דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט אלקטרוניקה ספרתית ומערכות ספרתיות 97110 - אביב 2026 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97110 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט באלקטרוניקה ספרתית ומערכות ספרתיות, אביב 2026 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

השיבו עליהן וכתבו תשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

ענו על חמש מתוך השאלות 1-9, ערך כל שאלה 20 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט באלקטרוניקה ספרתית ומערכות ספרתיות - להורדה ב-PDF, 96 עמודים.

שאלה 1 · המרות בסיסים וקוד Gray

א.

העתיקו את טבלת המספרים חסרי הסימן (Unsigned) הבאה למחברת הבחינה והשלימו אותה:

DecimalHexBinOct
1BC
515
111
(18 נקודות)
ב.

רשמו את הערך של הצירוף Gray הבא כצירוף בינארי חסר סימן (Unsigned):

(11111)GRAY=(?)2(11111)_{GRAY}=(?)_2

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

1BC16=44410=1101111002=67481BC_{16}=444_{10}=110111100_2=674_8; 5158=33310=14D16=1010011012515_8=333_{10}=14D_{16}=101001101_2; 11110=6F16=11011112=1578111_{10}=6F_{16}=1101111_2=157_8

בכל שורה נתון מספר בבסיס אחד, ומבוקש לרשום אותו בשלושת הבסיסים האחרים. בין בסיס 2 לבסיסים 8 ו-16 עוברים בקיבוץ סיביות (3 סיביות לספרה אוקטלית כי 8=238=2^3, ו-4 סיביות לספרה הקסדצימלית כי 16=2416=2^4), ולבסיס 10 עוברים בסכום משקלות או בחלוקות חוזרות.

שורה 1: 1BC161BC_{16}

1. לבסיס 2: כל ספרה הקסדצימלית הופכת ל-4 סיביות: 1→00011\to0001, B→1011B\to1011, C→1100C\to1100, ולכן 1BC16=0001 1011 11002=11011110021BC_{16}=0001\,1011\,1100_2=110111100_2.

2. לבסיס 8: מקבצים שלשות מימין: 110 ∣ 111 ∣ 100⇒6 7 4110\,|\,111\,|\,100 \Rightarrow 6\,7\,4, כלומר 6748674_8.

3. לבסיס 10: 1⋅162+11⋅161+12⋅160=256+176+12=4441\cdot16^2+11\cdot16^1+12\cdot16^0=256+176+12=444.

שורה 2: 5158515_8

1. לבסיס 2: כל ספרה אוקטלית הופכת ל-3 סיביות: 5→1015\to101, 1→0011\to001, 5→1015\to101, ולכן 5158=1010011012515_8=101001101_2.

2. לבסיס 16: מקבצים רביעיות מימין: 0001 ∣ 0100 ∣ 1101⇒1 4 D0001\,|\,0100\,|\,1101 \Rightarrow 1\,4\,D, כלומר 14D1614D_{16}.

3. לבסיס 10: 5⋅82+1⋅81+5⋅80=320+8+5=3335\cdot8^2+1\cdot8^1+5\cdot8^0=320+8+5=333.

שורה 3: 11110111_{10}

1. לבסיס 16 בחלוקה ב-16: 111:16=6111:16=6 שארית 1515, ו-15=F15=F, ולכן 11110=6F16111_{10}=6F_{16}.

2. לבסיס 2: 6→01106\to0110, F→1111F\to1111, ולכן 6F16=0110 11112=110111126F_{16}=0110\,1111_2=1101111_2.

3. לבסיס 8: 1 ∣ 101 ∣ 111⇒1 5 71\,|\,101\,|\,111 \Rightarrow 1\,5\,7, כלומר 1578157_8 (בדיקה: 1⋅64+5⋅8+7=1111\cdot64+5\cdot8+7=111).

הטבלה המלאה:

DecimalHexBinOct
4441BC110111100674
33314D101001101515
1116F1101111157

תשובה: 1BC16=44410=1101111002=67481BC_{16}=444_{10}=110111100_2=674_8; 5158=33310=14D16=1010011012515_8=333_{10}=14D_{16}=101001101_2; 11110=6F16=11011112=1578111_{10}=6F_{16}=1101111_2=157_8.

סעיף ב

תשובה:

(11111)GRAY=(10101)2(11111)_{GRAY}=(10101)_2 (כלומר 21 עשרוני)

כלל ההמרה מ-Gray לבינארי: סיבית ה-MSB מועתקת כמו שהיא, וכל סיבית בינארית נוספת היא XOR של הסיבית הבינארית שמשמאלה עם סיבית ה-Gray באותו מקום: bi=bi+1⊕gib_i=b_{i+1}\oplus g_i.

נתון g4g3g2g1g0=11111g_4g_3g_2g_1g_0=11111:

1. b4=g4=1b_4=g_4=1

2. b3=b4⊕g3=1⊕1=0b_3=b_4\oplus g_3=1\oplus1=0

3. b2=b3⊕g2=0⊕1=1b_2=b_3\oplus g_2=0\oplus1=1

4. b1=b2⊕g1=1⊕1=0b_1=b_2\oplus g_1=1\oplus1=0

5. b0=b1⊕g0=0⊕1=1b_0=b_1\oplus g_0=0\oplus1=1

בדיקה בכיוון ההפוך (gi=bi+1⊕big_i=b_{i+1}\oplus b_i): 1, 1⊕0=1, 0⊕1=1, 1⊕0=1, 0⊕1=11,\ 1\oplus0=1,\ 0\oplus1=1,\ 1\oplus0=1,\ 0\oplus1=1, כלומר 1111111111. בעשרוני 101012=16+4+1=2110101_2=16+4+1=21.

תשובה: (11111)GRAY=(10101)2(11111)_{GRAY}=(10101)_2

שאלה 2 · צמצום במפת קרנו ומימוש NAND ו-NOR

נתונה הפונקציה הבאה:

f(A,B,C,D)=∑(0,4,10,14)+∑Φ(5,7,13)f(A,B,C,D)=\sum(0,4,10,14)+\sum_{\Phi}(5,7,13)

הביטוי ∑Φ(_)\sum_{\Phi}(\_) מציג את מיקום צירופי הברירה (Don't Care).

א.

כתבו את הפונקציה בצורת רישום מינימלית של סכום מכפלות (SOP).

אין צורך לבדוק צורת רישום SOP מינימלית שמבוססת על הפונקציה ההפוכה. על סמך צורת הרישום שקיבלתם, ציירו מימוש באמצעות שערי NAND בלבד.

(10 נקודות)
ב.

כתבו מחדש את הפונקציה בהתבסס על צורת הרישום המינימלית של מכפלת סכומים (POS).

גם כאן אין צורך לבדוק צורת רישום POS מינימלית שמבוססת על הפונקציה ההפוכה.

על סמך צורת הרישום שקיבלתם, ציירו מימוש באמצעות שערי NOR בלבד.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

f=AˉCˉDˉ+ACDˉ=AˉCˉDˉ‾⋅ACDˉ‾‾f=\bar{A}\bar{C}\bar{D}+AC\bar{D}=\overline{\overline{\bar{A}\bar{C}\bar{D}}\cdot\overline{AC\bar{D}}}; מימוש: 3 מהפכי NAND, שני NAND בעלי 3 כניסות ו-NAND במוצא.

נשבץ את הפונקציה במפת קרנו (שורות ABAB, עמודות CDCD בסדר גריי), נקבץ את ה-1 בקבוצות הגדולות ביותר (אפשר להיעזר ב-X), ואחר כך נהפוך את הביטוי למימוש NAND בעזרת היפוך כפול ודה-מורגן.

1. מפת קרנו (1 במינטרמים 0,4,10,140,4,10,14; X ב-5,7,135,7,13; 0 בשאר):

ABAB CDCD00011110
001000
011XX0
110X01
100001

2. קבוצה ראשונה: m0=0000m_0=0000 ו-m4=0100m_4=0100 (שכנים בעמודה CD=00CD=00). המשתנה BB משתנה, ונשארים A=0A=0, C=0C=0, D=0D=0: AˉCˉDˉ\bar{A}\bar{C}\bar{D}. אי אפשר להגדיל אותה: m8m_8 ו-m12m_{12} הם 0, וגם m1m_1 הוא 0.

