909\,\text{ms}, ואחרת 00

נתון: מתח משולש בין 00 ל-4 V4\,\text{V} עם מחזור 8 ms8\,\text{ms} - שיפוע 44 ms=1 V/ms\frac{4}{4\,\text{ms}}=1\,\text{V/ms}. מתחילים במצב Vo=0V_o=0 (בהתחלה Vi=0<VHLV_i=0<V_{HL}, ולכן זה המצב היחיד האפשרי).

1. עלייה: Vi=tV_i=t (ב-ms). המעבר ל-5 V5\,\text{V} כש-Vi=VLHV_i=V_{LH}: t1=2.606 mst_1=2.606\,\text{ms}.

2. ירידה: Vi=8−tV_i=8-t. המעבר ל-00 כש-Vi=VHLV_i=V_{HL}: t2=8−1.091=6.909 mst_2=8-1.091=6.909\,\text{ms}.

3. המחזור הבא (הזזה ב-8 ms8\,\text{ms}): t3=8+2.606=10.606 mst_3=8+2.606=10.606\,\text{ms}, t4=16−1.091=14.909 mst_4=16-1.091=14.909\,\text{ms}.

4. צורת הגל: פולסים מלבניים של 5 V5\,\text{V} ברוחב 6.909−2.606=4.303 ms6.909-2.606=4.303\,\text{ms} בכל מחזור של 8 ms8\,\text{ms} (המשולש מקווקו):

t (ms)V (V)02468101214161234562.6061.091

תשובה: Vo=5 VV_o=5\,\text{V} בתחומים 2.606≤t≤6.909 ms2.606\le t\le6.909\,\text{ms} ו-10.606≤t≤14.909 ms10.606\le t\le14.909\,\text{ms}, ו-Vo=0V_o=0 בשאר הזמן.

שאלה 11 · שאלות רב-ברירה: הספק CMOS, ממירים וייצוג

יש לענות על סעיפים 11.1-11.4.

11.1.

רכיב CMOS הופעל במתח VDD=3 VV_{DD}=3\,\text{V} בתדר שעון 100 kHz100\,\text{kHz}. אם מעלים את מתח האספקה ל-VDD=6 VV_{DD}=6\,\text{V} ואת תדר השעון ל-200 kHz200\,\text{kHz}, מה יקרה להספק הפיזור שלו?

א. לא ישתנה.

ב. יגדל פי 4.

ג. יגדל פי 8.

ד. יגדל פי 16.

(5 נקודות)
11.2.

כדי לממש ממיר ADC מסוג Flash ל- 8 סיביות יש צורך ב:

א. 8 משווים אנלוגיים.

ב. 16 משווים אנלוגיים.

ג. 256 משווים אנלוגיים.

ד. 255 משווים אנלוגיים.

(5 נקודות)
11.3.

כמה סיביות נדרשות כדי לייצג את המספר העשרוני – 111 בשיטת Binary Offset?

א. 7 סיביות.

ב. 8 סיביות.

ג. 9 סיביות.

ד. 10 סיביות.

(5 נקודות)
11.4.

מהו מספר הסיביות הדרוש לייצוג מספרים מסומנים בטווח מ- +14 עד -14 ?

א. 4.

ב. 8.

ג. 6.

ד. 5.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף 11.1

תשובה:

ג. יגדל פי 8

1. הספק דינמי של CMOS: PD=CLVDD2fP_D=C_LV_{DD}^2f.

2. P2P1=(63)2⋅200100=4⋅2=8\frac{P_2}{P_1}=\left(\frac{6}{3}\right)^2\cdot\frac{200}{100}=4\cdot2=8

תשובה: ג. יגדל פי 8.

סעיף 11.2

תשובה:

ד. 255 משווים

1. ממיר Flash של nn סיביות משווה את הכניסה בבת אחת לכל 2n−12^n-1 רמות הסף בין 2n2^n התחומים.

2. 28−1=2552^8-1=255 משווים.

תשובה: ד. 255 משווים אנלוגיים.

סעיף 11.3

תשובה:

ב. 8 סיביות

1. בהיסט בינארי ב-nn סיביות התחום הוא −2n−1-2^{n-1} עד 2n−1−12^{n-1}-1.

2. 7 סיביות: −64-64 עד 6363 - לא מספיק ל-−111-111. 8 סיביות: −128-128 עד 127127 - מספיק.

3. (הייצוג: −111+128=17=00010001-111+128=17=00010001.)

תשובה: ב. 8 סיביות.

סעיף 11.4

תשובה:

ד. 5

1. ב-4 סיביות מסומנות (משלים לשניים) התחום הוא −8-8 עד +7+7 - לא מספיק.

2. ב-5 סיביות: −16-16 עד +15+15 (או ±15\pm15 בסימן וגודל) - מכסה את ±14\pm14.

תשובה: ד. 5.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.