3. קבוצה שנייה: m10=1010m_{10}=1010 ו-m14=1110m_{14}=1110 (שכנים בעמודה CD=10CD=10). נשארים A=1A=1, C=1C=1, D=0D=0: ACDˉAC\bar{D}. גם אותה אי אפשר להגדיל: m2m_2, m6m_6, m11m_{11}, m15m_{15} הם 0.

4. ה-X אינם עוזרים כאן, ולכן נשארים 0. הביטוי המינימלי:

f=AˉCˉDˉ+ACDˉf=\bar{A}\bar{C}\bar{D}+AC\bar{D}

5. מעבר ל-NAND בלבד: היפוך כפול ודה-מורגן:

f=AˉCˉDˉ+ACDˉ‾‾=AˉCˉDˉ‾⋅ACDˉ‾‾f=\overline{\overline{\bar{A}\bar{C}\bar{D}+AC\bar{D}}}=\overline{\overline{\bar{A}\bar{C}\bar{D}}\cdot\overline{AC\bar{D}}}

6. המימוש:

•שלושה שערי NAND שכניסותיהם מקוצרות (מהפכים) מפיקים את Aˉ\bar{A}, Cˉ\bar{C}, Dˉ\bar{D}.

•שער NAND בעל 3 כניסות Aˉ,Cˉ,Dˉ\bar{A},\bar{C},\bar{D} מפיק AˉCˉDˉ‾\overline{\bar{A}\bar{C}\bar{D}}.

•שער NAND בעל 3 כניסות A,C,DˉA,C,\bar{D} מפיק ACDˉ‾\overline{AC\bar{D}}.

•שער NAND בעל 2 כניסות על שני המוצאים האלה מפיק את ff.

תשובה: f=AˉCˉDˉ+ACDˉ=AˉCˉDˉ‾⋅ACDˉ‾‾f=\bar{A}\bar{C}\bar{D}+AC\bar{D}=\overline{\overline{\bar{A}\bar{C}\bar{D}}\cdot\overline{AC\bar{D}}} (שלושה מהפכי NAND, שני NAND-3 ו-NAND-2 במוצא).

סעיף ב

תשובה:

f=Dˉ (A+Cˉ)(Aˉ+C)=D+A+Cˉ‾+Aˉ+C‾‾f=\bar{D}\,(A+\bar{C})(\bar{A}+C)=\overline{D+\overline{A+\bar{C}}+\overline{\bar{A}+C}}; מימוש: 2 מהפכי NOR, שני NOR-2 ו-NOR-3 במוצא.

ב-POS מקבצים את ה-0 שבמפה (שוב אפשר להיעזר ב-X); כל קבוצה של 0 נותנת גורם סכום, שבו משתנה שערכו 0 בקבוצה נכתב ישר ומשתנה שערכו 1 נכתב הפוך.

1. ה-0 של הפונקציה (מהמפה שבסעיף א): m1,m2,m3,m6,m8,m9,m11,m12,m15m_1,m_2,m_3,m_6,m_8,m_9,m_{11},m_{12},m_{15}.

2. קבוצה של 8: כל המינטרמים האי-זוגיים (D=1D=1): 1,3,5,7,9,11,13,151,3,5,7,9,11,13,15. כולם 0 או X, ולכן זו קבוצה חוקית. בה D=1D=1 קבוע, והגורם הוא (Dˉ)(\bar{D}).

3. נשארו m2,m6m_2,m_6 ו-m8,m12m_8,m_{12}:

•m2,m3,m6,m7m_2,m_3,m_6,m_7 (0, 0, 0, X): A=0A=0, C=1C=1, הגורם (A+Cˉ)(A+\bar{C}).

•m8,m9,m12,m13m_8,m_9,m_{12},m_{13} (0, 0, 0, X): A=1A=1, C=0C=0, הגורם (Aˉ+C)(\bar{A}+C).

4. הביטוי המינימלי:

f=Dˉ (A+Cˉ)(Aˉ+C)f=\bar{D}\,(A+\bar{C})(\bar{A}+C)

בדיקה: פתיחת הסוגריים נותנת Dˉ(AC+AˉCˉ)=ACDˉ+AˉCˉDˉ\bar{D}(AC+\bar{A}\bar{C})=AC\bar{D}+\bar{A}\bar{C}\bar{D}, כמו בסעיף א.

5. מעבר ל-NOR בלבד: היפוך כפול ודה-מורגן (Dˉ=D‾\bar{D}=\overline{D}, ומכפלה של סכומים היא NOR של הסכומים ההפוכים):

f=Dˉ (A+Cˉ)(Aˉ+C)‾‾=D+A+Cˉ‾+Aˉ+C‾‾f=\overline{\overline{\bar{D}\,(A+\bar{C})(\bar{A}+C)}}=\overline{D+\overline{A+\bar{C}}+\overline{\bar{A}+C}}

6. המימוש:

•שני שערי NOR שכניסותיהם מקוצרות (מהפכים) מפיקים Aˉ\bar{A} ו-Cˉ\bar{C}.

•שער NOR על A,CˉA,\bar{C} מפיק A+Cˉ‾\overline{A+\bar{C}}; שער NOR על Aˉ,C\bar{A},C מפיק Aˉ+C‾\overline{\bar{A}+C}.

•שער NOR בעל 3 כניסות: DD ושני המוצאים האלה, מפיק את ff.

תשובה: f=Dˉ (A+Cˉ)(Aˉ+C)=D+A+Cˉ‾+Aˉ+C‾‾f=\bar{D}\,(A+\bar{C})(\bar{A}+C)=\overline{D+\overline{A+\bar{C}}+\overline{\bar{A}+C}} (שני מהפכי NOR, שני NOR-2 ו-NOR-3 במוצא).

שאלה 3 · ניתוח מעגל בוררים ומימוש במפענח

נתונה מערכת ספרתית הבנויה מבוררים 2→12\to1 ושערים לוגיים:

א.

הביאו את הפונקציה f(A,B,C)f(A,B,C) בכל דרך אפשרית לצורה קנונית (סימון באמצעות ∑(_)\sum(\_) או ∏(_)\prod(\_) ).

(10 נקודות)
ב.

ממשו את הפונקציה f(A,B,C)f(A,B,C) בעזרת בורר 3→83\to8 עם יציאות הפועלות ב- LOW המוצג באיור הבא ובאמצעות שער עם מינימום כניסות:

חברו את האות A לכניסת ה- MSB של הרכיב שנקראת S2S_2 וחברו את האות C לכניסת ה- LSB של הרכיב שנקראת S0S_0.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

f=A+B=∑(2,3,4,5,6,7)=∏(0,1)f=A+B=\sum(2,3,4,5,6,7)=\prod(0,1)

נחשב את מוצא כל בורר לפי קו הבחירה שלו (בורר 2→12\to1: Y=Sˉ0I0+S0I1Y=\bar{S}_0I_0+S_0I_1), מהכניסות אל המוצא.

1. השער העליון הוא AND שכניסותיו CC וקו BB (הקו שיורד ממנו מחובר לצומת של BB): מוצאו B⋅CB\cdot C.

2. הבורר העליון: I0=BCI_0=BC, I1=′1′I_1='1', S0=BS_0=B:

Y1=Bˉ⋅BC+B⋅1=BY_1=\bar{B}\cdot BC+B\cdot1=B

3. השער התחתון הוא OR שכניסותיו CC וקו AA (הקו שמגיע מקו הבחירה של הבורר הימני): מוצאו A+CA+C.

4. הבורר התחתון: I0=A+CI_0=A+C, I1=AI_1=A (מאותו קו AA), S0=BS_0=B:

Y2=Bˉ(A+C)+BAY_2=\bar{B}(A+C)+BA

5. הבורר הימני: I0=Y1I_0=Y_1, I1=Y2I_1=Y_2, S0=AS_0=A:

f=Aˉ⋅Y1+A⋅Y2=AˉB+A[Bˉ(A+C)+AB]=AˉB+ABˉ+AB=AˉB+Af=\bar{A}\cdot Y_1+A\cdot Y_2=\bar{A}B+A\left[\bar{B}(A+C)+AB\right]=\bar{A}B+A\bar{B}+AB=\bar{A}B+A

6. צמצום: AˉB+A=A+B\bar{A}B+A=A+B.

7. טבלת אמת (AA הוא ה-MSB): f=1f=1 כאשר A=1A=1 או B=1B=1, כלומר בשורות 2,3,4,5,6,72,3,4,5,6,7, ו-f=0f=0 בשורות 0,10,1.

AABBCCff
0000
0010
0101
0111
1001
1011
1101
1111

תשובה: f(A,B,C)=A+B=∑(2,3,4,5,6,7)=∏(0,1)f(A,B,C)=A+B=\sum(2,3,4,5,6,7)=\prod(0,1)

סעיף ב

תשובה:

A→S2A\to S_2, B→S1B\to S_1, C→S0C\to S_0; f=O0⋅O1f=O_0\cdot O_1 - שער AND בעל 2 כניסות על היציאות O0O_0 ו-O1O_1.

נתון: מפענח 3→83\to8 עם יציאות פעילות ב-LOW, כלומר היציאה OiO_i היא 0 רק כשהכניסה S2S1S0S_2S_1S_0 שווה ל-ii: Oi=mi‾O_i=\overline{m_i}. מבוקש: לחבר שער אחד עם מספר כניסות קטן ככל האפשר.

1. חיבור הכניסות: A→S2A\to S_2 (MSB), B→S1B\to S_1, C→S0C\to S_0 (LSB), כך שהיציאה OiO_i מתאימה למינטרם mim_i של f(A,B,C)f(A,B,C).

2. מסעיף א: f=∑(2,…,7)f=\sum(2,\dots,7) - שישה מינטרמים, אבל fˉ=∑(0,1)\bar{f}=\sum(0,1) - רק שניים. לכן נשתמש ב-0 של הפונקציה:

f=m0+m1‾=m0‾⋅m1‾=O0⋅O1f=\overline{m_0+m_1}=\overline{m_0}\cdot\overline{m_1}=O_0\cdot O_1

3. כלומר שער AND בעל 2 כניסות שמחוברות ל-O0O_0 ול-O1O_1. בדיקה: כשהכניסה היא 0 או 1, אחת היציאות O0,O1O_0,O_1 יורדת ל-0 ו-f=0f=0; בכל צירוף אחר שתיהן 1 ו-f=1f=1.

4. האפשרות הישירה, NAND על O2,…,O7O_2,\dots,O_7 (f=O2O3⋯O7‾=m2+⋯+m7f=\overline{O_2O_3\cdots O_7}=m_2+\dots+m_7), דורשת 6 כניסות, ולכן AND בעל 2 כניסות הוא המימוש עם מינימום כניסות.

תשובה: A→S2A\to S_2, B→S1B\to S_1, C→S0C\to S_0, ו-f=O0⋅O1f=O_0\cdot O_1: שער AND בעל 2 כניסות על O0O_0 ו-O1O_1.

שאלה 4 · ניתוח מכונת מצבים עם JK ותדר מרבי

נתונה המערכת הבאה:

א.

רשמו את דיאגרמת המצבים (בועות) של המכונה, הכוללת את כל מצבי המכונה (כולל מצבים צדדיים לחוג הראשי או מצבים בלתי מתוכננים). הניחו כי הסיבית Q2Q_2 היא MSB ו- Q0Q_0 היא LSB.

(14 נקודות)
ב.

בהנחה שנתוני התזמון הם:

[1] זמן השהיית מעבר (tco) מקסימלי של פליפ-פלופ הוא 10 ns.

[2] זמן השהיית מעבר (tco) מינימלי של פליפ-פלופ הוא 7 ns.

[3] זמן הכנה (ts) של פליפ-פלופ הוא 5 ns.

[4] זמן השהיית מעבר (tpd) מקסימלי של שערים בעל שלוש כניסות הוא 12 ns.

[5] זמן השהיית מעבר (tpd) מינימלי של שערים בעל שלוש כניסות הוא 8 ns.

[6] זמן השהיית מעבר (tpd) מקסימלי של שערי NOT הוא 10 ns.

[7] זמן השהיית מעבר (tpd) מינימלי של שערי NOT הוא 7 ns.

בדקו מהו המסלול הקריטי (הגרוע ביותר) לתדר השעון וחשבו את תדר השעון המקסימלי הגרוע (הנמוך) ביותר.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

חוג ראשי: 0→4→2→6→1→5→00\to4\to2\to6\to1\to5\to0; מצבים צדדיים: 3→7→23\to7\to2.

נקרא מהאיור את משוואות הכניסה של כל פליפ-פלופ, נחשב לכל אחד משמונת המצבים את המצב הבא לפי טבלת ה-JK (J=K=0J=K=0 - שמירה, J=1,K=0J=1,K=0 - 1, J=0,K=1J=0,K=1 - 0, J=K=1J=K=1 - היפוך), ונצייר את הדיאגרמה.

1. משוואות הכניסה (כל הפליפ-פלופים מקבלים את אותו שעון, כלומר המכונה סינכרונית; Qˉ0\bar{Q}_0 מתקבל מהמהפך שבמוצא Q0Q_0):

•J2=K2=′1′J_2=K_2='1', ולכן Q2Q_2 מתהפך בכל פעימה.

•השער של J1J_1: שתי כניסות מ-Q2Q_2 ואחת מ-Qˉ0\bar{Q}_0: J1=Q2Qˉ0J_1=Q_2\bar{Q}_0. השער של K1K_1: כניסה אחת מ-Qˉ0\bar{Q}_0 ושתיים מ-Q2Q_2: K1=Q2Qˉ0K_1=Q_2\bar{Q}_0.

•השער של J0J_0: שתי כניסות מ-Q1Q_1 ואחת מקו Q2Q_2 (הקו התחתון): J0=Q1Q2J_0=Q_1Q_2. השער של K0K_0: שלוש הכניסות מקו Q2Q_2: K0=Q2K_0=Q_2.

2. מכיוון ש-J1=K1J_1=K_1, הפליפ-פלופ Q1Q_1 מתהפך כאשר Q2Qˉ0=1Q_2\bar{Q}_0=1 ונשמר אחרת.

3. טבלת המעברים:

מצבQ2Q1Q0Q_2Q_1Q_0J1=K1J_1=K_1J0J_0K0K_0Q2+Q1+Q0+Q_2^+Q_1^+Q_0^+מצב הבא
00000001004
10010001015
20100001106
30110001117
41001010102
51010010000
61101110011
71110110102

לדוגמה במצב 4 (100100): Q2Q_2 מתהפך ל-0; J1=K1=1⋅1=1J_1=K_1=1\cdot1=1 ולכן Q1Q_1 מתהפך ל-1; J0=0J_0=0, K0=1K_0=1 ולכן Q0=0Q_0=0. המצב הבא 010=2010=2.

4. דיאגרמת המצבים (כל חץ הוא פעימת שעון):

•חוג ראשי של 6 מצבים: 0→4→2→6→1→5→00\to4\to2\to6\to1\to5\to0.

•מצבים צדדיים לחוג: 3→7→23\to7\to2. אם המכונה מתחילה ב-3 או ב-7, היא נכנסת לחוג הראשי אחרי פעימה או שתיים ונשארת בו.

תשובה: חוג ראשי 0→4→2→6→1→5→00\to4\to2\to6\to1\to5\to0 (מונה של 6 מצבים); מצבים צדדיים 3→7→23\to7\to2.

סעיף ב

תשובה:

המסלול הקריטי Q0→Q_0\toNOT→\toAND→J1/K1\to J_1/K_1: Tmin=37 nsT_{min}=37\,\text{ns}, fmax=27.03 MHzf_{max}=27.03\,\text{MHz}

נתון: זמני ההשהיה של הפליפ-פלופים והשערים. מבוקש: המסלול האיטי ביותר ממוצא פליפ-פלופ אל כניסה של פליפ-פלופ, ומכאן התדר המרבי.

בתדר המרבי, בין שתי פעימות שעון האות צריך לצאת מפליפ-פלופ, לעבור את כל השערים שבדרך ולהגיע לכניסה הבאה לפחות tst_s לפני הפעימה. לכן לוקחים את ההשהיות המקסימליות: T≥tco,max+∑tpd,max+tsT\ge t_{co,max}+\sum t_{pd,max}+t_s.

1. המסלולים במעגל:

•אל J2,K2J_2,K_2: קבועים ('1'), אין מסלול.

•אל J0,K0J_0,K_0: Q1Q_1 או Q2Q_2 דרך שער AND אחד:

tco,max+tpd,AND+ts=10+12+5=27 nst_{co,max}+t_{pd,AND}+t_s=10+12+5=27\,\text{ns}

•אל J1,K1J_1,K_1: Q0Q_0 דרך מהפך ואחר כך שער AND:

tco,max+tpd,NOT+tpd,AND+ts=10+10+12+5=37 nst_{co,max}+t_{pd,NOT}+t_{pd,AND}+t_s=10+10+12+5=37\,\text{ns}

2. המסלול הקריטי הוא Q0→NOT→AND→J1/K1Q_0\to\text{NOT}\to\text{AND}\to J_1/K_1, ולכן זמן המחזור המינימלי Tmin=37 nsT_{min}=37\,\text{ns}.

3. התדר המרבי:

fmax=1Tmin=137⋅10−9=27.03 MHzf_{max}=\frac{1}{T_{min}}=\frac{1}{37\cdot10^{-9}}=27.03\,\text{MHz}

(ההשהיות המינימליות משמשות לבדיקת זמן החזקה; זמן החזקה לא נתון, ולכן הן לא משפיעות על התדר המרבי.)

תשובה: המסלול הקריטי Q0→Q_0\toNOT→\toAND→J1/K1\to J_1/K_1, Tmin=37 nsT_{min}=37\,\text{ns}, ו-fmax=27.03 MHzf_{max}=27.03\,\text{MHz}.

שאלה 5 · תכנון מונה גריי עם פליפ-פלופים T

נתונה דיאגרמת המצבים (הבועות) של המכונה הבאה, המשמשת כמונה:

א.

כתבו את טבלת המעברים וטבלת העירור של המכונה עבור פליפ-פלופים מסוג T.

(10 נקודות)
ב.

כתבו את משוואות העירור של המכונה בצורת סכום מכפלות (SOP) מינימלי.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

0→1→3→2→6→7→5→4→00\to1\to3\to2\to6\to7\to5\to4\to0; T2=1T_2=1 במצבים 2, 4; T1=1T_1=1 במצבים 1, 7; T0=1T_0=1 במצבים 0, 3, 6, 5.

המונה סופר במחזור 0→1→3→2→6→7→5→4→00\to1\to3\to2\to6\to7\to5\to4\to0 (קוד גריי של 3 סיביות). נשתמש בשלושה פליפ-פלופים Q2Q1Q0Q_2Q_1Q_0 (Q2Q_2 ה-MSB). בפליפ-פלופ T הכניסה היא 1 כשהסיבית צריכה להתהפך ו-0 כשהיא נשמרת, כלומר Ti=Qi⊕Qi+T_i=Q_i\oplus Q_i^+.

1. טבלת המעברים והעירור:

מצבQ2Q1Q0Q_2Q_1Q_0Q2+Q1+Q0+Q_2^+Q_1^+Q_0^+T2T_2T1T_1T0T_0
0000001001
1001011010
2010110100
3011010001
4100000100
5101100001
6110111001
7111101010

2. לדוגמה, במצב 2 (010010) המצב הבא הוא 6 (110110): רק Q2Q_2 משתנה, ולכן T2=1T_2=1, T1=T0=0T_1=T_0=0.

3. בכל מעבר משתנה בדיוק סיבית אחת (תכונת קוד גריי), ולכן בכל שורה יש בדיוק T אחד שווה 1.

תשובה: הטבלה למעלה: T2=1T_2=1 במצבים 2 ו-4, T1=1T_1=1 במצבים 1 ו-7, T0=1T_0=1 במצבים 0, 3, 5, 6.

סעיף ב

תשובה:

T2=Qˉ2Q1Qˉ0+Q2Qˉ1Qˉ0T_2=\bar{Q}_2Q_1\bar{Q}_0+Q_2\bar{Q}_1\bar{Q}_0; T1=Qˉ2Qˉ1Q0+Q2Q1Q0T_1=\bar{Q}_2\bar{Q}_1Q_0+Q_2Q_1Q_0; T0=Qˉ2Qˉ1Qˉ0+Qˉ2Q1Q0+Q2Q1Qˉ0+Q2Qˉ1Q0T_0=\bar{Q}_2\bar{Q}_1\bar{Q}_0+\bar{Q}_2Q_1Q_0+Q_2Q_1\bar{Q}_0+Q_2\bar{Q}_1Q_0

כל 8 המצבים בשימוש, ולכן אין צירופי Don't Care. נשבץ כל משוואה במפת קרנו של 3 משתנים (שורות Q2Q_2, עמודות Q1Q0Q_1Q_0 בסדר 00,01,11,1000,01,11,10) ונחפש קבוצות.

1. T2T_2: 1 במצבים 2=0102=010 ו-4=1004=100.

Q2Q_2 Q1Q0Q_1Q_000011110
00001
11000

שני ה-1 אינם שכנים (נבדלים בשתי סיביות), ולכן:

T2=Qˉ2Q1Qˉ0+Q2Qˉ1Qˉ0=Qˉ0 (Q2⊕Q1)T_2=\bar{Q}_2Q_1\bar{Q}_0+Q_2\bar{Q}_1\bar{Q}_0=\bar{Q}_0\,(Q_2\oplus Q_1)

2. T1T_1: 1 במצבים 1=0011=001 ו-7=1117=111.

Q2Q_2 Q1Q0Q_1Q_000011110
00100
10010

גם כאן אין שכנים:

T1=Qˉ2Qˉ1Q0+Q2Q1Q0=Q0 (Q2⊕Q1)‾T_1=\bar{Q}_2\bar{Q}_1Q_0+Q_2Q_1Q_0=Q_0\,\overline{(Q_2\oplus Q_1)}

3. T0T_0: 1 במצבים 0=0000=000, 3=0113=011, 5=1015=101, 6=1106=110.

Q2Q_2 Q1Q0Q_1Q_000011110
01010
10101

מבנה של לוח שחמט: אף שני 1 אינם שכנים, ולכן כל מינטרם הוא איבר נפרד:

T0=Qˉ2Qˉ1Qˉ0+Qˉ2Q1Q0+Q2Q1Qˉ0+Q2Qˉ1Q0=Q2⊕Q1⊕Q0‾T_0=\bar{Q}_2\bar{Q}_1\bar{Q}_0+\bar{Q}_2Q_1Q_0+Q_2Q_1\bar{Q}_0+Q_2\bar{Q}_1Q_0=\overline{Q_2\oplus Q_1\oplus Q_0}

תשובה:

T2=Qˉ2Q1Qˉ0+Q2Qˉ1Qˉ0T_2=\bar{Q}_2Q_1\bar{Q}_0+Q_2\bar{Q}_1\bar{Q}_0

T1=Qˉ2Qˉ1Q0+Q2Q1Q0T_1=\bar{Q}_2\bar{Q}_1Q_0+Q_2Q_1Q_0

T0=Qˉ2Qˉ1Qˉ0+Qˉ2Q1Q0+Q2Q1Qˉ0+Q2Qˉ1Q0T_0=\bar{Q}_2\bar{Q}_1\bar{Q}_0+\bar{Q}_2Q_1Q_0+Q_2Q_1\bar{Q}_0+Q_2\bar{Q}_1Q_0

שאלה 6 · מתח קבל במצב מתמיד בכניסת גל ריבועי

נתונים המעגל הבא ואות המבוא vs(t)v_s(t) מחזורי.

חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הקבל vc(t)v_c(t) במצב מתמיד. ציינו ערכי מתח אופייניים על גבי הגרף.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

τ=1.8 ms\tau=1.8\,\text{ms}; במצב מתמיד vcv_c עולה מ-2.76 V2.76\,\text{V} ל-3.80 V3.80\,\text{V} ב-0≤t≤0.7 ms0\le t\le0.7\,\text{ms} (לכיוון 6 V6\,\text{V}) ויורד חזרה ל-2.76 V2.76\,\text{V} ב-0.7≤t≤1 ms0.7\le t\le1\,\text{ms} (לכיוון −3 V-3\,\text{V}); ממוצע 3.3 V3.3\,\text{V}.

נתון: R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, R2=15 kΩR_2=15\,\text{k}\Omega, C=300 nFC=300\,\text{nF}; vs=10 Vv_s=10\,\text{V} במשך 0.7 ms0.7\,\text{ms} ו-vs=−5 Vv_s=-5\,\text{V} במשך 0.3 ms0.3\,\text{ms}, מחזור T=1 msT=1\,\text{ms}.

מבוקש: vc(t)v_c(t) במצב מתמיד - הערך המינימלי והמרבי וצורת הגל.

הדרך: נחליף את המקור, R1R_1 ו-R2R_2 במעגל תבנין שמזין את הקבל. אז בכל קטע זמן הקבל נטען או נפרק אקספוננציאלית לכיוון מתח תבנין של אותו קטע. במצב מתמיד המתח בסוף מחזור שווה למתח בתחילתו, וזה נותן שתי משוואות לשני הערכים הקיצוניים.

1. מעגל תבנין בין הדקי הקבל (מנתקים את CC; R2R_2 מחלק את המתח עם R1R_1):

Vth=vs⋅R2R1+R2=vs⋅1510+15=0.6 vsV_{th}=v_s\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=v_s\cdot\frac{15}{10+15}=0.6\,v_s

Rth=R1∥R2=10⋅1510+15=6 kΩR_{th}=R_1\parallel R_2=\frac{10\cdot15}{10+15}=6\,\text{k}\Omega

2. מתחי תבנין בשני הקטעים:

VH=0.6⋅10=6 VV_H=0.6\cdot10=6\,\text{V} (0<t<0.7 ms0<t<0.7\,\text{ms}),  VL=0.6⋅(−5)=−3 V\ V_L=0.6\cdot(-5)=-3\,\text{V} (0.7<t<1 ms0.7<t<1\,\text{ms})

3. קבוע הזמן (זהה בשני הקטעים):

τ=RthC=6⋅103⋅300⋅10−9=1.8 ms\tau=R_{th}C=6\cdot10^3\cdot300\cdot10^{-9}=1.8\,\text{ms}

τ\tau גדול מהמחזור, ולכן הקבל לא מספיק להיטען עד הסוף והמתח עליו ינוע בתחום צר סביב הממוצע.

4. נסמן V1V_1 - המתח בתחילת קטע ה-10 V10\,\text{V} (המינימום) ו-V2V_2 - המתח בסופו (המקסימום). בכל קטע: vc(t)=V∞+(V0−V∞)e−t/τv_c(t)=V_\infty+(V_0-V_\infty)e^{-t/\tau}.

טעינה במשך t1=0.7 mst_1=0.7\,\text{ms}:

V2=6+(V1−6) e−0.7/1.8=6+(V1−6)⋅0.6778V_2=6+(V_1-6)\,e^{-0.7/1.8}=6+(V_1-6)\cdot0.6778

פריקה במשך t2=0.3 mst_2=0.3\,\text{ms} (מצב מתמיד: חוזרים ל-V1V_1):

V1=−3+(V2+3) e−0.3/1.8=−3+(V2+3)⋅0.8465V_1=-3+(V_2+3)\,e^{-0.3/1.8}=-3+(V_2+3)\cdot0.8465

5. פותרים את שתי המשוואות (מציבים את הראשונה בשנייה):

V1=2.759 VV_1=2.759\,\text{V},  V2=3.803 V\ V_2=3.803\,\text{V}

בדיקה: −3+(3.803+3)⋅0.8465=2.759 V-3+(3.803+3)\cdot0.8465=2.759\,\text{V}.

6. הביטויים במחזור אחד (tt ב-ms):

0≤t≤0.70\le t\le0.7: vc(t)=6−3.241 e−t/1.8 Vv_c(t)=6-3.241\,e^{-t/1.8}\,\text{V}

0.7≤t≤10.7\le t\le1: vc(t)=−3+6.803 e−(t−0.7)/1.8 Vv_c(t)=-3+6.803\,e^{-(t-0.7)/1.8}\,\text{V}

7. בדיקה בעזרת הממוצע: מתח הקבל הממוצע במצב מתמיד שווה לממוצע של VthV_{th}:

V‾th=6⋅0.7+(−3)⋅0.31=3.3 V\overline{V}_{th}=\frac{6\cdot0.7+(-3)\cdot0.3}{1}=3.3\,\text{V}, והוא אכן בין 2.762.76 ל-3.80 V3.80\,\text{V}.

8. שרטוט: גל "שן מסור" אקספוננציאלי: עולה מ-2.76 V2.76\,\text{V} ל-3.80 V3.80\,\text{V} בזמן ש-vs=10 Vv_s=10\,\text{V}, ויורד חזרה ל-2.76 V2.76\,\text{V} בזמן ש-vs=−5 Vv_s=-5\,\text{V}; המקסימום ב-t=0.7, 1.7 mst=0.7,\,1.7\,\text{ms} והמינימום ב-t=0, 1, 2 mst=0,\,1,\,2\,\text{ms}. הקו המקווקו הוא הממוצע 3.3 V3.3\,\text{V}.

t (ms)v_C (V)0.51.01.52.02.02.53.03.54.04.52.76 V(0.7 ms, 3.80 V)(1 ms, 2.76 V)(1.7 ms, 3.80 V)

תשובה: τ=1.8 ms\tau=1.8\,\text{ms}; במצב מתמיד vcv_c נע בין Vmin=2.76 VV_{min}=2.76\,\text{V} (ב-t=0,1,2 mst=0,1,2\,\text{ms}) ל-Vmax=3.80 VV_{max}=3.80\,\text{V} (ב-t=0.7,1.7 mst=0.7,1.7\,\text{ms}): vc=6−3.241e−t/1.8v_c=6-3.241e^{-t/1.8} בקטע החיובי ו-vc=−3+6.803e−(t−0.7)/1.8v_c=-3+6.803e^{-(t-0.7)/1.8} בקטע השלילי; ממוצע 3.3 V3.3\,\text{V}.

שאלה 7 · ממיר אנלוגי-ספרתי בשיטת קירוב עוקב

נתון המעגל הבא:

א.

מהו זמן ההמרה של המעגל ומהו תחום המתחים שניתנים להמרה?

(4 נקודות)
ב.

במבוא לממיר מופיע מתח Vi=4 VV_i=4\,\text{V}.

רשמו את פעולת הממיר לפי שלבים עד לגמר תהליך ההמרה לפי הטבלה:

TimeSAR outVDACV_{DAC}
(12 נקודות)
ג.

הסבירו מה נדרש כדי להפוך את הממיר לממיר מתחים חיוביים ושליליים.

שרטטו את החלק החדש של המעגל.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

tconv=8 μst_{conv}=8\,\mu\text{s}; 0≤Vi≤9.96 V0\le V_i\le9.96\,\text{V} (מדרגה 39.06 mV39.06\,\text{mV})

נתון: שעון 1 MHz1\,\text{MHz}, רגיסטר קירוב עוקב (SAR) עם 8 קווי נתונים אל ה-DAC, Vref=5 VV_{ref}=5\,\text{V}, Rref=2.5 kΩR_{ref}=2.5\,\text{k}\Omega, RF=5 kΩR_F=5\,\text{k}\Omega.

מבוקש: זמן ההמרה ותחום המתחים.

1. זמן ההמרה: בממיר קירוב עוקב נקבעת סיבית אחת בכל מחזור שעון, ויש 8 סיביות:

Tclk=1f=1106=1 μsT_{clk}=\frac{1}{f}=\frac{1}{10^6}=1\,\mu\text{s}

tconv=n⋅Tclk=8⋅1=8 μst_{conv}=n\cdot T_{clk}=8\cdot1=8\,\mu\text{s}

2. זרם הייחוס של ה-DAC:

Iref=VrefRref=52.5⋅103=2 mAI_{ref}=\frac{V_{ref}}{R_{ref}}=\frac{5}{2.5\cdot10^3}=2\,\text{mA}

3. זרם המוצא של ה-DAC עבור הקוד NN (0 עד 255) הוא Io=Iref⋅N256I_o=I_{ref}\cdot\frac{N}{256}, והוא נבלע בכניסת ה-DAC. הכניסה המהפכת של המגבר היא אדמה מדומה, ולכן הזרם IoI_o זורם ממוצא המגבר דרך RFR_F אל הצומת, והמגבר מפיק מתח חיובי:

VDAC=Io⋅RF=N256⋅IrefRF=N256⋅2⋅10−3⋅5⋅103=N256⋅10 VV_{DAC}=I_o\cdot R_F=\frac{N}{256}\cdot I_{ref}R_F=\frac{N}{256}\cdot2\cdot10^{-3}\cdot5\cdot10^3=\frac{N}{256}\cdot10\,\text{V}

4. גודל המדרגה (LSB) והמתח המרבי:

VLSB=10256=39.06 mVV_{LSB}=\frac{10}{256}=39.06\,\text{mV}

VDAC,max=255⋅10256=9.96 VV_{DAC,max}=255\cdot\frac{10}{256}=9.96\,\text{V}

5. המשווה מקבל את ViV_i בכניסה החיובית ואת VDACV_{DAC} בשלילית, ו-VDACV_{DAC} אינו שלילי, ולכן אפשר להמיר רק מתחים חיוביים: מ-00 ועד כ-9.96 V9.96\,\text{V} (מעל זה התוצאה תהיה 1111111111111111).

תשובה: זמן ההמרה 8 μs8\,\mu\text{s}; תחום ההמרה 0≤Vi≤9.96 V0\le V_i\le9.96\,\text{V} (בקירוב 0 עד 10 V), במדרגות של 39.06 mV39.06\,\text{mV}.

סעיף ב

תשובה:

הקוד הסופי 0110011001100110 (N=102N=102), VDAC=3.984 VV_{DAC}=3.984\,\text{V}, אחרי 8 μs8\,\mu\text{s}.

בכל מחזור שעון ה-SAR מדליק את הסיבית הבאה (מה-MSB ל-LSB), ה-DAC מפיק VDAC=N⋅10256 VV_{DAC}=N\cdot\frac{10}{256}\,\text{V} (מסעיף א), והמשווה מחליט: אם Vi>VDACV_i>V_{DAC} (מוצא המשווה '1') הסיבית נשארת 1, אחרת היא מתאפסת.

1. משקלי הסיביות: b7=5 Vb_7=5\,\text{V}, b6=2.5 Vb_6=2.5\,\text{V}, b5=1.25 Vb_5=1.25\,\text{V}, b4=0.625 Vb_4=0.625\,\text{V}, b3=0.3125 Vb_3=0.3125\,\text{V}, b2=0.15625 Vb_2=0.15625\,\text{V}, b1=0.078125 Vb_1=0.078125\,\text{V}, b0=0.0390625 Vb_0=0.0390625\,\text{V}.

2. שלבי ההמרה עבור Vi=4 VV_i=4\,\text{V}:

TimeSAR outVDACV_{DAC} [V]השוואההחלטה
1 μs1\,\mu\text{s}100000005.000VDAC>ViV_{DAC}>V_ib7=0b_7=0
2 μs2\,\mu\text{s}010000002.500VDAC<ViV_{DAC}<V_ib6=1b_6=1
3 μs3\,\mu\text{s}011000003.750VDAC<ViV_{DAC}<V_ib5=1b_5=1
4 μs4\,\mu\text{s}011100004.375VDAC>ViV_{DAC}>V_ib4=0b_4=0
5 μs5\,\mu\text{s}011010004.0625VDAC>ViV_{DAC}>V_ib3=0b_3=0
6 μs6\,\mu\text{s}011001003.906VDAC<ViV_{DAC}<V_ib2=1b_2=1
7 μs7\,\mu\text{s}011001103.984VDAC<ViV_{DAC}<V_ib1=1b_1=1
8 μs8\,\mu\text{s}011001114.023VDAC>ViV_{DAC}>V_ib0=0b_0=0

3. לדוגמה, בשלב 5: 011010002=10401101000_2=104, VDAC=104⋅10256=4.0625 V>4 VV_{DAC}=104\cdot\frac{10}{256}=4.0625\,\text{V}>4\,\text{V}, ולכן b3b_3 מתאפס. בשלב 7: 011001102=10201100110_2=102, VDAC=102⋅10256=3.984 V<4 VV_{DAC}=102\cdot\frac{10}{256}=3.984\,\text{V}<4\,\text{V}, ולכן b1b_1 נשאר 1.

4. בסיום (אחרי 8 מחזורים) הקוד הוא 011001102=10201100110_2=102:

VDAC=102⋅10256=3.984 VV_{DAC}=102\cdot\frac{10}{256}=3.984\,\text{V}

בדיקה: ViVLSB=40.0390625=102.4\frac{V_i}{V_{LSB}}=\frac{4}{0.0390625}=102.4, והחלק השלם הוא 102102.

תשובה: הקוד הסופי 0110011001100110 (N=102N=102), VDAC=3.984 VV_{DAC}=3.984\,\text{V}, וההמרה מסתיימת אחרי 8 μs8\,\mu\text{s}.

סעיף ג

תשובה:

מוסיפים נגד RB=5 kΩR_B=5\,\text{k}\Omega בין Vref=+5 VV_{ref}=+5\,\text{V} לכניסה המהפכת של מגבר ה-DAC; אז VDAC=10N256−5 VV_{DAC}=\frac{10N}{256}-5\,\text{V} ותחום ההמרה −5-5 עד +4.96 V+4.96\,\text{V}.

כרגע VDACV_{DAC} נע רק בין 00 ל-9.96 V9.96\,\text{V}, ולכן המשווה יכול "לרדוף" רק אחרי מתחים חיוביים. כדי להמיר גם מתחים שליליים צריך להזיז (Offset) את מתח ה-DAC כלפי מטה בחצי מהסקאלה, כך שהקוד האמצעי 1000000010000000 יתאים ל-0 V0\,\text{V}.

1. החלק החדש: נגד RBR_B מהמקור Vref=+5 VV_{ref}=+5\,\text{V} אל הכניסה המהפכת של המגבר שבמוצא ה-DAC (הצומת שאליו מחוברים RFR_F ומוצא ה-DAC). שאר המעגל לא משתנה.

2. נסמן את הזרם דרך RFR_F ממוצא המגבר אל הצומת (VDACRF\frac{V_{DAC}}{R_F}) ואת הזרם דרך RBR_B מ-VrefV_{ref} אל הצומת (VrefRB\frac{V_{ref}}{R_B}). חוק הזרמים בצומת (אדמה מדומה): שני הזרמים יחד שווים לזרם IoI_o שנבלע ב-DAC:

VDACRF+VrefRB=Io ⇒ VDAC=RF(Io−VrefRB)\frac{V_{DAC}}{R_F}+\frac{V_{ref}}{R_B}=I_o\ \Rightarrow\ V_{DAC}=R_F\left(I_o-\frac{V_{ref}}{R_B}\right)

3. רוצים הזזה של −5 V-5\,\text{V} (חצי מ-10 V10\,\text{V}), כלומר RF⋅VrefRB=5 VR_F\cdot\frac{V_{ref}}{R_B}=5\,\text{V}:

VrefRB=55⋅103=1 mA ⇒ RB=51⋅10−3=5 kΩ\frac{V_{ref}}{R_B}=\frac{5}{5\cdot10^3}=1\,\text{mA}\ \Rightarrow\ R_B=\frac{5}{1\cdot10^{-3}}=5\,\text{k}\Omega

4. מתח ה-DAC החדש:

VDAC=N256⋅10−5 VV_{DAC}=\frac{N}{256}\cdot10-5\,\text{V}

עבור N=0N=0: −5 V-5\,\text{V}; עבור N=128N=128: 0 V0\,\text{V}; עבור N=255N=255: 255256⋅10−5=4.96 V\frac{255}{256}\cdot10-5=4.96\,\text{V}.

5. התחום שניתן להמרה הוא −5 V-5\,\text{V} עד +4.96 V+4.96\,\text{V}. הקוד הוא Offset Binary: סיבית ה-MSB היא '1' למתחים חיוביים ו-'0' לשליליים (היפוך ה-MSB נותן משלים ל-2).

תשובה: מוסיפים נגד RB=5 kΩR_B=5\,\text{k}\Omega בין Vref=+5 VV_{ref}=+5\,\text{V} לכניסה המהפכת של מגבר ה-DAC; אז VDAC=10N256−5 VV_{DAC}=\frac{10N}{256}-5\,\text{V}, והממיר ממיר מתחים בתחום −5-5 עד +4.96 V+4.96\,\text{V}.

שאלה 8 · מחולל גל ריבועי ומשולש עם אינטגרטור

נתון המעגל הבא:

המגברים אידיאליים.

א.

חשבו ושרטטו את המתחים בנקודות A,BA, B תוך ציון זמנים וערכים אופייניים.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את תדר התנודות וגורם מחזור (נקודה AA).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

vAv_A: גל ריבועי ±4 V\pm4\,\text{V}, 1.364 ms1.364\,\text{ms} בכל רמה; vBv_B: גל משולש בין 5.68 V5.68\,\text{V} ל-11.14 V11.14\,\text{V}; T=2.727 msT=2.727\,\text{ms}.

נתון: Vref=5 VV_{ref}=5\,\text{V}, R1=22 kΩR_1=22\,\text{k}\Omega, R2=15 kΩR_2=15\,\text{k}\Omega, R=100 kΩR=100\,\text{k}\Omega, C=10 nFC=10\,\text{nF}, זנרים VZ=3.3 VV_Z=3.3\,\text{V}, VD=0.7 VV_D=0.7\,\text{V}, הזנה ±15 V\pm15\,\text{V}.

מבוקש: צורות הגל ב-AA וב-BB, עם הרמות והזמנים.

המגבר השמאלי הוא משווה (Schmitt trigger לא מהפך עם סף שנקבע ע"י VrefV_{ref}), ומתח המוצא שלו מוגבל ע"י הזנרים; המגבר הימני הוא אינטגרטור מהפך. המשולש ב-BB חוזר דרך R2R_2 ומחליף את מצב המשווה.

1. המתח בנקודה AA: המשווה נמצא ברוויה (±15 V\pm15\,\text{V}), והנגד R′R' מגביל את הזרם לזנרים. שתי דיודות הזנר מחוברות בטור הפוך: אחת בפריצה ואחת בהולכה קדמית, ולכן

VA=±(VZ+VD)=±(3.3+0.7)=±4 VV_A=\pm(V_Z+V_D)=\pm(3.3+0.7)=\pm4\,\text{V}

2. המתח בכניסה הלא-מהפכת של המשווה (נסמן V+V^+), לפי סופרפוזיציה של VAV_A (דרך R1R_1) ושל VBV_B (דרך R2R_2):

V+=VAR2+VBR1R1+R2V^+=\frac{V_A R_2+V_B R_1}{R_1+R_2}

המשווה מחליף מצב כאשר V+=Vref=5 VV^+=V_{ref}=5\,\text{V} (כש-V+>5V^+>5 המוצא חיובי, VA=+4 VV_A=+4\,\text{V}).

3. כאשר VA=+4 VV_A=+4\,\text{V}, האינטגרטור המהפך מוריד את VBV_B; המעבר ל-VA=−4 VV_A=-4\,\text{V} קורה כאשר V+V^+ יורד ל-5:

VB,L=Vref(R1+R2)−4R2R1=5⋅37−4⋅1522=12522=5.68 VV_{B,L}=\frac{V_{ref}(R_1+R_2)-4R_2}{R_1}=\frac{5\cdot37-4\cdot15}{22}=\frac{125}{22}=5.68\,\text{V}

4. כאשר VA=−4 VV_A=-4\,\text{V}, VBV_B עולה; המעבר חזרה ל-+4 V+4\,\text{V} קורה כאשר V+V^+ עולה ל-5:

VB,H=Vref(R1+R2)+4R2R1=5⋅37+4⋅1522=24522=11.14 VV_{B,H}=\frac{V_{ref}(R_1+R_2)+4R_2}{R_1}=\frac{5\cdot37+4\cdot15}{22}=\frac{245}{22}=11.14\,\text{V}

לכן VBV_B הוא גל משולש בין 5.68 V5.68\,\text{V} ל-11.14 V11.14\,\text{V} (מרכזו 8.41 V8.41\,\text{V}, תנופה ΔVB=12022=5.45 V\Delta V_B=\frac{120}{22}=5.45\,\text{V}). שני המתחים בתוך תחום ההזנה, ולכן האינטגרטור אינו נכנס לרוויה.

5. שיפוע המשולש (אינטגרטור: dVBdt=−VARC\frac{dV_B}{dt}=-\frac{V_A}{RC}):

∣dVBdt∣=4100⋅103⋅10⋅10−9=410−3=4000 V/s=4 V/ms\left|\frac{dV_B}{dt}\right|=\frac{4}{100\cdot10^3\cdot10\cdot10^{-9}}=\frac{4}{10^{-3}}=4000\,\text{V/s}=4\,\text{V/ms}

6. זמן כל חצי מחזור:

t1=t2=ΔVB∣dVB/dt∣=5.45454000=1.364 mst_1=t_2=\frac{\Delta V_B}{|dV_B/dt|}=\frac{5.4545}{4000}=1.364\,\text{ms}

T=t1+t2=2.727 msT=t_1+t_2=2.727\,\text{ms}

7. שרטוט (שני הגרפים על אותו ציר זמן, t=0t=0 ברגע ש-vAv_A עולה ל-+4 V+4\,\text{V}):

•vAv_A: +4 V+4\,\text{V} מ-00 עד 1.364 ms1.364\,\text{ms}, −4 V-4\,\text{V} עד 2.727 ms2.727\,\text{ms}, וחוזר חלילה.

•vBv_B: יורד בקו ישר מ-11.14 V11.14\,\text{V} ל-5.68 V5.68\,\text{V} בזמן ש-vA=+4 Vv_A=+4\,\text{V}, ועולה בחזרה ל-11.14 V11.14\,\text{V} בזמן ש-vA=−4 Vv_A=-4\,\text{V}.

t (ms)v_A (V)12345-6-4-22464 V(1.364 ms, -4 V)(2.727 ms, 4 V)
t (ms)v_B (V)1234502468101211.14 V(1.364 ms, 5.68 V)(2.727 ms, 11.14 V)

תשובה: vAv_A - גל ריבועי ±4 V\pm4\,\text{V}, 1.364 ms1.364\,\text{ms} בכל רמה; vBv_B - גל משולש בין 5.68 V5.68\,\text{V} ל-11.14 V11.14\,\text{V} (יורד כש-vA=+4 Vv_A=+4\,\text{V}, עולה כש-vA=−4 Vv_A=-4\,\text{V}); זמן מחזור T=2.727 msT=2.727\,\text{ms}.

סעיף ב

תשובה:

f=366.7 Hzf=366.7\,\text{Hz}; גורם מחזור D=50%D=50\%

מסעיף א: t1=t2=1.364 mst_1=t_2=1.364\,\text{ms} ו-T=2.727 msT=2.727\,\text{ms}.

1. תדר התנודות:

f=1T=12.727⋅10−3=366.7 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{2.727\cdot10^{-3}}=366.7\,\text{Hz}

2. גורם המחזור בנקודה AA (החלק מהמחזור שבו vA=+4 Vv_A=+4\,\text{V}):

D=t1T=1.3642.727=0.5=50%D=\frac{t_1}{T}=\frac{1.364}{2.727}=0.5=50\%

הזמנים שווים כי VAV_A סימטרי (±4 V\pm4\,\text{V}), ולכן שיפועי העלייה והירידה של vBv_B שווים בגודלם והוא עובר את אותה תנופה בשני הכיוונים.

תשובה: f=366.7 Hzf=366.7\,\text{Hz}, גורם מחזור 50%50\%.

שאלה 9 · שאלות רב-ברירה: Flash, שמיט, Open Collector, דגימה

יש לענות על כל הסעיפים 9.1-9.4.

9.1.

מה יהיה זמן ההמרה החדש בממיר ADC מסוג Flash (ממיר מקבילי) אם מגדילים את מספר הסיביות מ- 8 ל- 10?

א. לא ישתנה

ב. יגדל פי 4

ג. יגדל פי 2

ד. יגדל פי 16

נתון המעגל הבא:

9.2.

מהו אופיין המעבר העקרוני של המעגל?

(האפשרויות א-ד מוצגות באיור ב' לשאלה 9.2.)

נתון המעגל הבא הבנוי משערים שיש להם יציאות מסוג Open Collector או Open-Drain:

9.3.

הפונקציה הבוליאנית הממומשת ע"י המעגל היא:

א. A⋅B‾⋅C+D‾\overline{A\cdot B}\cdot\overline{C+D}

ב. A⋅B⋅(C+D)A\cdot B\cdot(C+D)

ג. (A+B)⋅C⋅D(A+B)\cdot C\cdot D

ד. (A+B)⋅C⋅D‾\overline{(A+B)\cdot C\cdot D}

9.4.

באות שנדגם ע"י רכיב S/HS/H שהוא:

v(t)=8⋅cos⁡(5000t+30∘)+10⋅sin⁡(10000t+60∘)+4⋅sin⁡(2⋅π⋅8000t−60∘)v(t)=8\cdot\cos(5000t+30^\circ)+10\cdot\sin(10000t+60^\circ)+4\cdot\sin(2\cdot\pi\cdot8000t-60^\circ)

תדר דגימה מינימלי המאפשר שחזור של האות יהיה:

א. 10kHz

ב. 8kHz

ג. 5kHz

ד. 16kHz

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

א. לא ישתנה

1. בממיר Flash יש 2n−12^n-1 משווים שמשווים את מתח הכניסה בבת אחת לכל רמות הייחוס, ומקודד עדיפויות הופך את התוצאה לקוד בינארי. ההמרה נעשית בשלב אחד: זמן ההמרה הוא השהיית משווה ועוד השהיית המקודד, ואינו תלוי במספר הסיביות.

2. מה שגדל הוא מספר המשווים: מ-28−1=2552^8-1=255 ל-210−1=10232^{10}-1=1023 (בערך פי 4), כלומר שטח והספק, לא זמן.

תשובה: א. לא ישתנה.

סעיף 9.2

תשובה:

א. (לולאת היסטרזיס לא מהפכת, מוזזת לצד החיובי)

המעגל הוא משווה עם היסטרזיס (Schmitt trigger) לא מהפך: ViV_i נכנס דרך R1R_1 לכניסה הלא-מהפכת, יש משוב חיובי דרך R2R_2 מהמוצא, והכניסה המהפכת מחוברת ל-VREF>0V_{REF}>0. המוצא Vo=±10 VV_o=\pm10\,\text{V}.

1. המתח בכניסה הלא-מהפכת (סופרפוזיציה):

V+=ViR2+VoR1R1+R2V^+=\frac{V_iR_2+V_oR_1}{R_1+R_2}

2. המיתוג מתרחש כאשר V+=VREFV^+=V_{REF}, כלומר ב-Vi=VREF(1+R1R2)−VoR1R2V_i=V_{REF}\left(1+\frac{R_1}{R_2}\right)-V_o\frac{R_1}{R_2}.

3. כש-Vo=−10 VV_o=-10\,\text{V} המוצא עולה ל-+10 V+10\,\text{V} בסף העליון: VTH=VREF(1+R1R2)+10R1R2V_{TH}=V_{REF}\left(1+\frac{R_1}{R_2}\right)+10\frac{R_1}{R_2}.

כש-Vo=+10 VV_o=+10\,\text{V} המוצא יורד ל-−10 V-10\,\text{V} בסף התחתון: VTL=VREF(1+R1R2)−10R1R2V_{TL}=V_{REF}\left(1+\frac{R_1}{R_2}\right)-10\frac{R_1}{R_2}.

4. לכן:

•האופיין לא מהפך: ViV_i גדל ⇒ V+V^+ גדל ⇒ VoV_o גבוה (אפשרויות ב ו-ד מהפכות).

•יש היסטרזיס (שני ספים, VTH>VTLV_{TH}>V_{TL}), ולכן זו לולאה ולא קפיצה אחת (אפשרות ג ללא היסטרזיס).

•מרכז הלולאה VREF(1+R1R2)>0V_{REF}\left(1+\frac{R_1}{R_2}\right)>0, כלומר הלולאה מוזזת לצד החיובי של ציר ViV_i.

5. אפשרות א מתאימה: לולאה לא מהפכת, מוזזת ימינה.

תשובה: א.

סעיף 9.3

תשובה:

ג. (A+B)⋅C⋅D(A+B)\cdot C\cdot D

1. יציאת Open Collector / Open-Drain יכולה רק למשוך את הקו ל-'0' או להשאיר אותו צף; נגד ה-Pull-Up RR מושך את VoV_o ל-'1' כשאף שער לא מושך אותו ל-'0'.

2. לכן Vo=1V_o=1 רק כאשר שתי היציאות '1' - חיבור כזה הוא AND חוטי (Wired-AND).

3. השער העליון הוא OR: מוצאו A+BA+B. השער התחתון הוא AND: מוצאו C⋅DC\cdot D.

4. מכאן:

Vo=(A+B)⋅(C⋅D)=(A+B)⋅C⋅DV_o=(A+B)\cdot(C\cdot D)=(A+B)\cdot C\cdot D

תשובה: ג. (A+B)⋅C⋅D(A+B)\cdot C\cdot D

סעיף 9.4

תשובה:

ד. 16kHz

לפי משפט הדגימה (נייקוויסט), תדר הדגימה צריך להיות לפחות פעמיים התדר הגבוה ביותר באות. בשני הרכיבים הראשונים המקדם של tt הוא תדירות זוויתית ω\omega ב-rad/s, ולכן ממירים לתדר: f=ω2πf=\frac{\omega}{2\pi}.

1. f1=50002π=795.8 Hzf_1=\frac{5000}{2\pi}=795.8\,\text{Hz}

2. f2=100002π=1591.5 Hzf_2=\frac{10000}{2\pi}=1591.5\,\text{Hz}

3. ברכיב השלישי ω=2π⋅8000\omega=2\pi\cdot8000, ולכן f3=8000 Hzf_3=8000\,\text{Hz}.

4. התדר הגבוה ביותר fmax=8 kHzf_{max}=8\,\text{kHz} (המופעים והאמפליטודות לא משפיעים), ולכן:

fs,min=2fmax=2⋅8=16 kHzf_{s,min}=2f_{max}=2\cdot8=16\,\text{kHz}

תשובה: ד. 16kHz

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.